שיעור בוקר 02.12.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 782,

"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אותיות מ"ה-נ"ב

קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 782, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות מ"ה.

אות מ"ה

"וכשנתבונן היטב, בהשגת השגחה, הבאה להרגשת בני אדם, אנו מוצאים בהם ד' סוגים, שכל סוג וסוג, מקבל השגחת השי"ת עליו, במיוחד. באופן, שיש כאן ד' בחינות של השגת ההשגחה. ובאמת. הן רק שתים, דהיינו:

א. הסתר פנים,

ב. וגילוי פנים.

אלא שנחלקים לארבע. כי יש ב' בחינות בהשגחה של הסתר פנים, שהם:

א. הסתר אחד,

ב. והסתר בתוך הסתר.

וב' בחינות בהשגחה של גילוי פנים, שהן:

ג. השגחה של שכר ועונש,

ד. והשגחת הנצחיות.

כמו שיתבארו לפנינו, בע"ה."

אות מ"ו

"והנה הכתוב אומר (דברים ל"א, י"ז): "וחרה אפי בו, ביום ההוא, ועזבתים, "והסתרתי" פני מהם, והיה לאכל, ומצאהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. ואנכי "הסתר אסתיר" פני ביום ההוא, על כל הרעה, אשר עשה, כי פנה אל אלהים אחרים.

וכשתסתכל בדברים תמצא, שמתחילה כתוב: "וחרה אפי וגו' והסתרתי פני וגו'", דהיינו, הסתר אחד. ואח"כ כתוב: "ומצאוהו, רעות רבות וצרות וגו', ואנכי הסתר אסתיר פני וגו'", דהיינו הסתר כפול. וצריכים להבין, הסתר כפול, זה מהו."

כי באמת יש כאן שאלה גדולה. קודם כל למה לא יכולים להמשיך בהסתר אחד, ולמה צריכים הסתר כפול, מה חסר, מה האדם מרוויח מזה שמרגיש בעולמו שהוא נמצא בהסתר כפול מהבורא.

אות מ"ז

"ומתחילה, נבין, מה הפירוש של "הפנים" של השי"ת, שהכתוב אומר עליו: "והסתרתי פני". ותבין זה, בדומה לאדם, בשעה שרואה, הפנים של חברו, מכירו תיכף. משא"כ, ברואהו דרך אחוריו, כי אז, אינו בטוח בהכרתו, ועלול להיות בספק "אולי אחר הוא, ואינו חברו?"

וכן הדבר, שלפנינו. כי הכל יודעים ומרגישים, את השי"ת, כי טוב הוא, ומדרך הטוב להיטיב. ולפיכך, בשעה, שהשי"ת הולך ומטיב, עם בריותיו אשר ברא, כמתנת ידו הרחבה, נבחן זה, ש"פניו ית' מגולות לבריותיו". כי אז, הכל יודעים ומכירים אותו, בהיותו מתנהג כראוי לשמו ית', כמו שנתבאר לעיל, בדבר ההשגחה הגלויה. עש"ה."

אנחנו צריכים לראות שביחס הבורא אלינו או ביחס שלנו אליו יש לנו השגחה גלויה והשגחה נסתרת.

אות מ"ח

"אמנם, בשעה, שמתנהג עם בריותיו, להיפך מהאמור, דהיינו, בעת שמקבלים, יסורים ומכאובים בעולמו ית', הרי נבחן זה ל"אחורים של השי"ת", כי "הפנים" שלו, דהיינו מידת טובו השלמה, נסתרה מהם לגמרי, שאין מנהג זה מתאים לשמו ית'.

ודומה, לרואה את רעהו מאחוריו, שהוא עלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא. וזש"ה: "וחרה אפי וגו', והסתרתי פני מהם וגו'". כי בעת חרון האף, שהבריות מקבלים צרות ומכאובים, נמצא שהקב"ה "מסתיר פניו ית'", שהם מידת טובו השלמה, ורק אחוריו מגולים. ואז, צריכים להתחזקות גדולה, באמונתו ית', כדי להזהר מהרהורי עבירה ח"ו, משום שקשה להכירו מאחוריו, כמבואר. וזהו הנקרא "הסתר אחד"."

