שיעור בוקר 29.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 404, מאמר "השלום"

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 404, מאמר "השלום".

השלום

(מחקר מדעי, על בסיס נסיוני, בדבר החיוב של עבודת השי"ת)

תראו איזו תת כותרת נותן בעל הסולם למאמר. מאוד רציני. "מחקר מדעי על בסיס נסיוני", במה? "בדבר חיוב", חובה, "של עבודת ה'" של עשיית פעולות שהכוח העליון בטבע מחייב אותנו.

""וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נהג בם".

"והיה ביום ההוא, יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו, אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים" (ישעיה י"א).

"אמר רבי שמעון בן חלפתא: "לא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". (סוף מסכת עוקצין)."

זה יהיה לנו יותר ברור אחרי שאנחנו נעבור את המאמר. אבל המאמר מאוד חשוב. זאת אומרת הוא נקרא כך, "מאמר השלום" כמו משהו שאנחנו רגילים להתייחס אליו בקלות, אבל זה דווקא הפוך, הנושא הזה הוא הכי חשוב והכי נדרש ואקטואלי ביותר ואנחנו נראה עד כמה אנחנו נמצאים ממש לפני המושג הזה "שלום" ולא מסוגלים לקלוט אותו ולכן משם כל הצרות שלנו. כל הבעיות שלנו, כל מלחמות העולם השלישית והרביעית שיכולות להיות, הכל זה אך ורק מפני שאנחנו לא מבינים מהו מושג השלום.

"אחר שבארתי במאמרים הקודמים, את צורתה הכללית של עבודתו ית' וית', שכל מהותה איננה, לא פחות ולא יותר, מדבר אהבת זולתו. אשר, מבחינה המעשיית, ראוי להגדירה בשם "השפעה לזולתו". כלומר, בהתחשבות עם חלק המעשה, של אהבת זולתו, נמצאת, מצויירת לנו, רק בענין השפעות טובות לזולתו. לפיכך ראוי להגדיר "אהבת זולתו" בהשם של "השפעה לזולתו", המוכשר ביותר לתוכנה המכוון, להבטיח לנו, שלא לשכוח את הכוונה.

ואחרי שידענו, את צורת עבדותו ית' לנכון, יש לנו לחקור: אם העבודה הזאת, היא מקובלת עלינו רק באמונה, בלי שום בסיס מדעי נסיוני, או שיש לנו גם בסיס נסיוני לדבר זה? וזהו שאני רוצה להוכיח, בהמאמר שלפנינו.

והנה מתחילה, כמובן, צריך אני להוכיח היטב, את הנושא עצמו. כלומר, מי הוא המקבל את עבדותינו? אולם, מתוך שאינני מן אוהבי הפלוסופיא הצורתית, כי אני שונא לכל מיני מחקרים, הנבנים על בסיס עיוני. וכידוע, גם רוב בני דורי, מסכימים עמי בדבר זה. כי מנוסים אנו יותר מדאי, בבסיסים ממין הזה, שהמה יסודות רעועים, ונע היסוד ממקומו, נופל כל הבנין.

לפיכך, לא באתי כאן לדבר, אף מלה אחת, אלא רק מתוך בקורת התבונה הנסיונית: החל מן ההכרה הפשוטה, שאין עליה חולק הלך והוכח בדרך אנאליטי [אנאליטי: הפרדת הדבר לכל הבחינות שבו], עד שנבא אל קביעת הנושא העליון. ומבחינת המבחן הזה, נחזור ונבא בדרך סינתטי [סינתטי: האיחוד והקשר בין הדברים כמו ההקש והקל וחומר], איך עבדותו ית', מתאשרת ומתאמתת, מתוך ההכרה הפשוטה, מהבחינה המעשית".

