שיעור בוקר 22.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: הדור האחרון

חיבור העולם בדור האחרון - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא - חיבור העולם בדור האחרון.

מה יש להגיד? אנחנו נמצאים כבר בדור האחרון, בואו נלמד כבר על עצמנו, מה אנחנו צריכים להיות, באיזו צורה להיות ולאיזו צורה להשתוקק, לְמה צריכים להגיע. מדובר עלינו.

קריין: קטע מספר 13 מאת בעל הסולם.

"מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד - אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי. הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

שאלה: מה זה נקרא שמודדים כל אחד "לפי מידת שירותו את הציבור בכללו"?

את זה אנחנו לא יכולים למדוד, זאת הבעיה שלנו, רק לפי כמה שנהיה ברוחניות, אז נוכל למדוד את זה. לכן בעולם שלנו אנחנו לא יודעים מה הערך של כל אחד ואחד, אלא אנשים נותנים לעצמם ערך לפי כמה שהם גנבו מכולם והשיגו באגו שלהם, אבל כמה הוא הרצון להשפיע להם אנחנו לא יכולים למדוד, אין לנו לזה כלים. אפילו שאחר כך, מכמה שגנבו, הם תורמים קצת, זה לא אומר שזו תרומתם לכלל, לכן רק ברוחניות אנחנו יכולים לראות את הדברים האלה.

אבל בעל הסולם כותב כאן את התנאים, שלא חשוב אם אנחנו מודדים או לא מודדים, מבינים או לא מבינים, אבל לפי הערך שלנו כלפי הטבע הכללי שנקרא "בורא", כך הטבע בודק אותנו, שוקל אותנו ומודד לכל אחד ואחד את העתיד שלו.

שאלה: אז אנחנו מודדים לפי כמה שהוא משרת את הציבור בכללו ובמקום אחר הוא כותב שמודדים לפי היגיעה. זה אותו הדבר?

לא, משרת לציבור זה ברור, אבל לפי מה יכולים לשקול אותו שירות לציבור? לפי היגיעה שלו.

זאת אומרת אתה לא יכול בלי שתהיה באותו כלי רוחני לדעת על האדם. יכול להיות שהוא תרם קצת, אבל מפני שהוא כל כך רחוק ממרכז הכלי ומכולם, התרומה שלו היא ממשית מאוד. ולא מדובר לפי זה שאחד נתן עשרה מיליון והשני נתן עשרה גרוש, זה לא אומר כמה כל אחד נתן, אלא הכול תמיד כלפי היחס של הכלים שלהם בנשמה הכללית.

יכול להיות שהכלי חיצון מאוד ונותן ממש כמה פרוטות ביגיעה שלו לכלי הכללי, אבל זה מאוד מאוד משמעותי לתיקון של הכלי הכללי.

שאלה: בעל הסולם אומר "כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה." מה בעצם הוא רוצה להגיד לי?

שאנחנו תמיד צריכים לשקול הכול כלפי הכלי כולו, כלפי הכלל כולו. ולא כלפי האדם ולא כלפי חלק ממשהו, אלא הכלי הכללי, במה הוא זוכה על ידי עבודה פרטית של כל אחד ואחד.

תלמיד: אבל אנחנו רואים היום שלא נעשה מזה טוב, רק נעשה מזה רע.

היום אנחנו לא יכולים לראות כלום, כי אף אחד מבאי עולם לא תורם שום דבר לכלי הכללי.

תלמיד: בדיוק. אז איך הופכים את זה?

זה על ידי הפצת חכמת הקבלה.

תלמיד: אבל הכול מתהפך?

כן.

שאלה: אם אנחנו לא יכולים למדוד לפי מידת שירותו את הציבור, מה זה אומר כשאנחנו רוצים עכשיו לסדר את הציבור נכון?

לכן בעל הסולם מסביר לנו איך אנחנו צריכים לסדר את הדברים האלו, ואחרי שאנחנו מסדרים ומתחילים לעבוד באיזושהי צורה בצורה נכונה אז אנחנו מתחילים להרגיש את הכלי הכללי, ואז תרומתו של כל אחד ואחד באותו הכלי הכללי. אבל כך אנחנו לא מסוגלים.

תלמיד: ועד אז איך אנחנו צריכים למדוד, לשפוט את היגיעה שלנו, את היגיעה של האחרים? אם אנחנו לא יכולים, אז אין מה לעשות.

