כנס "קבלה לעם" העולמי 2019, שיעור מס' 8 "אישה מובילה"
חלק 1|20 feb 2019
"חיבור לחיים טובים"
כנס "קבלה לעם" העולמי פברואר 2019
אישה מובילה
שיעור 8
שיעור 20.02.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
אני מאוד מתרגש. כל פעם שיש מולי קהל זה כך פחות או יותר, אבל הפעם במיוחד.
אני מאוד שמח, של מי בכלל הייתה ההברקה הזאת, לעשות ערב נשים?
קריין: של הנשים כמובן, ואנחנו עכשיו מבינים כמה זה היה נחוץ.
דווקא הסכמתי לזה מהר. כי באמת יש כאן בקשה גדולה, דרישה גדולה מצד האישה כלפי העולם. ובאמת בצדק, זו גם טענה. ואנחנו רואים שעדיין, כמה שאנחנו מתקדמים, בכל זאת יש כאן איזו אי הבנה, מה תפקיד האישה לעומת הגבר ועד כמה שהאנושות משתדלת להבין מה קורה היא עדיין לא מבינה.
ובאמת, כנראה שצריכים את חכמת הקבלה, עד כדי כך, למרות שהיא כביכול כל כך רחוקה מהעניין הזה, אבל דווקא היא מסבירה שבתהליך שאנחנו מתקדמים בעולם הזה, אנחנו עוברים כל מיני שלבי התפתחות. ובהתפתחות הזאת אנחנו מגיעים לשלב שכבר נקרא "תיקון העולם", שהוא מתחיל בעצם בזמנים האלו, הוא כבר התחיל מלפני חמש מאות שנה, אבל בתקופה הזאת במיוחד הוא נכנס למצב החדש, למצב מיוחד.
וכאן דווקא האישה צריכה לצאת קדימה ולהוביל את התיקון. אנחנו רואים את זה פחות או יותר בכל מקום שבעולם, שיש הרבה מנהלות, יש נשים גם בממשלות וגם נשים שהן ראשי ממשלות פה ושם. בכלל האישה מתחילה יותר ויותר לתפוס מקום, לתפוס משרות גבוהות, גם בצבא, בכל דבר.
אבל לא זה העניין. התפקיד שהאישה צריכה למלא בעולם מגיע עוד מאברהם, שקיבל ממש ציווי, "שמע מה שאומרת לך שרה". ואחר כך, בכל התהליך שעבר דווקא עם ישראל, "בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים", ועוד ועוד כאלה דוגמאות. בכל מקום אנחנו רואים שדווקא האישה הייתה קובעת את התפתחות האומה לכיוון החדש, והגברים היו רק מבצעים.
לפי חכמת הקבלה אישה זה מלכות, ואישה זה גם בינה. זאת אומרת, מלכות זה המקום שצריכים לתקן, שדורש תיקון, ובינה זה המקום המתוקן שלה. והגבר הוא זעיר אנפין, זו המערכת באמצע בין מלכות לבינה, שהוא צריך להעביר את החלק הנשי שבבריאה ממצב אחד למצב השני. הגבר הוא המבצע, אבל הבריאה עצמה היא אישה.
לכן הסכמתי בלי שום התנגדות לזה שיהיה לנו הפעם ערב נשים, שננסה לבדוק מה זה נקרא ערב נשים, שנשים יבינו שחכמת הקבלה היא בשבילן. דרך אגב, נראה לי שאצלנו זה כך.
קריין: יותר מ-70% מהתלמידים שלנו ברחבי העולם הן נשים.
תלמידות.
קריין: תלמידות, כן.
וזה לא סתם. נשים יותר מגברים צמאות לדעת למה חיים, בשביל מה חיים, מה מהות החיים, מה מטרת החיים. נראה לנו שאולי אלה שאלות פילוסופיות, שגברים יותר עוסקים בזה, והאישה היא עם הילדים, עם הבית, עם המטבח. אבל ודאי שאנחנו מבינים שהעידן הזה נגמר, אנחנו גדלים ויוצאים למצב חדש.