במאמר הזה הוא רוצה להראות לנו שאנחנו חייבים לעשות פעולות מיוחדות במחשבה וברצון ובמעשה. אילו פעולות אני לא יודע, אבל אנחנו מחויבים מצד הטבע לעשות פעולות כאלו שבדרך כלל אנחנו לא עושים. והפעולות האלה הן פעולות של חיבור, התקרבות זה אל זה נגד הרצון שלנו. אנחנו עושים פה ושם פעולות כנגד הרצון, אז מה הבעיה? אני לפי הרצון שלי הייתי שוכב כל היום, אבל אני חייב לקום ולעבוד וכן הלאה. זאת אומרת מה כאן הבעיה? הבעיה שכאן אני צריך לעבוד נגד הרצון שלי בלהתחבר עם האנשים, בלבטל את האגו שלי, וזו הבעיה.

נראה לְמה הטבע מחייב אותנו ועד כמה שמחייב אותנו.

הניגוד והסתירה בדבר ההשגחה

"הנה, כל בר דעת, המסתכל בהמציאות הערוכה לעינינו, הוא מוצא בה ב' הפכים, מקצה אל הקצה: כי כשמסתכלים בסדרי הבריאה, מבחינת מציאותה ועמידתה, הרי בולט לעינינו הנהגה מאושרה עד להפליא, בחכמה עמוקה וכשרון רב:

א. הן להתהוות חלקי המציאות,

ב. והן בהבטחת קיומו בדרך כללי.

וניקח לדוגמא, סדרי הויה למציאת מין האדם. והנה, האהבה והעונג של המולידים, מוכנה לו לסבה ראשונה, אשר היא בטוחה ונאמנה מאד לתפקידה. וכשהטפה היסודית, נעקרת ממוח האב, ההשגחה הזמינה בעדה מקום בטוח, מסודר בחכמה רבה, המכשרה לקבלת רוח חיים. ושמה ההשגחה מחלקת לו לחם חוקו, דבר יום ביומו, במדה מדויקת. גם מצעות נפלאות הכינה לו ההשגחה בבטן אמו, באופן שכל זר לא יזיק לו.

וכן מטפלת עמו בכל צרכיו, כמו אומנת מנוסית, לא תשכחהו רגע עד שירכוש לו חיל וכח, לצאת לאויר עולמינו. אשר אז, ההשגחה משאלת לו כח וגבורה על זמן קצר, באופן שיספיק לו, לשבור החומות המקיפות אותו." אנחנו כששומעים את הקריין צריכים להשתדל להתכלל במה שאנחנו שומעים במילים של בעל הסולם ולהתחבר בהן. העבודה שלנו עכשיו היא עד כמה אנחנו כולנו רוצים להרגיש יחד מה שכתוב. להרגיש את זה יחד, זה מה שחשוב. אני לא קורא כאן אינפורמציה, זה לא כל כך חשוב לי אפילו מה כתוב, אלא יותר חשוב לי כמה שאני מתחבר עם זה שאנחנו יחד קוראים, עם החברים ועם בעל הסולם ועם הבורא שהעיר אותו כך לכתוב. אני כבר עושה מהשיעור פעולה רוחנית אקטיבית, שהיא ממש פועלת עליי ועל כל חבריי לעשות כלי אחד ולגלות שם את מה שאנחנו עכשיו לומדים בפעול, פעולות רוחניות כמו שהוא כותב לנו כאן, שנגלה אותן. "וכמו גבור מזוין, מנוסה ורגיל, הולך ופורץ לו פתח יציאה, ויוצא לאויר העולם. וגם אז, ההשגחה לא סרה מעליו, וכמו אם רחמניה, דואגת לו להביאהו לאוהבים נאמנים כאלו, שאפשר לבטוח עליהם, שנקראים "אבא", "אמא", שיעזרוהו כל ימי חולשתו, עד שיגדל ויוכל לשמור על קיומו, בכחו עצמו. וכמו האדם, כן כל בעל חי, וכן הצומח והדומם, כולם מושגחים בתבונה וברחמים רבים, עד להבטיח את מציאותו עצמו, ולהשתלשלות מינו אחריו.

והמסתכלים אמנם, מבחינת הכלכלה והכשרת הקיום, של אותה המציאות, הרי בולטים לעיניהם, אי סדרים ובלבולים גדולים, כמו שלא היה כאן שום מנהיג ושום השגחה, ואיש הישר בעיניו יעשה, וכל אחד בונה על חורבנו של חברו, ורשעים השיגו חיל, וצדיקים נרמסים באין חמלה וכולי.

