בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ק"ח, אם תעזבני יום, יומים אעזבך*

1. כל ירידה וירידה שאנחנו מקבלים, זו הרגשה שקיבלנו לרשותנו רצון חדש מקולקל כדי לתקן אותו. כלומר ירידה זה חלק מהדרך, מההתקדמות לתיקון. בלי הרגשת הירידות לא הייתה לנו אפשרות לתקן את הרצונות האלו שבהם אנחנו נמצאים בירידה, ולהביא אותם לתיקון ולעלייה.

2. יגיעה, כל מאמץ ומאמץ, מתחברת להרבה מאוד יגיעות כאלו ובסופו של דבר הם בונים לנו את העטיפה הרוחנית על הרצון לקבל. הרצון לקבל לא משתנה, הוא רק מתגלה יותר ויותר. אנחנו צריכים לעטוף אותו במה שנקרא מסך ואור חוזר, בכוונה ע"מ להשפיע. זאת העבודה שלנו.

3. ש: לפעמים המאמץ חזק יותר מהתשלום ולכן לא ייתן לך כוח לעבוד.
   ר: אז מה הבעיה? הבעיה היא רק שאנחנו שוכחים ולא מרגישים שזה מגיע מהבורא. ברגע שאתה מבין שזה המכשול שיש לפניך בדרך לגמר התיקון של הנשמה שלך, אז אתה איכשהו מתקדם, למרות המכשול שלפניך. זה תלוי בחשיבות המטרה.
   
   יש לפניי מטרה ומכשול, האם המטרה יותר חשובה מלעבור את המכשול, או שהמכשול עוצר אותי מחוסר חשיבות המטרה, ואני נכנע, אני יושב לפני המכשול ולא זז? הכל תלוי בחשיבות המכשול והמטרה. *יש לך קבוצה שיכולה לעורר אותך. ודאי שכוח הקבוצה מלכתחילה בנוי בצורה כזאת שאתה יכול לעבור את כל המכשולים*.

ש: איך לבקש כוחות מהקבוצה בתפילה?

ר: *לשאול כוחות מהחברים מהקבוצה, לבקש מהם שיעזרו לך, שתתפללו יחד. בדרך כלל מה שאתה מרגיש, כך מרגישים כולם פחות או יותר. הקבוצות הופכות להיות מאוד הומוגניות, כלומר ממש עוד מעט נצא כולנו לרמה כללית אחידה. ודאי שכל אחד לפי התכונות שלו, לפי הכוחות שבכל אחד מאיתנו, הם כוחות אופייניים לו, אבל הרמה בכולם תהיה שווה. זה סימן שאנחנו מתקדמים לחיבור ושאנחנו מתקדמים לדור האחרון*.

ש: כשנגמרים הכוחות, אתה משום מה שוכח גם מתפילה..?

ר: *זה מתוך חוסר קשר עם הקבוצה. אם היית מקושר עם הקבוצה, לא היית שוכח. היית עובד לא עם ההרגשה הפרטית שלך, אלא עם הרגשה הכללית של הקבוצה. שים לב על זה*.

4. מאיזה נקודה צריך להביט על הרל"ק כדי לא להיות תלוי בו?

ר: אם אתה נדבק לקבוצה, אתה כבר עובר ממלכות לבינה ושם אתה עובר את כל תהליך העיבור, לידה ואפילו גדלות. כל זה בתוך העשירייה, בקשר עם הבורא.

ש: מה זה אומר שאני לוקח מהרצון לקבל שלי ולא מחזיר לו?

ר: אתה לאט לאט, עוד לא עכשיו, מתחיל לעבוד גם עם הרצונות לקבל שלך שיהיו בע"מ להשפיע. *אתה מזהה שעשית כל מיני פעולות כדי לקבל מהן רווחים, תענוגים, ועכשיו אתה רוצה לעשות אותן כדי ברצונות האלה לעבוד למען החברה, למען הקבוצה שלך*.

ש: הגוף יכול לתת לי קודם כל את האנרגיה..?

ר: כן. קראנו במאמרי רב"ש כמה החברים יקרים בשבילו, שאין שום דבר חוץ מחברים, אין שום מרחק ביניהם וכן הלאה.

ש: מהו תהליך המעבר מכוונה אחת הראשונית לכוונה..?

