002-2_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/HsQB0p8q?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 293, דף רצ"ג. אות ה'

דף רצ"ג, טור ב', אור העליון. מה כתוב?

ולכן אם האור העליון היה נמשך למטה עד מקומם בעת היותם תוך הכלים שלהם, היו הכלים מתבטלים.

אור פנימי.

האור העליון היה נמשך למטה היו הכלים מתבטלים: כלומר, אם היה מתפשט קומת כתר בחזרה אל הכלים, כמו שהיה מתחלה בטרם הסתלקותו, אז היה נמצאים הכלים שנעשו בעת הסתלקות היו חוזרים ומתבטלים, מטעם שכתב הרב לעיל.

מה הוא אומר לנו כאן? איך נעשה כלים? למדנו, שאור נסתלק, אז יש היכר כלים, שכלים הוא עביות. ושם שאל ה… שאל שם הרב, אם אתה אומר, יש במלכות... יש אור וכלי, בין זה בזה, אז אין היכר ביניהם. פירוש הדבר, אור הוא בהשתוות, על מנת… האור הוא על מנת להשפיע, אור הוא משפיע. והמסך ואור חוזר שבא ממלכות, הוא גם כן בעל מנת להשפיע, הוא השתוות הצורה, אז אין היכר כלים. רק אחר כך שאור מסתלק, אז יש היכר כלים של עביות שהוא בקבלה, ואור הוא המשפיע.

הוא שואל, אם כן, אחר כך בהתפשטות ב', שאור בא חזרה על ידי המסך, שיש השתוות הצורה, גם כן אין הבדל בין אור לכלי, נתבטלו כל הכלים? אז הוא מתרץ שם, היות שבא אור החכמה בכלי דכתר, נמצא בכל כלי נשאר חיסרון של עביות, אז יש היכר כלים. וכאן הוא אומר את זה בהרחבה. הוא אומר לך, אם האור העליון היה נמשך למטה כמו מקודם עד אור הכתר, היו הכלים מתבטלים, מה שהיה מקודם הסתלקות האור, שרוצה שיהיה ככלים המתבטלים.

זה שאומר כאן, באור פנימי, האור העליון, אם האור היה נמשך למטה היו הכלים מתבטלים: כלומר, אם האור היה מתפשט קומת כתר בחזרה אל הכלים, כמו שהיה מתחלה בגלגלתא, בטרם הסתלקותו, אז היה נמצאים הכלים שנעשו בעת הסתלקות היו חוזרים ומתבטלים, מטעם שכתב לעיל, שהם מעורבים זה בזה.

תלמיד: ... ממש מתבטלים

רב"ש: בפרצוף גלגלתא היה כלים ראשונים שנאצלו? לא היה כלים. אבל בע"ב כבר היה היכר כלים, מדוע לא חזר לבחינה ג'? זה הוא שואל, לפי סברה זו.

יש להבין כך. לפי מה שהוא אומר, שאור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה. נשאלת השאלה, שאני מדבר בפרצוף ע"ב, בכלים חדשים, או שאני מדבר בפרצוף גלגלתא, כלים הישנים?

אנו מדברים כאן במילוי, היינו שאור הרב בא, היה אור החכמה בכלי דכתר. אבל הפרצוף היה בע"ב או היה אור הכתר בכלי דכתר? היכר כלים חדשים הם תמיד כל אור בכלי שלו, לכן יש השתוות הצורה. רק מה? שאור הע"ב מתלבש בכלים דגלגלתא, אז יש היכר.

נמצא בזה, בכלים חדשים של פרצוף ע"ב, גם כן אין היכר. רק מה ההיכר? של פרצוף ס"ג. לכן הוא אומר תמיד כלל, שבכל מדרגה יש כלים חדשים וכלים ישנים, ועיקר הכלים הוא כלים ישנים. שם יש היכר כלים.

תלמיד: אז אם ע"ב יחזור בחזרה, אז לא יהיה היכר כלים.

