שיעור בוקר 02.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' ,64 מאמר "אחור וקדם צרתני",

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", בעמוד 64, מאמר "אחור וקדם צרתני", כותרת "זכור ושמור בדיבור אחר נאמרו".

זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו

"זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר, ואין האזן יכול לשמוע והלב לחשוב ולהרהר" וכו'. צריך להבין למה נאמר כך, ומה הנרצה מזה כלפי דידן?

נראה, הנה כתוב "אדם ובהמה תושיע ה'", ודרשו חז"ל: "אלו בני אדם שהן ערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה". פירוש, כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' הפכים בנושא אחד, ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה בראשית."

הבורא ברא את הכול בצורות הפוכות, בכל בריאה ובריאה יש דבר והיפוכו ורק בצורה כזאת הבריאה הזאת מתקיימת. יש חלק אחד מהבריאה שיכול לסדר יחס נכון בין שני הדברים המנוגדים שקיימים בו שהוא האדם שעושה מעצמו דומה לבורא, לכן הוא נקרא "אדם". כל היתר נמצאים באותם החלקים המנוגדים שיש בהם, הם לא כל כך מרגישים את הניגוד שיש בהם, אלא הם מסתדרים ומתחברים לתיקון אחרי כל אלה שעושים תיקון בדעתם. זאת אומרת קודם כל המקובלים נמשכים לתיקונים, עושים אותם, וכל יתר האנושות נכללת רק בדרגה האחרונה, בשלב האחרון של התיקון, כשמצטרפת לכל המקובלים.

תקרא שוב.

קריין: כותרת ""זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו".

"זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר, ואין האזן יכול לשמוע והלב לחשוב ולהרהר" וכו'. צריך להבין למה נאמר כך, ומה הנרצה מזה כלפי דידן?

נראה, הנה כתוב "אדם ובהמה תושיע ה'", ודרשו חז"ל: "אלו בני אדם שהן ערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה". פירוש, כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' הפכים בנושא אחד, ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה בראשית."

בכל אחד ואחד, בכל בריאה ובריאה, בכל חלק הקטן ביותר בדומם ובוודאי שבדרגות גבוהות יותר, צומח, חי, מדבר, יש שני חלקים שנמצאים בניגוד זה לזה, אבל דווקא על ידי הניגוד הם מתקיימים וגדלים ומגיעים למטרה.

שאלה: אפשר לומר שזה בעצם רק הרצון של הנברא ועליו יכולה להיות או תכונת הבורא שזו השפעה או תכונת הרצון לקבל?

זה נובע מכך שהבורא ברא את הרצון לקבל ולכן הוא אמר "בראתי יצר הרע", וכביכול יש רק יצר רע. אבל מפני שהבורא ברא אותו לכן יש ביצר הרע גם חלק מהבורא שמחזיק אותו, מקיים אותו שנקרא "בריאה". יוצא, שבכל חלק וחלק, וזה יכול להיות במחשבה, בדיבור, במעשה, בחומר גשמי, בחומר רוחני, לא חשוב, בכל דבר ודבר יש הרכב של שני חלקים מנוגדים.

שאלה: כתוב, "כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' הפכים בנושא אחד". מה זה ב' הפכים?

הפכים הם רצון לקבל ורצון להשפיע. אם הבורא רוצה לברוא משהו ולברוא זה מחוץ לו, אז מפני שהוא מלכתחילה רצון להשפיע לכן הוא בורא רצון לקבל, אחרת זה לא יהיה נברא.

תלמיד: בעל הסולם אומר ש"בבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם", כל החיבורים בעולם הם משני הפכים?

ודאי. אם לא, אז זה לא קיים.

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שאם משהו קיים זה מפני שהוא הפוך מהבורא. הבורא הוא כוח השפעה בלבד והנברא חייב להיות מכוח הקבלה בלבד, אבל מפני שהכוח המקבל לא קיים בבריאה בפני עצמו אלא הוא נברא על ידי כוח השפעה, לכן הוא כולל בתוכו גם כוח השפעה מהבורא וגם את כוח הקבלה שלו.

