שיעור בוקר 11.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, "בית שער הכונות", פרק א', דברי האר"י אותיות י'-ט"ו,

פרק ב', אות ט"ז

קריין: "בית שער הכונות", פרק א', אות י' בדברי האר"י.

נמשיך באות י' בדברי האר"י. "אח"כ נברא עולם הבריאה ע"ד הנ"ל ממש", כמו עולם האצילות "כי דרך המסך שהוא קרקע ההיכל דאצילות, האיר למטה, ונחתם שם חותם כל מה שהיה בעולם האצילות, ונקרא עולם הבריאה, יען הוא אור של תולדה ואינו אור עצמו העליון, ואמנם כיון שהוא חותם האצילות, צריך שיהיו בו כל הבחי' אשר באצילות". כלומר העתקה מאצילות רק בחומר אחר. כך נחתם מאצילות עולם הבריאה.

אות י"א

* ואמנם הכלל הבינוני הקצר מכולם הוא זה, כי כל הי"ס דאצילות וכתר ג"כ, יש בכ"א מהם : שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. וכעד"ז בי"ע, וכעד"ז א"ק שהוא שורש לכל אבי"ע."

* שם ע"ח שער מ"ב סוף פרק ב'

אות י"ב

"נמצא כי כל מה שנאצל הוא הוי"ה א' כלולה מה' בחינות שהוא: קוץ של י' בא"ק, י' באצילות, ה' בבריאה, ו' ביצירה, ה' בעשיה. וכל בחינה מאלו כלולה מכל הה'."

אות י"ג

"כי קוץ של י' שבא"ק, יש בה הוי"ה א' של ה' בחינות אחרות, שהם ה' בחינות הנ"ל בא"ק עצמו, שהם א"ק ואבי"ע שבו, שהם ה' בחי', שהם: שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל. וכן היו"ד דאצילות, יש בה הוי"ה אחת הכוללת כל הה' בחי' הנ"ל, וכן עד"ז שאר אותיות בבי"ע. באופן שהם ה' אותיות כלולים כל האחד מכולם שהם כ"ה בחינות."

התכללות אלו באלו וכל אחד כלול מה'.

אות י"ד

"ואח"כ עד"ז הנ"ל יש כללות אחר, שכל א' מהם כלולה מן כל הכ"ה בחינות. והוא, כי י' דאצילות יש בה הוי"ה א' כלולה מכל ה' בחינות, וכל בחינה מה' כלולה מה', שהם: י"ס שורש, וי"ס נשמה, וי"ס גוף, וי"ס לבוש, וי"ס היכל. וכעד"ז בקוץ של י' בא"ק, י' באצילות, ובאות ה' בבריאה, ובאות ו' ביצירה, וכו'."

כל אחד כלול מה' וכך כולם מכולם.

אות ט"ו

"נמצא, כי בקיצור הוא זה. כי הא"ק הוא קוץ הי', ויש בו הוי"ה א' כוללת ה' בחי': שורש, ונשמה, וגוף, ולבוש, והיכל. וכל בחי' מאלו כלולה מה' שהם: י"ס שורש, וי"ס נשמה, וי"ס גוף, וי"ס לבוש, וי"ס היכל. וכל ספירה מאלו העשר ספירות נכללו בה' פרצופים, שהם השורש ואבי"ע."

בסך הכול הוא רוצה להגיד שכולם כלולים מכולם. הוא עושה כאן סדר - כל עולם כלול מחמש בחינות, כל בחינה כלולה גם מחמש בחינות, וכן הלאה עד אין סוף. אין כאן חידושים כל כך.

פירוש אור פשוט לאות י"ב

"כל מה שנאצל הוא הוי"ה אחת כלולה מה' בחינות שהוא, קוץ של י' בא"ק, י' באצילות וכו' וכל בחי' מאלו כלולה מכל הה': כי אלו ה' הבחינות הם באור העליון גופיה, ומצדם אין שום שינוי בין עולם לעולם וממדרגה למדרגה, וכל השינוים בעולמות ובמדרגות, הם רק בבחינת המסכים שבכלי מלכות, שעליהם נעשה זווג דהכאה המעלה אור חוזר המלביש לאור העליון כמ"ש הרב בע"ח בשמ"ז פ"א עש"ה. ויש במסך הזה ד' בחינות של עביות, ומסך העב ביותר מגלה ע"י זווגו עם אור העליון קומה גבוהה ביותר, כי עביות בבחינה ד' מוציאה קומה שלימה של או"ח עד הכתר, ועביות בחי"ג קומתה רק עד החכמה, ועביות בחי"ב עד הבינה, ושל בחי"א רק עד ז"א, ואם אין שם במסך רק בחינת שורש דעביות, אינה מוציאה רק קומת מלכות בלבד. כמ"ש בע"ח בשער מ"ז פ"א ופ"ב. עש"ה. וזה נתבאר היטב בתע"ס בחלק ה' בתחילתו, וכן בחלק ב' בהסתכלות פנימית, נתבארו דברים אלו בטעמם ונימוקם, ואכהמ"ל.