אנחנו נמצאים במציאות שבה יכולים להרגיש את יחס הבורא אלינו כהסתר והסתר כפול. לכן נראה איך אנחנו יכולים לשנות את היחס של הבורא, איך אנחנו יכולים להרגיש את היחס של הבורא. וכשהוא כבר ממש מתייחס אלינו בצורה יפה, טובה, האם זה גילוי או הסתר. "ודומה, לרואה את רעהו מאחוריו, שהוא עלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא."

אות מ"ט

"אמנם, ברבות ח"ו הצרות והמכאובים, במידה מרובה ביותר, הנה גורם זה להסתר כפול, שנקרא בספרים "הסתר תוך הסתר". שפירושו, שאפילו אחוריו יתברך, אינם נראים ח"ו. כלומר, שאינם מאמינים, שהשי"ת כועס עליהם ומענישם. אלא תולים חס ושלום זאת, במקרה ובטבע. ובאים, לידי כפירה, בהשגחתו יתברך בשכר ועונש. וזש"ה: "ואנכי הסתר אסתיר פני וגו', כי פנה אל אלהים אחרים". דהיינו, שבאים לידי כפירה ופונים לע"ז, ח"ו."

תלמיד: מה הוא המפתח שבעזרתו אנחנו יכולים להסיר את ההסתרה? איך לעשות את זה בפועל?

זה מה שנלמד, איך לעשות את זה ואיך לעשות את זה בפועל, כלומר להסיר את ההסתרה, ולראות את היחס שלנו עם הבורא בצורה גלויה.

תלמיד: גילוי פני הבורא בהשגחה של טוב ומיטיב, מה שהמקובל מגלה, איך המקובל מגלה את זה? הרי כל מה שמשיגים, משיגים באמונה למעלה מהדעת, אנחנו כביכול לא רוצים לגלות בצורה ישירה את הבורא. אז איך אפשר לגלות את הטוב והמיטיב, את פניו?

אם האדם מכוון את עצמו לזה שהוא בהכרח רוצה לגלות את יחס הבורא כלפיו, ולא רק כלפיו כעיקרון, אז בהתאם ללחץ שלו, לרצון שלו, הוא מעורר תגובה מהבורא. יוצא שהאדם מתייחס לבורא בשאלה לגבי יחס הבורא כלפיו, ומקבל תשובה.

תלמיד: הוא אומר שכל ההסתרה וכל הרעות הם כשאני פונה לבורא אחר. מה זה לפנות לבורא אחר?

על זה עוד נלמד. "כי פנה לאלוהים אחרים", עוד נלמד את זה.

תלמיד: הוא התחיל את המשפט בזה שהצרות והכאבים גורמים להסתר תוך הסתר, שאפילו אחוריו לא גלויים. מה זה אומר שאפילו האחוריים שלו לא גלויים, ומה הסיבה לזה? האם אפשר להגיע רק להסתר אחד בלי הסתר שני, אפשר לעקוף את זה?

אנחנו עוד נלמד, זה עוד לפנינו.

תלמיד: אבל מה זה הסתר תוך הסתר?

הסתר כפול.

תלמיד: ולמה צריך את זה?

גם כן נשאל ונקבל תשובה.

תלמיד: מה זה הסתר אחד? לאדם כבר יש בורא בעולם, אז למה הוא לא משייך לבורא את מה שקורה? מה חסר שם?

אין לו גישה, אין לו אחיזה בבורא.

תלמיד: אבל הוא אומר שהוא רואה אותו מאחוריו, כלומר הוא רואה שיש בורא, אולי הוא לא מבין איך הוא עובד, אבל יש לו בורא במציאות, כך זה לפחות נשמע ממה שכתב בעל הסולם.

זה לא נקרא שיש לו בורא במציאות, כי הוא לא מזהה שמה שהוא מקבל הוא מקבל מהבורא.

תלמיד: הוא מקבל משהו, הוא לא מזהה שזה בא מהבורא, אבל מה זה אומר שהוא רואה אותו מאחוריו?