רב"ש: אותו דבר. לכן ב... לכן הם ... צריכים ללמוד כך, בכל מדרגה יש כלים ישנים וכלים חדשים. בכלים ישנים יש היכר כלי, בכלים חדשים לא, יש השתוות הצורה.

כי אנחנו… כי כאן יש קושיה אחרת. אם אנחנו אומרים שהמסך נזדכך, איך אפשר לבוא אור הכתר? האם במציאות שיכול לבוא אור הכתר? זה הקושיה. הוא נותן הסבר שאם יהיה כך. אבל אי אפשר שיהיה כך, אין לו מסך כבר.

תלמיד: אבל הוא עלה לראש, שהראש ייתן לו מסך בחזרה.

רב"ש: לא, מ… לא, לא אומרים כך. מה הפירוש בחינה אחרונה נאבדת?

תלמיד: אז זה ההסבר שהוא אומר פה.

רב"ש: לא, בחינה אחרונה נאבדת, הוא אומר, שנזדכך, שכבר לא יכול לקבל. עוד. בחינה אחרונה נאבדת, משמע שהתחתון לא יכול לקבל. וכאן הוא אומר, שאינו רוצה שיישאר. היית מתרץ שיש שני טעמים, יש הרבה טעמים. זה יותר קל. כמו תמיד, יש הרבה טעמים לכל דבר, יש אלף טעמים. זאת אומרת, אם אור היה נמשך, גם כן לא היה טוב.

מה כתוב למעלה?

ולו רק הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי דכתר יעלו למעלה. מה הוא אמר כאן? איזה קשר יש כאן? נראה למטה.

הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי הכתר יעלו למעלה, כי בהיות שהזו"ן דכתר הללו, שעלו למעלה ע"י המסך שנזדכך, אין להם רק עביות דבחי"ג, כנ"ל בסמוך ד"ה הזכר, ע"ש, ע"כ אינם ממשיכים רק קומת חכמה, ואור החכמה מתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה.

ונמצא שכל כלי חסר הרבה משיעור אור הראוי לו כי הכלי הכתר, אין לו עתה, אלא אור החכמה, הנמוך ממנו הרבה. וכן כלי החכמה, אין לה אלא אור הבינה וכו', ומחמת זה, הוכר העביות שבהכלים, באופן שלא יוכלו להתבטל ההיכר הזה.

הלשון למעלה, צריכים קצת לפרש כך. תסתכלו למעלה. מה הוא כותב למעלה בשורה האחרונה? בכדי שהכלים לא יתבטלו, אם … בחזרה, ולו רק הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי דכתר יעלו למעלה.

מה הוא אומר כאן? לכן צריכה להיות זכר נקבה, התלבשות ועביות. שם התלבשות לא יכולה להמשיך אור הכתר בחזרה. רק מי ממשיך? בעביות. בעביות הוא בחינת מדרגה יותר קטנה, לכן נשאר כבכלי. מה שאין כן, לא היה כאן זכר נקבה, אלא רשימו דעביות דבחינה ד' הייתה, היה ממשיך אור הכתר בחזרה, היה היכר, לא היה היכר כלי, הכלי מתבטל, היכר הזה.

אות ו) ונבאר עתה מציאות עליה זו, ונאמר כי הלא כאשר לא מטי בכתר, הוא, לפי שעולין זו"ן של הכתר למעלה, במקום זה הכתר שבסוף השרשים העליונים.

מה כתוב כאן? כאן צריכים לפרש כך, ונבאר עתה מציאות עליה זו, איזה עלייה? כוונתו לאחר כך, מה שכתוב. מדוע צריך לעלות הוא ביסוד את המלכות? זה אומר. ונאמר, המסביר, כי הלא כאשר לא מטי בכתר, לפי… לא מטי בכתר, ואומרים שעל ידי זה נעשה זיווג ועולים. אז הוא מסביר, לפי שעולין זו"ן של הכתר למעלה, במקום זה הכתר שבסוף השרשים העליונים, ואין הם יכולים להיות שם ביחד, כי הוא, אור הכתר, גדול מהם, ולכן הם, מי הם? הרשימות נשארים במקום הכתר, והוא עולה במקום השורש של המלכות, אור הכתר עולה במקום מלכות, ואז גם שורש המלכות עולה בשורש של היסוד.

