שיעור ערב 28.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים - שאלות ותשובות

תלמידה: השיעור שלנו היום יעסוק בשאלות מנשים מכל העולם.

"האישה בתיקון העולם" זה תמיד הנושא שלנו, כי אנחנו נשים ויש לנו אחריות ודאגה ותפקיד. אנחנו נתחיל עם שאלות שנאספו, כמו שהרב המליץ לנו, שאלות בכל מיני נושאים שנשים באמת שאלו מהלב שלהן. אז נושא השיעור שלנו היום הוא פתוח.

שאלה: אם כלפי הבורא כולנו נמצאים או נמצאות בגמר תיקון ממה יש צער השכינה?

אני לא כל כך מבין את השאלה, אנחנו עוד לא נמצאים בגמר התיקון, אנחנו נמשכים לזה. צריכים לעשות עוד הרבה צעדים כדי להגיע לתיקון הכללי השלם של כל האגו בכל אחד ובכולם יחד. אני מקווה מאוד שזה יתגלה בקרוב. כי באמת הבעיה לאנושות הייתה להגיע לזמננו, שזה נקרא "הדור האחרון", דור של משיח, כוח המשיכה שמושך אותנו מהאגו שלנו לאהבה כללית בינינו, לעל מנת להשפיע. וכשאנחנו כבר הגענו לזה עכשיו, יש לפנינו ממש דרך סלולה, ועלינו רק למהר את ההתקדמות שלנו כמה שיותר מהר. בואו נשתדל את זה לעשות.

אבל עוד לא נמצאים בגמר התיקון. אני מקווה מאוד שאנחנו בקרוב נתחיל להרגיש את סולם המדרגות שעל זה גם דיברתי בפרשת השבוע לפני ממש כמה דקות עם הגברים, שאנחנו יכולים כן להתקדם בשלבים שלבים עד גמר התיקון הכללי. בקיצור, מצבים של חיבור ואהבה עד גמר האהבה, גמר התיקון, שזו מטרת הבריאה להגיע לחיבור השלם, והחיבור השלם זה אהבה, זו בעצם העבודה שלנו והמטרה שלנו.

שאלה: על מה צריכה האישה להתגבר בדרך הרוחנית?

היא צריכה כמה שאפשר לתמוך בחיבור בין כולם. גם בעשיריות היא צריכה להשתתף בכמה שאפשר ולתמוך שם בחיבור. היא צריכה לראות את עצמה שהיא משתתפת בהפצת שיטת החיבור. אין יותר מאשר לדאוג לחיבור.

שאלה: העולם סובל בגלל החלק הפנימי שלנו, כלומר בגללנו "בני ברוך", אבל נראה שכולנו משתתפים בשיעורים, בהפצה, בעשיריות, בתפילה משותפת. מה עדיין חסר לבורא שיגלה את עצמו בינינו והאיחוד הזה יתפשט דרכנו לכל העולם?

אני באמת לפעמים שומע כאלה שאלות, שהעולם סובל בגללנו, בעקבותינו, שאנחנו לא מספיק עובדים. אבל אנחנו תלויים בעולם, אנחנו גם רוצים וצריכים למשוך אחרינו את כל העולם, אז מי שחושב כך הייתי שואל אותו, "ואתה עושה מה שצריך? אתה באמת משתתף בתיקון העולם בלהביא את כל העולם לחיבור?". אנחנו צריכים יותר ויותר לחזק את עצמנו, נכון, אבל להגיד שהעולם סובל בגללנו לא הייתי אומר כך.

ודאי שאנחנו יכולים למשוך את העולם לתיקונים יותר ויותר מהר, זה תלוי בנו באמת, אבל כמה שאנחנו עושים, בכל זאת זה הרבה וזה טוב, ובאמת אני מאוד מכבד את כל חברי "בני ברוך". אין קבוצה בעולם כל כך גדולה וכל כך מתקדמת כמונו, אין, תבדקו ותראו. לכן ודאי שזו אחריות גדולה וצפייה גדולה ודרישה גדולה אלינו לכולנו, אבל בואו גם ניתן כבוד לכל החברים והחברות שלנו איך שאנחנו עובדים יום יום. אין קבוצה כזאת בעולם שחוץ מזה שהיא עובדת ומטפלת במשפחות ובכול כמו האנשים הרגילים, עוד נמצאת גם בלימודי בוקר וערב וצהרים, בפגישות ומפגשים באמצע השבוע ואולי יום יום וגם מפיצה, אני לא רואה. אפילו אם אני אחפש בכל העולם, אני לא אמצא אני חושב. אני מאוד מכבד אתכם ומאוד מעריך אתכם, ובמיוחד נשים, ארגון נשים כזה גדול, כזה חזק, אני לא רואה יותר בעולם.

