כנס "קבלה לעם "העולמי – מתחזקים בעשירייה

ספטמבר 2024

מתמסרים למטרה הרוחנית

שיעור 1

שיעור 12.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קריין: ברוכים הבאים לכנס "קבלה לעם" העולמי - "מתחזקים בעשירייה". שיעור מספר 1 בנושא "מתמסרים למטרה הרוחנית".

אנחנו בשיאו של תהליך מאוד אינטנסיבי, מאוד מרגש, מרגישים שהוא גם מאוד בוגר ובשל, הפוקוס על העשיריות הקבועות, על הבסיס, על היסוד, כולם מאוד מאוד מוכנים, מאוד מתרגשים, גם מבולבלים מהמעמד הזה במידה מסוימת. איך להיכנס נכון? תכוון אותנו בבקשה לכניסה של הכנס.

אנחנו צריכים להקשיב טוב לכל הפסוקים שהחברים שלנו אספו מדברי בעל הסולם ורב"ש ולהשתדל לקיים אותם בלב ונפש בקשר בינינו, כך שבהחלט זה יהיה היסוד של התקשרות בינינו, ובתוך ההתקשרות הזאת אנחנו נשיג את כל המציאות, את הבורא ואת עצמנו תחתיו. אני מקווה שכולם מרגישים את החשיבות.

קריין: קטע מס׳ 1.

"כתוב בפיוט "סובב את כל ומלא את הכול", שבשעת ההשגה מורגש שפע המתגלה ומתיישב דווקא על כל ההפכים, וזהו "איום על אימים וגאה על כל גאים", וממילא הוא "מלא את כל" כי בעל הפייט ידע "שהוא ממלא אותם" בהרווחה גדולה; ולא היה עוד משיג נועם ייחודו, עד כי נדמה לו בשעת שלימותו, אשר הייסורים שעברו, יש להם איזה ערך, לערך טעם ונועם שפע ייחודו יתברך, וכל איבריו וגידיו יאמרו ויעידו לו, אשר כל אחד ואחד מבני העולם היו מקצצים ידיהם ורגליהם שבע פעמים ביום, כדי להשיג רגע אחד בכל ימי חייהם, בטעם כזה המורגש להם."

(בעל הסולם. אגרת ח')

כך אנחנו מרגישים כשמתחילים להכיר את השפע שמתפשט בנבראים, שממלא אותם ובזה אנחנו מתחילים להתחבר. וכמו שכותב כאן בעל הסולם, שנדמה לנו שהייסורים שעברנו יש להם איזשהו ערך כלפי אותו הנועם שאנחנו משיגים, ושכל האברים שלנו עכשיו מתמלאים גם בנועם עליון, הם יכולים להעיד לנו על משהו שעברנו בחיפוש הקשר בינינו והקשר עם הבורא, ואנחנו בהחלט מוכנים לכל דבר שיידרש מאיתנו. כי לעומת מה שאנחנו מרגישים, ברגע שמתגלה לנו הבורא וממלא אותנו בנועם שלו, אז נדמה לנו שיש בזה איזה ערך לעומת מה שסבלנו קודם, אבל באמת אנחנו מרגישים רק טעם העליון וזה מה שממלא אותנו ומעלה אותנו לקראת הבורא.

שאלה: מה זאת אומרת למסור את עצמי לרוחניות?

שאני מוכן לבצע את התנאים שהרוחניות דורשת ממני, ואני מוכן לעשות ואני אעשה, זאת אומרת בקשר לחברים, בקשר בינינו כדי להתקשר לבורא וכדי למלא אותו בנטייה שלנו אליו.

תלמיד: רוחניות זה נגד הטבע שלי.

נכון.

תלמיד: אז איך להיכנס לזה?

אנחנו צריכים לעשות פעולות עם החברים, בהשפעה הדדית בחיבור בינינו, למעלה מכל כוחות הדחייה, ואז אנחנו נתחיל להשיג יותר ויותר עד כמה הרוחניות הפוכה, עד כמה היא רחוקה מהטבע שלנו, ואחרי מאמצים שאנחנו בכל זאת נעשה נגד הטבע שלנו ונשתדל להתחבר, בחיבור שלנו אנחנו נתחיל לגלות את הקשר הנכון בינינו וזה יתגלה כבורא, ככוח העליון.

שאלה: אמרת "לחפש את החיבור ולהרגיש את החיבור", איך זה פועל יחד?

שברגע שאנחנו רואים את עצמנו שאנחנו נמשכים לחיבור בינינו, מחפשים באיזו צורה אנחנו צריכים להיות, לומדים את הקשר ומגיעים אליו, אז בתוך הקשר הזה אנחנו מגלים את הבורא, מהמידה הקטנה ביותר לפי הכלים שלנו, לפי הרגישות שלנו אליו, עד הכלים האמיתיים שבהם הבורא מתגלה בכל שלמותו בנו, בין המאמצים שלנו, על ידי מאמצים שלנו, ברגשות שבינינו.

שאלה: במהלך הכנס מעכשיו והלאה מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרגיש שהבורא מקיף אותו והוא ממלא אותנו כל הזמן, כמו שכתוב במאמר פה?

אנחנו עכשיו נכנסים לכנס. הכניסה היא בעצם כדי שאנחנו נרגיש עד כמה אנחנו מחוברים, עד כמה אנחנו עוד רוצים להתחבר ונמשכים לזה, וכך לאט לאט אנחנו נגיע לאותו הרצון הנדרש מאיתנו שבו אנחנו נתחיל לגלות את הקשר הנכון בינינו. ובקשר הזה אנחנו כבר נתחיל לגלות את הבורא, את החברים שלנו, את עצמנו, יחד כולנו, שאנחנו מתחברים בינינו וזה יהיה ככלי, ואחר כך נגלה בתוך החיבור בינינו את הבורא, את הכוח העליון, ואז בצורה כזאת אנחנו כן נגלה מי אנחנו, מה אנחנו, מהו הטבע שלנו, ומה עלינו לעשות כדי להשיג את כל המציאות הזאת בצורה אמיתית. זו המטרה שלנו. זה הכול ניתן לנו בתוך הכינוס הזה, בתוך החיבור שאנחנו צריכים להשיג כרגע.

שאלה: כשמקבלים את השפע האם האדם מרגיש שכל אותן המכות, הייסורים, הדברים שהיו בדרך אלה בעצם הזדמנויות שהוא פספס?

כן.

תלמיד: איך לא לפספס את ההזדמנות שיש לנו כאן ועכשיו?

לברר בדיוק עם כל שאלה, עם כל משפט שעליו אנחנו מדברים, עד כמה אנחנו רוצים להתחבר לרצון הנכון, ואת הרצונות האלה בינינו שאנחנו נחבר בדיוק בינינו, לחיבור הנכון, ובחיבור הזה אנחנו נגלה את השפע העליון, את הבורא. זה הכול תלוי אך ורק בהכנה שלנו ובנטייה שלנו לקראת החיבור ולבורא שצריך להתגלות בחיבור.

שאלה: מה זה אומר בחכמת הקבלה באמת לאהוב את החבר? כי לפעמים נראה לי שאני אוהבת וברגע אחר כבר לא. מה זה אומר לאהוב את החבר באמת?

האדם ממקור הבריאה אוהב רק את עצמו, לכן הוא צריך לשים לב עד כמה היחס שלו לעצמו ולחבריו הוא יחס דומה, וכך יתקדם יותר ויותר ליחס השווה, שגם הזולת שמחוץ לו וגם הוא בעצמו ייראו לו, יהיו מורגשים בו כאחד.

