שיעור הקבלה היומי24 מאי 2024(צהריים)

חלק 1 רב"ש. רשומה 346. מוחא וליבא

רב"ש. רשומה 346. מוחא וליבא

24 מאי 2024

שיעור צהרים 24.05.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1768, מאמר 346, "מוחא וליבא"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1768, מאמר 346, "מוחא וליבא".

מוחא וליבא, שניהם נמצאים בכל אדם, והאדם משתמש בהם כדי להגיע להכרת הבורא ולהתקרב אליו ולהתחבר אליו. אז בואו נשמע מה שהרב"ש שמע מבעל הסולם.

מוחא וליבא

לך לך תשמ"ג

"מוחא וליבא. היינו שהאדם נהנה ושמח מזה שהקדוש ברוך הוא נתן לו מקום אמונה. וכמו כן הוא שמח בזה שהקדוש ברוך הוא נתן לו מקום עבודה בליבא.

ו"בזמן שאדם מצטער השכינה מה אומרת, קלני מראש וקלני מזרועי". היינו כשהאדם מצטער על זה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיעבדו אותו בדרך אמונה, הוא היה שמח אם ניתן לנו לעבוד בדרך הידיעה. וכמו כן האדם יצטער מדוע ניתן לו איסור להשתמש עם הרצון לקבל.

על זה בא התשובה, "קלני מראשי". הכוונה, מזה שנתתי לכם עבודה במוחא, ובטח שהייתי יכול ליתן עבודה בבחינת ידיעה, אלא שבחר בדרך האמונה, שעל ידי זה יכלו לבוא להמטרה, שהיא להטיב לנבראיו.

וכמו כן עבודה בבחינת ליבא, שהאדם מצטוה על זה, כמו שכתוב בהנחת תפילין "של הראש, כנגד המוח, ועל היד, זרוע הנטויה, שהוא נגד הלב". "קלני מראשי" וכו', היינו שהם חושבים שהדרך שנתתי להם היא דרך בזיון, אלא שצריכים להאמין שזו הדרך היותר טובה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. וצריכים לשמוח בזה."

שאלה: איך להחזיק כל הזמן בידיעה שהדרך שהבורא נתן לנו זו הדרך הכי טובה ולעבוד בשמחה?

האדם צריך ככה לחנך את עצמו. יום אחרי יום לחזור על זה שאת צריכה להיווכח בכך שהדרך שלנו היא אמיתית, נכונה ועם כל צעד ושעל אנחנו יכולים לקבל שמחה.

תלמידה: אבל לא תמיד השמחה הזאת קיימת ויוצא שהפעולה שלי היא בכוח.

כן, בכוח, כך גם כתוב.

תלמידה: אז יוצא שזו לא השפעה?

לא, צריך בכל זאת לשמוח למרות שאת אולי לא שמחה, אבל צריך לשמוח בכוח בזה שאת נמצאת על הדרך אל הבורא מתקרבת יותר ויותר למרות שאת עדיין לא מרגישה את זה. אבל בכל זאת כאשר את תשלימי אותם המאמצים, אותה היגיעה שאת צריכה לתת, יתגלה לך כל המצב האמיתי שלך ואת תהיי בשמחה ובידיעה, בהבנה, בהרגשה.

תלמידה: אם אפשר לדייק, האם יהיה נכון לצאת מהמצב הזה למצב של ייסורי אהבה, לסבול מזה שאני לא דומה לבורא ורק אז לעלות?

אפשר לעשות את זה אבל רק אם את בטוחה שאת תצאי מהמצב הזה של ההסתר ואחרי זה תעלי.

שאלה: אדם יכול לשמוח אם הוא רואה שהוא נכשל, אם הוא לא עומד בציפיות שהעליון רוצה ממנו?

תלוי מה קורה. אם הוא רואה שלא עומד בתנאים וממש המצב שלו הוא ירוד, אז יש כאן שני דברים, הוא צריך להודות לבורא שנתן לו אפשרות לראות את מצבו האמיתי, וגם לראות שהבורא הוא טוב ומיטיב ובכל זאת מביא אותם ממצב רע למצב טוב.