ובזה כל השינויים בין אלו החמשה עולמות א"ק ואבי"ע, כי מסך דבחי"ד משמש בא"ק, וע"כ האו"ח ממשיך שם קומת כתר, ולפיכך הוא נבחן לבחינת כתר של כל העולמות. ומסך דבחי"ג משמש בעולם האצילות, והאו"ח ממשיך שם קומת חכמה, וע"כ עולם האצילות נבחן לבחינת חכמה של העולמות. ומסך דבחי"ב משמש בעולם הבריאה, הממשיך רק לקומת בינה, וע"כ הוא נבחן לבינה של העולמות. ומסך דבחי"א משמש בעולם היצירה הממשיך רק לקומת ז"א, וע"כ נבחן לבחינת ז"א של העולמות, דהיינו ת"ת. ומסך הקלוש מכולם הוא בעולם העשיה, וע"כ אין שם אלא קומת מלכות בלבד. אמנם ד' הבחינות דאו"י נמצאות כולם בשוה, אפילו בעשיה, אלא שבעשיה אין בהם אלא קומת מלכות, וביצירה אין בכל ד' הבחינות רק קומת ז"א וכו' עד"ז.

ואין להקשות, הרי יש חמשה פרצופים בא"ק שהם חמש קומות זו למטה מזו, וכן באצילות, הנקראים: א"א ואו"א וזו"ן, וא"כ במה נשתנה זו"ן דא"ק מזו"ן דאצילות, ומזו"ן דכלל העולמות שהם יצירה ועשיה. והענין הוא, כי כל עולם נבחן בעיקר על פי הבחינה העליונה שבו, וכיון שפרצוף גלגלתא דא"ק שהוא העליון שבו יש לו קומת כתר, הרי שאר הפרצופין כולם נבחנים לבחינת מדרגות שבכתר. ועד"ז בעולם האצילות שפרצוף העליון שבו הנקרא א"א, יש לו קומת חכמה, נמצאים כל הפרצופים שהם מדרגות של חכמה. וכן בבריאה מאחר שפרצוף העליון שבו יש לו קומת בינה, הרי כולם מדרגות של בינה. וכן ביצירה שפרצוף העליון שבו אין לו אלא קומת ז"א, הרי כל המדרגות שבו אינם אלא מדרגות של ז"א. וכן בעשיה נחשבים למדרגות של מלכות. וזה הכלל, אשר כל המדרגות הנמצאות באיזה עולם, הן מיוחסות ונחשבות לענפים של פרצוף העליון שבו, שקומתו מאירה בכל ענפיו."

שאלה: אפשר להסביר את הקשר בין הספירות עצמן לה' הבחינות?

הבחינות הן הדבר הכי כולל, ולפי הבחינות האלה, ההבחנות - מה מבדיל בין דבר לדבר, בין רצון לרצון, כי הכול הוא רק רצון - אז יש רצונות שהם נבדלים זה מזה, סך הכול חמישה רצונות, אחר כך מהחמישה האלה, מכל אחד מהם יש עוד חמישה ועוד חמישה וכך עד אין סוף, זו המערכת. כל הרצונות האלה צריכים לקבל צורת השפעה, זה התיקון שלהם, להידמות לבורא, כלומר מזה שהם הפוכים מהבורא להידמות לבורא. זו כל החכמה שאנחנו לומדים.

תלמיד: הוא כותב על עולם א"ק שהוא עולם הכתר, ואז הוא כותב שבתוכו יש את ה' הבחינות האלה, שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל, ובתוכן יש עוד עשר ספירות.

בכל אחת יש עשר ספירות, ובכל ספירה עוד עשר ספירות.

תלמיד: מה הקשר בין זה שזה עולם הכתר לבין ה' הבחינות?