שאלה: אם אני ממשיכה ליפול לייאוש, האם זה אומר שהבורא שולח לי מחשבות כאלה כדי שארגיש שאני לא ראויה ללמוד את חכמת הקבלה? האם זה אומר שאין לי כוונה נקייה ואמיתית להתקרב לבורא והוא פשוט מסנן אותי. האם אני יכולה לעשות משהו כדי שהכוונה תהיה כנה ואמיתית? הרי ללא כוונה המעשים שלי לא שווים כלום.

הבורא לא מסנן אף אחד, לא מרחיק אף אחד, ובכלל, הוא רוצה רק לקרב אליו מבלי להתחשב בתנאים שמתגלים לאדם. כך שזה בכלל לא נושא לדיון. עלינו תמיד יזכור שלמרות איזה מצב שלא יהיה, האדם רצוי בעיני הבורא ומכל מצב שלא יהיה הבורא רוצה לקדם את האדם אליו, על זה אסור לשכוח.

תלמידה: איזו כוונה להחזיק כשאני מרגישה דחויה?

לבקש התקרבות.

שאלה: האם הקרקע שאנחנו מחברים היא עם הכוונה שלנו?

זה רק חצי משפט. כן, אנחנו מחברים את עצמנו יחד על פני אותה הקרקע שנמצאים בה.

שאלה: כתוב שברגע ההכרה אנחנו לוקחים את מה שביתר, שמעבר לכל הניגודים, איך הניגודים האלה תומכים בנו כדי להגיע לרגע הזה?

זה קורה כך שככל שהאדם מרגיש שהוא נמצא רחוק מרוחניות, רחוק מחיבור עם החברים, מחיבור עם הבורא, יחד עם זה הוא מפעיל חיסרון לחיבור עם החברים ודרכם עם הבורא, לפי זה הוא עובר את כל השלבים שהם בהתחלה מתגלים כהפוכים ואחר כך מתגלים שהם דווקא ראויים לחיבור.

תלמיד: ולמה דרך זה אנו מגיעים להצפה הזאת או להרגשת יתר?

אנחנו מגיעים לרוחניות, לכל תכונות רוחניות רק על דבר והיפוכו, זאת אומרת שאנחנו צריכים לגלות עד כמה אנחנו הפוכים זה מזה, הפוכים מהבורא, ואך ורק אחרי זה אנחנו מתחילים להשיג את המצב האמיתי, עד כמה אנחנו יכולים להיות מחוברים בינינו ומחוברים עם הבורא.

תלמיד: מה נדרש מאיתנו כדי שאנחנו נכיר בזה שאנחנו ההפוכים מהבורא?

נדרש מאיתנו להכיר בזה ולרצות להפוך את היחס מאיתנו לבורא.

תלמיד: איך אנחנו מחזקים את החיסרון הזה בשביל להפוך את המצב?

יש לנו חברים, יש לנו חברה. במידה שאנחנו רוצים להתחבר עם החברים ומבקשים מהבורא שיעזור לנו להיות מחוברים, בצורה הזו אנחנו מגיעים לחיבור בינינו, ומתוך החיבור בינינו מגיעים לקשר נכון עם הבורא ולקשר של הבורא עם הנבראים.

תלמיד: האם זה נכון שממש כואב לי כשאני מרגיש כמה אני הפוך מהבורא?

אני לא חושב שזה עד כדי כך כואב לאדם, אבל אם נתקדם יותר, אז נגלה באמת כמה ההופכיות הזו מביאה כאבים, ייסורים.

שאלה: איפה בדיוק אנו משיגים את השפע, האם בכלי של העשירייה, בכלי הפרטי, או במקום אחר?

אנחנו בדרך כלל משיגים את השפע בכלי של העשירייה.

שאלה: לפי הטקסט יוצא שהשפע מורגש ברגע ההשגה ומתגלה מעל ההבדלים. איך לחבר ולעבוד עם ההבדלים והניגודים, כדי להשתמש במצב הזה בצורה הטובה ביותר?

זה בעצמו יתיישב בנו בצורה הנכונה, אנחנו רק צריכים להתקדם בחיבור בינינו בכל התנאים, מה שלא יהיה.

שאלה: איך ההתבטלות שלי לעשירייה משפיעה עלי?

אם את מתבטלת כלפי העשירייה, אז את מקבלת בסופו של דבר את כל התכונות מחיבור העשירייה. ובכך את נעשית דומה לעשירייה במידה כלשהי. זה טוב, כדאי להגיע לכך.

תלמידה: איך אני יכולה לעבוד על השגרה שאני מגלה בעשירייה?

את צריכה יותר ויותר להתחבר עם כל העשירייה, להתכלל בהן, להתבטל כלפיהן ככל האפשר, וזה מה שבסופו של דבר יקרב אותך לבורא.

תלמידה: עכשיו אני פונה לבורא, מפני שאני מרגישה כאב. אבל אני מרגישה שאם אני מבטלת את עצמי, אני לא יכולה לפנות לבורא עם כל הכוח שהיה לי כשהרגשתי את הכאב.

תמשיכי עוד ועוד להתבטל כלפי הבורא, ויחד עם זה להתחבר עם כל החברות, ותתחילי להרגיש כמה זה מקרב אותך לאמת. ואז יהיה לך מקום, רצון וכיוון למה את צריכה להגיע. יש לך את זה בנשמה.

שאלה: שמעתי שהוא גאה מעל כל גאים וממלא את הכול. יוצא שאפילו טיפה של גאווה מכניסה אותי אוטומטית לאוקיאנוס של גאווה. אם אחשוב על העשירייה, האם זה יוציא אותי ממצב הגאווה?

אם תהיי מסורה לעשירייה שלך, אז זה יספיק לך כדי לצאת מהאגואיזם שלך.

תלמידה: מה זה אומר להיות מסורה בפועל?

זה אומר שאת פועלת, עושה הכול, רק כדי שהיא תתחבר בתוכה ועם הבורא.

תלמידה: כתוב שהוא ממלא אותם, מה זה אומר למלא אותם?

אנחנו עוד לא יכולים להבין את זה עכשיו, אנחנו עוד לא יכולים להרגיש את זה, זה משהו שאדם צריך להרגיש.

שאלה: לפי מה שלמדתי, על מנת להתחבר לבורא ולקבל את השפע, לא מספיק "ואהבת לרעך כמוך" ולעבוד בעשיריות, אלא אני צריכה לקיים את כל המצוות, או לפחות להשתדל לקיים את כולן כדי לזכות בשפע. למה אנחנו מתמקדים בעיקר ב"ואהבת לרעך כמוך" או בלימוד בעשירייה?

כי זו המצווה הגדולה ביותר, החשובה ביותר, העיקרית ביותר, והכללית ביותר.

תלמידה: ואת שאר המצוות, גם אם לא נקיים זה מספיק?

שאר המצוות מכוונות כדי שנגיע ל"ואהבת לרעך כמוך".

שאלה: האם ביטול בפני הבורא קורה רק דרך הקבוצה, או שזו יכולה להיות עבודה פנימית רוחנית?

זאת תהיה עבודה פנימית רוחנית, אבל רק במידה שמעשית אתם מתבטלים בפני החברים.

תלמידה: אז תמיד דרך החברות בקבוצה.

כן.

שאלה: מרגע שהגעתי לכאן דרך הסביבה של הכלי העולמי התגלה בי היצר הרע. הבורא החזיר את אותן תכונות שחשבתי שכבר עבדתי עליהן בעשירייה ונשארו בעבר. הגעתי להרגשה שפשוט בלתי אפשרי להתחבר "כאיש אחד בלב אחד". העשירייה דואגת, ואם חסר חמצן, היא שמה מסכת חמצן, אתה נמצא בידיים של הבורא. הרגשתי שיכול להיות שהחיבור אפשרי רק מגובה של עשירייה שלמה עם עשירייה אחרת. אנחנו שוב בכיתה א' מתחילים לעבוד על אותן תכונות שבעשירייה כבר נשארו בעבר.