העולם ממשיך להידרדר עם כל הפנדמיה הזאת, עם כל הדברים, מאבד כוח, מאבד עתיד, ואנחנו לא. אנחנו משתדלים לקדם ולהתקדם וכל הזמן לגלות עוד ועוד יכולת ונחיצות לקשר בינינו בין כולם. בקיצור, בואו נתחבק יחד ונעלה, זה מה שצריך.

שאלה: מהי שאלה של עשירייה, האם תוכל להסביר איך להבחין בין שאלה של עשירייה לבין שאלות אחרות?

שאלה של עשירייה זה שכל החברות בעשירייה הן רוצות לשאול את עצמן ומתוך עצמן הן רוצות לשאול את הבורא, יכול להיות שהן פונות אליי, אבל בעיקר לבורא, והן מחפשות קשר עימו, שיענה להן, שיעזור להן, שיתקרב אליהן. אלה השאלות. שאלה היא גילוי החיסרון, שאלה היא גילוי חיסרון של עשירייה.

שאלה: בעל הסולם כותב ב"כתבי דור האחרון", כל מי שמתעכב במאמצים כלפי החברה הוא יקבל עונש מהחברה. איך להבין שאתה מתעכב? אולי אתה פשוט השקעת יותר מדי מאמצים וכבר אין לך כוח. איך להבין כמה מאמצים אתה צריך להשקיע?

כאן לא מדובר על זה שלא יהיה לך כוח פיזי, אלא מדובר על זה שאת לא מוצאת חיסרון בעשירייה או בכלל באנושות, שכדאי לך להתפלל ולהיטיב להם בצורה כזאת. זו בעיה, שאת לא מספיק משתתפת נפשית עם העשירייה או אפילו עם כל העולם. אם תתקשרי ותרגישי חיסרון בהם שאת יכולה למלאות אותו, בטוח שיהיה לך דחף לבקש עבורם.

שאלה: השאלה נולדה לנו בתוך סדנה בעשירייה שלנו. איך לחבר את ניגוד הדעות בעשירייה שלנו כלפי הדרך הרוחנית שלנו? יש לפעמים הרגשה שאנחנו כולנו שומעות שיעור שונה.

זה טוב מאוד שאתן שומעות שיעור ומבינות אותו ומרגישות אותו בצורה אחרת. כי אתן כולן מתחברות לקבוצה, לעשירייה כמו עשר ספירות שונות, ועשר ספירות הן מאוד שונות. וזה שאתן לא מבינות זו את זו, זה טוב מאוד שאתן לא מבינות, טוב מאוד, אתן לא צריכות להבין. אלא אתן צריכות להתחבר למעלה מכל השאלות האלו יחד, ואז תרגישו מה יש בכל הקבוצה, בכל עשר הספירות, ובכל אחת ואחת זה יהיה אחרת. ולא לטשטש ולא לבלבל זו את זו, אלא כל אחת אחרת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, ממש מאוד שונות, ולכן מאוד לא מבינות זו את זו, וכך צריך להיות.

אבל כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". כשאתן תתחילו להתחבר ביניכן למעלה מההפרעות, למעלה מהשוני, אתן תתחילו להרגיש שהבורא ממלא אתכן. ודווקא בגלל השוני וכמה שהשוני יותר ויותר, הוא יתגלה בקנה מידה, ברזולוציה יותר גדולה, בצורה, בבהירות יותר גדולה, ולכן השוני עוד יגדל ויגדל. אני מאחל לכן את זה.

שאלה: כיצד אנחנו הנשים יכולות לעזור לגברים להגיע לכנס מוכנים?

