שיעור צהריים 15.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1664, מאמר 158. "לפום צערא אגרא"

הדבר הזה ידוע, "לפום צערא אגרא", אבל למה מתכוונים במילים אלו? את זה הרב"ש מסביר לנו במאמר.

לפום צערא אגרא

"על ידי תורה ומצוות שאדם עושה, הן מביאות עליו מחשבה ורצון, שירצה לטהר עצמו. וזה נקרא "הבא לטהר". זהו הזמן שהוא משקיע כוחות, בכדי לטהר עצמו מאהבה עצמית.

ואז הוא בא לידי צער ומכאוב מזה שלא יכול לבוא לידי טהרה, אלא להיפך. כי כל פעם הוא רואה יותר את האמת, איך הוא שקוע באהבה עצמית, ואין הוא רואה באופק שום מציאות, שיכולה להוציאו מזה.

ואז כשהוא מצטער על זה, הוא מקבל צורך לעזרת ה', שיעזור לו. ואז בא הסיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו" (שבת ק"ד ע"א). וזה נבחן לאור כולו.

ואז אומרים "לפום צערא אגרא", כלומר על מה שהוא מצטער שאין לו, את זה הוא יכול להשיג עבור הצער שלו. כדוגמא אדם מצטער שאין לו כבוד, אז הצער שלו מחייב אותו לעשות מעשים שכן יכבדוהו, וכדומה.

לכן כשהאדם מצטער, על מה שאינו יכול לטהר עצמו מכלי קבלה, אם כן מה יהיה השכר, שכן יהיה לו הכח לטהר עצמו מכלי קבלה. נמצא "לפום צערא אגרא", היינו על איזה חומר שהוא מצטער, על החומר הזה הוא מקבל מילוי.

העולה מכל האמור: השאלה היתה איך מותר לקבל שכר. תשובה, כל האיסור מקבלת השכר הוא שיהיה מקבל, אבל כאן אדרבא, הוא רוצה שכר שיוכל להשפיע, וזה בודאי מותר. נמצא אין אור בלי כלי, אם כן בלי צער אי אפשר להמשיך רחמים.

"לפום צערא אגרא", היינו על מה שהוא מצטער הוא מקבל שכר. ולא שהוא מצטער על כסף ונותנים לו כבוד. ושכר שיוכל להשפיע זה מותר, משום שזוהי מטרת העבודה."

שאלה: כתוב "היינו על איזה חומר שהוא מצטער, על החומר הזה הוא מקבל מילוי". אם הבנתי נכון, החברים שסביבי הם כלים דהשפעה, איך להשתמש בכלים האלה בצורה נכונה?

לקבל מהם את הכלים, ללמוד מהם איך להשפיע על ידי הכלים הללו, ואז לגשת לקבלת האור על מנת להשפיע.

שאלה: איך לבוא להרגשה פנימית של "הבא לטהר" את האגו בקביעות, כל הזמן?

להגיע לקביעות זה רק על ידי עבודה שיטתית.

תלמיד: דרך הקבוצה, הכול דרך שם.

בוודאי. אחרת אף פעם לא יהיה לך כלי שדרכו תוכל לקבל את האור.

שאלה: על מה אנחנו צריכים להצטער?

על זה שאנחנו לא יכולים כולנו יחד, בכוחות שלנו, לפנות לבורא, ולבקש ממנו להתקרב אליו, להידבק בו.

שאלה: מה זה אומר להשפיע לבורא, למלא אותו, להתקרב אליו בעשירייה?

לשאוף להתקרב לבורא, לכך שהוא יהיה יותר גלוי לנו, שנוכל להשתמש בתכונותיו, בכוחותיו, ושמזה ייבנו בנו תכונות דהשפעה ובצורה כזאת נהפוך להיות כמוהו.

תלמידה: מהו הכלי הנכון של העשירייה כדי במרוכז להשפיע לבורא?

הכלי הנכון של העשירייה הוא, כאשר כל עשרה החברים רוצים לחבר יחד את הרצונות, המטרות, הכוונות שלהם למען הבורא.

תלמידה: איך עשירייה צריכה לשלם לבורא עבור השכר האמתי, הדבקות בו?

בזה שהיא רוצה להיות כמו הבורא.