ר: התהליך הזה נקרא תיקון, והוא קורה ע"י העבודה שלנו. כולנו משתדלים להתקרב זה אל זה, למשוך מאור המחזיר למוטב ולראות תוצאות מזה שאנחנו יותר ויותר מתקרבים זה לזה, להיות כאיש אחד בלב אחד, ברצון אחד. אנחנו משלימים את הרצונות שלנו ומכוונים אותם כולנו לבורא, וכך מתקדמים.

5. ש: האם שמחה פנימית גם נחשבת או שצריך להקרין אותה החוצה?

ר: יש ויש. אם אדם מקרין את זה החוצה כהחלטה שלו כיון שהוא רוצה בזה לעורר את החברים, אז עושה את זה. אם לא, אז שומר בפנים.

ש: מותר לזייף שמחה?
ר: כן, כדאי. העיקר לעורר את החברים.

6. ש: מה ההבדל בין תפיסה פרטית של בורא לבין תפיסה שלו בתוך העשירייה?

ר: *אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לבורא שמתגלה מתוך העשירייה. אם אני מדמיין אותו כבורא פרטי שלי, זו לא צורה שיכולה למשוך אותי קדימה, אלא ההפך*.

ש: כשאני מחוץ לעשירייה אז אין בורא?

ר: *איך יכול להיות בורא אם אתה מחוצה לעשירייה?. אתה צריך לפני התפילה לכוון את עצמך לעשירייה ולכוח שמחזיק אותה ומייצב אותה. לכוח הזה אתה צריך להתפלל*. זה יהיה באמת הבורא, הכוח הכללי. העשירייה מסמלת לך את כל הכלי דאדה"ר שהבורא. אתה רוצה להקים אותו מהשבירה לתחייה. *רק בצורה כזאת אתה יכול לפנות לבורא*.

7. ש: איך מוצאים כוח לפנות לבורא בידיים ריקות?

ר: ע"י הסביבה. רק ע"י הסביבה. לבד אדם לא יכול לעשות כלום, אין לו כוח לזה, אפילו לא כוח הבירור.

ש: כשפונים לבורא, צריך לשלם לו אח"כ משהו?

ר: *וודאי שכל מה שאתה עושה זה בע"מ להשפיע. זה מתברר לך אח"כ, וזה נקרא שאתה משלם. אתה משלם בזה שאתה מודה לו על כך שכל הפעולות שעשית, זה הוא עשה, ועשה כדי להעלות אותך לדרגת ע"מ להשפיע. אתה מקבל את העבודה הזאת שנותנים לך בע"מ להשפיע כשכר הגדול ביותר. לא צריך שום תמורה חוץ מזה שיש לך אפשרות לעשות משהו בע"מ להשפיע*.

ש: כשאני מבקש מהעשירייה, אני משלם להם?

ר: תלוי באיזה מצבים אתם נמצאים. בדרך כלל אתה משלם לעשירייה בהשתתפות שלך.

8. מה זה אומר שאתה לא תקבל כלום לגוף?

ר: הוא צריך להתחזק בעשירייה. לבד זה לא ילך, זה יהיה שקר. מתחזק בעשירייה ומגיע למצב שבאמת יכול איכשהו, באיזושהי דרגה קטנה, לתאר לעצמו שהוא עושה את זה רק כדי להשפיע. להשפיע זה גם מתוך האגו. הוא נמצא בעשירייה ולא נעים לו, הוא רוצה להראות את עצמו כלא פחות מהם. אבל בכל זאת פעולות כאלה מעוררות מאור המחזיר למוטב, ואז הוא מתקדם.

9. ש: מה פירוש המשפט, אם תעזבני יום, תעזבנה יומיים?

ר: *אם האדם עוזב את התיקון, התיקון חוזר אליו אבל אחרי ריחוק בזמן וכבר בצורה יותר מוגברת*.

10. ש: האם יש מצבים שבהם הבורא עוזב אותנו?

ר: ודאי שכן. *אם תעזבנו יום, יומיים אעזבך. כלומר אם אתה עוזב אותו ליום, אז הוא עוזב אותך ליומיים. ודאי שאתה מקבל אח"כ הכבדת הלב, מכות וייסורים, ותצטרך לקיים בכל זאת מה שזלזלת ולא קיימת*.