אמת, אני לא יודע. אני גם לא רוצה לענות. אני גם לא חושב על זה. אני משאיר את הדברים האלה לכן. אתם צריכים להיות מוכנות לכנס, גם גברים וגם נשים, ואתם צריכים לדבר וצריכות לדבר על זה ביניכם איך אתם מתקדמים לזה. כי בימי הכנס האלו שאנחנו נהיה, אנחנו יכולים להשיג חיבור מאוד מאוד עוצמתי, עד כדי כך שנתחיל להרגיש שם אותו כוח שמחזיק אותנו, ברא אותנו, מחבר אותנו, מייסד אותנו, כבר יכולים להתחיל לגלות אותו. איך להגיע לזה? אתן צריכות לדבר ביניכן ולהכין בהתאם את עצמכן לזה.

אני על השאלה הזאת לא עונה, אני רוצה שאתן תהיו בחיפוש ובדיבור ביניכן. אבל אני חושב שבזה אתן צריכות עכשיו למלאות את כל השבועיים האלה שיש לנו עד הכנס, אתן צריכות להיות רק שקועות בזה, וגם גברים.

שאלה: איך להבחין במחשבות שעולות אם זה מגיע מהבורא או זה מגיע מהאגו?

אני חושב שהכי טוב לחשוב שהכול מגיע מהבורא. כי הבורא מחזיק את האגו שלנו והוא תמיד מעורר אותו מתי שצריך ואיך שצריך. ולכן כל מה שיש בנו זה מגיע מהבורא, "אין עוד מלבדו". אבל כל פעם הוא מעורר אותנו בכל מיני צורות שונות.

שאלה: אנחנו יודעות כמה סדנה היא כלי חשוב מאוד. והשאלה כמה חשוב לקרוא לנשים חברות ולא חברים, כדי להראות את ההתכללות ולנסח את השאלות. ולא סתם לפנות בצורה כללית?

לא חשוב איך אני מכנה את החברה, חבר, בכל מיני כינויים איך שזה מקובל. העיקר שזה יהיה כמה שיותר מתאים למה שאני רוצה לקרב אותנו בינינו. ככה זה.

שאלה: איך העשירייה יכולה לאמץ לעצמה תפילה של חברה שעוברת קשיים?

לא יודע, אתן כבר צריכות לדעת בעצמכן. קודם להראות שהיא לא לבד, שאתן יחד. אתן צריכות לקחת אותה לקבוצה שלכן, אתן צריכות לדבר לידה על דברים שלא שייכים בדיוק אליה, אבל ככה שהיא תתרשם מזה ותתחיל לצאת מהמצב שלה. זה הלב שלכן צריך להגיד את זה.

שאלה: אנחנו כבר בגיל הזהב ונשים יותר מגיל 65 ויש לנו אישה שהיא בת 93 ואנחנו נפגשות פעמיים ביום. ובבוקר קוראים תהילים ואחרי תהילים האישה המבוגרת שלנו היא החליטה להשמיע לנו מוסיקה ולהודות למורה שלנו ולשמוע תהילים יחד עם המוסיקה. ובעשירייה שלנו חושבים שזה משהו דתי. מה אתה חושב האם זה באמת דתי או שאפשר לעשות את זה?

אנחנו משתמשים רק בחומרים של בעל הסולם ורב"ש. גם במוזיקה וגם בטקסטים, רק של בעל הסולם ורב"ש בלבד.

תלמידה: ורבי נחמן?

אני לא יודע מי זה ולמה זה, לא יודע. בעל הסולם ורב"ש בלבד. אני לא הולך לעשות עכשיו ביקורת על כל מיני דברים אחרים, זה טוב או זה לא טוב, זה יפה לא יפה, זה קלאסי יותר או שזה רומנטי יותר או משהו. רק בעל הסולם ורב"ש בלבד זהו. שירים של בני ברוך.

שאלה: אני שומעת הרבה פעמים שגברים מבקשים להתחבר כמו איש אחד בלב אחד, ונשים מבקשות להתחבר לאישה אחת בלב אחד. האם התפילות האלה לא מנוגדות אחת לשנייה, האם אנחנו לא מביאות נזק?

אל תדאגו. כל תפילה לאיחוד, שאנחנו מכינים את האיחוד שלנו למצב שהבורא יכול להתגלות בו, זה בסדר, זה נכון.

שאלה: איך אנחנו נותנות לבורא אפשרות להתגלות בעשירייה?