בדרך כלל בצורה הפוכה. הוא לא רואה את הפנים שלו, שהוא טוב ומיטיב לכולם, שבטוח הוא מעביר אותך ממצב למצב יותר מתקדם, אלא כאן זה עדיין לא ברור. לכן נקרא שאתה נמצא בהסתרת פנים.

תלמיד: במה הסתר אחד שונה נגיד מהעמך שלהם בכלל אין בורא במציאות? אני מנסה לברר איך עוברים למצב כזה, מה זה המצב הזה.

אצל עמךַ אין הסתר. אפילו שאומרים שכאילו יש, אבל לא מרגישים את זה, לא רוצים לעשות קשר דרך חוסר הידיעה.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהסתר אחד זה אדם שרוצה לגלות את הבורא אבל לא מוצא אותו במציאות?

נגיד.

תלמיד: מה צריך כדי שאדם יגיע למצבי ההסתר?

תיכף נדבר על זה.

תלמיד: מה זה לפנות לאלוהים אחרים בקשרים שלנו בעשירייה כלפי הבורא?

אנחנו לומדים שכל מה שיש לפנינו זה בורא אחד, יחיד ומיוחד, שמושך אותנו אליו, לקשר כזה בינינו שיהיה לנו יותר ברור מי הוא הבורא. ואם אנחנו לא מכירים אותו בצורה כזאת, אז אנחנו נמצאים לא במידת פנים אלא במידת אחוריים.

תלמיד: כשאנחנו מגלים שאנחנו בהסתר, האם זו הזדמנות לעבוד יותר עבור הבורא בלי שיש לנו עדיין גילוי, או שאנחנו צריכים להשתוקק לגילוי כל הזמן? מה העבודה הנכונה כשאנחנו מגלים את עצמנו בהסתר?

נשמע מה שהוא כותב.

תלמיד: בסוף מ"ח כתוב לגבי ההסתר הראשון, "ואז צריכים להתחזקות גדולה באמונתו ית', כדי להזהר מהרהורי עבירה ח"ו". מהי התחזקות באמונת ה'?

בהרגשת הבורא.

תלמיד: אני מצליח לתאר לעצמי את העניין של הסתר כפול. אבל מה זה המצב שבו אתה מרגיש את כל העולם כמלא בתכונת ההשפעה, למרות הכול, אבל את הבורא אתה לא מרגיש שם? אתה רואה מערכת שעובדת וכלולה מתכונת ההשפעה והאהבה, אבל אין שם בורא. מה זה המצב הזה?

זה מצב לא נכון. כלומר בעולם שלך, בהרגשת הרוחניות שלך, הבורא עצמו לא קיים. זה דורש ממך בירור רציני ודרישה לבורא שהוא יתחיל לטפל בך, כי אתה רוצה להיות יחד איתו, אתה רוצה לעשות מה שטוב בשבילו. ואז אתה מחכה מתי הוא יקיים את זה.

תלמיד: למה מכאובים וייסורים גורמים להסתר ולהסתר כפול?

כי הם מעוררים את האדם לחפש התקרבות לבורא, ולכן כל ההסתרה היא מעוררת אותנו לגילוי.

תלמיד: לפי מה שכתוב כאן, המכאובים גורמים לאדם להיכנס להסתר יותר גדול, פחות להאמין בו, עד הסתר כפול שבו הוא בכלל לא חושב שזה מגיע מהבורא אלא חושב שזה מגיע מהטבע.

זה כשעדיין הוא לא הגיע להבחנות נכונות.

תלמיד: למה ניתנים לאנשים מכאובים וייסורים? מתי הם כן מטרתיים? ממתי המכאובים האלה מתחילים להיות שימושיים לאדם?

זה קורה רק בתנאי שאדם מגיע להרגשת ההסתרה, או אפילו כמו שקראנו באות מ"ט ""הסתר תוך הסתר". שפירושו, שאפילו אחוריו יתברך, אינם נראים ח"ו. כלומר, שאינם מאמינים, שהשי"ת כועס עליהם ומענישם. אלא תולים חס ושלום זאת, במקרה ובטבע."

תלמיד: וכתוב שהם באים בכפירה.