ותדע, אשר הפכיות הזה, הנמצא ערוך לעיני כל מרגיש ומשכיל, העסיקה את האנושיות עוד מימים קדמונים. ושיטות רבות היו להם, כדי לתרץ את ב' ההפכים האלו המתראה בהשגחה, אשר משמשים בעולם אחד".

שאלה: אני מנסה להבין אם גם בתת כותרת הוא כותב "דבר חיוב של עבודת השי"ת", אז אם זה כל כך מחויב, למה אנחנו לא עובדים בזה מלכתחילה? למה אנחנו לא עובדים לפי חוקי הטבע?

כי אז אנחנו היינו כמו דומם, צומח, חי. הדרגה שלנו היא דרגת המדבר, ואנחנו צריכים בעצמנו להכיר מאיפה מגיעים לנו החוקים, מי נמצא למעלה מהטבע שלנו, באיזה טבע הוא בעצמו נמצא? להכיר אותו ולעשות מעצמנו משהו שדומה לו. לנו יש כבר תפקיד אחר לגמרי.

תלמיד: אני מבין שצריך את ההופכיות כדי להגיע, אבל הוא אומר בסוף החלק הראשון ש"עבדותו ית', מתאשרת ומתאמתת, מתוך ההכרה הפשוטה, מהבחינה המעשית", כלומר זה אמור להיות ברור לכולם שחייבים לעבוד את ה' יתברך.

לא. אם הבורא היה מגולה לא הייתה לנו שום בעיה.

תלמיד: לא מגולה, הוא כותב שברור שחייבים לעבוד אותו, לא שהבורא מגולה.

אז מה זה נקרא לעבוד את הבורא?

תלמיד: אני לא מבין למה בעל הסולם אומר שכל כך ברור וניכר למי שמסתכל היטב בטבע שצריך לעבוד את הבורא?

אנחנו צריכים להבין את הטבע, שהוא מעלינו וצריכים לדעת איך אנחנו מתקרבים אליו ומזדהים עימו.

תלמיד: הוא אומר גם שאחרי שהנברא יוצא לאוויר העולם יש לו רק צרות וזה כל מה שהוא מצליח לזהות בכלל במציאות.

כן.

תלמיד: איך אפשר לזהות בכלל שיש בו בורא שמשגיח?

אנחנו לא פונים לנברא שעכשיו יצא לאוויר העולם. כאן מדובר על אנשים חכמים, שמדורי דורות עסקו בשאלה בשביל מה ולמה החיים האלה כל כך קשים וכך עוברים עלינו, למה אנחנו החכמים, המורכבים מכל צורות הטבע סובלים יותר מכולם. זה מה שהביא אותם למחקר, ומזה התפתחו כל מיני גישות לטבע, עד שגילו כוח מיוחד שעושה את זה בכוונה כדי להעמיד לנו תנאים לעלות מעל עצמנו ואז להיות למעלה מכל המציאות. אבל גם את זה אנחנו צריכים להשיג לבד ולהשתכלל.

תלמיד: כלומר, הוא פונה כבר לאנשים משוכללים כמו שאתה אומר, שיש להם את ההכרה בהפכיות הזאת?

כל היתר, כולם כבהמות נדמו, הם עדיין לא הגיעו להתפתחות כזאת שזה בכלל חשוב להם. "רצוננו להכיר את מלכנו". אנחנו רוצים להכיר את הבורא, רוצים להרגיש, להבין אותו, להיות עימו בקשר. בכל מיני דרגות, יש גם כאן ארבע דרגות, אבל זה מה שאנחנו רוצים, ולכן אנחנו נמשכים לזה ומגלים. אבל כל היתר, לא חשוב להם. לכן במקום מחקר אמיתי הם עוסקים במחקר שקרי, כי הם רוצים לגלות בכלים שלהם את העולם הרוחני, את הכוח הרוחני, וזה לא ניתן כי אין להם אז מגע עם הבורא. ולגלות, ולתאר את הבורא ללא מגע עימו זו פילוסופיה.

תלמיד: וכשלא נמצאים במדרגה רוחנית, מה ההבדל בין המחקר שלנו למחקרים האחרים?

