שיעור בוקר 21.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכול מושג בכוח התפילה - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מן המקורות בנושא "הכול מושג בכוח התפילה". קטע 14.

"עיקר המטרה צריכה להיות "לזכות לדביקות ה'"." וזה נעשה על ידי עבודה משותפת בינינו עם הבורא, לכן בעבודה הזאת אנחנו נקראים "עובדי ה'". הוא מתחיל את העבודה, בונה את המערכת, מקלקל אותה, מאיר בנו לאט לאט את הקלקולים שעשה, ואנחנו צריכים לבקש ממנו שיעשה תיקונים על הקלקולים. הוא הכין הכול בחילופי המצבים המקולקלים והמתוקנים, ואנחנו צריכים להבדיל ביניהם ולבקש ממנו לתקן הכול כדי שיהיה כמתוקן כאור העליון שממלא את הכול המציאות.

לכן "עיקר המטרה צריכה להיות "לזכות לדביקות ה'"." כדי אנחנו נהיה איתו בהשתוות העבודה, הוא עושה חלק ואנחנו חלק, כדי להגיע למצב שאנחנו נחייב אותו, כמו ילד קטן שמושך אחריו את האדם הגדול שיעזור לו, שיעשה לו משהו, כך אנחנו צריכים להיות בתיקון העולם כלפי הבורא. "והיות הדעת מתנגד לזה, והוא צריך ללכת נגד הדעת, זוהי עבודה גדולה מאוד. 

היות שהוא מבקש, שה' יתן לו דבר, שכל האברים שבו מתנגדים לזה. נמצא, שכל תפלה ותפלה שהוא נותן לה', יש לו עבודה מיוחדת. לכן נקראת תפלה "עבודה שבלב". היינו, שהוא רוצה ללכת נגד השכל והמוח, שהם אומרים לו ממש להיפך. 

ומשום אין זה נקרא "עבודת המוח". כי עבודת המוח נקראת, שהאדם מתייגע עצמו, להבין איזה דבר עם השכל ודעת שלו. מה שאין כן כאן אין הוא רוצה להבין עם הדעת, שצריכים לעבוד ה' בבחינת ידיעה, אלא הוא רוצה דוקא לעבוד את ה' באמונה למעלה מהדעת. ומשום זה נקראת תפלה "עבודה שבלב"." 

(הרב"ש. מאמר 25 "כובד ראש בעבודה מהו" 1987)

שאלה: רב"ש אומר שלכל תפילה יש עבודה מיוחדת, איך לדעת בכל המצבים שמגיעים איזו תפילה הכי נכונה ומדויקת לאותו המצב?

מה שאתה מתאר בליבך. מ"ן זה מה שאתה מרגיש בלב שחסר לך בעבודה הרוחנית. זה המ"ן שלך.

שאלה: לא הבנתי למה הוא קורא לזה "עבודה שבלב", מה ההבדל פה בין הלב למוח?

כי הכול לפי ההרגשה. המוח רק מסדר לנו הרגשות אבל כל העבודה, כול הבירור הוא בלב, צריכים לחבר לבבות בלבבות.

תלמיד: אבל ההרגשה, והוא אומר כך, שכל האיברים מתנגדים.

ההרגשה היא בלב. אתה אומר בעצמך שהרגשה זה הלב. המוח צריך רק לסדר ולחבר בין הנתונים האלה שהלב נותן. המוח הוא לא יותר ממחשב.

תלמיד: אבל הוא כותב שהשכל והמוח אומרים לו להיפך.

תקרא שוב.

"עיקר המטרה צריכה להיות "לזכות לדביקות ה'". והיות הדעת מתנגד לזה, והוא צריך ללכת נגד הדעת, זוהי עבודה גדולה מאוד. 