נמצא לפי זה, מי גורם עלייה? כי כאשר לא מטי בכתר והם עולים, במקום כתר גורם עלייה. הוא שואל על זה, הפירוש של, הטעם על עלייה. ושם נשארים שניהם בסוד היסוד, לפי הסדר הם גם צריכים לעלות ליסוד גם כן, או לעלות למעלה? לא, שהם זו"ן. נמצא ביסוד, יש שם מה? זו"ן. איזה זו"ן? מלכות ויסוד. ואז, שורש כתר עליון משפיע למטה, אחר שכבר יש הכנה לתחתונים לקבל. זאת אומרת, המסך שעלה ונכלל במסך, כבר יש לו מכוח לקבל מכתר העליון. ואז, הנוקבא, בחינה ג', נכללת בזכר. ואור מתפשט ... רשימו דהתלבשות, ורשימו דעביות נכללת ברשימו דהתלבשות.

ברור? נראה מה שכתוב למטה.

אור פנימי.

ו) לא מטי בכתר הוא, לפי שעולין זו"ן של ה... לפי שעולין זו"ן של הכתר למעלה: כלומר, ענין הסתלקות קומת כתר דהתפ"א, שנקרא לא מטי בכתר, מה הפירוש לא מטי בכתר? הוא ענין הסתלקות זו"ן של הכתר למעלה, דהיינו, שנמצאים עולים שמה, להכלל בהזווג העליון, שביחד, זאת אומרת. שנמצ… אה, מה שכתוב, לא מטי בכתר, ענין הסתלקות זו"ן, מדוע לא מטי בכתר?

מה זה לא מטי בכתר? האור שהיה מקודם בכלי דכתר עכשיו נסתלק. קודם כול פשט. אז הוא מפרש, לא מטי בכתר, כלומר, ענין הסתלקות קומת כתר דהתפ"א, נקרא לא מטי בכתר.

הלאה. זה גרם, צריכים לומר, ענין הסתלקות זו"ן של הכתר למעלה, פירוש הדבר, מה זה פירוש הוא עולה למעלה? היינו שנמצאים עולים שמה להיכלל בזיווג העליון של מלכות דראש. מתי שיש הסתלקות האור, אז לא יכולים להישאר בחושך, אז זה גורם שהרשימות עולים למעלה ולקבל אור מחדש.

היות שלמדנו שבעוד זיווג בראש ש… הזיווג שנעשה בראש לא מסתלק, לכן עולים ונכללים בזיווג שבראש. וכבר נתבאר ענין זה באורך, וכולי. ואביא כאן רק התמצית ובקיצור, כדי שיספיק לבאר דברי הרב שבכאן.

והנה נתבאר שם, שכל עיקר סבת הסתלקות האורות מן התפשטות הא' דעקודים, היה רק מטעם עלית המלכות לבד. מה הפירוש מלכות לבד? שפירושו, הזדככות המסך שבכלי המלכות, דהיינו, שבעלית המלכות לז"א, שהוא בחי"ג, אז כבר לא יכול לשמש מ… עביות דכתר, זה נעלם קומת הכתר. בלי המלכות, בלי אור חוזר, כבר אסור להשתמש. ואח"כ, שעלה גם מז"א אל הבינה, שהמסך של אור חוזר כבר לא יכול לעשות על ג' בחינות, רק על ב' בחינות, נעלם ג"כ קומת חכמה.

ואח"כ, שעלה מהבינה אל החכמה, נעלם קומת בינה וכשעלה מהחכמה אל הכתר, נעלם גם קומת ז"א, שיצא על עביות דחכמה. ואח"כ כשעלה גם מכלי של הכתר, מעביות דשורש, אל המאציל, מי זה המאציל של הגוף? דהיינו למלכות של ראש, נעלם כל האור כולו דהתפשטות ההיא, הנקרא פרצוף גלגלתא.

