שיעור בוקר 27.05.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא – "העבודה באמונה למעלה מהדעת"

אנחנו צריכים להבין שכל החיים שלנו, כל העולם שלנו, אנחנו בעצמנו, כל זה שייך למישור מסוים שאנחנו קוראים לו "העולם הזה", לדעת. והרשת העליונה, המערכת העליונה, הבורא נמצא למעלה מהרמה שלנו ומשפיע עלינו כדי שאנחנו בכוחות, בתפילות, בבקשות שלנו נאתר את המצב שלנו ונרצה להיות לעומתו.

אין מדרגה יותר עליונה, אין מערכת יותר עליונה שנמצאת מיוצבת היטב כלפינו, חוץ ממה שאנחנו לומדים בשורשים שלה, איך שהיא התפשטה מלמעלה למטה, מעולם אין סוף עד מצבנו כאן כדי לייצב אותנו. אבל בהחלט להפעיל אותה, להחיות אותה, את זה אנחנו צריכים על ידי פנייה למערכת הזאת, על ידי זה שמפעילים אותה.

לכן אנחנו צריכים להבין עד כמה שהעבודה שלנו היא מיוחדת, בזה שעל ידי החיסרון שבנו אנחנו מדליקים את האורות במערכת העליונה, מפעילים אותה, [וגורמים] להפעיל את עצמה כדי לפעול עלינו וכך בונים אותה. על זה כתוב, "אתם בראתם אותי, עשיתם אותי". ולכן העבודה הזאת בלמעלה מהדעת זו עבודה במערכת עליונה שאנחנו צריכים לעורר אותה, להחיות אותה על ידי החסרונות שלנו, והיא העבודה היחידה שיש לנו כאן, וכל הפעולות שאנחנו עושים בדרגה שלנו, ברמה שלנו בעולם הזה, הן אך ורק הפעולות שהן מאיפה אני מקבל את החיות, הקיום, ההתעוררות, מה אני מקבל, איזו חיות, התעוררות, קיום ולשם מה אני מקבל את זה, ואיך אני מגיב. זו סך הכול כל העבודה שלנו.

בואו נראה מה המקובלים אומרים ואיך אנחנו צריכים לבנות את המדרגה השנייה ולהחיות אותה, וזה נקרא "אמונה למעלה מהדעת" "השפעה למעלה מקבלה".

קריין: קטעים נבחרים מתוך העבודה באמונה למעלה מהדעת. קטע מספר 6 מתוך בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ד, "מהו רוממות ה'".

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:

א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'."

(בעל הסולם. שמעתי. י"ד. "מהו רוממות ה'")

סדנה

איזה ההבדל יש אם אני פותר את הבעיות בתוך הדעת או למעלה מהדעת? מה סך הכול ההבדל וכמה הבדלים יש בזה שפותרים בעיה בתוך הדעת או למעלה מהדעת?

*

מה זה נקרא שהבורא נותן לי את דעתו?

*

האם האמונה למעלה מהדעת נקראת "דעתו של הבורא"?

*

מה ההבדל בין רוממות ה' לאמונה למעלה מהדעת?

*

האם אנחנו כך יכולים לתאר את העניין כמו שזה בציור שלי (ראה שרטוט מס' 1)?

*

קריין: קטע מספר 7 מתוך רב"ש ג', "סיבת האמונה".

"סיבת האמונה, כי אין תענוג יותר גדול מלזכות לגילוי אלקות ולהשראת השכינה. וכדי שהאדם יקבל את כל זה מטעם להשפיע, יש תיקון של הסתרה, שיעסוק בתורה ומצוות אפילו שאינו מרגיש שום תענוג. וזה נקרא על מנת שלא לקבל פרס. וכשיש לו הכלי הזה, תיכף נפתחות לו עיניו לקבל פני ה'. ובשעה שמתעורר בו רצון שכדאי להיות עובד ה' בשביל התענוג, תיכף נופל לבחינת הסתרה. וזה נבחן לבחינת מיתה, היינו היה מקודם דבוק בהחיים, ולזה זכה רק בסגולת אמונה. לכן כשמתוקן מעכשיו ומתחיל עוד הפעם לעבוד בבחינת אמונה, אזי הוא מקבל בחזרה את נשמת חיים שלו. ואז הוא אומר, "מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה". וזהו דווקא כשקיבל עליו בחזרה את העבודה בבחינת אמונה למעלה מהדעת. היינו בזמן שהיה לו ההסתרה, אזי הוא אומר, "רבה אמונתך". כל כך גדולה האמונה, שעל ידה מקבל בחזרה את הנשמה."

