שיעור בוקר 17.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 190, אותיות ק"כ – קכ"א

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 190, "פתיחה לחכמת הקבלה", טור א', כותרת "ה"פ אצילות וענין מ"ה וב"ן שבכל פרצוף", אות ק"כ.

ה"פ אצילות וענין מ"ה וב"ן שבכל פרצוף

אות ק"כ

"ונתבאר, שקומת מ"ה החדש נתפשטה ג"כ לעולם שלם בפני עצמו כמו עולם הנקודים וטעם הדבר הוא, כמו שנתבאר בקומת הנקודים שהוא מכח כפילות המסך גם מבחי"ד. (כנ"ל באות קט"ז), כי הגם שהארת הזו"ן דא"ק שהאיר דרך הטבור והיסוד לג"ר דנקודים החזירה הצמצום א' למקומו, וה"ת ירדה מנקבי עינים לפה, שעי"ז יצאו כל אלו הקומות דגדלות נקודים, (כנ"ל באות ק"א ע"ש), אמנם כל אלו הקומות חזרו ונתבטלו ונשברו, וכל האורות נסתלקו, וע"כ חזר הצמצום ב' למקומו, והבחי"ד חזרה ונתחברה במסך."

את זה אנחנו שומעים.

אות קכ"א

"ולפיכך גם במ"ה החדש שיצא מהמצח נוהג ג"כ ב' בחינות קטנות וגדלות כמו בעולם הנקודים, אשר תחילה יוצאת הקטנות, דהיינו לפי העביות המגולה במסך, שהוא קומת ז"א דהתלבשות המכונה חג"ת, וקומת מלכות דעביות הנק' נה"י מטעם ג' הקוין שנעשה בקומת מלכות, שקו ימין נק' נצח וקו שמאל נק' הוד וקו אמצעי יסוד. אמנם כיון שאין מבחי"א רק בחינת התלבשות בלי עביות ע"כ אין בה כלים, ונמצאת קומת חג"ת בלי כלים, והיא מתלבשת בכלים דנה"י, וקומה זו נקראת עובר, שפירושו שאין שם אלא שיעור עביות דשורש, שנשאר במסך אחר הזדככותו, בעת עליתו לזווג במצח דעליון, שקומה היוצאת שם, היא רק קומת מלכות. אמנם בפנימיותה יש בחינת ה"ת בגניזו, והוא בחינת ה"ת במצח ואחר שהעובר מקבל הזווג בעליון יורד משם למקומו, (כנ"ל באות נ"ד), ואז מקבל מוחין דיניקה מהעליון שהם עביות דבחי"א, בבחינת ה"ת בנקבי עינים, ועי"ז קונה כלים גם לחג"ת ומתפשטים החג"ת מתוך הנה"י, ויש לו קומת ז"א."

שאלה: מה זה החלק הזה של ה"ת בגניזו? איך הוא משפיע על מה שקורה פה?

נסביר אחר כך.

שאלה: באות הזאת הוא מכניס המון מושגים חדשים. הוא כותב על ג' קווים, על ה"ת בגניזו, כל מיני דברים שלא היה עליהם שום הסבר קודם. מאיפה נולדו פתאום ג' קווים?

ג' קווים הם סדר הקשר - ימין, שמאל ואמצע. בצמצום ב' יצאו כך הקומות, מחוסר, לא מכך שיש להם משהו נוסף אלא מתוך שחסר להם. אז הם מוסיפים חיבור ביניהם, ימין, שמאל ואמצע, ובצורה כזאת הם יכולים להתקיים ברוחניות.

תלמיד: פה הוא מתחיל להסביר על לידת עולם האצילות, איך הוא מתחיל להיוולד. האם ג' הקווים האלה קשורים לשבירה או לתיקון? מאיפה הם פתאום באים?

הכלים השבורים שנפלו למטה וצריכים עכשיו להתחבר בחזרה כדי לבנות מעצמם עשר ספירות, וכבר עשר ספירות יחסית שלמות כדי שיוכלו על ידם לקבל אורות על מנת להשפיע בתוך הכלים שלהם, אז הכלים השבורים האלה נמצאים למטה, שבורים. מאיר עליהם האור העליון, הוא מתחיל למיין אותם, ומתוך המיון הזה הם מתחילים להסתדר ביניהם. הסדר שלהם הוא לפי ג' קווים, ימין, שמאל ואמצע. מאיפה זה בא? מהשבירה.