תלמיד: אפשר ליישם את זה בעשיריות בעבודה טכנית כלשהי, שמשני הפכים אפשר ליצור משהו אחד?

כך אנחנו צריכים לעבוד.

תלמיד: אפשר לקבל דוגמה?

אנחנו רוצים בעזרת הכוחות שיש לנו, לא חשוב איזה כוחות, להביא את כולם לתכונת ההשפעה.

תלמיד: מה הפעולה שצריך לעשות כדי לגלות שני הפכים?

שני ההפכים שאנחנו מביאים לתיקון הם לקבל על מנת להשפיע, זו כבר מדרגה גבוהה. אבל בינתיים אנחנו צריכים להעלות רק את צורת ההשפעה שנקראת "אמונה למעלה מהדעת", כלומר להעלות את דרגת הבינה, דרגת ההשפעה, למעלה מדרגת הקבלה, מדרגת המלכות.

כח הדיבור

"אלא שהקב"ה בחידושו את מעשה בראשית גילה רק חלק א' בבחינה זו, כמ"ש "בדבר ה' שמים נעשו", שנטל אש ומים וערבן זו בזו לנושא אחד, והטביע הקב"ה כח הדיבור בבן אדם, שיהיה שותף עמו במעשה בראשית, שיברא גם כן בדיבורו עולמות מהבחינה הזאת, דהיינו ב' הפכים בנושא אחד, כי חידוש אחר... בעולם.

וזה אורח צדיקים הדבקים בבורא ית', שמכל דיבורם נבראו עולמות כדבר ה', וכח הפועל בנפעל, והבן, כי כבר הטביע בפיהם, אותם הכ"ב אותיות שברא בהם את העולם, רצוני לומר שיש בהם סגולה זו.

וכל זה שאין העשיות נגמרות בעולם הזה על ידי דיבור בעלמא, היא מפני ירידות העולם הזה בהתגשמות, ולכן שום דבר לא נתגלה בדיבור, רק בידים ורגלים, אבל באמת, די כח הטביע הקב"ה בדיבור שעל ידו יותגלה כל המעשה, כי כח הפועל בנפעל, וגם אנו מבטאים בפינו, אותם הכ"ב אותיות והבן. אלא הקליפות מכסות ומחלישות אותו הכח, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל מהקליפות, נתן להם תורה ומצוות שעל ידם מתקרבים לקדושתו ית', ושכינה מדברת מתוך גרונם בטהרה ואז בדיבורם יעבדו מעשים."

אני רואה שאין לכם שאלות כנראה בגלל שהשפה שלו לא ברורה, אני מבין אתכם. יש כאן משפטים שהוא לוקח ממקורות התורה ולכן זה קשה, והוא גם לא כתב את זה לאף אחד אלא לעצמו.

שאלה: למה אי אפשר להגיד שיש שני כוחות, כוח קבלה וכוח השפעה, למה צריך לרדת לעוד פרטים?

אם כך, על ידי מה הבורא יוכל לארגן את הנברא ולנהל אותו, ולעומת זאת לתת לנברא את ההרגשה שהנברא עצמאי, שהוא יכול לקבל כוחות מהטבע ובכל זאת להישאר עצמאי ותהיה לו בחירה חופשית, וכך יוכל לסובב את הכוחות האלה שמקבל שיהיו באמת בעל מנת להשפיע. ואף אחד לא יחייב אותו להיות בעל מנת להשפיע, אלא הוא בעצמו יעלה בדרגות כאלו של השפעה, של הכרה, של הבנה, כך שיתעלה מתוך עצמו וכן ירצה להשפיע ולא שמישהו יחייב אותו. כך הוא יגיע למצב שהוא יעמוד כמו הבורא, כלומר לא יהיה הבדל בין אדם לבורא, אלא שניהם יהיו כשותפים בבריאה. אבל יש כאן שאלה, מה זה אומר שותפים הרי הכול עושה הבורא, אז מה מוסיף הנברא?

