שיעור צהריים 18.06.22 הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש ג', עמ' 1634, מאמר 67, "מהי אמת"

קריין: כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר 67, "מהי אמת".

מהי אמת

"על פי רוב נקבע היופי, מה שהרבים קבעו, שזה יפה וזה לא יפה, בלבושים וברהיטי בית. אנו רואים שכל דור מבטל את ציור היופי של דור הקודם. למשל בדור הקודם היו יודעים שרהיטי בית צריכים להיות מעץ, וחרוט על העץ מיני ציורים.

וכיום הארונות שעושים בבית הם ארונות קיר, מה שהיו לפני כמה דורות בירושלים, שאנו רואים בדירות הישנות שיש שם ארוני קיר. רק היום עושים את ארונות קיר יותר יפה מאז.

אבל מי יכול לומר מה זה באמת יפה. על כך אי אפשר לתת תשובה והגדרה, אלא כל מה שהרבים מסכימים שזה יפה, אז כולם הולכים לפי הדוגמא הזאת. לכן כל פעם יש מודה חדשה, היינו דוגמאות חדשות.

נמצא לפי זה, כל מה שהרבים מחשיבים זה נקרא יופי, והולכים בדרך זה, נקרא מלבושי כבוד. ומה שהוא מכובד בעיני הבריות, על זה יכולים לתת יגיעה, בכדי להשיג אותו.

לכן ברוחניות, הנקרא בעל מנת להשפיע, שזה אינו מכובד בעיני הבריות, שהרבים לא מחשיבים רוחניות, לכן קשה לעבוד ולתת יגיעה, בכדי להשיג דברים רוחניים. וגם כאן נשאלת השאלה מהי האמת, אם זה חשוב או לא.

על זה באה התשובה, אמנם הרוחניות חשובה מאוד, אלא כדי שלא יקלקלו את הדברים רוחניים נעשה תיקון, שלא רואים מי שיחשיב אותה. ורק האדם בעצמו צריך להאמין, שיש שם חשיבות גדולה, להיות לרואי פני המלך.

נמצא שבאמת הוא חשוב מאד ומכובד מאד, אלא ניתן על דרך תיקון, שהנבראים לא יראו את החשיבות שבדבר. לכן אין על זה הסכמה מרבים. לכן הרוחניות נקרא שהיא בעפרא, שפירושו, שלא יכול להיות יותר מבוזה מעפר. לכן יוצא שבפנימיות הוא באמת חשוב ומכובד, רק מבחוץ נראה שהוא בחינת עפר.

מה שאין כן בגשמיות, בחיצוניות נותנים צורה אחרת, מה שנקרא יופי, וכל פעם מכבדים דברים. ובפנימיות, היינו אליבא דאמת, הכל שקר, אלא רק הבריות קבעו שזה יופי.

וכל פעם הם מתחרטים ואומרים על דבר אחר שהוא יפה, ועל הצורה הקודמת שהיא לא יפה. ובאמת בפנימיות אין שום יופי אלא הכל שקר, אלא לפי דעת הרבים הם אומרים שזה חשוב, והם אומרים שזה לא חשוב. אבל ביסודה הכל שקר, מה שאין כן ברוחניות."

שאלה: למה נעשה כזה תיקון שאת הרוחניות לא מעריכים מבחוץ כדי לא לקלקל אותה?

כדי להגיע אליו למעלה מהדעת. כל הבריאה נבראה כך שאנחנו נמצאים ברצון לקבל שלנו, וכדי להגיע לרוחניות אנחנו צריכים לעלות למעלה מהרצון לקבל ולהיות בעל מנת להשפיע, אחרת לא נשתווה עם הבורא אלא נשאר כל הזמן בקלקול שלנו.

תלמיד: האם אין לנו מטרה בקבוצה שפני הבורא יהיו חשובים בחיצוניות? אנחנו הרי מפרסמים אותו, נותנים לו חשיבות.

כן, אנחנו רוצים שהבורא יהיה חשוב לנו, אבל לא מפני שאנחנו נראה את החשיבות שלו, את הגדלות שלו, כי זה יהיה ברצון לקבל שלנו. כל הבעיה היא שאנחנו בנויים מרצון לקבל, ואם כלפי הרצון לקבל מתגלה משהו חשוב, אז הרצון לקבל מוכן לרוץ לזה, אבל זה לא יהיה על מנת להשפיע אלא על מנת לקבל. ורק אם אנחנו רוכשים נטייה, משיכה, התקרבות לבורא לא מפני שאנחנו מקבלים ממנו מילויים לרצון לקבל שלנו, אלא כדי לכבד את הטבע שלו להשפיע, לאהוב, אז אנחנו באמת מתקרבים בצורה אמיתית אליו לפי השתוות הצורה.

שאלה: המאמר של הרב"ש נקרא "מהי אמת", אני לא ממש תפסתי איך פה במאמר הוא מציע לקבוע מהי אותה אמת. איך עלינו באמת למדוד מהי האמת, וגם כלפי כל העולם?

אנחנו לא יכולים לדרוש ממאמר קצר שנכתב במצב מיוחד, בזמן מיוחד, שהוא יענה על כל הדרישות שלנו, אלא הוא אומר משהו והולך הלאה.