מה שנדמה לך, הוא עוד לא סוף הדרך ואפילו לא תחילתה. צריך לקחת אותם כללים שהורדו עלינו ולממש את הכללים האלה בקשר בינך לבין החברות. לפקפק כמה שפחות ולהימצא כמה שפחות בכל המחשבות והתחושות המדומות שלך ופשוט להתקדם קדימה לקראת הקשר עם החברות.

שאלה: האם כלי הוא הידמות של החברות שלי לבורא?

כן.

שאלה: אנחנו לומדים שכדי שנוכל להשיג את הבורא, אנחנו צריכים לגלות את הקשר בחיבור בינינו, להגיע לחיבור האמתי. אבל אמרת שלפני זה אתה צריך לגלות את עצמך, כדי לגלות טוב יותר את הקשר הזה. קודם הרגשתי התנגדות, כי זה משהו אגואיסטי להשיג את עצמך במסגרת העשירייה, להעמיד את זה באותה דרגת חשיבות כמו השגת הקשר בינינו. אבל עכשיו אני מבין שבלי זה לא אוכל למסור כל מה שיש לי לעשירייה ולכל החברה שלנו. מה סדר הפעולות, איך אנחנו משיגים את עצמנו ואחר כך את הקשר בעשירייה? מה פה קודם ונמשך?

אנחנו משיגים את הקשרים בינינו ומתוך הקשרים האלה בהדרגתיות משיגים גם את עצמנו.

תלמיד: כלומר, הקשרים נשארים בעדיפות ראשונה, באים לחברים ואז מגלים את עצמנו.

כן.

שאלה: איך במהלך כל הכנס להחזיק את הכוונה שזה יהיה למען הבורא? ומה זה בעצם אומר?

להחזיק את הכוונה למען הבורא, זה אומר להשתוקק לקשר איתו דרך הקשר עם החברים. השתוקקות כזאת צריכה להיות קבועה, תמידית. זה אפשרי בינינו, אנחנו רואים שאנחנו יכולים להחזיק בקשר הזה, ליצור קשרים כאלה. בסיכומו של דבר אני חושב שנתחיל להכיר באיזו מערכת אנחנו נמצאים. ומכאן הלאה הכול כבר ילך בעלייה.

שאלה: כתוב בקטע, "היו מקצצים ידיהם ורגליהם שבע פעמים ביום כדי להשיג רגע אחד בכל ימי חייהם בטעם כזה המורגש להם". מה זה אומר?

צריך להגיע למצב כזה, ואז להבין על מה מדובר.

תלמידה: האם אפשר להגיע למצב הזה היום?

אני לא יודע, אני לא מבטיח שום דבר. אני רק מסביר לכם באיזה מצב אנחנו נמצאים ולאיזה מצב אנחנו צריכים להשתוקק להגיע.

שאלה: מה זו מטרה ראויה לכל מה שקורה בעולם שנקרא "טיפת היחוד"?

טיפת היחוד זו טיפת הרצון המשותף של הנברא והבורא שבה הם מתחברים.

תלמידה: במצרים אבותינו לא ראו את הניסים של הבורא, המתנה של הבורא היא יקרה בגלל הגדלות שלו. איך עכשיו נוכל לקבל את התורה כאור התיקון?

אנחנו צריכים לקיים את מה שכתוב, זה לא כל כך הרבה. אנחנו נמצאים במצב טוב ובקשרים מוכנים בינינו, רק צריכים להוסיף לקשר הזה את ההשתוקקות שלנו, לגלות בקשר בינינו את הבורא, ובעיקרון זהו.

שאלה: לפנינו יש שדה עצום של אהבה, של השפעה, אני יכול להבדיל בו תכונות שונות, סגמנט שנקרא העשירייה שלי, סגמנט שנקרא הקבוצה שלי וסגמנט שנקרא הקבוצה הגדולה שבתוכה אנחנו נמצאים. על מה עלינו להתמקד ואיך לא להתפזר, לא לאבד את עצמי, אלא דווקא להביא תועלת?

כולנו חייבים להרגיש כעשירייה אחת, כקבוצה אחת, ובמצב כזה להתחבר עם הבורא. זה לא כל כך קשה. בכל אחד מאיתנו יש הכנות פנימיות לכך, לכן בואו נפעל יחד. כל אחד חייב להרגיש את עצמו טוב טוב בדרישה הזאת לקשר עם האחרים, ובנקודה האחת הפנימית הזו להימצא כל הזמן.

שאלה: מהו גילוי התפילה בכלי שבנוי נכון באדם?

הוא מרגיש מה חסר לו כדי להיות קשור באופן מלא דרך החברים עם הבורא.

תלמידה: איך הבורא עונה בכלי הזה?

תתייחסי אליו כמו שאמרתי, ותרגישי.

שאלה: לפני הרבה שנים כשנכנסתי לקבוצה והגעתי לכנסים, שמעתי ממך ביטוי "כשאתה תגדל הקבוצה תשתנה עבורך". כל שנה אני בודקת את המצב הזה, ובאמת החברים הם אחרים וההרגשות הן אחרות בפנים, אנחנו עוברים כל מיני מצבים. הפעם זה פשוט מדהים, אנשים באים אלי ואומרים "אני לא מכירה אותך, אבל אני רוצה לחבק אותך". מה קורה בתוכנו איכותית?

מתגלה רצון מתוקן יותר, מתאים יותר לשימוש בינינו. אני חושב שבזמן האחרון באמת עברתם מצבים טובים ואתם מוכנים לכך שהבורא יתגלה ביניכם כבר. אבל זה לא משהו שצריך לחכות לו, אלא צריך לפעול לקראת זה.

שאלה: עכשיו שמעתי שאמרת צריך להיות בתוך נקודת הקשר הפנימית הזאת כל הזמן. איפה הנקודה הזאת נמצאת? איך למצוא אותה?

בלב. בתוך הלב שלך את צריכה לגלות את נקודת הקשר עם הבורא, את נקודת הקשר עם החברים.

תלמידה: כלומר אני בתוכי משתדלת להרגיש את כולם, גם את הבורא וגם אותך.

כן, וגם אותי.

שאלה: אמרת שאת השפע אנחנו מקבלים בעשירייה. מנקודת מבט של חבר בתוך העשירייה, איך זה פועל עלי ואיך מורגש בי השפע שמתקבל בכלי של העשירייה?

ככל שאני קשור לזה, מעורר את זה, בהתאם לזה אני מתמלא מזה.

תלמיד: מה זה אומר מעורר את זה?

במידה שאני מעורר את הקשר בינינו ושהוא יהיה במרכז העשירייה, במידה הזאת אני מרגיש את הקשר שלי איתם, וכך ממשיך.

תלמיד: בעצם זו התוצאה של ההשקעה שלי בחברים, בעשירייה.

כן.

שאלה: הבורא אמר לנו שכל מצב שמרחיק אותנו ממנו נועד לעורר בנו עוד חיסרון. כאשר אנחנו מרגישים כוחות שליליים של קנאה, כעס, חמדנות, מחברים כלפינו או בין החברים בתוך העשירייה, כיצד אנחנו יכולים להפוך את התחושות הללו לכוחות בונים בעשירייה? איך לתקן את זה?

זה תלוי עד כמה אנחנו רוצים להתעלות מהיחס בינינו לחיבור עם הבורא. כך זה יתגלה בצורה יותר נכונה.

שאלה: אמרת קודם לא לחכות אלא לפעול. למה אתה מתכוון במילה לפעול?

לפעול הכוונה לבנות בינינו קשרים שיהיו מתאימים לקשר שלנו עם הבורא. זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: הגעתי לכנס ואני רואה בזה סימן שבאתי באהבה, ואכן כך אני מרגיש, מחובר ואוהב. מה עוד אני צריך לעשות?

