שיעור בוקר 07.06.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 464, מאמר "השלום"

קריין: לפני שנתחיל ללמוד את מאמר "השלום" נענה לשאלות נשים לגבי החלק הקודם, מאמר של רב"ש "עיקר מה שחסר לנו".

שאלה: איך נכון לרומם את הבורא בעשירייה?

על ידי פנייה מהקבוצה.

שאלה: מהי גדלותו המעשית של הבורא ביחסים בינינו ואיך לא ליפול לשבחים לבורא כמו בדת?

אנחנו צריכים לעבוד לפי הטקסטים שלנו, ואז לא ניפול לשום דבר.

שאלה: אם אני עדיין לא יכולה להרגיש איך הבורא נהנה, איך אוכל לקבל ממנו, רק לדמיין שאני עושה את זה בשבילו? האם זה לא שקר עצמי?

אני צריכה להכין את עצמי להשפעה לבורא ללא שום תגובה ממנו, ואז אני אוכל לעבור לתגובה על מנת להשפיע.

שאלה: הדוגמה של נתינה לאדם חשוב ברורה לי, אבל לתת משהו לזולת שאינו מורגש כחשוב, זה כבר לא מתלבש בכלים דקבלה. איך עושים שהוא יהיה חשוב בעיניי?

הכול תלוי בקבוצה. במידה שהקבוצה מדברת על חשיבות הבורא, במידה הזאת בטוח שתהיה חשיבות לאדם. על זה צריכים לעבוד.

שאלה: האם נכון לומר שכאשר אנו משפיעים לעשירייה, זה כמו שאנו משפיעים לבורא?

כן, זה חייב להיות באותה דרגת חשיבות.

שאלה: האם זה ביטוי של אהבה ומעשה ערבות כאשר אנו מעבירים את גדלותו של הבורא זה לזה? האם עלינו להיות בחיפוש מתמיד אחר אמצעים להעביר את גדלותו של הבורא לעשירייה?

אנחנו צריכים להבין שגדלות הבורא ובכלל הבורא, נמדדים לפי העשירייה. ככל שהעשירייה יותר חשובה בעיניי, ככל שהיא קרובה אלי, כך אני מתקרב לבורא. ואין לי אפשרות לבדוק איפה אני כלפי הבורא, אלא קודם אני צריך לדאוג איפה אני נמצא כלפי העשירייה. זו הבעיה העיקרית שלנו, שאנחנו לא רוצים לעבוד בזה. ואז יוצא שאני צועק "איפה המילוי?", בלי שאני מכין לזה את הכלי.

קריין: מאמר "השלום", נתחיל מהכותרת: "הוכחת עבדותו ית' מפי הנסיון".

הוכחת עבדותו ית' מפי הנסיון

"אולם, המבקר את דברי, יש לו עדיין פתחון פה, לשאול: כי עדיין לא הוכחתי, רק שצריך לעבוד לבני אדם. אולם, מאין ההוכחה המעשית, שצריך לעבוד במצוה זו, לשם השי"ת?" זאת אומרת, אם מדובר על להשפיע לבני אדם, אני מבין שהם צריכים את זה, הם יכולים לעזור זה לזה וכן הלאה, אבל למה אנחנו צריכים לעבוד בצורה כזאת כלפי הבורא?

"על זה אמנם, הטריחה בעדינו ההסטוריא בעצמה, והכינה לנו עובדה, מליאה לעינינו, שדיה ומספקת לנו, להערכה שלימה, ולמסקנות בלתי מפוקפקות". זאת אומרת, יש משהו שאנחנו צריכים ללמוד מהחיים שלנו. מה?

"כי הכל רואים, איך חברה גדולה, כמדינת רוסיא, בת מאות מליונים, שלרשותה עומד ומשמש שטח אדמה העולה על מדת ארופה כולה, עם רכוש של חמרים גלמיים, שכמעט אין דוגמתו בעולם כולו, אשר המה כבר הסכימו לחיות חיי חברה שתפנית, ובטלו למעשה כל קנין פרטי, וכל אחד אין לו דאגה אחרת, זולת לטובת החברה, שלכאורה כבר רכשו להם, כל המדה טובה של "השפעה לזולתו" במשמעותה המלאה, ככל מה שיעלה השכל האנושי. ועם כל זה, צא ולמד מה עלתה להם?"

בעל הסולם מדבר כאן על חלק מההיסטוריה של רוסיה. אין לי ברירה, אני אומנם לא רוצה לדבר כל כך על רוסיה, כי זה לא מוסכם על כל החברים שלנו משם, ואני גם יכול להבין אותם, אבל זו הדוגמה והמדינה הזאת גם נמצאת במרכז ההתפתחות האנושית, ולכן בעל הסולם לוקח אותה כדוגמה. הוא גם מבין אותה, מכיר אותה, הוא ידע את השפה, הוא חי בפולניה שהייתה אז חלק מרוסיה, אפילו יש לי עוד מחברת שלו שהוא רשם בה קצת ברוסית.

אין ברירה, אנחנו צריכים לקחת את הדברים האלה שהוא כותב ולהבין אותם מצד ההיסטוריה כדי לא להיכשל שוב, כי ההיסטוריה של רוסיה, היא היסטוריה של כל העולם. כדאי ללמוד את זה, למה בעל הסולם לוקח את הדוגמה הזו.

הוא אומר שיש להם הכול, אבל הם לא יכולים לסדר את עצמם, לעומת איזו מדינה קטנה באירופה או באמריקה או במדינה אחרת, שגם לא מסודרת ודאי כלפי על מנת להשפיע, שוויון וכן הלאה, אבל לא כל כך נמצאת כל הזמן בכאלה מצבים כמו רוסיה. למה?

"ובמקום, שהיה להם להתרומם ולהתקדם על המדינות הבורגניות, ירדו מטה מטה הולך ורדת, עד שלא לבד, שאינם מוכשרים, להיטיב את חיי העובדים, ביותר מעט מן פועלי הארצות הבורגניות, הנה אין לאל ידם, אפילו להבטיח להם את לחם חוקם, ולכסות את מערומיהם".

למה קורה שהמדינה הזאת עוברת ממשבר למשבר, מפינה לפינה, כאילו שזורקים אותה לכל מיני פינות מלמעלה, מהשמיים. מה קורה? המדינות הבורגניות האחרות מתקיימות באגו שלהן, ומתקדמות לאט לאט כמו עדר של חיות, ואילו המדינה הזאת נמצאת כל הזמן במאבקים כאלה ושינויים.

"ובאמת, עובדא זו מפליאינו בהרבה. כי לפי עשרה של המדינה הזאת, ומרבית החברים, לא היתה צריכה לכאורה, על פי שכל אנושי, להגיע לידי כך". במה הם כל כך אשמים, או מה יש להם שהם כל הזמן נמצאים בחוסר הצלחה גשמית, בורגנית, כל הזמן במהפכות. האם הכול בגלל שיש אופי מיוחד באדם הרוסי? אבל יש כל מיני עמים בתוך המדינה, אז למה לא הולך להם?

"אולם, חטא אחד חטאה האומה הזאת, והשי"ת לא יסלח להם. והוא, כי כל העבודה הזאת, היקרה והנשאה, שהוא "ההשפעה לזולתו", שהחלו לעבוד בה, צריכה שתהיה לשם השי"ת, ולא לשם האנושיות. ומתוך שעושים עבודתם, שלא לשמו ית', לפיכך, אין להם זכות קיום, מצד הטבע עצמה".