(רב"ש - ג. מאמר 224. "סיבת האמונה")

איך אנחנו משתמשים נכון בהסתרה? איך נכון להשתמש בהסתרה?

*

מה אנחנו בדיוק מבקשים בזמן ההסתרה?

*

קריין: קטע מספר 8 מתוך רב"ש ג', "מלא כל הארץ כבודו".

"מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת. לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך. וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו. וזה ענין מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, "ברח דודי עד שתחפץ", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, "ברח דודי", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה. לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:

א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.

ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים."

(רב"ש - ג'. מאמר 236 "מלא כל הארץ כבודו")

שאלה: לפי השרטוט, איפה העבודה, צריך לעבוד על האמונה או על הרוממות?

איך אתה יכול לעבוד על האמונה? אמונה מגיעה מלמעלה, זה כוח ההשפעה שמגיע מלמעלה. "אמונה" שווה השפעה (ראה שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

תלמיד: אז מה זה אומר לעבוד על רוממות ה'?

זה לדרוש שרוממות ה' תהיה יותר מהדעת, ואז עד כמה שאתה תדרוש את זה, תבקש על זה, רק את זה, רק גדלות הבורא, זה ייתן לך מאור המחזיר למוטב. הוא מעלה אותך לדרגת האמונה, שאתה מוכן להיות למעלה מדעתך, לפעול למעלה מכל הצרות, הבעיות וכן הלאה, ואז במידה הזאת שאתה עומד בכוח האמונה, בכוח האמונה הזה אתה זוכה לגילוי הבורא.

תלמיד: רוממות זה כלי?

אני לא רוצה שתתבלבלו, זה כבר סיפור אחר לגמרי. זה שאתה רוצה לקשור את זה עם כל מיני דברים שאתה כאילו יודע מה זה, אני לא רוצה, גם זה לא ברור, גם זה לא ברור, אז יהיה כפול, זה יהיה בלבול.

שאלה: מה זה הדעת של הבורא?

דעתו של הבורא זה "השפעה". דעתו של האדם זה "קבלה". לכן דעתו של הבורא זה "אמונה".

תלמיד: ומה זה לקבל דעתו של הבורא?

לקבל דעתו, זה נקרא לקבל כלים דהשפעה. פשוט. הרבה כינויים בכל מיני אופנים שמופיעים, זה מבלבל. צריך דווקא לצמצם את ההגדרות.

שאלה: בקטע שקראנו, מה זה למזג את הכלים?

יכול להיות שזה לקשור דעת ואמונה, זאת אומרת אמונה והשפעה. כי בסך הכול אנחנו צריכים לעבוד בשני כלים, גם במלכות גם בבינה. אנחנו לא מתעלים לדרגת אמונה, לדרגת השפעה ונמצאים בה בלבד, זו לא התכלית. התכלית היא שאנחנו נעבוד ביניהן, בין מלכות לבינה, ושם נגלה את העבודה שלנו, שם מתגלה הבורא. בורא צריך כלים דקבלה כדי להתגלות בהם, ושיהיו מתוקנים רק בצורת השפעה, בסגנון של השפעה, הוא צריך שניים, "חשכה כאורה יאיר".

תלמיד: אתה דברת קודם על הסתרה, תוכל להסביר איפה הסתרה נמצאת פה (ראו שרטוט מס' 1) בציור?

