בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 4.11.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*1,000 נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה*

1. אם יוצאים לרוחניות, צריכים לחפש איזה תכונה בדיוק יכולה להוביל אותנו ביציאה הנכונה מהגשמיות לרוחניות, מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, מלא לשמה לשמה. כאן אנחנו עדיין לא מבינים, לא יודעים אלא זקוקים למלווה, לסדר עבודה מדויק, שלא יטה או ימינה או שמאלה אלא בדיוק שנגיע ללשמה, כי עדיין אנחנו אפילו בפתח שאנחנו נמצאים לשמה, לא מסוגלים להבחין בדיוק מה קורה. להיכנס לתכונה הרוחנית זה לא פשוט, אלא צריכים לתת לתכונה הרוחנית להתלבש בנו, לשלוט עלינו, לשלוט בנו. במידה הזאת אנחנו מתחילים לעכל, להרגיש, להבין, להכיר את הפעולה של הלשמה, כמה היא שולטת, רוכשת את התכונות שלנו ומוסיפה להם באמת כוונה על מנת להשפיע מחוצה לנו.

2. נקרא ונבין ש-1,000 נכנסים לחדר, תכונות האדם לכל מיני מצבים, כוונות, פעולות, הרגשות, סוגי קשרים וכן הלאה, ורק אחד יוצא להוראה, זאת אומרת שרק אחד מאלף, כמו שכתוב אחד מאלף מצאתי. מתוך כל התכונות, ההכנות, מחשבות, רצונות, נטיות שיש לאדם, רק אחת, רק הנטייה הזאת היא שיכולה להוביל אותי מלא לשמה לשמה. נראה איך זה קורה, נקווה שזה יקרה עלינו וכך נעבור מלא לשמה לשמה, זה נקרא מחושך לאור.

3. ש: אילו פעולות בקבוצה.....?
   ר: נקרא ולפי מה שכתוב בפסוקים האלו תבינו על ידי איזה תכונות, מעשים, פעולות, קשרים בינינו, אנחנו מתקרבים ללשמה. זה דומה לזה *שמהכפר אתה יוצא לכביש גדול ורחב, ואתה עובר כמה כבישים, הצטלבויות, אתה לא מיד יוצא לאוטוסטרדה, יש מה לבחור ויש מה ללמוד עוד לפני זה. אין לפניך מפה שאתה יוצא ממש לפיה לכביש הרחב ויודע בדיוק מה קורה איתך ולאן אתה הולך. אלא המפה הזאת תמיד סגורה, סתומה, לא פתוחה, לא מגולה, ואתה צריך כל פעם, לפי התכונות שלך, לבדוק האם אתה נמצא יותר בדרך לשמה, יותר לשמה יותר לשמה, וכך אתה בסופו של דבר מגיע לדרך נכונה*.

4. בכל זאת מתחילים להראות לאדם איך להתקדם בצורה נכונה, בצורה לא נכונה, מה ההבדל בין הכבישים, בין הדרכים, מה ההבדל בין פעולות האדם, וכך הוא עובד.. *תלוי כמה האדם דורש להתקדם מהר, להתקדם באמת או ככה ככה, זורם בכמה שהזרם הכללי לוקח אותו. תלוי בסביבה, כמה היא מראה לאנשים שנמצאים בה שהיא חייבת ממש להיות בזרם, כמו בנהר גדול חזק שלוקח אותם וממש שופך אותם מלמעלה למטה, עד שמגיעים למטרה*.. צריך להשתדל לגייס את כל המחשבות, רצונות, תכונות של האדם כדי לזרום כמה שיותר למטרת החיים.

5. ש: כדי להגיע לבורא, איך אני בונה מפה?
   ר: *אתה לא צריך לבנות את המפה, אתה צריך לדעת שכדי לראות את המפה ולהתקדם בה אתה צריך להיות יותר ויותר מחובר עם החברים, פשוט בעיניים עצומות. אז אתה תתחיל לראות את המפה*.
   ש: מה זה ללכת בעיניים עצומות?
   ר: להיצמד כל הזמן לחברים.

