שיעור צהרים 18.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיוויתי ה' לנגדי תמיד – קטעים נבחרים מן המקורות

זה תנאי חשוב וגדול, שהאדם צריך תמיד לתאר לעצמו שהוא נמצא מול הבורא פנים בפנים, ורק לזה הוא משתוקק, כל פעם לחדש את היחס הזה, "אני לדודי ודודי לי", הבורא לפניי ואני לפניו. כך אנחנו ממשיכים מיום ליום את ההיכרות ואת הדיבורים בינינו וכך מתקדמים. לכן "שוויתי ה' לנגדי תמיד" זו מצווה גדולה של האדם, שיעורר ויקרב וירצה שתהיה לו מרגע לרגע התגלות הבורא לפניו.

קריין: קטע מס' 1.

"דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון. כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין. וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד. יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין. הגם שמשלא לשמה באים לשמה, אבל לאריכות זמן צריכין, עד שיחזור למטרה. לכן צריכין לראות, שהמטרה יהיה תמיד נגד עיניו, כמ"ש בשולחן ערוך: "שויתי ה' לנגדי תמיד", שאינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין במציאות השם ית', ש"מלא כל הארץ כבודו", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש."

(בעל הסולם. "שמעתי". רי"ג. "ענין גילוי החסרון")

זה מה שאנחנו צריכים כל הזמן לתאר לעצמנו, שאנחנו נמצאים מול הבורא ואנחנו רוצים לראות אותו, להרגיש אותו, לזהות אותו, ולהרגיש שאנחנו נמצאים פנים אל פנים בקשר הדוק עימו ולא רוצים להתנתק ממנו, וזה לא חשוב איזה מקרים ואיזה מצבים אנחנו עוברים. לכן כתוב "שיויתי ה' לנגדי תמיד". למה "שיויתי"? כי כל פעם יכול להיות ניתוק ואנחנו שוב שבים, חוזרים לקשר, שוב יש ניתוק ושוב חוזרים. וכך אנחנו משתדלים להכיר את הקשר בינינו יותר, את היחס בינינו, עד שנהיה כולנו והבורא ממש הקרובים ביותר.

שאלה: מה זה "תמיד"?

תמיד זה בלי הפסקה. אני לא רוצה לראות לפניי שום דבר חוץ מהבורא. זה לא שאני מוחק את המציאות הנוכחית שנראית לי, אלא אני מבין שהיא באה מהבורא ולכן אני משתדל את כל צורות העולם שנראות לי ואת הבורא שמציג אותן לפניי לקשור יחד, וכך אני ממשיך בחיים מרגע לרגע, כל הזמן.

תלמיד: אני מבין לפרקים, אני מבין להשתדל, אבל איך לשוות את הבורא לנגדי תמיד?

כמו שאנחנו לומדים, "אין עוד מלבדו" ורק הבורא מציג לי את צורת המציאות שבכל רגע אני מרגיש אותה. אז אני צריך להשתדל לזהות מאחורי המציאות את הבורא שמציג לי אותה. אין כאן שום דבר מיוחד. יש כוח שמציג לי את המציאות, וכשאני רואה את המציאות אני צריך לא להפסיק להרגיש, לראות, להבין שזה מגיע אלי מהבורא.

תלמיד: איך לקשור בין "שיויתי ה' לנגדי תמיד" לבין שיויתי את החברים לנגדי, את העשיריה, תמיד?

גם את עשירייה. כשאני רוצה להבין איך הכול מסודר אני צריך לקשור את עצמי, את הבורא, את העשירייה ואת העולם לתמונת מציאות אחת. ככל שאני משתוקק לזה, כך אני צריך כל הזמן להיות במאמץ לא לתת לאף חלק בתמונה הזאת לברוח, הבורא, אני, המציאות האמיתית והמציאות בעולם הזה שנראית לי. את כל זה אני רוצה לקשור לתמונה אחת וכל הזמן לשמור עליה, שאת כל מה שאני מרגיש, הבורא ש"אין עוד מלבדו" מצייר לי ברגשות שלי, במוח שלי, וכך אני רוצה לקשור את כל הדברים האלה יחד עד למצב שאני נמצא בדבקות בבורא.