שאלה: קיבלתי לעצמי חוק לא סוטה ממנו לא ימינה, לא שמאלה, הבורא הוא טוב ומיטיב ויהי מה אני מצדיק אותו. וכמו אצל כולם יש מינוס, פלוס, אבל אני כל הזמן מצדיק אותו. האם זה נקרא ללכת למעלה מהדעת כי אני בטוח שהוא נותן רק טוב?

כן, אתה צודק. כאלו מעשים בסופו של דבר יביאו אותך לגילוי הבורא.

שאלה: הלב שלנו בידי הבורא, איך נוכל לתפוס את זה במוח ולכוון את עצמנו לגמרי לבורא?

רק על ידי התמדה במחשבה. תשתדל בזה.

שאלה: נאמר כאן שהאדם נהנה ושמח בזה שהבורא נתן מקום לאמונה ולעבודה בליבא. הנאה ושמחה זה אותו הדבר או דברים שונים?

בעיקרון תענוג ושמחה יכולים להיות דברים שונים, תלוי ממה, תלוי לשם מה.

תלמידה: הנאה ברוחניות זה משהו שניתן לנו, זה צריך להיות משהו מכוון?

תענוג ברוחניות קורה באמצעות המילוי של האור העליון.

שאלה: שאלה לגבי דרך השפלות. דוד המלך בספר תהילים כל הזמן מספר על זה שהוא שפל ועל זה שכולם מתנכלים לו. האם יש עבודה כזאת ברוחניות שאנחנו משפילים את עצמנו או אחרים משפילים אותנו?

כשאנחנו בעצמנו מביאים את עצמנו למצב של שופלות, אבל צריך לכוון את זה בצורה נכונה שזה לא יהיה ממוצא.

תלמידה: וכשאחרים משפילים אותנו אנחנו יכולים להודות לבורא שככה צריך והוא יודע טוב יותר?

כן, אפשר לחשוב ככה.

שאלה: היה כתוב במאמר שהבורא נותן לאדם מקום לאמונה ומקום לעבודה בליבא. איך להחזיק ולהגדיל את המקום הזה, אנחנו צריכים לדאוג לזה?

כן, הגברת החשיבות של מה שקורה איתנו, כי הבורא הוא המטפל בנו.

שאלה: למטרה אפשר להגיע רק בדרך אמונה. למה הידיעה לא מספיקה בשביל זה כדי להגיע למטרה?

הידיעה היא מאוד מוגבלת. עד כמה שאני יכול להשיג בכל הצירים? מה שאין כן, האמונה יכולה לפרוץ את כל הגבולות.

שאלה: מה שאדם מקבל לא את הידיעות שהוא רוצה לקבל מהר, שהנה קראת משהו ואתה יודע, אלא אותו ידע שהוא רוצה להשיג כשהוא מתגבר על משהו והוא משיג את הידיעה הזאת, זה נשאר איתו לנצחיות, זו האמת?

כן.

תלמידה: אפשר לקרוא לזה עלייה קטנה אפילו?

בטח.

שאלה: הידע של הבורא זה אהבה?

כן, אפשר להגיד שזאת אהבה.

תלמידה: ידע ויראת ה' זה אותו הדבר?

ידע ויראת ה' זה לא אותו הדבר. יראת ה' יכולה להיות גם כידע, אבל זה לא אותו דבר. יש יראת ה' ויש ידיעה.

שאלה: הכול ניתן לנו ממלכות שמים, האם המעשים הטובים שלנו מגיעים רק משם, מהבורא?

כן, ודאי. אנחנו רק רצון לקבל אגואיסטי מקולקל ומוגבל, לכן כל הדברים הטובים שאנחנו יכולים לעשות הם רק על ידי השפעת הבורא עלינו.

שאלה: איך אנחנו יכולים לראות כל הזמן שממנו מגיע רק טוב?

צריכים להתחבר עם החברות ולהתפלל שאתן רוצות לראות את הבורא שמשפיע עליכן טוב.