הוא כותב "מהי האמת". האמת היא מה שחשוב בפנימיותה ואיך נגיע לפנימיותה כדי להרגיש שזו אמת וזה חשוב כדי להיות בהזדהות איתה. אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו כדי לקנות כוח השפעה, מה שנקרא "אמונה למעלה מהדעת", השפעה למעלה מקבלה, ואז בצורה כזאת אנחנו יכולים לאתר את האמת ולהחשיב אותה ולראות שזו האמת ולא אחרת.

תלמיד: החשיבות הזאת, הרב"ש כותב שהסביבה החיצונית מעניקה אותה, הרוב. מה לעשות כדי שאני בפנים ארגיש שהרוחניות חשובה?

תלוי באיזו סביבה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים לבחור סביבה, לבנות סביבה כזאת שתשתוקק לאמת הפנימית האמיתית, ואז על ידי סביבה כזאת אנחנו נתקדם, אך ורק אז נוכל להתקדם. לכן אנחנו בונים עשירייה ומחזקים אותה, מעלים אותה יותר ויותר כדי להיות בהחלט במצב שפנימיות, שרוחניות, שהשפעה, אהבה וחיבור יהיו חשובים לנו.

על ידי הסביבה אנחנו מתחילים לשנות את התכונות שלנו, את עצמנו, את ההסתכלות שלנו על העולם ועל החיים, עד שמתחילים להגיע למצב שבהחלט אנחנו משתנים. על ידי זה אנחנו נכנסים, כמו שהוא אומר, לדור חדש - מה שקודם היה לא יפה היום הוא יפה, קודם היו ארונות קיר עכשיו לא, קודם היו בגדים כאלו ועכשיו בגדים אחרים, הכול על ידי הסביבה שמשפיעה עלינו ומשנה אותנו, מלמדת אותנו מה זה נקרא באמת "יופי" ו"טוב".

שאלה: למה כשהרצון לקבל מתגבר באדם דווקא השקר מתחזק?

מה זה רצון לקבל? רצון לקבל הוא השקר כי הוא הפוך מהשפעה, הפוך מתכונת הבורא. הרצון לקבל מלכתחילה בנוי בצורה כזאת שמה שהוא רוצה זה רק למלאות את עצמו. ומפני שהוא הפוך מהבורא כי כך הבורא ברא אותו, יוצא שמה שהבורא ברא שזה הרצון לקבל, ומה שהרצון לקבל רוצה שזה למלא את עצמו, כל זה שקר.

תלמיד: אם אני מתנהל בצורה של אמת, האם אני לא נותן לרצון לקבל להסיט אותי מהדרך, אני יכול למנוע את זה, או שאני בכל מקרה אפול?

אתה צריך להשתדל. זה לא חשוב כמה תיפול וכמה לא, אבל תשתדל כל הזמן לכוון את עצמך לאמת.

שאלה: האם מתישהו הדרך הרוחנית תהיה באופנה או שתמיד זה יהיה דרך התנגדות?

אני חושב שזה תמיד יהיה נגד הרצון האגואיסטי שלנו, ויהיו עוד ועוד הפרעות והן יעזרו לנו לכוון את עצמנו בצורה קצרה ועניינית לבורא.

שאלה: יש את העטיפה החיצונית ובעולם שלנו היא שקר. בעטיפה חיצונית זה יפה ובפנים זה שקר, איך להתייחס לזה?

דרך חברים. שאלה יפה ותשובה פשוטה. אם אתה רוצה לכוון את עצמך לאמת, אז תתחבר עם החברים ותתחילו לייצב לפניכם מהי האמת. ומפני שאתם מנוגדים זה לזה, אז תכוונו בדיוק דרך החיבור ביניכם לאמת, ואחרי זה תתחילו לגלות את הבורא.

שאלה: אני עכשיו יכול לתאר לעצמי מהי גדלות הבורא האגואיסטית כי זה שווה לי כי יש שם שכר. איך אפשר לפעול או לדמיין את גדלות הבורא שהיא קצת יותר קרובה לגדלות הבורא מתוך השפעה?

דרך העשירייה.

שאלה: אנחנו צריכים לתת דוגמאות של השפעה כי מה שהרבים מכבדים זה שצריך לתת כוח יגיעה. איך אפשר לתת דוגמאות להשפעה אם אנחנו לא יודעים לזהות אם החבר הוא מטעם רצון להשפיע או מטעם האגו?

כולם גנבים, כולם שקרנים, כולם אגואיסטים, אף אחד מאיתנו לא מתוקן, אחד יותר גרוע מהאחר וכך כולם. מה אנחנו עושים? אנחנו משחקים בזה שאנחנו משפיעים, בזה שאנחנו מתחברים, בזה שאנחנו פונים לבורא מתוך החיבור שלנו, כך אנחנו משחקים כמו ילדים.

אבל מזה שאנחנו משחקים במה שנתנו לנו לשחק, כמו הורים שמביאים לילדים שלהם משהו טוב שישחקו, אז מתוך המשחק אנחנו מגיעים להתפתחות האמיתית. הבורא דרך המשחקים שלנו מאיר לנו, אומנם אנחנו לא מרגישים, אבל הוא מאיר לנו. אנחנו מתחברים, אנחנו יושבים, עושים סעודה, לומדים יחד, עושים כל מיני פעולות שכביכול אנחנו מחוברים. אנחנו מדברים יפה על הקבוצה, על הבורא, ואז בתוך הדיבורים שלנו, אומנם הכול שקר, אבל אנחנו רוצים במקצת את האמת, ובאחוז הזה הבורא יכול להאיר לנו ואנחנו מתוך זה מתקדמים. כמו שמאכילים את הילד הקטן עם כפית קטנה עוד קצת ועוד קצת, כך אנחנו עושים עם עצמנו.