ולכן אנחנו צריכים להבין שמפני שהעולם עכשיו עובר שלבי התפתחות מאוד מיוחדים, דווקא שוב ושוב נשים יוצאות קדימה לכל התפקידים המיוחדים ואנחנו עוד נראה את זה בזמן הקרוב. אנחנו רק התחלנו את התהליך, ובהחלט רואים עד כמה האישה שמגיעה לתפקיד הנכון, היא פועלת ומבצעת פעולות לא פחות מהגבר. ואפילו יותר, באחריות יתר בכול, אנחנו רואים שזה כך.
לכן גם בחכמת הקבלה אנחנו רואים שיש לה מקום, שהיא רוצה, שהיא מבינה, שהיא לומדת, שהיא מלמדת, ולא כמו שהיו חושבים שזה עניין של הגברים. אלא ממש כמו בכל דבר, יש היום תקופה חדשה, ולכן לאישה שהיא חָכָמת לב יש לה מקום.
קריין: נקרא את מה שאמרת בציטוט מס' 4.
"כתוב "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ", רוצה לומר שחכמת הנשים עיקרה בלב, וכמ"ש על פסוק "ויבן ה' אלוקים את הצלע", שנתן בינה יתירה באשה, שהבינה שבלב היא באשה יותר."
(ר' צדוק מלובלין. ליקוטי מאמרים, ט"ז)
דווקא האישה היא חכמת לב. זה מאוד מעניין איך הזוהר מדבר על זה. יש עוד הרבה פסוקים כאלה שכדאי לקרוא.
קריין: לגבי מה שאמרת בתחילת דבריך על אברהם ושרה נקרא את ציטוט מס' 7.
"אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה הייתה שם, סמך אברהם עליה."
(זוהר לעם. וירא, 354)
כן. אנחנו גם רואים, שמי מגדל אותנו? אמא. מי דואג לנו? אמא. אנחנו אומרים, "בית אמא", הכול זה אמא. גם הטבע, אנחנו מתייחסים אליו כאל אמא. זאת אומרת, יש כאן כוח מיוחד שהוא הכול. והגבר, לפי חכמת הקבלה הוא רק המעביר את האור, מעביר את הכוח, אבל הכול מתבשל והכול מצטבר והכול נולד מתוך אמא, מתוך אישה.
לכן אנחנו גם לומדים על גמר התיקון, על התהליך שאנחנו צריכים לעבור, על העלאת המלכות לבינה, על כל התהליכים האלו שהכול יותר ויותר מתבצע ובכלל שייך לאישה.
קריין: כן, יש גם ציטוט 16 מתוך בעל הסולם, "סוד העיבור לידה".
"בינה מכונה בלשון המקובלים בשם "אמא", להיותה אמא של כל העולם כולו".
(בעל הסולם. "סוד העיבור – לידה")
בואו נלך לשאלות ותשובות, אני לא אוכל לדבר ללא חיסרון של הקהל.
שאלה: מה יש לחכמת הקבלה להציע לאישה היום, עכשיו?
חכמת הקבלה מסבירה לנו על כל הבריאה, על הכול, זאת אומרת כולל כל העולמות, לא רק העולם שלנו. היא מסבירה לנו על המבנה הכללי, הכוח הכללי שפועל בכל המציאות הזאת, שהוא מתייחס אליך ובכלל לכולם יחד בתהליך מסוים. אנחנו עוברים את התהליך הזה בהתפתחות שלנו בהרבה גלגולים, ואנחנו יכולים לקבוע את סדר ההתפתחות שלנו.
אנחנו יכולים לדעת למה, בשביל מה אנחנו חיים, מה קורה ומה יקרה. כמו שכתוב בספרים שכתובים כבר מלפני אלפיים, שלושת אלפים, ארבעת אלפים שנה. הספר הראשון בקבלה נכתב לפני ששת אלפים שנה על ידי המקובל הראשון שהוא אדם, הוא כתב את הספר "רזיאל המלאך". אברהם אבינו כתב את "ספר היצירה". אחרי כן נכתבה התורה, ולפני אלפיים שנה נכתב ספר הזוהר.