6. ש: מה מכשיר את האדם ללכת על דרך האמת?
   ר: שהוא קשור לקבוצה וקשור לבורא ככל האפשר, ועל ידי הקשר שלו, הדבקות שלו ב-2 אלו הוא קונה לעצמו מקום במפה הכללית שמביאה אותו ללשמה, כי הוא מבטל את עצמו כלפי הקבוצה, ודרכה הוא מבטל את עצמו כלפי הבורא. אז האדם מרגיש כמה הוא מקבל את תכונת הלשמה.
   
   ש: כל פעם רק מרגיש רע בהתקדמות בעבודה..?
   ר: אפילו שמרגיש רע, את הרע הזה הוא מרגיש ברצון לקבל שלו על מנת לקבל. מצד שני *אם האדם מתנתק מהרצון לקבל על מנת לקבל ורוצה להיות קשור לחברים ולבורא, אז בכך הוא מבין שהוא הולך בדרך נכונה, אפילו שזה לא נעים וכל פעם הוא נמצא בספקות, כל פעם לא יודע בדיוק למה הוא דבוק. מרגיש שתלוי בין שמיים וארץ, אבל זו הדרך*.
   
   ש: אני מרגיש בין שמים לארץ, צריך להידבק בקבוצה לבטל עצמו?
   ר: כן, *לאחוז בקבוצה ובבורא, זה נקרא להיות בין שמים וארץ, כי לא בעצמו הוא דבוק, לא לפי המוח והלב שלו, אלא לפי מה שהם מכתיבים לו, וזה תמיד נגד הרצון שלו*.

7. *אתה יכול להגיד רק דבר אחד: ברגע שאני מבטל את עצמי ורוצה שהבורא דרכי יטפל בחברים שלי, כדי להביא אותנו למטרה האמיתית, אני עושה את כל מה שאפשר, ואת כל הייתר אני מוסר לבורא שיטפל.

8. *הרגשת הריחוק יותר מועילה להתקדמות מהרגשת הקירוב, כי בהרגשת הריחוק אתה רואה שאתה מרוחק, זה מעורר בך כל מיני תכונות, רגשות, הבחנות לא נעימות שיותר דוקרות אותך. אתה יודע למה אתה צריך להתקדם, איפה אתה נמצא ולאן להתקדם*, כי אתה מרוחק, אתה נמצא במאמצים, בעצבים.
   
   הרגשת הריחוק יותר מועילה להתקדמות מהרגשת הקירוב. *הרגשת הקירוב יכולה להרדים אותך, להרגיע אותך שאתה כבר קרוב. יותר טוב אם אנחנו נמצאים בהרגשת הריחוק. אבל אם להרגשת הריחוק אתה עוד מוסיף אמונה שזה פועל עליך כדי שתתקדם, תתקרב, אז יחד הם מביאים אותך בצורה הקצרה ביותר לפיתרון*.

9. ש: איך האדם שומר על עצמו בעבודה הזו....?
   ר: על ידי כך שהוא מחזיק בקבוצה ומאמין שכל הדברים האלה הם רק לטובתו. אין מצב במציאות האדם שלא לטובתו. לכן הבורא הוא טוב ומיטיב לרעים ולטובים, לכולם. אין דבר כזה שהוא לא בדיוק ב-100% טוב לאדם. אלא לפי מצבו, כך האדם מרגיש שהבורא כביכול לא מתייחס אליו בטוב, ברחמנות, באהבה, אבל זה הכל לטובת האדם לעת עתה.

10. ש: מה זה אומר לצאת להוראה?
    ר: *לצאת להוראה* נקרא שבמצב שהיה לך סתום, אתה מתחיל לראות את הדרך איך לעשות את הצעד הבא נכון קדימה למטרה הנכונה. *זו ההרגשה הנכונה, אתה מתחיל להיכנס לחיבור עם הבורא, הוא שואל ואתה עונה, אתה נמצא עימו בקשר*.

