שיעור הקבלה היומי3 яну 2025(בוקר)
שיעור בוקר 03.01.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: "ערבות בדרך ללשמה"
קריין: קטעים נבחרים מתוך ליקוטי מקובלים בנושא: ערבות בדרך ללשמה. קטע מספר 6.
"ענין "כריתת ברית" יהיה הפירוש, כשהאדם מקבל על עצמו העבודה, אפילו בשלא לשמה, הוא צריך לכרות ברית עם הקב"ה, שיעבוד אותו בין שיש לו חשק ובין שאין לו חשק.
אבל יש להבין, במה תלוי החשק. זה תלוי רק בהשכר. כלומר, בזמן שנותנים הרבה שכר, אז החשק לעבודה לא מתפסק. ורק בזמן שהשכר מוטל בספק, אז עובר חשק של עבודה, ועובר למנוחה. כלומר, שמרגיש אז יותר טעם במנוחה. עד כדי כך, שהוא אומר "אני מוותר על העבודה, עבודה זו יכול לעבוד מי שרוצה, כי זה לא בשבילי". וכריתת ברית הוא, בזמן שהתחיל ללכת בעבודה אפילו של שלא לשמה. והיות כעת יש לו חשק לעבודה, אחרת מי היה מכריח אותו להכנס בעבודת ה'. לכן האדם צריך לכרות ברית עכשיו, ולומר "אפילו שיבוא איזה זמן של ירידה, כלומר, שלא יהיה לו חשק לעבודה, מכל מקום הוא מקבל עליו, שלא יסתכל על החשק שלו, אלא יעבוד כאילו היה לו חשק". וזה נקרא "כריתת ברית"."
(הרב"ש. מאמר 31 "מהו כריתת ברית בעבודה" 1987)
תלמיד: מה זה להיות עובד ה'?
להיות עובד ה' זה לעזור לה' להתגלות כלפי כל הנבראים.
תלמיד: עשינו בירור בהכנה לשיעור, איך אנחנו מבררים, כל יום בודקים שאנחנו עושים את העבודה שלנו כמו שצריך? אנחנו אומרים כל פעם שאנחנו רוצים לעשות כוונה משותפת לעשות הכול עבור הבורא, אבל איך בסופו של דבר אנחנו מודדים שבקשר בינינו, אנחנו עושים את עבודת ה' כמו שצריך?
בודקים את עצמנו, עד כמה כל אחד מרגיש שלפניו המטרה, ועד כמה נמצא בסביבה שכל אחד תומך בחברו כי לבד בטוח שאי אפשר, וכך הוא מרכז את עצמו לכיוון זה.
תלמיד: אנחנו אומרים לעצמנו כל פעם, "חשיבות המטרה", "חיבור", האם בעבודה שלנו אנחנו צריכים לראות כל יום מחדש, שכל מה שאנחנו עושים זה עבור הבורא? זו צריכה להיות המטרה שלנו?
כן. כך כתוב, "ויהיו בעיניך כחדשים", אנחנו צריכים כל יום לעורר, לגלות שהפנייה שלנו לבורא תהיה במשהו חדשה, ואז "שיהיו בעיניך כחדשים" כל יום.
תלמיד: הוא כותב, "מכל מקום הוא מקבל עליו, שלא יסתכל על החשק שלו, אלא יעבוד כאילו היה לו חשק". וזה נקרא "כריתת ברית"." באיזה כוחות לעבוד "כאילו" היה לו חשק?
כאילו היה לו חשק הוא יכול איכשהו לתאר, לשחק עם עצמו, וכך להתייחס לקבוצה, לאספה, לכנס, למה שאתם עושים יחד ולמקום שאתם רוצים להכין אותו לבורא ולמקום הזה אתם מתכוונים. כך בונים את היחס בין הקבוצה לבורא.
תלמיד: לשחק עם עצמו, כלומר לראות את מצבו העתידי או מצבו הקודם, שהייתה לו עלייה, או לא?
יכול להיות גם, אני לא אומר שלא אבל העיקר זה לתאר לעצמו מה המצב הנוכחי, שהוא עדיין נמצא ברצון לקבל לעצמו, שעדיין אין לו שום מגע עם הבורא וזה מה שהוא צריך עכשיו לגלות ולהוסיף.
תלמיד: האם העבודה מתוך שאין לו חשק, מקדמת את האדם?
היא עוזרת לו להבין מה חסר לו. שאם עכשיו יעבוד על זה שיהיה לו חשק ויתקרב לבורא מתוך ההרגשה הזאת - יצליח.