כן.

תלמיד: מילא כשהם באמת מרגישים שהם בכפירה, אבל מוסבר פה שהם פשוט מתנתקים מהבורא שאין עוד מלבדו.

כן.

תלמיד: איזו מין מטרה יש לייסורים? איך הם משרתים את מטרת הבריאה?

לנענע את האדם שישאל ברצינות על ההשגחה.

תלמיד: בעל הסולם כותב "כי הכל יודעים ומרגישים, את השי"ת, כי טוב הוא". גם על זה יש שאלה, למה אנחנו מרגישים שהוא טוב? הרי גם כתוב שהוא יעניש, שהוא כועס, וחרה אף אפו. למה אנחנו חושבים עליו רק שהוא טוב, מה השורש של זה?

שאנחנו תולים את מה שקורה לנו במשהו אחר חוץ מהבורא. כמו שכתוב "ובאים, לידי כפירה, בהשגחתו יתברך בשכר ועונש. וזש"ה: "ואנכי הסתר אסתיר פני וגו', כי פנה אל אלהים אחרים". דהיינו, שבאים לידי כפירה ופונים לע"ז, ח"ו."

זאת אומרת שמצד הבורא, במקרה כזה שהם לא יכולים למשוך את הבורא, לחייב אותו ביחס ישיר, יקרה שהם נכנסים להסתר כפול.

תלמיד: כשהצרות והמכאובים גוברים על האדם, איך הוא משייך את זה לבורא ולא מתנתק ממנו, לא תולה את זה במקרה ובטבע ומתחיל לעבוד עבודה זרה אלא דווקא הפוך, מתחיל לשייך את זה לבורא, שהכול בא ממנו?

איך האדם פועל כך? הרי הוא יכול ליפול, להגיד שזה הטבע ומקרה, ואז הוא נופל לכפירה ועבודה זרה.

כן.

תלמיד: איך בנקודה שהוא מרגיש צרות ומכאובים הוא דווקא משייך את זה לבורא ולא לשום גורם אחר?

זו גם עבודת הבורא. אנחנו בסך הכול נמצאים בידיים שלו, וזה שהוא מראה לנו את סוגי היחסים שיש בינינו ובינו, זה כדי שנתחזק בלאחוז בו.

תלמיד: מה תלוי מצד האדם אם הוא בובה על חוטים פה והוא רק מרגיש איך הבורא מסתיר את פניו, מגלה אחוריו?

לא. לא רק זה. אנחנו חייבים בכל מצב שלא יהיה, לשמור על הקשר בינינו לבורא.

תלמיד: אבל איך אשמור על קשר לבורא כשאני גם יכול ליפול בצורה טבעית להסתר כפול? בעל הסולם מתאר שאדם יכול ליפול לכפירה, לעבודה זרה, לאלוהים אחרים. מה יחזיק אותי פה, למה שאחזיק ברגע הזה בבורא ולא אפול לעבודה זרה?

תלוי עד כמה אתה משקיע בזה. אם אתה רוצה בכל מקרה להישאר בעבודת ה' והעיקר הוא שאתה רוצה להיות בקשר עם הכוח העליון, אז לא חשוב לך באיזו צורה אתה נמצא עימו.

תלמיד: איך אדם שומר על קשר עם הבורא בהסתר תוך הסתר?

בהסתר תוך הסתר אין מה לעשות.

תלמיד: אז אין לו קשר, הוא אבוד, הוא נופל?

לא, לא אבוד. בסך הכול לאדם יש עוד מה לעשות, אבל בהסתר תוך הסתר, אין לו קשר עם הבורא כביכול.

תלמיד: כשכתוב "פנים ואחור", מדברים על יחס הבורא כלפי האדם או על הרגשת האדם את הבורא?

זה לא ברור?

תלמיד: "פנים ואחור", על מי מדברים פה? על איך שהבורא מתייחס לאדם, או איך האדם מרגיש את הבורא?

איך האדם מתייחס לבורא.

תלמיד: ומצד הבורא? מה היחס הנקי של הבורא לאדם?

זה לא כתוב בצורה כזאת כמו שאתה רוצה לשמוע.

