שיעור הקבלה היומי26 דצמ׳ 2025(בוקר)

חלק 2 הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק א'. לוח השאלות לפירוש המלות, אות א'

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק א'. לוח השאלות לפירוש המלות, אות א'

26 דצמ׳ 2025

024_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/RnZADfR0?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות . כרך א', חלק ד'. עמ' 276, דף רע"ו. "לוח התשובות לפירוש המלות". אות א'

מי אשם? רוצה לנקות אותו? יש לו ממה לנקות.

א) או"ח היורד: מה הפירוש, אור חוזר היורד? לעלות. אנחנו למדנו תמיד, אור חוזר עולה ממטה למעלה. מה כתוב כאן, אור חוזר היורד? מאיפה הוא יורד, מלמעלה למטה? נראה מה שהוא מתרץ, בשביל מי, אין מה שמשיב.

בשעת הזדככות המסך מבחינה לבחינה, למשל, מבחי"ד לבחי"ג. מקודם הוא מאיר עד מלכות ואחר כך היא נזדככה ועלתה לבחינה ג' שנעשה הזווג דהכאה על [ב]בחי"ג, הנה אז יורדת הארת הזווג מבחי"ג תוך הבחי"ד הריקנית מאורה, והארה זו מכונה, בשם "או"ח היורד".

מה כתוב כאן? מה כתוב כאן? תסתכלו. אנחנו למדנו, אני אגיד מה שזה קשה לי. אין הסתלקות בראש. למדתם או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: בסדר. איפה נעשה זיווג?

תלמיד: בראש.

רב"ש: בראש.

מה כתוב כאן? למשל, שנזדכך הזיווג מבחי"ד לבחי"ג אז יורדת הארת הזווג מבחי"ג תוך הבחי"ד.

שבחינה ד', אין לה כלים פעם? אין הזדככות בראש. והזיווג נעשה בראש. מה הפירוש כאן? אתם מבינים אותי או לא? צריכים לפרש כך, אני חוזר עוד הפעם. יש כלל, מה שיש בראש… לא ככה. מה שיש בגוף, מקבלת בבחינה שכנגדו בראש.

אם הזיווג נעשה בחינה ד' שבראש, בהתפשטות למטה בגוף עד בחינה ד'. אם נזדככך הבחינה ד' שבגוף, היינו הגוף כבר לא יכול לקבל על בחינה ד', אז נעשה זיווג בראש על בחינה ג', לטובת מי? לטובת הגוף, שהתחתון יוכל לקבל. אחרי מי מקבל? בחינה ג' שבגוף.

עכשיו נשאלת השאלה, מה נעשה מבחינה ד', שהיה לו מקודם אור? עכשיו כבר יש זיווג מבחינה ד', אינו מקבל מבחינה שכנגדו, ממי מקבלת.

בא הוא ואומר דבר חדש, מקבלת אור חוזר, היורד. מדוע לא אור ישר יורד? מה המילה אור חוזר היורד? על זה עוד יכולים לתרץ. היות שאנו לומדים שכל הנקודות שיוצאים נק... אומרים, מכנה הרב בשם אור חוזר. שיש… יודע. שכל הקומה, שכל הזיווגים היו יוצאים על ג' ב' א', כולם נקראים אור חוזר. מדוע? אומר הרב, היות שמאירים בזמן חזרת האורות למאצילם. אז אני יכול עוד לתרץ, מדוע נקרא אור חוזר.

בא הוא ואומר לנו, שזה באמת אור חוזר ממש. מדוע נקרא אור חוזר? הוא אומר כלל, יש לנו אחרי כל מדרגה בג' הבחנות. ראש, גוף, הגוף מתחלק, למעלה מטבור, למטה מטבור. מה ההבדל למעלה מטבור, למטה מטבור? הוא אומר, למעלה מטבור מאיר אור ישר. מה הפירוש אור ישר? הוא אומר, אני רוצה לקבל את האור הזה, בשביל שאני רוצה להשפיע, שזה נקרא חלק התלבשות שהייתה במלכות דראש.

מה היה כשנהיה בראש? דחייה, מה שאני לא יכול לקבל בעל מנת להשפיע, אני לא רוצה לקבל, אני מחזיר. נמצא, מה יש למטה מטבור? מה שהוא לא רוצה לקבל, מה שהוא מחזיר. אם כן, נשאלת השאלה, מדוע נקרא עשר ספירות? חוזר, משמע שלילי, הוא מחזיר. ספירות, משהו שמאיר.

תשובה, כל זמן שהוא אומר שהוא לא רוצה, מסיבת מה? מסיבת דבקות. יש שם אור דחסדים בהארת חכמה. נמצא, שכל מה שיש למטה מטבור, הוא מכוח אור חוזר, מכוח שלא רוצה לקבל. זה הוא נותן הבדל בין למעלה מטבור, למטה מטבור.

