שיעור בוקר 17.06.18 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי, איטליה 2018 – שיעור 1

קריין: הנושא שלנו היום הוא ההכנה לכנס הקבלה העולמי, איטליה 2018, נושא הכנס הוא "מאחדים את בבל בערבות". שיעור מספר 1 בנושא, "ממיסים את הלבבות ללב אחד".

תלמיד: אנחנו רוצים להתחיל את השיעור הזה בדיווח על הכנס ובהתפעלות מהכנס. קודם כל אנחנו נמצאים בהתקפה על החיבור וזה אומר שהחלטנו שניהול הכנס הזה יהיה בצוותים כמה שיותר מעורבבים, אירופאים. הבורד האירופאי והאיטלקי מתמוססים לאחד כלפי ניהול הכנס הזה, כך שהחיבור יהיה הראש של הכנס. אנחנו מאוד מבקשים מכל הכלי העולמי את התמיכה בלחייב את החברים בכך שהכנס הזה מנוהל על ידי ראש חץ אחד של חיבור.

עכשיו ידווחו חברים שמתעסקים בזה, נתחיל בדיווח של הנהלת הכנס.

תלמיד: שלום חברים, שלום רב, תודה על הכול. אנחנו כאן כדי להגיד לכם שבחרנו עבורכם את המלון הטוב ביותר כדי לארח את כל גדולי הדור. דאגנו לכל פרט ופרט בקבלת הקהל, בסעודות, באולם לימוד. אנחנו ממליצים לכולכם לבוא ולהירשם כי עכשיו זה הרגע החשוב ביותר בדרך שלנו כאירופאים. המלון פשוט נהדר, מפואר, דאגנו להכול.

תלמיד: שלום חברים. אנחנו הולכים לפי העצה של רב, וכולנו רוצים להגיע לכנס. החברים עובדים קשה מאוד כדי לתמוך בכל אחד כדי שיוכל להגיע לכנס, וכרגע אני יכול לומר שכמעט מכל מדינה אפשר להגיע לכנס בעלות של בין שבעים למאה יורו מרוב מדינות אירופה. יש הרבה חברות תעופה שיכולות לעשות את זה, חלק ממחירי הטיסות הם אפילו שישים, שבעים יורו, כמו מגרמניה, מספרד, זה מאוד זול.

אז באמת חברים, בואו כולכם, אנחנו ניתן לכם את כל המידע. אם אתם צריכים איזו עצה תודיעו לנו. אבל באמת, בואו כולכם, זה באמת אפשרי להגיע לכנס.

תלמיד: ועכשיו נשמע דיווח לגבי שיעורי הכנס, נעבור על הלו"ז ועל התוכן.

תלמיד: למעשה הכנס נבנה על ידי חברים מכל העולם כי כל הכלי העולמי השתתף בהכנה של הכנס, יחד עם כל החברים האירופאים. מרכז הכנס יהיה בנוי מארבעה שיעורים עם הרב, שני שיעורים בשישי ושני שיעורים בשבת.

השיעורים שלנו יהיו בין שלוש וחצי לארבע שעות כל אחד, יחד עם הרב. במהלך השיעור תהיה ישיבת חברים, תהיה אפשרות לשאול שאלות את הרב, נוכל להביא את ההתפעלויות שלנו. בכל שיעור הרב יתחיל את השיעור, אחרי כן תהיה סדנה שנעבור ביחד בשיעור. ואני אומר לכם חברים שהכנס ברומא, הכנס האירופאי יהיה הכנס הגדול ביותר ש"בני ברוך" הכירו.

כמובן שאת כל הנושאים וההצעות ששלחתם לנו נשלב במהלך השיעורים. תודה לחברים, תודה לבורא, אנחנו יכולים להשיג את מטרת הכנס הזה.

תלמיד: נעבור על הנושאים של השיעורים.

נושא השיעור הראשון שיתקיים ביום שישי בבוקר הוא, "ממיסים את הלבבות ללב אחד". אנחנו זורקים את הלבבות שלנו לסיר ההיתוך, המקום להתגלות הבורא, כדי לעשות לך נחת רוח.

השיעור השני יתקיים ביום שישי בערב עם הרב, והנושא הוא, "במאמץ לחיבור הלבבות מתגלה יצר הרע". תיאור השיעור, ככל שמנסים להתחבר יותר, כך מתגלה בינינו שליטה גדולה יותר של הנחש, ואנחנו מגלים שרק אתה יכול לעזור לנו.

השיעור השלישי יתקיים בשבת בבוקר והנושא הוא, "רק התפילה לבורא יכולה לעזור". אנחנו פונים אליך ככוח היחידי שיכול לעזור לנו לנצח את היצר הרע, כדי שנידבק בך.