תלמיד: כלומר שהוא ממשיך בעבודה ומתפלל עבור החברים, עבור הזולת, בלי שום חשק, ממש בהתנגדות גמורה, אבל כשהוא עושה את העבודה הסיזיפית הזו הוא מקבל את השכר, רק הוא לא יכול לראות אותו.
כן.
תלמיד: כריתת הברית עם הבורא, עם הקדוש ברוך כמו שהוא כותב פה, האם זו אותה כריתת ברית שלי עם חברים שלי בקשרי ערבות?
יכול להיות שזה קרוב, רק צריכים לברר. כריתת הברית שלך עם החברים מתבססת על זה שאתם נמצאים יחד, הסכמתם ללמוד יחד, לעשות כל מיני פעולות יחד וכן הלאה, וכל זה כדי להשיג את הבורא, זאת גם הסיבה וגם המטרה. וזה בעצם מה שחשוב. אין כאן הרבה מה לדבר, כי הבורא נמצא לפנינו, אנחנו כבר ביררנו מספיק מי הוא ומה אנחנו צריכים להכין כדי להיכנס עימו בקשר. אז כל החברים שלנו, אנחנו רואים אותם כאן על המסכים, ואנחנו באמת מוכנים כבר לזה שכמה שנכוון את עצמנו, אנחנו נתקדם אליו ממש.
תלמיד: היה כתוב, "צריך לכרות ברית עם הקב"ה, שיעבוד אותו בין שיש לו חשק ובין שאין לו חשק." איך אני כורת ברית עם הקדוש ברוך הוא?
אתה פונה אליו, ויש לך בזה הזדמנות להיכנס במגע עם הבורא מפני שאתה נברא, ובזה שברא אותך התכוון למה שאתה תהיה, לכן אתה מבקש ממנו שהוא יקדם אותך במגע עימו, שאתם תהיו כשניים הקשורים זה אל זה, שאתה תוכל להידבק בו, תוכל לראות שאתה אומר לבורא משהו חשוב והבורא שומע. אין לו שום בעיה עם זה שאדם הוא אחד ממיליארדים מהחיים על פני הכדור הארץ, אין בזה שום קושי. ואז יוצא שרק את זה אנחנו צריכים לבקש.
תלמיד: אני רוצה לכרות איתו ברית, שאני אעבוד אותו גם כשאין לי חשק?
אתה רוצה שיהיה ככה, ואתה מכניס במילים האלו, שאתה פונה אליו, את כל הציפיות שלך, שהוא יעזור לך, שהוא ימשוך אותך, שהוא ישמור אותך, במצב כזה. ברור שאתה חלש ויש לך הרבה הפרעות, מגשמיות ועד רוחניות, אבל בכל זאת אתה מאמין שלבורא יש מקום גם בשבילך, ויש זמן ויש כוח, ויש מצב סופי שלשם זה אתה צריך אז להגיע, ותהיה עימו בדבקות השלמה.
תלמיד: מהו חומר הדלק בזמן כריתת הברית?
חומר הדלק בזמן כריתת הברית הוא שאדם מתפעל מזה שהוא נמצא במגע עם הבורא, אף על פי ששניהם רחוקים זה מזה כמזרח ומערב, והוא בטוח שאם הבורא נתן בליבו רצון לחזור למגע עם הבורא, אז האדם יכול להשיג את זה, זה באפשרותו של האדם.
תלמיד: האם בזמן כריתת הברית צריך להיות פחד שמא ייפרדו או שמא לא יצליחו להיפגש שוב?
זה יכול להיות, אבל כלפי פעולות בדידיות, שאדם מפחד שאולי בכך לא אגיע למטרתי, אבל בעצם אם אדם רוצה והוא עומד בזה בכל מיני מצבים חיצוניים שהבורא מסדר לו, אז האדם אוסף את כל התנאים הבהמיים שלו, החיצוניים, של העולם, יחסים בינו לבורא, יחסים בינו לחברה, וזה הופך להיות מכלול אחד. כך הוא מתאר לעצמו את המצב הנכון בינו לבורא.
תלמיד: מה נשאר מעת כריתת הברית לעת שהוא זקוק לברית הזאת כבר, מה אפשר לומר שיש שם שהוא יציב, שנשאר, שלא השתנה?
מעת שאדם מתחיל לראות לפניו דרך עליה למגע עם הבורא, ועד שהוא מגיע לזה, מעניין שזה קורה רק כלפי אותו האדם. זאת אומרת, כאילו שיש לנו עולם ומלואו כלפי כל אחד מאיתנו ואנחנו צריכים בהתאם לזה להתייחס לבורא, שהוא פועל רק כלפינו, רק כלפיי, רק כלפיך, רק כלפיו, ממש הבורא הוא אחד לכולם, אבל ברור שהוא מופיע לפני כל אחד ואחד במידה שלו, ולכן כך אנחנו צריכים לחלק את היחסים שלנו עימו לכלל ופרט.