שאלה: במה בדיוק אני שם את הבורא נגדי?

המציאות שאתה רואה לפניך ונמצא בה מגיעה אליך מהבורא.

תלמיד: האם המטרה היא לקבוע אותו במציאות?

המטרה היא לקבוע את הבורא במציאות הזאת, שהוא המקור, ואחר כך לסדר את הדברים כך שכל התמונה הזאת תלויה רק בקשר שלך עם הבורא.

תלמיד: בקטע שקראנו הוא נותן דוגמה לבניין, שאם היסוד שלו לא תקין, אז הבניין מתקלקל. היסוד הזה לקבוע את הבורא לנגד עיניך תמיד, איך מפתחים אותו בתוך האדם?

עכשיו ספרנו כאילו ארבעה אופנים, אבל יש לך רק מקור אחד שהוא הבורא, והוא מחליט איזו צורה, תמונה, התרשמות, תהיה לך ממה שהוא מקרין עליך.

תלמיד: היכולת הזאת לחזק את תפיסת המציאות שהבורא הוא זה שמקרין עלי, במה תלויה ההצלחה שלנו לקבוע את זה?

היכולת לקבוע תמונה נכונה היא כשאתה כל פעם חוזר ובודק אם התפיסה שלך היא תפיסה נכונה ואמיתית, שמה שאתה מקבל זה בטוח מהבורא, שאתה מקבל את זה מהטוב והמטיב, ובזה הוא רוצה לקרב אותך אליו שתכיר אותו, תכיר בו.

שאלה: כתוב "שיויתי ה' לנגדי", מהי המשימה העיקרית שלנו באותו רגע או העקרונות העיקריים שעל פיהם אנחנו צריכים לנהוג?

מזה התחלתי, אנחנו צריכים לא לשכוח וכל הזמן לחדש בתוכנו את תפיסת המציאות הנכונה - שאין לנו מקור אחר חוץ מ"אין עוד מלבדו", הבורא, וכשמגיע אלינו משהו בהרגשה, אז אנחנו צריכים להתקשר לזה ולהשתדל להבין אותו, להשיג אותו, להתקשר אליו יותר מרגע לרגע, עד שצורת המציאות תהיה ברורה לנו, שאנחנו נמצאים בעולם שכולו הבורא.

תלמיד: מה זה אומר "שיויתי ה' לנגדי" כשיש שמחה? איך עובדים עם זה? מה קורה במקרה הזה?

אני משתדל לראות את הבורא כטוב ומטיב שכל הזמן מסדר לי את צורת המציאות שאני מרגיש, ואני צריך להגיע להבנה שאף על פי שאני מרגיש לא כל כך נעים ולא כל כך שלם, זה מפני שיש קלקול בי, באמצע, ביני לבין הבורא, ולכן אני מתקן את זה ככל האפשר.

בדרך כלל התיקון שלי הוא בזה שאני פונה אליו ומבקש שיעזור לי לתקן את הקליטה שלי, כי בטוח שממנו מגיע אליי רק טוב. זה שאני קולט את הדבר הזה והוא מתהפך אצלי ללא כל כך טוב את זה אני צריך לתקן. זאת אומרת לתקן את התכונות שלי כדי שיקבלו את הבורא כמו שהוא.

שאלה: היום הוא יום האב העולמי ואני גאה להיות הבן של אדם רוחני וקדוש כמוך. איך אוכל תמיד להגביר את הרצון שלי כלפי החברים והבורא?

ב"יום האב" אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לבורא, לפתוח אליו את הלבבות, שיהיה לנו לב משותף, כי הוא אחד ואנחנו צריכים להיות כאיש אחד, שייכנס לתוך ליבנו ושייתן לנו הרגשה שהוא מתקרב אלינו וממלא את ליבנו ואנחנו כל כך שמחים בזה.

שאלה: איך ניתן לראות מאחורי כל התמונות שנפתחות לנו דווקא את הבורא ולא איזה תופעות?