ההבדל הוא בכיוון, על ידי מה אני מתקדם. האם אני מתקדם על ידי עצות מקובלים או על ידי עצות פילוסופים, זה ההבדל. כאן השאלה. ככול שהנקודה שבלב של אדם בולטת, גלויה, הוא לא יכול לקבל כלום חוץ מחכמת הקבלה. או שהוא יכול להחליף את זה בכל מיני פילוסופיות, אמונות, טריקים כאלה. ולפי זה כל האנושות מתחלקת להרבה סוגים.

שאלה: רוב האנושות בכלל לא מתעסק בשאלה הזאת, אפילו לא אנשים מאוד משכילים. אם אתה מעלה את השאלה, מפני שאדם הוא חסר אונים כנגדה, הוא מעדיף לא להתעסק איתה.

אם אדם היה יודע שישנה תשובה, הרבה יותר אנשים היו מגיעים לבירור האמת. כי אין לאדם שאלה יותר גדולה מאשר בשביל מה אני חי? לאיזו מטרה אני יכול להגיע במשך החיים?

תלמיד: אבל אפילו את האנשים המשכילים אתה לא יכול להציף בשאלה הזאת, בגלל חוסר התשובה הוא ישר נסגר ומרגיש מאוים. ואז אתה כאילו לא יכול, אין לך איך לחדור אליו. השאלה עצמה כל כך מאיימת ומאתגרת.

האם אדם חי שמספרים לו שאפשר להבין את מהות החיים, את העולם הבא, מי עכשיו מנהל אותו, באיזה כיוון כל רגע ורגע הוא מסתובב על ידי כוח שמנהל אותו, לא רוצה לדעת את זה? הוא רוצה לדעת את זה.

תלמיד: הוא צריך לעזוב את מה שיש לו בשביל לשמוע את זה.

הוא לא צריך לעזוב שום דבר, אף אחד לא אומר לו ללכת למנזר או לשבות רעב, שום דבר, הוא ממשיך את החיים.

תלמיד: אבל הוא עדיין לא מרשה לעצמו את זה, אתה רואה שהוא פשוט נאטם, שם מעין מסך ברזל כזה ולא רוצה לדעת, אפילו לא רוצה לאתגר את עצמו בשאלה הזאת.

מפני שאנחנו לא מסבירים לו מספיק שהשאלה הזאת היא בעצם שאלת חייו, שאלת חיינו. אם אנחנו לא יודעים בשביל מה להתקיים, אז בשביל מה להתקיים? נשאר לנו רק לסתום את השכל שלנו, להראות לנו איזה סרט או לקבל איזה כדור ובזה לגמור עם המציאות האמיתית. אני מבין שזה יכול להיות טוב, כי אז אדם מנתק את עצמו, מה שיהיה יהיה, אחריי מה שיהיה לא חשוב לי. אבל אם אנחנו סובלים בכל זאת בחיים שלנו והבורא לא עוזב אותנו ומגדיל כל פעם את הייסורים יותר ויותר, אז כדאי לנו לדעת בכל זאת בשביל מה אנחנו חיים ואיך אפשר להפוך את החיים האלה גם כאן ועכשיו לאחרים, לטובים, וגם אחרי שנעזוב את העולם הזה.

תלמיד: זה כאילו כל כך הגיוני וכל כך מתבקש, מצד אחד, מאידך האדם לא רוצה לשמוע. כאילו טוב לו עם הצרות שיש לו.

אתה מדבר על אדם שלא רוצה לשמוע כי הוא עוד לא שמע, ולכן אתה לא יכול להגיד הוא לא רוצה או כן רוצה. כדי לדעת שהוא לא רוצה הוא צריך לשמוע בכל זאת. זאת אומרת, הבעיה היא בגישה שלנו, איך אנחנו פותחים לו את האפשרות שיש לפניו. זה משהו אחר לגמרי.

תלמיד: איך?

