שיעור צהריים 23.02.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: ממשיכים את הכנס בעלייה

קריין: שיעור בנושא "ממשיכים את הכנס בעלייה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4.

"חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם.

הרי שהרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "ליל הכלה", סעיף 138)

לשון הזוהר הקדוש הוא לשון מאוד מיוחד, כל כך מדויק, הוא לוקח את כל התמונה, ואחר כך למה שהוא רוצה לכוון בה, הוא מכוון. יש לו אפשרות להרחיב את שדה הראייה או לצמצם אותו כמעט לאפס.

תלמיד: היה כתוב להתאמץ שלא להיפרד מאמונה ה'. מה זה להתאמץ שלא להיפרד?

ברגע שאנחנו קשורים לאיזה ספר מבעל הסולם, מרב"ש, אנחנו צריכים כל הזמן להיות קשורים בלב שלנו למי שמוסר לנו את זה. כאן במקרה הזה זה בעל הסולם, "הקדמת ספר הזוהר" ל"זוהר לעם". אבל יש עוד כל מיני הקדמות בצורות אחרות. כאן זה ברור שזה "זוהר לעם", כלומר זה הספר שצריך להיות הכי נפוץ בכל עם ישראל.

הקדמה היא בעצם העיקר למה שכתוב אחר כך. בהקדמה הזאת בעל הסולם רוצה לקשור, ממש לקשור כל אחד ואחד, ותתאר לעצמך שכך הוא קושר כל אחד ואחד, ל"זוהר לעם". לזה הוא התכוון כשכתב את ה"הקדמה לספר הזוהר" ופרסם אותה, והוא ציפה לזה שכך התלמידים שלו יקבלו את זה.

תלמיד: איך אנחנו פותחים את הלב שלנו, כך שנוכל לקבל את מה שבעל הסולם רוצה מליבו למסור לנו?

אנחנו ניגשים לחומר, בדרך כלל זה חומר של בעל הסולם או רב"ש, אומנם יכול להיות עוד, לא חסר, אבל נגיד שניהם. אני מתרחק ממה שכתוב, ורוצה להיות קשור לא למה שכתוב, אלא למה שהמקובל רוצה למסור לי. ואחרי שאנחנו מסיימים איזו פסקה, אז אני שוב חוזר עליה ככל שאני יכול, יכול להיות שלא על כולה ולא בעל פה, אני רוצה שהמילים האלו יכנסו לליבי, ועל ידן הלב שלי יהיה קשור לבעל הסולם שהוא כתב את הטקסט הזה.

תלמיד: גם עכשיו וגם בבוקר דיברת על חשיבות המקורות, על הטקסט כאמצעי להתקשר למחבר.

חשיבות המקורות זה הדבר העיקרי, כי זה באמת אותו מסר שנתנו לנו המורים שלנו, ועל ידי המסר הזה הם קושרים אותנו באלפי אלפי קשרים מבינינו לדברי הזוהר הקדוש. אין לנו חומר יותר יקר מ"הקדמת ספר הזוהר", ואין לנו גם איפה לחפש עוד מילים, חוקים, שיעזרו לנו להתקרב לבורא ולהידבק בו.

תלמיד: המקורות שלנו, בפרט מבעל הסולם והרב"ש, אלה חוטי הקשר שלנו לנצחיות, לרוחניות.

כן.

תלמיד: אני לא כל היום יושב מול הטקסט וקורא.

לא, לא צריכים.

תלמיד: איך אני יכול להתקשר אל המחבר לא דרך טקסט? כי רק בזמן שיעור אני קורא, ובמהלך היום פה ושם, אבל יש עוד הרבה שעות.

אני לא חושב שאנחנו כל כך הרבה שעות יושבים על ספר הזוהר. זה דבר אחד. דבר שני, מי שמשתדל שספר הזוהר יהיה משהו שמקשר אותו למקור הרוחני, אז הוא עושה את זה, ואחר כך הוא רק צריך לשים לב עד כמה כל פעם כשהוא חוזר לדברי הזוהר, אז הספר הזה, הטקסט, מקשר אותו עוד יותר בכל מיני אופנים. ואז האדם פשוט פותח עיניים, פותח פה, ורוצה רק לעלות ולהידבק בשורש העליון שעליו מדבר הזוהר.

תלמיד: בזמן הקריאה, כשאני קורא, אני מבין שיש כוח מאוד מיוחד שמעלה אותי.

כן.

תלמיד: אבל בזמן שאני לא נמצא עם הספר, איך אני יכול ליהנות מאור הזוהר?

כשאתה לא נמצא עם הספר, כדאי לך להיות בתוך הספר.