רק להתכלל עם כולם ככל האפשר.

שאלה: ככל שהרצון שלנו גדל, כך אנחנו מרגישות יותר את הפירוד ואת המרחק בינינו. מתי נרגיש יותר קרובות לבורא?

כשאתן תבקשו ממנו שהוא יחבר ביניכן. במידה הזאת שהוא יעשה את זה, אתן תרגישו עד כמה אתן קרובות. וכך זה ילך קדימה.

שאלה: השיעור נקרא "מקדישים את עצמנו למטרה הרוחנית". המטרה להיות דומים לבורא היא ענקית. כדי להגיע למטרה, עד כמה חשוב לברר מטרות נקודתיות שיש בפני העשירייה, כדי לעבור אותן ולא לחזור לאותן נקודות וללכת קדימה? ואיך לעשות את זה בצורה איכותית יותר?

אם העשירייה מבינה את מטרתה, אז היא כל הזמן נמצאת בתנועה לקראת חיבור גדול יותר ויותר בין כולם, בין כל חברי העשירייה. זה הכול, מה עוד צריך.

תלמידה: יש משימה לאהוב את רעך כמוך, זו משימה גלובלית עיקרית. איך אנחנו מבררים אם אנחנו אוהבים או לא אוהבים, הולכים בדרך או לא הולכים, נופלים או לא נופלים? האם צריך לעשות את זה בצורה יומיומית לפני המפגשים שלנו?

את בירור היחסים בינינו צריך לעשות בכל רגע נתון, ולדרוש מהבורא שיתקן אותנו, שיקרב בינינו, שיחבר בינינו. במקרה כזה אנחנו מתקדמים ביחס אליו.

שאלה: האם הכלי שלנו כל הזמן מתחדש ומתחזק על ידי המצוות והמאמצים שאנחנו עושים?

כן.

שאלה: אם האדם מצליח לאהוב את החברים שלו כמו את עצמו בלי שום ציפייה לקבל משהו בחזרה, האם בזה הוא מקבל את תכונת הבורא?

כן, ב-100%.

שאלה: בתשובה לאחד החברים איך להחזיק במהלך כל הכנס את הכוונה למען הבורא, אמרת שעלינו להחזיק בקשרים בינינו. הרבה פעמים קורה שדעתי מוסחת ביחס לכוונה. האם אחד הקריטריונים של החזקת הקשר, ללא קשר להרגשות הפנימיות והחיצוניות, זה שאני מחזיקה כוונה למען הבורא?

נניח שכן. זמנית זה בסדר.

תלמידה: אבל אז יוצא שזה קורה בשכל. מה יהיה הקריטריון של החזקת הכוונה בלב?

כשתרצי את זה עם הלב שלך.

תלמידה: איך לבדוק אם אני רוצה את זה בלב או לא?

תשאלי את הלב שלך.

תלמידה: אני שואלת, אבל הוא סגור.

הוא סגור ממך, בפנייך.

תלמידה: כן, ממני.

תתכללי יחד עם הלב שלך בעשירייה, ותאפשרי לעשירייה לשלוט בלב שלך, ואז הכול יסתדר.

תלמידה: כאן בכנס אני היחידה מהעשירייה שלי. איך אני מתקשרת עם העשירייה שלי, מתכללת בהן ומשתדלת לפתוח את הלב שלי?

לא יודע. תנסי.

תלמידה: אני יכולה לבקש מהן?

את צריכה לעשות את זה תמיד.

שאלה: איך בכנס הזה יכולים להגיע להשפיע על מנת להשפיע?

זה כאשר אנחנו פועלים נגד הרצון לקבל שלנו, רוצים לשלוט עליו, ולהביא אותו להשפיע על מנת להשפיע. זו הדרגה הראשונה שברוחניות.

שאלה: בכנס הזה הבורא עשה כך שאני מתחילה אותו לבד, אני היחידה מכל העשירייה כי אלו ימי עבודה. אני מאוד רוצה להעביר לעשירייה שלי את כל מה שנאסף פה, איך אני יכולה לעשות את זה לבד? איך אני בודקת שאני הולכת לכיוון נכון?

תתחברי עם עשירייה אחרת, הכי קרובה אליך.

תלמידה: ומשם אני אוכל להעביר לחברות שלי?

כן.

שאלה: איך אנחנו מתחילים להרגיש את גדלותו באמת? לפעמים יש הרגשה שהשכל מפריע לנו להרגיש את גדלותו. הרי השכל שלנו זה שקר, כי הידיעות שלנו ניתנו לנו על ידי האדם, ואנחנו צריכים משהו שניתן על ידי הבורא.

תתחברו לבורא ותקבלו ממנו. אני לא יכול להציע לכם שום דבר אחר.

שאלה: איך אני יכולה להעביר את החיסרון שלי בצורה הטובה ביותר לעשירייה שלי?

להיות מחוברת יחד איתן, ואז הן ירגישו מעבר למילים שלך גם את התחושות שלך.

שאלה: ענית לחברה שצריך לשים בספק את ההרגשות שלי, את התפיסה שלי, ולהיכנס לתוך העשירייה. האם זה אומר שצריך לשים את התפיסה שלי תחת הביקורת של החברה?

אני חושב שזה הכרחי.

תלמידה: ברגעים כאלה יש רצון לברוח מהמצב הבלתי נסבל ויש הרגשה שהקבוצה לא עוזרת. במה להחזיק כדי לא לברוח?

באותן חברות.

תלמידה: האם התהליך הזה הוא הכרת הרע?

תהיה הכרת רע הדרגתית.

תלמידה: מה צריך כדי שזה יהפוך לתיקון?

לרצות.

שאלה: מה זה החוק הזה שעלינו לקבל את השפע עבור החברות?

אנחנו צריכים להעביר את השפע העליון דרכנו לחברים שלנו.

תלמידה: ואם אנחנו לא מקיימות את החוק הזה?

אז אין לכן בכלל שום קשר לתיקון.

שאלה: אני מבין שאהבה לחברים מגיעה רק אחרי תפילה אמיתית לבורא, אבל כדי להגיע לתפילה הזאת אני בעצמי חייב לעבוד כדי שאחר כך אוכל לבקש. יש לי חבר, אני חושב על אהבה כלפיו, ואני רוצה לחזק את היחס שיש לי אליו היום, אבל לא נותנים לי לחזק אותו, לא ניתן לחזק אותו. האם נכון לפעול בצורה כזו שכאילו אין לי שום יחס אליו ומאפס לבנות את האהבה כלפיו?

יכול להיות שכן.

שאלה: העשירייה שלי היא המעבדה הרוחנית שלי וכל ההשגות שלי קורות בתוך העשירייה. החברות בעיניי הן או טובות או רעות. וכל פעם שהחברה מעצבנת אותי אני צריכה לנתח ולהבין שזה מצב או רגש לא נכון כלפיה. את הילדים שלנו אנחנו אוהבים ללא תנאי, ועליי להרגיש אהבה כזאת גם לחברה, כלומר לבקש מהבורא שישנה את ההרגשה שלי כלפי החברה. וכשההרגשה משתנה, אז זו כבר התקדמות או עלייה קטנה. יש הרבה חברות וזה קורה כל הזמן. האם העבודה שעלי לעשות כל יום היא לשנות את התחושה שלי, את הרגש שלי בכל רגע?

כן.

שאלה: אני מרגישה שככל שלומדים יותר ועולים בדרגות כך האגו עולה. הייתי רוצה לדעת אם אמורה להיות לנו שליטה על זה, או יותר מודעות לכך?

לא, אין לנו שליטה על האגו, אבל מודעות כן יכולה להיות. מה לעשות? קדימה, קדימה, כל הזמן קדימה, לבקש מהבורא התקדמות, לבקש מהבורא חיבור עם החברים, וכך בחיבור בינינו נגלה את האגו הכללי שלנו בצורה טובה יותר ונבקש סוף סוף באופן נכון מהבורא שיתקן אותו.