איך זו השאלה, אבל אתה לא יכול להגיד שאדם לא רוצה לשמוע, כי הוא נמצא בחיים ולא יכול להיפטר מהם, אפילו אם ימות הוא נכנס לאיזו מציאות אחרת ולכן כאן אנחנו צריכים בכל זאת להשתדל, לבוא אליו ולהסביר לו בצורה פשוטה איך אפשר לשנות את החיים האלה ולשנות את החיים לנצח, אנחנו מעלים את עצמנו למעלה מזמן, תנועה ומקום. אבל סתם לא רוצה לשמוע, זה בגלל חוסר הגישה שלך.

תלמיד: אני רואה שאנחנו מנסים להסביר בהמון דרכים.

אני לא אומר שאתם לא מנסים, אני אומר שהגישה שלנו עדיין לא נכונה. איך להגיע לגישה כזאת, גם אני לא יודע. צריך להשתדל עוד ועוד ואז יתגלה לנו, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים להרים ידיים ולהגיד, לא רוצים לשמוע, אנחנו סוגרים את העסק. כי אנחנו מחויבים מצד אותם מקובלים, ואנחנו מבינים מהמסגרת הכללית של מערכת אדם הראשון שאנחנו חייבים לדאוג לכולם, במיוחד בדור האחרון. חייבים לדאוג לכולם, שיידעו מהי הבריאה ומהי מטרת הבריאה ומה חובת האדם ואיך להשתתף בזה.

תלמיד: מאוד מורגשת הדאגה של החברים לכולם, אתה רואה שהחברים ממש בוכים, רוצים להעביר את המסר לאנשים היקרים להם, לחברה שלהם, ועדיין אנחנו לא יכולים להוליד איזה הסבר. וזה מאוד כואב.

אני שומע אותך כבר רבע שעה בוכה, אומר שלא יכולים. שמעתי, מספיק. אז אין לנו הסבר, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק ולא לחפש ולעזוב את העבודה. אם יש לי תינוק חולה חס ושלום ואין לי תרופה כרגע, אני לא מפסיק, אני כל הזמן מחפש.

שאלה: בתחילת המאמר יש את הפסקה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נהג בם". אז למה הכוונה, "נער קטן"?

זה כשהאנושות הנמצאת בדרגת אדם תוכל לעלות למעלה מכל חלקי הטבע ולהיות כלפי כל הטבע כגדולה מכולם וכלפי הכוח העליון כקטנה ממנו. וכך להיות המחברת, בין הבורא לכל הנבראים, בין כל חלקי הטבע. כך בצורה כזאת אלגורית יש לנו ביטוי של המערכת השלמה שצריכה להתגלות בגמר התיקון.

שאלה: אנחנו רוצים לגלות את החיים. אז יוצא שאין דבר כזה, מוות.

אנחנו צריכים לגלות את זה במשך ההתקדמות ברוחנית שלנו. אני לא מרגיש שאני יכול לפתוח לכם את הסוד הזה. לא. רצוי שאתם תהיו בסימן שאלה וזה ידחף אתכם להתקדמות.

שאלה: יש עוד בעיה. לא רק שהאדם לא רוצה לשמוע כמו ששאלו קודם, אלא הוא חושב שהמטרה הזאת די ברורה לו, והמטרה היא גשמית, להגיע לאיזו הצלחה, ויש לשם כך הרבה מאוד שיטות, כולל שיטות מודרניות.

על זה נלמד עכשיו, על זה כתוב בהמשך המאמר. נכון שיש הרבה דברים שמבלבלים את האדם, ולכן הוא לא יכול לשמוע משהו ששייך לחכמת הקבלה, לאמת. נכון.

תלמיד: אמרת לאחרונה שבכל מערכות השליטה הנוקשות, הטבע לא יתמוך אלא להיפך יהיה איזה ריכוך בזה. לא כל כך הבנתי את זה, כי איך יכול להיות שינוי בעולם אם לא נגיע להכרת הרע?

אני לא יכול להתחיל הסביר עכשיו את השאלה הפרטית שלך במקום את כל המאמר. איך אתם שואלים כך? תדבר עם החברים, תברר עם החברים, ואולי אחר כך נענה, אבל לא בזמן כזה. איך אפשר? השאלה צריכה להיות יותר ברורה, ומזה תבין את התשובה. אבל קודם תחשוב עליה טוב, ותדבר עם החברים.