זאת אומרת, אם היו מתפתחים כמו הארצות הבורגניות אז היה בסדר, אבל מפני שהם הלכו, כפי שנכתב להם ודאי מהשמיים, לפי הקו שאנחנו מתחברים ומגיעים למשהו משותף, אז בשיתוף יש כבר חוקים אחרים.

אתה לא יכול לעשות בשיתוף מה שאתה רוצה, כי אתה נכנס למערכת השפעה. ובשיתוף כבר חייבים להתנהג אחרת זה עם זה, גם בתוך המדינה, ולא לקחת דוגמה ממדינות אחרות כי אתה נמצא במערכת שיתופית. זה לא מובן לנו. אומנם חכמת הקבלה מדברת על זה, אבל אנשים לא יודעים, ולכן יש להם חוסר הצלחה יומיומית ממש.

שאלה: בדוגמה של רוסיה, בנוסף לכך שהחיבור לא היה למען הבורא, הוא בכלל לא היה שם, הוא גם הסתיים מאוד מהר והפך לקומוניזם טוטליטרי ושום דבר בעצם לא השתנה. כלומר, אם החיבור הזה היה למען הבורא, האם יכול להיות שאיחוד של העם היה מתקיים בלי כלי הנשק שחייבו את כולם לעשות את זה?

יכול להיות שכן, אנחנו עוד נלמד את זה. השאלה היא הרבה יותר מורכבת כי אנחנו רואים את ההתפתחות שלנו מכאן והלאה עד גמר התיקון, והבורא מסתכל כביכול מגמר התיקון אלינו. זאת אומרת, אנחנו נמצאים משני קצוות הדרך שלנו ונראה איך זה מתחבר ומסתדר. בינתיים השאלות הן שאלות נכונות.

שאלה: למה אסור לעבוד את הזולת לשם להיטיב את חיינו בעולם הזה?

מפני שאנחנו נמצאים בעולם הזה ובכלל במערכת ובכלל קיימים, כדי להגיע לדבקות בבורא, להשפיע נחת רוח לו כמו שהוא משפיע לנו. זאת האמת, ואנחנו חייבים להגיע אליו.

תלמיד: אז למה אנחנו מסבירים לעולם איך להיטיב את חייהם ולהצליח דרך שיטת הקבלה?

כי אנחנו לא יכולים להסביר להם בצורה אחרת. אנחנו לא משקרים, אבל שיטת הגעתנו לחיים הטובים היא דרך החיבור בינינו, שאז אנחנו נמצאים יותר קרובים לבורא, האור העליון משפיע עלינו, מחבר אותנו נכון וממלא אותנו.

תלמיד: האם רק חיבור בינינו בלי הבורא מההתחלה, גם פועל על האנושות?

בצורה מסוימת כן.

תלמיד: זה לא מביא אותם למצב שהכול מתפרק ויורד לתהום כמו ברוסיה?

על כך נלמד עוד מעט. ברוסיה זה לא הצליח מכמה סיבות אגואיסטיות, הם לא היו מוכנים לזה, העם לא היה מוכן, הם היו חייבים לחנך את העם קודם. אני זוכר שנפגשנו ודיברנו עם אחד ממנהלי המדינה ברוסיה, הוא שאל אותי, "מה אתה ממליץ?" עניתי לו, "אני ממליץ על חינוך העם ככל שניתן בצורה מסיבית ושלמה". והוא כנציג הממשלה אמר, "עומדים לרשותי רק שני דברים. צבא וכסף, על ידיהם אני יכול לנהל את המדינה. אין לי יותר מזה". הבנתי מדבריו שאין לנו על מה לדבר כי הוא צודק. לפי מצבו אין מעבר לזה.

שאלה: לפי הדוגמא שקראנו, האם עלינו להבין שחוסר חיבור נכון מוליד עוני וחוסר הצלחה גשמית?

חוסר חיבור נכון מביא לחוסר התאמה לבורא וזה מביא לכל יתר התוצאות.

שאלה: על מה העונש לרוסיה? אחרי הכול הם ניסו להתקרב לחוק ההשפעה?

נכון, אבל לפי הטבע הכללי של העולם, של היקום, של כל המציאות, הנטייה לחיבור צריכה להיות כדי להגיע לחיבור עם הכוח העליון, עם כללות המציאות וזה לא היה אלא רק בצורה מוגבלת בתוך מדינה אחת כנגד מדינות אחרות.

תלמיד: ומה מיוחד כל כך ברוסיה, מבחינה היסטורית יש עוד הרבה מדינות. יש את כל אירופה.

אני מצטער, אני לא יכול לדבר על זה עכשיו, בזמננו יש בעיה שאם נדבר עליה היא תגרום לתופעות לא טובות בארגון שלנו, חלק מהאנשים, אני מדבר על הרוסים, לא מקבל כלים לבדיקת המצב הכללי, הכולל ולכן לא מסכים עם מה שכתוב ועוזב. ממש כך. אני לא רוצה שכך יקרה, לפחות לא לפני שנברר את המצבים האלה ונגלה מה נכון ומה לא נכון, כי התהליך בגשמיות בעולם שלנו עוד לא נגמר, עדיין רחוק מזה. לכן אנחנו צריכים להמתין ולא להוסיף אש למדורה, לחכות עד שהרוחות, האנשים יירגעו ונוכל לברר את הדברים האלה בצורה שלמה ומאוזנת כך שזה יביא אותנו לחיבור יתר ולא לפיצול.

שאלה: הקומוניסטים השתדלו להכניס סימבולים עם הקבלות לבורא. כמו עתיד נאור וורוד, אושר לכל אומות העולם, זה היה ניסיון נכון?

אני מצטער, אבל אני לא יכול על זה עכשיו יותר לדבר. בואו ונלמד את המאמר הזה כמו שהוא וכל אחד ייכנס לזה כמה שהוא מסוגל, וכעבור זמן מה יהיו לנו מצבים פנימיים וחיצוניים אחרים שנוכל להיכנס אליהם יותר פנימה. תבינו אותי, אני מקבל תגובות מחברים שלנו ברוסיה שלא מוכנים לקבל את היחס של בעל הסולם למה שקורה, ולכן אני נמנע.

שאלה: האם נוכל ללמוד מהמאמר של בעל הסולם על מה שקרה כאן בקיבוצים?

עוד נלמד. נחכה. תבינו שלטובתנו, כדי שנוכל להתקיים וללמוד מכל מיני דברים, אני לא רוצה שנעבור אותם באופן שיהיה ממש נגד הרוח אלא באופן אלכסוני, גלי, כאילו נעים בים.

שאלה: מתוך הדברים שאמרת עכשיו, הרגשתי שאולי בגללי הכלי העולמי לא מקבל את ההסבר ממך.

הכול בסדר, אל תדאג, אל תאשים את עצמך.

תלמיד: אני רוצה פשוט להבין מתוך המאמר של בעל הסולם, מה אנחנו לא מקבלים מתוך מה שאנחנו לומדים במהלך השנים האחרונות.

אני לא יכול להסביר את הדברים האלה עכשיו. נכנסנו פתאום למצבים כאלה שאנחנו נמצאים כאילו בשני מחנות, ואני לא רוצה לחלק את החברה שלנו "בני ברוך" לשני מחנות. יש מחנה המתנגד למה שאומר בעל הסולם ולפי המצב שלו אני מבין אותו. הם לא מסכימים, לא יכולים לשמוע ועוזבים, לכן תעזוב, תן לדברים האלה להירגע עד שנבין בעוד חודש או חודשיים. אנחנו לא יודעים מה קורה, אז עזבו את זה.