השיעור הרביעי יתקיים בשבת בערב, הנושא שלו הוא, "הודיה על גילוי הבורא כמקור הכול ובטחון מלא שתפילתנו לחיבור נענתה". אנחנו מודים לך שהראית לנו דרך היצר הרע שבראת, מי אנחנו, והבאת אותנו לחיבור איתך כמקור הכול.

אלה הנושאים של השיעורים, ועכשיו נעבור לדיווח לגבי ישיבות החברים שנעבור בכנס.

תלמיד: שלום חברים, אנחנו כל כך שמחים לעבוד על התוכן לישיבות החברים. נראה לי מוזר אפילו לדבר על התוכן כי לְמה שאנחנו רוצים להביא, אין שום קשר לאיזה רציונל, זה רק רגש. אנחנו רוצים לבנות את הרגש הזה ביחד. אנחנו רוצים שכל החברים מאירופה, כל החברים מהכלי העולמי ירגישו את אותו רגש, ושנרגיש כולנו שאנחנו נמצאים באותו מקום, באותו לב, באותו רגע.

התחלנו ליצור צוות אירופאי שעובד על ישיבות החברים, חשבנו על כמה חברים, ואנחנו נתקשר לכולכם. את ישיבות החברים נעשה דרך בירורים שיהיו בתוך העשיריות וכל עשירייה תוכל לפתוח את הלב שלה. אנחנו מאוד רוצים שכל החברים מאירופה, שכל אחד מכם, ירגיש אחראי למסור את הלב שלו לחברים. ולכן זאת תהיה ישיבת חברים שנרגיש בה שהיא פותחת את הלב של כל החברים וכל אחד יוכל לתת את הלב שלו לכולם.

לחיים חברים, נתראה בכנס.

תלמיד: יש לנו גם צוות שאלות, נציג אותו כעת.

תלמיד: הצוות שלנו אחראי על השאלות. שלושים, ארבעים הדקות האחרונות של כל שיעור יהיו מוקדשות לשאלות ותשובות. הצוות שלנו מורכב מהרבה חברים מאירופה, ואנחנו מכינים את כל החברים מאירופה לכך שהשאלות ינבעו ממש מתוך הלב, שהחברים ישאלו לפי הנושא, שהשאלות לא יבואו מיחידים אלא דווקא מתוך העשירייה. זה כזה אושר לעבוד ביחד, לחיים.

תלמיד: החברים הבאים שידברו הם החברים שאחראים על הסעודות, והפתעה לטישים שיהיו עם הרב.

תלמיד: זה רגע כל כך מיוחד עבורנו, אנחנו עובדים על הכנס הזה ויהיו לנו סעודות מיוחדות, יהיה לנו טיש ביום שישי בערב וביום שבת בערב, עם כל כך הרבה אפשרויות, שכל החברים מהכלי העולמי ידברו ויעשו לחיים. אנחנו מאוד מאוד רוצים שכל החברים בכלי העולמי יפתחו את הלב.

הסעודות האלו יהיו רגע מאוד מאוד חשוב עבורנו, ולכן זה דבר מדהים שנמצאים איתנו כמה חברים מאירופה בצוות. כולנו נהיה מוכנים לחמם את הלב של החברים ולשבור את ל"ב האבן הזה, ואני מבטיח לכם שהחיבור יהיה המרכז של כל הסעודות האלה. לחיים חברים.

12:51

חלק 212:54

תלמיד: שלום לכל החברים. אנחנו נציגים של המוסיקאים בכנס, יש קשר בין מוסיקאים מאירופה ומכל העולם, הם עוזרים לנו עם כל דבר כדי לבנות את הלב האירופאי, הלב העולמי הזה וסוף סוף אנחנו המוסיקאים רוצים למצוא את האיחוד, ואנחנו מוכנים לזה.

תלמיד: בתוך כל אחד מאתנו יש אנרגיה כל כך גדולה שרק הולכת וגדלה כי היא נתרמת על ידי כל החברים מהכלי העולמי. לצוות שלנו עוזרים מוסיקאים מישראל, מברזיל, מגרמניה, מהולנד והרבה חברים מאיטליה, הרבה חברים גם מהקבוצה הצעירה של איטליה שיגיעו, ואנחנו משתמשים בהרבה מאד מהעבודה שנעשתה בכנס בניו ג'רסי. אנחנו עובדים בוקר וערב, והלב שלנו מלא בשמחה, אנחנו כבר מרגישים שהלב פשוט פועם, אנחנו כבר נמצאים בלב אחד, בנפש אחת שמובילה אותנו לאיחוד שלנו, לאיחוד הסופי.