שאלה: למה אדם כמו בעל הסולם מתעסק כל כך הרבה עם פילוסופיה?

זו לא פילוסופיה, זו גישה לחיים. מה זה פילוסופיה, מאיפה היא נולדה? מתוך זה שאנשים רצו להבין את הטבע, את החיים שלהם, ואיך לסדר את הדברים. לכן הם עסקו בזה. הם לא הלכו לאוניברסיטה לפני עשרת אלפים שנה, אלא במשך הרבה מאוד דורות, שנים על שנים, אפילו אלפי שנים, התהוותה באנושות הגישה לטבע, לכוחות הטבע, לניהול שלהם, ליחס שלהם לאדם, וליחס של האדם אליהם. כך זה יצא בצורה טבעית מטבע האדם, ולא שבא איזה חכם והמציא את זה.

לכן אל תקרא לזה פילוסופיה, הם פשוט רצו לדעת מה זה הטבע, איך הוא משפיע עלינו, ובהתאם איך אנחנו צריכים להתייחס לחיים שלנו.

תלמיד: האם כדי להפיץ ולהגיע לקהל הרחב, אנחנו גם צריכים לרכוש כל מיני חכמות אחרות?

לא. אבל להסביר למה הן לא עובדות בכל זאת צריך, ולנו מספיק מה שנלמד כאן. בטוח שהפילוסופיה בזמננו כבר לא מכובדת, ולא עובדת, אבל כל הדברים האלה היו בפועל באנושות מפני שאנשים חיפשו איך להתייחס נכון לחיים, לטבע הסובב, לכוחות הטבע שמנהלים אותם. האם יש בטבע מנגנון אחד, האם יש לו מטרה אחת?

אנשים חשבו על זה כי הם חיו בתוך הטבע, והיה להם חשוב להכיר את המערכת שפועלת עליהם, איך הם יכולים לפעול עליה, אולי אני יכול לשנות משהו וכולי. משם צמחו כל השיטות הדתיות, והפילוסופיות למיניהן.

תלמיד: אז איך היום אנחנו ניגשים לאנשים? כי נראה שכבר אין ערך לכל מיני חכמות ולדברים כאלה.

בואו נלמד, אפילו להסביר לבני האדם מה כתוב במאמר הזה, זה כבר דבר גדול. תנסו לגשת אליהם כך.

שאלה: אולי המפתח להצלחה שלנו יכול להיות מה שכותב בעל הסולם בתחילת המאמר בנוגע לכוונה על מנת להשפיע לזולת והקשר עם הבורא. גם אם נצליח להסביר את הכול בצורה נכונה, עדיין התנאי המרכזי והמחויב הוא הכוונה הנכונה.

אתה צודק, זה מה שאנחנו מגלים בסוף. אבל כאן הוא רוצה לגשת לבעיה עם דף לבן, מהתחלה, בלי שום דעה קודמת, לכן הוא מגיע לעניין כך, בהדרגה.

שאלה: אמרת שצריכים לנסות לקרוא את המאמר ולזרום עם בעל הסולם, אז קודם כל אם הבורא נסתר איך יכול להיות שאפשר להוכיח שהוא קיים?

אי אפשר, רק אם מבררים מהי הסתרה, ולמה הוא נסתר, ושההסתרה הזאת נמצאת בנו ואנחנו יכולים לשנות את ההסתרה הזאת ולהביא אותה לגילוי, כי אנחנו בעצמנו מסתירים את הבורא.

תלמיד: בקטע שקראנו עכשיו בעל הסולם אומר שחלק מהמציאות הוא בהשגחה ומנוהל בצורה מושלמת אופטימאלית, וחלק מהמציאות לא בהשגחה והוא כביכול בבלגן. איפה הגבול בין שני החלקים האלה?

הכול בנו, הכול בתפיסת האדם, ולא שקורה משהו מחוץ לנו. ההסתכלות צריכה להיות פשוטה, מה אנחנו צריכים לשנות בנו כדי לגלות מהי המציאות האמיתית ללא שום התערבות שלנו? המציאות הזאת ללא ההתערבות שלנו נקראת "בורא", וגם בורא זה כבר איך שהמציאות הזאת מתגלה כלפינו.