תלמיד: איך לא לפסול את המשחק של החבר, איך להאמין לו שזה באמת ממקום של השפעה?

אני צריך לדאוג רק לעצמי ולהראות דוגמה לאחרים.

שאלה: אמרת שצריך לתת דוגמה טובה. אצלנו לכל אחת יש הבנה משלה של מהי דוגמה טובה, מה זה יופי, מהי אמת. כולנו אגואיסטים כמו שאמרת, כולם גנבים וכולי, אבל אנחנו בונים איזשהו ארגון ואנחנו מעריכים אנשים לפי הפעולות שלהם, ויוצא שלכל אחד יש הבנה שונה של מה זה מעשה טוב. ולבנות איזשהו חוק לכולם אנחנו לא מסוגלים כי לכל אחד יש הבנה שונה של מה זה טוב, מה זה נכון. איך לחבר את כל הדבר הזה?

אני חושב שאת לא צודקת. כולנו מבינים פחות או יותר מהי השפעה, מהי אהבה, מהי קירבה, ולא שאנחנו חושבים על זה בצורות אחרות, זה מקובל על כל בני אדם פחות או יותר. לכן לא לברוח מחיבור, מקרבה, מתמיכה הדדית, זה מובן פחות או יותר לכל אחד. לכן לתת דוגמאות אחד לאחר וכך להתקדם.

שאלה: האם ניתן לתאר סרגל מדידה שיש בו מינוס מאה, פלוס מאה ואפס? מינוס מאה זה טוב, פלוס מאה זה רע ואפס זה המצב הניטרלי שמצביע על חוסר חשיבות. מה ההבדל בין רע ללא חשוב?

אני צריך לקבוע את היחס שלי לפעולות החיבור, ההשפעה, האהבה והתמיכה. כלפי התכונה הזאת שאני רוצה לפתח בי, אומנם עכשיו אני עדיין לא יכול, אבל אני רוצה אחר כך להיות מסוגל להעריך את המאמץ שלי לפי מספרים כמו שעושים הבחנות בבית ספר, בכל דבר שאדם משתדל לעשות. זה מה שאנחנו צריכים, להשתדל להשקיע ככל האפשר בחיבור בין החברים לעזור לאחרים, וזה ייתן לנו תוצאות מהירות.

תלמיד: בניסיונות האלה להתנהג בצורה כזאת אתה מגלה שחלק מהדברים אתה תופס כטובים, חלק כרעים ובחלק אתה כמעט לא מבחין בכלל.

הבורא מסדר בינינו כאלו מצבים, הוא מקלקל את היחסים בינינו וגורם לעוד כל מיני מצבים שקורים לנו בדרך. אם אנחנו משתוקקים לחיבור אז הוא בכוונה מכביד עלינו ומקלקל כדי שנתייגע עוד ועוד, ואז אנחנו נרוויח יותר.

שאלה: כתוב במאמר "נעשה תיקון, שלא רואים מי שיחשיב אותה".

אנחנו צריכים להתקדם עד גמר התיקון. הבורא מקלקל לנו את הצורות שכבר תיקנו כדי לגרום לנו לעשות מאמצים עוד יותר גדולים וכך אנחנו מתקדמים. לכן כל הכבדות הלב וכל הקלקולים הם לא מפני שעשינו משהו לא טוב אלא ההיפך, עשינו טוב אבל אנחנו צריכים להמשיך לתת יגיעה ולהתקדם.

שאלה: אנחנו תומכות בגדלות הדרך ובגדלות הבורא בעשיריות שלנו. איך אנחנו יכולות לעבוד עם סדרי העדיפויות והערכים של העולם החיצון, האם אנחנו צריכות להתנגד להם, או שאנחנו צריכות איכשהו לשלב אותם בתוך העשירייה?

כולכם, גברים ונשים, צריכים להשתדל להבין מה חשוב לקשר בינינו, לקשר עם הבורא כדי להתקרב לתיקון וכל הזמן להשתדל להתחבר סביב זה. לא קשה להבין את העבודה עצמה, אלא קשה לממש אותה כי האגו שלנו כל פעם שם לנו רגל.

תלמידה: האם אנחנו לא מתייחסים בכלל לערכים החיצוניים של העולם החיצון?

בעולם שלי אני מתקדם בכל דבר שאני צריך, אני צריך להחזיק את עצמי, את המשפחה שלי, את הילדים שלי, את העבודה, הבריאות, הקבוצה וההתקדמות למטרת החיים. יש הרבה דברים ואני צריך לסדר אותם כך שאוכל להיות בכולם, ושהעיקר בשבילי תהיה ההתקדמות הרוחנית, עם איזו תוצאה אני גומר את החיים.

שאלה: אם יוצא שאנחנו תלויים בדעת הסביבה באופן מלא, אז איך לבחור נכון את סדרי העדיפויות ולא להתבלבל, הרי אנחנו לא תמיד מסוגלים?