שאלה: כתוב "על ידי תורה ומצוות שאדם עושה, הן מביאות עליו מחשבה ורצון, שירצה לטהר עצמו". האם הרצון לטהר את עצמו מגיע כשהאדם כבר הרגיש את המצב הזה של הטהרה, שהבורא שלח לו את המצב הזה מלמעלה, ואז כבר מהטעם הזה הוא יכול להשתוקק לכך ולהצטער?

לא, לא בהכרח. אנחנו לא יכולים לפעול בצורה כזאת. אנחנו הולכים מהטומאה, מהזוהמה שלנו, לטהרה, לתיקון. לכן אנחנו לא יכולים לומר שהמצב המתוקן יתגלה בנו לפני המצב הלא מתוקן.

תלמידה: האם יוצא שכל מה שאנחנו חווים כמצב טהרה הוא גם שקר?

כרגע כמובן. ברגע הנתון, בוודאי. אין לנו היום באמת כלים מתוקנים, ולכן כל הטהרה שלנו כביכול, אלו רק הכלים הלא מתוקנים שנמצאים בתיקון יחסי בהשוואה לאגו שלנו.

שאלה: האם לפני המחסום פעולה של השפעה היא בלתי אפשרית?

בוודאי.

תלמידה: ואם נדמה לנו שזה כך, אז לא עשינו בירור מספיק.

נכון.

תלמידה: האם אפשר לעשות משהו עם זה שיש התפעלויות מזה שאני עושה הכול למען הקבוצה, למען החברות? מה אפשר לעשות כדי לגלות שזה לא כך, והאם בכלל צריך?

את זה תקבלי מהבורא. הוא יאיר לך באורו, בתכונת ההשפעה, ותרגישי את תכונת ההשפעה על רקע תכונת הקבלה שלך. בצורה כזאת תרגישי את הפער בינך לבין הבורא.

תלמידה: מה יכול להמתיק את זה שאני מרגישה שאני פועלת עבור עצמי, אבל שיהיו לי גם כוחות להמשיך ולא להתייאש, לא לאכול את עצמי אלא להתקדם?

זה במיוחד כדי לגלות את ההבדל, את השוני שלך מהבורא.

תלמידה: עלינו להכין את עצמנו לכך שאנחנו יודעות שזה יקרה ולעזור זו לזו.

נניח, כן.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש את הצער מכך שאנחנו לא משפיעות עדיין ממש בלב שלם?

זה תלוי עד כמה אתן מקורבות זו לזו, עד כמה אתן מכוונות את עצמכן להשפעה הדדית, ועד כמה אתן רוצות להשפיע באמת לבורא. את כל הרצונות, המחשבות, הכוונות, אתן צריכות לאסוף יחד ולהעלות לבורא. כתוצאה תקבלו מצבים שיראו לכן את המצב האמתי שאתן נמצאות בו.

שאלה: האם אתה יכול להסביר את הפסקה הראשונה?

"על ידי תורה ומצוות שאדם עושה, הן מביאות אליו מחשבה ורצון, שירצה לטהר עצמו. וזה נקרא "הבא לטהר". זהו הזמן שהוא משקיע כוחות, בכדי לטהר עצמו מאהבה עצמית".

תלמיד: מהו הדבר שקוראים לו "תורה ומצוות" שאותו האדם כנראה יכול לעשות, שזה יגרום שיתחלפו לו המחשבה והרצון, שייוולד בו רצון לטהר את עצמו? מהו הדבר הראשון שהוא מתחיל את כל התהליך שזה בידיו לעשות?

זה שהוא רוצה להתקרב לבורא, זה מה שאני מבין שכתוב. "על ידי תורה ומצוות שאדם עושה", מה הוא עושה? עושה כל מיני פעולות, לימוד והשפעה, הכול כדי להתקרב לבורא דרך חברים. אז הפעולות שהוא עושה "הן מביאות עליו מחשבה ורצון", איזו מחשבה ורצון? שירצה לטהר עצמו. וזה נקרא "הבא לטהר"". כלומר הוא עושה כול מה שכתוב לפניו. "זהו הזמן שהוא משקיע כוחות, בכדי לטהר עצמו מאהבה עצמית."