תלמיד: האם בגלל זה במקום להגיד שנשארה עביות א'/שורש במצח, הוא מתחיל לדבר על חג"ת, נה"י, וכן הלאה?

כן, ודאי. על עביות דשורש אנחנו אומרים נה"י, על עביות א' - חג"ת, על עביות ב' - חב"ד.

שאלה: הוא כותב שאחרי הזיווג בעביות א'/שורש במצח העובר זוכה למוחין דיניקה מהעליון שהם עביות דבחינה א' בבחינת ה' תתאה בנקבי עיניים. כלומר זה כמו שהיה בזיווג הראשון בעולם הנקודים.

כן, קטנות.

תלמיד: זו מדרגת קטנות.

כן.

שאלה: מה היחס בין קטנות וגדלות בעולם הנקודים לבין קטנות וגדלות בעולם האצילות?

זה אותו דבר. שימוש בכלים בקטנות בלהשפיע על מנת להשפיע ושימוש בכלים בגדלות בלקבל על מנת להשפיע, גם בעולם הנקודים וגם בעולם האצילות הוא אותו שימוש.

תלמיד: בעולם הנקודים שימוש בכלים בגדלות גרמה לשבירה ובעולם האצילות כנראה שלא.

שם כבר היה תיקון של ג' קווים, ולא מגיעים לגדלות כמו שבעולם הנקודים בכל עשר הספירות אלא רק בחלק.

תלמיד: מה התווסף בעולם האצילות שמנע את השבירה למרות השימוש בגדלות?

אותן הרשימות מהשבירה שעכשיו פועלות בעולם האצילות.

תלמיד: מה הסתדר בהן אחרת?

ג' קוים.

תלמיד: ג' קווים כבר נוצרו בצמצום ב'. מה השתנה מג' הקווים שנוצרו בצמצום ב' בעולם הנקודים לפני השבירה?

התכללות בין הכלים. כלים דהשפעה, כלים דקבלה, וההתמזגות שלהם.

תלמיד: שזה כתוצאה מהשבירה.

כן.

שאלה: נוצרה פה תבנית חדשה של התקשרות בורא ונברא. הבורא ברא בהתחלה נברא עם כלים שהוא מסוגל לקבל, כל פעם הוא מקבל, ואחר כך הכלים מתמעטים והולכים, עד שזה מגיע למצב שהכלים האלה כבר לא מסוגלים לעשות כלום. ופה כבר מתחילה להידרש התערבות של הבורא, של העליון, כדי שהכלים האלה יהיו כן מסוגלים לקבל משהו, אחרת אם לא, אז אין התקשרות, אין מעבר אור.

כל העניין עכשיו הוא שכאילו נולדת קומה חדשה או יוצא משהו שלא מסוגל לעשות כלום והעליון מתערב, קצת מגדל אותו, מרים אותו, ואז התחתון הזה כבר מסוגל להתחיל לזוז מכוחות עצמו.

בסדר. שיהיה כך.

תלמיד: האם העליון הזה הוא ראש דס"ג, הוא שמזיז את הכול?

כן. ראש דס"ג הוא קובע את הכול.

שאלה: אני מנסה לתאר את המצב הזה. זה נשמע שהרצון לקבל, המלכות מתחברת עם זעיר אנפין שהוא הבורא, והיא מתקבלת שם איזה קשר איתו בפעם הראשונה. האם היא מקבלת את הקשר הכי קטן שיש שנקרא אור הנפש? האם זה חיבור כזה שקורה ביניהם?

כן, מתחילים מעובר.

שאלה: כתוב על ג' קווים, חג"ת ונה"י, ויש שם קו שמאל, ימין ואמצע, למעלה ולמטה. אם נברר נגיד את ספירת נצח שהיא קו ימין, אז מי מוליד ומי שולט בה?

העליון שבאותו קו הוא המנהל אותה, אבל עוברים דרך כל המדרגות שיש ביניהם.

תלמיד: האם כתוצאה מזה יש שליטה על כך שלא תהיה יותר שבירה?

זה עוד לא מספיק, אבל נגיד שכן.

שאלה: למה ההתחלה הזאת של עולם האצילות נקראת עובר?

כי הוא מתחיל ממצב שלא היה קטן כמוהו, לכן הוא נקרא עובר. זו עביות שלא יכולה בעצמה לעשות שום דבר אלא נמצאת בשליטת העליון.

תלמיד: האם זה תנאי להתחלת תיקונים?