עד אז זה נקרא "כל הפוסל במומו פוסל", אני לא יכול. איך אני יכול לראות את התרומה שלך לכלי הכללי, לנשמה הכללית שאתה חלק ממנה בטוח, אבל איך אני יכול למדוד תרומתך לתיקון הכללי של הנשמה? מה החלק שלך באדם הראשון? אתה נגיד תא אחד מאדם הראשון, התא הזה מאיפה הוא, יד, רגל, גב, חזה, ראש? אני לא יודע, את זה אני לא יכול להגיד, וגם כמה אתה מוסיף אני לא יכול להגיד. עד כמה חשובה התמורה שלך כלפי כל התיקון של כל הגוף דאדם הראשון? אני לא יודע, אני לא יכול לדעת כלום. אני רק משתדל לדון את כולם לטובה, לחסד, ומשתדל לתמוך בכל אחד ובכולם יחד לקראת התיקון הכללי, שהתיקון הכללי מובן לי כחיבור הכללי, יותר מזה לא.

תלמיד: לחסד, כלומר שהם משרתים את הציבור במאה אחוז?

בכמה שכל אחד מסוגל.

תלמיד: ואת המעשים שלי אני גם לא יכול למדוד, אז איך כלפי עצמי אני יכול לשפוט?

אתה לא יכול. עוד יותר מזה, יכול להיות שאתה נמצא עכשיו בירידה, אבל הירידה הזאת היא כל כך משמעותית יותר מכל העליות, גם את זה אתה לא יודע. לכן אתה צריך בכל מצב ומצב ללכת באמונה למעלה מהדעת. כך זה.

תלמיד: אז כשאנחנו באים עם העיקרון הזה איך הוא מתבטא כלפי הציבור הרחב, איך הוא מתבטא כשאנחנו רוצים להסביר את החוקיות הזאת?

איזו בעיה יש כאן להסביר?

תלמיד: הבעיה היא שאנחנו עיוורים כלפי מידת שירותו לכלל, אנחנו לא יודעים לומר.

צריכים לכבד כל אחד ולעורר כל אחד לתרום את עצמו לחיבור החברה, שנהיה כולנו כמערכת אחת, בתמיכה הדדית, אבל למדוד את הדברים האלה אנחנו לא מסוגלים. איך אתה יכול בלי להיכנס למערכת ובלי לדעת אותה כבר באיזו דרגה מסוימת, להגיד עד כמה כל אחד ואחד תורם למערכת הכללית? זו כבר צריכה להיות דרגה מאוד גבוהה.

תלמיד: כשאנחנו באים לבנות קבוצות ולעבוד עם קבוצות, אחד הגורמים לקונפליקטים הכי מרכזיים זו בעצם החשבונאות הזאת מי נתן את שירותו לציבור בכללו, זאת אומרת האם כל אחד עשה את המאה אחוז שלו. מה אפשר להסביר אם אנחנו עיוורים?

אני צריך לראות את עצמי הכי קטן, כמו שרב"ש כותב. זה הכול. ולא שאני עושה חשבון שאני יותר גדול ואני יותר ככה וככה, יש לי נשמה מיוחדת, אני אגואיסט יותר גדול אז הרבה יותר קשה לי לעשות פעולות השפעה. ואם אני תורם דולר, זה הרבה יותר ממה שאתה תורם מאה אלף דולר. כך אני יכול להרגיע את עצמי.

אני לא יכול. אנחנו לא יכולים [לדעת] את זה על כל אחד, לכן כמה שהוא עושה בצורה סגולית כלפי עצמו, לא כלפי אחרים, כלפי עצמו, כך הוא מתקדם. מה זאת אומרת? שאני צריך להגיע למאה אחוז מימוש של הרצון לקבל שלי בעל מנת להשפיע ולא להסתכל על אחרים.

תלמיד: זה מובן, אבל למה אני צריך להיות הכי קטן? איך מתוך החוק הזה יוצא שאני צריך להיות הכי קטן?

כמו שרב"ש כותב, שאז בצורה כזאת אני יכול לקבל מכולם כוחות, אני יכול לקנא בכולם בכמה שהם משפיעים. אז גם כוחות אני מרוויח וגם חיסרון אני מרוויח, וכך אתקדם. מבחינת רצון להשפיע, כדי שיהיה לי רצון להשפיע רוחני טוב, אני צריך להרגיש את עצמי הכי קטן.

