שיעור בוקר 12.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ב', חלק "אגרות", עמ' 1541,

אגרת ע'

קריין: רב"ש ב', עמוד 1541, אגרת ע'.

אגרת ע'

ב"ה ו' עש"ק וישלח ט"ו כסלו תשכ"ה

"לכבוד ידידי היקר באנשים ...

מה נשמע אצלך ... וה' יעזור לך בכל משאלות לבך לטובה ובכל אשר תפנה תצליח.

הנה בזהר הק' (וישלח יט-כ ובהסולם שם) כתב שם: טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. נקלה, דא יעקב, דמאיך רוחיה לגבי דעשו, בגין דלבתר ליהוי עבד לו [טוב להיות נקלה ועבד מאשר אדם מכובד וחסר לחם נקלה, זהו יעקב, שהשפיל את רוחו לגבי עשו, כיוון שאחר כך יהיה עבד לו] וכו'. היינו ומהפסוק טוב נקלה וכו', זה יעקב, שהשפיל את רוחו לפני עשו כדי שלאחר כך יתקיים שיהיה עבד לו וישלוט עליו ויתקיים בו: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים וכו'.

תא חזי: על דא, בגין דידע יעקב דאיצטריך ליה השתא, אתהפך ליה נקלה. ויותר חכמה ועקימו עבד בדא מכל מה דעביד לגביה דעשו [בוא וראה: בגלל זה, כי ידע יעקב שהוא צריך לו עכשיו, הוא השפיל את עצמו לפניו. והוא פעל בחכמה ובערמומיות בענין זה יותר מכל מה שעשה אי פעם לגבי עשו] וכו'. פירוש, משום שידע יעקב שהוא צריך לו עתה, הפך לפניו לנקלה. ויותר חכמה וערמה עשה בזה מכל מה שעשה מעולם נגד עשו, ואלו הרגיש עשו בזה היה הורג את עצמו שלא יבא לזה.

ויש להבין, איזה חכמה יש בזה שהוא הכניע את עצמו עכשיו לפני עשו, עד כדי כך שהזהר אומר שאלו היה עשו יודע מזה היה הורג את עצמו?

ויש לפרש את זה על דרך אאמו"ר ז"ל, שזה נוהג על דרך המוסר, היינו שהאדם ידע איך להתנהג עצמו בעבודת ה'. דהנה אנו רואים שאצל לבן היה ההיפך מזה. אצל עשו אנו רואים שיעקב הכניע את עצמו לפניו ונתן לו מתנות, ועשו לא רצה לקבל והשיב ליעקב "יש לי רב", עד שיעקב התחנן לפניו שיקח ממנו את המתנות. ולעומת זאת אצל לבן אנו רואים שלבן אמר לו ההיפך: "הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא".

וצריכים לדעת, שישנם שני מינים ביצר הרע, שנקראים ב' מיני קליפות:

א) קודם המעשה; בזמן שהאדם רוצה לעשות איזה מצוה או שרוצה ללמוד איזה שיעור, הוא בא ואומר לו: אינך כדאי לעשות את זה, הלא מה שאתה עושה הוא שלא לשם שמים ואתה עושה רק למעני, היינו לשם היצר הרע.

"הבנות בנותי", היינו כל ההבנות שיש לך בעבדות ה' הוא רק מה שאני נתתי לך ואין לך שום דעת תורה. "וכל אשר אתה רואה לי הוא", היינו כל מה שאתה מסתכל על תורה ומצוות, הכל הוא על החשבון שלי, שהוא היצר הרע. אם כן מה לך להתאמץ כל כך בתורה ומעשים טובים, הלא בין כך אין זה לשם שמים ואין עבודתך מקובלת לפניו ית', לכן ממילא לא יהיה לך שום שכר על זה, אם כן אין אתה צריך לעשות שום דבר טוב.

אז צריך האדם להתגבר עליו ולומר לו: מה שאתה אומר זה לא נכון, אלא אני עושה הכל לשם שמים, וכל מה שאני עושה הוא מקובל לה' ויש מזה נחת רוח לה'. ודי לך בזה שאני עובד אצלך, היינו מה שאני נותן לך לאכול ולשתות וכדומה, אבל במה שנוגע לעבודת ה' - אין לך שום רשות להתערב בדברים כגון אלה.