אתם צריכים לשבת ביניכם ולקבוע מה חשוב ומה לא חשוב.

שאלה: יוצא שאנחנו כנבראים נמצאים תמיד בין האמת לבין השקר. האם יש איזשהו מצב שאנחנו מגיעים לאמת המוחלטת?

האמת הנקייה והמוחלטת לגמרי נמצאת כנראה בגמר התיקון, ואני אומר "כנראה" כי עוד לא גיליתי זאת. האמת המוחלטת זו השפעה בלתי מוגבלת, ובהתאם לזה גם גילוי הבורא הוא בלתי מוגבל. מקובלים כותבים שזה סוף ההתפתחות שלנו.

שאלה: מה הקשר בין יופי לאמת?

היופי נקבע על ידי הסביבה, העולם, העיתונים, הטלוויזיה וכל מיני דברים שקובעים זאת. האמת נקבעת לפי מה שאתה רוצה לקבל כאמת, למשל לפי דעת מקובלים.

תלמיד: האם יש יופי של גשמיות ויופי של רוחניות?

כן.

תלמיד: מה זה יפה ברוחניות?

יפה ברוחניות זה אור החוכמה שמתלבש באור החסדים.

תלמיד: מה הפירוש לכך שהיופי הגשמי הוא שקר?

היופי הגשמי מתגלה כלפי הרצון לקבל האגואיסטי והוא משתנה בהתאם להשפעת הסביבה, כלי התקשורת וכן הלאה. היופי הרוחני הוא אור חסדים שיכול להתגלות בו גם אור חוכמה.

תלמיד: האם אין שום דבר יפה בגשמיות שיש לו שורש של יופי רוחני?

לא, אפילו כשהמקובלים כתבו על היופי של בית המקדש ועל הבגדים של הכהן הגדול, הם לא התכוונו לחיצוניות.

תלמיד: אנחנו בדרך כלל מאוד מתפעלים מהיופי של הטבע, מהסדר של כל הפרטים שמתארגנים בהרמוניה ואין לנו צורה אחרת כדי לתאר זאת כיפה. האם לזה אין שורש של אמת?

זה מגיע מהבורא, הטבע לא צריך להשתנות, הוא לא צריך להפוך את הכיוון ואת הכוונה שלו. הכוונה היא לדומם, צומח וחי שאנחנו רואים לפנינו. רק מין האדם חייב לשנות את עצמו ולהעלות את עצמו מדרגת מכוער לדרגת מפואר. יופי זו היכולת של אור החכמה להאיר באור החסדים.

תלמיד: הרב"ש נותן כדוגמא את האידיאל של היופי שמשתנה כל הזמן לאורך ההתפתחות האנושית, כמו ארונות, בגדים, נשים ועוד.

זה קורה בהתאם לרצון לקבל שלנו, כשהוא משתנה כך אנחנו נמצאים בשינוי הערכים של היופי.

תלמיד: למה זה מתבטא דווקא בצורה כזו ולא אחרת ובזמן מסוים?

כשהרצון לקבל מתפתח, הוא עובר כל מיני שלבים כמו מדרגות, ובכל שלב שהוא מתפתח אז מתבטאת איזו דרישה ליופי חיצוני, לטעם וגישה לצורות היופי. זה באמת מאוד מעניין, וזה תלוי לא רק בהתפתחות הרצון לקבל, אלא זה מתבטא גם בטכניקה ובשכל. למשל רואים איזה מכוניות היו לפני מאה שנה ואיזה היום, אבל אז הן היו יפות מאוד, ואילו היום מכונית היא כמו עגלה שצריכים לחבר אליה סוס, וככה זה בכל דבר.

אני לא רוצה לדבר על דברים אחרים כמו יופי של נשים, יופי של בגדים וכדומה, יש בזה הרבה דברים מהם ניתן להבין איך הרצון לקבל שבנו כל הזמן משתנה בגלים.

תלמיד: ברגע שהחברה מגיעה לערכים מתוקנים, אז היופי הפנימי מתבטא ביופי החיצוני?

לא מרגישים את היופי החיצוני כל כך כי יותר נמשכים ליופי הפנימי. זאת אומרת שהאדם מושך מפני שהוא פנימי יותר. והיופי החיצוני, מפני שהוא בולט לפעמים, אז הוא אפילו דוחה. כמו קליפה שמושכת על ידי יופי חיצוני, אבל בפנים היא ריקנית ורוצה לעשוק.

שאלה: מה השורש הרוחני שלאישה יש נטייה להתקשט יותר מגברים?

זה ברור ועל זה כתוב בהרבה מקומות. השורש הרוחני למשיכה ליפות את עצמה אצל אישה בכל המבנה הרוחני, אישה היא כנגד המלכות. ומלכות לפי הטבע שלה, רוצה קישוט. אבל קישוט ברוחניות זה תיקון. אור חסדים ואחר כך אור החכמה אבל בגשמיות זה מתבטא בזה שאישה ליופי, כך כתוב.

שאלה: אתה כל הזמן מדבר על זה שאנחנו צריכים לדמיין מצב סופי, מתוקן ולשאוף להגיע לשם. אבל איך לדמיין אותו, מה לדמיין בו, למה אנחנו שואפים להגיע? כל הזמן יש לי דילמה.