תלמיד: בוקר טוב, ערב טוב, צהריים טובים חברים, חברים מכל היבשות. רצינו לשתף על כנסי המראה, יהיו חברים שלא יטוסו לרומא ויהיו התאספויות מקומיות. אנחנו נדאג שבכמה הימים האלה של הכנס כולם יהפכו להיות איטלקים, כמובן שלא כולם יאכלו אוכל איטלקי, אבל אנחנו נהיה כולנו כאחד.

אני רוצה לתת דוגמה איך בקזחסטן, במקום שאני נמצא עכשיו, יהיה לנו כנס מראה לכל המחוז הסיבירי והקזחסטני וחברים יטוסו אלפי קילומטרים, אנחנו פותחים את ההרשמה וכבר עכשיו חברים אורזים את המזוודות וסופרים כמה חברים הם יכולים לאסוף איתם בדרך. בואו נהיה כולנו ביחד חברים, כל הדרכים מובילות לרומא.

תלמיד: היום אנחנו נתחיל ללמוד את השיעור הראשון של הכנס, וככה כל יום נתקדם. מאד מבקשים את התמיכה, שהראש של הכנס הזה יהיה ראש של חיבור.

אני רוצה להוסיף לזה שיש לנו לא רק ארבעה שיעורים אלא שישה, אבל השיעור הראשון והשיעור האחרון יהיו בהתאם למה שעוד נחליט. עדיין כמו שאנחנו שמענו יש הרבה חברים שקונים כרטיסים ונמצאים בסידור מיוחד של הטיסות, גם בכלל בהחלטה להגיע או לא להגיע. לכן כשנקבל את הלו"ז הכללי, ונדע כמה אנשים יהיו בשיעור אפס שזה יום חמישי בערב, וכמה יהיו ביום ראשון בבוקר, בהתאם לזה נחליט איזה סוג שיעור, איזו עוצמת השיעור, העומק שלו וכן הלאה. אז כנראה שעדיין אנחנו לא יודעים, אבל לארבעת השיעורים היסודיים האלו, הגדולים, שכול אחד זה ארבע שעות, אנחנו כבר יכולים להתחיל להכין את עצמנו.

כלפי אירופה. היום זה כמעט ולא נמצא, אבל משום מה בא לי כזה ציור. פעם היו מכוניות וגם לי הייתה פעם אחת כזאת, שלוקח זמן עד שאתה מניע אותה, ויש רעש כזה עד שהמנוע מתחיל לעבוד עם הסטרטר ולסובב את עצמו. כך אנחנו צריכים להניע את עצמנו, עד שמקבלים על כל ההתנעה הזאת מלמעלה אור, והוא משפיע עלינו ומתחיל לסובב אותנו כבר לפי כוח האור, לעניין ההשפעה.

אבל בהתחלה ביני לביני, כשאנחנו עדיין לא כל כך רוצים בהשפעה, אלא מסתכלים על הדוגמה של הקבוצות הוותיקות, ועל מה שכתוב במקורות שלנו, אז אנחנו אומרים, "כן, צריכים חיבור, אנחנו רוצים להתחבר, אנחנו צריכים להגיע לאהבה". אף אחד לא רוצה את זה, כי ללב אי אפשר להכתיב מה שהוא ירצה, אבל בצורה כזאת אנחנו מתניעים אותו בכוח. ואחר כך כל פעם "המאור המחזיר למוטב" פועל בהתאם ליגיעה שלנו, למאמץ שלנו, ופתאום אנחנו מרגישים. וזה לוקח הרבה זמן, כי המנוע שלנו ישן, שבור, לא פשוט להתניע אותו, אבל הוא מתחיל להסתובב, ואז אנחנו מתחילים להבין בהתחלה קצת, שאין ברירה, שבאמת זה כך כתוב. שלא סתם כתוב כמו שכותבים הרבה דברים ככה בספרי מוסר, שאתה צריך להיות ילד טוב, אלא שבאמת זה החוק של הטבע, חוק הבריאה, ואנחנו צריכים להתחבר כדי להשיג את העולם האמיתי, את מצבנו האמיתי. כי בלי זה אנחנו נמצאים באיזו אשליה, בעולם המדומה, שיש כאן איזה סרט לפנינו, ואנחנו בו, ואין שום דבר מהמצב האמיתי.