ואחרי שעשה בזה מספיק פעולות, השקיע כוחות, "ואז הוא בא לידי צער ומכאוב מזה שלא יכול לבוא לידי טהרה", שלא יכול עדיין לבוא לטהרה, "אלא להיפך. כי כל פעם הוא רואה יותר את האמת, איך הוא שקוע באהבה עצמית, ואין הוא רואה באופק שום מציאות, שיכולה להוציאו מזה". הוא מרגיש יותר ויותר שהוא נמצא כמו בביצה, בכלים דקבלה, ולא יכול על ידי הרגשת הצער והכאבים, על ידי כל מיני פעולות שהוא עושה, לצאת מלהיות שקוע באהבה עצמית.

"ואז כשהוא מצטער על זה", הצער שלו לא בא מיד. "איך הוא שקוע באהבה עצמית, ואין הוא רואה באופק שום מציאות, שיכולה להוציאו מזה. ואז כשהוא מצטער על זה", מרגיש שהוא כמו בביצה, נמצא ברצון לקבל, אז "הוא מקבל צורך לעזרת ה', שיעזור לו. ואז בא הסיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו" (שבת ק"ד ע"א). וזה נבחן לאור כולו". אם מה שהוא מקבל זה כדי שיעזרו לו מלמעלה, אז "הבא לטהר מסייעין אותו", אז משפיע עליו האור העליון ומוציא אותו.

"ואז אומרים "לפום צערא אגרא", כמה הוא מקבל עזרה מלמעלה, "כלומר על מה שהוא מצטער שאין לו, את זה הוא יכול להשיג עבור הצער שלו". כלומר "אדם מצטער שאין לו כבוד, אז הצער שלו מחייב אותו לעשות מעשים שכן יכבדוהו, וכדומה.

לכן כשהאדם מצטער, על מה שאינו יכול לטהר עצמו מכלי קבלה, אם כן מה יהיה השכר, שכן יהיה לו הכח לטהר עצמו מכלי קבלה. נמצא "לפום צערא אגרא", היינו על איזה חומר שהוא מצטער, על החומר הזה הוא מקבל מילוי.

העולה מכל האמור: השאלה הייתה איך מותר לקבל שכר. תשובה, כל האיסור מקבלת השכר הוא שיהיה מקבל, אבל כאן אדרבא, הוא רוצה שכר שיוכל להשפיע, וזה בודאי מותר. נמצא אין אור בלי כלי, אם כן בלי צער אי אפשר להמשיך רחמים.

לכן "לפום צערא אגרא", היינו על מה שהוא מצטער הוא מקבל שכר. ולא שהוא מצטער על כסף ונותנים לו כבוד". לא מחליפים לו את הקבלה הזו לקבלה אחרת, "ושכר שיוכל להשפיע זה מותר, משום שזוהי מטרת העבודה". את זה הוא רוצה כשכר.

שאלה: איך האדם מביא את עצמו למצב שהלב שלו יתמלא בצער על זה שאין לו השפעה, על זה שהוא שקוע בביצה של האגו? איך לעשות שהצער הזה ימלא את כל הלב והמוח שלו?

כי הוא רוצה לקבל עכשיו מהבורא כוחות, יסודות, שיוכל להשפיע.

שאלה: שמעתי שהבורא בכוונה נותן לנו כאלה מצבים בעשירייה שבהם האגו שלי יכול להתגלות, כלומר מה עוד אני צריכה לתקן כדי להתקרב עוד יותר לבורא. יוצא שהעשירייה היא כמו מערכת קטנה של תיקון והתקרבות לבורא. ואם בעשירייה נגיע או נרצה להגיע לשלום, אז גם הבורא יתקן וייתן לכולנו את המצב הזה.

כן, בוודאי.

תלמידה: זה כמו נס, אם אנחנו כך יכולים לעשות.

אנחנו לא יכולים לעשות, זה הבורא יכול.

תלמידה: אנחנו חייבים בעשירייה לחיות את זה ולקבל.

נכון.

שאלה: כתוב "שקוע באהבה עצמית", מה זו אהבה עצמית?

"שקוע באהבה עצמית", זה שאת דואגת לקבל.