אין דילמה. אתם לפני בדיוק עשרה אנשים. עשרה אנשים. אם אתם תתחברו נכון ביניכם, אז אתם ממש תתחילו לגלות את הכוח העליון שישרה ביניכם. וכולם ירגישו שאתם נמצאים כמו בסירה שנמצאת בים של הכוח העליון, כוח של השפעה. אז אדרבא, תעשו את זה ותגלו שאתם נמצאים בתוך הבורא. הוא סובב אתכם וממלא אתכם ואתם מבינים ומרגישים את המציאות למעלה מזמן, תנועה, מקום, תתחילו לגלות עולם אחר.

תלמיד: אבל מה אנחנו צריכים בתור קבוצה, בתור עשירייה לדמיין, לאיזה מצב אנחנו צריכים לשאוף להגיע? מה אנחנו צריכים לדמיין בתור עשירייה בשביל שאנחנו נשאף לשם?

אתם מכירים אותו, כן? הבחור מדבר כאילו הוא עכשיו נפל לשיעור שלנו, פעם ראשונה. או שאני לא שומע נכון. אני לא אענה לך על השאלה שלך. אתה תצטרך לחזור לשיעורים שלנו הקודמים, לשאול את החברים, לקרוא מאמר "מתן תורה" או עוד כל מיני מאמרים ואתה תמצא שם תשובות.

לפי מה שאני מכיר אותך, יש לך הכול, רק אתה נמצא עם סימן שאלה. זה כבר משהו אחר. זאת אומרת השאלה שיש לך היום, היא אותה שאלה כמו שהייתה לך אתמול אבל יותר עמוקה ולכן נראה לך שאתה לא יודע. קח אותם הספרים, אותם המאמרים, פתח אותם, תדבר עם החברים ופתאום ואתה תראה לפניך הרבה יותר מקודם.

שאלה: אם להעריך את היופי ברצון לקבל הלא מתוקן, מובן שזה שקר. למה אמרת שמקובל שנמצא כבר ברוחניות, כשהוא עושה שימוש נכון באותו החפץ, הוא לא מכנה את זה יופי. כמו שרב"ש אמר לך שהאצטדיון זה דבר נעלה כי אנשים נהנים שם. זאת הסתכלות אחרת לגמרי, יותר אמיתית.

אם יש משהו בעולם שלנו שאנשים יכולים ליהנות ממשהו, נגיד ממשחק הכדורגל באצטדיון ובזה הם לא גורמים שום רע לאחרים אבל בעצמם נהנים. על ידי שהם נהנים, באותו רגע שהם נהנים, הם נהנים מעולמו של הבורא, בצורה שמותר להם. ולכן הם כביכול עושים מצווה ומודים לבורא שברא להם את החיים האלו ותענוגים כאלו בחיים. וזה מה שרב"ש אמר, צריך לכבד את המקום הזה בגלל שהוא מביא תענוג לאנשים.

אם אנחנו מבינים נכון את הבריאה, גם לנו חשוב מאוד שאנשים ייהנו מהבריאה, מהחיים, אם הם לא גורמים רע אחד לשני אלא גורמים טוב אחד לשני או אפילו לא חושבים על זה אבל נהנים מהחיים. למה לא? נגיד אני יוצא לפארק ואני רואה שהמון אנשים יושבים על הדשא עם הילדים, משחקים בכדור או אוכלים, שרים, ואני נהנה להסתכל עליהם, למה לא? הם בחוסר הבנה אבל נהנים מזה שנמצאים בעולמו של הבורא. כך אנחנו צריכים להתייחס לזה. אדם שלא גורם רע לזולת ונהנה מהחיים במה שמותר, זה בסדר גמור, עושה מצווה.

שאלה: אמרת שהאנושות צריכה לשנות את עצמה והיופי הוא אור החכמה שמתלבש באור החסדים. מתוך צורך גדול להגיע ליופי הפנימי הזה, אנחנו מבקשות ממך ואולי גם מקבוצת הגברים לעזור לנו בזה.

כל השבוע היינו עם כוונה ובקשה שקבוצת הגברים וקבוצת הנשים יפעלו יחד בשיתוף פעולה. בעצם כל מה שיש לנו אנחנו מקבלות מקבוצת הגברים כעליון שלנו, אנחנו מרגישות תלות מוחלטת בקבוצת הגברים ואנחנו מקבלות את התלות הזאת בהודיה. הבאנו את התפילה הזאת לשיעור שלנו ואנחנו מבקשות ממך ומהגברים שלנו לתת לנו להרגיש את היופי הפנימי הזה כדי שנלמד לעזור לחלק הגברי ולתת להם.

אנחנו מאוד רוצות להיות שותפות שלכם ורוצות שתהיה בינינו ברית כזאת שהבורא יוכל להתגלות לא רק בקבוצה אלא בכל האנושות. מה צריך להיות שיתוף הפעולה הזה? אנחנו מבקשות את זה מעומק ליבנו.

אני שמח לשמוע את מה שאת אומרת ומאוד מתרגש מזה. איפה יש לנו מערכת כזאת שמחברת בין עשיריות הגברים לעשיריות הנשים?