לפעמים מגיעות אלינו כל מיני התעוררויות נעימות, או בדרך כלל בלתי נעימות, עד שאנחנו מגיעים למצב שכן, מרוב כל ההתחלות האלו אנחנו מגיעים לזה שהמנוע שלנו מתחיל גם לעבוד לאותו הכיוון, שנכנס בו חומר הדלק העליון והוא מתחיל לעבוד, ואז האדם מתחיל להבין את הדברים האלה.

למה אני מדבר על זה? זה כך הגיע לי עכשיו, רשמתי את זה לפניי, הגיע לי איזה רעיון עם האוטו הישן. מפני שבאירופה יש לנו הרבה קבוצות ותיקות ולא כל כך ותיקות, וממש חדשות, ואנשים שלא מכונסים ככה לקבוצות. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולהשתדל להביא את כולנו לכיוון אחד, למאמץ אחד, להתנעה אחת. יש בזה גם כוח משלנו שכבר נמצא פחות או יותר בכיוון ויודע ומבין ומרגיש, העיקר מרגיש, שכן דווקא בחיבור שם נמצאת הכניסה לעולם האמיתי, ואנחנו כאן ממש נמצאים באיזה חוסר הכרה, בערפל.

אנחנו צריכים להבין איזו אחריות יש על כל אחד שנמצא כבר בהתקדמות, שהוא חייב להיות כאותו הגרר, שמושך את העגלה הזאת, הגרוטאה הזאת שלא כל כך רוצה לזוז בעצמה. אז כל אחד ואחד חייב להתחבר לזה ולהצטרף, כי יש לנו בזה עבודה מאד גדולה, התקפה לאיחוד.

אני חושב שגם לא דיברו כאן עדיין, על השיחות או ההפעלות שיהיו בין השיעור הראשון והשני בימי הכנס, שזאת תהיה הפעלה מצד המארגנים. שם אנחנו צריכים במיוחד אני חושב, אחרי השיעור הראשון לדבר ולשבח את מה שאנחנו גם עכשיו שמענו, ועוד יותר, את המאמצים המשותפים שיש לנו מכל הכלי האירופאי על ההכנה לכנס.

יש לנו כאן עבודה גדולה, אנחנו רק צריכים להבין שזה לא עניין של כנס, הלוואי שאנחנו נגיע למצב שכבר הכינוס הגדול, כחיבור, יקרה לפני הכנס בכלל, והכנס יהיה כשמחה בלבד. אבל עוצמת החיבור שהיא כבר תבוא אפילו לפני זה, שאנחנו נתאחד, ונשיג באיחוד שלנו את כל מה שאנחנו צריכים להשיג לפי תכנית הבורא.

סך הכול זה השיעור הראשון, עוד נעשה הרבה כאלה. את השיעור הראשון נחלק לחלקים ונעמיק בו, וכנראה שמה שעכשיו נלמד ונקרא, זו לא הגרסה היחידה והסופית. אנחנו נעבד אותו זה ברור. אבל בכל זאת ראיתי שיש כאן חומר טוב.

קריין: שיעור ראשון בנושא "ממיסים את הלבבות ללב אחד".

"זורקים את הלבבות שלנו לסיר ההיתוך, המקום להתגלות הבורא, כדי לעשות לך נ"ר."

קריין: קטע מספר 1 מתוך רב"ש "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל"

אני שוב אומר, אנחנו יודעים את זה גם על עצמנו, ויש חברים שנמצאים בכל מיני שלבים, בשלב הראשון כשאדם נכנס לחכמת הקבלה, המאמר הראשון שהוא קורא הוא "אנחנו נתאספנו כאן". אבל מי צריך להתאסף? אנחנו נתאספנו? למה מדברים ככה, כאילו שהגענו לגן ילדים והגננת אוספת את כולם. הדרך הזאת מאוד ארוכה, עד שהאדם שומע על דברים שלא נמצאים בכלל בלב ובמוח שלו, שהוא דוחה אותם מכל וכל, ולא רוצה להיות מחובר ולא כלום, ולוקח לו שנים שנים, עד שהוא אומר "רוצה אני".

לכן אנחנו צריכים להבין קודם כל איך אנחנו בונים את שיעור "0", אם יבואו אליו התלמידים החדשים, ובכלל מהשיעור הראשון, איך עלינו פה ושם לציין את העניין הזה, שהכניסה לרוחניות היא כניסה איטית, הדרגתית, ושאדם צריך לסבול מזה שאומרים לו לעשות דברים שהם לא בלב ובמוח שלו, לגמרי לא, שהוא לא מסכים ולא רוצה בזה, הלב אטום, והוא שומע את זה כשקר, כאיזה מוסר ששמע הרבה פעמים בחיים שלו מההורים ומהמחנכים, וכשהגיע לחכמת הקבלה הוא לא מצפה שכאן ידברו על החיבור ועל "ואהבת". מה זה אהבה? אלה דברים שכולם מזלזלים בהם, כולם מבינים שזה כבר לא קיים, צריכים להיות ראליים.