והנה כל האורות הללו שהיו מאירים, שנסתלקו משם, הניחו רשימות אחריהם, בהכלים שלהם. חוץ מהמלכות, דהיינו בחי"ד, מה בחינתה הוא שהיא נו… בחינה ד' נקרא מקבל על מנת לקבל, אלא שיש לו כוח המסך? לא נשאר רשימו מאור המסך שלה, שהיא תוכל עוד הפעם להמשיך את בחינה ד'. שואל, מדוע אור מקיף ביטל את הכוח הזה? נחלש, נגיד.

תלמיד: זה הבחינה האחרונה נאבדת?

רב"ש: זה נקרא בחינה אחרונה נאבדת, כן.

זה שאומר, דהיינו בחי"ד, שלא השאירה אחריה שום רשימו אחר הסתלקותה. גם נתבאר שם אשר המלכות דהיינו המסך שבה, בשעה... עד כאן דיברנו מהרשימו שנשארו בכלים דגלגלתא, רשימות אחת. גם נתבאר שם אשר המלכות דהיינו המסך שבה, שאור עולה ממטה למעלה, בשעה שהוא מזדכך ועולה מבחינה לבחינה, נמצא נכלל מהמסך הזה בהרשימות, שהשאירו האורות אחריהם בהבחינות ההם.

דהיינו, כי בהזדכך המסך מן בחי"ד לבחי"ג, שהוא כלי דז"א, הרי הוא נכלל בהרשימו, שנשאר שם מאור הז"א. מה הוא אומר ככה? היות בחינה אחרונה נאבדת, לכן הוא מדבר מהרשימות. אבל גם המלכות נשאר. אור שנשאר שם מאור הז"א אחר הסתל... אחר הסתלקותו, וכן אח"כ שעלה ונזדכך לבחי"ב, שהוא כלי דבינה, הוא נמצא נכלל, גם בהרשימו, שנשאר [שם] מאור הבינה אחר הסתלקותה. וכן כשעלה לחכמה, נכלל ברשימו דחכמה. וכשעלה לכתר, נכלל ברשימו דכתר, עביות דשורש.

באופן, שבעליתו אחר כך מהכלי דכתר להמאציל, למלכות דראש, נמצא המסך כלול מכל הרשימות, שישנם בהע"ס דהתפ"א, של פרצוף גלגלתא, מכל הרשימות, שישנם בהע"ס חוץ מהרשימו דבחי"ד, של המסך, להיותו נעלם אפילו מהמלכות דהתפ"א בעצמה.

מה הוא אומר כאן? אנו אומרים כאן שני דברים. אחת, כלים דגלגלתא נקרא התפשטות א', ונשאר רשימות בהכלים. עוד אומר לנו, גם המסך שעלה מבחינה לבחינה, נכלל גם כן עם הרשימות שהאירו, חוץ מהמלכות, לא נכלל במסך. מדוע? אפילו גם בכלי שלו, גם כן לא נשאר.

תלמיד: למה?

רב"ש: עוד הפעם. המסך נכלל מכל הרשימות. תשמע מקודם, אחר כך תשאל. המסך נכלל מכל הרשימות. חוץ מבחינה ד' המסך לא נכלל. עוד הוא אומר, להיותו נעלם אפילו בכלי של עצמם, לא מהמסך. למדנו, כל הרשימו נשאר בכלים, ומלכות אינה מנחת רשימו, זה אחת. ואחר כך אני אומר, רשימות שניות שנכללו במסך, אז ב... קודם בכלים לא נשאר, איך יכולים להישאר במסך? זה שאומר כאן, אפילו בכלים של עצמו, גם כן לא נשאר. אם כן מה, ממה המסך נכלל? מה שנכלל בכלים, הוא גם כן נכלל. מה שלא נשאר בהתפשטות א' בכלים, הוא לא נכלל.