תלמיד: יש לנו ארגון נשים שפעיל בכל העולם. יש ראשי שפות שאחראים גם על הצד החברתי של הנשים ושל הגברים. היום אין קשרים כאלה ביניהם, הם פועלים בנפרד.

גברים לחוד ונשים לחוד.

תלמיד: כן. אין היום פעולה משותפת בין הגברים לנשים.

אין עדיין. אז יכול להיות שאנחנו צריכים לבקש סליחה מהנשים על כך שעדיין לא הגענו למצב שנוכל להתחבר איתן ונקווה שזה יסתדר בקרוב. אבל לפי איך שאני מרגיש את הקבוצות, הן צריכות לעבוד על החיבור בנפרד, נשים לחוד וגברים לחוד.

תלמידה: הכוונה בפנייה שלנו היא לעבודה משותפת לא בצורה החיצונית אלא אנחנו מנסות להבין מה צריכה להיות העבודה הפנימית ושיתוף הפעולה הפנימי כך שקבוצת הנשים תוכל להוסיף כוח חיבור לקבוצת הגברים?

זאת שאלה עוד יותר מורכבת וקשה, אנחנו צריכים להתקדם כדי לענות עליה. אני מבין שיש נשים מאוד מתקדמות, אבל אנחנו צריכים לקדם את הקבוצות. אני מצפה בינתיים מקבוצת הגברים ומקבוצת הנשים שיתחברו בתוך עצמן, עד שיתגלה בתוך כל קבוצה רצון אחד, לב אחד, נטייה אחת, ואפילו יתגלה הבורא שרוצה להיות בתוכה. זה לא חשוב אם מדובר בגברים או בנשים ולא צריכה להיות כאן עזרה מצד הגברים לנשים או ההיפך, זה לגמרי לא הכיוון. הכיוון הוא לחיבור הפנימי בינינו, ומתוך החיבור בינינו נסדר מקום לגילוי הבורא.

לא לחשוב שיש כאן נשים שקיימות כנשים וגברים שקיימים כגברים ויש קשר בין הקבוצות כמו בין גבר ואישה, אין דבר כזה. אם אנחנו משיגים כוח השפעה, אז אין הבדל בין גבר ואישה, אלו אותן פעולות, אותן מצוות, אותן תופעות, זה מה שקורה, כמו שכתוב בספרים. לכן לא להשתוקק לחיבור מחוץ לעשירייה, אלא החיבור הוא כדי לעזור זה לזה אבל לא כדי ממש להתכלל. ההתכללות תגיע מעצמה כשנשיג חיבור פנימי בתוך העשירייה.

שאלה: לפי הקטע שקראנו. אמרת שהרצון לקבל מרגיש רק את עצמו, ובקטע מדובר על כך שכולם מרגישים אותו הדבר אם מדובר למשל באופנה או במושג היופי. האם הרצון לקבל מסוגל להרגיש משהו משותף?

כתוב בתחילת המאמר, שלכל דור יש נטיות, הגדרת אופי, יופי, כיעור שמתאימים לאותו דור.

תלמידה: הרי הרצון לקבל חושב שהוא מרגיש רק את עצמו, אבל יוצא שבחוסר מודעות אנחנו כן מרגישים שדה משותף כלשהו. על כך מדבר המאמר?

ודאי שאנחנו קיימים בשדה רוחני אחד, אבל עדייו לא מרגישים את הקשר בינינו, ולכן הוא נסתר מאיתנו.

שאלה: האם יופי הוא בעצם הגילוי של הפנימיות של החברה?

כן, היופי הוא גילוי הפנימיות של החברה. הוא באמת היופי האמיתי, היופי הפנימי של האדם, לכן כתוב על "חן ויופי זה שקר"¹.

שאלה: מה זה חיבור נכון ואיך מגיעים אליו?

שאלה הכי חשובה, עיקרית וטובה. צריכים לשבת בעשירייה ולדון על כך, ויכול להיות שלא תחליטו וכל אחד שיחטט בכל מיני מקורות הקבלה עד ששוב תתאספו ושוב תחליטו, אז מה זה נקרא חברה נכונה שבטוח בה אנחנו יכולים לצפות לגילוי הבורא.

תלמיד: התכוונתי מה זה החיבור הנכון.

החיבור הנכון, זו חברה נכונה, זה חיבור הנכון.

שאלה: יש משהו מיוחד שקורה שכאשר קוראים מאמר ושומעים אותו ומרגישים שזה מצב של חיבור, האם זה מורגש לפי המדרגה של כל אחד? כי לפי מה שנראה שכל אחד שומע משהו אחר, האם זה כך?

כל אחד מרגיש משהו אחר, כל אחד מבין משהו אחר. אם בעוד חצי שעה יקראו מאמר שוב אז שוב יגלו בו משהו אחר, ככה זה תמיד. הרוחניות משתנה כל הזמן, כמו מים, כמו נהר שאי אפשר להיכנס בו באותו מצב כמו שהוא היה.

שאלה: התפילות של הגברים והנשים מופרדות, והרבה זמן אני מרגישה מין רצון לשמוע את התפילות של הגברים.

האם אסור לשמוע את תפילות הגברים?

תלמידה: אסור.

אסור?

תלמידה: אני לא יודעת איפה לשמוע אותן, לא אמרו לנו.

זה משהו אחר, אבל אל תגידי שאסור.