זאת אומרת, יש לנו מה ללמוד ומאיפה לקבל את הידיעה על הכוחות שפועלים במציאות ומפעילים אותנו. במיוחד אם אנחנו רוצים לדעת איך לחיות, אפילו איך לקיים חיים בתוך המשפחה, איך להתקשר בין בני זוג, איך לחנך נכון ילדים, מה הטבע של האישה, של הגבר, ומה סוג ההתקשרות שיכול להיות ביניהם.
את כל הדברים האלה אנחנו יכולים לקבל מחכמת הקבלה כי היא מסבירה לנו את יסודות העולם, פשוט את הטבע, ומתוך זה אנחנו לומדים. לא מתוך מה שנראה לחכמים שלנו, שהיום זה כך ומחר זה יכול להיות אחרת, אלא ממש מיסודות שאנחנו כבר רואים שהם אמיתיים ועברו מבחן של אלפי שנים.
אז תלוי מה את רוצה לדעת. אפשר לדעת כל דבר, מאיפה השפה? מאיפה האותיות? למה אנחנו תופסים את העולם בחמישה חושים? למה אנחנו בנויים בצורה כזאת, גברים, נשים? למה בצורה כזאת מולידים ילדים ובונים משפחה? כל דבר אפשר לשאול ולקבל תשובה, כי חכמת הקבלה מסבירה לנו את היסודות שמתוכם אפשר להבין את כל היתר.
שאלה: מה יגרום לי להירגע מתחושת חוסר סיפוק? אני מבינה שיש לי הכול מבחינת בעל, אפילו מספרים לי שהוא בעל טוב. שלושה ילדים חמודים. אני מתעמלת, אני עושה אימון אישי. באמת, הכול בסדר, אבל בפנים אני לא רגועה. האם הקבלה יכולה לעזור לי להירגע ולהרגיש מסופקת?
באמת השאלה, למה את לא רגועה אם יש לך הכול? אנחנו חיים בעולם, בזמן הזה המיוחד, שבאמת למרות שאנחנו יכולים לסדר את העולם נפלא, ככה בכללות אין לנו שום בעיה. כמה שאנחנו מייצרים מזון, ותעשיה וכל דבר ודבר, אם היינו יודעים לסדר את זה נכון, אם היו היחסים בין בני אדם נכונים, אנחנו היינו יכולים לספק כל טוב לכולם, ממש, לפי הכמות שאנחנו מייצרים כל דבר. אלא הבעיה היא, חוסר הקשר הנכון בינינו. חוסר הקשר הוא הורס את הכול, ולכן, יש לנו את אלה שגוועים מרעב, ואת אלו שזורקים את כל עודף המזון לים, וכן הלאה.
והעיקר מה שיש בעולם שלנו ובזמננו, זה שפעם לא חשבנו שזה ייקרה. אף פעם האנושות לא חשבה שהיא תתחיל לשאול "בשביל מה אני חי"? והשאלה היא כאילו פשוטה, "בשביל מה אתה חי"? חי, העיקר לחיות טוב. לא. כמו שאומרת לנו הגברת הנחמדה, "כל טוב יש לי, אפילו בעל והכול" שזה גם לא כל כך רגיל בזמננו, "ובכל זאת אני מרגישה לא מסופקת, משהו חסר לי".
חכמת הקבלה מסבירה את זה פשוט. היא אומרת, חוץ משאנחנו נספק את עצמנו בדרגת דומם, צומח, חי, שיהיה לנו כל טוב לגוף שלנו, לחיים שלנו, למשפחה שלנו, כמו שיש אצל חיות, כך בדרגת בני אדם, חוץ מזה יש לנו עוד חיסרון נוסף, רצון נוסף יותר גבוה מזה שאנחנו סתם חיים בעולם הזה. הרצון הזה נקרא "נקודה שבלב".