שאלה: אנחנו מרגישים שאנחנו מבקשים מהבורא שיביא אותנו לחיבור אבל זה לא מספיק. מה עלינו לעשות כדי שהתפילה שלנו תישמע והוא באמת יאחד אותנו ברצון אחד?

על זה עלינו לבקש, שהבורא יחבר בינינו ברצון אחד.

שאלה: באילו פעולות אני מעביר את השפע לחברים שלי?

בכך שאתה מראה להם דוגמה איך צריך להתחבר יחד כדי שנהיה מוכנים לקבל כוחות עליונים מהבורא.

שאלה: בשפה הרוסית יש הבדל בין המילים "להתחבר" ו"להתאחד". להתחבר זה כמו שמחברים בסיר אחד דברים שהם הפוכים, שונים באיכויות שלהם. הם כביכול ביחד אבל למעשה רק מונחים אחד ליד האחר, הם לא ממש מחוברים, רק נמצאים יחד. איך להיות באמת מאוחדים, מחוברים, ממש כאחד שלם? יש לנו כל כך הרבה תכונות שונות, תפיסות עולם שונות, איך להתגבר על זה ולהפוך להיות מאוחדים?

עלינו להבין שכל התכונות, המחשבות והתחושות ההפוכות והמנוגדות שלנו ניתנו לנו רק כדי שבחיבור בינינו נקבל מצב משותף שיוכל להכיל בתוכו את כל המערכת הרוחנית. לכן אנחנו לא צריכים להיעצר בזה אלא פשוט להתקדם קדימה. בשום דרך אחרת אי אפשר לחבר בינינו. ההולך בדרך הוא זה שיצליח בה.

קריין: קטע מס' 2.

"באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד "בלתי ה' לבדו", שהכוונה "בלי שום תמורה", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה מהמסירות נפש שלו. אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו לה', היינו לבטל את הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה הוא רוצה לבטל לה'. נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור נפשו לה'."

(הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)

שאלה: אנחנו מקבלים את ההשפעה של הבורא בתחושות שלנו, ואנחנו יכולים לתאר את הבורא כסדר מדרגות. יש כאלה שיותר קרובות לשורש, ויש כאלה שיותר קרובות אלינו, כמו המדרגה הבאה שלנו. האם חשוב לנו להגדיר במדויק כלפי איזו מדרגה של הבורא אנחנו רוצים להתבטל?

אין לנו בחירה מיוחדת בזה. אנחנו נמצאים לפני המדרגה הבאה, ועלינו להתבטל רק כלפיה.

תלמיד: ואם אתאר שאני יכול להתבטל כלפי המדרגה הכי גבוהה, האם זה יפריע?

לך, כן.

שאלה: האם אני יכול להתבטל כלפי הבורא בצורה ישירה או שאני מתבטל כלפי הבורא דרך החברים?

אך ורק דרך החברים אחרת לא תוכל להגיע בכלל לקשר עם הבורא, כל שכן להתבטלות.

שאלה: כשאנחנו מתאספות עם העשירייה שלנו בסדנאות, בשיחות ובתפילות, אנחנו מרגישות אהבה גדולה ונראה לנו שאנחנו מרגישות אור, אנחנו בונות כוונה לכיוון הבורא. איך אנחנו יכולות להעביר את האור הזה לעולם, אילו פעולות מעשיות צריך לעשות בכוונה שלנו? אני יודעת שצריך לעשות צמצום, מסך ואור חוזר. איך לעשות את זה בצורה מדויקת, כך שלא נרצה לקבל את האור עבורנו אלא רק בכדי להעביר אותו לעולם החיצון, לאנשים ולמדינה?

רק על ידי הכוונה שלך, לא צריך שום דבר אחר.

שאלה: כשאנחנו עושים בירורים פנימיים על הרגשות שלנו, ביקורת על הרצונות שלנו, אילו שאלות כדאי לשאול את עצמנו?

בשביל זה צריך להתחיל לקרוא את מאמרי בעל הסולם והרב"ש, כל המאמרים מדברים על זה.

שאלה: השפעה אמיתית היא כאשר אנחנו לא מצפים לשום תמורה. אנחנו רואות שאנחנו צריכות להגיע גם לראיה וגם לשמיעה, איך להפריד את ההשפעה על מנת להשפיע מאיזו ציפייה לשכר העליון. איך לרמות את השכל שלנו, כי אחרת ההשפעה שלי לא תהיה אמיתית?

אמרת נכון מאוד. איך לפעול? רק עם החברים, ואז תראו למה נבראנו בדיוק כאלה בקבוצה. שכשאתם משפיעים דרך הקבוצה, בזה אתם מקבלים.

שאלה: אמרת שאנחנו לא שולטים על האגו, אבל יש לנו הכרה בו. איך לא לפחד לפתוח את "תיבת הפנדורה" הזאת, כשאני לא אוכל לשלוט בו? אני מפחדת לפגוע בחברות, ומהרגשת הבושה שמגיעה אחר כך. איך לא לפחד לאבד את מה שכבר יש? אם אני מבינה שכל האגו נשאר, איך בכל זאת לשרת את הבורא?

אתם חייבים לדבר עם הבורא על הכול ואז תקבלו ממנו תשובות, ובהתאם לתשובות האלה, אתם לאט לאט תשתנו בעצמכם והכול יסתדר, ישוב על כנו.

תלמידה: כלומר להחזיק בבורא ולנסות להתנתק מהאגו?

אפשר לנסות בעצמך להתנתק מהאגו, אבל זה לא ייתן כלום, כי גם זה נעשה על ידי הבורא. הדבר החשוב ביותר הוא להתבטל בפני הבורא, וכדי להתבטל בפני הבורא, צריך להתבטל בפני החברים, ואז תצליחו בכול.

שאלה: עכשיו ענית לחברה, שזה נראה כאילו החברים עומדים בדרך כדי שאני אתבטל כלפי הבורא, אבל האמת היא שאני עומדת בדרכו של הבורא, כדי שהוא יוכל להשפיע לחברות. אתמול למדנו על ההשפעה, שאנחנו משפיעים אחד על האחר, והשאלה שלי, איך לבטל את עצמי? האם מסירות נפש היא לבטל את עצמי בדרך בין החברים לבורא, כדי שהבורא יוכל להשפיע בצורה ישירה לחברים?

תפעלי ואז תראי איך זה עובד.

שאלה: איך נוכל בכנס הזה להתקדם כך שנבנה את הנשמה הכללית של "בני ברוך" ונגיש אותה לבורא?

אנחנו כבר נמצאים בתהליך הזה, ועוד מעט נגיע לכאלו מצבים שיהיה לנו ברור שאנחנו נכללים "כאיש אחד בלב אחד", כולנו בפעולה אחת והבורא איתנו. זה יהיה.

שאלה: האם התיקון מתרחש רק כאשר אנחנו מתבטלים לגמרי?

כן.

שאלה: אנחנו מברכות אותך מורה יקר בשם כל הכלי האוקראיני, שאנחנו הנציגות שלו. יש לנו שאלה מחברה, אני בטוחה שזו שאלה משותפת לכל החברים. אנחנו רוצים להתחבר כמו שנאמר כאן בקטע לנשמה אחת גדולה ולהעביר אותה, למסור אותה לבורא.

תודה רבה לכן, אנחנו מאוד שמחים שהגעתן אלינו ומקווים לראותכן כל פעם. אני שמח מאוד.

שאלה: איך להבין דרך הרגשות, שהבאתי בלב שלי את כל העשירייה שלי לכנס?

זה בטוח נמצא בך, אנחנו מרגישים את זה. תגיעו אלינו תמיד.