קריין: אין איסור לשמוע תפילות גברים, יש זום פעמיים ביום של גברים בשעה 15:00 ובשעה 19:30, ויש גם זומים של הנשים, ואף אחד לא אוסר, אבל בדרך כלל אין נשים בתפילת גברים ואין גברים בתפילת נשים.

אבל אני יכול להתחבר לתפילת גברים?

קריין: זה משודר ב"סביבה טובה". אפשר לצפות בזה.

זאת אומרת, אפשר לצפות ואפשר לשמוע.

תלמידה: השאלה הייתה יותר פנימית, האם זה דבר טוב שנשים יקשיבו לתפילה של גברים?

כן כך כתוב בהרבה מקומות שטוב לנשים לשמוע, להתכלל אבל בצורה פאסיבית שהגברים לא ידעו ולא יפריעו לגברים, אז טוב לנשים לשמוע תפילת גברים. זה כמו "עזרת נשים" במקום התפילה, בבית כנסת, שנשים נמצאות הן יכולות לשמוע, לראות, אבל לא להפריע, זה טוב מאוד לנשים.

שאלה: ומה בזמן שאנחנו נגיד מקשיבות לתפילה כזאת, מה העבודה שלנו הפנימית הטובה ביותר שיכולה להיות?

כרגיל, אתן רוצות להתכלל עם הרצונות האלה, עם הכוונות האלה להיות יחד גם איתם, לקבל דוגמאות איך להתחבר. יפה מאוד, תודה על השאלה.

שאלה: נאמר שהאנושות חיה ומשנה את מושג היופי מדור לדור, האם מלמעלה יש מטרה כזאת שבסוף תהיה דרישה ליופי פנימי ולא חיצוני?

אני לא מבין מה זה יופי פנימי, יופי חיצוני. יופי פנימי זה יופי של השפעה, של אהבה, של חיבור, ויופי חיצוני על זה שכתוב "שקר החן והבל היופי" זו צורה חיצונה של רצון לקבל. הפנימי זה הרצון להשפיע, החיצוני זה רצון לקבל, אז צריכים להתחבר ליופי הפנימי, לרצון להשפיע.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו לא נוכל להתעלות בלי האנושות כולה, ואם האנושות כל הזמן נמצאת ברדיפה אחרי היופי החיצוני איפה נקודת החיבור איתנו כדי שהם ירצו את היופי הפנימי בסופו של דבר את כוח ההשפעה כדי שכולנו נתעלה?

אנחנו צריכים בקבוצה ובכלל בכל הארגון שלנו ובהפצה שלנו כמה שאפשר יותר לכבד את היופי הפנימי על פני היופי החיצוני. אסור שאדם יהיה מכוער הוא צריך להיות נקי, מסודר כמו שהוא וזה מספיק, כל היתר זה היופי הפנימי כמה אנחנו מעריכים אותו על זה שהוא פועל לחיבור בינינו.

שאלה: צריך לחזק את הכוח הפנימי שלנו ובזה שאנחנו מחזקים את השאיפה לבורא ולגילוי ההשפעה אנחנו מעבירים את הרצון הזה גם לכל העולם?

כן, את צודקת.

שאלה: אמרת שאין הבדל ברוחניות בין נשים וגברים, האם עשיריות של נשים יכולות לעזור לנשים אחרות שהן נותנות דוגמה לחיבור?

ודאי, את צודקת.

תלמידה: בזה שהן דואגות בפנימיות הם יכולות גם?

כן ודאי את צודקת כך צריכות לעזור אחת לשנייה.

שאלה: האם גילוי הקשר בין קבוצת נשים לקבוצת גברים דומה לגילוי הקשר בתוך העשירייה כעשר ספירות?

לא, אנחנו לא מדברים על קשר בין גברים לנשים, אני לגמרי נגד זה. בינתיים בדרגות שלנו זה יכול להביא להרבה תקלות.

שאלה: בקבוצה יש מצב של ממש מחלוקת, האם זה חלק מהעבודה שלנו?

אני לא יודע ולא רוצה לשמוע בצורה כזאת. אתן צריכות להתאסף, להזמין את המנהלים ואז איתם יחד לברר זה נכון, לא נכון, ומה באמת נכון ולא מצוץ מאצבע. אז בבקשה תעשו את זה בצורה מקובלת, ובהצלחה.

שאלה: איך להתכונן בדור החדש הגבול בין גברים לנשים וההבדל קצת נמחק?

אנחנו עובדים במערכות שלנו בתוך קבוצות בני ברוך לא כל כך מסתכלים גברים, נשים. יש קבוצות של גברים, יש קבוצות של נשים ואנחנו בתוך הקבוצות האלה מתקרבים לבורא. הקשר בין הקבוצות גם נמצא בינינו בין קבוצות גברים לגברים, בין קבוצות נשים לנשים. יותר מזה אנחנו עדיין לא עוסקים בכל מיני צורות הקשר בין המינים, ויכול להיות שנצטרך לטפל בזה גם, אבל בינתיים לא.

שאלה: מה הפעולה הכי חשובה בעבודה הרוחנית?

ביטול עצמי כלפי החיבור עם הקבוצה.

שאלה: מצד אחד יש לנו עשירייה, מצד אחר יש לנו משפחה, אישה, ילדים, מצד שלישי יש את העבודה את לחם חוקנו. איך לבחור נכון, איך לעשות תעדוף נכון, או נכלול הכול יחד?