כן. כי התחלת התיקון צריכה להיות מאפס, והיא דרגת עובר, שהוא מעצמו לא מסוגל לעשות שום דבר אלא העליון מפעיל אותו. מצד אחד הוא נולד, כאילו קיים באיזו צורה, ומצד אחר הוא כבר מתחיל להתפתח.

תלמיד: האם הוא כאילו רוצה להיות טוב ואין לו כוח?

כן. זה עובר.

תלמיד: ואז הוא מקבל מוחין דיניקה מהעליון שהיא עביות דבחינה א'.

זה עוד הרבה זמן, עוד הרבה פעולות צריכות להתבצע כאן. הוא צריך לגדול ולהיוולד אחרי ירחי לידה, לעלות לחזה דעליון ושם לקבל יניקה.

תלמיד: איך פה בתוך אות אחת הוא עשה את כול התהליך הזה?

כך הוא עושה. זו פתיחה.

שאלה: אנחנו יודעים שהפרצוף הראשון באצילות הוא עתיק, האם העובר הוא פרצוף?

ודאי שהוא פרצוף.

תלמיד: האם הוא יהיה עתיק אחר כך? כי עתיק הוא הפרצוף הראשון באצילות.

אבל עובר הוא לא הפרצוף הראשון, הוא האחרון שנולד מכל יתר הפרצופים שקיימים כבר בעולם האצילות, הוא נולד מהם ומקיים אותם, כי הוא מושך דרכם את השפע העליון אליו.

תלמיד: למה הוא האחרון? באות הזאת הוא כתב שהעובר הוא הראשון שיצא.

לא. מה שיוצא יוצא בבחינת עובר, אבל הוא לא הפרצוף הראשון. איפה כל הפרצופים מאין סוף עד המקום הזה?

תלמיד: שאלתי על הראשון באצילות.

הראשון באצילות הוא עתיק.

תלמיד: למה העובר הוא לפני עתיק?

לפני שיוצא עתיק יוצא עובר וממנו יתפתח פרצוף עתיק.

שאלה: מה הלקח העיקרי בעולם הנקודים ששם היו קטנות, גדלות ושבירה? מה הלקח העיקרי מהשבירה?

שאי אפשר לעדכן פרצוף שיתקן את כול השבירה ועולם הנקודים, אלא כאן צריכה להיות עוד מערכת שנקראת עולם האצילות.

תלמיד: בעולם הנקודים כבר עברו קטנות וגדלות, ואז יש את הלקח הזה. למה אחר כך במ"ה החדש עוד פעם צריך לעבור קטנות וגדלות? למה אי אפשר ללכת ישר לגדלות עם אותה הבנה?

אין לך כלים מוכנים לגדלות. צריך לעבור התכללות של רשימות, אחר כך ירחי לידה, זאת אומרת התפתחות בתוך הרחם דעליון, לידה מתוך הרחם דעליון, גדילה מקטן לגדול, ואחר כך הגדול נכנס כבר לפעולה ובעצמו יכול להיות בעיבור, יניקה, מוחין.

תלמיד: כל דרגה חדשה צריכה לעבור את כל השלבים האלה בעצמה וללמוד מעצמה.

ודאי, כמו בעולם שלנו.

תלמיד: האם עדיין יש את הלקח הקודם כאיזה חוט פנימי, או שהיא צריכה ללמוד את זה מחדש?

כל פעם ללמוד מחדש.

שאלה: האם הירידה מבינה למלכות בעולם ס"ג הזיזה את צמצום א' למקומו? ירידת הנקודות, השיתוף הראשון בין בינה למלכות, האם זה מה שהזיז את צמצום א' ממקומו?

כן.

תלמיד: האם זה הכניס כוח חדש לתוך המערכת שממנו התחיל להתפתח עולם האצילות?

כן.

שאלה: האם אצילות יוצא על א'/שורש?

כן.

תלמיד: האם הב"ן העליון גם יוצא על א'/שורש?

כן.

תלמיד: מה ההבדל ביניהם?

מה זה ב"ן עליון?

תלמיד: הפרצוף האחרון על העביות הכי קטנה שיוצא בעולם אדם קדמון מעל הטבור.

מעל הטבור. וכאן אנחנו מדברים על פרצופים שהם קמים מתחייה.

תלמיד: כלומר אחרי השבירה?

אחרי השבירה. זה משהו אחר לגמרי. שדווקא הפרצופים האלה גורמים לתיקון העולמות.

תלמיד: אבל שניהם מופעלים על ידי אותם נתונים, א'/שורש.