אנחנו צריכים ללמוד את המאמר וטוב שאנחנו רואים כמה אנחנו נמצאים בכל מיני מצבי ביניים ובחוסר הסכמה פנימית בין החברים שלנו, אבל נדבר על זה בעוד כמה חודשים. אתה רואה שאני לא משתיק את זה, אני דווקא אומר שישנן דעות מנוגדות, ואני לא נותן להן עכשיו מקום וגם מבקש מכם לא לעורר אותן. אנחנו צריכים להשאיר אותן בצד כאילו הן לא קיימות ובבוא הזמן נוכל לגלות, לעורר לקבל אותן, ואז נדון בהן ונבין. אבל לא עכשיו.

"כי נסה נא, ודמה בדעתך, אם כל אחד מהחברה הזאת, היה חרד לקיים מצות השי"ת, בשיעור הכתוב "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ובשיעור הזה, היה עומד ודואג, למלאות צרכי חבירו ומשאלותיו, בכל השיעור, המוטבע באדם, למלאות משאלותיו עצמו, ככתוב "ואהבת לרעך כמוך".

והיה השי"ת בעצמו, עומד בהמטרה לכל עובד, בעת עבודתו לאושר החברה. דהיינו, שהעובד היה מצפה, אשר ע"י עבודתו זו להחברה, יזכה להדבק בו ית', אל המקור של כל האמת והטוב וכל נועם ורוך." אם היינו פועלים לטובת כולם, כלומר בלי רצון לקבל לעצמנו, אז ודאי שהיינו מצליחים פי כמה, זה נקרא פי 620, אין סוף, יותר ויותר, מפני שאז היינו עובדים ברצון להשפיע שהוא בלתי מוגבל בכל המציאות, בכל העולמות. כך היינו יכולים להתקדם.

"הנה, לא יסופק כלל, אשר במשך שנים מועטות, היו עולים בעשרם, על כל ארצות התבל יחד. כי אז, היו לאל ידיהם, לנצל את אוצרות החמרים הגלמיים, אשר באדמתם העשירה, והיו באמת למופת לכל הארצות, וברוכי ד' יקראו." אם היו פועלים לפי חוקי הטבע העליון וחושבים על המציאות כולה, על הנבראים, על הכלי דאדם הראשון כולו.

"אולם בעת, אשר כל שיעור העבודה ב"השפעת זולתו", מתבסס על שם החברה לבד, הרי זה יסוד רעוע, כי מי ומה יחייב את היחיד, להרבות תנועותיו, להתייגע לשם החברה? כי מן פרינציפ יבש בלי חיות, אי אפשר לקוות הימנו לעולם, שימציא מוטיב-פאואר [מוטיב-פאואר: כח-מטרה שהוא כח הפועל המניע לכל גוף ומודד לו כח ליגיעה כתפקיד הדלק בהמכונה] לכח התנועה, אפילו לאנשים המפותחים. ואין צריך לומר. לאנשים בלתי מפותחים.

ואם כן, הועמדה השאלה: מאין יקח הפועל או האכר, מוטיב-פאואר, המספיק להניעהו אל העבודה? כי שיעור לחם חוקו, לא ימעיט ולא ירבה, בסבות פזור כחותיו. ושום מטרה וגמול, אינה עומדת לפניו.

ונודע זה לחכמי הטבע, אשר אפילו תנועה הקטנה ביותר, לא יניע האדם בלי מוטיב-פאואר, כלומר, מבלי להטיב מה את עצמו. למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכסא אל השלחן, הוא משום, שנדמה לו, שבהניח ידו על השלחן, יהנה ביותר. ואם לא היה נדמה לו כזה, היה עוזב את ידו על הכסא, בכל שבעים שנותיו, מבלי להניעה ממקומה. ואין צריך לומר לטרחא גדולה.

ואם תאמר, שיש עצה על זה, להעמיד משגיחים עליהם. באופן, שכל המתעצל בעבודתו, יענש, ויטלו ממנו את לחם חוקו, אכן אשאל: אמור לי, מאין יקחו המשגיחים בעצמם, את המוטיב-פאואר לעבודתם? כי העמידה במקום המיוחד, והשגחה על אנשים, להניע ולייגע אותם, היא גם כן טרחא גדולה, אולי עוד יותר מהעבודה עצמו. ועל כן נדמה הדבר, כמו הרוצה להניע מכונה, בלי תת לה חמרי דלק.

ולפיכך, משפטם חרוץ, להאבד מצד הטבע. כי חוקי הטבע יענישו אותם, משום שאינם מסגלים את עצמם לקיים פקודותיה."

זאת אומרת אלו שכאילו פועלים לפי חוקי החיבור, מהר מאוד יעברו בחזרה לחוקי החברה הרגילה האגואיסטית כי לא יוכלו להחזיק בזה. לכן אנחנו רואים שבמדינות כאלו יש כל כך הרבה שינויים וחוסר סדר, "כי חוקי הטבע יענישו אותם, משום שאינם מסגלים את עצמם לקיים פקודותיה." הם נוגעים לחוקי החיבור אבל לא יכולים לקיימם, לכן הם נכנסים ממש לכוחות יותר גדולים שיהרסו אותם. מצד שני הם מסתכלים על החוקים הפועלים בחברה הבורגנית, שגם מתקדמת כביכול, ושואלים למה הם לא יכולים להתקדם? לכן אומר בעל הסולם שזו ממש בעיה לנצח, עד שיחליטו ויבינו שהם צריכים לעבור לשיטה אחרת של קיום.

"כי חוקי הטבע יענישו אותם משום שאינם מסוגלים לקיים את עצמם פקודותיה דהיינו, שיעשו אלו המעשים, של השפעה לזולתו," צריך להדגיש שזה מבחינת עבודת ה', ולא סתם השפעה לזולתו, "כדי לקיים ולבא מתוכה לתכלית מטרת הבריאה, שהוא הדביקות בו ית', על דרך".. "שדביקות הזה, מגיעה להעובד, במדת שפעו הנעים רבת העונג, ההולך ומתרבה אליו, עד שיעור רצוי, להתרומם בהכרת אמתיותו ית', הלוך ומתפתח, עד שזוכה להפלגה הגדולה, שעליה רמזו בסוד הכתוב "עין לא ראתה אלקים זולתיך"." זאת אומרת להגיע למצב שבאמת הבורא מתגלה וממלא אותם בצורה שלמה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתנתק מהרגשת השייכות לעמים שונים כל אחד לעם שלו. אני לא מרגיש שייך לעם שלי, זה רע?

זה לא רע. אנחנו צריכים להשתדל להבין מה אומרים מקובלים ולקיים זאת בקבוצה. לאט לאט זה יביא לקרבה בינינו, בקבוצה הגדולה של בני ברוך ומבני ברוך נרגיש איך אנחנו מתקרבים לאנושות כולה שכבר לא תהיה מחולקת לעמים ולמדינות אלא כולנו כאיש אחד בלב אחד.

שאלה: בתיאוריה קומוניזם נשמע כרעיון, כאידיאל יפה, אבל בפועל רואים שבכל מקום שניסו לממש אותו, נוצרה דיקטטורה. האם זה חייב להיות כך?

זה חייב להיות כך מפני שאם אין דיקטטורה של הבורא, אז יש דיקטטורה של היצר הרע שנברא.