אנחנו צריכים לברר את כל הדברים האלה. אבל עיקר הבעיה של הבורא, אם אפשר להגיד שיש לו בעיה, היא איך לברוא את הנברא כדי שהנברא הזה יהיה במהותו כמו הבורא. שהנברא לא יהיה סתם עזר לבורא, אלא הבורא יהיה תלוי בנברא והנברא יהיה תלוי בבורא בצורה שווה. חוץ מזה, שניהם יהיו לגמרי לא תלויים זה בזה אלא חופשיים. אומנם על הבורא אפשר להגיד כך כי הוא הראשון והוא האחרון ואין עוד חוץ ממנו, אבל איך אפשר להגיד כך על הנברא? כלומר, איך אנחנו יכולים לראות את הדבקות, את השלמות, את מה שמוכן לנו, בצורה כזאת שבאמת הנברא מגיע לבורא. מה זאת אומרת להגיע להיות כבורא, איך אנחנו יכולים להבין את זה? חוץ מזה שהבורא הוא הראשון, האם כול מה שיש בתכונת הבורא מקבל הנברא?

יש כאן הרבה דברים שעדיין לא מובנים, אומנם את השאלה לפחות במשהו אנחנו מבינים אבל את הפתרון עדיין לא. לכן הוא כותב בצורה כזאת שהוא מסובב את הדברים כדי שאיכשהו נבין את הרמזים שלו.

תלמיד: למה אי אפשר שזה יהיה פלוס ומינוס כמו במתג, למה צריך עוד תוספת של פרטים?

זו לא תוספת של פרטים שאין בהם צורך, אלא כל הדברים שבבריאה נבראו מתוך הכרחיות, מתוך שלמות שהייתה בהתחלה. אחר כך השלמות הזאת הפכה לחוסר שלמות, ואנחנו צריכים את חוסר השלמות הזאת שוב להחזיר לשלמות כדי שהנברא יהיה שלם כמו הבורא. בצורה כזאת הם יכולים להיות בדבקות, כשהדבקות היא המטרה.

תלמיד: האם הדבקות הזאת בסופו של דבר חוזרת לאותו מצב של שני כוחות, או שהיא חוזרת למצב של כוח אחד?

אני לא יכול להסביר לך את זה במילים. בדבקות לא מבדילים בין שני כוחות, שניהם נעשים כאחד, אור וכלי, אור וחושך. הכול יהיה כיום אחד וכלי אחד, ובסופו של דבר מגיעים למצב השלם.

שאלה: מה המשמעות שהוא כותב כאן " שנטל אש ומים"?

אלו שני הפכים שחיבר ביניהם.

שאלה: ההרגשה היא שיש לנו שתי משימות, משימה אחת היא להיות דומים לבורא. מה המשימה השנייה שעומדת בפני האדם אחרי שהוא כבר הפך להיות דומה לבורא, בהקשר לשותפות עם הבורא?

חוץ מזה לא צריכים שום דבר, כי כשהוא מממש את המטרה הזאת ונעשה דומה לבורא, בזה הוא מממש את הכול. הוא מתקן את עצמו, מתקן את כול העולם בהתקשרות לכולם, ונעשה ממש שותף ודבוק בבורא. זה מה שאנחנו יכולים להבין מתוך זה.

שאלה: בפסקה השנייה במשפט השני, "וכל זה שאין העשיות נגמרות בעולם הזה על ידי דיבור בעלמא, היא מפני ירידות העולם הזה בהתגשמות, ולכן שום דבר לא נתגלה בדיבור, רק בידים ורגלים", נשמע שיש פה דבר מאוד חשוב שהוא רוצה להביע, האם תוכל להסביר בבקשה?

הכול מתגלה דרך כביכול פעולות גשמיות בעולם הזה שקשורות - רק אנחנו לא יודעים איך - לכל מה שמתראה בעולם העליון.