11. ש: כתוב נמצא שהוא מרוחק מה' מחמת שרוצה קבלת תענוגים מעולם הבא...?

ר: הבורא רוצה להיטיב לנבראיו לא לפי מה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו בקבלת התענוגים. להיטיב לנבראיו זה בצורה שאנחנו צריכים להכין את עצמנו אליה, ואז אני אראה. תביא לילד קטן ספר מיוחד של חכמה, איך הוא יכול ליהנות ממנה? כלומר *המתנה צריכה להיות מתאימה למי שמקבל אותה. לכן אנחנו צריכים להכין את עצמנו, וכך נתחיל להרגיש כמה שבורא רוצה להיטיב לנו. העולם מלא תענוגים, אנחנו נמצאים באור אינסוף, אבל איך אנחנו מרגישים אותו*?

12. מה זה שהבורא שונא את הגופות…?

ר: הבורא הפוך מהרצון לקבל, הוא כולו רצון להשפיע, זה נקרא שהוא שונא את הרצונות לקבל שבנו. הם נמצאים בנו בע"מ לקבל, ואנחנו צריכים להביא את הרצונות האלה בכוונה ע"מ להשפיע, ואז מתקרבים אליו. בצורה כזאת אנחנו מתקרבים ומתקנים את עצמנו. *זאת כל הדרך*.

13. ש: איך אפשר לא לתת מזונות לרצון לקבל?
    ר: אנחנו יכולים לתת מזונות לרצון לקבל בזמן שמתקנים אותו ומשתדלים לעבוד עימו, אבל לא יותר. כמו שכתוב כשור לעול וחמור למשא. כמו שלסוס אתה נותן אוכל אם הוא עובד, ואם הוא לא רוצה לעבוד אז לא תיתן לו אוכל, הוא מבין שתמורת האוכל הוא חייב לעבוד. כך אנחנו צריכים להתייחס לגוף שלנו, לעצמנו. תארו לעצמכם איך אנחנו צריכים להתייחס לגוף שלנו, לעולם שלנו, רק בצורה שהוא מאפשר לנו לעבוד בע"מ להשפיע לבורא.

14. כשאדם מקרב את עצמו לבורא, היינו שמבטל את הקבלה שלו בעולם הזה, מקטין במשהו, נמצא שנקרא קרוב לה'. אבל אח"כ הוא נכשל בקבלת העולם הזה, כלומר *האדם רוצה לקבל יותר ממה שהיה קודם, אז נמצא שמרוחק מהבורא מחמת שרוצה לקבל תענוגים דעולם הבא, וגם נופל לקבל תענוגים דעולם הזה. כלומר הוא כבר התקרב לבורא, כאילו רצה להיות ע"מ להשפיע, ועכשיו הוא רוצה כביכול גם את התענוגים שקיבל ברצון להשפיע, רוצה לקבל אותם לעצמו. נמצא שהוא מרוחק מהבורא יומיים, הולך אחורנית, נעשה עכשיו מרוחק מהבורא* ליומיים.
    
    אם הוא הלך אחורה, הוא רוצה תענוגים דעולם הזה, תענוגים דעולם הבא, ומצפה שהבורא ישלם לו על הכל. זה כבר לא ע"מ להשפיע, אלא הוא נמצא בע"מ לקבל המוגבר.

האדם צריך לעשות מצווה במעשה, וכמו כן להאמין שיש תענוג לבורא בזה שהתחתונים, שהתחתון מקיים את המצוות, שמישהו מבני האדם שומע ומשתדל לבצע מה שהבורא רוצה, להגיע לע"מ להשפיע. בזה אין הבדל בין מצווה גדולה למצווה קטנה, היינו שיש הנאה לבורא אפילו מהמעשה הכי קטן שעושים עבורו. הוא נהנה כמו שהאמא מסתכלת על התינוק שמשהו עשה בשבילה, תנועה כלשהי וכבר היא מאוד נהנית.

*העיקר הכוונה שיש לאדם. היינו שיהיה לאדם הנאה ותענוג בזה שגורם נחת רוח ליוצרו. אני לא רק מקיים מה שבורא אומר, יכול להיות שזה מאין ברירה, או כדי לא לקבל עונש. אלא אני עושה את זה כדי לגרום לו נחת רוח, ולא חשוב לי אפילו עונש או בחירה ומה, רק להגיע לגרום נחת רוח לבורא*.