תלמיד: אז ביחס הפרטי של האדם לבורא הוא נמצא בכריתת ברית, הוא אומר פה אפילו בלא לשמה הוא יכול להיות בכריתת ברית, ואחר כך המצבים שלו מתחלפים והוא נמצא עכשיו במצב שהוא זקוק לברית הזאת, שהוא זקוק לעזרת הבורא. מה נשאר מהמצב הראשון למצב האחרון?
בתחילת דרכו הוא חושב שיש הוא והבורא, ויש ביניהם איזה קשר, ובמצב האחרון הוא מגלה שיש הוא והבורא, שיש ביניהם איזה קשר, אבל שהקשר הזה הוא כולו מתחיל באדם ונגמר באדם.
תלמיד: זאת אומרת, עצם הקשר עם הבורא זה מה שנשאר?
כן.
תלמיד: ובסוג הקשר, איך הוא מתגלה לו, זה כבר פחות הדבר החשוב, אלא יותר שזה הדבר היציב שצריך להיות לו בחיים.
כן. כן.
תלמיד: מי נותן חשק לאדם?
הבורא.
תלמיד: אם כך כריתת ברית זה כריתת על החשק של האדם, שיהיה לו תמיד חשק שיהיה לטובת ה'?
כן.
תלמיד: הרב"ש מדגיש לנו את חשיבות כריתת הברית דווקא בתחילת העבודה. למה חשוב לעשות זאת דווקא בתחילת העבודה?
שיהיה הברור מה התוכניות של האדם, בשביל מה הוא מתחיל את העבודה, מה מטרתו, וודאי שעוד לפני שהוא מתחיל את העבודה, הוא צריך לסדר לפניו סולם שעליו הוא רוצה לעלות וכך להגיע לדבקות בבורא.
תלמידה: איך ניתן לשמור על הברית הזאת בעשירייה כשאנחנו בירידה?
אני צריך להגיע למצב שלא חשוב לי אם אני נמצא בעלייה או בירידה, אלא אני שומר על הקשר שלי עם המערכת הרוחנית בכל מצב שיהיה.
תלמידה: אם הרצונות משתנים, אז כיצד נוכל לפתח רצון קבוע ויציב לשרת את הבורא?
אנחנו יכולים להגיע למצב שיהיה לנו יחס קבוע לבורא ולמצבנו הרוחני, וכך זה יהיה ולא ישתנה.
תלמיד: כיצד נוכל להרגיש מחויבים יותר לברית?
רק על ידי זה שכל יום נרשום לפנינו מהי צורת עולם, ואיך אנחנו מגיעים לדבקות בעולם המתגלה ומראה יותר פרטים.
תלמידה: איך אדם נשאר נאמן לכריתת הברית כלפי הבורא?
הוא כל הזמן צריך על הבקשה שלו לבורא עבור הקשר להוסיף נכונות, יותר ויותר פרטים, רצונות וכוונות מעצמו, וכן הלאה.
תלמיד: איך אני יכול לעשות ברית עם משהו שאני בכלל לא מכיר? אני יודע שיש חוקים. איזו ברית זאת? עם מי? עם מה? מה הם האמצעים?
האדם מתחיל ללמוד בקבוצה שיש לה איזו מטרה. הוא שומע, הוא מסכים עם הקבוצה, יש כאן עניין שמושך גם אותו, וכך הוא מגיע ומתקרב.
תלמיד: העשירייה שיושבת יחד, האם היא לא הכלי המחבר אותך יחד עם הערבות הזאת כלפי הבורא? הרי אתה לא מכיר אותו, אין לך בכלל ידע, מושג מי זה בורא. האם החברים משמשים לך כגשר לעשות את הערבות, את הברית מול הבורא? אומרים לנו שקודם כל החברים ולאחר מכן אתה מגיע למקום. האם החיבור בין החברים זה לא הברית שאמורה להתקיים אחר כך מול הבורא?
לא.
תלמיד: אז בשביל מה נועדו החברים בעשירייה אם לא לזה?
כן, אבל הכול משתנה.
תלמיד: מה זאת אומרת?
אתה משתנה, החברים משתנים, הקשר ביניכם משתנה, ואז לפי זה גם המטרה משתנה.
