בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 23.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – אמונה למעלה מהדעת*

1. *ככל שאנחנו מכירים את הנושא הזה, מבינים, דנים בו, לומדים, אפילו שלא מרגישים עדיין, אפילו לא מבינים עדיין על מה מדובר, זה בכל זאת פעל עלינו. זה נקרא פתח לדופקים בתשובה. אנחנו עוד עוד דופקים על הדלת הסגורה עד שתפתח. זה יפתח יגיעה אחר היגיעה, יום יום* זה נכנס ובונה בנו כלים חדשים במוח ובלב, וגם כן משנה את הכלים הישנים. אנחנו כבר יותר ויותר מבינים כמה יש כאן כוח נוסף, שיטה נוספת, מיוחדת, שאנחנו בלהתקרב אליה, בלהיכנס בה, באמת נכנסים לראיה חדשה, להבנה חדשה, מוח ולב חדשים שלא היו לנו קודם, וכך נתקדם.

2. ש: מה מפריע במצב הזה להאמין באמונה לה' טו"מ ?
   ר: בעיקר 2 דברים. מצד אחד אני רוצה להרגיש טוב ואם אני לא משיג את המטרת הבריאה, מהות הבריאה, אני מרגיש רע. שנית, אני לא מבין, לא יודע איפה אני נמצא. כך כל אחד מכם. איפה אני נמצא, מה קורה לי, מה יהיה איתי? אלו שאלות אגואיסטיות כביכול, אבל בעצם הם לכיוון השגת הבורא. בלי שאני משיג אותו, *טוב לי מותי מחיי*. החיים שלי ריקניים ואני לא יכול להמשיך בהם בצורה הנוכחית. חסרה משמעות, חסרה מטרה, התקדמות למטרה, לראות אותה מרחוק, משהו, אור בחיים.
   
   האדם רוצה לגלות את יחס הבורא לכל המציאות, לא בגלל שהוא מרגיש רע אלא בגלל שזה חסר לתפיסה שלו, לנקודה שלו, ליחס שלו בחיים, לזה שלא יכול אולי אפילו להצדיק את הבורא. כך הוא דורש, בלי זה אין חיים, *בלי זה אין משמעות לחיים*.
   
   כלומר *לקום כמו כולם, לרוץ לעבודה, לחזור מהעבודה, לשבת מול הטלוויזיה ולראות כדורגל או משהו, האדם לא מסוגל. לא מסוגל כי בשבילו זה נקרא שהוא לאט לאט נכנס למוות*, הוא לא יכול כי הרצון של נקודה שבלב שמתעורר בו נותן לאדם הרגשה שאת העיקר בחיים אין לך, *וכל יתר הדברים המשניים, אתה יכול לשחק בהם איך שאתה רוצה, אבל תדע שזה בינתיים. בכל זאת אתה נמצא ברכבת שנוסעת, היא מגיעה לאיזושהי מטרה. בינתיים אתה נמצא בה ויכול לשחק בקלפים, לשתות ולאכול, לדבר בדיחות, לעשות כל מיני דברים עם מי שנמצא לידך שם, אבל בעצם יש לך הרגשה שהרכבת זזה לאיזושהי מטרה ואתה למטרה הזאת לא מוכן*.

3. איך אני יכול לצאת מהמצב החשוך? רק כמו שהמקובלים ממליצים, הכי מהר, קצר, אינטנסיבי וטוב זה ע"י התפילה.. התפילה היא הפניה לכוח עליון שסידר לנו מלכתחילה את המצב הנוכחי ומביא אותנו גם להרגשה שהתפילה יכולה לעזור לנו בלבד. זו הגישה הנכונה.

4. ש: אם אדם לא מרגיש את הסבל אלא שהכל פחות או יותר בסדר?
   ר: זה מחוסר התקשרות לסביבה. *אל תחשבו על הסביבה כאילו מה אני יכול כל כך לקבל מהחברים? אני מכיר אותם כבר המון שנים ושום דבר חדש זה לא יכול לתת לי. אלא כשאנחנו מתחברים אז בחיבור בינינו שאנחנו מייצבים אפילו בפעם ה-101, לא חשוב כמה פעמים כבר היינו, אבל כל פעם לחיבור שלנו יש סגנון אחר, חדש. לכן אני מזה מקבל התעוררות החדשה. לא לזלזל בזה*.
   
   לכן כל פעם שאנחנו מתחברים, אפילו כשאני מזלזל בזה איכשהו, בטוח ככה, כי *הרצון לקבל בכל אחד ואחד גם מושך וגם דוחה אותי מהחיבור. אני צריך להבין שכל פעם יש בחיבור אופן חדש, ואותו אני צריך כדי להתקדם*.