תשמעו, זה עיקרון מאוד חשוב. אם אתן עובדות ביניכן בעשירייה ויש לכן עשר חברות, ואתן מרגישות כל אחת את עצמה לבד, ויחד עם זה אתן רוצות להתקשר יחד, ולמרות זאת אתן מרגישות שאתן כל אחת לחוד וגם יחד, אז יש לכן גם מלכות שזה עשר נפרדות, וגם יחד שזה הכתר. ואז בחיבור כזה שאתן גם נפרדות וגם מחוברות, אתן צריכות כבר להתחיל להרגיש את הכוח העליון, את הבורא. תנסו ככה לעשות. אני נתתי לכן פשוט תרגיל מעשי, פרקטי.

שאלה: אם לפני שנה היינו מגלות כאלה מצבים כמו עכשיו, אני בטוח הייתי בורחת. אבל היום, איך אנחנו יכולות לתת לכל אחת את הביטחון שזה הזמן הכי טוב?

למה זה לא טוב, למה המצב שלנו לא היה נראה לך טוב?

תלמידה: כי הייתה חסרה לנו גדלות הבורא, והייתה תלות כל הזמן בחברים, כל הזמן התפילה הזאת שהוא יחבר אותנו בינינו איתו. אבל בפנים אין שום קבלה, אין יכולת לבקש עבור אחרים.

זו בדיוק האמת, זה דבר אחד. דבר שני, באמת קודם כל זה חיבור, כך גם כתוב "מאהבת הבריות לאהבת הבורא". שלא יכולה להיות קפיצה לאהבת הבורא אם לפני זה אין אהבת הבריות. לכן ההתקדמות שלנו היא נכונה. קודם כל עשירייה, בעשירייה אני חייב ממש לדאוג לחיבור חזק ונכון, ואחרי זה כבר אני יכול לדאוג לחיבור עד כדי כך ששם יתגלה הבורא. הבורא יתגלה, זו לא בעיה, אם אנחנו נבנה חיבור בינינו, אנחנו נעשה מקום לגילוי שלו. בשביל מה אנחנו עושים את זה? רק כדי להגיע למצב שהוא יתגלה בינינו, שאנחנו נהיה כמוהו, אין דרך אחרת. זה יסוד של כל תפיסת המציאות, של כל הכרת המציאות, זה יסוד של כל האמונות, הדתות, הפילוסופיות, הכול. אנחנו צריכים להגיע לחיבור הכללי בין כל חלקי הבריאה, וכוח שמייחד את כל חלקי הבריאה זה הבורא.

שאלה: שמעתי אותך לעיתים קרובות אומר, שאנחנו צריכות לדון בינינו איך להגיע לתפילה הנכונה. מה זו תפילה נכונה, האם היא משתנה או קבועה? האם התפילה שנגיע אליה בעשירייה שלנו תהיה שונה מתפילה בעשירייה אחרת?

תפילה זה נקרא "עבודה שבלב", כך כתוב בחכמת הקבלה. עבודה שבלב היא נקראת "תפילה". זאת אומרת, שאני עובד על הרצון שלי כל הזמן להתאים אותו לאחרים, לבנות מזה עשירייה, להכין את העשירייה לגילוי הבורא, זאת התפילה. העלאת מ״ן, העלאת חיסרון, שאני כל הזמן מעדן, מעדן, בונה יותר ויותר את החיסרון שלי ושל החברים, כדי שהבורא יוכל שם להתגלות כדי לשמח אותו בזה, העבודה הזאת נקראת "תפילה". היא כל הזמן בבניית החיסרון הנכון לגילוי ההשפעה, לגילוי האהבה שזה הבורא. הבורא זה אהבה.

שאלה: בתוך העשירייה לפעמים התעוררה הרגשה שקשה לתאר אותה, אבל מגיע עם זה פחד. איך להתמודד עם הפחד הזה?

איזה פחד יש לכן? אני זוכר קצת את העשירייה שלכן וזו עשירייה מאוד יפה, טובה, חזקה, כך זה היה. מה פתאום יש פחד, מה פתאום אתן מפחדות, ממה? אין לכן ממה לפחד. הכול בסדר גמור ויסתדר הכול, ואתן מתקדמות יפה. רק לשיר, רק לשמוח. מה יש ביניכן?

תלמידה: פחד להרגיש את הדבר העצום הזה כמו הבורא.