שאלה: האם יש כיום יתרון לאומה הרוסית על זה שהיא עברה את מה שהיא עברה?

עדיין לא. היא נותנת דוגמה, אם מישהו רוצה ללכת באותו כיוון. וחוץ מזה מה שהיא עוברת זו מן דרך שמרפאה את כל האנושות.

שאלה: האם הרוסים היו יכולים להימנע מכל הבעיות האלה או שזה היה חייב לקרות כפי שזה קרה?

לא, ודאי שלא היו יכולים להימנע כי לפי תכנית הבריאה את זה האומה הזאת הייתה צריכה לעבור. אני לא רוצה להיכנס ליתר הפרטים, נבין אותם מתוך הלימוד שלנו, כי אני לא רוצה לגרום להתלהטות הרוחות ולסכסוכים בינינו. אנחנו צריכים להבין שהדבר הזה עדיין קשור לאגו לאומני ולכל הדברים בהם אנחנו נמצאים. אז בואו נסדר את עצמנו בצורה נכונה, נעלה לדרגה כזאת שאפשר לדבר על כך בצורה אובייקטיבית.

שאלה: בעל הסולם כותב שעלינו למהר לספק את הצרכים והרצונות של החבר. מהם הרצונות של החבר שצריך למלא? אלה הרי לא רצונות גשמיים?

אם הוא חבר שלי אז יש לו צרכים להתחבר אליי. ואז אני צריך לעזור לו להתחבר אליי בכך שאתחבר אליו.

שאלה: איך אפשר להשתמש בדוגמה הזאת להפצה?

בינתיים אני מבקש להימנע מכל הפצה, כי מה שלא תעשו ניתן לפרש לכיוון זה או לכיוון זה. יש בינתיים שני עמים הנמצאים במלחמה ביניהם ואסור לנו לתמוך בצד כלשהו, אנחנו צריכים להיות למעלה מזה. לכן אני לא מפרש שום דבר, ראיתי שקבלו בצורה לא נכונה את מה שאמרתי, שכביכול אני תומך בצד אחד ולא בשני הצדדים בשווה. אני רוצה שיהיה חיבור בין כולם, ביניהם ובין כל העמים ובכל העולם, אבל מפרשים ומבינים אותי בצורה לא נכונה. לכן אנחנו עוברים על המאמר הזה כדי שתדעו איכשהו מה כתוב ואחרי שהרוחות יירגעו נוכל להסביר אותו.

"וצייר לעצמך, אם האכר והפועל, היו מרגישים לעיניהם מטרה הזאת, בעת עמלם לאושרם של החברה, בטח, שלא היו צריכים אפילו למשגיחים עומדים עליהם, כי כבר היה מצוי להם מוטיב-פאואר, בסיפוק גמור, ליגיעה גדולה, עד להרים את החברה למרומי האושר.

ואמת הדבר, אשר הבנת הדבר באופי כזה, צריכה לטיפול רב, ובסדרים נאמנים. אולם הכל רואים, שאין להם זכות קיום, זולתו מצד הטבע העקשנית, שלא תדע פשרות. וזהו, שרציתי להוכיח במקום זה.

והנה הוכחתי בעליל לעיניך, מצד התבונה הנסיונית, מתוך הסטוריא המעשיות, המתרקמת לעינינו, אשר אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו", כדי לעשות נחת רוח להשי"ת, בשיעור ב' הכתובים:

האחד הוא - "ואהבת לרעך כמוך", שהיא תכונת העבודה גופה. דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו, כמבואר במאמר "מתן תורה", אות ד'.

וכתוב השני הוא - "ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך", שזוהו המטרה, המחויבת להמצא לעיני כל, בשעת היגיעה לצרכי חבירו, שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית', שאמר, ועושים רצונו ית'.

"ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו". כי יחדל אביון וכל מעונה ומנוצל מן הארץ. ואושרו של כל אחד, יעלה מעלה מעלה, מכל ערך ושיעור.

אולם, כל עוד שתמאנו, ולא תרצו לבא בברית עבדות השי"ת, בכל השיעור המבואר, אז הטבע וחוקיה עומדים הכן, לנקום את נקמתה ממנו, ולא תרפה אותנו, כמו שהוכחנו בעליל, עד שתנצחה אותנו, ונקבל את מרותה, לכל אשר תצוה אותנו, כמבואר.

והנה, נתתי לך מחקר מדעי מעשי, ע"פ בקורת התבונה הנסיונית, בדבר חיוב המחלט, לכל הבריות, לקבל עליהם עבדות השי"ת, בכל לבבם ונפשם ומאודם."

שאלה: עקבנו אחרי בעל הסולם במאמר ואני לא מבין למה הכישלון של מדינה אחת אומר שבעצם יש חובה לעבוד את ה' יתברך? אולי יש עוד סיבות לכישלון? אנחנו פשוט לא מוצלחים כמין אנושי, או אולי עוד דברים? אני לא מבין איפה פה ההוכחה?

בעל הסולם רוצה לומר לנו רק דבר פשוט, אם העבודה שלנו היא כדי להתקרב לכוח הכללי שבטבע, והכוח הכללי של הטבע הוא לא איזה אל שיושב למעלה בשמים ואנחנו צריכים להתכופף לפניו ולהשתחוות לו, אלא הוא חוק כללי של השפעה ואהבה.

זה הכוח העליון, הוא העליון מאתנו. ואנחנו צריכים להתקרב אליו, להשתחוות לפניו, לקבל אותו ולתקן את עצמנו, להיות דומים לחוק הזה, לכוח הזה שבטבע שהוא למעלה מכל הכוחות והחוקים. אם אנחנו כך מבינים את ההתפתחות שלנו, אז אנחנו יכולים להתקדם, ובאמת ללכת ולקבל עזרה מאותו כוח.

אם אנחנו לא מתקדמים לכיוון הזה אז אנחנו מקבלים כוחות קורקציה, כאלה תיקונים בדרך ולאט לאט מתוך המכות שאנחנו מקבלים מתחילים להבין שאנחנו בורחים מפעם לפעם, מפינה לפינה.

עד שאנחנו מתחילים להבין מתוך המכות שיש כאן איזו בעיה, וכנראה הבעיה היא בנו, ולא באף אחד אחר. ואנחנו לא צריכים להילחם בינינו, בין עמים ומדינות, אלא אנחנו צריכים להילחם כל אחד עם עצמו וכל העם בתוך עצמו כדי להידמות לכוח ההשפעה וחיבור. וכך אנחנו מגיעים לאמת. הדבר הוא פשוט.

תלמיד: העניין הוא שתמיד כשמגיעים לקטע במאמר, כאילו כהוכחה זה לא יושב. זה שיש כוח עליון, אפשר לדבר על זה. זה שיש כוחות השתוות הצורה שמנסים להגיע, אפשר לדבר על זה. אבל השימוש בדוגמה הזאת שיש מדינה שנכשלה ועכשיו "הרי הוכחתי לך", זה תמיד נתקל באיזה קיר. הלוואי ואפשר היה להוכיח את זה.

כיוון שאנחנו חיים כמו חיות בתוך היער, והחיות בתוך היער הן לפחות קשורות ליער ולטבע, ומרגישות את זה, ויודעות לסדר את עצמן נכון, ובצורה אינסטינקטיבית הן מקיימות את האיזון שביניהן ואצלן הכול מסודר.