תלמיד: מה היחס הנקי של הבורא כלפי האדם? האם האדם הוא זה שמרגיש פעם פנים, פעם אחור, פעם גילוי, פעם הסתר?

כן.

תלמיד: ואיך הבורא מתייחס אלי בצורה נקייה? מה היחס הקבוע שלו?

זה האופן שבו הבורא מתייחס אליך.

תלמיד: איך הוא מתייחס אליי? פעם בפנים, פעם באחור?

כן.

תלמיד: האם הוא מתייחס כך, או שאני מרגיש כך וזה תלוי בי?

אתה צריך להתחיל מהיחס הזה שאתה מגלה.

תלמיד: למדנו פעם שיש הסתר ראשון, הסתר שני, ואחר כך יש מעבר לגילוי ראשון, גילוי שני. האם כל ההסתרות הן על "אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב"?

כן. ודאי.

תלמיד: האם החשבון הוא בהסתרות, "טוב לי", "רע לי", ובגילויים זה חשבון של אמת ושקר? נכון לומר כך?

אפשר.

תלמיד: איך אדם עושה את המעבר הזה לחשבון אחר, להתנתק מטוב לי, רע לי ולהגיע לחשבון של אמת ושקר?

הוא צריך לעלות.

תלמיד: על ידי מה?

לעלות ליחס לבורא.

תלמיד: האם זה קשור לאמונה למעלה מהדעת, שהאדם צריך לעלות ואז הוא עובר לחשבון אמת ושקר?

כן.

תלמיד: האם יש עצה פרקטית איך לעבוד עם החברים על מנת שנתקדם למעבר הזה?

נדבר על זה.

תלמיד: מהי ההרגשה כאשר אחרי השיעור אתה מתחיל להתגעגע לחברים ואחר כך הגעגוע הזה הופך להרגשת נחיצות, הכרחיות, כשאתה מרגיש את החברים כחלקים מהגוף שלך, ואתה לא יכול להיות בלעדיהם ואתה רוצה להיות יחד איתם באחד שלם?

זו הרגשה נכונה. תמשיך ללמוד ולקיים את כל אותן המשימות שהקבוצות מקבלות ותראה איך אתה עולה מתוך המצב הזה מעלה.

תלמיד: מהם הסימנים בעשירייה לכך שאנו מרגישים יחד את ההשגחה?

אני עוד לא רואה שזה צריך לקרות.

תלמיד: איך הבורא מראה את פניו בעשירייה?

הבורא מעורר, מררא את פניו לעשירייה, כך שכל העשירייה מרגישים שהם קשורים ביניהם ולבורא.

תלמיד: האם זה נכון שיש לי הרבה פחד, יראה, כדי לגלות את ההסתרה השנייה, כדי לגלות את הפנים שלו?

לא. לפעמים יש בדרך כל מיני עליות, ירידות, שינויים, אבל בדרך כלל לא.

תלמידה: מה הופך הסתר אחד להסתר כפול וממנו להגיע לגילוי. איך קורה התהליך שגורם להסתר אחד להפוך להסתר כפול ומשם לגילוי?

עכשיו אנחנו בדיוק נקרא.

אות מ"ח

"אמנם, בשעה, שמתנהג עם בריותיו, להיפך מהאמור, דהיינו, בעת שמקבלים, יסורים ומכאובים בעולמו ית', הרי נבחן זה ל"אחורים של השי"ת", כי "הפנים" שלו, דהיינו מידת טובו השלמה, נסתרה מהם לגמרי, שאין מנהג זה מתאים לשמו ית'.

ודומה, לרואה את רעהו מאחוריו, שהוא עלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא. וזש"ה: "וחרה אפי וגו', והסתרתי פני מהם וגו'". כי בעת חרון האף, שהבריות מקבלים צרות ומכאובים, נמצא שהקב"ה "מסתיר פניו ית'", שהם מידת טובו השלמה, ורק אחוריו מגולים. ואז, צריכים להתחזקות גדולה, באמונתו ית', כדי להזהר מהרהורי עבירה ח"ו, משום שקשה להכירו מאחוריו, כמבואר. וזהו הנקרא "הסתר אחד"."