אל תדאגי אני אהיה לידך, אני אחזיק אותך ביד ואין לך מה לפחד. וכך לכולן אני אומר, אתן תרגישו שאני ולא רק אני, כל המקובלים, כל החכמים, כל החזקים, גם כל הגברים הם נמצאים סביבכן. כל המקובלים, התלמידים שלנו מכל הכלי העולמי, אנחנו כולנו נמצאים סביבכן ואתן בפנים בתוך העיגול שלנו, וכך אנחנו מקבלים גילוי הבורא. עוד מעט תתחילו להרגיש את זה.

שאלה: איך אמור להיות היחס לחברה ותיקה בעשירייה שהיא עובדת בהפצה, אבל היא לא מגיעה אף פעם לעשירייה?

לתת לה עוד קצת זמן, היא תרגיש שעוד מעט היא לא יכולה להיות בלי עשירייה. יש אנשים שקשה להם מאוד להבין, להרגיש שהכלי הרוחני הוא דווקא העשירייה, זה לוקח הרבה זמן. לא רוצות להתחבר, לא רוצות להגיע לחיבור, בפרט נשים, לנשים זה מאוד קשה, ולכן אנחנו צריכות לתת לנשים כאלו, לחברות כאלו זמן עד שהן יבינו וירגישו שזאת החובה.

כי בסך הכול הגילוי שלנו שאנחנו צריכים אליו להגיע, זה גילוי של אהבה, אהבה, הבורא זה אהבה. ולזה אנחנו צריכים להגיע, להרגשה כזאת. ומאיפה אני מגיע לאהבה הזאת, זה נקרא "אהבת עולם אהבתיך", מזה שאני מתחיל להרגיש אהבה לחברים שלי, לחברות. וכשאני בזה מגיע לאהבה לכל המציאות, אני מגיע לגילוי הבורא בצורה השלמה. לתת זמן לכל אחד ואחד, לא ללחוץ, אבל זה מה שיהיה.

שאלה: אנחנו יכולות לתמוך בחברה בצורה כלכלית למי שיש בעיות עם כסף או עד איזה גבול התמיכה שלנו צריכה להיות?

התמיכה שלנו יכולה להיות גם בכסף, בכל מיני דברים אחרים, אבל בצורה כזאת שאנחנו רק משלימים במקצת לחברה משהו שהיא חייבת, אחרת היא לא תוכל להחזיק, אבל לא יותר. לא לפנק אותן ולא לקלקל אותן. צריך לעשות את זה מאוד בזהירות.

שאלה: מה יעזור לנו להיות בקו אמצעי, ומה זה בכלל התחושה הזאת של קו אמצעי?

אני לא חושב שאני יכול להסביר את זה עכשיו. קו אמצעי זה קו שהוא כולל בתוכו גם ימין וגם שמאל, גם שנאה וגם אהבה, גם ירידות וגם עליות, שאנחנו את הכול מחברים יחד כדי לעלות לקראת הבורא. אולי כך בצורה הפשוטה להגיד על זה.

שאלה: אמרת בשיעור בוקר לא להשתוקק לרוחניות אלא לבנות בשבילו תנאים שהרוחניות היא תתגלה בנו. איך בונים בפועל את התנאים האלה כדי שהרוחניות תתגלה בנו?

רק חיבור באהבה, אין יותר כלום. גם אני עד שהבנתי, עד שהסכמתי לזה לקח הרבה זמן. אבל הכלי הרוחני זה רצון לחיבור, זה הכול. כי זה מה שקרה לנו בעבר שנשבר הכלי דאדם הראשון, וכל הרצון הגדול התחלק להרבה רצונות, ואנחנו צריכים בתפילה, בבקשה שלנו לגלות את הרצונות האלה שהם רוצים להתחבר בחזרה, ואנחנו מבקשים מהבורא שהוא יחבר אותם יחד. זה תיקון הכלי, איך אנחנו מגיעים לחיבורים בינינו כאלו שהבורא כבר יכול להתגלות בלמלא את הכלי.

שאלה: איך הכי טוב להכין את העשירייה לכנס המתקרב?

אני לא יודע איך להכין עשירייה לכנס, אלא אתן צריכות עכשיו לדאוג. כי בכנס יתגלה כוח גדול מאוד רוחני וחבל לכן, לכל אחת ולכל העשיריות, לפספס את ההזדמנות הזאת. ולכן אתן צריכות מעכשיו כבר, תוך השבועיים האלה, להכין כל אחת את עצמה ואת העשירייה שלה ואת כול הכלי העולמי לחיבור, כי כנס זה כינוס, זה חיבור.