בציור יש כמה מצבים. אם אני נמצא במציאות הנוכחית בדעתי, ואני בדעתי מקבל איזו השפעה, בדרך כלל שלילית, על החיים, על העולם, על הכול, ואני מאתר את זה, אני מבין שזה מגיע לי מהבורא כדי לעורר אותי על פני ההתרשמות השלילית להגיע למצב שזה בא ממנו, ולכן זה בא כדי להעלות אותי לדרגה שלו כמו שהוא רואה, אז אני מבקש רוממות הבורא, כדי לעלות לדרגת אמונה, השפעה, על פני אותה הצרה שמתגלה וכך אני מתעלה. עכשיו השאלה למה אני מתעלה? אם אני מתעלה כדי להרגיש טוב, זו קליפה ואני משתמש בה, לפני זה אין קליפות, ואני רוצה להשתמש בכוח הבורא כדי להרגיש טוב. זאת אומרת, לא אכפת לי מהבורא, לא אכפת לי מהאמונה, אכפת לי להרגיש טוב בתוך הכלים שלי, זה [נמצא] בדתות, אמונות למיניהן.

ויכול להיות שאני אומר, לא, אני מוכן להישאר בהרגשה השלילית כי דווקא כשאני נשאר בה ואומר שזה נמצא בכלים דקבלה שלי, אבל אני רוצה מעליהם לבנות כלים דהשפעה, ולשייך את המצב לבורא שבעיניו זה הכול השפעה ונתינה ואהבה, אז אני מבקש שכך זה יקרה, שתהיה לי דרגת אמונה או השפעה, אז יש לי שתי קומות. על שתי הקומות האלה אני משתדל לשמור, לא לטשטש, לא לבטל את זו על ידי זו, וכך אני רוכש את הפער ביניהן עד שהפער הזה הופך להיות עד כדי כך גדול בעוצמה, כי ברוחניות מה זה גדול, זה עוצמה, שבו מתגלה הבורא, בין בינה למלכות.

תלמיד: נראה כאילו שיש שם איזה נקודה שבה אני מתחיל להצטרך להסתיר בעצמי.

אני משתדל בכל רגע בחיים להיות במצב שמה שמתגלה זה מתגלה מהבורא, זה דבר אחד, מה שמתגלה, זה מתגלה כדי שאני אתעלה מעל גילוי הרע, לא לגילוי הרע ולרע עצמו אלא למקור. מאיפה זה מתגלה? זה מתגלה מהבורא בצורה מטרתית כדי שאני אשתמש בכל הגילוי הרע הזה ובזה שאני משייך את זה אליו כסיבה להגיע להשפעה, לאמונה.

הגעתי למימוש הזה, בפנים יש הרבה הבחנות אבל בעצם בזה אני ממש את המצב. זה מה שאני צריך לעשות, רק לעבוד באמונה למעלה מהדעת מה שנקרא.

שאלה: הנקודה הזו שאמרת עכשיו, שזה מתגלה מהבורא בצורה מטרתית.

אתה קובע שזה מתגלה מהבורא בצורה מטרתית, אתה קובע. מאיפה זה בא? מזה שאתה קשור לחברה, ורק על ידי כוח הערבות אתה לא מאבד את הנכונות לעבד נכון את ההתעוררות המטרתית אבל הרעה כביכול, שהבורא מעורר בך.

תלמיד: איך אני צריך לתפוס רגשית את הדבר הזה, שזה מתגלה מהבורא בצורה מטרתית? זה משהו שמאוד מנחם, מרגיע.

לא. זה מטרתי. אני לא מטשטש שזה רע. אני מבין אותך שהידיעה שזה מגיע מהבורא ושזה מטרתי כבר מורידה מההרגשה הרעה הזאת, מהאיום, מהרע בעצמו, אלא אתה צריך גם לדאוג לזה ולהשתדל להעביר את זה רק למטרה. וכאן יש באמת עבודה בין ג' קוים.

שאלה: האם אדם עובד באמונה או בהסתרה של אמונה?

אנחנו לא צריכים להסתיר את כוח ההשפעה, למה אנחנו צריכים לעבוד בהסתרה של האמונה? כוח ההשפעה וכוח האמונה, גם כוח האהבה, אנחנו לא צריכים להסתיר אותם, ההיפך, אנחנו צריכים לגלות אותם ודרכם אנחנו צריכים לעבוד עם כל יתר הכלים החיצוניים, כתחתון, עליון ועלי עליון. אין מה להסתיר כאן.

תלמיד: מה הקשר בין הסתרה לאמונה למעלה מהדעת, שזה ציור שאתה רוצה לעשות אותו למעלה מהדעת, מה הקשר ביניהם?