תלמיד: הזכרת "כל הפוסל במומו פוסל", איך אפשר להסביר את זה מבחינת הריאליות?

כי אם אני נמצא ברצון לקבל, אני תמיד מלכתחילה, אפילו בלי שאני מסתכל על שום דבר ועושה חשבון, אני כבר רוצה לפסול את כולם, האגו שלי כך בנוי. בזה אין לי ספק, שהאגו שלי בנוי כך שאני מסתכל על כולם ומזלזל בכולם, וזו העבודה שלי, מזה אני מתחיל.

שאלה: איך להתחבר נכון, להרגיש חלק מהכלי הכללי?

להקטין את עצמך כמה שאפשר יותר, להכניע הראש שלך כלפיהם.

קריין: קטע 14, בעל הסולם.

"בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה. ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

אני מקווה שפעם האו"ם גם ידבר על זה ויחשוב על זה וידע על זה וירצה לממש. בינתיים זה רחוק, אבל לא רחוק מאוד, כי אנחנו נכנסים עכשיו למכות כלליות שהן עוברות על כל כדור הארץ, גם מבחינת הפנדמיה, גם מבחינת האקלים, מתוך הקרקע שתחתינו בוערת, עוד מעט נראה אותה ככה עד כמה שהיא מתפוצצת וממש מוכנה לבלוע אותנו, ועד כמה מלמעלה מהשמים אנחנו נגלה.

בקיצור, מכל הצדדים נגלה עד כמה שאנחנו כולנו תלויים בקשר יפה בינינו, ביחס נכון בינינו. זה מה שאנחנו צריכים בעצמנו קודם כל להרגיש, ואז לא תהיה בעיה, כי ההתקרבות בינינו במילימטר היא מבריחה את כל המזיקים החיצוניים. רק שנדע שזה תלוי בזה.

שאלה: למה התכוונת כשאמרת עכשיו שהאו"ם גם ידבר על זה ויחשוב על זה, לחשוב על מה?

שכל האנושות היא גם תגלה שהעתיד הטוב שלה תלוי בחיבור בין כולם.

שאלה: מהקטע "ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת". על מה בדיוק בעל הסולם מדבר. מה זה סדרים טובים?

הוא רוצה להגיד שאתה לא תוכל לחלק עכשיו, להבדיל, לבודד את המדינות כדי לעשות בכל מדינה ומדינה סדרים יפים ונכונים. סין, אמריקה, אפריקה עם המדינות שלה, רוסיה, ישראל, אירופה, אתה לא יכול לעשות חומה סביב כל מדינה ומדינה ולבנות בתוך כל מדינה ומדינה חיים טובים. וגם בשליטה על יתר המדינות לא תוכל לעשות את זה אלא רק בתנאי שאתה מרכיב בין כל המדינות תנאים, יחסים מאוזנים, הדדיים שמתקרבים יותר ויותר להטבה הדדית, את זה אנחנו נצטרך ללמוד בשלב הבא, בשלב שעכשיו אנחנו מגיעים אליו.

אנחנו חושבים, אמריקה נופלת, רוסיה כבר בכלל איפה היא, סין עולה וככה זה, מי יודע מה קורה עם כולם, יש כבר איזה התקשרויות בין המדינות האחרות וכן הלאה. זה הכול רק נראה לעינינו, העולם יצטרך להכיר בזה שאי אפשר לבנות שום דבר טוב באף מדינה כמו באמריקה, היא עכשיו נתנה לנו דוגמא, גם באירופה זה לא יכול להיות, כמו שאנחנו עוד מעט נגלה את זה ביבשת אירופה כלפי יבשות אחרות, וכך אנחנו נראה ששלום העולם הוא תלוי בשלום של כל אחד ואחד וקשר השלום בין כולם. אבל בנטייה הזאת אנחנו כבר נמצאים ולכן מיום ליום מי שהולך עם זה יותר, הוא ירוויח, מי שירצה לעסוק באינדיבידואליות שלו, הוא יפסיד.

שאלה: למרות שאנחנו כבר עושים את זה ומנסים לעשות את זה, בכל זאת איך אנחנו יכולים לסייע לאותן קבוצות, לאותן עשיריות במדינות שבהן המצב קשה מאוד?