זה תלוי איך אתה סופר. הבורא ברא רצון, הרצון הזה נשבר, הבורא שבר אותו כדי להביא את הרצון הזה להידמות לבורא. הוא שבר אותו להרבה רצונות אגואיסטיים שונים, ועכשיו כל רצון שבור צריך לקבל תיקונים. הוא מקבל תיקונים בהתעוררות מלמטה, מבפנים, אלו הרשימות שלו שמתעוררות, והוא מקבל התעוררות מהאורות שמשפיעים עליו מלמעלה. ואז על ידי התעוררות מבפנים והתעוררות מבחוץ על כל רצון ורצון, הרצון מקבל התעוררות, הוא לא יכול להישאר ברוגע. ההתעוררויות האלה שהן בעצם האורות, או מבפנים או מבחוץ, מנענעים את הרצונות האלה וכך הרצונות האלה בסופו של דבר מגיעים לתיקון.

תלמיד: ופה נכנסת גם ההתכללות.

כן, זה מעורר אותם לחיבור, להתכללות, להידמות לבורא, להיות אחד כמוהו, כי אחרת הם מרגישים את עצמם רע.

שאלה: יש בחינות, ספירות, פרצופים, עולמות ויש קומה. האם אפשר להסביר?

ספירות, עולמות, פרצופים, אלו דברים שאנחנו מגדירים לפי הרצון לקבל. קומה אנחנו מגדירים לפי הרצון להשפיע, זאת אומרת לפי המסך שיש בתוך אותו נברא. זו ההגדרה.

פרק ב'

אות ט"ז

"* ועתה נדבר בבחי' כל עולם מאלו מה ענינם. דע, כי השורש והנשמות והגופים הם בחי' א' שאין פירוד ביניהן, אך הלבושים והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל."

* ע"ח ח"ב שער מ"ב פרק ג'.

היינו משורש, נשמה, גוף. לבוש היכל זה משהו אחר. כמו שאנחנו רואים על עצמנו, יש שורש, נשמה, גוף - זה בתוכי, יש לבוש - במה שאני מלובש, ויש היכל - במה שאני נמצא, זה המבנה של העולמות.

שאלה: איפה נמצא המקום של זו"ן?

המקום של זו"ן הוא למטה מכתר, חכמה, בינה.

שאלה: קראנו על "קוץ של י'" שנמצא בא"ק. מה זה "קוץ של י'"?

"קוץ של י'" זה הכתר. י' בעצמה היא גם כתר, אבל קוצו של י' זה מה שקושר בין הי' לאין סוף.

שאלה: איך יכול להיות שגוף ונשמה לא נמצאים בפרודא?

גוף ונשמה לא נמצאים בפרודא מפני שהגוף הוא הכלי והנשמה היא האור שממלא את הכלי, לכן לא יכול להיות שאחד קיים ללא האחר.

שאלה: האם המאמר הזה מציג את מה שדרוש לנו לצורך בניית תפילה אמיתית לחיבור עם הבורא?

"בית שער הכוונות" הוא ספר מאוד מיוחד של בעל הסולם, ומתוכו אנחנו יכולים להבין יותר את הבריאה בכללותה, את כל מבנה המציאות, את יחס הבורא לנבראים והנבראים לבורא. זה חיבור שהוא כתב בכללות לכל מי שאולי יתעניין. הוא לא כמו "תלמוד עשר הספירות" שנכתב בקפדנות, וגם זה יחסית, כי אי אפשר לכתוב דבר שלם על חכמת הקבלה, כי אז יהיו אלפי ספרים ואף אחד לא יגמור לקרוא אותם, זה בלי סוף. לכן "בית שער הכוונות" הוא ספר שמקיף, עוטף את כל חכמת הקבלה ומביא לנו את ההסתכלות הכללית עליה. למדנו אותו עם הרב"ש ורב"ש מאוד כיבד את הספר הזה.

הייתי אומר שהוא טוב למתחילים. אחרי שהם לומדים פתיחה זה טוב ללמוד את בית שער הכוונות, כי זה לא הרבה, הוא ספר דק, והוא בכל זאת נותן סקירה כללית על כל המציאות.

קריין: מה סיכום השיעור להיום?

תקראו עוד פעם על אושפיזין של אברהם ויצחק, כדאי לנו להשקיע בזה יותר. כי את כל יתר הנושאים אנחנו יכולים ללמוד בזמנים האחרים, ובזמני הסוכות כדאי לנו ללמוד את מה ששייך לאושפיזין - איך אנחנו מושכים על עצמנו אור עליון שיבנה בנו את תכונות אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד.

(סוף השיעור)