היות שהוא מבקש, שה' יתן לו דבר, שכל האברים שבו מתנגדים לזה. נמצא, שכל תפלה ותפלה שהוא נותן לה', יש לו עבודה מיוחדת. לכן נקראת תפלה "עבודה שבלב". היינו, שהוא רוצה ללכת נגד השכל והמוח, שהם אומרים לו ממש להיפך. 

ומשום אין זה נקרא "עבודת המוח". כי עבודת המוח נקראת, שהאדם מתייגע עצמו, להבין איזה דבר עם השכל ודעת שלו. מה שאין כן כאן אין הוא רוצה להבין עם הדעת, שצריכים לעבוד ה' בבחינת ידיעה, אלא הוא רוצה דוקא לעבוד את ה' באמונה למעלה מהדעת. ומשום זה נקראת תפלה "עבודה שבלב"." 

(הרב"ש. מאמר 25 "כובד ראש בעבודה מהו" 1987)

שאלה: מה זה אומר לשרת את הבורא בלב?

שכל הרצונות שלך יהיו מכוונים רק כדי להתאחד עם הבורא. להיות עימו יחד במערכת אחת ובמערכת השנייה, שהוא ישלוט בך ואתה תהיה בו, וכל הפעולות, הרצונות, המחשבות, בכול מה שיהיה לך, שתהיה מחובר רק כדי להשפיע, רק כדי למלא את כול המציאות ברצון להשפיע משלך, שזה יתבטא בזה שאתה רוצה לגלות את הבורא בכל המציאות. תתבטל לעומת הרצון להשפיע שלו, זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו"¹.

שאלה: מתוך השיח הפנימי הזה אנחנו צריכים להימנע מהדברים האלה ולפקח על עצמנו כל רגע ורגע?

לא. אנחנו צריכים גם לדבר עם עצמנו, להרגיש מה קורה בנו, עד כמה מסכימים או לא מסכימים עם המחשבות והרצונות שלנו. אנחנו צריכים להיות בזה. עד שנגיע למצב ש"כל עצמותיי תאמרנה"², כל העצמות זה נקרא שהיסודות של כל הרצונות שלנו יהיו גם בעל מנת להשפיע.

תלמיד: יש לי הרגשה כזאת שכשאני שוקע לתוך כל השיח הפנימי הזה עם עצמי, זה אותן הירידות והנפילות שמפרידות אותנו מאותו רגע שבו אנחנו דווקא חוזרים לכוונה הנכונה.

לא, זה עדיין נראה לי בלבול. לא. קודם כל אני לא מרגיש שזה מפריע, ההיפך, זה עוזר לי לברר את עצמי, עד כמה שאני שייך או לא שייך, ישר או עקום לעומת הדרך שהיא השפעה, ודרך החיבור להגיע לחיבור הכללי כולו, שזה הבורא. זה הדיאלוג שאני מברר עם עצמי כל הזמן, דווקא עוזר לי, בלי זה אי אפשר, אין בירורים.

שאלה: אם בזמן השיעור אתה מושך את האור, אז אוטומטית עובר לקבוצה שלך, לחברים או שאתה צריך איזו פעולה כדי לכוון אותו?

אם אני ממשיך אור מלמעלה ואני קשור לחברים, במידה הזאת האור מתפשט וממלא גם את כל החברים. ובכל אחד ואחד הוא יהיה מורגש במידה שהם קשורים אליי.

שאלה: למה התפילה נגד הדעת נחשבת פעולה מיוחדת?

כי אני מבקש על משהו שהרצון לקבל שלי האגואיסטי לא רוצה, ואני מבקש משהו למעלה מהרצון, נגיד חיבור.

שאלה: איך להשתמש נכון בדעת, בשכל כשאנחנו עושים את העבודה שבלב?