תלמיד: אני מנסה לקרוא כמו שבעל הסולם כותב, הוא עוד לא דיבר על תפיסת המציאות. הוא אומר שחלק מההשגחה מושלם ונותן דוגמה של התינוק שמתפתח, ולעומת זאת הוא אומר כשמסתכלים מבחינת הכלכלה והקיום יש אי סדרים ובלבולים גדולים. אדם פשוט שמסתכל על המציאות, איפה הוא רואה את אותה השלמות ואיפה הוא רואה בלגן?

הוא לא רואה, אנחנו לא מדברים עליו, מי אמר שמדובר כאן על אדם פשוט? למה אתה רוצה להביא לי דברים שאתה לא יכול אחר כך לפתור אותם.

הוא אומר שפילוסופים, אנשים חכמים במשך אלפי שנים הסתכלו על כל המציאות, דיברו, היו להם כל מיני אסכולות וכל מיני מקומות שבהם הם התאספו ודיברו, זה העסיק את האנושות, עד שהגיעו לכאלו ההחלטות, גילויים.

תלמיד: אם יש השגחה מושלמת כמו שאומר בעל הסולם, אז מהי התוספת הזאת שצריך לעבוד אותו? אם יש השגחה אז הכול מושלם.

השגחה מושלמת היא זו שמביאה אותך לשלמות, וכדי להביא אותך לשלמות אתה צריך להיות כלול משני חלקים, בורא ונברא, ולהבדיל ולהכיר את ההבדלים שיש בין בורא לנברא.

אתה אפילו לא מודע עד כמה הטבע האגואיסטי שלך עושה לך מכשולים ומפריע לך לשאול דברים נכונים. הוא סוגר אותך ומסובב אותך וכל הזמן אומר לך שאתה צודק. לא רק אתה, בכלל כולנו.

שאלה: איך לא ליפול לטריקים של פילוסופים?

אנחנו נלמד אותם מהמאמר, זה דבר פשוט.

שאלה: אם הולכים עם בעל הסולם ומנסים להוציא את כל ההבחנות שיש במאמר, אז יש ים של הבחנות, אבל כשאנחנו לומדים את זה איתך, כאילו הכול עובר, ההבחנות האלו לא צפות. אני אומר את זה, כי יצא לי פעם אחת בסך הכול ללמד עם חבר את המאמר הזה וזו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שנפתח לי בכלל מה שבעל הסולם מנסה להגיד, לאחר שנים שהכול היה סתום. איך אפשר שבלימוד כזה נהיה צמודים לבעל הסולם ושההבחנות האלה יצופו?

אני לא יודע, יכול להיות שאתם צודקים ואני לא יודע להסביר את המאמר. תלמדו ממישהו אחר או זה מזה, תקראו את המאמר כמה פעמים, בבקשה. תגידו לי איפה לא ברור, אבל בלי השאלות אני לא הולך לברר.

תלמיד: אני רוצה לתת דוגמה, חבר אמר קודם שאם מציפים לאדם את השאלה מה הטעם בחיים, הוא לא מבין מה אתה רוצה. אבל בעל הסולם בא בגישה אחרת, הוא אומר שיש פרדוקס בחיים של הבן אדם שהוא רואה את הטבע כזה שלם ויפה לעומת החיים שלו שהם שבורים. הוא מציף שאלה כזאת לאדם ומתוך זה אתה כן יכול לעניין את הבן אדם. ויש הרבה נקודות כאלה לאורך המאמר, הוא רוצה שאנשים יבינו, שאנשים יתקדמו.

אני מסביר מה שכתוב בצורה פשוטה פורמאלית על הדף שלפנינו. אם אתם רוצים להבין יותר, תשאלו, לפי השאלות אני אשתדל לענות ככל שאני מסוגל.

תלמיד: אולי צריכים לעשות הכנה לפני לימוד כזה איתך, להכין את עצמנו?

בבקשה. אני לא כל כך מבין את השאלות, אבל לפי הבנתי לא נראה לי שאתם בכלל נמצאים באותו כיוון של בעל הסולם.