עכשיו, מדברים בחינה ד' שבגוף. ממי הוא מקבל? כל בחינה שבגוף מקבל בחינה שכנגדו בראש. נמצא, בחינה ג' שבגוף, למטה מטבור, למטה ממקום הזיווג, למטה מאור ישר של בחינה ג', היא יכולה להאיר לבחינה ד' גם כן, רק מכוח אור חוזר, לא יותר. עכשיו תבין את השאלה בפנים, אנחנו למדנו פעם.

תלמיד: ... בגוף.

רב"ש: כלל.

אנו צריכים להבין הבדל, באיזה מסך, באיזה צמצום, יסוד הראשון? צמצום, פירוש הדבר, היות מה שאני מקבל יהיה בעל מנת לקבל, לכן הוא לא ממשיך אור בכלל. אז אין ממה לדבר, לא פנימי, לא, אין שום דבר.

ב'. הבחנה ב', יש לפעמים, הוא יכול להמשיך איזה מדרגה? במדרגה זו, נגיד מדרגה ד', מדרגה גבוהה, אני לא יכול נותן לו לאכול, להפסיק באמצע, עד כאן. אין לי שליטה. מחלק ג' מדרגה יותר קטנה, שם יהיה לי שליטה, חלק אני אקבל וחלק לא.

על לשון הקבלה נגיד, מה זה מסך בחינה ג'? המסך הזה שורה על ג' בחינות דעביות, שאני יכול לשמש עימהם בעל מנת להשפיע. ויותר אני לא רוצה. נמצא, אם אני לא רוצה יותר, השאר נשאר באור מקיף, נמצא בזה ש... בהכלים אלה צריכים לקבל ציור, ששם לא יכול להגיע אור ישר. מדוע? אני אקבל אותו בעל מנת לקבל, יש לו גם כן הארה. והארה הזאת נקרא אור חוזר. מדוע? שכל החיות שלו הוא בזה שהוא יכול להחזיר.

אומרים, צריך להיות ציור. חלק מה שמקבל באותה דרגה, יש שם אור דחסדים בהארת חכמה. מה קשה? חסר לי מילים, מִתת הציור אצלנו. מה הפירוש, למעלה מטבור, למטה מטבור? אני יכול להבין אם מקבל, לא מקבל. אבל הפירוש, כאן אני מקבל, וכאן אני לא רוצה לקבל, וכאן במקום שלא רוצה לקבל מאיר לי אור. מאיזה אור מאיר לי אור? ממה שכן, ממה שאני כן יכול לקבל על מנת להשפיע.

וחלק האור הזה, מה שאני כן יכול לקבל על מנת להשפיע, יש חלק זה, חסר ציור על האותיות, שמאיר שם מהארה הנקרא אור חוזר, שהוא אור דחסדים בהארת חכמה, וזה מכל מה שאני אומר שאני מחזיר, אני לא רוצה לקבל.

רגע אחד. כי בו בעת, שנזדכך המסך שבגוף, אין שנגיד על בחינה ד' כבר לא יכול להתגבר, ולומר שאני רוצה לקבל אותו רק בעל מנת להשפיע. ממילא נפסק הזיווג שבראש, שלא משפיע אותי למטה, אז מה נשאר? רשימו, מה שהיה לו למעלה מטבור, מאור ישר בזמן שהיה מאיר, ונשאר לרשימו שלמטה מטבור מבחינת אור חוזר, בזמן שהוא היה מאיר. אלה שני דברים קשה למצוא ציור בגוף, איך מחלקים את זה.

... אני מדבר על חיוב, מה שאני מקבל. אז יכול לומר, שלוש, שלושה דברים. חלק אור אני מקבל, וחלק אור אני אומר שאני לא רוצה לקבל, ויש חלק שאני מקבל, שזה רק נקרא אור חוזר, חלק שאני לא רוצה לקבל את האור הזה, משם מאיר הארה. על בחינה זו חסר ציור אותיות.

אם אני אשאל, מקודם היה מאיר אור האין סוף, ונעשה צמצום. יש חוק, בכל הכלי שהיה מאיר באור, מה שעכשיו רשימו. לא לשכוח, הכול קדושה.

תלמיד: מדוע?

רב"ש: מדוע יש פה רשימו? שהוא לא רוצה לקבל. ויש לנו לדבר מחלק צמצום, היינו שהוא לא רו... שהוא כן רוצה לקבל, ולא רוצים לתת לו מחמת צמצום. כבר דין אחר.