שוב, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסבירים לעצמנו ולמתחילים, אולי נוכל לחבר סיפורים, אפילו אישיים, שאדם יספר, עד כמה היה לי קשה להיכנס לזה, עד כמה סבלתי עד שהתחלתי לשמוע מבלי להרגיש דחייה ואחר כך אפילו מהרצון שלי, ואחרי כן אפילו בשמחה, שהחיבור נראה לי דווקא כדבר רצוי ומיוחד וכולי.

זה מאוד יעזור. אנחנו חייבים את השלב הזה להמתיק, לרכך אותו למתחילים, כי כשאנשים שומעים על מה שאנחנו מדברים הם חושבים שזו קבוצת הזויים, מפגרים, האם הם בכלל גמרו גן ילדים או בית ספר, איפה הם נמצאים בכלל? אנחנו צריכים להסביר יותר ויותר, כי אנשים לא מבינים את זה או יותר משלא מבינים, הלב לא רוצה לשמוע.

לכן אני מבקש שנחבר כל מיני קטעים, סיפורים ונזרוק אותם לאיזה סל , וזה יעזור לנו בעבודה עם האנשים החדשים. אני עדיין מרגיש שזה דורש הרבה מאמץ מהוותיקים כלפי המתחילים כדי לעזור למתחילים להבין, שדווקא בחיבור אנחנו מגיעים לתיקון הבריאה.

קריין: קטע ראשון, רב"ש א', "לאיזה דרגה אדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל".

"כל הנשמות נמשכות מנשמת אדם הראשון, כי לאחר שחטא בחטא עץ הדעת, נתחלקה נשמתו לשישים רבוא נשמות, זאת אומרת, מה שהיה לאדם הראשון אור אחד, הנקרא בלשון הזה"ק, "זיהרא עילאה", שהיה לו בגן עדן בבת אחת, היא מתפשטת לחלקים רבים."

(רב"ש - א', מאמר 10 "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל" 1984)

סדנה

איך זה שהיה לנו כלי אחד עם אור גדול ופתאום הכלי הזה נשבר להרבה כלים קטנים והאור שבהם התמעט עד הניצוץ? שזה גם אור, רק כלפי אותו הכלי כך הוא נראה. איך אנחנו יכולים לתאר את השבירה הזאת שהיא כלפי הכלי בלבד, ולא נעשתה באמת?

הרי אין דבר כזה, כי "אני ה-ו-י-ה לא שניתי" ה-ו-י-ה נשאר ה-ו-י-ה, אלא איך זה נקרא שאותו הכלי שהרגיש את כל אור אין סוף שהיה ממלא אותו, עכשיו מרגיש את עצמו שבור, ובמקום האור שממלא אותו מרגיש רק ניצוץ? מה קרה בתוך הכלי ועל ידי מה השתנתה הרגשתו?

*

מה צריך להשתנות בי כדי שבמקום מה שאני מרגיש עכשיו, את עצמי והעולם, אני ארגיש את הכול כאחד, כעולם אין סוף?

*

מה צריך להשתנות בי, כדי שאני ארגיש את עולם האמת?

אנחנו לומדים שכתוב ש"הכול בא לשמשני ואני לשמש את קוני". זאת אומרת, שכל העולם רק נראה לי כעולם שבור, גדול ומחולק להמון המון פרטים ופריטים, אבל זה רק כלפי ככה, כלפי התפיסה המקולקלת שלי.

מה אני צריך לתקן בתפיסה שלי כדי לראות את עולם האמת, ואז כשאני לא אראה הרבה אנשים, חברים, כלום, מה אני אראה?

*

איך אני הופך להיות "אדם הראשון"? אנחנו לומדים בתפיסת המציאות שאין יותר מזה.

*

איזה שלבים אני צריך לעבור כדי להיות כמו "אדם הראשון", מהמצב הנוכחי שלנו ועד הכלי האחד הזה, "אדם"? תעזרו אחד לשני.

*

לאיזו דרגה רוחנית אנחנו צריכים להגיע כדי ששש מאות אלף חלקים יתחברו לאחד?

*

קריין: קטע 2 מתוך תלמוד עשר הספירות, חלק ח' , "אור פנימי", אות פ"ח.

"כל עסקינו בתפלות ומצות מעשיות הוא, לחזור ולברר ולהעלות לכל אלו הנשמות שנשרו מאדה"ר ונפלו לקליפות, עד להביאן לשורשן הראשון, כמות שהיו בו, מטרם שחטא בעצה"ד."