ב) מה שאם כן לאחר שעשה את המעשים הטובים, אזי להיפך, היינו שאז צריך להגיד להיצר הרע שלו (שהוא נקרא אז בחינת עשו מלשון שהדבר כבר עשוי, היינו לאחר המעשה) אני נותן לך הכל, זאת אומרת שכל מה שעשיתי היה בשבילך, שהוא בחינת שלא לשמה. וזה נקרא שנותן לו את המתנות, שהוא ענין התורה ומצוות - שהוא טוען שזה שייך לעשו.

אז טוען עשו להיפך: "יש לי רב" ואין אני רוצה בתורה ומצוות שלך. היינו שעשו אומר לו שאתה עשית הכל לשם שמים, וממילא אתה יהודי גדול, ואתה צריך להתגאות על כל החברים שלך שהמה לא עושים לשם ה' ואתה כן עושה. שהוא רוצה שיבוא לידי גאות.

ומי שהוא בבחינת יעקב טוען אחרת: שהתורה ומצוות שייכים לך, ואני צריך עכשיו לעשות תשובה מפני שאני רוצה לעשות נחת רוח לה' ואני מרגיש את שפלותי שאני עוד רחוק מהאמת היינו שאוכל לכוון לה' את כל מעשי. לכן זה ההבחן שיש בין לבן לעשו.

וה' יעזרנו שנוכל להנצל מיד לבן ומיד עשו, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

מאת ידידך המאחל לך ולמשפחתך כל טוב סלה

ברוך שלום אשלג

באאמו"ר בעל הסולם"

שאלה: האם הטבע השני שלנו מחכה לנו או שאנחנו בונים אותו?

מה זה חשוב? אם הוא מתגלה, אז מתגלה. באיזו צורה זה עובר לפני שאני מקבל אותו, זה ממש לא מושך אותי לדעת אפילו. אני צריך לדעת שזה מה שאני מקבל ובזה אני צריך לפעול. אני בכל זאת לא אדע על כל העניינים האלה. אחרי כל העבודה, כשאני כבר אקבל את התיקונים על כל המערכת, אז אני אוכל לדעת איך זה עובד ובאיזו צורה קשורים ההתחלה והסוף וכולי. אבל עכשיו לא כדאי, זה לא מועיל לנו, חוץ מבלבול.

שאלה: האם אפשר לרמות אגואיזם? איך נוכל לעשות זאת בצורה נכונה כדי שהאנוכיות תתחיל לעזור לנו?

דרך התיקון היא, שקודם כל אנחנו צריכים מכל וכל להתנזר מהתכונות והמחשבות האגואיסטיות המכוונות לטובת האדם, לטובת עצמי, שזה בעצם הטבע שלי מאפס ועד מאה אחוז. אחרי שאני מתנזר מהן, במידה שאני מתנזר, אז אני גם יכול להתחיל להבין באיזו צורה אני יכול להפוך את התכונות הרעות שתיקנתי, שלא להשתמש בהן, לתכונות הטובות שעל ידן אני יכול להשפיע. זה הסדר.

שאלה: כיצד נוכל להשתמש בחוצפה שלנו כדי להתקדם בלימוד?

בחוצפה עדיין מוקדם לנו להשתמש. אומנם אחר כך, אם נצליח לתקן את היצר הרע שלנו, אז יהיו לנו הזדמנויות, תלוי למי ואיך, להשתמש גם ביצר הרע.

שאלה: למה יעקב צריך להשפיל את עצמו לפני עשו ולתת לו מתנות?

מפני שעשו אלו הכלים דקבלה, ובלי כלים דקבלה אי אפשר לעשות את תיקון העולם. ויעקב הוא יעקב הקטן, אז מכל ההשפעה שלו יוצא לנו כוח דל. לכן אנחנו צריכים את כוח עשו.

שאלה: אם אני חושב שאני עובד בהשפעה או אם אני חושב שאני עובד בקבלה, אז אני חייב להגיד לעצמי ששניהם לא אמת. אם כן, מהי האמת?