אם אתה תשאל אותי, מה עם הכלים האלו, שהם כן רוצים לקבל על מנת לקבל? ואני או... ואנו לומדים, יש צמצום, לא נותן שום דבר. מה, ממה הם חיים? ממה אנחנו חיים? אומרים, שנפלו ניצוצות קדושות, המכונים נהירו דקיק, שזה מחיה הקליפות וגם אנשים עדיין נמצאים בתוך הקליפות. שלא יתבטלו, שיוכלו לקום בתחיית המתים.

היינו, אני מדבר כאן ב... לא מבחינת מה שלומדים בפשטות, תחיית המתים. אנחנו נדבר עכשיו תחיית המתים מבחינת הלימוד, זה צריך להתאמץ עם צורה אחרת. מה זה צורה אחרת? אנשים חיים, שנהנים מהחיים, ואומרים, אם הם נהנים מחיים מבחינת תועלת עצמו, נקרא זה מתים. אז הם לא מסוגלים לקבל חיות רוחני.

אז זה לחיות בעצם מקבלים, נקרא ניצוצות קדושות שנפלו לתוך הקליפות, היינו, אפילו שאור ממש לא יכול להאיר, היה תיקון מיוחד שיכלו לקום בתחיית המתים. לכן, אם לא היה זה, מי היה יכול פעם לבוא לשמוע?

ככה אנשים חיים, ונהנים מהחיים. מדוע נקרא מתים? היות שהם בפרודא. אז אומרים שיש נהירו דקיק, שזה בתוך הגוף, שעל ידי הארה הזאת שהוא חי, יכול אחר כך לקום לתחייה על ידי התורה ומצוות.

אף פעם מטעם מדבר לא ממתים, שמדבר מבחינת הכלל, מגופו ממש, זה עניין אחר וזה עניין אחר. כאן מדברים מתים, שיש ל… תנועה, לא שמונחים בקבר. כאן מדברים מאנשים חיים, שהולכים, רק יש עפר בעיניים שלנו, שעפר נקרא רצון לקבל. היות אם רוצים לקבל, העיניים שלנו לא רואים, ואין אנחנו ואלא, מצמצום נקום לתחייה, בזה מדברים כאן.

מההבחן שנקרא לנו, זה אני לא מדבר. יש שם הרבה לדבר, כמו שכתוב וכל ה... הקדושים, כאן מדברים מעניין אחר לגמרי.

תסתכל פה. אם אנו אומרים, יסוד, שבהיותו רצונו להיטיב לנבראיו, לכן אין שום נברא יכול לחיות אם אין קצת סיפוק מהחיים שלו. אין סיפוק מהחיים שלו, יש לו לפעמים. בקבלה נקרא זה אור פנימי ואור מקיף.

בלשון הגשמי נקרא זה, שרואה עכשיו אין לו, אבל בעוד כמה ימים יהיה לו. זה נקרא שמאיר לש... אחר כך יקבל. אם אדם אין לו בהווה, ואין להם בעתיד, בדרך כלל מוכרח לאבד את עצמו לדעת.

שיש להם קצת חיות, יש מקום לחשוב. לא לה... זה יכולים כולם לבוא כבר על ידי התחיית המתים, יש עם מי לעבוד. ככה אין מי לעבוד. שאדם בעצבות, הוא לא מסוגל לעשות שום דבר. מוכרח קצת רגש. לכן שהוא חי, אולי כדאי להחליף לחיים לחיים יותר טובים, לחיים יותר רוּחים? אבל לא שהוא לא חי, איך אני יכול לדבר איתו? אומרים, הניצוצות האלו מחיים אדם שיחיה, שיהיה לו ממה ליהנות אחד פחות או יותר, אבל כולם נהנים.

יש צרות, שחסר לנו, רוצים יותר. מי שיש לו מאה, רוצה מאתיים. אבל הוא רוצה. מדוע הוא רוצה? שחושב שיש מציאות להשיג. ובו בזמן שאין בתוכו ביטחון שישיג משהו, אין זכות קיום. זה נקרא ניצוצין מח… ניצוצין שנפלו להחיות הכלים שיוכלו לקום לתחיית המתים.

מה השאלה השנייה, ב) אור מקיף: כללות האור, הנדחה מטבור ולמטה של כל פרצוף, מפאת זווג דהכאה במסך, במלכות של ראש הפרצוף.

ואמר שם שיש לו שתי בחינות, כוח הדחייה וכוח התלבשות. כוח התלבשות מתלבש בפה עד הטבור, וכוח הטומאה שלא רוצה לקבל, נמצ… זאת אומרת, איפה זה ניכר? עד הטבור. נמצא, עוד הפעם. מה השאלה? מה זה אור מקיף? מי לא יודע מה זה אור מקיף? הוא רוצה כאן לבאר הכלל של הרב, שאומר, אין לך אור שלא יהיה בו פנימי ומקיף.