אנחנו חייבים לחבר כל הדברים האלה כך שבכמה שאפשר נשקיע חשיבות בכל אחד מהם, גם לקבוצה, גם לעבודה וגם למשפחה. בהצלחה.

שאלה: התמזל מזלי בחיים, יש שלושה אנשים מהמשפחה שלי כבר כחברים בבני ברוך, מה תייעץ לאנשים שהם לבד ונלחמים עם המשפחה שלהם, עם העבודה שלהם?

כל התנאים שכל אחד מאיתנו מקבל הוא חייב להשתדל דברים הכרחיים לתת למשפחה, דברים הכרחיים לתת לקבוצה, וכמה שאפשר יותר בפנימיותו לתת להתקרבות לבורא. אין מה לעשות, אין כאן חלוקה זה על חשבון זה, צריכים לשלב אותם יחד.

שאלה: אמרת שאנשים שפשוט נהנים מעולמו של הבורא ולא מזיקים לאחרים הם בעצם מקיימים מצווה. מי שעוסק בקבלה הוא גם צריך מצד אחד לקיים את המצווה של ליהנות מהעולם בלי להזיק לאחרים וגם צריך לעסוק במצווה של חיבור בעשירייה, או שזה דברים שונים?

אלה דברים שונים. אני צריך להיות בקשר טוב כמה שאפשר עם כל בני האדם שבעולם. אני צריך להשתדל להסביר להם עד כמה הם מסוגלים או מוכנים לשמוע בשביל מה קיימים ולאיזה מטרה אנחנו מגיעים, וכך להתקדם, בצורה הפשוטה. כתוב על זה בהרבה ספרים.

שאלה: רק משהו מעל הדעת ניתן להחשיב כאמת?

כן.

תלמידה: ואם הבורא מאפשר לנו לראות תכונות יפות בחברות וזה גורם לנו להרגיש יותר נמוכות מהחברות, זה לא נחשב לאמת?

זאת אמת. האמת היא שאדם צריך להרגיש את עצמו הנמוך מכולם, אבל לא בצורה מלאכותית, אלא שבאמת יראה את עצמו כך.

שאלה: נתת דוגמה שאנשים נהנים מטיול בפארק, ממשחק כדורגל וזה קיום של מצווה בעצם. איך לעבור מתענוג כזה לתענוג עבור הבורא על מנת להשפיע? האם זה עובר דרך הצמצום?

זה לא פשוט. נצטרך לעבור דרך הצמצום, את צודקת.

שאלה: יופי פנימי זה לרכוש את תכונות הבורא, זהו בעצם היופי הרוחני?

כן. את צודקת.

שאלה: דיברת על זה שאדם מרגיש עצמו הכי נמוך בעולם, במצב של שפלות. מה עושים עם זה כשכל הזמן אני מרגישה זאת מול החברות?

להתקדם לחיבור וזה יירפא.

תלמידה: איך לעשות את זה, כי זה נגד כל הכוחות.

אז לשבת ולבכות שאת לא יכולה.

שאלה: אנחנו מדברים עכשיו הרבה על בני ברוך, החברה שלנו, אני עובד עם נשים, עם גברים בקבוצה, עם עשיריות אחרות ועם כל הארגון בפעולות הפצה, ואני רק רוצה להגיד כמה אני שמח וגאה בארגון הזה ותודה על העבודה הגדולה שכולם עושים. לחיים גדול לבני ברוך ותודה.

תודה רבה, לחיים.

שאלה: לאן בני ברוך מובילה את האנושות?

לגמר תיקון.

שאלה: מה זה אמת כלפי החיבור עם החברים ומהו שקר כלפי החיבור?

אם רוצים לראות את הבורא במרכז החיבור, אז הכיוון הזה הוא אמת. כל היתר זה שקר.

תלמיד: יש קשר בין שמחה בדרך לאמת?

כן.

שאלה: מה שאנחנו בונים בקבוצה, יציל את העולם, או שאנחנו צריכים לבקש מהבורא יופי פנימי?

"יופי" נקרא התלבשות אור חכמה באור החסדים, אני בטוח שאנחנו נגיע לזה והיופי הזה באמת יציל את כל המציאות.

שאלה: כשבאותה משפחה יש שני תלמידים מבני ברוך, האם צריכה להתקיים עבודה רוחנית ביניהם?

לגמרי לא חובה.

שאלה: הצבנו לעצמנו מטרה, היום נאמר, להיפגש ולגלות את הבורא, האם כדאי לעשות דברים כאלה?

אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיד כך רק היום, זו צריכה להיות אצלנו כוונה תמידית, ולא שאם נגלה אז בסדר, ואם לא, אז אין טעם להמשיך. לא בצורה אולטימטיבית.

שאלה: אם אנחנו דואגים לזה שלבנות הזוג שלנו יהיה כל מה שהן צריכות, ושיהיו בשיעור וחולקים איתן התפעלויות, האם זה עוזר לתיקון יותר זריז?

לא, אנחנו צריכים לתת למשפחה מה שצריכה משפחה, וכל הזמן החופשי מזה - להשקיע בקבוצה לכיוון הבורא.

(סוף השיעור)

---

1. שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל (משלי ל"א, ל')↩