שאלה: השמחה שלנו זה החיבור שלנו כשאנחנו מרגישים את עצמנו בחיבור?

כן.

תלמידה: איך להיות בשמחה כשאתה מבין בשכל עד כמה הוא מקרב אותנו, באותה מידה אנחנו מתרחקים?

לא, הבורא מקרב, ובנו בהתאם לזה מתגלה האפשרות להרגיש בצורה יותר מבוקרת, יותר מפוכחת, מה אנחנו עוברים.

שאלה: כתוב שאדם מצטער על כך שאסור להשתמש ברצון לקבל. אני מבינה שאין איסור על הרצון, אלא אנחנו צריכים לנהל את הכוונה על הרצון.

כן.

שאלה: במאמר נכתב שהעבודה בבחינת מוחא זו עבודה באמונה, ואז כתוב "וכמו כן עבודה בבחינת ליבא, שהאדם מצטוה על זה," והוא לא מסביר. אז מה הכוונה מבחינת ליבא אם מוחא זה אמונה?

"מבחינת ליבא" זה הרגשת הטוב.

שאלה: ואיך מגיעים אליה?

משתדלים להיות יחד.

שאלה: זאת אומרת שההשתדלות מבחינת השכל זה להיות באמונה, והשתדלות הלב היא בחיבור שלי עם החברות?

כן.

שאלה: איך האדם מגיע לדעת את התורה, ומידיעת התורה לדרך האמונה?

רק על ידי זה שהוא מתקשר לחברים ויחד איתם הוא בודק את המצב שלהם ומשתדל לעלות למצב יותר גבוה.

שאלה: מה זה אומר לעבוד את ה' בדרך האמונה?

יש לנו כלים שעובדים על ההרגשה ומזה אנחנו מרגישים בלב, וכלים שאנחנו יכולים להיות בהם עם עבודת המוח. וזה ההבדל בין מוחא וליבא. באיזו מידה אני נמצא יותר בשליטת הלב או בשליטת המוח, ובהתאם לזה איך אני מגיב ללב או למוח.

שאלה: במצב של בלבול, שאני לא כל כך יודע מה אני עושה, אין ימין, אין שמאל, לא ברור מה זה מה. האם זה קורה? האם הדברים מתייצבים?

אם הוא נמצא במצב של בלבול, אז הוא מבולבל. אם המצב לא מבולבל והוא ברור לו, אז הוא נמצא במצב שטוב, שיש לו שכל, רגש והחלטה.

שאלה: אני עובד על הגדלת הרצון להיות עם החברים בעשירייה. האם אנחנו יכולים להטעין את עצמנו על ידי זה? אני מרגיש שאנחנו לא יכולים להטעין את עצמנו בפעם אחת, אלא צריך לבנות מין מטען פנימי כזה של הרצון הזה. האם מה שאני אומר נשמע הגיוני?

כן.

שאלה: האמונה הופכת לידיעה לאחר השגה. איך לשכנע את עצמי שהאמונה היא ללא גבול?

אין צורך. אתה בעצמך תגלה את זה. אתה לא צריך להכריח את עצמך בכלום.

שאלה: אז איך אנחנו יכולים לקבל את ההשגה של החברים? האם זה צריך להיות דרך האמונה, או דרך הדעת? איך אנחנו יכולים להדביק את זה לעצמנו?

דרך חיבור.

שאלה: אבל אם אנחנו רואים את השגתו של החבר אנחנו מקבלים את זה כאמונה, כעובדה? ומשלימים את זה באופן מסוים בתוכנו?

מקבלים את זה כעובדה ומשלימים את זה בתוכנו, בעצמנו.

שאלה: אתה אומר שהעבודה היא במוח ובלב, אבל חברים עובדים יותר דרך השכל, ויש רצון שיהיה לזה תוספת של הלב. איך לעבור לעבודת הלב? האם כל זה מגיע דרך מרכז הקבוצה?

כן. אנחנו מתחברים יחד ומשתדלים לפתור את הבעיה.