שיש בתוך הלב רצון כזה קטן חוץ מאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, שאלה ששה הרצונות הבסיסיים שיש בכל אחד. חוץ מזה יש לנו עוד חיסרון, והוא מתבטא בשאלה פשוטה "בשביל מה אני חי? מה התועלת מהחיים שלי"? חי נכון, יותר או פחות. אבל אם זה מתחיל, ואם זה נגמר כבר יש כאן איזה מין חיסרון, משהו חסר. למה זה כך? האם זה באמת צריך להיות כך? האם אנחנו לא צריכים להיות נצחיים? לחיות בשלימות? למה השאלה הזאת לא מתעוררת בחיות, ואצלנו בבני אדם היא מתעוררת.
אז יש כאלה שהם הולכים לדת, ושם הם כאילו נרגעים. "יש קדוש ברוך הוא, אנחנו עושים את מה שהוא רוצה, ואז יהיה לנו לא בעולם הזה, אלא בעולם הבא איזה פיצוי, איזה שכר".
חכמת הקבלה אומרת, לא כך. היא אומרת, "עולמך תראה בחייך". מה זאת אומרת "בחייך"? אין עולם הבא, יש לך העולם הזה. אתה רוצה לראות? בבקשה, זה הכול תלוי, איך שאתה תפתח את עצמך. לכן היא נקראת "חכמת הקבלה". חכמה איך לקבל את המציאות העליונה כאן בחיים האלו. בחיים האלו. ואז לא תהיה לך שאלה, בשביל מה אתה חי? אתה תדע בשביל מה.
אם ישנם אנשים, והם יותר ויותר אנשים שמתעוררת בהם השאלה "בשביל מה אני חי"? הם יכולים לפתוח, הם יכולים לפתור את הבעיה, הם יכולים לדעת, להכיר, לראות שיש עוד מציאות שהיא נסתרת ממי שלא רוצה. ומי שרוצה, אז נפתח לו. נפתח. זה נקרא, "עולמך תראה בחייך".
יש לנו את חמשת החושים שלנו, ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. חוץ מזה אנחנו יכולים לפתח בנו עוד חוש נוסף, והוא נפתח על ידי חכמת הקבלה. לכן היא נקראת "קבלה", איך לקבל את המציאות הזאת העליונה. בזמננו נמשכים לזה הרבה אנשים.
לא יודעים איפה ומה, לכן נכנסים לסמים, לדפרסיה. זה הבעיה של הדור. אני מאוד מקווה שהם ימצאו את התשובה, ויבואו, ובאמת אנחנו נגלה שחוץ מהמציאות שאנחנו מרגישים כאן ועכשיו, אנחנו יכולים להרגיש עוד מציאות עליונה, עולם העליון שעליו חכמת הקבלה מדברת. היא הייתה נסתרת אלפי שנים, ולכן היא מתגלה היום.
תנסי.
שאלה: אני שומעת על הרבה אנשים שלומדים קבלה בכל מיני מסגרות, ורציתי לדעת, במה שונה או דומה "קבלה לעם" ממסגרות אחרות של קבלה?
אני גמרתי אוניברסיטה במקצוע ביו קיברנטיקה, שזה על מערכות גוף האדם, איך שהן מתקיימות. התחלתי לעשות דוקטורט ועזבתי, כי ראיתי שזה לא נותן לי תשובה על השאלה בשביל מה חיים? למה חיים? חשבתי שעל ידי זה שאני אדע מערכות גוף האדם, אני על ידי זה אכנס פנימה יותר. כי מה יש יותר מורכב מגוף האדם, בכל הבריאה? אין. כל הבריאה זה דוממים. יש קצת צומח וחי על פני כדור הארץ, ואז גם אנחנו חיות, או שיש בתוכנו עוד משהו שאפשר להיכנס פנימה ולדעת בשביל מה חיים? לא קבלתי תשובה, והמשכתי לחפש עד שמצאתי את חכמת הקבלה. מצאתי אותה בשנת שבעים ושש. בשנת שבעים ותשע מצאתי את המורה שלי, רבי ברוך שלום הלוי אשלג, ולמדתי אצלו שתים עשרה שנה עד שהוא נפטר, ומאז אני מלמד תלמידים לפי אותה שיטה.