שאלה: איך לעבוד אם במצב כאשר אתה מרגיש את האהבה של המערכת והיא מבצעת איזה רצונות שלך, אבל לא נותנים לך תנאים להתקדם?

זה לא נכון. את עושה את זה ככה ולא שבאמת לא נותנים לך כאלה תנאים. נותנים לבן אדם את כל התנאים כדי שהוא יתקדם. על זה כתוב "מעלים בקודש ולא מורידים בקודש".

שאלה: הרבה פעמים במצב של ירידה, מהפחד לפגוע בעשירייה אני לא פונה אליהם, אבל אני מרגישה שזה כן יהיה נכון לפנות אליהם. איך לפנות אליהם בצורה נכונה בלי לשדר להם את הירידה הזאת?

פשוט לשאול, "אם אדם נמצא במצב כזה וכזה, מה אתן חושבות שצריכים לעשות?", ולדון על זה בעשירייה. ככה זה. למה לא? והן לא יחשבו שאת חושבת על זה, הן יחשבו שאת רוצה לברר כל מיני שאלות שנמצאות בדרך לגילוי הבורא.

שאלה: עלינו לשחק ולהראות זו לזו דוגמא לחשיבות המטרה, אך מכיוון שאנחנו עדיין לא מתוקנות יש תופעה כמו קנאה רעה ועין רעה. כיצד ניתן לשלב זאת בעבודה הרוחנית שלנו?

זאת עבודה. צריכים לדבר על זה בעשירייה, בלי להגיד מאיפה זה מגיע, אבל לגלות את הבעיה ולדבר על זה. פעם היה דבר כזה שהיו כותבים פתקים וזורקים אותם לתיבה, לראש הקבוצה או לגבאי, והוא היה קורא את הפתקים האלה, ושם הייתה שאלה בעילום שם, וכך היו דנים על זה חברים. ואז לא הייתה בעיה לגלות את הבעיה של כל אחד ואחד מהעשירייה. אולי תעשו את זה גם כן כך. היום שולחים אימיילים, אז אפשר אולי לשלוח אימייל בעילום שם, וכך תוכלו לברר את הדברים וגם לא להתאפק.

שאלה: כשאנחנו מייחסים את הכול לבורא, אנחנו משיגים את המצב של אמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: איך אפשר להגיע לדעה אחת כשאנחנו בוחרות שאלה, שרק שאלה אחת היא חשובה?

אני לא יכול להגיד לך את זה, מפני שאם אתן לא מחוברות, אתן לא תגיעו אף פעם להבנת השאלה וכל שכן לתשובה עליה.

שאלה: האם אפשר להתפלל עבור חברות שהן נמצאות במצבים קשים, או להתפלל רק על החיבור בעשירייה?

אם אתן תתפללו עבור העשירייה שהיא תתחבר וגם עבור אותן חברות שיתחברו עוד יותר לעשירייה, זאת תהייה תפילה נכונה.

שאלה: בעשירייה שלנו אנחנו עכשיו מוכנות לעשות הפצה כעשירייה אחת. כשאנחנו מגיעות למצב שאנחנו רואות את כולם כשלמים ללא שום חיסרון, ללא שום בעיה, מה אנחנו מבקשים מהבורא? אני מרגישה את כל החברים בלב שלי, אני לא מרגישה הבדל ממני, אז מה צריכה להיות התפילה שלי?

חיבור. ואם אתן לא מרגישות שחסר לכן חיבור, הבעיה היא כנראה שאין חיבור בכלל. כי אם עובדים על החיבור, מגלים עד כמה הוא חסר.

שאלה: איך צריך להראות העולם החדש בקשרים החברתיים בינינו?

אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו נתקן את עצמנו, אנחנו בזה נוכל לגרום לתיקון העולם. רק בצורה כזאת. ולכן לא לדאוג לעולם אלא רק דרך החיבור שלנו, אז אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב, את הכוח העליון הטוב שהוא גם ישפיע על כל העולם.

שאלה: להצדיק את הבורא כל הזמן ולהיות למעלה מהדעת, איך מגיעים לזה מבלי שזה יהיה משהו דתי?