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שאני מעורר את עצמי בקשר לחברים, אני מעורר את עצמי להיות בקשר עם הקבוצה שלי, העשירייה שלי, וכך אני יותר ויותר מתקרב לבורא. עד שאני רואה שכבר נכנסתי לכזה שדה שהבורא מושך אותי לתוכו.

תלמיד: דרך הספר אנחנו מגיעים למחבר. למי אנחנו מתקשרים דרך העשירייה, האם גם למחבר או זה בלי קשר למקובל?

לעשירייה, לשורש העשירייה, ואחר כך איך אני רוצה להופיע לפני הבורא, באיזו צורה אני רוצה להשפיע לו, מה בדיוק אני משפיע לו, ומה הוא רוצה ממני. כאן אני כבר מכניס את המצבים שלי, את ההסתכלות שלי, עד כמה קיבלתי התעוררות מתוך הספר לבורא, עד כמה הספר בעצמו מעורר בי התפעלות, ואז אני נמשך מתוך דפי הספר ממש ישירות לנושא.

תלמיד: מה זה שורש עשירייה?

שורש עשירייה הוא השורש של כל החברים שלי שיחד איתם אני לומד זוהר. הוא שייך לכל האנשים שבעולם שמתעסקים בזה.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לבקש עזרה מהצדיקים?

כן, ודאי, מפני שהם עברו את אותן הדרגות שאנחנו עוד צריכים לעבור, ולכן אנחנו יכולים לבקש מהם עזרה.

תלמיד: בעולם העליון יש צדיקים, פרצופים בדרגה שלך, את מי אתה מרגיש קרוב אילך מבין הצדיקים?

את מי אני מרגיש שהוא הכי עוזר לנו לטפס מדרגה אחר מדרגה?

תלמיד: כן.

ודאי שאצלי הכי הכי קרוב הוא רב"ש. שאני מגיע לקרבתו אני כמעט תמיד בוכה. חוץ מרב"ש, בעל הסולם הוא הרבה יותר גבוה ולכן להתקשר ולפנות בתפילה אליו מאוד לא פשוט, אפילו קשה. אז הקרובים אלי הם רב"ש ובעל הסולם - רב"ש יותר קרוב אלינו ובעל הסולם יותר גבוה.

תלמיד: דיברנו על שורשים של עשירייה. למה אני תלמיד שלך, מה משותף בשורש שלך ושורש שלי, למה בדור הזה אנחנו יחד?

למה אתה תלמיד שלי, אני לא יודע. איך הגעת אליי, בטח היו כוחות שדחפו אותך לבוא דווקא לכאן. אני חושב שאדם צריך להתקדם בדרך שהוא התחיל להתקשר אליה וכך להמשיך.

תלמיד: עשיתי בירורים בתוכי, ואני מרגיש שאתה הרב שלי, ואני חושב שאם אדם מרגיש כך, אף אחד לא יכול לראות את הסוד הזה בתוכי, אלא רק הרב שלי יכול לראות זאת, אפשר לומר ככה?

כן. זה כבר שייך לשורש נשמה, בן אדם יורד לעולם שלנו וכך הוא מקבל הכוונה להתפתחות שלו.

תלמיד: אנחנו בדרך כלל לומדים שאנחנו צריכים להתפלל לבורא שיתקן ויחבר אותנו, ועכשיו אנחנו מדברים על תפילה לצדיק, למקובל. מה ההבדל בין התפילה לבורא לתפילה לצדיק, למקובל?

ההבדל בין צדיק, בורא, תלמיד הוא בזה שיש הרבה מאוד מדרגות, מערכות, שהם צריכים להיות קשורים אליהם. העיקר זה להתחיל ללמוד, להתחיל להשתתף, לתפוס בזמן הלימוד נכון כשאתה עובד על הטקסט, שאתה תופס פה ושם כל מיני מקומות שאתה צריך להידבק בהם. זה עוזר מאוד להתקדם.

תלמיד: מהבורא אני מבקש שיתקן אותי. נגיד אני רואה שאני לא מחובר עם החברים, אז אני מבקש מהבורא שיתקן שאותי, שאני אהיה מחובר אליהם, שאני אוהב אותם. מה אני צריך לבקש מהמורה בלב?

הבורא צריך לחבר את הלבבות.

תלמיד: ומה אני מבקש מהמורה שלי בלב?

אתה צריך לבקש מהבורא רק דבר אחד, שהוא יתגלה לך ואתה תוכל להגיע כל פעם ממצבך הנוכחי למצב הבא. מאותו מצב הבא למצב הבא פלוס שניים, פלוס שלושה וכן הלאה.

תלמיד: אבל מה אני צריך לבקש בלב מהמורה, ממך?

מה שאתה רוצה. אנחנו מדברים שמפני שאנחנו נמצאים בסולם הרוחני, אז אני יכול לבקש מהבורא העיקר את מה שחשוב לי, זאת אומרת עלייה במדרגות הסולם.