אנחנו לא יכולים לראות את הבורא, אין לו תמונה ואין לו דמות ואין לו כלום, אנחנו רק רואים, מרגישים את ההשפעה שלו עלינו. אנחנו מרגישים את התוצאות מהשפעתו עלינו ולזה אנחנו קוראים "בורא", "בוא וראה". כלומר, אתה צריך לתקן את עצמך, להתקרב, להעמיד את עצמך בצורה ישירה כנגדו, ואז תתחיל להבחין איזה פעולות ואיזה רצונות, מחשבות ורגשות הוא מסדר בך, ומתוך זה תתחיל להכיר אותו, מה שנקרא "ממעשיך הכרנוך".

תלמיד: אני יכול להגיד שהתמונה שנפתחת לפני העיניים שלי זה הבורא, ואני יכול לנסות למצוא את התכונות שלו בתוך התמונה. איך לראות את התכונות של הבורא בתמונה?

פשוט תתעמק יותר במה שאתה מרגיש, תתחיל לשייך את זה לבורא, תתחיל להשתדל להתקרב אליו ולראות עד כמה השינוי שבך משפיע על אופן קליטת הבורא. זה כמו שאם אני מחליף משקפיים אז אני רואה משהו אחר, אם אני מחליף מכשיר שמיעה אז אני שומע משהו אחר וכן הלאה, זאת אומרת הכול תלוי באדם. תנסו כך לראות, לשחק, ואתם תראו עד כמה לבורא יש הרבה אפשרויות לסדר אותנו.

שאלה: הבורא רוצה שנגלה אותו, מה זה לגלות את הבורא?

להבין את הבורא, להרגיש את הבורא, לגלות את הבורא זה נקרא שאני מתחיל לזהות את פעולותיו בכל דבר שמשפיע עליי. זה יכול להיות מהדברים הקטנטנים ביותר ועד הדברים הגדולים ביותר. הכול מגיע ממנו שאין עוד מלבדו, והכול פועל על הרצון לקבל שלי, ומפרמט ועושה את הרצון לקבל שלי כך שלאט לאט בפנים אני מתחיל לצייר לעצמי, מתחילה להצטייר בי דמות הצייר.

שאלה: אם הבורא עושה רק טוב אז מאיפה מגיעים כל הדברים הרעים בחיים שלנו? האם רק בתפיסה שלנו הם רעים, האם הבורא מנסה ללמד אותנו איזשהו שיעור, הוא מנסה לחזק אותנו אולי? איך ניתן להסביר את זה?

כל הלימוד שלנו בחכמת הקבלה הוא איך לשנות את עצמנו כדי שנתרשם מהבורא בדיוק כפי שהוא רוצה להראות לנו את עצמו. ולכן אין כאן שום דבר בעייתי, אנחנו פשוט צריכים לתקן את התכונות שלנו כך שהן יהיו דומות לתכונות שלו, ואז נקבל ממנו את היחס שלו בצורה אמיתית.

תלמיד: כרגע אני עובר תקופה מאוד קשה. אני מרגיש חצוי, חצי אחד שבי רוצה לוותר, והחצי האחר לא רוצה לוותר. מאיפה אני מוצא את הכוחות לא לוותר?

גם את כל הכוחות לבטל ולוותר ולשנות ולהכניע את כל התכונות שאני רוצה לשנות בי אני מקבל מהבורא בלבד. באף מקום ובאף כתובת אחרת אין אותם הכוחות שאני צריך כדי לשנות את עצמי ולהביא את עצמי למצב טוב בהחלט.

שאלה: מה זה אומר להיות קרוב יותר או רחוק יותר לבורא בעשירייה, ואיך לבדוק את זה?

ככל שאני נכלל בעשירייה, מחבק אותם, רוצה להיות איתם בקשר פנימי ככל האפשר, כך אני נמצא קשור אליהם, ובמידה הזאת אני מתקרב וקושר את עצמי לבורא. אמנם אני עדיין לא מבין ולא מזהה את זה, אבל אני צריך להאמין שככה זה. כך מסבירים לנו מקובלים.

שאלה: מהי הכוונה הנכונה למטרה, לבורא, כדי שאנחנו נעשה את המאמץ שלנו כלפי המטרה ולא נסטה? איך אנחנו בודקים את הכוונה?