11. *אתה יודע שלפניך יש כניסה ללשמה ושהיא תלויה בכמה אתה מתרחק מהרצונות לקבל שלך ונכנס לרצונות של החברה. אתה בהם מגלה מהו רצון הבורא כדי להידבק בו, וכך אתה עושה, משתדל לעשות, מנסה לעשות ומוצא את הדרך*.
    
    ש: .. הכוונה במידת שליטתו על ליבו?
    ר: שלא הולך אחרי הלב שלו. אל תתורו אחרי לבבכם, אלא הולך אחרי החוקים הרוחניים שהוא כבר מוצא אותם בחברה. אין לו יותר אלא למצוא חוקים רוחניים כדי להתקרב לעל מנת להשפיע.

12. יש בחינת גבר ובחינת אישה בכל אחד ואחד מאיתנו, לא חשוב מה השייכות המגדרית שלו, לאיזה מין הוא שייך. אנחנו צריכים כך להבדיל אצלנו את הרצונות שלנו, רצונות של גברים ורצונות של נשים.

13. *אני ממליץ לכם עכשיו לחשוב שמדובר על אדם אחד*. בזמן שהאדם עוסק לצורך העולם הזה, היינו על מנת לקבל, הוא לא יוכל להנות מזה משום שעל קבלה הזאת שורה הצמצום. זאת אומרת *אין הרבה אנשים, אלא האדם הוא עולם קטן*... האדם צריך תמיד לחשוב שהכל נמצא בו, ושהעולם הוא האדם, הוא עולם קטן. תחשבו על זה.

14. ש: יוצא להוראה, איך לברר בכל רגע?
    ר: על ידי בירורים בקבוצה. *האדם מחפש לא סתם עוד איזשהו חבר בקבוצה, אלא מחפש את הנקודה המשותפת בין כולם. לאותה נקודה משותפת שלא נמצאת באף אחד אלא ביניהם, אליה האדם משתוקק. כך אנחנו מתקדמים לאמת*.

15. ש: בלשמה האם מרגישים תענוג מכוונה..?
    ר: אנחנו צריכים להשתדל להתכלל ברצונות של הקבוצה ולחפש שם, לא לפי ההכנות שלי, לא לפי התכונות הטבעיות שלי למה להידבק, אלא איפה הם נמצאים ביניהם בקשר, ואליהם אני אדבק. זה הבירור. *תשמעו, אותה אני מחפש בכל הקבוצה, את נקודת הדבקות ביניהן, בין החברות שלי, שלא הייתי בכלל נדבק לזה, אבל אני מחפש את הנקודה הזאת שבה הם יכולים להיות דבוקים. אני רוצה להגיע לאותה הנקודה, לאותו המרכז, וגם להתכלל בה*.

*מאמר השלום בעולם*

16. באנשים כאלו אנחנו בוחרים, תמיד אנחנו מעדיפים אנשים חזקים, שיש להם כוח, יש להם עמדה, שהם מבינים כביכול מה הם רוצים ויודעים ללחוץ על אחרים ולארגן את כולם. אנחנו חושבים שהאנשים האלה דווקא ראויים לעשות סדר בחברה שלנו ולהביא את החברה למצב מסודר יפה, טוב ונכון. אבל רואים אנחנו שככל שאנחנו הולכים אחריהם, זאת אומרת אחרי כוח גדול וחזק, כך כל פעם אנחנו טועים בהם, הם שולטים עלינו ולרעתנו. השליטה שלהם עלינו היא לרעתנו. אנחנו מגלים תמיד, אחרי שבוחרים בהם, שהם שולטים בנו. זה קורה לנו כל פעם מדור לדור, מתקופה לתקופה, אנחנו תמיד בוחרים בבעלי החורבן.