האמת היא הקו האמצעי. לא כוח קבלה, לא כוח השפעה, אלא אפשר להגיד אפס. ואז ממנו אני יכול להחליט עם מי הצדק כל פעם, איך ללכת, ולאיזה כיוון צריך להיות קו התיקון.

שאלה: מאיפה יעקב מוצא את הכוח להגיד ללבן שהוא עושה הכול לשם שמים ולא מקשיב לו?

אלו כלים דהשפעה. אם הוא מבודד את עצמו מכלים דקבלה, אז הוא יכול כך להרגיש וזו אמת. אלו כלים דחב"ד.

שאלה: אני רוצה להתחבר לשאלה על הכוח לדבר ליצר בצורה כזאת. במרגלים הוא אמר "ויהס את העם" ואת המרגלים, יש לו את הכוח פתאום להשתיק את כל היצר והמרגלים. קודם חבר דיבר על זה שבעשירייה "שלי שלי שלך שלך", אם אתה נוגע בי, אז אני משתיק אותך, אל תיגע בי. איך בעשירייה משתמשים בכוח הזה של "ויהס" כנגד היצר, אבל מתחברים בינינו בעשירייה ככוח אחד כנגדו?

אני לא יודע ואל תשאל אותי, אני לא מבין בזה עדיין, כל שכן להסביר.

שאלה: דיברת על קו אמצעי. עם לבן, החלק ההתחלתי, התחושה הראשונה שלי הייתה של ללכת ימינה, להיות בטוטליות. לאחר מכן עם עשו אני נמצא בשמאל, אני חוקר את הדברים. האם הקו האמצעי הוא משהו שמופיע אחרי שתי המערכות האלה?

קו אמצעי זה יעקב.

תלמיד: אבל כשאני מתחיל את התהליך, לפני הלימוד, אני הולך ישר לימין, אני לא נותן לו בכלל אפשרות לדבר.

נכון.

תלמיד: לאחר התהליך, לאחר המעשה, יש את כל העניין הזה שהוא קורא לו גאות, שם אני צריך להיות בקו שמאל כדי לעצור אותו. מה בי אני שומר כקו אמצעי, האם את התפילה לבורא או את הכוונה?

קו אמצעי אתה מקבל מהבורא.

שאלה: לבן זה יצר רע ועשו זה גם יצר רע, אבל לבן זה לפני מעשה. ואז לבן טוען שהכול בשבילי, ויעקב טוען שהכול לבורא. ואחרי המעשה יעקב טוען שכל מה שהוא עשה היה לטובת האגו. לא כל כך מובן מה עשו טוען. כתוב "אז טוען עשו להיפך: "יש לי רב" ואין אני רוצה בתורה ומצוות שלך. היינו שעשו אומר לו שאתה עשית הכל לשם שמים, וממילא אתה יהודי גדול, ואתה צריך להתגאות על כל החברים שלך שהמה לא עושים לשם ה' ואתה כן עושה. שהוא רוצה שיבוא לידי גאות". לא מובן העניין של "יש לי רב", ו"ואתה צריך להתגאות על כל החברים שלך". האם אפשר להסביר את זה?

תקרא את הקטע הזה יחד עם הקבוצה שלך, ותראו.

שאלה: מה זו הפעולה הזו לדבר עם היצר הרע? כי אנחנו אומרים שאנחנו מדברים עם הבורא, האם אנחנו צריכים לדבר כך גם עם היצר הרע?

כן, למה לא? גם עם היצר הטוב. אתה יכול לדבר עם כל הרצון שלך, לפנות לרצון כזה או כזה, ולהרגיש, יכול להיות, מה התגובה. תדבר כך ותראה.