ודאי שהוא לא יחיד היה בזמנו. כששאלתי אותו, "האם כדאי לי ללמוד אצלו או אצל מישהו אחר"? שאלתי אותו בצורה ישירה, לא התביישתי. הוא אמר, "אני לא יודע, לך ותבדוק". באמת, כך הוא ענה. כך אני אמרתי לו פעם. סיפרתי לתלמידים שלי, שאם יש לכם ספק או משהו, לכו תבדקו. כי כתוב, "אין אדם לומד, אלא במקום שליבו חפץ". וזה מה אני רוצה להגיד לך. כדאי לבדוק, אולי יש משהו אחר. ויש.
בכל מקום קצת אחרת. יש לכיוון פסיכולוגיה. יש לכיוון לימוד עם תלמוד, גמרא, זאת אומרת, עם קיום, ולא קיום מצוות, וכל מיני ממש צורות. כמו שכתוב, "יש הרבה דרכים למקום", כל אחד שייבחר איפה שנוח וטוב לו. זה מה שאני יכול להגיד. ואל תאמיני לאף אחד שהוא יודע איך את צריכה ללכת, את צריכה לבחור את המצב, מקום, דרך, ורק את אז תתקדמי בה.
שאלה: איך הקבלה מתייחסת לנשים שהן נמצאות בבעיות של פוריות?
כמו לנשים שנמצאות בבעיות של פוריות. ומה? הקבלה היא לא מרפאה את האדם. ישנם כאלה חכמים שרוצים על ידי הקבלה לרפא, ויחד עם זה קצת לרפד את הכיס שלהם כנראה. לא, קבלה לא מתייחסת לשום דבר. היא גם לא מתייחסת לזוגיות, ולבריאות, ולשום דבר, היא מתייחסת רק לאדם שהיא מרפאה אותו כאדם, וכתוצאה מזה יכול להיות שהוא מתרפא בכל יתר הדברים.
אבל אל תחשבי שאם את הולכת למקובל, זה אומר שהוא יודע לרפא לך איזו בעיה פיזית. יכול להיות שכן, אבל לא על ידי הקבלה. יכול להיות שהוא אומר את זה כך, אבל חכמת הקבלה לא מתייחסת לזה בכלל. אני יכול להראות לך את כל ספרי הקבלה האמתיים, האותנטיים שנכתבו על ידי מקובלים ידועים בכל הדורות, ואין שם אף מילה על שום דבר, רק על תיקון הנשמה. תיקון של הנשמה. אבל כתוצאה מתיקון הנשמה, יכולים להתרחש כל מיני תופעות בטוח חיוביות, אבל רק כתוצאה מזה. לכן קבלה בצורה ישירה לא מרפאה כלום. היא מביאה לאדם חיים יותר מתוקנים, כי היא מקשרת אותו עם כוח עליון, עם האור העליון. זה הכול.
שאלה: רציתי לשמוע את דעתך בנושא שאני חושבת שמטריד אולי הרבה נשים. מה התפקיד של הכעס שאני מרגישה לפעמים כלפי בעלי?
אנחנו חיים בעולם הכי נמוך, הכי גרוע מכל העולמות. אין מצב יותר גרוע מהעולם שלנו. לפחות כששומעים את זה, זה קצת נעשה יותר קל. הטבע שלנו הוא טבע אגואיסטי. גם הגבר וגם האישה, שניהם יצורים אגואיסטים. הם חושבים כל אחד רק על הטוב שלו. הם לא יכולים לחשוב על הטוב של מישהו אחר. רק בטבע של האישה הגשמית, אישה דעולם הזה, לקשור לעצמה גם את בעלה, את הילדים והקרובים. היא יותר קשורה אליהם מצד הטבע, ולכן היא גם דורשת מהם יותר ממה שגבר דורש מאשתו, מהילדים ומהבית וכן הלאה. לפי הטבע כך אנחנו בנויים.