(בעל הסולם. תע"ס. חלק ח', אור פנימי, אות פ"ח)

אני מבקש מכל עשירייה ועשירייה לברר את המשפט. תקראו אותו כל פעם ותבררו עוד ועוד קצת עד שיהיה לכם ברור מה שכתוב.

כל אחד יכול לברר חלק קטן.

*

"אדם הראשון" רצה לקבל על מנת להשפיע אור גדול מאוד שהוא לא היה מסוגל, רק שלא ידע שהוא לא מסוגל. איך אנחנו מתקנים את המצב שהוא קלקל על ידי חיבור בינינו?

*

האם האור ועוצמת הכלי שאנחנו משיגים על ידי התיקונים, זה אותו האור ש"אדם הראשון" חטא בו, שהוא לא היה יכול לקבל אותו?

*

איך זה קורה שכל חלק שבור הופך להיות כ"אדם הראשון"? האם אז יש לנו שש מאות אלף "אדמים ראשונים"?

*

עד ש"אדם הראשון" חטא היו החלקים שלו מחוברים על ידי אור הנפש רוח, אור דחסדים. זאת אומרת ללא הרצון לקבל, לכן הם היו מחוברים כך בהארה קטנה. אחרי החטא ישנו רצון גדול בכל חלק וחלק, ואז איך החלקים מחוברים? מפני שכל חלק כולל בתוכו את כל יתר החלקים, יכולה להיות התקשרות שלמה ביניהם. זה ההבדל בין האור הקטן שהיה לפני שחטא לבין האור של גמר התיקון, אור שלם אחד. תסבירו זה לזה.

העיקר כאן, שכל חלק כלול מכולם. חלק ברגל, חלק באף, חלק ביד, אבל כל אחד כבר כלול מכולם. ולכן הם יכולים להתחבר באמת למנגנון אחד. מה שאין כן לפני החטא, הם היו מחוברים רק על ידי אור החסדים שהיה ממלא אותם. עכשיו הם מחוברים על ידי הרצון שלהם, בלקבל בעל מנת להשפיע, שניתן להם על ידי השבירה. בבקשה, תסבירו.

*

מה תפקיד של ראש הפרצוף דאדם הראשון בלנהל את ההתכללות של כל החלקים שלו שבגוף? מה תפקיד של ראש דאדם הראשון כדי לנהל התכללות של כל חלקי הגוף?

*

על ידי מה הראש מקבל התרשמות מהשבירה שבגוף כדי לנהל את הגוף לחיבור? הרי הראש לא נשבר. יש לנו חוק שהגוף נשבר והראש מתבטל.

*

איך מתחברים החלקים שבראש שיצאו מתפקידם המשותף ומנותקים זה מזה? כי הגוף נשבר והראש לא בתפקיד. איך החלקים שבראש מתחברים כדי לנהל את הגוף, לתקן את הגוף? או איך החלקים שבגוף מחייבים את הראש להתחבר כדי לנהל אותם? איך הקשר עובד כאן, התיקון? יש כאן דרך תורה ודרך ייסורים, מה קודם?

*

איך אנחנו יכולים להמליץ לאירופה בהתאם לזה? מהו היחס בין הראש והגוף בכלי האירופאי?

*

איך הראש של אירופה צריך להתחיל לפעול? ברור שיש שבירה באירופה בין כל המדינות וכל העמים, זה עוד יתגלה יותר ויותר בזמן הקרוב. איך למרות זאת הראש של אירופה צריך לפעול?

*

איך אנחנו מארגנים את הכנס כדי שהוא יהיה תחילת האיחוד האירופאי האמיתי? לא השוק ולא הבנק, אלא הלב האירופאי המיוחד.

*

איך אנחנו צריכים להקים מרכז הסברה באירופה שישמש ממש כראש לאיחוד האירופאי? זאת רק שאלה ולא לדיון עכשיו, אבל זה מה שאנחנו רוצים שייצא כתוצאה מהכנס. שיהיה מרכז הסברה באירופה שיסביר לכל האירופאים מה באמת הבעיה, המטרה, הפעולה שעומדת לפניהם.

קריין: קטע שלישי מתוך כתבי הדור האחרון. אומר בעל הסולם.