שאלה: יש מצבים שאנחנו יודעים שהמוח הוא כלי ליישם את ההרגשה, ויש מצבים שבין המוח ובין ההרגשה אין השתוות צורה. יש הרגשה בלב אבל המוח אומר משהו אחר, ואנחנו מרגישים כתלויים בין שמיים וארץ. איך אנחנו יכולים להגיע לידי החלטה במצבים האלה?

צריכים להתעמק במה שמרגישים ומתוך ההרגשה להגיע יותר להתפעלות פנימית.

שאלה: ואיך אנחנו יכולים לדעת שההרגשה הזאת היא באמת הדרך הנכונה, ולא מה שהמוח אומר לנו?

זו הרגשה נכונה, אבל לעת עתה.

שאלה: המאמר גדול, אבל רב"ש לא אומר לנו באופן כל כך ברור מה מאפשר לאדם להשתנות ממצב שהוא מרגיש את עצמו בתחתית המציאות, למצב של חירות?

הוא מקווה שאתה תשיג את זה בעצמך.

שאלה: ללכת נגד השכל זה פחות או יותר ברור, אבל מה זה אומר ללכת נגד הלב?

נגד ההרגשה.

שאלה: לגבי נושא התפילין של ראש ותפילין של יד, נגד הראש ונגד הלב. לאיזה כיוון ללכת?

הכיוון הוא במידה שבה הוא עולה מעל לשכל ומעל ללב.

שאלה: כלומר, יש כבר איזו נקודה של הרגשה נוספת?

זה מצבו הרוחני של האדם. הוא עולה מעל ללב, עולה מעל לשכל, ושתי הנקודות האלה מביאות אותו למצבו. מה שנקרא "מוחא וליבא", מוח ולב.

שאלה: זה מאוד מעורפל. אפשר להבין את זה בצורה מאוד מעורפלת, אבל אני מקווה שזה יגיע ברגש.

זה יגיע בהרגשה, בטח. זה צריך להיות בהרגשה. השכל לא שווה כלום והרגש כן.

שאלה: אמרת שצריך לבקש מהבורא שהוא יגלה את עצמו כטוב ומיטיב. אבל הרי אנחנו מדברים על אמונה למעלה מהדעת, כלומר אנחנו לא מבקשים יחס טוב כלפינו, או האם כן אפשר לבקש על זה?

לבקש אתה יכול. איך הבורא יתגלה? בהתאם לזה אתה צריך לראות איזה עוד תיקונים אתה צריך לעשות כדי להרגיש את הבורא, לגלות אותו.

שאלה: נאמר שהמחשבה משרתת את הרצון. יוצא שמוחא וליבא הם למעשה מערכת אחת, המוח לא יכול לעבוד בלי הלב. למה יש כזאת חלוקה מוחא וליבא אם בכללות הם אחד?

איפה הם אחד?

תלמיד: השכל משרת את הרצון, והרצון, הלב, הוא היסוד של המחשבה.

מחשבה, שכל, דעת, הם משניים יחסית לרצון.

שאלה: בעולם שלנו בן אדם בעזרת המוח יכול לתכנן, לבדוק בדמיון שלו את כל הדברים ולהגיע להחלטה ש"אני אעשה כך". אבל הוא עושה על ידי פעולות, והסמל לזה הוא יד. כמו שכתוב, יש תפילין לראש ותפילין ליד. אפשר להגיד שראש זה מידע, ויד אלו פעולות בעולם גשמי. אבל עולם רוחני הוא כולו כביכול מידע. מה הפעולות שעושים בלב ברוחניות?

יש שתי צורות השפעה על האדם, מוח ולב.

תלמיד: מה זו השפעה בלב?

השפעה בלב זו השפעה רגשית, והשפעה במוח זו השפעה מוחית.

שאלה: אמרת שאדם מתעלה מעל לרגשות ומעל השכל, והמצב הזה לא כל כך ברור. האם אפשר לומר שהמצב הזה הוא מצב של קשר אישי עם הבורא וזה מה שמעלה אותי?