17. ש: מתי הבורא ייתן כוח לבעלי הבניין?
    ר: מתי? קודם כל אני חושב שאלה שהיום כאילו הורסים את העולם שייכים לבעלי הבניין, שהפעולות שלהם הם כדי לעשות בניין בניין חדש שאנחנו רואים בעינינו. צריכים לבדוק זאת. אלא אלו שהורסים היום, הם מנקים את השטח, בוא נגיד במילים אחרות, לא כמו שבעל הסולם, הם מנקים את השטח לבניין העולם חדש, כדי שנבין שכל מה שבנינו היה לא בסדר, על היסוד רעוע, וגם לא לכוונה לעתיד הנכון, לא עשינו נכון.

18. ש: אנשים מתייאשים ולא מאמינים במילוי חומריים. יש כיוון למשהו גבוה יותר?
    ר: בטח, קודם כל הייאוש שלהם הוא ייאוש ממה שהם בנו באגו שלהם. זה מקרב אותם להחלטה אמיתית, *שאנחנו צריכים לבנות משהו עם מטרה אחרת, בכוונה אחרת, בקשר אחר בינינו, ואז יהיה לנו עולם חדש, נאור*.

19. *האמת לא שייכת לאף אחד, אלא לכוח העליון*. ככל שנתעלה מעל האמת, כך נגיע לצורה הנכונה, להחלטות נכונות. בהחלטות הנכונות האלה אף אחד לא יהיה צודק ולא לא צודק, אף אחד לא יבנה את עצמו על חורבן השני.

20. מי שמוכן לוותר לשני שייך לבעלי הבניין, ומי שלא מוכן לוותר לשני שייך לבעלי החורבן.

21. ש: האם יהיה נכון שהמקובלים ישלטו בעולם?
    ר: מקובלים הם אנשים שמבינים חוקי הטבע, אני מקווה שכן. באמת הם לא ישלטו, אין להם במה לשלוט, בשביל מה לשלוט, שהם יהיו מכובדים בעיני העולם, אלא הם יודעים חוקי הטבע. *אנשים ירצו לשמוע לעצות של המקובלים כדי לבנות חברה אנושית שנמצאת בהתאמה לחוקי הטבע. אז בטוח לכולם יהיה טוב, יהיה איזון בעולם*.

22. אנחנו צריכים להגיע להתקרבות בין אדם לאדם. באף מקום אתה לא רואה בפעולות של השמאל וגם של הימין, שהם מתקרבים זה אל זה. זה לא שייך לטבע האדם, ולכן אנחנו צריכים לבדוק מה זה נקרא להתקרב, מה זה נקרא להיות דבוקים, מהי בכלל הדרישה הזאת שהתורה דורשת מאיתנו?

23. אין שמאל, אין ימין, אין הכל. אנחנו צריכים לחזור למערכת אחת עגולה, כדורית, שזה אדם אחד.

*בית שער הכוונות*

24. מהי שבירה לפי דוגמת בעל הבית והאורח?
    ר: מהי שבירת הכלי? האורח יושב אצל בעל הבית, בעל הבית רוצה לתת לו יותר ויותר ויותר, והאורח מרגיש את הגבול שלו. אמנם בעל הבית כ״כ מפציר בו שהוא לא יכול לעצור את עצמו, ולטובת בעל הבית הוא מקבל יותר ממה שיוכל לכוון על מנת להשפיע לו. ברגע שהוא מקבל כיבוד יותר ממה שיכול להחזיר לבעל הבית, הוא מקבל חלק מהכיבוד לטובת עצמו, ומרגיש כמה זה טעים, נעים, בכלים דקבלה שלו, לא בכלים דהשפעה. זה נקרא שהוא עבר שבירה.. הוא כיוון לבעל הבית, אבל איבד את הרגשת הגבול והתחיל לקבל בעל מנת לקבל.

25. אנחנו לומדים שבלי שבירה אי אפשר לתקן. כולם צריכים לעבור שבירה, כי בזמן השבירה הוא מתחיל להרגיש איפה הגבול האמיתי שלו שאסור לו לעבור. לפני זה לא היתה לו הרגשה ברורה איפה הגבול.

26. צ