שאלה: יש לי עשירייה נפלאה, וזה מדהים שכל יום הן גדלות יותר ויותר בעיניי, הן פשוט צומחות והופכות למשהו כל כך יפה. לכל חברה בעשירייה שלי יש רצון גדול לגלות את הבורא דרך החיבור שלנו. איך לאסוף את כל הרצונות הפרטיים של החברות שלי לרצון אחד חזק לתת נחת רוח לבורא?

תבקשי על כך מהבורא, הוא ייתן לכן חיבוק שבו כולכן נכללות. בהצלחה.

שאלה: אני מרגישה שהבורא נתן לי הזדמנות להיפגש עם הנשמה שלי, בכל אחד שאני פוגשת כאן. יוצא כך שאני מרגישה רעדה פנימית וכל הזמן רק חוזרת על המילים, תחבר אותנו ותמלא אותנו. ולפעמים נראה לי שבתפילה הזו יש ציפייה לשכר. תגיד בבקשה משהו?

מה אני יכול לומר לך, אני אוהב אותך.

שאלה: מה זו מסירות נפש אמיתית כלפי הבורא, שהיא בעצם המטרה שלנו?

מסירות הנפש היחידה היא, כשאנחנו רוצים לסחוט מתוכנו את כל האגואיזם, את כל הכוונות למען עצמנו, הכי קטנות שיכולות להיות ולהישאר רק בכיוון כלפי החברים ודרכם אל הבורא. זה מה שאנחנו רוצים. כשנגיע לזה אז נראה באמת, שלפנינו נפתחים שערים רוחניים.

שאלה: תודה רבה לך על כל מה שנתת לנו בעבר, בהווה וגם בעתיד. מה זה למסור את הנפש כאשר האגו הולך וגדל ומונע מאיתנו ונלחם נגדנו עם כל היגיעות, איך אפשר לעשות את זה?

זה אפשרי רק אם נרצה ביחד, נבקש יחד והבורא יהיה איתנו יחד. ואז נוכל להתגבר על האגואיזם הבראשיתי שלנו ובקלות נעבור על פני כל המדרגות. כך זה, זה הכול.

שאלה: מסירות נפש, מה הבורא צריך ממני אין בי כלום. מה הוא צריך שאני אמסור לו?

מה שיש לך, שאתה רוצה למסור לו את הכול.

תלמיד: מה אני משאיר כדי להיות שותף לו?

יש לך משהו להשאיר?

תלמיד: אני רוצה להיות פעיל בזה, לעשות משהו שאוכל להיות שותף עם הבורא?

כן.

תלמיד: אז מה?

אז תגיד אתה, מה יש לך שאתה רוצה להשאיר כדי להיות בזה שותף פעיל עם הבורא.

תלמיד: אהבה לחברים, יחס לחברים.

אתה בטוח?

תלמיד: גם בזה לא.

אז תשאיר את זה בינתיים. בינתיים נשאיר.

שאלה: מסירות נפש אני מבינה שזאת תכונה רוחנית מאוד גבוהה. האם כולנו כעשירייה צריכות להשיג את מסירות הנפש כדי לפרוץ לתוך הרוחניות?

כן.

תלמידה: האם זה משנה אם רק חלק מאיתנו מציגות את זה, או שכל החברות בעשירייה צריכות להשיג את זה ביחד?

כולן.

תלמידה: אז אם רק לחלק מאיתנו יש את הרצון להשיג את זה, מה היא התפילה שעלינו להעלות לבורא. כי נבראנו שבורים. ושמתי לב שיש הבדל בין ילדי ישראל לבין אלו שנולדו מחוץ לישראל, באומות העולם. אנחנו לא יכולים אפילו ליצור קהילות או קבוצות כמו שאתם עושים כאן בישראל. אז מה היא התפילה כדי להגיע לנקודה הזאת כי זה מאוד מכאיב? לכם יש הרבה קהילות כאן, אנחנו לא יכולים אפילו ליצור קבוצות במדינות שלנו. איך נשיג את המסירות נפש כעשירייה כדי לפרוץ לרוחניות? מהי התפילה?

מה אני אגיד לך? אנחנו מאוד מקווים שמהחיבור שאנחנו כאן מייצבים מתוך הארגון הזה, זה בסופו של דבר יתרחב בכל העולם, וגם הילדים וגם המבוגרים בכל העולם ידעו איך להתחבר, איך להחזיק זה את זה, וכולנו נחייב את הבורא שיינחת בנו ויחבר בינינו ואנחנו נשרה בתוכו.

שאלה: הרצון לקבל הוא חלק מאוד חשוב מהטבע שלנו הוא מורגש, ומאוד קשה לבטל אותו. אם כך מעבר לכוון את עצמנו עם תפילה לעזרת הבורא איזה עוד דברים אנחנו יכולים לעשות כדי שבאמת נבטל את האגואיזם הזה, את האגו הזה, שיש לנו מאוד מבוסס בנו?

אנחנו לא צריכים יותר שום דבר, רק האגו שלנו שדוחה את כל החברים זה את זה, ואנחנו צריכים להתחבר ואז הבורא ישכון בנו ואנחנו נרגיש עד כמה שאנחנו נמצאים "כאיש אחד בלב אחד", בבורא אחד, בעשירייה אחת, ושכולנו נמצאים בחיבור הרוחני השלם.

שאלה: האם אני יכולה לשרת רק את הבורא בעצמו בהכרה שהיצר הרע ניתן לי דווקא בשביל זה ולא בשביל הנאה עצמית?

ודאי שכן.

שאלה: בעשירייה שלי התאהבתי ממבט ראשון. בכל מיני כנסים קודם וגם עכשיו אתה מיד מתאהב בכל אחד, לא רק בחברות אלא גם בחברים, ואי אפשר לעשות עם זה שום דבר זה פשוט קורה. אתמול הייתה תפילה כזאת מיוחדת עם החברות מאוקראינה וממש הרגשת התאהבות. האם ההרגשה הזאת יכולה לעזור למסור את הנפש? כי אני מאוד רוצה למסור לו את נפשי אבל אני עוד לא יודעת איך לעשות את זה, וההתאהבות הזאת היא קוראת מעצמה. האם זה עוזר עם הזמן?

הכול עוזר. לכי בדרך הנכונה, את מרגישה תחושות נכונות והולכת בדרך הנכונה. אז הכול יבוא על סדרו.

תלמידה: כלומר אני אוכל למסור את נפשי?

כן.

קריין: קטע מס' 3.

"אין דבר יותר טבעי מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע, ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ"ש "מלא כל הארץ כבודו", אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו הזוכה לקונטקט [מגע] עמו אינו ניתוסף לו רק הידיעה לבד, כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו ואינו יודע ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו אשר באמת עתה נתעשר."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

שאלה: מה זה אומר לזכות או להשיג מגע עם הבורא?

להרגיש שיש בעולם כוח אחד שמייחד את כולם ונמצא למעלה מכולם, ושאדם רוצה להשיג אותו אז בעצם הוא משיג את כול העולם.

תלמיד: ומתוך כל העולם איך אפשר בעצם להביא את זה לעשירייה ולעבוד כך שנגלה אחד לשני את האוצר שנמצא בינינו?

אז אנחנו צריכים להיות מכוונים אחד לשני וכולנו יחד לבורא, וכך אנחנו נגלה את הקשר בינינו, קשר עם הבורא, ונשיג תשובות לכל השאלות.

שאלה: יוצא שזה לא רק ביטול בפני החבר אלא זה גם איזה חשבון שאני עושה?

ההשפעה שלי על החבר זה כלי ההשפעה שאני בונה?

לא.

שאלה: מה זה אומר שאני ניצוץ בתוך האוצר הזה, ואני יכול לגלות ולראות את זה ולהרגיש את זה רק אם החברים מורים לי על זה?