כן.

שאלה: ידיעות בלי שימוש בהן הן לא שוות כלום. איך להשתמש בדעת, בידע, עם יעילות מקסימלית עבור הסובבים?

להשתמש איך שאת מרגישה שאפשר להשתמש.

שאלה: איך אדם מסדר את הלב בצורה נכונה?

לפתוח את הלב לדברים טובים ולסגור אותו לדברים רעים. כך לסדר את הלב.

שאלה: הידיעה מרחיבה את הפרספקטיבה שלי וגם מרחיבה את ההרגשה שלי.

נכון.

תלמידה: האם המושג של דעת או שכל שמוסבר במאמר הוא אותו המושג שאנחנו מדברים עליו כאן? כי יוצא שזה די מגביל אותך.

אנחנו עוד נדבר על זה, אבל אין כאן שום הגבלה. ההפך, נפתחות לנו הזדמנויות חדשות.

שאלה: הרבה פעמים אני מרגישה שהמאמרים של בעל הסולם פותחים את השכל והאגרות פותחות את הלב. האם אפשר להגיד כך?

אפשר.

שאלה: כשאני שומעת את המילה "שכל", אני מבינה שמדובר כאן בחשבון על הכוונה. כשאני שומעת את המילה "לב", מדובר על השתוקקות. ומכאן אני מתחילה להאיץ את עצמי ואת הרצון שלי, גם אם אני לא מרגישה כלום, דרך המקורות, דרכך. האם אני פועלת נכון? אני עושה את זה ממש כמו כריש שמחפש את הטרף, כי אני חושבת שזו האפשרות היחידה.

תמשיכי.

שאלה: האם האהבה בנויה מימין ומשמאל, או שהיא נמצאת מעל הימין והשמאל?

מעל הימין והשמאל.

שאלה: כשעובדים במוחא וליבא, אני צריכה כל הזמן לבנות את הכוונה. איך לעבוד עם הכוונה? את הרגשות והרצונות הבורא שולח לנו, האם אני תמיד צריכה לבנות מעל זה כוונה?

את צריכה תמיד להשתדל למצוא את עצמך במה שאת מקבלת מהבורא.

שאלה: כשהאדם מתעלה מעל השכל והלב, כששתי הנקודות האלה נפגשות, האם זה המצב שנותן לנו את השמחה מההבנה שהבורא נתן לנו מקום לאמונה ולעבודת הלב?

כן.

תלמידה: כל עוד האדם לא יתעלה מעל המצב הזה, הוא ירגיש שפלות. ורק במצב העליון הוא יכול להאמין שזו הדרך הטובה ביותר, ואז הוא שמח מזה.

כן, בינתיים זה ככה.

תלמידה: איך האדם יכול לעלות למעלה? מה יעזור לו? מה ייתן לו כוחות?

רק הקשר עם החברים, ואחרי זה הפנייה לבורא.

שאלה: איך לעלות נכון מעל מצבים שבהם החשבון הרציונלי מראה שיש משהו בעשירייה שמצליח או לא מצליח, והרגשות שלנו תמיד צריכים להיות בשמחה ואהבה? איך לשמור כל הזמן על המצב הזה?

צריך לנסות. אם לא לבד, אז יחד עם החברות.

תלמידה: כלומר אם אנחנו רואים משהו בעיניים ביקורתיות, אז עלינו לעזור זו לזו להוריד את הרגשות השלילים.

כן.

שאלה: מה מגדל את האמונה?

כשאת מתחברת עם החברות לדרגות יותר גבוהות.

שאלה: אם בשכל יש לי הרבה הוכחות לכך שהחבר עושה הכול בצורה מאוד נכונה, אבל בלב יש לי שנאת חינם כלפי החבר, האם השכל יכול לעזור לי לשנות את מה שאני מרגיש בלב, ואני אוהב אותו על העבודה הטובה שהוא עושה?

זה מאוד קשה, אתה צריך להתפלל על זה. קשה לי להאמין שזה אפשרי.