אני בעצמי עדיין לא עוסק בהסתרה. אני עכשיו עובד רק על לשייך את עצמי לדרגת האמונה למעלה מהדעת. זה שיש אחר כך עבודה בג' קוים, להסתיר את זה ולהסתיר את זה כדי למזג נכון זה עם זה, עוד נגיע לזה. אבל בינתיים אין לנו מה לעסוק בהסתרה, אלא דווקא בגילוי של כוח האמונה שהוא יתגבר על כוח הקבלה.

שאלה: אני מבין שאין שום דבר פסול בלהרגיש טוב, זו מטרת הבריאה נכון?

לא, להרגיש טוב ועונג אם אדם מרגיש, זו לא מטרת הבריאה. זה כמו שנניח גנבתי מיליון דולר.

תלמיד: בדיוק, לפעמים יש מצב שאדם מרגיש טוב וזה הולך לקליפות. איך אדם יכול לברר אם הוא מרגיש טוב והטוב הזה הוא טוב מטרתי וזו לא הרגשה של טוב שהיא קליפה?

כי ההרגשה הרעה בתוך הרצון לקבל היא בעצמה נשארת, בינתיים כך אנחנו עובדים. ההרגשה הרעה נשארת ולמעלה מזה אני בונה כוח השפעה. אני רוצה להשפיע, אני רוצה להדבק בבורא, אני רוצה להיות עמו, לתמוך, להיות שליח שלו במצב של איומים, בעיות, מה שלא יהיה. דווקא בשמירה על שני המצבים האלו אני גדל.

תלמיד: מה שעכשיו נתת כדוגמה זו דוגמה שאני מרגיש רע ואני מתייחס לזה נכון. אבל אם יש לאדם הרגשה טובה שמגיעה ומשתלטת עליו, הוא מרגיש טוב ועונג, איך הוא יודע שזה באמת לא הולך לקליפות והטוב הזה הוא טוב מטרתי?

רק דרך החברה.

תלמיד: מה זה אומר? נגיד שעכשיו אני מרגיש טוב מסעודה טובה, מה אני עושה עם זה?

תתחלק עם החברים, תתחבר איתם, תתכללו בכלים. אתה אומר ש"יש לי רק כלי שאני מרגיש בו טוב וזהו, מה אני עושה?" אתה יכול להתפלל ולעשות בזה נחת רוח לבורא. אבל מאיפה אתה יודע שזה נכון או לא נכון, שזה לא אגואיסטי? אז אני אומר לך יש לך חברה.

שאלה: מה הסימנים לזה שהעשירייה הולכת באמונה למעלה מהדעת?

זה שהם כל הזמן משתדלים שביניהם ייבנה מקום לגילוי הבורא, לגילוי כוח ההשפעה ההדדי למעלה מכוח הדחייה ההדדית, זה בעצם הכלי הנכון. אנחנו כאן דיברנו בדרך כלל כלפי האדם עצמו, אבל באמת זה צריך להיות בעשירייה כרשת, כרשת קשר בין כולם, שבין כולם ישנה דחייה הדדית, כמו בין תלמידי רבי שמעון, ולמעלה מזה הם בונים אהבה הדדית.

תלמיד: האדם הולך באמונה למעלה מהדעת והעשירייה הולכת באמונה למעלה מהדעת, האם יכול להיות שהאדם הולך באמונה למעלה מהדעת והעשירייה לא?

אני לא רוצה להיכנס לבירורים כאלו, אבל בעצם על בטוח ללכת למעלה מהדעת אדם יכול רק בתוך עשירייה. קורה שבתנאים מסוימים ובאיזה חלקי הדרך הרוחנית הוא מתקדם לבד, אבל זה לא לבד הוא בכל זאת שייך לעשיריות, אבל יכול להתקדם לבד, נגיד ככה, בצורה אישית כביכול. אבל המימוש של זה, הוא בכל זאת יכול להיות רק ברשת, שהצורה המינימאלית שלה זו העשירייה.

שאלה: האם אפשר להגיע לאמונה בלי לעבור דרך הקליפה?