תלמיד: אני רוצה לקיים את הערבות, את הברית, מה קורה כשאני מפר אותה? האם נגרם לי נזק?
ודאי.
תלמיד: איזה נזק נגרם לי? ולמה שייגרם לי נזק?
מה שהשגת לפני זה בלהתקרב למושג הערבות, יכול להיות שנעלם.
תלמיד: אני מאבד את זה?
כן.
תלמיד: אם כך, כשאתה נכנס לדרך, אז אתה צריך מאוד להיזהר לא להפר את ההסכם, את הברית.
כן.
תלמיד: אני אתן לך דוגמה. אני לא ישנתי הלילה, באתי לפה על ארבע, כי הייתה לי הרגשה שאם אני לא אגיע לפה, יכול לקרות לי משהו. יש פחד שאתה מפר משהו. האם זה באמת נכון להרגיש את הפחד הזה או צריך להתעלות מעל זה?
זה שאדם מרגיש פחד, זה באמת נכון, זה דבר ראשון. דבר שני, הפחד הזה יכול להיעלם.
תלמיד: כלומר אתה אומר לי, "אתה צריך לעשות הכול, אבל הכול. תבוא על ארבע, כי אם הבטחת, אז תגיע, אחרת לא יהיה טוב". כלומר אני חייב.
נגיד.
תלמיד: לפני כמה זמן אמרת שכל אחד ירשום לעצמו את עשרת הדברות. האם זאת הברית בינינו לבין הבורא?
כן.
תלמיד: גם ברית וגם ערבות תלויות בקשר עם הבורא, הבורא מחזיק את האדם גם בברית וגם בערבות. אבל גם ברית וגם ערבות האדם צריך כל פעם לחדש, כי כל פעם מוסיפים, הכוונת שבורות ועוד פעם מתחילה עבודה. העבודה היא רק לפנות לבורא שהוא יעזור, כי אין לי כוחות להתגבר על המצבים האלה. מאיזה רגע אני יכול להגיד שנכנסתי לשמירת הברית או הערבות, האם מרגע שאני פונה לבורא, או מרגע שאני בפועל מקבל כוחות מהבורא?
מרגע שהתחלת להרגיש שיש לך קשר עם הבורא.
תלמיד: הנקודה הזאת שהאדם זקוק בה לברית, ויש לו את הברית, הוא כרת ברית, מה הוא מקבל בנקודה הזאת?
מגע.
תלמיד: האם ידיעה על המצב או גם כוחות?
קשה להבדיל. נגיד שידיעה.
תלמיד: הקטע שקראנו לקוח מתוך מאמר כריתת הברית בעבודה של רב"ש. אני קראתי אותו, חלקתי אותו לקטעים, שמעתי אותו כמה פעמים כהכנה לשיעור. רציתי להבין איך כורתים ברית כי בזה תלויה כל העבודה, ואני לא מבין. הוא רק כותב שצריך ולמה צריך, באיזה מצבים, אבל הפעולה אמורה להיות לעתיד, למצב הבא. איך עושים משהו למצב הבא?
מכינים את עצמנו.
תלמיד: האדם נמצא במצב שהוא מקבל יותר ויותר הכבדה, והכוחות שיש לו עכשיו להיות במגע כבר לא יספיקו במצב הבא.
יכול להיות.
תלמיד: אם הוא כרת ברית, אז כמו שאמרת, הוא מקבל ידיעה על המצב, ואז הוא צריך להשקיע מאמצים כדי לחזור לאותו מגע. האם זה כך?
כן.
תלמיד: אם הוא מגלה שהוא כן מקבל את הידיעה הזאת, אבל אין לו שום כוחות לעשות איזו פעולה, אז האם זה אומר שאין לו ברית, או שהבורא מקיים את הברית והוא לא עושה משהו?
הבורא מקיים את הברית, אבל האדם צריך עכשיו לתת תוספת יגיעה כדי לגלות.
תלמיד: האם "עכשיו" הכוונה באותו מצב, או כשהוא כורת את הברית?
עכשיו הכוונה באותו מצב.
תלמיד: בדיוק, אז באותו המצב יכול להיות שהוא מקבל את הידיעה ואומר, בסדר ובורח. יכול להיות שהוא מקבל ידיעה, עושה מאמצים, לא מצליח, ועוזב. ויכול להיות שהוא מצליח באמת להגיע למגע. מה קובע את הפער הזה?
מה קובע? המאמץ של האדם.
תלמיד: אבל באותו רגע יש לו יכולת מסוימת לעשות מאמץ, כמו סוללה שבזכותה הוא יותר או פחות מסוגל. המסוגלות הזאת, מה קובע אותה?