תלמידה: אני בעולם הזה שותה, אוכלת, נושמת, נוסעת, זה לא נמצא באהבה עצמית אלא זה בגדר טיפול בבהמה. איפה נמצאת האהבה עצמית, הכלי שאיתו אני עובדת, ממנו אני רוצה להתנקות?

במקום שאת נהנית.

תלמידה: אני נהנית מהכול.

יפה.

תלמידה: האם כשאני שותה קפה אני מבקשת תיקון שזה לא יהיה לאהבה עצמית אלא למענו?

אנחנו צריכים עוד ללמוד מזה.

תלמידה: אני מאוד רוצה להתחיל את העבודה הזאת.

אני מבין אותך, אבל את נמצאת בתחילת העבודה, תנסי להמשיך.

שאלה: האדם נמצא עמוק בכלים דקבלה שלו, הוא מתרחק מהבורא ומבזבז את הזמן שניתן לו. מה הוא צריך לעשות כדי להימנע מלהשתהות יותר מדי זמן בכלים דקבלה שלו?

להשתדל לעבור לכלים דהשפעה.

תלמידה: מה כלי הקבלה מלמד אותנו? מה אנחנו יכולות לקחת או ללמוד מהצורה של הקבלה שלנו?

אנחנו צריכים ללמוד מזה עד כמה אנחנו רוצים לקבל, ורק זה מעניין אותנו.

שאלה: אנחנו שומעות שחיסרון נכון הוא שלכל החברות יש רצון לחיבור. אבל אם אנחנו עוד לא מחוברות, האם זה אומר שאין לי את החיסרון הנכון או חיסרון מספיק גדול?

החיסרון לא מספיק גדול.

שאלה: אנחנו לומדים לפי מקורות אמיתיים ויודעים שהולכים נכון. אני רוצה שכר עבור העבודה שלי כדי לקבל לא עבור עצמי אלא עבור הקבוצה. האם זה עבור השפעה או עבור קבלה עצמית?

כן, איכשהו בכל זאת זה מכוון.

שאלה: אם בתוכי אני נמצאת בצער כלפי האגו של האחר, מתפללת, אבל בחיצוניות אני לא עושה פעולות, האם יהיה לי שכר עבור זה?

מה שנוח לך, זה מה תחשבי.

שאלה: אם השכר פירושו שמשתנה בנו הרצון מהשורש, האם זה אומר שהרצונות המקולקלים שיש לנו כרגע מונעים מאיתנו להתחבר עם הבורא ועם האחרים?

כן, כך כתוב.

שאלה: אנחנו יודעים שהבורא הוא הסיבה והמסובב, התפילה והעזרה, ושמאחורי כל חבר עומד הבורא. איך להתפלל עבור הבורא שיגדיל את החיסרון שבנו להשפעה ולחיבור? האם אפשר לבנות כזאת תפילה?

אנחנו צריכים להתחבר ולבקש מהבורא שיעזור לנו להתחבר בצורה כזאת, כך שבחיבור שלנו נרגיש כולנו את עצמנו.

שאלה: בזה שאנחנו מגיעים כל יום לשיעור, עובדים בקבוצה, קוראים מקורות, האם אנחנו מגיעים כדי להזדכך?

בטח.

תלמיד: האם זה עובד, אם אנחנו לא מרגישים באותו זמן חיסרון או שמחה מזה?

זה לא חשוב. אפילו אם אנחנו לא חושבים על זה, בכל זאת האור שנמצא בתורה, בספרים שאנחנו לומדים, הוא פועל עלינו.

שאלה: מתוך פעולת העלייה לבורא, איזה מילוי אנחנו מבקשים?

אנחנו מבקשים שהבורא ימלא אותנו באור, שיתקן אותנו, שיקרב אותנו אליו, עד כדי כך שנתחיל להרגיש את עצמינו כנכללים בו. וכיוצא מתוך הקשר שלנו עם הבורא, אנחנו נדבק בו ונרגיש את מה שהוא מרגיש.

שאלה: מה זה אומר להרגיש את מה שמרגיש הבורא?

מה שמרגיש הבורא.

תלמיד: איך אפשר להתכלל בהרגשה שלו?