אנחנו לא כמו החיות ביער. אנחנו במצב יותר גרוע. כל אחד בצורה אינסטינקטיבית לא מסוגל לשמור על האיזון ואנחנו רוצים להרוס זה את זה. ומתוך כך אנחנו רואים מה יש לנו בחיים, החיים שלנו יותר גרועים מחיי החיות. וכך אנחנו מתקיימים.

תלמיד: מאוד קל להגיד שאולי פשוט המין האנושי סופו להיכחד.

לא. אנחנו צריכים ללמוד מכל החיים האלו באיזו צורה אנחנו צריכים להיות כדי לקיים את עצמנו ואת העולם כולו. ולמה את העולם כולו? זאת אומרת, בעצם הבורא מתייחס אלינו כך כדי להכין אותנו לחיים רוחניים שלמים.

אנחנו צריכים לראות בכל פעולה שנמצאת, שמתגלה אצלנו, בעולמנו, מה רוצים ללמד אותנו. הבעיה שלנו שאנחנו לא מקבלים את חוק הטבע כאחד, על הכול. שכל הטבע הוא חוק אחד של חיבור ותמיכה.

ואם אנחנו נקיים אותו חוק חיבור ותמיכה שבעצם הוא חוק גלובלי שאפשר לראות אותו כך שהוא שייך והוא גם פועל ופרוס על כל החברה האנושית, אם היינו מקבלים את זה, ומשתדלים לחשוב איך אנחנו מגיעים לזה, אז היינו איכשהו מגלים את הבורא, כי הוא החוק הזה.

תלמיד: האם אפשר להגיע לזה גם בלי להאמין למקובל, ללכת אחרי המקובל, אנשים יכולים להגיע לרעיון הזה, לקבל אותו?

על ידי מכות כן, אבל המכות הן מאוד מאוד קשות, כמו שמסביר לנו בעל הסולם, שזו מלחמת עולם שלישית ורביעית, ומכות כאלה של רעב שכדור הארץ ממש כמעט משמיד אותנו, זה יכול להיות.

אבל נקווה שאנחנו נגיע להכרת ההכרחיות בחיבור בינינו עוד לפני ההשמדה כזאת, כמו שהוא כותב, שיישאר רק קומץ קטן מבני האדם שיוכלו לקיים את חוק הערבות, וחיבור, ואהבה, אלה חוקי הטבע, המקובלים מגלים את חוקי הטבע ולכן זה שאנחנו לא מסוגלים, אנחנו מרגישים על עצמנו כמה אנחנו לא מסוגלים, אבל זה לא פותר אותנו מלקיים את החוק הזה בסופו של דבר.

אלא אנחנו צריכים על ידי חכמת הקבלה שהתגלתה דרך כמה אנשים לבני האדם שבעולם הזה, צריכים להשתדל להתקרב לקיום החוק הזה, כמה שאפשר עוד ועוד. לכן ניתנו לנו הקבוצות, והחכמה איך להתנהג בקבוצות, ואיך אנחנו מתקרבים זה אל זה, ואיך על ידי ההתקרבות הזאת אנחנו יכולים להזמין כוחות טובים מהטבע שהם ייתקנו אותנו, וכך נתקדם, אין לנו שום אפשרות אחרת, זה ניתן לנו כדי שאנחנו נזרז את הדרך.

ואם לא נזרז את הדרך אז עוד אלפי שנים יכול להיות, וייסורים רבים מאוד, אבל סך הכול ייסורים רבים משך אלפי שנים יכול להיות הם בכל זאת יקרבו אותנו לתיקון, כי אנחנו סך הכול בעלי הרגשה, אנחנו לא יכולים לסבול מה שמרגישים ברצון לקבל שלנו, שזה דבר שלילי, ולכן קל מאוד לנהל אותנו, לכוון אותנו, לכן אנחנו יכולים ממש לגרום לעצמנו נזקים גדולים מאוד, לכן הוא קורא לזה "מאמר השלום".

תלמיד: נראה לפעמים שהטבע האנושי מוכן לקבל את הגורל המר, את המכות, את הדיסטופיה, את המלחמות, את ההרס, במקום לחשוב שאולי יש פתרון חיובי, יש את כוח הטבע.

בסך הכול זה תלוי איפה אנחנו נמצאים, באיזה תפר בין ייסורים לתענוג. לבורא, לכוח העליון, ודאי שיש דרך להביא אותנו למצב המושלם, גמר התיקון, אבל עם זה הוא רוצה להביא את זה בצורה הכי קרובה להסכמה שלנו, להבנה שלנו. הוא מביא לנו כל מיני התפעלויות בהרגשה, בהבנה, כך שאיכשהו מרחוק נוכל לקבל את החוק שלו של השפעה, אהבה וחיבור, אפילו שאנחנו נמצאים בצד השני, מעבר לטבע הזה של השפעה, אהבה, וחיבור. וכך אנחנו מתקדמים מרחוק, כל פעם על ידי מה שנקרא "אור מקיף", זאת בעיה, אני מבין אתכם.

שאלה: ככול שאנחנו מתקדמים יותר במימוש של אהבת הזולת כך האגו גדל וזה יותר קשה. אנחנו צריכים להיות מוכנים לקבל את כל ההשפלות שאנחנו עוברים כדי להגיע לבורא, ואנחנו רואים ומרגישים שאין לבורא בעיה להביא את האדם למצב שהוא יהיה מוכן לכל דבר רק שתהיה לו אפשרות להשפיע לקבוצה ולעולם. אבל עם זה שמעתי ממך, שאנשים שעוברים מצבים קשים מאוד קשה להם להצדיק את הבורא, וכנראה שבגלגול הזה הם כבר לא יוכלו לעשות תיקון. אז מה לעשות? אפשר להתקדם בלי מכות, או שאין לנו ברירה אלא להתקדם דווקא דרך מכות?

אני חושב שרק על ידי ההפצה שלנו לקהל הרחב, לאט לאט הקהל הרחב יוכל לקבל את מה שאנחנו מסבירים. נסביר בצורה נכונה, בצורה קלה וקרובה לציבור, ואז לאט לאט האור העליון ישפיע על אותו החומר שהקהל יוכל לקבל, הוא יספוג את החומר הזה. האור העליון במשהו ישפיע על החומר הזה שיגיע לקהל מאיתנו, מההשפעה שלנו, ולפי השתוות הצורה בין האור העליון והחומר שאנחנו ניתן לקהל, מאמרים, כל מיני דברים, אז על ידי זה הקהל יתחיל להבין ולהרגיש מהאור העליון השפעה בו, בתוך הקהל, כך זה צריך לקרות.

אבל אנחנו צריכים להגיע לקהל עם ההפצה שלנו, ואז האור העליון יוכל לתת את ההשפעה שלו על ההפצה שלנו, אחרת הקהל ידחה את זה, לא ירגיש ולא יבין, ובכלל זה לא יהיה קיים בשבילו, כך זה עובד.

שאלה: יש דרישה מאוד גבוהה בחברה לשנות את המציאות שבה אנשים חיים, אפשר בקלות לגרום לאנשים להגיע לשינוי, האם מספיק שהאנשים יהיו ביחס טוב זה לזה בלי להזכיר את הבורא?

אבל מי זה הבורא? הבורא הוא הכוח הטוב ומיטיב שאנחנו רוצים שיתגלה בתוך האנושות. כתוב "אין בורא ללא נברא", שאם אנחנו לא בונים את הכוח הזה, לא רוצים שהוא ישרה בינינו, אז אין בורא, אין. יש חוק כללי שמקדם את כל המציאות, כל הכוכבים, מקדם הכול לאיזו מטרה, כמו שאנחנו מבינים את זה ונמצאים בתוך זה.