ככול שהאדם יכול להוסיף כוחות מעצמו.
תלמיד: מעצמו. ומה גורם ליכולת הזאת להוסיף כוחות מעצמו?
האור המקיף.
תלמיד: שאמור להגיע מהסביבה?
כן.
תלמיד: אז הוא צריך פה ערבות מהחברים?
כן.
תלמיד: אני רואה שכל יום כשאנחנו מגיעים לשיעור בוקר, אנחנו מקבלים פה התעוררות, מקבלים איזה מגע, ואז מתחייבים אחד לשני שנחזיק אחד את השני במהלך היום. ואנחנו מקבלים תזכורות לזה אחד מהשני או בצורה מלאכותית כמו צלצול שעון. ואני רואה שבהתחלה היו כוחות להחזיק את זה, ולאט לאט ההכבדה כאילו גוברת, ויותר ויותר קשה לעשות את המאמצים האלה.
מה זה אומר? מה העבודה שצריכה להיות אולי בשיעור כדי שנוכל להחזיק, כי כמו שאמרת, צריך לאסוף את כל העביות הזאת, את כל מצבים האלה שנותנים לנו, לחיבור.
נו, זה תלוי בכם.
תלמיד: זה ברור. אז מה אנחנו צריכים לעשות?
להתחבר ביניכם, ולהשפיע מאחד לשני בין כולם התעוררות.
תלמיד: זה ברור. אבל איך להחזיק, כי צריך כל פעם לתת תוספת מסוימת, אבל הכוח לתת את התוספת הזאת כאילו יורד, ואז מה האדם צריך לעשות?
הוא יורד לעומת הכוח שהיה לך קודם, כי קודם נתנו לך מהשמים כמה כוח להתקדם, ועכשיו מורידים אותו, ואתה צריך בעצמך להשיג את הכוח הזה, להתקדם.
תלמיד: איך משיגים אותו?
מתפללים, מבקשים.
תלמיד: כן, אבל כשזה מגיע לנקודה הזאת אז..
אז בסדר, כאן יש לך בעיה, למי אני פונה, איך אני מבקש, מתי אני אקבל, מה זה ייתן לי וכן הלאה. אבל הנקודה הזאת ברורה.
תלמיד: כן.
אתה צריך לעלות את התפילה שלך, ולקבל כוח נוסף שלא היה לך קודם מהבורא.
תלמיד: זו עבודה פרטית או קבוצתית?
פרטית.
תלמיד: גם אני מפחד מאוד מברית עם הבורא. כי קודם כל זה כאילו לעשות ברית עם הדמיון שלי, ואני גם מפחד שאם אני לא אשמור על הברית, זו תהיה כאילו קללה כלפי הבורא. האם ברית זו בקשה או הבטחה?
ברית זה תנאי. תנאי, כמו בבנק אם אתה עולה למשרד שלהם, ומסכם איתם נניח שאתה מכניס לחשבון שלך אלף דולר, והם מתחייבים שבסוף השנה תקבל אלפיים.
תלמיד: כן, אבל כרגע אנחנו מדברים על ברית ביני לבורא, לא ביני והחבר. תנאים בין החברים זה משהו שונה, בגלל שאני יכול לראות אם החברים עושים את מה שהם הבטיחו, והם יכולים לראות אם אני עושה את מה שהבטחתי.
ועם הבורא כל הדרך שלנו תלויה על למעלה מהדעת. אז איך אני יכול להרגיש כוח מהברית הזו, אם אני בלי כוחות, אם אני על הפנים, וצריך כוחות כדי לשרת את הבורא, כדי לקום ולהגיע לשיעור, או אפילו רק כדי לנהוג כמה דקות עד לכאן.
אז אומרים לך, שכשאתה מגלה עכשיו שאין לך כוחות, אתה מגלה שהבורא הוא זה שלא נתן לך כוחות. הוא לא נתן, כן? כי נולדת בצורה כזאת שאין לך שכל, אין לך רגש, אין לך ידיעה על מה שקורה סביבך, אתה לא רואה עבר, הווה, עתיד ומי אתה? אתה בכלל משהו שקיים בזכות איזה כוח עליון שמחזיק אותך.
אז מה נשאר לך במצב כזה? במצב כזה נשאר לך רק לברר, מה אתה יכול לקבל מלמעלה, ומה אתה יכול לבקש.
תלמיד: מה המרכיבים לברית? בגלל שאני צריך לתת משהו, אני צריך להבטיח לבורא שאני אתן משהו, אבל אם אין לי כלום לתת, מה אני אבטיח לבורא?