תבקש. איך הוא יעשה את זה, אנחנו לא יודעים, אחר כך אולי נגלה. בינתיים תבקש.

תלמיד: האם המקובל באמת נכלל בבורא ומרגיש את מצב הרוח שלו, הלך הרוח שלו, את ההרגשות שלו?

כן.

תלמיד: מה זה אומר שאני מגיע לשיעור בכוונה להתנקות, להיטהר? איך לבדוק האם באתי לשיעור בכוונה להיטהר או לא?

על מה חשבת?

תלמיד: שהאדם קם כל יום כי הוא התרגל לזה כבר.

לכן אין לך גם תוצאה רצינית מהלימוד שלך.

תלמיד: נגיד שהתארגנתי לשיעור, איך אני מכוון את עצמי בצורה נכונה שאני אבוא דווקא כדי להיטהר?

שב, תחשוב על עצמך, על המצב שלך, על מה יהיה איתך, ובהדרגה תראה עם איזה מחשבות, הרגשות, בקשות, אתה יכול לפנות לבורא.

תלמיד: אבל יכולות להיות פה מיליון מחשבות ובקשות שונות. איך שהבקשה תהיה דווקא להיטהר?

לכן תבקש במילים שלך.

שאלה: התאוריה מצביעה על כך שכאב ואבל עלולים לגרום למחלות בגוף. אם כך, איך נוכל להגיע לרמת חרדה כזאת מבלי לפגוע בגוף שלנו? איך אנחנו מגנים עליו וגורמים למגן הזה לעשות את העבודה, בלי הפחד האגואיסטי הזה?

אני לא מפחד עבור הגוף שלי, הוא חזק ובטוח שהבורא ידאג לו. אני דואג עבור הנשמה שלי, עבור הרצון להשפיע, האם אני אוכל להשפיע לבורא כמו שהבורא רוצה להשפיע לי, כמו שכתוב "אני לדודי ודודי לי". זה מה שאני רוצה להרגיש.

שאלה: מהמאמר אנחנו מבינים שהמילוי תלוי בחיסרון. יש חיסרון שהאדם מגדיר אותו, "טוב היה לי אם הייתי מקבל, הייתי רוצה לקבל". ויש חיסרון שהוא מגדיר אותו שהוא לא יכול בלי זה. יש הבדל באיכות בין שני החסרונות האלה. איך להפוך את החיסרון שהוא ממש מינימלי לחיסרון האמיתי?

לשם זה אנחנו צריכים יותר ויותר להיכנס לעבודת ה', ואז נרגיש מה רוצה הבורא מאיתנו.

שאלה: אנחנו בעשירייה עובדים על עוד פעולות שעלינו לעשות בקבוצה כדי לטהר את עצמנו מכלים דקבלה. חברות מפחדות לקבל שכר, ופה כתוב שאפשר לקבל שכר לא עבור עצמנו כי זו מטרת הבריאה. איזה עוד פעולות לעשות בקבוצה כדי להגיע לזה, לטהר עצמנו מכלים קבלה?

תשאלו את הבורא, לי אסור לענות על כזאת שאלה.

תלמידה: איך לבקש כוחות מהבורא?

תבקשו, במילים שלכן.

שאלה: יוצא שאנחנו צריכים רצון להשפיע. למעשה זו מתנה ממעלה, ואת כל הפעולות עושה רק האור, ואנחנו מקבלים אור דווקא איפה שכואב. ענית, שאנחנו צריכים להיכנס לעבודה. יש לנו חברים גדולים שעובדים בהפצה, בשיעורים, כל הזמן, ועם זאת כנראה יש לנו תקווה שבעצמנו אנחנו יכולים לעשות משהו. מה מפריע לנו?

שום דבר לא מפריע לכם, פשוט צריך עוד ועוד להמשיך. והעיקר להתחבר.

שאלה: אמרת שהעבודה שלנו לפני המחסום היא לגלות את הרע, כל מיני דברים שנתקן אותם בעתיד. אנחנו כל השנים האלה עובדים, משתוקקים לאהבת חברים, מגלים דחיות. אנחנו כן פונים לבורא ושמים לב שהוא כן משנה לנו את היחס, שאנשים שהיו רחוקים נעשים חברים שלנו ואפילו אהובים. האם משהו בכלל מיתקן או שלא? כי לפי הלוגיקה הזו אי אפשר להגיע לאהבת חברים לפני המחסום, זו אשליה.