זה לא שייך לדת. זה לא שייך לאף דת ולשום דבר. חכמת הקבלה מדברת רק איך להגיע לחיבור ולאהבה שזו הדרגה הגבוהה ביותר של החיבור. והבורא הוא נקרא אהבה, הקשר בינינו. כל חכמת הקבלה היא איך אנחנו מגיעים לתיקון של הכלי השבור של אדם.

שאלה: מדוע הבורא נותן לאחת מחברותיי בעשירייה דחייה חזקה מהחיבור שלא יכולה להתגבר עליה, למשל עוזבת כשיש סדנה, גם לא מגיעה לכנסים, מה העשירייה צריכה לעשות במקרה כזה?

כמה שיותר לבקש ממנה שהיא תבוא ולהשתדל שהיא תהיה, והעיקר שהיא תמשיך, ולאט לאט תתגלה בה נחיצות לכאלו פעולות. זה לוקח לפעמים לאנשים עשר ועשרים שנה עד שהם מגלים עד כמה החיבור הוא הכרחי, שהוא יסוד שבו מתגלה הבורא.

שאלה: איך לדייק את הכוונה שלי? אני כל פעם תופסת את עצמי שהכוונה שלי מעורפלת, האם בכלל יש טעם להתמקד בכוונה?

תדברו על זה בעשירייה, איך אנחנו מבררות את הכוונה שלנו. זה טוב לדבר בעשירייה, תקבלי שם הרבה עצות ובסך הכול תרגישי איך לעשות זאת.

שאלה: מצד אחד אתה אומר שנשים לא יכולות להתחבר שזה קשה לנו מאוד, מצד שני אתה מצפה שאנחנו נתחבר, והיום ממש נותן לנו תמיכה. אבל בעשירייה אנחנו הרבה פעמים שומעות שנשים אומרות, "אפילו רב אומר שאנחנו לא יכולות להתחבר".

אין דבר כזה, זה לא נכון, זה חוק שצריך להיות גם לגברים וגם לנשים. כולנו מגיעים מנשמה אחת, כולנו יצאנו בריחוק זה מזה על ידי השבירה, וחייבים כולנו לחזור להיות "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: איך אתה יכול לכוון אותנו שאנחנו כן ניתן תמיכה לנשים כאלה שכן איתנו יחד?

למשוך אותן לעשירייה.

שאלה: מה עדיף בהפצה, שכל אחת תשתתף בפרויקט שלה באופן אישי, או שהעשירייה תעשה פרויקט ביחד?

יכול להיות שאיזו אישה מהעשירייה עושה עבודה אישית מאוד מאוד גדולה וחשובה ברשת אינטרנט גדולה ושם מפיצה, ויכול להיות שאם היא תעזוב את זה, יהיה נזק גדול להפצה. אבל רצוי לדון על זה יחד ולראות מה טוב להתקדמות של כל העשירייה לבורא.

שאלה: אמרת שהכנס זה כינוס, זה כוח רוחני מאוד גדול. איזה הבדל יש בין הכנס לשיעור הבוקר?

בכנס אתם מתחברים ומתחברות יחד, בשיעור בוקר זה קצת פחות, הרבה פחות. כנס הוא ממש לשם איחוד.

שאלה: המלצת לגברים להשתתף בשיעור בוקר בשידור חי ואמרת שאם לא, הם לא יתקדמו. אנחנו כנשים, לחלק גדול מאיתנו לא יוצא לשמוע את שיעור הבוקר בשידור חי, ואנחנו מאזינות לשיעורים תוך כדי עבודות בית וטיפול בכל מיני מטלות יומיומיות. האם זה מונע מאיתנו כנשים להתקדם?

לא, אבל נשים צריכות לשים לב שהן באמת שומעות את השיעור, ולא סתם זה מזמזם שם ברקע, כמו ששמתי לב שאתן ככה שומעות. אתן מפעילות ושומעות כל הזמן את הקול שלי [ברקע], ואתן לא נמצאות בשיעור. זה לא צריך להיות כך. זה צריך להיות עם האוזניות, שזה קצת יותר טוב, אבל לא עם הרמקול הגדול החיצון. שימו לב.

שאלה: לעשירייה שלי יש השתוקקות מאוד מאוד גדולה להיות באמונה למעלה מהדעת. איך לעזור לחברות שלי להיות באמונה למעלה מהדעת, איך אנחנו נגיע לזה?

פשוט לשמוע שיעורים ולדבר על השיעורים.