תלמיד: אני יכול לבקש גם שהמורה יעזור לי לעלות להתחבר ולהיתקן?

כן.

תלמידה: אני מאוד מודאגת מלא להצליח לשמור על החיבור ביומיום שלנו, אני מתכוונת לחיבור עם החברות, עם המורה, עם העשירייה, עם הבורא. אני מרגישה שבאופן כללי אנחנו הרבה פעמים שוכחים מזה. האם אפשרי לשמור על החיבורים האלה בתוך הלב שלנו כך שכל שנוכל להיות בתפילה 24 שעות ביום, במשך כל השבוע, זה אפשרי?

אני חושב שהבנתי אותך, אני אשתדל לענות לך בזמן השיעור. אם תשמעי אותי, ככל שתוכלי להתרכז במה שאני מדבר, את תרגישי שדרך המילים האלו אני פותח לך את הדרך, דרך להתפתחות הנשמה.

קריין: חלק מהחברות שלי בעשירייה נמשכות יותר לקריאת תהילים וחלק מהחברות נמשכות יותר ל"תלמוד עשר הספירות". האם לכל אחת מהחברות יש שורש אחר, משיכה אחרת לספר אחר?

שיטה אחרת. ודאי שהחברות שמתעמקות ב"תלמוד עשר הספירות" הן יותר קרובות לבורא, להרגיש את הבורא, לפתוח אותו. מה שאין כן, אלו שסתם לומדות וחושבות שזה מספיק.

קריין: איך מתחברים בעשירייה כשאחת נמשכת לתהלים, השנייה לתע"ס, השלישית לזוהר?

אבל יש לכם טקסט מהספר כך שאתן כל פעם יושבות ודנות בו. יש חוקי טבע, יש חוקי עשירייה וחוקים שקושרים אותנו בדרגה יותר גבוהה, וכאלה שקושרים אותנו בדרגה יותר נמוכה, ואנחנו כל הזמן צריכים להיות בזה, כך שאם אני נכנס לתוך הספר, הספר בעצמו הוא הופך להיות בעל הבית שלי. הוא כמו אימא שלוקחת את התינוק, מורידה ממנו החיתולים רוחצת אותו, מלבישה אותו בבגדים יפים, וכך מפעם לפעם. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, להסתדר כך שהבורא ירצה לעשות איתנו את אותו טיפול שהאימא עושה עם הילד.

תלמידה: שאמרת שהחיבור לבורא הוא לא בשליטה שלנו ושאנחנו צריכים לעשות יותר. מה אנחנו יכולים לעשות יותר?

אין גבול, כל אחד יכול לעשות יותר ויותר. יכול להיות שאנחנו נותנים הרבה ומקבלים לעומת זה קצת? מאיפה זה, למה זה ככה? זה מפני שבעבודה שלנו יש כוחות שפועלים על הרצונות של האדם וכוחות שפועלים על הקשר של האדם עם המציאות. אז אנחנו צריכים גם בזה וגם בזה להיות כמה שיותר מוצלחים. זאת אומרת, אני צריך לתרגם בשבילי מדברי הזוהר את אותן המילים או המשפטים שהזוהר יכול להביא לי את ההארה, וכך להתקדם.

תלמיד: אם אני עדיין לא מבין איך עובדות הספירות, ואם אני עוד לא מרגיש את התורה בלב, אבל אני מחובר לחברים שלי בעשירייה ואני מחובר למורה שלי, במצב הזה שאני קורא את ספר הזוהר לדוגמה, ם זה יועיל לי, זה יקדם אותי?

לא, כי אתה לא מבין את מה שכתוב. אתה לחיות את הזוהר, לחיות בתוך הזוהר, מה הוא רוצה להגיד לך בכל מילה, בכל משפט. הזוהר מסדר אותך איך שאתה זורם מהתחלת הספר עד למילה אחרונה.

תלמיד: אתה אומר שעלינו להתפלל לצדיקים, לחכמים ולבקש מהם. הבורא יכול לשנות לנו את הטבע ואם אנחנו מרגישים את היצר הרע ורוצים לתקן אותו, אז אנחנו יכולים לבקש את זה מהבורא, כי יש לו את הכוח לשנות בנו את הטבע. אבל מה אנחנו יכולים לבקש מהמורים ומהצדיקים?

את אותו הדבר שאנחנו מבקשים מהבורא.

תלמיד: אם כך במה בדיוק ההבדל?

החברים שסובבים אותך, אתם מרגישים אחד את השני, אתם יכולים לעלות, לרדת אחד כלפי השני, אחד ביחס לשני. אבל אם אתה מתייחס לחברים שלך כגבוהים, או נמוכים ממך זה לא מספיק.

תלמיד: אם הבנתי נכון אני צריך להרגיש את החיבור עם החברים ומתוך זה לפנות לבורא?