תלמידה: אם אני מרגישה יסורים ואני הולכת באמונה למעלה מהדעת ומצדיקה את הבורא, ועדיין מרגישה יסורים, האם זאת עבודה נכונה?

אבל הרי את מרגיש ייסורים, אז איזו מין עבודה נכונה זאת? את מסכימה עם הבורא כדי לתקן את עצמך בהתאם למה שכתוב בספרים. ואחר כך יוצא להיפך.

קריין: נמשיך. אות מ"ט.

אות מ"ט

"אמנם, ברבות ח"ו הצרות והמכאובים, במידה מרובה ביותר, הנה גורם זה להסתר כפול, שנקרא בספרים "הסתר תוך הסתר". שפירושו, שאפילו אחוריו יתברך, אינם נראים ח"ו. כלומר, שאינם מאמינים, שהשי"ת כועס עליהם ומענישם. אלא תולים חס ושלום זאת, במקרה ובטבע. ובאים, לידי כפירה, בהשגחתו יתברך בשכר ועונש. וזש"ה: "ואנכי הסתר אסתיר פני וגו', כי פנה אל אלהים אחרים". דהיינו, שבאים לידי כפירה ופונים לע"ז, ח"ו.""

תלמיד: נתנו לי מחלה חשוכת מרפא, ואז ראיתי שהבורא מתייחס בטוב והכול הולך לפי התכנית שלו. אבל מה לעשות הלאה, האם להסכים שהוא יסיים את חיי או שצריך לתקן משהו? כי שום דבר כבר לא מחזיק אותי בעולם הזה. מה עליי לעשות?

תלמיד: אם הבנתי את החבר, הוא שואל כך, קיבלתי מחלה מהבורא, אני רואה שכביכול יש פתרון למחלה, אבל אני רואה שהחיים נהיים יותר ויותר חשוכים, מה אני אמור לעשות במצב הזה?

אבל נפתחת לך הזדמנות יחד עם זה, כן?

תלמיד: הזדמנות למה?

או הזדמנות להתקרב לבורא ולהיכנס להרגשה טובה, או ההיפך.

תלמיד: אדם שמקבל מחלה כלשהי מהבורא, מקבל מחלה בחיים, איך הוא צריך עכשיו להתייחס לזה, האם כמשהו חשוך שקורה לו, או להיות בתרגיל ולהיכנס לקשר עם הבורא דרך המחלה הזאת שמתגלית?

לא, דרך מחלה הוא לא מתקשר לבורא. הוא צריך להיות קשור לבורא למרות כל הכוחות שדוחים אותו מהקשר.

תלמיד: אז מה תפקיד המחלה?

תפקיד המחלה, שהוא יתייחס לסיבה למחלה כמו שכך צריך להיות.

תלמיד: האם דרך המחלה אותו חבר יכול להיכנס לקשר עוד יותר עמוק עם הבורא?

כן.

תלמיד: איך הוא עושה את זה?

שיתעורר, שיתעלה מהמצב שלו לקשר עם הבורא.

תלמיד: הוא שאל שאלה יותר מדויקת. אם הבורא שולח לאדם מחלה חשוכת מרפא, כלומר שאי אפשר לרפא אותה, אין תרופה בעולם למחלה, מה אדם צריך לבקש? האם לאפשר לבורא לסיים את חייו, או שהוא צריך לעשות משהו כלפי המצב הזה?

לא, הוא חייב לפנות לבורא. מה זאת אומרת לגמור עם החיים שלו? מה זה?

תלמיד: מחלה סופנית, מה אדם עושה במצב כזה?

אין דבר כזה מחלה סופנית. אין. אנחנו צריכים להחזיק את עצמנו ולדרוש מהבורא שיתאר לנו את המצב שלנו.

תלמיד: אם הבורא נותן לאדם מצב שאין לו פתרון בעולם הזה, מחלה, משבר, ולא מומחים, לא רופאים, לא גדולי עולם, אין להם מה להציע לו.

תפילה. התפילה היא תמיד. אבל אי אפשר לסיים ולגמור כך שאין לו ברירה, והוא צריך כבר ללכת ולהתכונן למוות. לֶמה?