5. העיקר שתרגיש חיסרון, ותבין שחיסרון הזה מגיע מלמעלה. אז תבין שיש לך עם מה לפנות לבורא.

6. איך אני מתאר את העבודה לשם שמיים?
   ר: *למען הקבוצה. פשוט מאוד, נתנו לך לעבוד בתוך הכלי. תדאג שהכלי הזה יהיה כמה שיותר שלם. תדאג שהלב של החברים ייפתח, ואני אוכל להיכנס בתוך ליבם והם לתוך ליבי, וייצא לנו לב משותף*.

7. בינתיים עד שאין לו תפילה, כל נגיעה קטנה בחושך הוא בורח?
   ר: *להגיע לתפילה בצורה מחויבת כולנו יחד. לחייב כל אחד את האחרים ולהביא את עצמנו לתפילה מלאכותית. אין ברירה*. ממש לפי הזמן, לפי זה שכל אחד מזכיר לשני שחייבים את זה לבצע.

8. ש: האם הגשמיות מעכבת את החבר מלהגיע למטרה?
   ר: גם הגשמיות וגם הרוחניות באים ממקור אחד והבורא משחק בהם כלפי כל אחד אחד מאיתנו ועם כל הקבוצה, מתחשב עם כל הקבוצה ועם כל הכלי הכללי, עם גמר התיקון. זה הכל הלוך חזור יחד במערכת אחת. לכן לא לחשוב שזה לחוד וזה לחוד..

9. ש: אני כבר לא מרגישה חיסרון לבורא....
   ר: אפשר להבין זאת, כך קורה. כי באמצע הדרך כשאנחנו מגלים בעיות בדרך, אז הבעיות האלה נראות לנו יותר חשובות מהמטרה עצמה, הרחוקה, הגדולה, אוניברסלית, אידיאלית. אבל יש לפניי כמה דברים עכשיו, יומ-יומיים, לכן אני דואגת עליהם יותר. זה נכון, זה בסדר.

10. *איך אנחנו מארגנים תפילה? נגיד שכבר הגענו למצב שלא יעזור לנו כלום, עוד מעט שוב עוזבים את השיעור ושוב בורחים לכל מיני כיוונים ועסקים. זה הכל מבלבל אותנו, וכך נעשה בכוונה*. אנחנו צריכים רק לקבל בחשבון את העובדה שהכל בחיים שלנו הגשמיים, במשפחה, בעבודה, בכל מיני טיפולים שאנחנו צריכים לעבור באחרים ובנו, בחיים שלנו עם ההורים שלנו עם הילדים שלנו, עם עצמנו, בבית, בעבודה, בכל דבר ודבר, *הכל ודאי מגיע לנו גם מלמעלה. מתוך זה אנחנו צריכים לחשוב על החיבור הפנימי שלנו. הבורא מסדר לנו את החיבור בהתאם לתפילה שלנו, לחסרון, לבקשה*.
    
    *אז איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כל הזמן נמצאים בתפילה? כל הזמן תלויים בבורא, כל הזמן מבקשים ממנו שיעשה, שיטפל כל הזמן. אנחנו כמו עובר בתוך רחם אימו* ,הטבע מזמין ממנו כלפי האמא כל הזמן רצונות. הוא רוצה רוצה רוצה, רוצה להוציא ממנה כל האוכל, ולהוציא לתוכה כל הפסולת. הוא רוצה לקבל ממנה כל מה שצריך והוא חי רק בצורה כזאת שיש לו קשר הדוק עם אמא, בכל מיני צורות, למוח של אמא, לכל מיני איברים של אמא, לכל דבר של אמא.
    
    *על חשבון אימו העובר חי. כך אנחנו חיים על חשבון הבורא. אז איך אנחנו מוציאים מעצמנו, מכל האיברים שלנו, מכל צורות החיבורים שבינינו, איך אנחנו צריכים להגיע להרגשה שאנחנו קשורים לבורא? שאנחנו ממש רוצים לקבל ממנו לכל דבר ודבר ממה שיש לנו כבעובר? לקבל ממנו כל מיני מילויים, הבחנות, שיסדר אותנו כך שמרגע לרגע, מיום ליום, נתחיל להרגיש את עצמנו יותר ויותר מיוצבים נכון*.
    
    כך אנחנו בונים את עצמנו. הבורא בורא בונה אותנו אבל לפי הדרישה הכללית שלנו. אנחנו עוד לא יכולים לפרט את הדרישה הזאת, אבל *לאט לאט, מיום ליום אנחנו גם צריכים לזהות כמה הבקשות שלנו יותר ויותר מפורטות. כך נתחיל להתקרב לגלות קשר שלנו עם העליון. אנחנו צריכים לחשוב על זה. כלומר במשך היום איך אנחנו מארגנים תפילה, אפילו שאנחנו נפרדים*.
    