אני ממליץ להשתדל להיות בקשר עם החברים כך שלא יהיה שום דבר שיכול להפריד בינינו. תנסו כך. בואו נתאר לעצמנו שכולנו רוצים להתחבר בינינו ואין מי שמבדיל בינינו, ואפילו שיש דבר כזה, אנחנו יכולים להתגבר עליו ולהכניע אותו. כי אותו דבר שמראה לנו שאנחנו לא כל כך מחוברים פה ושם, זה כדי שאנחנו נתחבר עוד יותר, בצורה עוד יותר מוצלחת, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אני רוצה גם להגיד תודה רבה לכוח הנשי על שיעור הצהריים של אתמול. עשיתן מאמץ יפה מאוד ואנחנו התקדמנו, עשינו צעד חשוב בחיבור בינינו. אני מקווה שאתן תמיד תגיעו לחיבור ביניכן, ואיתי יחד נעבור עוד הרבה שלבים במהירות.

שאלה: האם זה נחשב שיש לנו מטרה אם אתמול לדוגמה רצינו לפתוח את הבורא והיום אנחנו רוצים את תכונת ההשפעה?

יש לכם כל מה שצריך, רק לא להתעצל ובכל רגע לנסות לפתור את בעיית ההתקרבות בינינו.

תלמידה: ומה ההבדל בין חיסרון ורצון?

אין הבדל.

שאלה: בקשר לגילוי הבורא ואיך להרגיש אותו בעשירייה. יש מצבים שאני מרגישה שדרך החברות מדבר איתי כאילו בן אדם אחד. משהו אחד, יחיד מדבר דרך החברות כלפי. האם זה נקרא להרגיש את הבורא?

זה כבר בדרך.

שאלה: איך אנחנו יכולים לראות את הבורא מאחורי החברים?

אם אנחנו רוצים להתחבר עם הבורא דרך החברים ואנחנו מחבקים את כל החברים, את העשירייה, ורוצים להתכלל בהם, אז אנחנו יכולים להרגיש בתוכם אותו השורש הרוחני שלנו שמושך אותנו לחיבור ומחכה לנו, וזה הבורא.

שאלה: אנחנו צריכים כל פעם מחדש לשוב אל הבורא, "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". האם זה בונה ומגדיל בנו את ההשתוקקות לדבקות בו?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתייחס לאנשים בגשמיות כמו לחברים בקבוצה אם האגו נפתח ביחסים האלו? הרי גם זה הבורא.

יתר האנשים לא יבינו את היחס החדש שלך כלפיהם, לכן אנחנו נוהגים באופן כזה רק בקבוצה. הם יכולים לחשוב שמשהו לא בסדר אצלך בראש.

תלמידה: אמרת שאצלי יש כאלה מחשבות והרגשות המתחלפות מאוד מהר, התחושה שלי שחושבים עליי שאני לא בדיוק בסדר ואני כל הזמן מנסה להוכיח את עצמי. מה לעשות עם זה?

אל תעשי עם זה כלום. להפך. אל תנסי להוכיח לאף אחד שום דבר. תחיי בך, בתוכך.

שאלה: איך לתת לבורא, לאפשר לו, להסכים עמו, לתקן לי את הכוונה? מה אני צריכה להוכיח לו, להראות לו כדי שהוא יעשה את זה?

לפתוח לו את הלב שלך שיבדוק אותו, כמו שאת אצל הרופא. את נותנת לרופא לשמוע מה קורה שם בלב שלך, וכך תתקדמי.

תלמידה: אז מה אני אומרת לו? "בבקשה, בורא. תבדוק לי את הלב "?

כן.

תלמידה: "ותתקן אותו"?

"כך אני מרגישה ותתקן לי את הלב".

שאלה: איך לראות את מקום התיקון שתמיד הבורא מתחבא מאתנו? על מה לשים לב והאם זה קשור עם זה שאפשר להרגיש את הבורא במקום של התיקון?

מקום התיקון זה הקשר הפנימי שלכן ביניכן. תנסו למצוא אותו, להשתוקק אליו, להיאחז בו ולהתחיל לפתח אותו. ואז תרגישו איך אתם מתקדמות.