אבל מאיפה בא א'/שורש? א'/שורש שנמצא למעלה מהטבור הוא א'/שורש הרגיל שלא עבר שבירה. א'/שורש שלמטה מטבור הוא עובר שבירה ואוסף את כל הכלים מהשבירה, אוגר אותם בתוכו ומעלה אותם לתיקונים, זו פעולה אחרת.

תלמיד: שניהם רוצים להשפיע, נכון?

נגיד שכן.

תלמיד: ושניהם א'/שורש?

כן.

תלמיד: למה ההשפעה שלהם לא זהה?

א'/שורש יש לך מכל דבר, כמו שיש לך תינוק מפיל ותינוק מעכבר.

תלמיד: האם זה שיש בו את ה' תתאה בגניזו זה מה שמבדיל אותו?

ה' תתאה בגניזו רק מגלה את הקומה שלו, שבעתיד ייוולד מעכבר פיל.

תלמיד: הוא בא אחרי השבירה, איזו עדיפות זה נותן לו?

הוא יכול לתקן את השבירה, אלה הרשימות הכי טובות. יש בהן את כל הרשימות מהשבירה, מי היה לפני השבירה ובזמן השבירה ואחרי השבירה, הכול נכלל בכל הרשימות השבורות האלו.

תלמיד: לכאורה הוא כבר יודע שהוא לא מוצלח, אז למה זה נותן לו דווקא כוח להיתקן?

היו תנאים אחרים, עכשיו יש תנאים חדשים והוא רוצה להצליח בהם.

תלמיד: מה התחדש?

יש לו עכשיו ה' תתאה הכי קטנה, הוא לא דורש שום דבר, רק קיום של עוּבר, ומזה הוא מתחיל את ההיסטוריה שלו.

שאלה: א' התלבשות זה חג"ת, עביות שורש של המלכות זה נה"י, אז מהו המצב שבפרצוף כלים של השפעה מתעברים בכלי קבלה?

נגיד א'/שורש, אז צריכים אורות דחג"ת להתלבש בכלים דנה"י.

תלמיד: איך פרצוף יכול להוציא חיסרון מתוך עצמו? כי אנחנו לומדים שעד עכשיו את כל החיסרון שלו הוא מקבל כשהאור העליון מכה בראש, במסך דראש, ופה כביכול הפרצוף מצליח להוציא חיסרון מתוך עצמו.

החסרונות נמצאים תמיד בתוך הפרצופים, אלא איפה, הם באים מלמעלה? מלמעלה מגיע האור אבל הוא מזמין חסרונות חדשים בפרצופים.

תלמיד: התשובה שלך בלבלה אותי לגמרי, תודה.

בסדר, זה יחזור. אין כאן משהו שאנחנו יכולים לפספס בדרך, זה יחזור עוד כמה וכמה פעמים.

שאלה: אנחנו חלקים של המערכת הזאת ואותו רצון לקבל השבור שמנסה להתחבר ולגלות את הבורא ולגלות את האור.

עוד לא, אבל נגיד.

תלמיד: כך אני מתאר את זה. אני שומע את החברים שואלים שאלות ואני מנסה להבין מה הם שואלים, ואני לא מבין אותם בכלל. למה המערכת כל כך חשובה, למה העוּבר זה לא הדבר הכי חשוב בשבילנו? למה החיבור הזה הוא לא הכי חשוב ולמה אנחנו לא שואלים על העוּבר הזה?

לא הבנתי.

תלמיד: לא הבנת, גם אני לא מבין את החברים, את השאלות שלהם. אם היינו מחוברים, היינו מבינים אחד את האחר, היינו מגלים אתה הבורא, היה איזה חיבור בינינו, היתה איזו שפה משותפת?

כן, היינו עוברים את כל הדברים האלה.

תלמיד: זו השאלה שלי, אם אנחנו קוראים אותו הסיפור עלינו, למה אנחנו לא מבינים אחד את האחר?

כי אנחנו לא נמצאים בהבחנות הללו. זה יבוא. אתה מרגיש כמו בצירי לידה, אתה רוצה אבל לא יודע מה.

שאלה: לגבי החיסרון הזה של העוּבר, ה' תתאה בגניזו. יש שם בעצם איזה רשימו שדוחף אותו לנטייה, לבקשה לעליון. מאיפה הגיע הרשימו הזה? זו פעם ראשונה שיש השתלשלות בעביות א'/שורש למקום הזה, אז מאיפה יש שם כבר רשימו?

אין. מגיע מלמעלה רשימו, הרשימו מגיע מהזדככות הפרצוף.