להכיר טוב את הטבע, חכמת הקבלה נותנת ממש לכל אחד, ואז אנחנו מבינים שאנחנו כך בנויים, שאנחנו כך מתנהגים, שזה האגו שלנו ואין מה לעשות. לכל אחד יש חלק, לכל אחד יש תפקיד. אנחנו לא יכולים להסתכל על השני ושהוא יהיה כמוני. לא יכולים, אפילו מגבר לגבר, מאישה לאישה יש הבדל. אבל בין גבר לאישה יש ממש שני עולמות.
ולכן אני בטוח שיש על מה להתרגז, אני מסכים איתך, אבל אם תלמדי את חכמת הקבלה, יהיה לך גם יותר מובן למה הוא מתנהג אחרת, לא כמו שאת חושבת. כי זה יצור אחר לגמרי. אבל יחד עם זה יהיה לך יותר קל לא להתרגז, כי אין מה לעשות. אני לא יודע איך עוד להסביר, כדאי ללמוד ולראות מי אנחנו. כל הבעיה שלנו היא שאנחנו לא מכירים את עצמנו, עד כמה שהאגו פועל בנו, עד כמה שהוא מלווה אותנו ומכוון אותנו, עד כמה שאנחנו כל הזמן נמצאים בחיפוש פנימי ולא מוצלחים בזה. עד כמה שאנחנו רוצים שהכול יהיה מסודר, אבל אנחנו לא מבינים שזה לא יכול להיות מסודר.
זאת אומרת חכמת הקבלה נותנת לאדם, בכל זאת לראות את המצב האמיתי ומתוך זה את תרגישי הרבה יותר באיזון. ובקשר לכעס הזה, בטוח שאתן תהיו הרבה יותר רגועות, יותר מבינות את המצב, את הטבע, את הילדים, את הבעל. יהיה לכם יותר קל לכוון אותם, יותר קל לשלוט בהם אם אפשר להגיד כך, וגם להבין עד כמה שהם מסוגלים להיות כמו שאת חושבת, או לא. כדאי יותר להבין את הבריאה, ואז לראות איפה הגבולות שלנו. איפה אנחנו יכולים לעשות משהו, איפה לא יכולים, ואיך להבדיל בין שני השטחים הללו, ולהישאר ברוגע והבנה שזה הטבע.
שאלה: יש הערב תחושה מאוד מיוחדת. האווירה היא מאוד מוארת ומכילה כל אחת ואחת מאיתנו. איך לשמר את כל הטוב הזה, את כל האור הזה שקיבלנו כאן, איך אנחנו ממשיכים לשמר את כל זה כשאנחנו יוצאים מפה?
קריין: שאלה מצוינת, אולי נבקש מנשות ארגון הנשים העוצמתי והחזק מאין כמוהו לספר על מה שאתן עושות?
תלמידה: שלום לכולן, ותודה רבה שבאתן. מאוד מרגש ומיוחד.
תלמידה: בהחלט זה רגע היסטורי. היום יש לנו סוד, קיבלנו מתנה מאוד מיוחדת מכל העולם. יש נשים ממעל 70 מדינות שנמצאות ברגע הזה איתנו, כולל יפן, סין, דרום וצפון אמריקה, אוסטרליה, אירופה, אפריקה. זו גם הזדמנות לספר שיש לנו השתתפות של נשים במעל 20 מקומות מרכזים מכל רחבי הארץ. ויש לנו דאגה משותפת שיהיה לנו חיים שלמים, טובים לכולנו, לכל המשפחות שלנו.
תלמידה: אנחנו מבינות שיש בקשר הנכון בינינו פתרון לכל הבעיות של העולם. ואנחנו מרגישות שהחובה שלנו כנשים לדאוג להוביל את העולם לעתיד טוב יותר, לחינוך טוב יותר לילדים שלנו ולדורות הבאים. ושבדיוק את ההרגשה המיוחדת שיש כאן עכשיו, את החום, הלבביות, הביטחון והשמחה, נוכל לקחת איתנו לחיי היום יום, לעבודה, למשפחה ולמפגש עם אנשים. ולזה נשמח להזמין אתכם להצטרף אלינו לארגון הנשים.