לא, זו לא אשליה. אנחנו מתקנים, אנחנו מתרגלים, אנחנו משווים את עצמנו לאחרים, כלומר, יש איזו התאמה והתקרבות. אבל זה עדיין לא מספיק.

תלמידה: לאיזו נקודה אנחנו צריכים להגיע כדי שנוכל כבר להיות בהשתוות עם הבורא, שהוא באמת יתקן?

קודם כל תבקשי בצורה אמיתית, ואת תראי שהוא יכול בצורה אמיתית גם לתקן.

שאלה: לגבי הבירורים האלו האם מיתקן הרצון לפני המחסום, או שנהיה יותר עבה. האם אפשר להניח שהאור כן עובד ואנחנו נהיים יותר טובים, אבל כלפי איכות האור אנחנו רואים את עצמנו במצב רע יותר?

הכול לא נכון. העניין הוא שצריך להמשיך לעשות את מה שכתוב.

שאלה: האם אפשר להגיד שבאותה מידה שהקשר עם הבורא עבור האדם הוא יקר ערך, לפי זה מתעוררת לו הבקשה לבורא שיעזור לו לקבל רק כדי להשפיע כדי שהקשר שלהם יהיה נצחי?

אפשר להגיד את זה, כן.

שאלה: כשאדם מנסה לעשות חשבון עבור השכר ומבין שהוא עדיין לא בעל ניסיון, אז בתהליך הזה הוא חווה בושה, אי נעימות, ואפילו רצון להסתתר. איך לעבוד בחשבון הזה?

זו הרגשה לא נכונה. כאשר האדם רוצה להתקרב לבורא, הוא יכול לרצות ולהגיד כל דבר שהוא רוצה, ותמיד זה יהיה נרצה בעיני הבורא.

תלמידה: זה אדם שהתבלבל ונמצא בלקבל.

כן, יכול להיות, כנראה.

שאלה: איך האדם מרגיש את השכר מהבורא?

לא יודע. איך אני יכול להעביר הרגשות, את מה שאני מרגיש, אני לא יכול. תבקשו, תרגישו ותדעו.

תלמידה: כתוב ש"הבא לטהר מסייעין אותו בנשמתא קדישא". האם יש הבדל בין נשמה קדושה לטהורה?

אין הבדל.

שאלה: אם אדם מגיע עד לבקשה, זאת אומרת הבורא הביא אותו לכזה מצב שהוא פשוט בבכי, ביקש השפעה. זאת אומרת האגו, הקבלה הזאת הייתה שנואה עליו, והוא רצה לברוח ממנה. פה הבורא כאילו מרגיע את האדם אחרי הבקשה הזו. במה העבודה אחרי הבקשה להשפיע?

קודם כל אנחנו נשיג את המצב שבו האדם שונא לקבל מהבורא.

תלמידה: אז בינתיים זאת אשליה?

כן.

שאלה: אלו שאלות ותשובות צריכות להתעורר בעבודה בעשירייה כלפי גילוי טהרת הבורא?

כל מה ששייך לקדושת הבורא.

תלמידה: עבודה נקייה בלקבל על מנת להשפיע, במה היא?

בלקבל רק על מנת להשפיע.

תלמידה: במה אנחנו מגלים את מידת ההשפעה לבורא כדי לתת באותה המידה?

תשפיעי כמה שאת רוצה, זה בכל זאת יהיה פחות מהמידה שהוא הכין עבורנו.

שאלה: במאמר מדובר על זה שהצער הוא כוח מניע של האדם להתקדם. איך אדם משתמש בו כך שהוא לא ישקע בצער הזה, שלא מצליח להשיג או חסר לו משהו? איך להיזהר מזה ובאמת להשתמש רק בצד המניע של הצער, איך להתייחס לזה?

עוד מעט. תחשבי על זה כל הזמן ותקבלי תשובה.

שאלה: כשאנחנו עושות פעולות של כוונה לטובת חברות, לעלות חסרונות של הקבוצה לחיבור, זה עדיין לא נחשב פעולת השפעה?