לכן אנחנו לא חייבים לדבר על הבורא, אנחנו צריכים לדבר על החוק הכללי שנמצא בתוך הטבע האנושי, מפני שכל העולם הוא עולם עגול וכולנו נמצאים בחוק אחד, וחייבים להגיע כמו כל הטבע לאיזון. שכולנו בסופו של דבר נהיה מחוברים, וכל אחד יצטרך להתקרב לאחר, זה החוק של הפיזיקה העולמית. ואז בצורה כזאת נגיע למצב שמההתפוצצות שהיתה פעם לפני מיליארדי שנים, אנחנו נגיע למצב שכולנו מתחברים שוב, ולזה אנחנו מתקרבים. אנחנו חיים בסך הכול על כדור הארץ אחד קטן, שיש עוד מי יודע כמה כאלה.

אנחנו יכולים להסביר הכול, כי חכמת הקבלה מאפשרת לדבר על כל דבר, אנחנו לא מוגבלים. לפי חוקי הטבע אנחנו יכולים להגיד שההתקדמות שלנו היא בעצם לחיבור, לזה נוטה כל הטבע.

שאלה: כדי לעבוד בלי מנהל, בשביל החברה, כמה חשיבות המטרה צריך העובד, ואיזה כלים יש לו כדי להחזיק את החשיבות הזאת כשאנחנו רואים שלנו זה קשה?

חוץ ממני יש עוד כמה אנשים ואנחנו מרגישים שאנחנו חיים בעולם לא מסודר, ואנחנו רוצים לקבוע בינינו סדר חדש. נגיד שאנחנו עשרה אנשים, שהחלטנו שאנחנו מתחברים בינינו בחוקים מוחלטים, שהם תמיכה הדדית זה בזה, ערבות הדדית, חיבור, התקרבות, לפי כל מיני הבחנות. במקום לפי האגו שיש בכל אחד מאיתנו שהוא מפריד בינינו, אנחנו רוצים דווקא כנגד זה להגיע לצורה ההפוכה, להתקרב זה אל זה.

אנחנו מבינים לפי חוק הטבע שאין ברירה, שאנחנו פעם נתקרב זה אל זה, גם בדומם, צומח וחי, וגם החברה של המדבר, נתקרב. לזה בעצם כל המציאות מתקדמת, רק לא במשך מיליארדי שנים אלא אנחנו יכולים לעשות את זה תוך זמן קצר, אפילו למעלה מהזמן, אנחנו יכולים לקצר את הזמנים.

אז החלטנו שאנחנו נעשה את זה, מפני שהחוק העליון בחברה האנושית הוא חוק החיבור, שמכל הטבע בעצם מתחברת החברה האנושית שנמצאת בפסגת ההתפתחות ממה שאנחנו רואים בדומם, צומח, חי, מדבר, ולכן אנחנו צריכים להתחבר בינינו. אם אנחנו מתחברים, אנחנו גורמים לכך שתהיה בינינו צורת החיים הכי נכונה וטובה, בואו ננסה.

ואז אנחנו מסדרים בינינו, בתוך העשירייה, את חוקי הקשר בינינו. לא חוקים גשמיים שאנחנו עושים איזה קיבוץ או איזה קומוניזם קטן, לא, אלא רק תמיכה הדדית, נפשית. שכל אחד חושב על הזולת, על החברים, בסך הכול זה לא הרבה, לא יותר מעשרה חברים שרוצים להתקרב זה אל זה. בהתקרבות הנכונה בינינו אנחנו כביכול עושים מעבדה, אנחנו רוצים לחקור איך אנחנו מגלים את הכוח הכללי שבטבע, שאם נעשה כאלה יחסים בינינו הכוח הזה יתגלה. ואז נוכל לחקור אותו, להבין מה הוא רוצה מאיתנו, איך הוא קיים, איזה חוקים אמיתיים יש בעולם, מה עתיד האנושות שתתקיים בצורה כזאת, וכן הלאה.

אנחנו בסך הכול בונים בינינו מעבדה, מחקר, אנחנו רוצים לבדוק איך האנושות תתקרב לזה בעתיד. בינתיים אנחנו עושים את זה בעשירייה שלנו. אז מהם החוקים? שאנחנו מושכים ומקיימים בינינו את חוקי ההשפעה החיוביים לא שליליים, הפוכים מהאגו שלנו. אז אנחנו צריכים יום יום שכל אחד יקבל על עצמו יותר ויותר לקיים איזה חוק חיבור, חוק השפעה, חוק אלטרואיסטי, עוד קצת, מיום ליום בצורה עקבית, ואז נראה מה קורה איתנו.

אנחנו גם נראה איך אנחנו משפיעים על המציאות, על העולם, על הסביבה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה נקרא חכמת הקבלה המעשית.

שאלה: האם אפשר להסתכל על הדוגמה שבעל הסולם נותן על רוסיה כאיזו התעוררות של רצון פנימי, רצונות כאלה שהם שטח גדול, משאבים גדולים של רצון כזה גדול כמו שהוא מתאר, צריך לבדוק את זה בפנים?

כן, תנסה, זה אפשרי.

תלמיד: למה בעל הסולם נותן כזאת דוגמה אם אנחנו לומדים שרק לעם ישראל יש חופש בחירה. למה הוא נותן דוגמה מעם שלא הייתה לו בחירה?

הבחירה החופשית היא לא בזה שקיבלנו תורה וקיבלנו את שיטת התיקון, הבחירה החופשית היא בכל אחד ואחד, האם הוא מקבל על עצמו את שיטת התיקון או לא. הבחירה החופשית נגיד עכשיו היא אצלך, ואצל עוד כמה אנשים בעולם, ואתה צריך להחליט שאני מקבל על עצמי את שיטת התיקון, זה הכול. כלומר, קבלת התורה לא היתה פעם כמו שכתוב, כל יום יש את קבלת התורה, כל יום.

שאלה אנחנו מתחברים בעשירייה בערבות ולכל אחד מהחברים יש גדלות מאוד גדולה, ואני מרגיש שלי אין כלום, ואז אנחנו מעוררים את הקנאה, חבר אחד יכול לעשות ככה, ואחר פועל בצורה אחרת, ויחד אנחנו בונים סביבה שבה פועלת הקנאה. איך הקנאה שאנחנו מייצרים בינינו משפיעה על העולם, והאם העבודה שלנו בערבות משפיעה על העולם?

העבודה שלנו בערבות ודאי שמשפיעה על כל העולם.

שאלה: מהי הדיקטטורה של הבורא?

יש חוקי טבע, שבסופו של דבר חייבים להתקיים בתוך החברה האנושית, ובבחירה חופשית מטעם החברה הזאת.

שאלה: יש דוגמה לפנינו דוגמה- מדינת ישראל, והיא לא ממש נותנת התפעלות.

אבל זו לא מדינה ולא עם, זאת קבוצה. מי הם היהודים ישראלים? אלה שהתחברו לפני כמה אלפי שנים בבבל העתיקה בראשותו של אברהם, והחליטו שהם הולכים לקיים את חוק החיבור "ואהבת לרעך כמוך". זה לא עם, אתה לא יכול להגיד שהם כמו הרוסים, הצרפתים, והאנגלים. לא. יהודים זה מהמילה "ייחוד", חיבור, זה לא אומר שהם כבר מחוברים. אבל כשהם יתחברו, הם יהיו יהודים.