*כאן עיקר הדגש בעבודה, כלומר להגיע לזה שהסיבה שאני רוצה לבצע פעולות השפעה היא רק כדי לגרום בזה נחת רוח לבורא. זה נקרא עבדו את ה' בשמחה. זאת צריכה להיות התמורה של העבודה, התמורה עבור עבודתנו, שנגיע למצב לעשות לו נחת רוח וליהנות מזה שעושים לו נחת רוח. שהאדם יקבל הנאה ותענוג בזה שזכה לשמח את הבורא*.

15. איך יכול להיות שאם נתתי, אומרים לי: "לא מגיע לך בחזרה מה שהלוות לי. אני נתתי לך מקודם מרץ לעבודה, על תנאי, היינו שאתה תקנה קניינים בשבילי. על כן מה שאתה נותן לי עכשיו, זה הכל לפי תנאי קודם. אתה בא אליי עכשיו כדי שאתן לך עוד כוחות לעבודה בכדי להביא לקניינים חדשים" ?

אז *יש לי בעיה עם הרצון לקבל שלי. הוא קיבל מרץ, כיוון, ודחפו אותו לע"מ להשפיע, אבל עכשיו דורשים ממנו עוד יותר, והוא לא מסכים, כי צריך בדרך לקבל איזושהו תמורה, צ'ופר, תגמול, משהו, ואין לו. כאן הבעיה, אנחנו צריכים בדרך לשנות את מהות התשלום, זה שעשיתי פעולת השפעה, אם עשיתי אותה כמו שאני מרגיש, מבין, למען הבורא, אז זה בשבילי התשלום*.

16. זה נבחן ל-ואתם לא תלווה לו. כלומר שאין אתה צריך לתת לו שום דבר בעד המרץ שנותן לך הגוף לעבוד, אבל אם תלוונו, אם אתה נותן לו איזשהו תענוג, הוא רק בהלוואה. אתה חייב לתת רק בהלוואה, היינו שצריך לתת לך תמורה, התמורה היא כוח לעבוד, אבל לא לחינם. כמו לסוס, לחמור, נותנים להם אוכל כדי שיעבדו. זה תמיד חייב ליתן חל מרץ. היינו בחינם הוא צריך לתת. אתה לא נותן לו שום תענוג, ואתה תובע ממנו תמיד שיש לך כוח לעבודה, כעבד לווה לאיש הנלווה. על כן הוא יהיה תמיד לעבד, ואתה תהיה אדון.

*חלק 2 - השלום בעולם. כותרת: בחיי המעשה סותרות 4 המידות זו לזו*

17. לא יכול להיות שלום בציבור ב-4 המידות האלו שאנחנו בנויים מהן. זה נעשה בכוונה, רק בשילוב הנכון בין 4 המידות הללו, שכולן מכוונות לבורא, לע"מ להשפיע, רק בצורה כזאת העולם יכול להגיע לרוגע ולא להיות כל הזמן בחימוש, במלחמות, בכל מיני קטטות.

18. לאף מקום, כל מה שלא תיקח, כל כיוון, אם זה לא לחיבור למעלה מכל ההבדלים וההפרעות, זה הכל ילך בכל זאת לכיוון הרע. אין לעולם שלנו, ואנחנו צריכים סופסוף להבין את זה, הבעיה היא להבין, גם בני האדם, מדינות ושליטים, רואים שאין שום אפשרות להגיע לאיזשהו איזון, למשהו. הם מאבדים את כל היסודות. פעם זה היה סוציאליסטיים, קומוניסטים, קפיטליסטים למיניהם. בכל אחד ואחד לעשות שוויון..
    
    עכשיו ברור לכולם שלא יכול להיות שוויון ולא שום דבר, וכל זה משחק מכור. אין שום מטרה שמאירה, שברורה לעולם, שאליה כדאי להתקדם, באף מדינה, באף מקום. כל אחד רק עוטף את עצמו, כל משטר עוטף את עצמו בכל מיני צורות נציונליסטיות, כלכליות, משהו, אבל כל זה אך ורק כדי להתקיים לשלוט זמן מה וזהו. ברור לו ולכולם ששום דבר לא ישנה ואין לנו שום אפשרות לשלוט על החיים שלנו, לכוון את עצמנו למצב יותר טוב. אנחנו לא יודעים מה זה מצב יותר טוב.