    כך צריך להיות. הבורא סידר לנו כך, ויחד עם זה *כשאנחנו במחשבה שלנו, בכוונה שלנו, נמצאים בקשר בינינו לבורא. המצב הזה לא בורח מאיתנו, לא נעלם. כל הזמן הקבוצה נמצאת יחד ופונה לבורא, דורשת ממנו עוד ועוד ועוד התקדמות בהתחברות בינינו, להצמיד, לאחד את החלקים שלנו לגוף אחד. אז נתחיל להרגיש איך אנחנו מתאחדים יחד לגוף אחד*...
    
    אנחנו מתחילים לגלות שהבורא שורה בנו ומסדר לנו את כל הדברים האלה. *אנחנו מתחילים להתקרב להרגשת החיים של אותו עובר שיש לו כבר התחלת החיים הרוחניים. זה נקרא תחילת החיים, התחילה האמיתית של העיבור, ג' ימי קליטת הזרע, ואח״כ כבר כל התיקונים האלו. הכל לפנינו*.

11. העיקר בשבילנו זה חוץ מצא. אתם תראו כמה בסופו של דבר זה מגיע לכם, כי אתם נמצאים בכלי הכללי, ואם אתם נשארים במצב הכן, בסטנד ביי, אז זה מגיע אליכם. לכן העיקר בשבילנו זה להשתדל להמשיך ביום יום. *תנסו לראות ולשמוע את השיעורים גם לפני שאתם הולכים לישון, בחצי שני של היום, ועוד מתישהו איך שזה פועל עליכם. אני לא חושב שבשמיעה אחת בזמן השיעור אפשר לקלוט את הכוח הפנימי שיש בשיעור*.

12. לחבר אנחנו צריכים להראות שאנחנו נמצאים בהתפעלות, ולא יותר. כל דברי החכמה שאתה רוצה להסביר לו, להעביר לו, זה לא עובד. רק ע"י קנאה אתה יכול לעורר בו גם רצון לכיוון הנכון. זה מה שאנחנו צריכים. אני אומר לכם בכוונה, צריכים להפעיל כמה שאפשר יותר רגש. השכל לא עובד. השכל הוא תוצאה מהשגה, אבל רגש זה דבר אמיתי. רגש זה עיקר הטבע, כל הטבע הוא רצון ולא שכל. השכל הוא תוצאה מהרצון. יש על זה מאמרים שלמים בשמעתי, בעל הסולם, רב"ש. צריכים לקרוא את זה.

13. סביבה חמה וטובה צריכה להיות בזה שבפנים אש בוערת ואף אחד לא מסכים עם השני, ולמעלה מזה אתם עושים חיבור. זה נקרא שבונים את דרגת אמונה למעלה מהדעת. בפנים התנגדות, התנגשות, חוסר הסכמה וכן הלאה, ולמעלה מזה חיבור, מפני שרק בצורה כזאת אנחנו מגיעים למגע עם הבורא.

14. ש: איך כל אחד מהעשירייה יכול להתכלל במחשבות וברצונות במהלך היום?
    ר: אני לא יודע חברים, אבל נראה לי שאתם צריכים איכשהו בכל זאת להשתדל להיות בקשר ביניכם דרך מחשבים, דרך טלפונים. זו לא בעיה היום. תראו מה שהבורא נתן לנו, שכל שבו פיתחנו כלי תקשורת כאלו, *נסו להיות בזה. איך יכול להיות שאתם ככה עוזבים זה את זה? לא טוב להיות ללא קשר עם החברים. כל פעם שאתם נמצאים ללא קשר ביניכם, אתם נמצאים בסכנה שאתם מתנתקים מהרוחניות, מתנתקים, כי אז אין לכם שום כוח מהצד שעוזר לכם, ששומר עליכם, ואתם נופלים לגשמיות*.
    
    לכן כמה שתהיו יחד בקשר הדדי ביניכם, זה יותר טוב. היום בכלל יש הרבה אנשים, ואפילו מדינות שלמות, שנמצאות בסגרים, אנשים לא עובדים, יש להם עבודה מהבית במקום לבוא למשרדים ולמקומות עבודה. *נסו בכל זאת להיות יותר מקושרים ביניכם, להשתמש בזמן כמה שאפשר, אפילו בנסיעה, בכל דבר איך להיות בקשר ביניכם, ואיך לשמוע זה מזה כל מיני דברי חכמה*.
    