לכן אתה לא יכול להגיד על הישראלים שהם יהודים. כך הם קראו לעצמם, וגם קראו לעצמם "ישראל", שזה לפי המטרה. שמתקדמים לישר א-ל. ישר לאלוהים, לכוח עליון, לכוח השפעה ואהבה. אבל אין בזה שום דבר רק כיוון. לכן אל תסתכל על העם הזה כאילו הוא נותן לך איזו דוגמה. הם רק לקחו על עצמם לקיים את זה. היום אתה יכול לעשות אותו דבר, מה ההבדל.

תלמיד: אני מדבר על מדינת ישראל. יש שם מסגרת כזאת, הם נמצאים במצב כזה שאין להם שום יכולת להצליח, אין להם משאבי טבע, אויבים נמצאים סביבם, הכול רע מבחינה חיצונית. ויחד עם זאת, זו המדינה הזאת הכי מוצלחת במזרח התיכון לעומת כל המדינות שיש להם את הדברים האלה. מה הסוד של מדינת ישראל?

מפני שבכל זאת במשהו קטן הם כן מקיימים את תכנית הבריאה. כי יש ביניהם אנשים שמבינים שהחיבור זה עתיד העולם, ושבחיבור הזה הם מגיעים לגילוי הבורא.

תלמיד: האמת שהדוגמה הזו בצורה מוחשית ברורה לכולם, איך אפשר אולי להעביר את זה לאנשים. כי בעיקרון מה הבעיה בישראל, מה כולם עושים הכול למען הבורא?

על מה אתה מדבר? הם לא יודעים על זה כלום, לא הדתיים ולא החילוניים, אף אחד. יש כמה אנשים שבכל זאת מקיימים את זה במשהו, במשהו. חוץ מהקבוצה הזאת שנקראת ישראל, כי זו קבוצה ולא עם, אז אולי בעתיד מתוך הקבוצה הזאת, ונקווה שבקרוב, בכל זאת יצאו אנשים שיחברו את עצמם כקבוצה, ויחברו בכל העולם קבוצות, וכך יתקיים התיקון.

תלמיד: אז איך בכל זאת אפשר להסביר את זה לכל שאר העולם, אם אנחנו מדברים על דוגמה לכל שאר העמים. אז יש פה לפנינו מדינה שמאוד מצליחה בתנאים התחלתיים מאוד דלים. איך אפשר לקחת מזה דוגמה כדי להראות לשאר העמים ולעזור להם לקיים את העצה של בעל הסולם?

אני לא חושב שזו יכולה להיות דוגמה לאחרים, מפני שסך הכול אנחנו לא כמו האחרים. ואני מתכוון לישראלים. יש בנו כל מיני תופעות מהשנים הקודמות כשהיינו מחוברים בינינו, כשעברנו את בבל, כשהחזקנו הרבה בחיבור ובאיחוד בצורה גשמית, כי מקובלים פעלו בינינו, וזה בכל זאת יסוד, יסוד החברה. זה שמבחוץ יש היום בלגאן גדול, והעם שקיים כאן בישראל, בעצמו לא מבין בשביל מה ולמה, אז הוא לא מבין. אבל בפנים עדיין קיימת ונמצאת אש ושורש לעתיד של כל העולם.

אתה לא יכול לקחת את ישראל כדוגמה. וגם אנחנו לא דוגמה. תראה איך אנחנו מתנהגים, ומה אנחנו עושים, היה מגיע לנו כבר להעלם מהעולם לגמרי. אין שום דבר טוב במדינה הזאת. לא לפי החוקים שלה, לא לפי אנשים שלה, ולא לפי כלום. אנחנו קיימים ממש בזכות זה שיש לנו שורש מאז, ובזכות זה שאנחנו חייבים בכל זאת להביא את העולם לגמר התיקון.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שהיהודים לא מחוברים, ועם ישראל באמת מפורד. אבל אם תיקח כל קהילה יהודית בכל מדינה בעולם, בכל זאת האנשים האלה מחוברים יותר מאלה שנמצאים סביבם. גם בישראל באופן עקרוני החברה מאוד חמה, היחס בין אנשים חם, למשל בצבא יש יחסים מאוד חמים בין אנשים. האם זו לא יכול להיות דוגמה?

אבל איך אתה יכול לעשות את זה במדינה אחרת, בעם אחר. אחרי אלפי שנות דיכוי, של שנאה כלפי היהודים, של כל העמים בכל העולם. אלפי שנות הלחץ החיצוני יצבו בהם אופי כזה. אבל יש בזה גם דברים שליליים, הרבה דברים שליליים. עוד נלמד את זה.

שאלה: שמעתי שאם העם או המדינה מתחברים, אז כדי שהחיבור הזה יצליח - מספיק שכמות מסוימת של אנשים יהיו בכוונה הנכונה. לא כולם במאה אחוז, רק איזו קבוצה שמכוונת לבורא?

נכון.

שאלה: איך להסביר לאנשים שגדלו בתקופה של ברית המועצות לשעבר שרוצים היום לחזור לאותה חברה כשהיה שוויון לכולם, חינוך חינם. איך לשנות את הגישה שלהם שתהיה כן מכוונת לבורא?

שיהיה מכוון לבורא או לבני אדם זה אותו דבר. אני לא רואה שום הבדל. אם אתה עושה טוב לבורא ואתה לא עושה טוב לבני אדם או ההיפך? זה לא נכון. אתה חייב לסדר את היחס שלך לכל בני האדם כאילו זה הבורא. איפה נמצא הבורא? בתוך בני האדם. כמו שכתוב "בתוך עמי אנוכי יושבת".

שאלה: מהציטוט: "אולם, חטא אחד חטאה האומה הזאת, והשי"ת לא יסלח להם". מה המשמעות שהבורא לא סולח למי שנמצא לגמרי בשליטתו? הרי הם לא עסקו בקבלה. איזה חשבון יכול להיות עם אנשים שלא עסקו בקבלה?

הם רצו לעשות חברה אנושית שתאמין בעצמה כמו באלוהים. רוצים לעלות אדם לגובה האלוהות, בלי לקיים את כל חוקי הטבע. הם עשו בעצם את העיוות הכי גדול שיכול להיות. אתה שואל ככה, אם היו מתחברים ביניהם בצורה יפה, שלמה בחיבור ביניהם, האם היו מצליחים? לא. מה ההבדל? אם אתה רוצה להגיע לבורא, הבורא לא קיים, זה חוק החיבור בין כולם. אז אתה צריך לאהוב את כולם, להתחבר עם כל דומם-צומח-חי-מדבר - בכל מה שיכול להיות, בכל העולמות, בכל האין סוף. בצורה כזאת אתה ודאי מתקדם.

מה שאין כן, אם אתה עושה את זה לפי החוק האנושי, אז אתה לא לוקח את הכול כמכלול אחד. יש לך את אלה יותר טובים, אלה יותר רעים וכן הלאה, ואתה פועל כבר מתוך האגו שלך. מה עשו הקומוניסטים במהפכות לפני 100 שנה? מי שלא הסכים איתם הרגו אותו. מי שלא הסכים אבל חושב בצורה אחרת הכניסו אותו למחנות, לבתי סוהר, עשו את זה על ידי דיכוי, ולכן זה לא התקיים.

שאלה: אם אדם לא לומד קבלה ולא מבין את המצוות של הטבע ושל הבורא איך הוא יכול להיענש?