לא, דרך הקשר שלך עם החברים אתה צריך לפנות לבורא, קבוצת החברים היא זו שצריכה להעלות ולהביא אותך לבורא.

תלמיד: אמרת שגם אתה פעמים רבות מבקש מרב"ש, מבעל הסולם. אני מבין שעם רב"ש היית מאוד קרוב, אתה מרגיש אותו מאוד קרוב וכלפי בעל הסולם אתה מתוך קריאה שקראת כנראה מרגיש את התכונות שלו. מה אתה מבקש מהמורים?

אתם יכולים לבקש מבעל הסולם כל דבר שאתם יכולים לפנות עמו לבורא.

תלמיד: זאת אומרת לבקש עזרה על תפילות שלנו לבורא?

כן.

תלמיד: קראנו קטע קריאה וכתוב שמי שמרגיש את פעולת הבורא כרע בפעולה הזאת הוא מתנתק מהבורא. שהוא מרגיש שהוא פגם בכבוד ה', כלומר אנחנו כביכול שוללים את טובת ה' ומתנתקים ממנו. אני יכול להסביר לעצמי בשכל שהייסורים ממרקים את הנשמה, מטהרים אותה, מזככים אבל יחד עם זאת אני מרגיש שדברים שקורים איתי בעולם הזה אני מרגיש כרע. איך אני יכול להרגיש בתוך הרגשות שלי שכל מה שנדמה לי כרע הוא בעצם טוב מצד הבורא? נגיד נפלתי, שברתי את היד, לא עשיתי משהו רע אבל מה שקרה, מה שחוויתי מורגש לי כרע. איך אני יכול להרגיש שהבורא תמיד מוביל אותי בטוב?

זה רק בסוף. עכשיו זה יכול רק להזיק לך.

תלמיד: זוהר זה פנימיות התורה ותע"ס זה בעצם פנימיות הזוהר?

לא, לא הייתי רוצה לסווג, למיין אותם בצורה כזאת, למיין אותם. יש ביניהם הרבה סוגים של הסברים.

תלמיד: עם רב"ש למדת לרוב תלמוד עשר הספירות שלוש שעות בלי דיונים.

תנסו שאלו יהיו הספרים, המקורות האמיתיים שלכם ותחיו רק מתוכם.

תלמיד: אבל עדיף לקרוא ביחד, בצוותא, עם העשירייה. איך לכוון את הכוונה שלי נכון כשאני קורא לבד?

בערב, במהלך השבוע גברים תקבעו פגישה תתאספו במקום המשותף שלכם, ותתחילו לקרוא. שיהיה מישהו שקורא, מישהו שמתרגם וכן הלאה. כלומר זה הולך באופן הדרגתי.

תלמיד: ברור שעדיף לקרוא יחד, אבל אם אדם נמצא לבדו מול הספר וקורא, איך לכוון את הכוונה בצורה נכונה?

אתם תראו איך זה מתלבש בכם, בחומר, בזמנים שונים.

תלמיד: מה עדיף לנו אור שמתקן, או אור שממלא מהבורא?

קודם כל לראות, לפתוח את עצמך לקראת השפעת האור המתקן ולאחר מכן האור הממלא.

תלמיד: איך האדם יכול להפוך את התיקון לצורך הכי הכרחי שלו, שהתיקון יהיה הכי חשוב בשבילי בעולם?

זו הרגשה. לפי איך שאנחנו מקבלים עצות בצורה מאוד חדה, קומפקטית ואז הם חוזרים על עצמם. כך אנחנו מקבלים את היכולת לחשוב כמו בספר הזוהר.

תלמיד: איך אני יכול להתמקד במה שאתה רוצה לתת לנו במקום הזוהר או התע"ס, שאני אקבל את מה שאתה רוצה לתת ולבנות מזה את הדרגה הבאה שלי? כי הספרים - הזוהר או תע"ס זה דבר יותר עליון, גבוה ממני.

הכול יסתדר. השאלות הכביכול חכמות האלה עוד מעט ייעלמו ואתם תתחילו לשאול לעניין - איך מהר יותר להשיג את הבורא עצמו, להיתקן ולהיות סביבו תמיכה זה לזה ובזה ליצור מקום עבור כולם לגילוי הבורא, את זה אנחנו צריכים לעשות.

תלמידה: מה ההבדל בין השפעת ספר הזוהר עלינו לבין לימוד תע"ס?

תע"ס זה המקור שנלמד בעולם כולו, הוא מסביר לנו את כל המצבים שעוברת הנשמה. הזוהר מחולק לחלקים, לכותרות ככה שאנחנו לא יכולים להסתפק בו מהעמוד הראשון ועד האחרון. אבל נלמד, גם את זה וגם את זה.

(סוף השיעור)