איך אנחנו יכולים לעזור לקבוצות שלנו שחיים במדינות שבהן המצב הכלכלי, המדיני אולי הבטחוני לא כל כך טוב, צריכים לברר מה אפשר לעשות. ויכול להיות שאנחנו נוכל לעזור במשהו בואו נתחיל לחשוב לכיוון זה. קודם כל אתם צריכים לארגן איזו קבוצה שהיא תדאג לזה, לא קבוצה מהקבוצות שלנו אלא איזה מנגנון שהוא ידע באיזה מדינות נמצאות הקבוצות שלנו בצמצומים, בלחצים גדולים ואיך אנחנו יכולים לעזור להם ובמה. יכול להיות שיש כאלו מצבים שאפשר לעזור להם בכסף, יש אולי מצבים שאפשר לעזור להם בתרופות, יש אולי מצבים שאפשר אפילו להוציא משם אנשים ממדינה אחת למדינה אחרת. בואו נתחיל להרגיש את זה, לדון על זה, אם אלה חברים שנמצאים ממש בקבוצה שלנו, אז אנחנו יכולים כן להפעיל איזה כוחות שלנו ולהיטיב להם.

תלמיד: הייתה לנו הקרן הזאת "הלפ חבר" כשהיינו נוסעים לכנסים, אולי על בסיס הקרן הזאת אפשר בתנאים החדשים לשנות מעט את הייעוד.

אני מסכים איתך במאה אחוז, בבקשה תבררו על הקרן הזאת שאפשר לחזק אותה ובאמת להמשיך לאסוף כסף, תרומות ולגדל אותה עד שאנחנו נוכל באמת לפעול ולעזור לחברים שנמצאים במצוקה. אני מאוד בעד זה. אז אתה דווקא תברר את זה ותסדר, תנסה להחיות את כל הדברים האלה.

שאלה: האם אנחנו בכלל צריכים לעקוב אחרי המצב הפוליטי בעולם?

לא, אנחנו לא צריכים לעקוב אחרי כל השינויים הפוליטיים בעולם וגם הכלכליים, שום דבר, זה לא חשוב לנו, זה יתגלגל בהתאם עד כמה שאנחנו נשתדל להגיע לתיקון, ככה זה יהיה. אבל בכל זאת התמונה הכללית חייבת להיות ברורה לנו כי אנחנו הולכים להפצה, אנחנו נמצאים בתוך העולם, אז כמה דקות ביום כל אחד צריך להיות קשור לאיזה חדשות, אם אפשר להגיד שיש בהן משהו אמיתי, זאת שאלה, אבל בכל זאת איכשהו, וכך אנחנו נתקדם. אבל בעצם העיקר בשבילנו זה חיבור בינינו והפצה לחוץ. הפצה לחוץ מתחילה להיות מיום ליום יותר ויותר חשובה.

שאלה: איך להתייחס לכך שהמסר הזה של האיחוד שבעל הסולם מדבר עליו, משתמשים בו היום הרמאים הגדולים ביותר, המחריבים הגדולים ביותר. איך להתייחס לזה ואיך לבנות את המסר שלנו כך שנוכל להסביר?

זה תמיד היה ככה בעולם שכל העקרונות היפים והמילים היפות לקחו אותם אנשים מלוכלכים, גאוותנים ושקרנים גדולים והשתמשו כדי לבלבל את האנשים. במיוחד אנחנו רואים את זה בבחירות של נשיא או משהו במיוחד, אבל אנחנו צריכים בכל זאת ללכת בשלנו, מה לעשות, לא ללכת לעשות ביקורת על כל השקרנים שמשתמשים בזה בצורה כזאת לטובת עצמם אלא אנחנו צריכים להמשיך בדרך שלנו, ולא להתקשר לשום צורת שקר אחרת בעולם.

שאלה: אמרת שהעולם לקראת גילוי, שרק על ידי הקשרים הטובים בין המדינות אפשר להצליח. האם אתה רואה את זה קורה קודם כל בין המנהיגים את ההבנה הזאת או קודם כל בציבור?

לא, אני חושב שכרגיל העולם ירגיש ירידות, נפילות, מכות ואז הוא יבין אולי יותר ויותר יחד עם ההפצה שלנו, הפצה שלנו לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות, שתגיע לכל אחד ואחד הבנה פנימית שהעולם תלוי בחיבור, ההתקדמות תלויה בחיבור.

(סוף השיעור)