"כל השכר המקוה מהשי"ת וכן מטרת כל הבריאה הוא דבקות השי"ת בסוד "מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחין", והוא מקובל לדבקים בו ית' באהבה. וזה ברור שתחילה יוצאים מבית אסורים שהוא יציאה מעור גופו ע"י השפעה לזולתו, ואח"כ באים להיכל המלך שהוא הדבקות בו ע"י הכונה להשפיע נ"ר ליוצרו. ולפיכך עיקר המצוות הם בין אדם לחבירו. והמעדיף מקודם את המצוות שבין אדם למקום דומה לעולה על מדרגה ב' מטרם שעלה על מדרגה הא', כי ברור שישבר את רגליו."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

איך אנחנו מגיעים בשני השלבים האלה מאהבת הבריות לאהבת ה'? מה עלינו לבצע כדי לעבור את שני השלבים הללו? איך מגיעים מאהבת הבריות לאהבת ה', למה זה כך ניצב לפנינו ואיך אנחנו עוברים זאת? מה ההבדל בכלל בין אהבת הבריות לאהבת ה', האם זו אותה אהבה שפשוט זורמת, עוברת משלב שנקרא "אהבת הבריות" לשלב שנקרא "אהבת ה'" וזה ממש אותו הדבר, או מה ההבדל ביניהם? איך ממשים את זה? מה תפקיד החברה בזה שונה אולי?

איך אני משתמש בבורא כדי להשיג את אהבת הבריות, ואיך אני משתמש בבריות כדי להשיג את אהבת הבורא, בשני השלבים הללו?

*

איך אנחנו יכולים להרחיב את המשפט, ובמקום בריות להגיד שפעם אחת זה יהיה כעשירייה ופעם שנייה זה יהיה ככל האנושות? נרחיב את אותן השאלות לבריות שהן האנושות ולבריות שהן העשירייה.

תנסו לפתור את הדברים האלה יחד. אפילו אם לא תפתרו אותם ולא תמצאו שום דבר יפה לסיכום, אבל העבודה יחד היא הסיכום הטוב ביותר, יותר מהתשובות המבריקות.

*

אם עניתם על כל השאלות האלו, תסבירו לי מה זה נקרא שנמצאים בסכנה לשבור את הרגליים? כך כתוב, "והמעדיף מקודם את המצוות שבין אדם למקום דומה לעולה על מדרגה ב' מטרם שעלה על מדרגה הא', כי ברור שישבר את רגליו."

מה זה נקרא ברוחניות לשבור את הרגליים? האם ניתן לתקן אותן? בכל זאת חייב להיות תיקון, גמר התיקון נמצא. האם שבירת רגליים זה עניין אישי, קבוצתי או בכלל כללי שהאנושות נתקעה בזה?

מי שובר רגליים קודם כל? מתי שוברים רגליים? איזה קבוצות באנושות שוברות רגליים? בלי לנקוב בשם ברור וכולי.

*

האם אנחנו יכולים לתקן את הדברים האלו? האם אנחנו יכולים להשתתף ב"תיקון רגליים"?

*

איך אנחנו בודקים את הפעולה הנכונה באהבת הבריות, שזה קודם לאהבת ה', שאנחנו דואגים רק לצורך הבריות, רק לחיבור הקבוצה ומשתמשים בבורא לשם זה בלבד? אחרת גם אנחנו נשבור רגליים.

איך אנחנו דואגים לחברים, לחיבור הקבוצה יותר מאשר להשגת הבורא, למטרת הבריאה, בקיצור לאהבת הבריות, לאהבת החברים יותר מהכול, אחרת אנחנו שוברים רגליים?

*

"אבל חטא גדול עשה רוסיה", זה מה שכותב בעל הסולם. מה קרה שם? הם עזבו את הבורא. מה זאת אומרת? העיקר זה אהבת הבריות.

*

כאן השאלה, האם יש התנגשות בין שתי המדרגות האלו שאנחנו שמים את אהבת הבריות לפני אהבת ה'? איך אנחנו משלבים את שני אלו יחד? אבל קודם אהבת הבריות לביצוע, לחשיבות.

*

אולי יעזור לנו, כמו שהרב"ש כותב, שאחרי כל חבר אני צריך לראות בורא? האם אני בזה מחלק בין חבר לבורא, שבורא זה ראש וחבר זה גוף, וכך אני מתייחס אליהם? ברור שאז החבר נפעל על ידי הבורא, והבורא אומר לי, קודם כל אתה צריך לאהוב את החבר ואחר כך להתייחס אלי. כי זה מה שאני מציג לך, כביכול החבר עומד בינינו, ביני לבורא.

*

אנחנו סיימנו את שיעור ההכנה הראשון, עברנו רק שלושה קטעים מתוך 27.

מה רצית להוסיף?

תלמיד: להוסיף מאמר "האומה הרוסית".

האומה הרוסית, זה מעניין. תוסיף.