זה לא עונש. על ידי זה הבורא דוחף אותנו להתקרב לבירור - למה רע לנו.

שאלה: עד היום כל החיבורים האנושיים הביאו לנהרות של דם, מי יגן על האנושות בעתיד מכך?

רק האנושות עצמה, על יד שהיא תתחבר יחד ותגיד "לצרותינו די", כמו שאומר בעל הסולם.

שאלה: מה הסיבה שאנחנו לומדים את המאמר הזה עכשיו, מהי הדרך הנכונה להיות ביחד עם הקבוצה בלימוד?

אנחנו נמצאים במצב מאוד מיוחד ויכולים להתקדם בטוב או יכולים להתקדם ברע, ולכן כדאי לנו להבין את המאמרים האלו כדי לתקן את עצמנו, אחרת לפנינו יש מצבים מאוד לא נעימים.

שאלה: עכשיו הכסף והכוח שולטים על האגו שלנו. האם בחברה העתידית האחדות והעזרה ההדדית ישלטו עליו?

הכול תלוי במידה שאנחנו נעורר את הכוח העליון ואז באוויר בינינו יהיה יותר אור ואז אנחנו נשתדל להיות יותר קרובים לאור, להשפעה, וכך נתקדם. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים למשוך את חכמת הקבלה, חכמת החיבור - בינינו, ואז אנחנו נעבור את ההתפתחות ללא מכות.

שאלה: יש הרגשה שאם רוב העם מוכן להסכים לחיבור ואפילו לקיומו של כוח עליון, מה יעזור להנהגה של המדינות להסכים לקיומו של כוח עליון?

מלמעלה. תהיה השפעה מלמעלה כזאת, על כולם, שכבר לא יכולים לסבול מה שקורה. כמו שכבר קרה כמה פעמים בהיסטוריה.

שאלה: אתה כל הזמן אומר שאנחנו מתפללים לכוח העליון, אבל אנחנו גם בונים אותו בינינו. מה אנחנו בונים ולמה אנחנו מתפללים? אנחנו בונים חוקים בינינו של הכוח העליון.

אנחנו מתפללים שהבורא יבנה בינינו מצב חדש. אל תוסיף שום דבר. אנחנו תמיד צריכים להתפלל שהבורא יבנה בינינו מצב חדש.

שאלה: הבורא הוא כל הכלי של האדם הראשון. איך תופסים את הבורא בחוש, איך זה מורגש בחושים?

הבורא מורגש בחושים שלנו אם החושים שלנו עובדים לפי ההשפעה. בכוחות ההשפעה, בכוונות להשפעה אז אנחנו מתארים מה זה בורא.

שאלה: בעל הסולם כותב שהפרינציפ של לעבוד למען ההשפעה לזולת כל עוד האדם אגואיסט הוא יבש ובלי חיות, אבל גם לשים כמטרה את אהבת ה', שאני עובד ומתייגע למען החבר כדי להשפיע לבורא, גם הוא מאוד חמקמק ולא מורגש, אז איך עובדים עם זה?

יש לנו חומר, לפיו אנחנו קוראים ורוצים יותר להבין. יש לנו עשירייה, אנחנו בעשירייה רוצים להתחבר ולממש יותר מה שלומדים ביחסים בינינו. זו בעצם המעבדה שלנו וכך אנחנו הולכים קדימה. אתם נמצאים בעבודה מיוחדת מאוד, אתם מגלים כל פעם מצבים חדשים בגילוי הבורא לנברא. אתם כמו מדענים במעבדה, שאתם בעצמכם, על עצמכם, בודקים ומגלים את חוקי הטבע הרוחני, אתם בונים את הרוחניות בקשר ביניכם. כך אנחנו צריכים לראות את עצמנו. מה מיום ליום אנחנו מגלים, איך כל יום אנחנו מתקדמים וכך אנחנו בונים את העולם החדש.

תלמיד: איך להכניס מחשבה שאין לה שייכות להרגשה שזו כוונה למען הבורא, איך היא יכולה להפוך את הקערה ממש על פיה?

אם אנחנו עושים את זה יחד על ידי תמיכה הדדית, "איש את רעהו יעזורו", אז אנחנו רואים שפתאום אותם דברים שנראו לנו לא מציאותיים, שלא יכולנו לקיים אותם, אנחנו כן יכולים לקיים אותם, ומתוכם גם יבואו לנו העולם החדש, ההרגשה החדשה.

תלמיד: למה כשעובדים ביחד על משהו שלא מורגש כמו כוונה להשפיע נחת רוח לבורא, אז פתאום זה הופך למשהו מורגש וממשי?

כי אנחנו נמצאים עם הבורא בהשתוות הצורה ואז הוא משפיע לנו את הטבע שלו.

תלמיד: ומה זה נקרא לעבוד על זה ביחד? כל אחד עובד על זה במשהו כביכול, מה זה ביחד?

לעבוד על זה ביחד זה נקרא שכל אחד לא עובד בעצמו כדי שזה יתקיים בו, אלא רוצה שזה יתקיים בעשירייה. העבודה שלו היא מול הבורא, כי בתוך העשירייה תמיד נמצא הכוח העליון. אם אנחנו מסתכלים על העשירייה בצורה נכונה, היא כלי שבו נמצא הכוח העליון.

תלמיד: איך צריכה להיות העבודה שלנו בכוונה בעשירייה כדי להשפיע נחת רוח לבורא, איך בפועל אנחנו מכניסים את הכוונה הזאת?

בלחץ שלנו להתחבר כדי דרך הלחץ הזה בינינו להשפיע לבורא, להגיע אליו ולהשפיע לו, לבקש ממנו, כך אנחנו מגיעים לקשר עמו. הכול מתוך הלחץ בינינו, לבד אתה לא יכול לעשות את זה.

תלמיד: ומה לתאר כלהשפיע לבורא כתוצאה מהלחץ הזה לחיבור, מה זה להשפיע לבורא?

להשפיע לכוח הכללי של המציאות, כי הוא מסדר את כל המציאות ואני רוצה להשפיע לו כדי שיסדר את המציאות שלי ושאני אדע ואכיר ואתקרב אליו כל פעם יותר.

תלמיד: אבל למה אני רוצה להשפיע לו, מה זה להשפיע לו?

זה נקרא שאני רוצה לעלות למעלה מהטבע שלי לטבע ההפוך, מקבלה להשפעה. אני לא יכול לתאר לך את הבורא בצורה כמו שאתה שואל, שאתה מתכוון למשהו שיתגלה לך בכלים דקבלה שלך ויהיה מובן ומורגש, אני לא יכול לעשות את זה.

שאלה: מהשיעור הזה ובכלל מהשיעורים האחרונים נראה שאנחנו מגיעים לדרגה מסוימת של חיבור ואז גם העולם מבחוץ משתנה, זה כך או שנדמה לי?

יכול להיות, זה נקרא "כל הפוסל במומו פוסל". עד כמה שאדם מכוון מבפנים כך הוא רואה את הדברים האלו מבחוץ.

אנחנו חייבים להפסיק כאן ונקווה שמחר נשיג מה שלא למדנו היום. ובינתיים אני מבקש מכם תנסו להיות בחיבור יפה זה עם זה ועוד יותר להתחבר בעשירייה וגם בין העשיריות. ואם יש לכם זמן עד מחר אז בואו נשתדל לעבור על החומר וכך נתקדם. חיבוק חם ושיהיה לכם כל טוב מכל הלב שלי.

(סוף השיעור)