השכל צריך להיות לפני שאנחנו עושים עבודה. שכל זה כדי לברר מה קורה לי, באיזו צורה, באיזה יחס בין הרצונות, כוונות, לזה צריך את השכל. אם היינו רק מרגישים משהו, אז היינו כמו תינוקות, אין להם שכל לעבד נתונים, יש להם רק מערכת שמרגישה. ואז הם נמצאים בכל מיני פעולות, מצבים כול עוד מרגישים בזה משהו, מפסיקים להרגיש - זורקים.

אנחנו לא. אנחנו כלולים גם משכל ולכן נמצאים גם בשכל וגם ברגש. עבודה רוחנית צריכה להיות כזאת שהשכל והרגש עובדים יחד ועל ידם אנחנו מגיעים למטרה. אז להשתדל לברר דברים גם ברגש וגם בשכל. באיזו מידה אנחנו נמצאים בניגוד או באותו כיוון בשניהם ולפי זה להחליט מה עוד חסר לנו כדי שכל הלבבות וכל הראשים שלנו, הכול יתחבר יחד מכוון לבורא.

שאלה: הרבה פעמים בעבודה הפרקטית אנחנו נתקלים במצב שהשכל שלנו הוא כמו רדיו מקולקל, יש רעשים, הפרעות, הוא סופג כל דבר מהעולם סביבנו. איך אפשר להגיע למצב שהשכל ממושמע, שהוא יעזור לנו בעבודה שלנו ויהיה רק בבירורים?

רק על יד חיבור ביניכם. כשהחיבור יהיה אותה מטרה שאליה כולם רוצים להגיע, אז אתם תפעילו דרך השכל את הרגש. אנחנו רוצים לקבוע מצב שאנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו, ואז אנחנו על ידי השכל כך מחליטים, מתחילים לברר מה חסר לנו לחיבור הזה ואז מבררים ומבקשים, אז הבורא מסדר לנו כאלו רגשות, כאלו הבחנות שעל ידם כשאנחנו מתחברים, אנחנו מגיעים לכלי אחד ואז מגלים אותו בכלי אחד.

שאלה: ההשפעה של העולם החיצון זה משהו שמגיע דרך הלב או דרך שכל לא נקי?

אצלנו אין לב טהור ואין שכל נקי. אנחנו כולנו נמצאים מלוכלכים לגמרי וזה צריכים לקחת בחשבון. ולכן לא לעשות כאן חשבונות מפילוסופיה ופסיכולוגיה אלא לעשות בדיוק מה שכתוב במאמרים שלנו, ואז אתם לא תטעו.

שאלה: פרקטית, איך להחליט כמה זמן בפגישות העשירייה שלנו צריך להשקיע בבניית תפילה משותפת? אם את כל זמן הפגישה צריך להקדיש לזה ואז שוכחים. כשעושים כמה סיבובים של דיונים כשבונים את התפילה אז נראה שזה מתחיל לבוא מהלב, מה אתה חושב?

זה לא תלוי בזמן, זה מה שאני יכול להגיד.

שאלה: האם ההבחנה המרכזית שאני צריכה לבדוק אם יש לי או אין לי רצון להשפיע, ואם אין לי רצון להשפיע אז אני צריכה לבקש מהבורא את הרצון להשפיע?

כן, בדיוק. אמרת נכון ויפה.

שאלה: אם העבודה שלנו היא תמיד באמונה למעלה מהדעת, אז איך זה מסתדר עם זה שאנחנו רוצים שמה שהשכל מבין יתלבש על הלב?

את השכל אנחנו צריכים כדי לכוון את הלב. אבל כשאנחנו מכוונים את הלב לבורא, אז הלב מקבל מלמעלה אור שמתקן את המערכת של הלב ואז אנחנו מחוברים בינינו ועם הבורא. אנחנו צריכים את המוח כדי לתת כיוון, כדי לתת מקום, לסדר הכול, זה עושה השכל. אחרי שאנחנו מסדרים הכול ומגיע אור ומתקן אותנו אז אנחנו כבר עובדים לפי האור, לפי הלב.

(סוף השיעור)