תלמיד: ואם בשכל אין לי הוכחות ובגלל זה הלב מרגיש שנאה, האם אז גם רק תפילה יכולה לעזור?

רק תפילה.

תלמיד: אם אני רואה שהחבר סובל, אבל הוא לא מדבר על זה, האם אני יכול לטעות במה שאני מרגיש?

ייתכן מאוד.

שאלה: איך וויתורים עוזרים לנו בעשירייה להתעלות מעל השכל ולטהר את הלב?

מכיוון שאתן מתחברות, לכן אתן יכולות לעלות.

שאלה: בהרבה מצבים בדרך שלנו אנחנו מקבלים הרבה הפרעות, הרבה מצבים שהם מאוד רגשיים, פנימיים, כמו אחרי כנס, הכבדות, ריקנות. האדם לפעמים מרגיש שהוא סובל מהרגש. איך לעבוד נכון בצורה מאוזנת ולסדר את המצבים הפנימיים שאנחנו מקבלים, כדי לעבוד איתם בצורה נכונה ולא להרגיש סבל מהמצבים?

להשתדל לאזן מוח ולב, ואז להחליט על מה שאתם צריכים להחליט.

תלמידה: איך לאזן את השכל והלב, באיזה פעולות, או מה יכול לעזור? כי לפעמים ההרגשה גורמת לירידה כזאת שזה משפיע על כל הסובבים.

זה כבר תלוי בקשר שלך עם החברות שמחוץ לקבוצה שלך.

שאלה: האם אפשר להצטער ולשמוח באותו זמן?

כן, אפשר.

שאלה: שמעתי אותך אומר שהרצון הוא הראשון, אבל תמיד זה מתעורר לי בדעת. איך אני יכול לשבור את המחיצה הזאת כדי להבין שבאמת הוא ראשוני? כי תמיד נראה לי שזה מתעורר אצלי בהכרה בצורה מודעת, ואני מנסה להמשיך לדחוף את זה. מה אני צריך לעשות, האם להאמין בבורא שהוא שולח את הרצונות האלה?

זה לא בהכרח שהרצון הוא הראשון.

תלמיד: אבל שמעתי אותך אומר שהרצון הוא ראשון, וזה הביא אותי למבוי סתום, כיוון שהרצון מתעורר אצלי במוח.

לא, הבורא מלכתחילה ברא את הרצון, ואחרי זה הרצונות האלה כבר התחילו לקבל כל מיני גדלים, צורות, משמעויות. אנחנו קוראים לזה דומם, צומח, חי, מדבר, אבל בעיקרון בטבע יש אך ורק רצונות.

תלמיד: ואם הרצונות האלה התעוררו אצלי במוח, איך לממש אותם בצורה נכונה? איך להגיש אותם בצורה נכונה לחבר, לחברה, כדי לנסות להוכיח שהרצונות האלה הם נכונים, או שאין טעם לנסות להוכיח?

אין מה להוכיח, לכל אדם יש את הרצונות שלו והוא עסוק רק בהם.

תלמיד: איך אנחנו יוצרים רצון משותף שבו אנחנו יכולים לשחות כולנו יחד ולהתחבר?

זה תלוי במטרה שלכם. אם המטרה שלכם היא אחת, הבורא, אז בו מתחברים כל הרצונות שלכם.

תלמיד: בהרגשה שלי לכל אחד יש את הבורא שלו, כל אחד בורא את הבורא של עצמו, אפילו שאנחנו כביכול יחד. איך בצורה נכונה לבנות בורא משותף?

תשתוקקו למטרה משותפת ותבינו יותר איך עליכם לפעול ביניכם.

תלמיד: איזו מטרה משותפת צריכה להיות?

על זה תקראו בספרים שלנו.

שאלה: כשאנחנו עושות סדנה בעשירייה אנחנו מקשיבות וחושבות עם המוח. האם אנחנו צריכות להגיע לזה שהלב מקשיב? האם זה נקרא עבודת הלב?

כן.

שאלה: הטקס היהודי של התפילין הוא בעל משמעות מאוד עמוקה., איך אפשר לתרגם את זה בצורה פנימית?