תלמיד: אבל ההזדככות הפרצוף הגיעה מעביות יותר גדולה.

כן, הפרצוף הזדכך, והשאיר רשימו, ועכשיו הרשימו הזה מעורר את עצמו לעלות לעליון, לאור של העליון, שהעליון ייתקן אותו.

תלמיד: אז הרשימו לא תלוי בעביות, הוא תלוי במקום?

הרשימו תלוי במקום שממנו הוא מגיע, של מי הוא.

תלמיד: אותו רשימו יכול להתממש בכמה דרגות עביות שונות?

לא.

תלמיד: אז הייתה בפעם הראשונה התפשטות של עביות א'/שורש במקום הזה.

כן.

תלמיד: אז מאיפה היה שם רשימו?

אבל אחרי שההתפשטות קרתה ויש שבירה, ומהשבירה יצאו הרשימות, הרשימות האלה ממלאות אותו מקום.

תלמיד: השבירה לא הייתה על א'/שורש.

השבירה הייתה על כל הפרצוף של עולם הנקודים וגם על פרצוף המלכות שלו.

תלמיד: אז אחד המלכים שם היה עם א'/שורש?

כן ודאי.

שאלה: מה זה הזיווג במצח?

על עביות דשורש זה נקרא "זיווג על מצח".

תלמיד: הוא כותב שיש הזדככות, שהפרצוף הזה דקטנות עולה לזיווג במצח ואז הוא יורד שוב בחזרה.

כן, כי פחות ממנו זה כבר זיווג במצח, קטנות זה בנקבי עיניים ואחר כך מצח.

תלמיד: לא ברור מה קורה בין השבירה לבין התהוות הפרצוף החדש, מ"ה החדש? לא ברור מה הסדר שם.

בירור, מבררים את הרשימות שעליהן אפשר לעשות זיווג. האור מאיר, למטה נמצאות הרשימות השבורות למיניהן, והאור מתחיל למיין עם איזה רשימות הוא יכול להיכנס לעבודה המשותפת, ומחפש את הרשימו הכי קטן, שיכול להיות הראשון, זה נקרא רשימו דעובר העתידי, רשימו דקטנות הכי קטן, ואיתם הוא עובד.

תלמיד: לאן האור מאיר?

האור מאיר לכלים השבורים, ועל ידי זה הכלים השבורים מתחילים להסתדר ביניהם בשרשרת, מהטובים לגרועים, ובצורה כזאת שהאור מתחיל למיין אותם הוא גם מתחיל להעלות אותם לתיקון, לזיווג.

תלמיד: האור שמאיר מאיר מאין סוף?

כן.

תלמיד: ואז הוא עובר דרך כל הפרצופים הקודמים, דרך עולם הנקודים ועובר למ"ה החדש?

הוא עובר על כל מה שהיה קודם ומאיר עכשיו לכלים השבורים.

תלמיד: ואז הוא בוחר את הפרצוף הכי קטן?

כן.

תלמיד: ושם קורה הזיווג במצח וכל השאר?

כן, כך זה קורה.

שאלה: קראת לזה העובר העתידי, למה?

אחרי שיבררו את הכול ויעשו עליו זיווג, אז זה יהיה עובר.

תלמיד: כשהוא כותב פה עובר, האם זה לא עובר אלא זה על שם העובר העתידי?

כן.

תלמיד: איזה פרצוף זה?

זה יהיה פרצוף עתיק.

תלמיד: האם פרצוף עתיק הוא העובר העתידי?

כן, הוא הראשון בעולם האצילות.

תלמיד: מה הקשר בין עתיק לעובר העתידי?

עתיק הוא הפרצוף הראשון שבעולם האצילות. מאיפה הוא קם? הוא קם מהרשימות שבשבירה. האור העליון משפיע על הרשימות שבשבירה ומקים מהם את הפרצוף הראשון דאצילות שנקרא "עתיק". "עתיק" נקרא מכך שהוא נעתק מכל היתר. ואז אנחנו מתחילים לראות איך הם מתפתחים, איך הם מעלים את עצמם פעם ראשונה, פעם שנייה.

שאלה: מה הקשר בין עתיק לעובר העתידי?

העובר העתידי הוא הצורה של הפרצוף שגדל, שבדרכו לגדול הוא נקרא "עובר". זה לא איזה שם מיוחד למישהו.