אתה רוצה להגיד כך, אם יהיו לי כוחות כאלו וכאלו, אני בטוח אחלק אותם גם לאחרים, אבל מה שאין לי, אין לי.
תלמיד: אני אומר את זה כל יום, והרבה פעמים. וכשאני מרגיש שקיבלתי משהו, אפילו קטן, אני מנסה לתת אותו לחברה בדרך כזו או אחרת, אבל לרוב אין לי כלום, ואני רק יושב, מחכה ומבקש, "תן לי, תן לי מה לתת, תן לי כוח להעלות את החברים, תן לי כוח לעשות חיבור בין החברים". יש הרבה דברים על מה לבקש. אבל אני עדיין יושב ומחכה.
אז אני לא יודע מה לעשות חוץ מאשר לשבת בפחד שלי, כי בסופו של דבר אין לי שום דבר לתת, בגלל אני לא מבקש נכון. אני לא נותן את ברית בצורה נכונה כדי שהבורא יחתום איתי. כנראה שהברית היא לא בצורה נכונה. מה הצורה הנכונה לכתוב את ברית, כדי לתת לבורא, שהוא יחתום, ואני אחתום, וכולנו יחד נהיה בשמחה אינסופית?
בסדר גמור. נעשה כזה דבר, עד סוף שבוע כולם חייבים לכתוב פנייה לבורא, מה אתם רוצים, מי אתם, מה אתם דורשים ממנו, ובאיזו צורה אתם רוצים לקבל ממנו. בינתיים ככה.
תלמיד: קודם כל תודה, זה תרגיל מעולה, מתאים. בתוך הברית יש לפעמים הרגשה שאני כאילו צריך להזכיר לבורא את ההבטחה, ואת הברית בין הבורא ואברהם אבינו.
כי אני בן אדם עם המון קלקולים, אבל אני בא מאברהם אבינו, והבורא הבטיח לאברהם אבינו שתהיה סגולה דרך הדורות הבאים ממנו. אז איך להשתמש בהבטחה שהבורא נתן לאברהם לתועלת כל החברה, כל העולם, ובסוף גם לבורא?
זאת התפילה, שאתה מבקש מהבורא שישמור את הברית שלך עם אברהם, עם קבוצת אברהם, ועימו עצמו, עם הבורא, ושאתה לא רוצה להיפרד מזה אלא להישאר שם לעולמים.
תלמיד: אפילו שאני לא זך כמו אברהם ?כי הוא נתן את הכול, ומה אני? סתם שטות.
בסדר, זה לא חשוב. כמה האדם שווה, זה יישאר כך עד שהוא יגלה את זה בסוף, וזה מצדיק את כל התפילות שלו.
תלמיד: יש דוגמה לכריתת ברית של האדם עם הקדוש ברוך הוא בספר בראשית פרק כ"ו. יעקב אומר לבורא, "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל-בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."1 מה זו הברית הזאת?
אם הוא מקבל יחס מהבורא, הוא יקבל את זה כעזרה גדולה. יש כאן כמה סודות שאני לא יודע להגיד. בצורה כזאת הוא יכול להתרומם ממה שהוא עכשיו נמצא, ולעלות לבורא.
תלמיד: יעקב מבקש שהבורא ישמור עליו בדרך שלו. הוא אומר, אם אתה תשמור אותי, כל מה שאתה תיתן לי, אני אעשר לך.
זאת אומרת, הוא אומר שרק הבורא יכול לשמור עליו והוא לא עושה שום חשבון על מה שהבורא עושה לפניו אלא הוא מסכים לכל התנאים שיהיו בו, כי מקבל ישר מהבורא ואין לו יותר מה להוסיף. הכול נמצא בידי הבורא. הוא רוצה רק דבר אחד, לא לשכוח על הקשר שהיה עם הבורא. הקשר הזה שנמצא עכשיו, לא לשכוח עליו לעולם.
תלמיד: האם מאותו רגע שיעקב כורת את הברית עם הבורא, בכל פעם שהוא מקבל משהו, ונותן ממנו מעשר בחזרה לבורא, הוא בזה מחדש את הברית הזאת?
כן.
תלמיד: הוא מעשר את מה שהבורא נותן, מחזיר לו מעשר ממה שהבורא נותן.
ומה הוא מבקש בתמורה מהבורא?
מה כתוב שם?
תלמיד: אם אתה תשמור אותי בדרך, ותהיה איתי, ותחזיר אותי בשלום. זאת אומרת יעקב שם רשימה לבורא. מה הוא מבקש ממנו?
תנאים.