שאלה: מה מיוחד בכוח הדיבור שעושה אותנו שותפים לבורא?

כוח הדיבור זה לא כוח הדיבור שלנו. הדרגה שלנו נקראת דרגת המדבר, למעלה מדרגות חי. גם ברוחניות יש דרגות דומם, צומח, חי, מדבר ואנחנו צריכים אליה להגיע.

מה זאת אומרת כוח הדיבור? אני מגיע לדרגת הבורא. גם כשהבורא פועל לנבראים מתייחס אליהם בדיבור. "בדבר ה' הכול נעשה", "שמיים נעשו" וכן הלאה. לכן דיבור זה דבר העליון. זה ביטוי דרך הלב למוח. כל הרגשות וכל השכליות יכולים להגיע לביטוי דרך הדיבור. אנחנו אחר כך נדבר מה זה דיבור. דיבור ברוחניות זה דרך חמישה מבואות הפה, דרך האותיות הגרוניות, שיניים, חיך וגרון וכן הלאה. ויש בזה הרבה דברים, זה בגשמיות. אבל ברוחניות בהתאם לזה, זה כנגד זה יש לנו פעולות רוחניות שאנחנו מבצעים בגוף הפרצוף הרוחני, בנשמה, בכוחות הנשמה, שם אלה פעולות מאוד מורכבות.

תתאר לעצמך איך אתה מדבר. נגיד עכשיו איך אני מדבר, אני מפעיל את המוח, אני מפעיל את הלב, מחשבה ורצון. אני מפעיל את כול הגוף, את כלי הראייה. אני מפעיל את כוח הדיבור שזה חיך וגרון וכל הפה, לשון, שפתיים וכן הלאה. אלה דברים שכולם שייכים לביטויים שעל ידם אנחנו יכולים להתקשר בינינו, זה העיקר. ואז בהתקשרות בינינו אנחנו מפעילים כבר תכונות יותר פנימיות, רוחניות שבכל אחד ואחד מאיתנו ומשפיעים זה על זה שאנחנו נתקשר בצורה פנימית ונגיע למצב של כלי אחד שהבורא יתגלה בו. אלה דברים מאוד עמוקים, אנחנו פעם נדבר על זה.

שאלה: בזכות זה שהוא נתן לנו את כוח הדיבור, בזכות ההתקשרות בינינו אנחנו בעצם יכולים לגלות את הבורא בינינו?

לא. בזכות הדיבור אנחנו לא יכולים לגלות את הבורא. אנחנו יכולים לגלות את הבורא רק באמונה למעלה מהדעת אלא דיבור זה הכלי החיצוני להתקשרות בינינו.

שאלה: האם הפעולה של הנברא נבנית כביכול כשהוא בונה כלי שהולך נגד הבורא, כאילו העזרה של הבורא היא בזה שהוא מייצר לנו את ההתנגדות?

העזרה של הבורא בזה שהוא עוזר לנו להיות באמונה למעלה מהדעת. ההתנגדות זה רק כתוצאה מהאגו שלנו לאגו שלנו, נגד האגו שלנו.

תלמיד: את האהבה של הבורא אפשר לגלות רק באמונה למעלה מהדעת.

כן.

שאלה: כשאנחנו מגיעים לאהבת ה', זה כנר בפני אבוקה, אנחנו הופכים להיות כעבדים של הבורא.

אנחנו מתקרבים לבורא בצורה שנקראת "קו האמצעי". אנחנו לא נעשים עבדים לבורא אלא שותפים לבורא.

שאלה: השאלה מתייחסת לפסקה הראשונה "שנטל אש ומים וערבן זו בזו לנושא אחד". מה משמעות המשפט הזה?

שני הקצוות בבריאה, רצון לקבל ורצון להשפיע, קבלה והשפעה יכולים להתקשר יחד ולחיות יחד בכלי אחד בתנאי שהכלי עובר צמצום, מסך, אור חוזר ופועל גם מכלים דהשפעה וגם בכלים דקבלה שלו על מנת להשפיע.

(סוף השיעור)