יכול להיות שכן.

שאלה: אילו מצוות או מעשים טובים, מעמידים אותנו במצב של שפלות בפני החברים?

אני לא יודע. זה מאוד תלוי באווירה שאתם נמצאים בה.

שאלה: הקב"ה טוב ומיטיב והוא רק חסד, אז למה לא קיבלנו את הכוח להתגבר?

כדי שתהיה לך עבודה.

שאלה: האם אפשר לבקש מהבורא להחזיק אותו בלב בלהגיד בקול רם, לפנות אליו בקול רם, האם אפשר לשיר לו, לחשוב עליו? האם כל הדרכים האלה הן דרכים נכונות כדי לפנות אליו?

ככל שאתה רוצה תפנה לבורא, ובאיזה אופן שאתה רוצה, בבקשה. הכול מותר.

תלמיד: הפעם קיבלנו חדשות מאוד טובות שיצאת בעצמך לטייל ויש בנו שמחה מאוד גדולה על זה שאתה מרגיש יותר טוב, ויש בנו כזאת תפילה, "בורא, אנחנו מבקשים שתחבר את כל הכלי העולמי יחד עם הרב האהוב שלנו כך שכולנו יחד נוכל ליהנות לך. תן לנו כוחות." אמן. לחיים, בני ברוך.

תודה רבה. שנתחבר יחד בבורא.

שאלה: אם לאדם לא הייתה ילדות שבה הוא למד לאהוב את עצמו איך הוא יכול לעשות את העבודה הזאת של לצאת מהטבע של אהבה עצמית שהוא אף פעם לא למד?

לפי מה שאנחנו לומדים, רק על ידי חיבור עם חברים ותפילה לבורא.

תלמידה: השאלה היא אם האדם לא גדל בסביבה שהוא למד בה אהבה עצמית, הוא לא אוהב את עצמו, אז איך הוא יכול לצאת מזה אם הוא בכלל לא יודע מה זה?

אין דבר כזה. כמו שכתוב "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא".

שאלה: מתוך המאמר הבנתי שאם האדם סובל, אז ניתן לו שכר שנותן לו אפשרות להשפיע, והשאלה שלי, כשאדם נמצא בייסורים הוא יכול להשפיע?

ייתכן שכן, תלוי מהי דרגת הייסורים ואיך הוא מקבל את זה.

תלמידה: הוא יכול להשפיע דווקא בגלל מה שממנו הוא סובל זאת אומרת, סביב זה המאמר? אם יש לך צורך גדול במשהו, חיסרון, ויחד עם זאת נדמה לך שלכולם יש את זה, אז איך פה האדם יכול להשפיע?

בכל זאת יכול. זה תלוי רק באדם.

שאלה: האם יש קשר בין תיקון פרטי לכללי?

כן כמובן, בטח.

שאלה: האם כל הסבל שלנו, זה בגלל שאנו עדיין לא מצליחים להשפיע, והאם אנחנו צריכים פשוט להתפלל בעקשנות לקבל את הכלים דהשפעה?

זה נכון. רק כלים דהשפעה חסרים לנו.

שאלה: איזה צער לחברים מוביל לצער לשכינה, לבורא? זה שאני לא יכול לתמוך בחברים, או זה שאני לא יכול לראות אותם גדולים?

כל צורה. בסופו של דבר אתה מצטער על זה שאתה לא יכול יחד איתם, כאשר אתם מתאספים לרצון אחד, להשפיע לבורא.

שאלה: הכלי נבנה מתוך צער וכאב, איפה שיש צער זה כמו שכר שמגיע מהבורא. זו האפשרות להידבק, להתקשר אליו ואז נבנה כלי?

כן.

שאלה: יש הרבה תפילות בלב על חברים חולים, על הרב, על חיילים, על המלחמה. איך לסדר את התפילה נכון?

לפי מה שאתה מבין בלב.

שאלה: איך אנחנו יכולים על ידי הקבוצה, לזרז ככל האפשר את ההגעה לכאב, מזה שאנחנו נמצאים באהבה עצמית?

תתחברו ברצון אחד, תעלו עימו לבורא, ורק עליו תבקשו ותראו עד כמה אתם תצליחו.

(סוף השיעור)