שאלה: אמרת שצריך לגלות את הבורא כיוצר, כמי שמצייר את המציאות. איך ללמוד מהבורא איך לצייר את המציאות?

פשוט מאוד. תנסי לראות את העולם באור הנכון, ואז העולם יתחיל להשתנות מאיך שהוא היה לעולם שהוא צריך להיות. ולא לפחד. הכול יצליח. אבל בשביל זה צריך באמת להתחיל להשתנות ביחס שלך כלפי העולם והבורא.

שאלה: איך לעודד את החברים להיכנס למגע ישיר עם הבורא ולא להתחבא בתוך העשירייה?

צריכים לעשות כאלו שיחות ותרגילים. בלי זה אנחנו לא נתקדם. אבל אני מוסיף משיעור לשיעור כאלו דברים.

שאלה: למה אנחנו צריכים לעבוד על כך בשביל להוציא שמחה מכל רגע, אפילו הקטן ביותר לקדושה?

איך אחרת אנחנו יכולים להגיע, להשיג, לגלות את הבורא, רק אם אנחנו מקדישים תשומת לב לכל גילוי שלו כלפינו, התהוות שלו כלפינו.

שאלה: מה זה אומר בצורה פרקטית לפנות לבורא דרך החברות שיקבלו את זה. האם אפשר לעשות את זה רק דרך המחשבה, או לשאול את השאלות את החברות?

בעקרון לחברות את מחויבת לעזור בכל דבר אפשרי. אני לא מדבר בצורה חומרית אלא פיזית וללמוד יחד, ללמד. כאן את צריכה לעשות כל מה שבכוחך, לתת להן דוגמה.

תלמידה: והשאלה שנייה, איך לברר האם המחשבה יוצאת מהבורא או מהאגו. הרבה פעמים אי אפשר לדעת והאדם בטוח שזה מהבורא, אבל בסוף יוצא שזה היה מהאגו?

זה לתועלת הישירה של הסובבים של הסביבה, זה מה שנראה לו עכשיו או איך?

תלמידה: כן כמובן לטובת הזולת קודם כל, על זה חושבים בעשירייה.

לא בשביל האגו שלך.

תלמידה: למה?

מה זאת אומרת למה?

תלמידה: למה לא לאגו שלי?

כיוון שעבור האגו שלך, זה הוא תנאי מזיק. את צריכה להיפטר ממנו.

תלמידה: ברור. פשוט לעבוד על האגו ואז אני אבין מה מהבורא ומה מהאגו.

כן.

שאלה: איך לשכנע את עצמי, את האגו שלי בכלל בקיום הבורא, שהכול מגיע ממנו?

אני לא יודע איך להגיד לך. אתה צריך במשך כל משך החיים שלך לעשות מה שכותב בעל הסולם לגבי איך להתכוון, או להתכוונן על "אין עוד מלבדו".

שאלה: לאיזה תגובות הבורא מצפה מאיתנו, שהוא שולח לנו מצבים שונים אחד מהשני? אני מתארת לעצמי שזה באותו זמן, מצבים סותרים.

הבורא מצפה מאיתנו, שאנחנו ננסה להתקשר בינינו כמה שאפשר יותר צמוד. נתחיל לממש, למיין ולקיים את אותן התכונות, שהן עוזרות לנו להיות כמה שיותר בקשר צמוד זה אל זה. זה הכול.

תלמידה: מה זה אבא. מה היחס הנכון לאבא, מה התיקון של הקשר בין אב לילד?

הקשר הנכון בין אב לילד, לשם כך את צריכה לפנות למערכת שלנו. לאחראי על זה.

תלמידה: אני חושבת שיותר הכוונה לקשר הפנימי, הרוחני בין מדרגות אולי?

שם יסבירו לכם הכול.

קריין: נראה לי מה שהחברה שאלה זה, לגבי מה שהסברת קודם. חבר הזכיר את יום האב ואתה אמרת שאנחנו צריכים להתייחס לבורא, כאבא של כולנו.

כן.