שאלה: הוא ממש מציין פה כוחות, ימין ושמאל וקו האמצע, אבל הוא מבלבל את כל העניין. כתוב ""וכל אשר אתה רואה לי הוא", היינו כל מה שאתה מסתכל על תורה ומצוות, הכל הוא על החשבון שלי, שהוא היצר הרע", זה ימין. ואחר כך הוא עובר לשמאל, "אז צריך האדם להתגבר עליו ולומר לו: מה שאתה אומר זה לא נכון, אלא אני עושה הכל לשם שמים". ואז הוא אומר "ויש להבין, איזה חכמה יש בזה שהוא הכניע את עצמו עכשיו לפני עשו, עד כדי כך שהזהר אומר שאלו היה עשו יודע מזה היה הורג את עצמו?". איפה פה הקו השלישי, שהוא אומר שהכניע עצמו והתגבר? הוא כאילו חילק את מה שהוא כותב פה לשלושה חלקים, ימין, שמאל וקו האמצע. הוא צריך להרוג את עצמו על התורה, על הנושא. האם זה נכון כך להבין?

שיהיה בינתיים.

שאלה: איפה נמצאת הפעולה הזאת שאדם צריך להשפיל את עצמו בפני יצר הרע? בדרך כלל הוא עובד בגאות כנגד יצר הרע, יצר הרע רוצה לקחת הכול והוא מתנגד לו, ובא איתו בכוח.

כן.

תלמיד: איפה הפעולה הזאת שהוא צריך להשפיל את עצמו בפני עשו, בפני היצר הרע?

הוא בכל זאת צריך לראות אותו, להרגיש איפה הוא נמצא בטבע, לכן בלי לתת לו אפשרות לפעול, אתה לא יכול לתקן אותו.

תלמיד: הוא פועל בכל מקרה, הוא מנסה להשפיל אותך, לקחת ממך, אבל זה לבן כמו שהוא מתאר שגם ככה אומר שהכול יהיה בשבילו, אבל זה לא שמראש אדם הולך להשפיל את עצמו כלפי היצר הרע?

לא.

תלמיד: רב"ש אומר שבתחילת העבודה יעקב משפיל את עצמו כלפי היצר הרע כדי שאחר כך הוא יוכל לשלוט ביצר הרע. מה הפעולה הזאת, מאיפה היא? אני לא מרגיש את הדבר הזה.

מי יכול לענות לו?

שאלה: נראה לי שבהתחלה הוא לא השפיל, הוא דווקא הולך למעלה ממנו, ואמר "הכוונה שלי לבורא". אבל בפעם השנייה כשיעקב בא אל עשו הוא כן משפיל את עצמו כביכול הוא אומר לו עשיתי הכול. כביכול הוא אומר אני עדיין לא מתוקן, אל תראה לי שאני עכשיו צדיק וגדול. האם זו הפעולה של לעורר את השחר, זו פעולה אקטיבית שהבן אדם צריך לעשות?

נגיד.

תלמיד: כי אם הוא יישאר בהצדקה העצמית, ובחיבור רק בקו ימין, הוא יאבד את הביקורת העצמית על עצמו, וגם לא יראה את גדלות החברים, כמו שהחבר שאל, ותתחיל כל התסבוכת שבעקבותיה הוא יאבד את הכלי?

אבל איך הוא מקטין את עצמו?

תלמיד: הוא מתחיל לראות שכנראה הבורא עדיין לא מספיק גדול בעיניו, שיש לו עוד עבודה לעשות. הוא רוצה לעורר חיסרון חדש מעצמו, ולא שהחיסרון יבוא מנפילה.

כן.

שאלה: שמעתי קודם שאמרת משהו שלא היה כתוב במאמר, שהוא משפיל את עצמו כלפי עשו, כי הוא צריך את הכלים של עשו, והוא עוד לא השתמש בהם.

נכון.

תלמיד: וזאת בעצם הסיבה.

למה הוא בכלל נכנס לעסק הזה?

תלמיד: הוא צריך להגיע ללקבל על מנת להשפיע, רק להיות בהשפעה זה לא מספיק. לכן הוא צריך להשפיל את עצמו כלפי עשו, ומעבר לזה הוא רוצה להפיל אותו בגאווה, הנה אתה כבר גדול, בהשפעה, אז הוא אומר לו, "לא, יש לי עוד מה לעשות".

אבל המה לעשות הזה, הסברת קודם שזה בעצם השתמש בכלים של עשו, כי הוא עדיין לא יכול להתנתק ממנו.

כן. זה כמו שיש לנו אורות של גמר התיקון בכלים של מרדכי.