תלמיד: על מה להתפלל במצב כזה?

תפילה לקשר עם הבורא

תלמיד: ומה עם הבעיה שלי, המחלה שלי, המצב שלי?

שם אתה תרפא אותו.

תלמיד: האם מהבורא מגיעות כל מיני צורות יחס, או שהוא תמיד טוב ומיטיב?

הבורא הוא תמיד טוב ומיטיב.

תלמיד: אז הרגשה רעה, הרגשה טובה, אלו שינויים בכלים.

כן.

תלמיד: והתפילה היא בעצם על תיקון, על שינוי בכלים.

כן.

תלמיד: ומי שלא נמצא בעבודה, מי שלא מודע לדברים האלה, אז אין לו מה לעשות.

אז הוא לא נמצא, הוא עדיין לא יצא לקשר בינו לבורא.

תלמיד: שזה בעצם כל אנושות.

כן.

תלמיד: כשאנחנו אומרים שצריכים להתפלל על האנושות, על מה בעצם אנחנו צריכים להתפלל? אם הבורא שולח מלחמות, מחלות, מה בעצם אנחנו צריכים לבקש אם הם בעצמם לא מודעים לסיבה ולשום דבר?

אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיגלה את היחס שלו, של האדם, בצורה יותר ברורה.

תלמיד: אבל אנחנו אומרים שהיחס שלו הוא קבוע, זה לא שפעם הוא יעשה כך, פעם יעשה כך. הכלי שוקע לתוך הרצון לקבל במידה כזאת שהוא מרגיש סבל, אז כאילו צריך לרומם מתוך הרצון לקבל.

כן.

תלמיד: על זה אנחנו מתפללים? הוא שלח מלחמה, והמלחמה תכבה להם את הרצון לקבל.

אין דבר כזה שהבורא שלח מלחמה.

תלמיד: זאת אומרת, התוצאה מהיחס שלו קרתה מהפער שבין הרצון לקבל, ואז היחס שלו הוא שיש עכשיו מלחמות. אולי כך נכון להגיד.

הבעיה היא שהם שקועים עמוק בתוך הרצון לקבל ואנחנו צריכים להתפלל עליהם, לחשוב עליהם.

כן.

תלמיד: אז מה בעצם אנחנו רוצים עבורם?

אתם רוצים מהבורא?

תלמיד: כן.

אז מה אתם רוצים?

תלמיד: זה מה שאני שואל, מה בפועל לבקש. אנחנו רוצים שיהיה להם יותר טוב, שיפסיק הסבל, אבל בעצם צריך פה תיקון, והם לא מודעים לכך שהם צריכים תיקון, אז מה לבקש?

לא, אתה מרגיש שאתה לא מסכים עם מה שהבורא ממלא אותך, אז תפנה אליו ותבקש שהוא יאיר אליך, שמצבך יהיה ברור לך.

תלמיד: יאיר אלי, זאת אומרת שיעזור לי בתיקון.

כן.

תלמיד: המאמר הזה נכתב למישהו שהוא לא בעבודה? יש למישהו שלא בעבודה מה לעשות עם המאמר הזה?

למה לא? כל דבר, כל הטקסטים שייכים לכולם.

אות נ'

"משא"כ לפני זה, שהכתוב מדבר רק מבחינת הסתר אחד, מסיים הכתוב: "ואמר ביום ההוא, הלא על, כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה". כלומר, שמאמינים עוד בהשגחת שכר ועונש, ואומרים, שהצרות והיסורים, מגיעים להם מחמת, שאינם דבוקים בהשי"ת. ככתוב: "על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה". שזה נבחן, שרואים עוד את השי"ת, אבל רק דרך אחוריו. ועל כן נקרא "הסתר אחד", דהיינו "הסתר הפנים בלבד"."

כאן בעל הסולם נותן לנו הגדרה, מה זה נקרא "הסתר אחד".