קריין: אז מה ההתקשרות הזאת, שאנחנו מתייחסים לבורא כמו אב. מה זה אומר להתייחס אליו כמו אב?

זה להכניע את עצמנו, להתחבר בינינו כדי להכניע את עצמנו מצד הקבוצה. להכניע את עצמנו מצד כול האנושות, כמה שאפשר יותר ויותר, ויותר מזה אנחנו לא צריכים. אנחנו כבר מבינים שאין לנו, אין לנו כוחות ואין לנו שכל, ואין לנו שום אפשרות לתקן את המציאות. אלא אם אנחנו מבטלים את היצר הרע שלנו כמה שאפשר, מבקשים מהבורא שיבטל אותו, את היצר הרע שלנו ויתקן את המציאות. שדווקא בכל מקום איפה שמופיע יצר הרע שלנו, האגו שלנו, אנחנו רוצים לראות את פעולות הבורא לחיבור לטוב ומיטיב.

שאלה: הכוונה בביטול היא לבטל את הטבע שלנו, האם זה אפשרי רק בעשירייה?

כן. אם אנחנו מתקנים את עצמנו כלפי העשירייה, אנחנו בכללות מתקנים את עצמנו כלפי כל המציאות.

שאלה: איך להגיע לכנס הזה רק לטובת אחרים, כדי לתת לחברים ולא לקבל לעצמנו?

בזה שאני מתכוון לעבוד רק לטובת החברים, אני, כמו שכתוב במאמרים שלנו, כאילו עוזב את עצמי ועוזב את הבית, את המשפחה, את הכול וחושב רק על החברים, זה מצד אחד. מצד אחר, בזה אני מתחבר לכולם ולבורא. ולכן אין פעולה יותר טובה מאשר לעזוב את כולם למען החיבור לבורא. ננסה לעשות זאת ותראו כמה זה מועיל לנו בהתקדמות הרוחנית.

שאלה: מהו המדד העיקרי של ביטול כלפי החברות. כי לפעמים יש בלבול גם שם?

הביטול צריך להיות בפני החברות ואחר כך כלפי הבורא. אם ביטלת את עצמך בפני החברות, תוכלי לבטל את עצמך גם בפני הבורא, העיקר זה בפני החברות. אם לא תוכלי לבטל את עצמך בפני החברות, אז לא תוכלי להתקרב לבורא.

תלמידה: הביטול הזה תמיד מלווה בכאב וסבל לאגו?

כמובן וללא ספק, אבל זה לא חשוב, העיקר שבכל זאת את הולכת בכיוון הזה. ואם זה לא מצליח אז תבקשי מהבורא.

שאלה: ביטול הוא פעולה אקטיבית או פסיבית?

ביטול הוא פעולה אקטיבית.

תלמידה: האם לפעמים זה גובל באי אכפתיות שלי?

לא, זו צריכה להיות פעולה אקטיבית. אני מבטל את עצמי משמע, אני מעמיד את האחרים גבוה מעצמי.

שאלה: אנחנו לומדים בעשירייה שלנו על התיקון והחברות מתקנות אותנו. בעולם הגשמי אנחנו מקבלים גם שיעורים, האם לקבל אותם גם כתיקונים או שהתיקונים הם רק בתוך העשירייה? האם עלינו להסתכל כבר על הכול בצורה שונה ולהבין שאת התיקון כבר קיבלנו דרך החברות או שגם העולם החיצוני מתקן אותנו?

תמשיכי ותוך כמה שבועות הכול יתבהר. אני לא רוצה להגיד לך שום דבר.

שאלה: איך אוכל תמיד להגביר את הרצון שלי כלפי החברים והבורא?

אם אתה נמצא בקבוצה אז ככול שתדברו, תשוחחו על זה ותרצו להתקדם כך ייצא לך. אל תדאג, הכול יסודר על ידי הבורא.