מרגישים את זה כי הבורא פותח לנו את מערכת החיבור שלנו.

שאלה: אמרת קודם, שלדבר עם הבורא, איך מדברים עם הבורא?

בלי הפה, מתוך הלב.

תלמידה: זו גם תפילה?

גם תפילה.

שאלה: בעל הסולם אומר פה בקטע שאין דבר יותר טבעי. אני מניחה שהוא אומר את זה כי זה ככה ושזה דבר הכי טבעי לבן אדם להיות בקשר עם הבורא. אם זה טבעי למה זה כל כך קשה?

כי אנחנו נמצאים במצב לא טבעי.

תלמידה: הטבע שלנו זה רצון לקבל, מה זה מצב לא טבעי?

לא טבעי, כי הטבע של כל המציאות הוא כולו להשפיע.

תלמידה: אז בסוף הקטע הוא אומר שזה כמו שיבוא מישהו ויגיד לאדם שיש לך אוצר, מי בא ואומר לנו שיש לנו אוצר?

נגיד מישהו.

תלמידה: המקובלים?

כן.

תלמידה: ואיך ברגע פתאום אנחנו מבינים שיש לנו את האוצר הזה, זה הרי לא קורה ברגע, זו עבודה?

מראים לנו והכול מובן.

תלמידה: זה באמת כל כך קל כמו שזה נשמע?

כן.

שאלה: ההפכים והניגודים שיש בתוכנו הם חלקים של ניגודים אחרים, מינוס - פלוס, לילה - יום, מר ומתוק, כך שכשאתה רואה מרירות, אתה רואה גם מתיקות. איך לראות את זה בתוך אחד שלם, הרי הבורא הוא אחד, אנחנו לומדים לעשות את זה בעשירייה?

כן.

שאלה: כשאדם זוכה למצב שהוא מצדיק את החבר ורואה איך החבר מתאמץ, איך קשה לו להתגבר על האגו שלו, איך לעזור ולתמוך נכון בחבר. או שזה תהליך אישי שכל אחד צריך לעבור, של האדם מול הבורא?

זה תהליך אישי, אבל את יכולה ליטול בו תפקיד מאוד ברור ופעיל.

שאלה: האם אני יכול לעזור לחבר שלי למצוא את המקום האמיתי שלו בעשירייה?

כן. מצוין.

שאלה: ענית פעם שהמאמצים הרוחניים שלנו מתאספים.

באיזו רמה.

תלמיד: כן, באיזשהו חשבון שלנו. והרבה חברים פעם היו ממש בוערים, מאוד הוסיפו, השקיעו ואיכשהו שקטו?

המאמצים האלה לא נעלמים.

תלמיד: על זה רציתי לשאול. אנחנו יכולים להשתמש בזה מחדש?

כמובן.

תלמיד: איך עושים את זה?

אתם קוראים ספרים, אתם צופים במסמכים, בקטעים וכתוצאה מזה בסוף יש לכם התרשמות מהמאמץ של יתר החברים.

שאלה: אותו כוח שמסתיר מאיתנו לראות כמה אנו ברי מזל, האם אפשר לומר שזהו יצר הרע?

כן.

שאלה: נאמר שלכל בריאה יש כבר קשר, מגע עם הבורא. אנחנו לא מרגישים את זה, נראה שהוא רחוק מאיתנו וזה היה עוזר לנו אם היינו מרגישים אותו קרוב יותר. איך להגיע לזה, מה יכול לעזור לנו להרגיש אותו יותר קרוב אלינו, לכל הכלי?

תבקשו ממנו. פשוט לבקש, בכל המילים האפשריות.

שאלה: אני באה מבֶּנִין באפריקה. אני מאוד שמחה להיות כאן ביניכם ובאמת יש לנו קשיים לעשות עשיריות. הכלי אפריקאי לא יודע שיש לו אוצר בכיס כמו שכתוב בקטע 3 של בעל הסולם. ואני מאוד רוצה שבהזדמנות זאת אנחנו נוכל באמת לעורר את החברים שלנו באפריקה. אני מבקשת מכל החברים פה, מכל העשיריות, מכל הכלי העולמי, בבקשה לחשוב על החברים שלנו באפריקה, כדי שאנחנו גם נדע שבכיס שלנו יש אוצר.

תודה לך.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש ולהשיג את הקשר עם הבורא בתוך העשירייה?

אנחנו כל הזמן מדברים על זה. ונקווה שכתוצאה מהכנס, את תרגישי איך זה עובד. ונהיה בקשר ונמשיך יחד.

שאלה: איך אנחנו מתקדמות ברוחניות בלי לחשוב על השכר, אם אנחנו מתכווננות לשכר כתשובה מהבורא?

אנחנו מתקדמים לקראת השכר הרוחני, שאנחנו מתארים לעצמנו כהזדמנות להשפיע לבורא, להיות קרובים אליו. בזה אנחנו רואים את השכר שלנו.

תלמידה: בקטע 8 כתוב שגם אם הוא לוקח את נשמתו, הוא עדיין אוהב את הבורא. זה נקרא אהבה שלמה?

כן.

תלמידה: מה זה אומר שהבורא לוקח את נשמתו?

זה אומר שהבורא מרומם את האדם, מעלה אותו מדרגה אחת גבוה יותר.

תלמידה: מה זה המצב הזה להיות ללא נשמה?

זה אומר שהבורא מעלה אותו מדרגה אחת גבוה יותר.

שאלה: באנו לכנס הזה בשביל לקבל את האור העליון, האור שפוקח לנו את העיניים של כל אחד ואחד מאיתנו, לראות את גדלות החבר שלו. אנחנו נגלה את הבורא, הבורא יתגלה לנו בבית הזה. ואני רוצה לברך את הבית הזה, בורא יקר שמור על הבית הזה, בורא יקר ברך את הבית הזה כמו שברכת את אברהם ואת יצחק ואת יעקב.

איך אני מתפטר מהאגו הזה, איך אני מתפטר מהרצון לקבל הזה שכל הזמן רודף אחרי?

זאת שאלה שנשאלת מהלב של כולנו, איך אנחנו מתפטרים מהאגו, רק שאנחנו מתחברים ויחד פונים לבורא, מסתובבים אליו ודורשים ממנו שהוא יתקן אותנו. רק בצורה כזאת.

תלמיד: אנחנו מחוברים.

תודה.

שאלה: לפני שנה שאלתי שאלה והדרכת אותי לפתוח את הלב ולחפש שם את התשובה. אבל הלב שלי לא הבין וגם השכל לא יכול היה לצייר את זה לעצמו. ועכשיו אני רוצה לפתוח את הלב שלי לכולם. מה ידריך אותנו בדרך הלא ידועה שאנחנו צועדים בה?

רק מה שכותבים לנו המקובלים. אנחנו צריכים להבין את הכתבים האלה ובדיוק לממש אותם. יהיה טוב. העתיד הטוב לפנינו.

שאלה: הוא אומר בקטע שהזוכה למגע עימו אינו מתווסף לו רק הידיעה לבד. מה זה אומר שהתווסף לו רק הידיעה בלבד?

ידיעה שהבורא ברא את הכול ומכין את הכול וסיבב את הכול והוא מתגלה לכולם.

תלמיד: למה הדגש רק על ידיעה?

כי אין עוד מלבדו. רק הבורא מסדר את הכול, סובב את הכול ומביא את הכול לתיקון הכללי.

שאלה: אני מבקש אם תוכל לברך את הקבוצה שלנו.

אני מברך את הקבוצה ואת המדינה שלכם בשמחה. ונקווה שאני אראה כאן יותר ויותר חברים משם.