    ש: מה זה אומר להשלים אחד את השני?
    ר: *מה שאני לא יכול, השני מסוגל. מה שאני לא מרגיש, החבר מרגיש. אז אנחנו משתמשים כל פעם בהתלהבות, בחיבור, בחכמה של כל חבר וחבר, כמה שיכולים, ובסה"כ זה מעלה את הרמה המשותפת שלנו. כך אנחנו, בצורה משותפת, מתקרבים לבורא*.
    
    *אנחנו צריכים להשתדל למלא גם את כל הרגעים שלנו בחיים, אם אני לא חייב לבעל הבית שלי בעבודה, אז כל יתר הרגעים אני חייב להיות מחובר לעשירייה. לשמוע על ידם, לראות על ידם, כל מה שאנחנו קובעים במשך היום, זה מאוד חשוב מאוד*.

15. ש: איך לשמור את הכוח הזה במהלך היום?
    ר: תתחברו עוד במשך היום ותדברו ביניכם. אני רואה שאנשים כל הזמן מדברים בטלפונים, אז תדברו כך בטלפון בטלפונים שלכם כמה שאפשר. נסו לבנות קשר כזה קבוע, רק לא על בלה בלה בלה, אלא על הדברים שלכם.

*חלק 2 - חכמת הקבלה והפילוסופיה*

16. ש: יש סוג של חיים מעל העולם הגשמי הזה?
    ר: באמונה למעלה מהדעת אתה חי בכוח הרוחני.
    
    ש: עולם הרוחני אתה יכול להרגיש? איך חיים שם?
    ר: מה שאתה מרגיש נקרא חיים? תלוי איך אתה. אם אתה מתייחס לחיים כמו שאמרו מרקס ואנגלס, אז גם הם כתבו שהחיים זה סוג קיום של חלבון. כך הוא אמר על החיים, שסוג קיום החלבון נקרא חיים. אתה מקבל את זה בצורה כזאת?
    
    ש: קשה לתפוס שאפשר לחיות בעולם הרוח בלי גוף, בלי הגשמיות?
    ר: אבל הגוף שלנו גם לא קיים. זה הכל רק נדמה לנו, זה תלוי בתפיסת המציאות. אני חושב שברור לנו, זה לא חובה לחיים שלנו. במיוחד עכשיו שאנחנו קיימים בעולם שכולו גלים, גלי רדיו, טלפונים, הכל זה גלים. אז אתה יכול להגיד שכל החיים שלנו זה באוויר, בגלים, ולא בחומר.
    
    ש: כל פעם אתה מזכיר שמחכים לנו עולמות העליונים..?
    ר: *אני לא מבין אותך. אתה רוצה לשאול האם מחכים לך שם? מחכים, אבל אם היית רואה איך מחכים לך, לא היית ממהר לשם*.
    
    אנחנו חייבים לקיים כל מה שניתן לנו כאן, ואז נראה שמה שהיה ויש ויהיה, זה הכל תהליך אחד של בניית האדם. אנחנו צריכים להשתתף בבניית מערכת האדם.

17. ש: אמרת לצביקה שאם היית רואה איך מחכה לך, לא היית ממהר לשם..?
    ר: *מחכים לו בצורה המתוקנת, ולא שיבוא עכשיו כאיזה עובד הסתדרות. אמנם שהוא חבר אהוב שלנו, ותיק ומתקדם, אבל יחד עם זה שיגמור את ההתקדמות שלו איתנו יחד. אח"כ כתוב עולמך תגלה בחייך. כלומר את העולם הרוחני אתה צריך להשיג כבר בעולם הזה הגשמי, לחבר את 2 העולמות. זה אני מאחל לצביקה*.
    
    *כך לכולם אני מאחל. צריכים לעשות בעולם הזה כל מה שאפשר. אין לאן לברוח, צריכים לעשות כאן את העבודה וכמה שיותר. לכן לא תראו מקובל שבאמת רוצה למות, רוצה לעזוב את העולם הזה, רוצה לעזוב את העבודה בעולם הזה. כי במקומה לא נותנים לנו עבודה יותר מועילה לתיקון הנשמה. אין, לכן בואו נשתמש בכל רגע ורגע כשאנחנו נמצאים במציאות הזו*.

18. אנחנו מתחילים שבוע. שיהיה לנו שבוע טוב בזה שכמה שיותר נוכל לעבור על כל הקטעים של אמונה למעלה מהדעת. תקראו אותם כמה שיותר פעמים מההתחלה לסוף, מהסוף להתחלה, לא חשוב איך, לבד, יחד. תסבירו זה לזה, ולא לשכוח שאנחנו יחד. בהצלחה, שיהיה לכם כל טוב.