בחוברת שקבלתם בכניסה יש כמה מילים על הארגון, ואיזה קוד QR שתוכלו לסרוק ולמלא פרטים. ונמשיך ונהיה אתכם בקשר, ונזמין אתכם לאירועים, ונעשה את זה ביחד. תודה רבה לכולן ותמשיכו ליהנות.
שאלה: אנחנו מדברים כל הזמן על זה שהעולם במצב מאוד לא טוב, ואנחנו יודעים שאת העולם מובלים גברים, גם בהיסטוריה וגם עכשיו. האם עם האיחוד של כוח הגברים וכוח הנשים העולם יוכל להיות יותר טוב?
אני לא חושב שיכול להיות איחוד. אני חושב שההיפך, העולם הולך להתפרק. אנחנו רואים את זה כמו שזה קרה עם אירופה המאוחדת. לפני שלושים שנה אני התחלתי לכתוב מאמרים על זה שלא כדאי להתחבר, כי "חיבור רשעים, רע להם ורע לעולם."1 וכך זה קורה היום, ואנחנו עוד לא יודעים איך זה ייגמר. בכל האיחוד הזה לא חסרות נשים, עם כל אלו שבהנהלת את אירופה. זה לא העניין של החיבור בין גברים לנשים, זה עניין של התיקון של הגברים ושל הנשים ותיקון הקשר ביניהם. זה משהו אחר לגמרי. זאת אומרת צריך להיות חינוך.
לפני שאירופה רצתה להתחבר, היא הייתה צריכה לעבור לתקופה מיוחדת של חינוך. איך לחיות יחד, איך לחיות בין המדינות, בין העמים. לא סתם לחבר תעשיה, לפתוח גבול וגמרנו. ומה יצא מזה? יהיה להם קשה מאוד להיפרד בלי מלחמה, בלי סכסוכים גדולים מאוד.
לכן אנחנו צריכים לחשוב רק על חינוך, הוא הבעיה. תסתכלו גם אצלנו, בארץ ישראל, כמה אנחנו חיים כאן והאם יש איזה קשר בין בני אדם? עדיין לא. אנחנו הולכים לבחירות עם 40 מפלגות. איך זה יכול להיות במדינה כה קטנה? זה סימן שאנחנו לא יודעים להתחבר זה עם זה. ובכל מפלגה ובכל קבוצה יש עוד ועוד פירוד והכול מתפורר.
אנחנו לא מבינים איך להתחבר, ודווקא חכמת הקבלה מזמינה את מה שנקרא "המאור המחזיר למוטב", כוח מיוחד שמאחד אותנו ומחזיר אותנו לאותה הנשמה הכללית של אדם הראשון, לאותו מבנה שבו כולנו מחוברים, שאז אנחנו גם יכולים לתת דוגמה לכל העולם איך להתחבר. זה נקרא "להיות אור לגויים", להראות להם את שיטת החיבור הנכונה שנמצאת אצלנו בחכמת הקבלה, רק אנחנו עם ישראל לא רוצים לממש אותה וגם לא רוצים להביא אותה לאומות העולם. והם מרגישים שיש לנו שיטה איך להיות מצליחים, מוצלחים, שיטה לחיים טובים ואנחנו לא מגלים אותה לכולם ולכן יש לנו שנאה מצד כל העמים, אנטישמיות שגוברת מיום ליום.
לכן הכול תלוי בגילוי חכמת הקבלה, וכך כתוב בזוהר ובכל המקורות שלנו. ולכן אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לממש אותה בינינו, וזה יביא שלום בין ילדים, שלום בית, שלום המדינה ושלום העולם. זה הכול תלוי בכמה שאנחנו מהר מאוד נתחיל לממש את שיטת החיבור "ואהבת לרעך כמוך" בינינו.
אני מאוד מקווה שבזכות נשים צדקניות, כמו שפעם יצאנו ממצרים, גם ממצרים שאנחנו נמצאים היום, נצא.
(סוף השיעור)
-
"כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם, ולצדיקים, הנאה להן והנאה לעולם." (משנה , סדר נזיקין, מסכת סנהדרין ,פרק ח' , משנה ה' )↩