אי אפשר, אני לא יכול עכשיו להסביר את זה, זה באמת מדי גבוה ומדי עמוק.

תלמידה: האם יש פעולות שאנחנו יכולים לעשות כדי לקחת אפילו צעד קטן לקראת זה?

לא, עוד לא.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להתעמק במה שמרגישים ומתוך ההרגשה להגיע להתפעלות פנימית יותר. מה זה אומר להתעמק במה שמרגישים, האם זה לנהל דו שיח עם הבורא?

כן.

תלמידה: קודם להודות לו ולשאול אותו מה זה ההרגשה הזאת, מה לעשות איתה.

כל מה שאת אומרת זה נכון.

תלמידה: ואז את התשובות מקבלים במוחא או בליבא?

איפה שתקבלי.

שאלה: הבנו שבעבודה למעלה מהדעת צריך להתעלות גם מעל ההרגשה וגם מעל המוח.

כן.

שאלה: אז מתי להתעמק בתוך ההרגשה, ומתי להתעלות?

אני לא יכול להיות לידכם ולעשות את העבודה במקומכם - זה במוח וזה בלב, וזה יחד, וזה ככה, וזה ככה. אתן צריכות להרגיש איפה צריכה להיות העבודה. העיקר שאנחנו מקבלים נתונים מלמעלה ופונים לבורא.

שאלה: האם להתגבר על ההתנגדות שיש לנו בלקיים את המצוות זו הדרך הכי טובה כי בצורה כזאת נוצרים הכלים בנו?

כן. תעשו את זה ותראו כמה זה עוזר, משפיע.

שאלה: אמרת שהמצב הרוחני האמיתי שלנו מתרקם מעל הרצון, מעל הלב, מעל השכל. הרצון שלי לאהוב את החבר לא קיים בלב ולא בשכל. איך אני יכול לעורר, להגדיל את הרצון הזה אם זאת המשימה העיקרית שלנו?

אתה צריך להיכנס לקבוצה שעוסקת בזה ויחד איתם מתוך שאתה לומד מהם להתחיל לעשות מה שהם עושים.

תלמיד: אבל גם להם אין את הרצון הזה לאהוב.

תשאל אותם איך הם עושים את זה.

תלמיד: האם הבורא יכול לשלוח רצון לאהוב את החבר?

בטח שכן.

שאלה: האם המוח והלב הם בלתי תלויים בנשמה?

המוח והלב מציגים לנו את הנשמה.

שאלה: האם הדרך של אמונה למעלה מהדעת זאת דרך של הצדקה הולכת וגוברת של הזולת?

כן.

תלמיד: אנחנו אומרים שיש כל מיני תופעות שיכולות לשבור אותנו. יש תרגילים שהבורא נותן כאילו שאני צריך לא להסכים איתם. איך לא להתבלבל, איך להסכים ולקבל אבל לא לקבל את מה שמפרק אותנו, מה סדר עדיפויות כדי לברר כאשר לא ברור מה עושים?

העיקר שלא תהיה שנאה הדדית. כלומר לעבוד על מה שמושך אותנו זה לזה ואז בהדרגה התכונות השליליות בעצמן ייסוגו מאיתנו הרחק, והחיוביות יתגלו. לפעול במפתח כזה.

שאלה: האם האדם יכול לדעת אם זאת עבודה פרטית שלו או באמונה למעלה מהדעת?

יכול.

תלמידה: האם להכיר את האינדיבידואליות של החברות זה הכרח בשביל החיבור או צריך לקבל אותן באמונה למעלה מהדעת?

לא צריך.

שאלה: ידיעה, אמונה, בושה, מהו הסדר של המצבים שניתנים לנו בדרך לבורא?

זה תלוי באדם.

שאלה: מצד האמונה החטא שלנו הוא שאנחנו לא רואים את גדלות הבורא, איזה חטא יכול להיות מצד הלב?

החטא מצד הלב יכול להיות כל דבר.

(סוף השיעור)