שאלה: אתה יכול לסכם רגע למה בעל הסולם מכוון אותנו במה שהוא כתב עד כה?

הוא רוצה להגיד שהעבודה שלנו היא יקרה מאוד והיא כולה בזה שאנחנו נתייחס בצורה מדעית, בצורה של אנליזה וסינתזה, כך שאנחנו נתחיל להכיר את המציאות האמיתית שכולה נמצאת בין שני כוחות מנוגדים, קבלה והשפעה. והניגוד והסתירה בדבר ההשגחה שאנחנו מרגישים, חובה שאנחנו כך נרגיש, כי אחרת אנחנו לא נכיר בין שני הדברים המנוגדים האלה את האמת.

האמת לא שייכת לא ימין ולא לשמאל, כי כלפינו, כלפי הנבראים האמת הזו מתגלה, ולכן אנחנו חייבים להגיע אליה דרך כל הבלבולים, דרך סדרים גדולים מאוד שהוא כותב לנו כאן, שלהגיע אליהם אפשר רק על ידי בירור, והבירור הוא גם בקבוצה וגם בכל אחד ואחד.

אבל זה לא שאדם יפתח את האוזן, כאילו ינקה אותה, יפתח וישמע ויבין, אלא הוא צריך לעבור על כל הדברים האלה. יש לנו היום כלים, אנחנו התפתחנו לעומת כל הדורות הקודמים במשך אלפי שנים שבהם האנושות התפתחה, ולכן אנחנו מסוגלים היום לעכל את העניין הזה של איחוד הבריאה ולזה בעל הסולם רוצה להגיע. מאמר "השלום" הוא שאנחנו מגיעים משני כוחות מנוגדים שפועלים בטבע, לכוח אחד שנמצא ביניהם שזה הבורא. מפלוס ומינוס שנמצאים בטבע אנחנו מגיעים לקו האמצעי שבו אנחנו מתאחדים עם הבורא.

שאלה: האם עלינו להסביר לאנושות את סיבת הסבל, שהסבל הוא מפני שהם הפוכים מהחוק שקיים במערכת?

כן, אבל צריכים לדעת איך לעשות זאת. אבל באמת את סיבת הסבל חייבים להסביר כי אחרת בשביל מה אנחנו קיימים? אנחנו באנו כדי להסביר את הסבל ואת הסיבה שלו ואיך אנחנו מתפטרים מהסבל, מתעלים מעליו.

שאלה: האם שאלת מטרת החיים שייכת רק להפצה לנקודות שבלב או גם בהפצת מסר החיבור בלבד אנחנו מדברים על מהות החיים בנצחיות?

גם כאן וגם כאן אנחנו צריכים היום לפתוח את המסר וממש להפיץ לכל העולם. אין לנו היום מה להסתיר, ההסתרה בעצמה היא על ידי הרצון לקבל שבכל אדם ואדם, הרצון לקבל הוא המסתיר מכל אדם ואדם את מה שהוא לא צריך לדעת בינתיים.

שאלה: למה בעולם הזה אנשים חוקרים ומתאמצים, ואילו למקובלים הבורא מגלה את המדע כמו במקרה של מאמר "השלום" לבעל הסולם?

בעל הסולם, כדי לגלות מה שהוא מגלה לנו במאמר "השלום", הגיע לזה על ידי מאמצים גדולים מאוד ובמשך המון שנים, ואז זה התגלה לו. וחוץ מזה, מפני שהוא בא מנשמה מיוחדת, זאת אומרת יש לו מקום מיוחד באדם הראשון, אותה נקודה שבנשמת אדם הראשון היא מאוד חשובה, מאוד מרכזית וכוללת כל מיני מחשבות, רצונות, פעולות, והוא השקיע בזה, ולכן הוא הצליח ויכול להסביר לנו את זה.

שאלה: מהו כוח הגבורה שמאפשר לפרוץ לרוחניות, ומהן החומות שמקיפות אותנו?

מורכב להסביר את זה, אנחנו נלמד. מורכב להסביר אפילו מהו כוח הגבורה.

(סוף השיעור)