תלמיד: ביחס למה שהחבר שאל קודם, שמנו לב בעשירייה מזמן שהרבה זה עניין של השפה. שאם אנחנו בשפה של לבן או עשו, אנחנו מעוררים דחייה אחד מהשני, אבל אם אנחנו בשפה של מה שאנחנו מכנים שפת רב"ש, ואנחנו ממש משתדלים שהכוונה, והשימוש הנכון במילים יהיה נגזר ממאמרי החברה עם הטעמים, עם הפיסוק, וכל הוראת הדרך, אז יש לנו כוח התגברות.

גם אם אנחנו נכנסים לרצון מאוד גדול, נגיד כמו שיעקב חוזר למקום שבו עשו יושב, למקום שאנחנו קוראים היום ישראל או ארץ ישראל, ככל שאנחנו יותר מתמחים במה שנקרא שפת רב"ש, יכולת ההתעלות מבחינת זירוז הזמן, ואפילו להרגיש את החיסרון נכון, מה נכון עכשיו לבקש מהבורא היא הרבה יותר קלה, נכונה, ואפילו מתוקה.

צודק. צודק.

שאלה: מה נותן כוח לאדם כל הזמן להתווכח עם היצר הרע?

הסביבה, אחרת אין לו כל כך הרבה כוחות להתמודד.

תלמיד: הסביבה, כלומר בזה שאני מתכלל עם החברים, ועושה בעשירייה את מה שצריך?

כן.

תלמיד: וההתכללות הזאת שופכת יותר אור גם על איזו קליפה מדברת איתי כרגע, וגם נותנת לי את הכוח להתווכח איתה?

כן.

שאלה: בכל זאת משהו שם לא ברור לגמרי. יעקב משתמש בעשו כדי להכניע את עצמו, כדי שלא תהיה לו גאווה. הוא כאילו מעביר לו את כל הרווחים שהוא השיג בהשפעה לבורא, ואז הוא אומר לו, זה הכול בשבילך, הכול שלך. אז הוא כאילו משתמש ביצר הרע כדי להישאר ללא גאווה כלפי הבורא.

איך אחר כך זה נותן לו יכולת להשתלט על עשו? כי כתוב שאם עשו היה יודע את זה, הוא היה הורג עצמו. מה בזה שהוא מכניע את עצמו בצורה הזאת נותן לו שליטה על הכלים?

יש לו דרך זה קשר עם כלים דעשו.

תלמיד: איזה קשר, ולמה זה קשר של שליטה?

הקשר של השליטה מתגלה אחר כך, לא מההתחלה. אחרי שיעקב קונה כלים דקטנות, ויכול במקצת להאיר בהם, אז באותם כלים שמאירים עכשיו לכלים דגדלות, הוא מסכן את כל הכוונה שהייתה.

אבל אנחנו צריכים להבין מה זה השתתפות כלים דהשפעה וכלים דקבלה. בכלים דהשפעה אין כל כך בעיה עם הכלים עצמם, כן? קטנות - קטנות, בכל זאת זה רוח נפש. מה שאינו כן בכלים דקבלה שיעקב צריך לקדש אותם, ולמלא אותם, זו כבר עבודה גדולה.

תלמיד: יעקב מכריח את עשו לקבל ממנו מתנות.

כן.

תלמיד: כשהרצון לקבל מקבל מתנות, כשהוא מרגיש את עצמו כגדול, במקרה הזה כשעשו מקבל את המתנות האלה זה בסופו של דבר מה שמביא להשתלטות של יעקב על הכלים האלה.

כן.

תלמיד: האם זה בגלל שכשאדם נותן מתנה למישהו, הוא כאילו נמצא מעליו מבחינת ההשפעה, האם בגלל זה הוא מצליח לקנות אותו? כי אם עשו לא היה מקבל ממנו, לא הייתה לו שום שליטה עליו. יכול להיות שזאת הצורה שבה משתלטים על הכלים?

שיעקב נותן לו כלים?

תלמיד: כן, הוא כאילו מעביר אליו את הגדלות, כאילו שבשבילו כל הבריאה, ובשבילו הכל נעשה?

טוב, כאן צריכים לבטא את זה.

(סוף השיעור)