קליפה לא מגיעה מלמעלה. קליפה זה נקרא רצון לקבל שאתה משתמש בו על ידי התעוררות שאתה מקבל לטובתך. אני לא חושב שאפשר להגיע למשהו ללא קליפה. אמנם יש לפעמים לאדם כאלו מצבים שהוא כאילו הולך [ומוסיף] כל הזמן אבל זה על חשבון הסביבה. יש כאן בעיות בהסברה שלנו, כי אנחנו עדיין חושבים על ההתקדמות האישית ולא על התקדמות סביבתית, שהכול תלוי בסביבה ואדם עובד עם הסביבה כל הזמן, ובכלל לא מנתק את עצמו מהסביבה, כי אז לא נקרא שמתקדם, ואדם, ונמצא במנגנון הרוחני.

אמנם כל המאמרים כתובים בצורה אישית כלפי האדם, אבל מכוונים אותו לממש את זה בתוך העשירייה, בתוך הכלי, כי אחרת הוא לא קשור לבורא. אתה לא יכול להיות קשור לבורא בצורה ישירה. נגיד שקיבלת עכשיו איזו הכבדת הלב, איזו התעוררות שלילית, אז אתה משייך שזה מגיע מהבורא, איפה הבורא? אתה מתאר אותו שהוא קשור אליך והוא שלח לך את זה בצורה אישית. לא, אין אישית. אתה חלק מהמערכת, אתה לא יכול לקבל את עצמך בצורה כזאת.

מה יהיה לך שאתה נמצא בצורה אישית? אתה לא מגיב נכון, אתה לא מקבל נכון ואתה לא יכול לעשות שום דבר. כי סך הכול כשאתה מתעורר אתה צריך להבין שהבורא נתן לך עכשיו אפשרות להשתתף בחברה בצורה שאתה מכסה את התעוררות השלילית הזאת. ואז יוצא שבאמת אתה הולך עכשיו להכפיל פי תר"ך פעמים את אותה ההתעוררות שקיבלת ממנו. למה? כי בזה שאתה הולך עכשיו להתקשר עם החברה, כאן זה בעיקר הכישלון שיכול להיות, המאמץ, היגיעה והעבודה הרוחנית שלך, התפילה שאתה רוצה להיות קשור אליהם. כי איפה אתה מקבל כוח השפעה? רק במידה שאתה מתקשר אליהם בתוכם.

יש כאן מערכת שאנחנו עוד לא דיברנו עליה. קשה לי לתאר אותה. כי בינתיים אנחנו מדברים בצורה אישית, שיהיה לפחות איכשהו מובן לנו מה זו אמונה למעלה מהדעת, כוח השפעה למעלה מכוח הקבלה, רוממות ה'. הכול זה כלפי אדם בצורה אישית, אבל זה לא כך עובד, רק כחלק, כמרכיב אחד מעשירייה.

שאלה: כשאדם או מקובל זוכה לקבל כלי דהשפעה, האם זה חוש חדש שנולד אצלו שהוא קיבל אותו ובעזרתו הוא חווה את המציאות?

כן. ודאי.

תלמיד: יש בזה גם משהו שיתופי?

מה זה שיתופי?

תלמיד: כרגע במציאות שלי בתוך הדעת זה מאוד ברור, ומעל הדעת זה כל מה שאני מתנגד לו. מה קורה שבן אדם זוכה לכלי דהשפעה, האם בעצם יש לו חוש חדש אבל עדיין הכול מורגש אצלו?

זה חוש חדש.

תלמיד: זאת אומרת שהוא בעצם הגיע ליכולת להשפיע לכל המציאות?

לא. חוש זה לא השפעה, חוש זה קליטה. חוש אתה מקבל. אתה מקבל התרשמות חדשה בחוש הזה. העין שלך משפיעה? האוזן משפיעה? לא.

שאלה: אז מה זה כלי דהשפעה?

זה כבר משהו אחר. כשאתה מתחיל לעבוד עם הכלים האלו, יש תפיסה שאתה מקבל בחוש האמונה, באמונה למעלה מהדעת, והעבודה היא באמונה למעלה מהדעת. זה כבר שכוח הבינה קשור לכוח המלכות ויחד הם עובדים. כבר יש להם כוח לעבוד לפי העביות של המלכות ולפי ההשפעה של הבינה.

נמתין עד שזה יתיישב לנו בראש.

(סוף השיעור)