שאלה: אמרת שעלינו להגיע למצב בו שום דבר לא יוכל להפריד בינינו, ושנוכל להתגבר באופן יותר מוצלח. אנחנו עומדים בפני כנס ויודעים שבכל כנס קורים שינויים מאוד גדולים וטובים לכל חבר ולכולנו יחד. אבל עכשיו, שבועיים לפני הכנס יש תחושת אדישות, ממש חוסר חשיבות ולא בדיוק יודעים איך לעזור לחברים. אצלנו, למרות שכל הזמן חזרנו והעלינו את חשיבות הכנס וכולנו ממש רוצים להיות במטרה אחת, נרשמו רק ארבעה מתוך ארבעה עשר?

למה הקבוצות, העשיריות הקבועות שלנו, צריכות להירשם לכנס? הן מראש פשוט צריכות להיות רשומות שם אפילו בלי להירשם, צריך להיות ברור שכולם יהיו. מה זה ארבעה מתוך ארבעה עשר?

תלמיד: יש הרשמה לכנס וכל חבר רושם את עצמו. מספר חברים נרשמו והשאר אדישים, הבנתי שכך בכל הכלי העולמי, לא רק אצלנו.

אלה תרגילים שהבורא עושה איתנו, להראות לנו איפה אנחנו נמצאים ואיפה אנחנו יכולים להיות. כאן אנחנו יכולים לראות בצורה ברורה באיזו דרגה רוחנית אנחנו נמצאים. אם רשומים ארבעה מתוך ארבעה עשר, אז זו הדרגה שלנו ברוחניות בינתיים. בכאלו מדידות אנחנו יכולים לראות איפה אנחנו.

תלמיד: ויש משהו לעשות עם הדרגה כזאת?

ודאי שיש מה לעשות, לדבר על ההשתתפות בכנס מצדנו, בקבוצה הפנימית העולמית של בני ברוך, מולדובה, הולנד, טורקיה, קייב, מוסקבה, כל המחלקה האנגלית, כרמיאל, גרמניה, לטין, הונגריה. איך יכול להיות שלא יהיו בכנס כל הקבוצות? זה עולה הרבה כסף? לא. צריכים לטוס לאיזה מקום? לא. זה דורש הרבה זמן? לא כל כך. ומי שלא נמצא בזה אני לא יודע מה להגיד, צריכים לגנות אותו.

שאלה: הזכרת עשיריות בכנס ומה התפקיד של ההשתתפות בכנס לכל עשירייה, האם יש תפקיד מיוחד לכל עשירייה או לכל אחד יש אותו תפקיד?

לכולם אותו התפקיד, יהיה כזה חיבור שלבטח ידחוף אותנו למטרת הבריאה, זה החיבור שצריך להיות.

תלמיד: אבל העשירייה שלי לדוגמה, או עשירייה אחרת צריכה להיות מטרה של השתתפות בכנס?

זאת אפילו לא משימה זה מובן מאליו. זאת לא משימה, בעיה שאנחנו צריכים לפתור או משהו. אני לא מבין אתכם, אם אתם רוצים להגיע למטרה ויש לנו איזו עבודה קבוצתית, אז איך אנחנו יכולים לא לקחת את זה על עצמנו?

תלמיד: אני מתכוון לדוגמה שעשירייה יכולה ללכת בכנס בשביל להתחבר בתוך העשירייה, והיא יכולה ללכת עם מטרה, משימה ללכת ולהשפיע לכולם לעזור אחד לחברו?

האחד לא יכול להיות בלי האחר, חייבים כולם להיות בכנס ממש כולם לפי ראשים, לא יכול להיות אפילו דיבור על זה, רק אולי אם מישהו עוזב אותנו ולא רוצה להיות איתנו הוא לא רוצה לקחת עוד צעד לכיוון התיקון, אז בסדר, זה ענינו.

תלמיד: ואיך העשיריות בצורה מקסימאלית, פעילה, משתתפות בשביל להשפיע יותר ולא סתם לבוא? להעביר חשיבות וכוח.

לתמוך בכולם, העיקר זה לתמוך בכולם, כיוון שההצלחה הכללית של כולם תלויה בפרט בכל אחד.