שאלה: כשעולה חוסר הסכמה בעשירייה, יש חברות שלא מבטאות את מה שהן חושבות כלפי המצב כדי להתבטל או שלא להוסיף אש למדורה. האם זה נכון, או שעליי להביע את דעתי המנוגדת, ואולי להזכיר שאנחנו צריכות להתעלות מעל לכל הפשעים לאהבה?

אם את מדברת משהו נגד, את צריכה יחד עם זה מיד להביא תרופה. זאת אומרת את רוצה לחבר את כולן בחיבור, בחיבוק, למרות ההבדל וחוסר ההסכמה. אז מה? יהיה חוסר הסכמה בין כולן, זו לא בעיה.

שאלה: עכשיו בתקופת הקורונה, המגפה, בגלל שאנשים ישבו בבדידות כל כך הרבה זמן, כשיש איזה סוג של רגרסיה חברתית כזאת, איך אנחנו רואים את הדברים האלה ואיך מזה אפשר לקפוץ לאיזה חיבור שאנחנו נפיץ אותו לעולם, אם עכשיו יש נתק מוחלט בין האנשים?

אני לא מבין את השאלה שלך, שאלה לא נכונה. אתן צריכות להגיע לחיבור ביניכן ולדון איך אתן יכולות להשפיע לעולם, לחיבור העולם. אלו הנתונים, אנחנו מקבלים אותם מהבורא, ואנחנו צריכים לא לחכות עד שהוא ישנה את הדברים, אלא לראות איך אנחנו יכולים להשתמש בכל הזמנים האלה לטובת התיקון.

הגישה היא לגמרי לא נכונה, "העולם הוא כך וכך, לכן אנחנו לא יכולות לעשות שום דבר". הוא כך וכך כדי שאנחנו נעשה את התיקון.

שאלה: מה הם השלבים של חיבור בתוך העשירייה ובין העשיריות?

אלה מלא מדרגות, כל פעם יותר ויותר. מאה עשרים וחמש מדרגות, בוא נגיד בצורה גסה.

שאלה: מה אפשר לעשות כשבאות לי מחשבות שמסיחות אותי מהריכוז והכוונה, נניח להיות בתוך שיעור או אפילו סדנה בעשירייה?

עוד יותר להיות קשורה לעשירייה, וממש להיכנס לתוך הנושא, להתכלל עם הנושא.

שאלה: בנושא צנזורה. יוצא שכל פעם כשאתה פותח ואומר דברים שהם מעבר למה שמצפים לשמוע ממך, אז אם לא שומעים את זה בלייב, זה נעלם. זה הגיע למצב שאם לא שמענו בשידור חי, אנחנו שואלות אחת את השנייה, "מה רב אמר?". כשפנינו לגורמים אחראים ושאלנו "למה זה כך?" מתעלמים מאיתנו. גם שאלנו האם אפשר שיהיה מקום שבו יהיה חומר שהוא יהיה נגיש לנו ל"בני ברוך", שיהיה בו חומר של דברי רב.

זה לא אליי, אני לא מתערב בזה. יש הנהלה, יש צנזורה, אני לא יודע מה הם שם עושים. אתן צריכות לדרוש שיהיה הכול מסודר כמו שצריך. אני חושב שיכול להיות שיש שם כאלה דברים שהם לא רוצים שאחר כך זה יישאר בארכיון והם מוחקים. מוחקים, אין לי מה לעשות, שימחקו. אני לא אלך עכשיו לברר שום דבר.

כנראה שאת צריכה להקליט את השיעור בזמן אמת. זה הכול. וחוץ מזה, אני אגיד לך רק דבר אחד, תמשיכי, וכל הדברים שאת לא שמעת, וכאילו היית רוצה לשמוע, זה יבוא, את בכל זאת תגלי את האמת כולה.

תלמידה: תרצה לומר כמה מילים לסיום?

אני מאחל לכן הכנה טובה לכנס שלנו. אני רואה שמפעם לפעם אנחנו יותר מבינים איך צריכים לשאול שאלה ואיך צריכים לשמוע תשובה. ואני מודה לכן מאוד שאתן רציניות ומבינות ומתקדמות, באמת זו נחת גדולה לראות אתכן כך.

חיבוק גדול ונתראה בעוד שבוע. תודה לכן. כל טוב, בריאות, שלום ושמחה.

(סוף השיעור)