אות קכ"א

"ולפיכך גם במ"ה החדש שיצא מהמצח נוהג ג"כ ב' בחינות קטנות וגדלות כמו בעולם הנקודים, אשר תחילה יוצאת הקטנות, דהיינו לפי העביות המגולה במסך, שהוא קומת ז"א דהתלבשות המכונה חג"ת, וקומת מלכות דעביות הנק' נה"י מטעם ג' הקוין שנעשה בקומת מלכות, שקו ימין נק' נצח וקו שמאל נק' הוד וקו אמצעי יסוד. אמנם כיון שאין מבחי"א רק בחינת התלבשות בלי עביות ע"כ אין בה כלים, ונמצאת קומת חג"ת בלי כלים, והיא מתלבשת בכלים דנה"י, וקומה זו נקראת עובר, שפירושו שאין שם אלא שיעור עביות דשורש, שנשאר במסך אחר הזדככותו, בעת עליתו לזווג במצח דעליון, שקומה היוצאת שם, היא רק קומת מלכות. אמנם בפנימיותה יש בחינת ה"ת בגניזו, והוא בחינת ה"ת במצח ואחר שהעובר מקבל הזווג בעליון יורד משם למקומו, (כנ"ל באות נ"ד), ואז מקבל מוחין דיניקה מהעליון שהם עביות דבחי"א, בבחינת ה"ת בנקבי עינים, ועי"ז קונה כלים גם לחג"ת ומתפשטים החג"ת מתוך הנה"י, ויש לו קומת ז"א."

כאן אנחנו שומעים איך הפרצוף גדל. אומנם יש לו מלכתחילה קומת מלכות, אבל בסופו של דבר הוא מגיע לקומת זעיר אנפין, הכול על ידי התבטלות כלפי העליון.

שאלה: האם א'/שורש מגיע מהשבירה?

כל הרשימות מגיעות מהשבירה.

תלמיד: איך א'/שורש עולה למצח ועושה עליו זיווג שיוצא עליו פרצוף ראשון באצילות?

אחרי שעולם הנקודים נשבר, כל הרשימות נפלו למטה. מאיר עליהן האור הכללי, מתחיל למיין אותן, ולוקח את הרשימות הכי קרובות לשבירה שהוא עכשיו מיין. אחרי המיון הוא מעלה למעלה את הרשימות הנותרות ועושה עליהן זיווג, ואז יוצאת קומת עתיק, הקומה הראשונה של עולם האצילות.

תלמיד: מה זה "אור כללי מאיר עליהם"?

אור כללי של עולם האצילות. הם נמצאים בתוכו. זה אור שמחייה את כולם ומעלה את קומת העיבור לדרגה שלו, הוא כבר מתחיל להיוולד. אל תדאגו, לאט לאט הכול ייכנס ויתלבש.

שאלה: הוא כותב שחג"ת מתעבר בנה"י ואז עולה לעליון. במי הפרצוף השבור מתעבר, האם בכלים של הנה"י שלו או בעליון שלו?

נלמד.

שאלה: מי העליון של המ"ה החדש?

האמת שהעליון של כל מה שקורה כאן הוא ס"ג.

שאלה: אחרי שהכלים נפלו ונשברו הם מתו. האם זו פעם ראשונה שנוצר מוות בעולם הרוחני, ואז עולם האצילות, העתיק, הוא בעצם התחיל סוג של תחיית המתים?

כן, נגיד. העלאת הרשימות ממקום בי"ע לאצילות נקראת "תחיית המתים".

שאלה: העובר של אצילות יוצא על זיווג דמצח, ויוצא שהעובר נדבק לשכל של העליון ולא יכול לפעול.

כן.

תלמיד: כל הפעולה שלו היא להידבק לשכל של העליון. יוצא שהעובר הזה של האצילות העתידית הוא כמו איזו בדיקה של המערכת העתידית, איך כל זה ידבק בעליון, ולאחר מכן מתגלה גדלות.

בסדר, שיהיה ככה בינתיים.

שאלה: כל כניסה של מושג חדש שבעל הסולם מוסיף, נניח הוא מוסיף פה את "ג' קווים" ו"עובר", דברים שהם חדשים, האם זה כדי לסמן שצריך להתחיל להשתמש בכלים, באלמנטים של תיקון ועלייה של הנברא?

בעצם כן.

תלמיד: עד עכשיו זו הייתה פעולה מלמעלה למטה, ועכשיו כשהתחתון, הנברא מתחיל להתעורר ולפעול מעצמו, לכן צריך להכניס פה בטקסט עוד מושגים.

כן. במקביל לפעולות ממטה למעלה.

(סוף השיעור)