תלמיד: רצינו לדבר לגבי הרישום כי מתחילים לקבל פניות "אז הינה לא צריך כבר להירשם". והפוך, מאוד מאוד חשוב להירשם לכנס כי ההרשמה הזאת קודם כל מבטאת את ההשתתפות בכנס ועוזרת לנו להתארגן ולהיערך. דבר נוסף, על הכנס עובדים מאות חברים בטכנולוגיה, בשידור, בניתוב, בתרגום, ביצירת תכנים, ולכן חלק מהסכום גם הולך לשיפור כל המערכות שלנו.

בנוסף כל מי ששייך לכלי ישראלי ונרשם לכנס כאן זה גם כולל סעודות. הסעודות הן בתשלום, זה אוכל שאנחנו אוכלים, ואלכוהול שאנחנו שותים ומתחברים סביבו. ויש עוד הרבה הרבה דברים, לכן הרישום הוא פעולה מאוד חשובה.

ונזכיר לעצמנו, הכנס כולו עוסק בתפילה. זאת אומרת אנחנו משלמים בסופו של דבר על יצירת אווירה מאוד מיוחדת, אווירה רוחנית שהיא העיקר, שמתוכה כולנו ניזונים והיא הולכת להצעיד אותנו עוד צעד קדימה לחיבור בינינו ולחיבור עם הבורא. אז מבקשים מכל החברים והחברות להירשם, זה עוזר לכל ההנהלה וכל המערכות שמכינות את האירוע להיערך יותר טוב.

תלמיד: אולי אפשר לעשות את זה ממש כפעולה קבוצתית עכשיו בסוף השיעור? שמי שנרשם אז יופי, מי שעדיין לא נרשם ניכנס כולנו ביחד ונעשה את הרישום.

תלמיד: יצא לינק, זה באתר הכנס יש שם הסבר, גם כל הסוגיות רשומות.

טוב, בכל זאת להשתדל לעשות את זה עוד יותר קרוב לכל אחד. זה בסדר גמור.

שאלה: מהקטע ברור שכל הזמן צריך לתאר לעצמנו שאנחנו כאורח לפני הבית והבורא מארח אותנו בשולחן ערוך. שהמטרה היא כל הזמן לנגד עינינו?

כן.

שאלה: אנחנו תמיד מדברים על כלים להתקדמות רוחנית, על חיבור חברים בעשיריות, ביטול, הפצה. מה זו ההתקדמות הרוחנית? אנחנו יכולים להרגיש אותה איכשהו או שזה לא משנה?

עוד מעט נתחיל להרגיש אותה. בינתיים עוד אין לנו מספיק כוחות כדי לדחוף את עצמנו קדימה עד כדי כך שנרגיש התקדמות.

שאלה: מה זה עבודה כאשר אנחנו צריכים לתאר את העשירייה? איך לעשות את זה?

כל עשירייה כמובן צריכה להכיר את עצמה מבפנים, כל חבר שבה, ועד כמה הם מתחברים יחד במימוש על כל המחויבויות היומיומית שלהם. מלבד זה מומלץ, בכלל רצוי, ליצור שלכל עשירייה יהיה יומן ובו שירייה תרשום מה היא עושה כל יום, מה היה היום, אתמול, מחר אנחנו רוצים לעשות משהו כזה, משהו אחר.

שאלה: מה משקל ההכנה של הנשים להצלחה בכנס?

אני חושב שנשים צריכות לקחת על עצמן בכאלה אירועים פעולות יותר חשובות וגדולות מהגברים. כי הגברים לא כל כך יודעים לעשות את זה. הם יודעים לתקן משהו, לעשות משהו, אבל נשים הן יותר מסוגלות כי הן בנויות כך לסדר את הבית ולהכין את האוכל ולקבץ את כול המשפחה יחד והן לא שוכחות מישהו מבני בית ודואגות לשלומו ואיך צריכים לטפל בו, באיזה מקום באיזה דבר. נשים הן יותר מסוגלות להכין את הכול. אני מאוד סומך על הנשים.

אני ממליץ לעשות יומן לכל עשירייה ותרשמו שם סיכום, מה שאתם רוצים לעשות, ואחר כך תבדקו עד כמה אתם מתקדמים. ותרשמו גם על ההרשמה שלכם לכנס, ומי שרוצה להגיע, מוזמן.

(סוף השיעור)