תלמיד: מאמר "השלום".

"חטא אחד חטאה האומה הזאת, והשי"ת לא יסלח להם. והוא, כי כל העבודה הזאת, היקרה והנשאה, שהוא "ההשפעה לזולתו"," נניח שכביכול היו עושים נכון, "שהחלו לעבוד בה, צריכה שתהיה לשם השי"ת, ולא לשם האנושיות." המדרגה השנייה, בכל זאת. "ומתוך שעושים עבודתם, שלא לשמו ית', לפיכך, אין להם זכות קיום, מצד הטבע עצמה." ואז הבורא קלקל להם את ההתפתחות גם באהבת הבריות.

ובהמשך הוא עוד אומר, ש"אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו", כדי לעשות נחת רוח להשי"ת, בשיעור ב' הכתובים:

האחד הוא - "ואהבת לרעך כמוך", שהיא תכונת העבודה גופה. דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו ...

וכתוב השני הוא - "ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך", שזוהו המטרה, המחויבת להמצא לעיני כל, בשעת היגיעה לצרכי חבירו, שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית', שאמר, ועושים רצונו ית'."

למצוא חן בעיני הבורא זאת המטרה, אבל בפעולה, איך אני יכול למצוא חן בעיניו ובכלל לעשות לו נחת רוח, זה רק בין הבריות. כי מה תיתן לו? אין לו מה לתת. זה כמו שאתה רוצה לפרגן לאיזה אדם, אז אתה מתייחס יפה לילד שלו. ברור. אבל זה אמת, שרק בצורה כזאת יכולים לעשות נחת רוח. הביצוע הוא בבריות, המטרה היא מלכתחילה בבורא.

יש משהו להגיד על השיעור, או לפני זה או אחרי זה? מישהו שמע משהו מהחברים באירופה?

תלמיד: אני ראיתי תגובות שהחברים כתבו ביניהם במהלך השיעור והפרזנטציה בהתרוממות עצומה. הם מאוד שמחו שהחברים שיתפו, היה להם מאוד חשוב לשמוע את זה והם מאוד מתרגשים לקראת הכנס. זה פשוט שיעור מאוד חשוב.

נקווה שאנחנו התחלנו את ההכנה ונכין את עצמנו לנכון.

תלמיד: רק לשם התרשמות, זה כאילו נע מהלא ריאלי ולא קשור ותיאורטי לגמרי, עד למעשי. זה התחיל לגמרי באוויר, לא היה בכלל במה לאחוז בכל השאלות הראשונות, על אדם הראשון, על השבירה.

אתה לא מרגיש את זה בפנים?

ללא ספק שהשיעור הזה הוא לא לרמה הממוצעת האירופאית ובכלל בכל מקום, ודאי שלא. אנחנו רוצים כמה שיותר להסביר. ההכנה צריכה להיות הכנה יותר קשה מקרב. ככה זה. האימונים צריכים להיות תמיד יותר קשים.

שאלה: למה אדם הראשון לא יכול היה להחזיק את האור? מה יעשה אותנו מסוגלים?

כתוב שהבורא סיבב לו את זה, גילה רצון שלא היה מורגש בתוך האדם. גם אצלנו ככה. אני הרבה פעמים בחיים, ואולי גם אתם ככה, נודר לעצמי איזה נדר, וכשמגיע הזמן לקיים, משהו קורה. נכון?

אי אפשר, בלי שבירה אין מה לעשות. שבירה חייבת להיות. לכן נתתי כאן שאלות על שבירה ויחסים בין הראש לגוף של אדם הראשון, בין מה שנקרא "ישר א-ל" לכל יתר האנושות ואיך יכולה להיות תכללות, מלחמות, ושנאה, טיפול מהראש לגוף ביניהם. אלה דברים שאנחנו נצטרך יותר ויותר להתעמק בהם.

תלמיד: לגבי השאלה של הראש והגוף, באירופה יש כזאת תחושה שאנחנו ממש רוצים להמשיך ולבאר, לברר את הסוגיה.

אני מוכן לכל הדברים האלו, בבקשה. אם אתם תאספו שאלות והחבר יחבר לנו פסוקים נכונים לזה, אנחנו נברר. את השיעור הזה אפשר להמשיך שבוע ימים ושבועיים גם כן. בבקשה, אין בעיה.

תלמיד: זה ממש חשוב שכל הכלי העולמי ישתתף בזה כמו שעכשיו אנחנו עושים בסדנה.

כן, רק תבררו מתי, כדי שתהיה כמות אנשים, משתתפים כמה שיותר גדולה.

(סוף השיעור)