19. ש: יש לך זריזים יותר, פיקחים, וחלשים.. איך זה משתלב?

ר: לא חשוב. *אם אתה עושה למען הבורא, ואנחנו כמבצעים את הפעולה, אז כל אחד מה שיכול לבצע, מבצע מתוך שהבורא ברא אותו בצורה כזאת. לכן אין לו שום פחיתות כלפי האחרים, אלא כל העבודה שלו היא רק להוציא מעצמו תפוקה, רצון, כיוון, הספק עבודה נכונה, כדי לגרום לו נחת רוח*.

ש: במה תלויה ההתקדמות של האדם ברוחניות?

ר: במידה שהוא מחובר עם האחרים כדי לגרום נחת רוח לבורא, כדי לייצב ביניכם דמות הבורא.

ש: זה לא תלוי בפיקחות או בזריזות שלו

ר: לגמרי לא. זה תלוי רק בתוך הסכמה עם מטרת הבריאה.

20. *תבדקו את כל המאמר הזה, תבררו אותו טוב טוב. תחברו לזה אולי גם מקום שבעל הסולם מדבר על זה, ותראו מה שיוצא לכם. בבקשה, תעשו כזאת עבודה ויהיה לך משהו מאוד מיוחד שתוכל להציג בפני העולם*.

זאת תהיה עבודה מאוד מאוד אקטואלית בימינו, ממש אקטואלית, כי כולם מבינים שהיום בטוח אין סוציאליסטים, קפיטליסטים, מארקסיסטים. לא, לא. מה שלא תגיד, אין היום בכלל שום כיוון, וברור לכולם שלא יכול להיות, כי כל הכיוונים הם רק לטובת עצמם. אז אם כך תציגו אפשרות איך לצאת מזה, כי בצורה כמו שעכשיו ודאי שאנחנו מתגלגלים למלחמה, להתקוטטויות, כי אין שום פתרון אחר, אין שום קשרים. אנחנו מזמן כבר מחזיקים זה את זה רק ע"י המסחר, אבל עוד מעט גם זה יגמר. תראה מה שיהיה עוד מעט. לא יהיה לך אוצרות באדמה, ובכלל.

בקיצור, *המאמר הזה מאוד אקטואלי. אפשר לעבוד עליו, לפרסם אותו, לעשות מזה ממש הפצה גדולה וטובה גדולה לכל האנושות*.

21. ש: אפשר לקבוע איך לחלק את המשכורות, קפיטליזם חדש?

ר: נכון. *זאת חייבת להיות התוכנה, תוכנית להתפתחות העולם בזמננו ועד גמר התיקון. עברנו את כל השלבים הקודמים של החיבור בין בני האדם, והיום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יודעים לאן ללכת*. אין מי שקופץ, ואם קופצים, קופצים תמיד, אבל אין מי שקופץ ברצינות ויכול להראות לנו שיש לו. מאיפה יהיה לו לאדם תוכנה ברורה, תכנית ברורה, כיוון, שיטה שיכולה להבטיח לכל האנושות להגיע לטוב? אין.

כאן *אנחנו נמצאים באמת במצב מאוד מיוחד. לכן זה נקרא הדור האחרון. אנחנו צריכים לעשות את העבודה הזאת*.

*בבקשה, נסו לקחת את כל המאמר הזה, ועם עיפרון או במחשב, לא חשוב איך, תתחילו לעשות בו כאלו עבודות. זה מאוד כדאי. אתם גם תרגישו יותר באיזה עולם אנחנו נמצאים ואיך אפשר להפיץ את שיטת התיקון הנכונה, היחידה לכל העולם*.

ש: אנחנו צריכים לפתח עבור הדור האחרון את השיטה הכלכלית?

ר: *אנחנו צריכים לפתח לא רק שיטה כלכלית אלא שיטת החיבור בין האנשים בתוך המדינה, כלומר שיטה סוציאלית, שיטה פוליטיקה- אקונומית, שיטת החיבור הבינלאומי. אנחנו רוצים להגיע לשיטת החיבור שתענה על כל השאלות. תביאו לנו אותנו, למצב הטוב. עכשיו לעולם זה מאוד מאוד חשוב, עכשיו מתחיל להיות הזמן של זה*.