"משא"כ לפני זה, שהכתוב מדבר רק מבחינת הסתר אחד, מסיים הכתוב: "ואמר ביום ההוא, הלא על, כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה". כלומר, שמאמינים עוד בהשגחת שכר ועונש, ואומרים, שהצרות והיסורים, מגיעים להם מחמת, שאינם דבוקים בהשי"ת." זה המצב הפרטי שלהם, "ככתוב: "על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה". שזה נבחן, שרואים עוד את השי"ת, אבל רק דרך אחוריו." זאת אומרת, כאן ברור לנו שאדם צריך להגיע למצב שהוא מבין שהבורא הוא טוב ומיטיב ושולח לו רק דברים טובים, אבל הוא רואה את זה דרך אחוריים.

תלמיד: אנחנו רואים שמצד אחד הבורא מעביר את כל מה שעובר על האדם, מצד אחר הבן אדם אומר לעצמו "אין אלוהים בקרבי", כאילו הוא אחראי לזה. איך להסכים עם כל המצבים שהבורא מעביר אותנו? כי בסוף הבורא כן עושה את הכול.

אבל לא דורשים ממך שאתה תסכים, אלא שתבין שכך ההתנהגות ההדרגתית של האור העליון, הבורא, שמאיר עלינו.

תלמיד: זאת אומרת, האדם צריך לבוא לידי הבנה שבדרך הזאת הבורא מעביר אותנו עד שנהיה דבוקים בו?

כן. זה לא מובן איפה אנחנו נמצאים?

תלמיד: כן, אבל רואים שיש גם חשש שאדם ילך להסתר שני. אם הוא לא מסכים באיזשהו שלב עם מה שהבורא עושה איתו, אז הוא יכול ליפול חס ושלום למצב השני הזה, להסתר כפול, ואז הוא בכלל יכחיש את קיומו של הבורא, לא יהיה לו עם מי להסכים.

אות נ"א

"והנה, נתבארו ב' הבחינות, של תפיסת, ההשגחה הנסתרת, המורגשות לבריות, דהיינו: הסתר א', והסתר תוך הסתר.

ההסתר הא' - פירושו, הסתר פנים בלבד, והאחוריים מגולים להם. כלומר, שמאמינים, שהשי"ת סיבב להם היסורים, מחמת עונש. ואע"פ, שקשה להם, להכיר את השי"ת תמיד, דרך אחוריו, כמבואר לעיל, שבאים מחמת זה, לידי עבירה, עכ"ז, אפילו אז, נקראים בבחינת "רשע שאינו גמור". כלומר, שהעבירות הללו דומות לשגגות, כי הגיעו להם מחמת ריבוי היסורים, שהרי בכללות, המה מאמינים בשכר ועונש, כאמור."

כן. זאת אומרת, זה עדיין לא מבורר סופית.

אות נ"ב

"והסתר תוך הסתר - שפירושו, שאפילו אחוריו של הקב"ה נסתרו מהם. כי אינם מאמינים בשכר ועונש, כנזכר לעיל. הנה העבירות שבידיהם, נבחנות לזדונות. ונקראים "רשעים גמורים", משום שהם פוקרים ואומרים, שהשי"ת אינו משגיח כלל על בריותיו, ופונים לע"ז, כמ"ש: "כי פנה אל אלהים אחרים", ח"ו."

תלמיד: הגענו לסיום השיעור, איך אתה מסכם לנו את השיעור?

אני לא רואה כל כך התעוררות מהאנשים שאני רואה עכשיו על המסך. אנחנו צריכים אולי ללמוד עוד פעם ביום.

תלמיד: במהלך היום יש לנו שיעור צהרים יחד בין 12:00 ל-13:00, שבו אנחנו חוזרים על השיעור שאנחנו עוברים.

על זה?

תלמיד: לא על זה, היום אנחנו עוברים על החלק של "אמונה למעלה מהדעת", זה קשור לזה, אבל נעבור גם על השיעור הזה. ומה אתה ממליץ לנו כדי להתעורר יותר?

אני ממליץ לעבור על השיעור הזה עוד פעם, ומחר בבוקר נעבור עליו בפעם השלישית, וכך נתקדם.

אני נשאר כאן, ואהיה גם מחר, אז אני אהיה איתכם.

(סוף השיעור)