תלמיד: אתה תיתן לי את כל השמירה והליווי וההדרכה והשלום, אז אני מצדי על כל מה שאתה תיתן לי אחזיר לך מעשר. משם והלאה יעקב ממשיך לחיות. מקבל משהו מהבורא, מעשר חזרה לבורא. כשיעקב מפריש מעשר ונותן לבורא, מה הוא אומר בכל פעם מפה והלאה בכל המצבים שהוא עובר, כל פעם כשהוא מחזיר מעשר לבורא, מה הוא דורש?
מה שאני אקבל ממך במשך החיים שלי - הכול שייך לך. עשרה אחוז זה מה שאדם צריך לחיים, ותשעים אחוז אדם צריך להחזיר לבורא.
תלמיד: מה יחס כזה לחיים, לבורא, למה שהוא מקבל, למה שהוא נותן, בונה ביעקב?
הוא נכנס עם הבורא למשפחה של הבורא.
תלמיד: במצב הזה שאני שומע, מתקיים איזה משא ומתן ביני לבין הבורא. וזה שאני מבקש מהבורא שיקיים אותי, שייתן לי את כל מה שאני צריך, את ההכרחיות שלי, כדי לעשות למענו, כדי להחזיר לו חזרה. אם יש לי הרגשה שאני לא מקבל את מה שאני ביקשתי - הבורא יתנתק ממני, או שביקשתי משהו שאני לא צריך אולי?
לא מתנתק, פשוט אתה מבקש דברים שהם לא בשבילך.
תלמיד: האם אני צריך לבקש, להיות בידיעה, בהבנה, בהרגשה, שהבורא נותן לי כל מה שאני צריך?
כן.
תלמיד: האם הברית היא אישית בין האדם לבורא?
כן.
תלמיד: האם בכך שהאדם כורת ברית עם החברים זאת גם ברית עם הבורא?
לא. לא בטוח. אבל הברית הנכונה זה שאנחנו מרגישים שקשורים בינינו, וכולנו כולנו יכולים לעשות איזה גבול לחיבור בינינו, ובתוך הגבול הזה אנחנו רוצים לקיים מה שהבורא קבע.
תלמיד: זאת אומרת שהברית עם החברים היא בעצם מסגרת שעוזרת לנו להגיע לברית עם הבורא, וזה לא אותו דבר אלא אחד עוזר לאחר?
כן.
תלמיד: אני מבין שבברית יש התחייבות משני הצדדים, אבל לא ברור לי איך אני בכלל יכול להתחייב על משהו, ואם אני מתייחס לסיפור של יעקב, אז נניח שאני יכול להתחייב על מעשר, וגם בזה אני לא יודע שאני יכול כי מחר אני יכול לשנות את דעתי. על מה אני כן יכול להתחייב כאן, אני לא מרגיש שאני יכול להתחייב, ולא שאני פותר את עצמי, אבל אין לי מעצמי כלום.
כשאתה נכנס לברית אתה מבקש מהבורא שיעזור לך לעמוד בתנאי הברית, וכך ממשיך.
תלמיד: גם ברגע שאני אהיה בתהום? כי אני מניח שהברית הזאת נעשתה כשהייתי בעלייה. לא יכול להיות אחרת.
"גם כי אלך בגיא צלמוות."
תלמיד: האם את הקשר עם הבורא אפשר להגדיר כטעם מנוחה, שזה יהיה אולי מידה של השתוות?
תמיד בקשר יש יחסים בין שני הצדדים, ולכן אני קטן בזה מלדבר על המצבים הגבוהים האלה, אבל לא נראה לי שזה ככה בלבד.
תלמיד: במה מתבטאת הברית עם הבורא, הברית קיימת כבר מראש, ורק האדם מגלה אותה?
אתה כבר שואל על דברים שעליהם אמרתי שאני לא יודע. מה שאני יכול להגיד זה עלי, ומה שבין כל אדם לבורא, וכולם יחד, על זה אל תשאל.
תלמיד: האם כריתת הברית נעשית בפעם אחת או שבכל מצב יש לאדם הזדמנות להגיע לזה?
בדרך כלל זה פעם אחת.
תלמיד: מה מאפיין את השלב שלפני כריתת ברית?
שהאדם מתחיל לראות שיש כאן איזה חיסרון בקשר שלו עם הבורא.
תלמיד: חיסרון מצדו של כוח בעבודה?
זה לא חשוב. זה מתחיל להתגלות.
תלמיד: השלב הזה של כריתת ברית הוא מחויב להיות אצל אדם בעבודה, חייב שיקרה לו מצב כזה?
באיזשהו מצב כן.