תלמיד: תודה. אמרת שאנחנו צריכים לדבר עם הבורא מתוך הלב. הלב מדבר מתוך ההסתרה, בשתיקה ומה ששולט עלינו זה השכל. אז איך אנחנו יכולים להקשיב למה שאומר הלב כדי שיהיה לנו את החיבור, את הקשר הנכון עם הבורא?

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר עם החברים כך שהבורא יסייע לנו. אם אני מתייחס לחיבור עם החברים ככל שאני מסוגל מתוך הלב, אז הבורא יחד איתי עושה את הפעולה הזאת ואז אני מצליח.

תלמיד: איך מסדרים את הלב כדי לסדר את ההרגשה והידיעה?

העיקר שהלב שלי יהיה מחובר לחבריי, ואז הוא יהיה מכוון טוב גם לבורא וגם לתכלית הבריאה.

שאלה: המגוון של החלקים פה לימד אותי לזהות את האגואיזם בי. יש הרגשה שהאתגר שלנו הוא ללמוד להתמודד עם האגו כלפי החברות ולנהל את האגו הקולקטיבי. מה זה האגו הכללי שרוצה למות?

"האגו שרוצה למות", אין דבר כזה. אנחנו רוצים להמית אותו. זה האגו הכללי שלנו, הרצון הכללי שלנו שרוצה למלא את עצמו מכל המקורות, מהכול.

תלמידה: איך אנחנו נוכל להגיע לנקודה הזאת של ביטול עצמי כלפי העשירייה?

אך ורק כשאנחנו עובדים יחד וכל אחד עוזר לשני.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו פונים לכיוון הבורא בדרישה שלנו?

פונים לבורא. הבורא זו המדרגה שמעלינו.

תלמידה: אבל אמרת שגם אנחנו מפנים את עצמנו כלפי הבורא?

לא משנה. עוד לא למדנו את כל הפעולות.

שאלה: איך אני יכולה לקחת את כל הכוח הזה של הכלי העולמי לעשירייה שלי?

בינתיים את בינינו, אז תספגי את כול מה שיש כאן. וכשתבואי הביתה ותרצי לספר להם את מה שהיה לך כאן, אנחנו גם נהיה איתך. יהיה בסדר.

שאלה: איך אנחנו יכולים לדבר עם הבורא מהלב, על אף שהלב שלנו מלא ברצונות אגואיסטים?

אם אנחנו פונים לבורא, אז אין בזה שום בעיה, הוא מתרגם אותנו לשפה אמיתית.

שאלה: עובד השם שזוכה למגע עם הבורא, מה שמתווסף לו זו הידיעה. כדי להגיע למגע עם הבורא עלינו לקבל רגש. איך לחבר בין הידיעה לרגש כדי שהשכל ישלים את הרגש והרגש ישלים את השכל?

את זה עושה הבורא בעצמו.

שאלה: הרצון לקבל הוא החומר שאיתו אנחנו עובדים. לפעמים אנחנו אומרים שעלינו לכסות עליו, לפעמים להרוג אותו, לפעמים לעלות מעליו. האם כל אלה הם אותה פעולה, או שאלו פעולות שונות שאנחנו עושים כלפי נסיבות שונות?

פעולות שונות.

תלמיד: אז מתי אנחנו הורגים אותו לדוגמה?

אנחנו לא הורגים אותו, הבורא הורג אותו.

תלמיד: אם הבורא הוא שהורג את האגו, אז למה אנחנו צריכים להתגבר על האגו?

כדי שהוא יהרוג אותו.

תלמיד: האם יש הבדל בין לכסות לבין להתגבר על האגו?

לא. זה אותו דבר.

תלמיד: הייתי רוצה לחזור לנושא שהשיעור מוקדש לו – "מתמסרים למטרה הרוחנית". אולי אנחנו יכולים עוד קצת להתעמק בנושא הזה, למה התאספנו, למה הגענו, איזו מטרה אנחנו רוצים להשיג עכשיו בשיעור הראשון.

בחלק הזה של השיעור אנחנו רוצים להשיג הרגשה או הכרה או ידיעה של הנחיצות שבחיבור ההדדי בינינו, של כל אחד באחרים, כדי שבמצב כזה נוכל לאחר מכן לפנות לבורא וכך להמשיך להתחבר.

שאלה: איך נשות בני ברוך צריכות להתנהל במהלך הכנס, כך שנוכל להעלות את הגברים של בני ברוך ולחזק את ההתקדמות שלהם, ועם זאת לחזק גם את החברות בעשירייה, בקבוצה, ואת מי שהתאסף כאן בכנס בפתח תקווה?

אתן חייבות להתחבר ביניכן לרצון אחד משותף לקראת מטרה אחת, ושלא יהיו ביניכן שום מרחקים, כאיש אחד בלב אחד.

תלמידה: אנחנו מבינות שלנשים קשה להתחבר, אבל אם הן בכל זאת יתאמצו ויתחברו, האם זה יוכל להשפיע גם על ההתקדמות של הגברים?

כן. זה יחייב את הגברים להתחבר.

שאלה: הבורא ברא את הטבע. מדוע האדם לא יכול לציית לחוקים האלה אלא הורס את הטבע?

כי זה הטבע שלו, טבע הפוך.

תלמיד: כלומר הטבע שלו הוא נגד הטבע של הבורא?

כן.

תלמיד: אז מה הפתרון?

הפתרון הוא להחליף את הטבע שלו לטבע של הבורא.

תלמיד: מתי זה יקרה?

מתי שתרצה.

תלמיד: כלומר אני צריך לאחד את הרצון של כולנו, משהו כזה.

כן.

שאלה: האם יש קשר בין מה שקורה פה בינינו עכשיו לבין מה שקורה במדינה?

אני לא חושב.

תלמיד: אין לי יחס לאיזו השפעה שתהיה?

לא.

תלמיד: כלומר אני צריך להתמקד במה שקורה פה, וזהו.

כן.

שאלה: אני מקשיבה לשאלות של החברים ואני בהתפעלות, בהתרגשות. אני ממש מרגישה קטנה ומתביישת במחשבות שלי, בעצלות שלי, בשיקולים שלי. אבל אני גם מרגישה כמו אימא שרואה את הילד שלה שהוא יפה, מיוחד, חכם, והוא לא מאמין בזה והוא לא מרגיש את זה. כמו אימא שעומדת מול הילד שלה ורואה בו את כל הדברים הטובים האלה, והוא לא מצליח לראות בעצמו את זה. אם אני מרגישה כזאת קטנה לידם, איך אני יכולה לעזור להם במשהו?

האגו לא מרשה להם לראות. אנחנו צריכים כוח כללי מחובר כדי שנשפיע כולנו יחד על כל אחד ואחד, ואז נגיע להצלחה.

שאלה: האם מסירות נפש זאת התרופה הטובה ביותר שבעזרתה אנחנו יכולים להתגבר על היצר הרע?

כן.

תלמיד: האם יש עוד משהו מלבד מסירות?

מלבד מסירות, אין.

תלמיד: מסירות היא הכול, האם היא כמו אמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: האם אפשר להגיד שמסירות זאת הדרך לגאולה?

כן.

קריין: אנחנו בשיא של משתתפים בכנס במרכז, 2400 חברים וחברות נמצאים כאן פיזית, פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לכזאת כמות של משתתפים. סביב העולם יש למעלה מארבעים כנסי מראה, ועוד למעלה מ-3000 חברים וחברות בכל הכנסים האלה שמחוברים איתנו בלב.

לי אין מה להוסיף, אני מלא בכולכם, ממש.

שאלה: אני מאוד מבקשת ממך, אם זה אפשרי, שתשיר לנו בבקשה את השיר האהוב עליך, עבורנו, כעשירייה אחת.

לאיזה שיר את מתכוונת?

תלמידה: את השיר שאתה הכי אוהב. אולי "שמע ישראל".

אתם רוצים את זה? בבקשה.

(סוף השיעור)