תלמיד: האם זה קורה בשלב מאד מתקדם?
תלוי למי.
תלמיד: למה?
תלוי לאיזה כיוון האדם הולך, לפי הגורל שלו.
תלמיד: אם אני מגיע לשלב של כריתת ברית, זה אומר שהבורא מגולה לי במידה רבה?
אני לא יודע, את זה אתה צריך לגלות.
תלמיד: מה זה אומר ש"כרתתי ברית"? האם אני ארגיש תגובה מסוימת מהבורא על כך שהוא קיבל את הברית, על זה שהוא תומך בברית?
כן, כתוב "וכרת עימו ברית", ומרגע זה והלאה הם נמצאים בברית אחד כלפי השני.
תלמיד: איך ניתן להרגיש את זה? נניח ואני נמצא בעלייה ורוצה לכרות ברית לעתיד ולנצחיות.
אתה רואה? אתה רוצה מעכשיו לנצחיות, מיד רואים שזה לא רציני.
תלמיד: אז איך?
בהדרגה, אנחנו נגיע לזה לאט לאט. לא צריך לפרוץ קדימה.
תלמיד: בעשירייה היה הסכם בין החברים שהתחייבו לעניינים שונים, כמו למשל להגיע לשיעורי בוקר וכן הלאה, ואז הצטרפו לעשיריה מספר חברים חדשים ונוצר מצב חדש שחלק מהחברים כן מתחייבים וחלק לא, והעשירייה החליטה שהיא רוצה לעשות מחדש הסכם הזה.
אז תעשו הסכם מחדש.
תלמיד: זו תהיה כריתת ברית?
כן.
תלמיד: ומה לעשות כדי שגם בורא יהיה בתוך הברית הזאת?
תשאלו אותו.
תלמיד: האם כאשר לאדם אין כוחות והוא עושה חיקוי כזה שכביכול יש לו כוחות והוא מנסה לעשות פעולות, זה נקרא מצווה מעשית?
יכול להיות.
תלמיד: במה זה תלוי?
אני לא יודע.
תלמיד: מהי התפילה הנכונה לבורא כדי לקיים את העבודה לשמה בעשירייה? אני רוצה לקבל חיות גם בעולם גשמי, וגם בעבודה הרוחנית, איך אני גורם נחת רוח לבורא כדי לקיים את הברית?
תצטרך לחלק את העסקים שלך לשתי מטרות, להצליח בעולם הזה ולהצליח בעולם הרוחני.
תלמיד: מה לעשות אם האדם מגיע לערבות, לברית, ואחר כך מגיעות הפרעות בגשמיות והוא רואה שהחברים לא באמת ממלאים את הצרכים הגשמיים שלו, ואז הוא נופל שוב וקשה לו לעלות שוב.
עליו לתקן את עצמו במצב של הירידה.
תלמיד: אבל הוא מרגיש שהחברים הם אלה שצריכים לספק את ההכרחיות.
לא, אף אחד מהחברים לא צריך לספק שום דבר.
תלמיד: אבל יש את הכלל "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", אז איך ניתן להגיע לברית?
חברים, אתם צריכים ללמוד על זה, לדבר על זה, ואחר כך נעשה כינוס ויהיה לך ברור.
תלמיד: אותו רצון שאנחנו מגלים בינינו ובין הבורא, האם הוא הופך למקור כל השינויים בהמשך? כלומר האם זה רצון מקדים שאנחנו מגלים?
כן.
תלמיד: מי היוזם של כריתת ברית, האם אני או הבורא הוא זה שנותן לי את ההזדמנות הזאת? מי מתחיל, מי הראשון?
כמובן שהכול נובע מהבורא, הכול מתחיל ממנו.
תלמיד: כשכורתים ברית, יעקב מציב תנאי לפני הבורא, ואנחנו לומדים שאין לנו מה לצפות לשום שכר, אז למה יש תנאי?
תנאי זה לא אומר שכר. אם אנחנו רוצים להגיע לברית, אז שם כבר נמצאות דרישות מסוימות משני הצדדים והכרחי לקיים אותן. זה מה שאנחנו צריכים, שנתפוס עמדה מסוימת כלפי יעקב בשאלה הזו.
קריין: קטע מספר 7.
"אתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. [...] היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה."
(רב"ש. אגרת כ"ד)
זו באמת בעיה קשה ואנחנו צריכים לעבוד לפי זה.
קריין: קטע מספר 8.
"בערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו."
(בעל הסולם. "הערבות", אות י"ז)
זה ברור.
(סוף השיעור)
-
בראשית, כ"ח כ' – כ"ב↩