עכשיו, מהו ההבדל פנימי ומקיף דפרצוף גלגלתא, לפנימי ומקיף של פרצוף ע"ב? אני שואל. בין כך ובין כך הוא לא מקבל. בא ואומר, אה, כך. בראש, במלכות של ראש היה זיווג דהכאה, שמלכות עשתה חישוב, מאור הזה חלק היא יכולה לקבל, היינו בעל מנת להשפיע ולבחינתה עצמה, שנקרא מלכות, היא לא רוצה לקבל. לכן, עד המלכות, עד הטבור היא מקבלת, נקרא אור פנימי. ולמלכות זה בחינתה עצמה, אז אם היא לא רוצה לקבל?

זאת אומרת, אם כן הייתה מקבלת, היה שממלא, היה שממלא כל המציאות? זה נקרא אור מקיף. נמצא לפי זה, בכל מדרגה ומדרגה יש למעלה מטבור אחרת, שנקרא אור פנימי, ולמטה מטבור אחרת, אור מקיף אחר. זה שאומר כאן.

שאלה ג) אור הבא דרך חזרה: מה הפירוש, אור הבא דרך חזרה? היה, חוזר. מה כוונתו? אז הוא מפרש, מה שהרב מכנה, אור הבא דרך חזרה, כוונתו לד' הקומות: המכונות חכמה, בינה, ז"א, ומלכות, היוצאות על ידי זווג, דהכאה שבזמן הזדככות. זה נקרא "אור הבא דרך חזרה".

מדוע? [ו]הוא מטעם, שהאורות הולכים אז ומסתלקים, והזווגים שנעשים, הם רק מטעם שהאור העליון אינו פוסק מלהאיר אפילו רגע, לכן נמצא מזדווג עם המסך, במדרגות שהוא בא בדרך זיכוכו. וע"כ אינם נבחנים לאורות רחמים שנקרא או"י, אלא לבחינת דין, שנקרא או"ח.

מה השאלה ומה התשובה? השאלה פשוט ביותר, אור הבא, משמע שבא עכשיו. דרך חזרה משמע, שחוזר למקורו. אם הוא חוזר למקורו, מה הפירוש הבא? אז הוא אומר כך, כאן מדברים מעניין הזדככות.

מה זה הזדככות? היות שהיה עניין ביטוש פנימי ומקיף, מה זה עניין ביטוש פנימי ומקיף? שהמקיף אומר לו, שהדרך שאתה הולך בו, בזה שאתה עושה מסך ומגביל, יותר אתה לא רוצה לקבל, אף פעם לא תגיע המטרה לשלמותה. מי ייקח השאר? נמצא בזה שהחליש את המסך שלו. והיות שיש כלל, בלי מסך אסור לקבל, לכן הוא לא רוצה לקבל אותו, לכן האור עולה חזרה למקורו בשורשו.

מה הפי... אור הבא דרך חזרה? היות שיש עוד כלל, כל מסך כלול מד' בחינות. וזה יכולים להבין רק על ידי המשל, מה שהוא נותן. בדומה לאדם שנמצא בחדר הרביעי אצל חברו, הוא אומר לו, הוא אומר, אני, תצא מכאן, אני לא רוצה פנים שלך. הוא לא יכול לקפוץ מחדר רביעי החוצה.

הוא בא בבחינה חדר ג', והוא היה צריך להגיד לו עוד הפעם, תצא מכאן גם כן. אלא מה? הסתלקות בבת אחת. אומרים לו פעם אחת, עד שיצא החוצה. רק מה, יש עוד כלל, האור לא מסתלק. אין שינוי באור. אני הויה לא שיניתי.

הלא אנחנו מסתל... למדנו, לומדים מסתלקים אור, לא רואים אותו. מדוע לא רואים אותו? יש צמצום. אי לזאת, כל זמן שיש קצת מסך, קצת קצת, קצת משהו כוח הדוחה, עדיין הוא רואה אותו. זה נקרא, אור הבא דרך חזרה. בזמן הזאת אורות דמאצילם, היות שכבר נאבד לו המסך, שהסתלק כל האור, בינתיים יש לו עוד משהו, זה נקרא אור הבא דרך חזרה. ולאחר שאין לו שום מסך, כבר לא רואה את האור.

אם כן, הוא שואלים, מה זה רשימו? רשימו משמע, לקחו חלק מאור, חתכו אותו ונשאר. זה שרואים קצת, זה נקרא רשימו. אבל לא שנעשה שינויים באור. זה ההבדל, זה בידיעה שהוא עמוק מאוד. שבאור אין שום שינויים, רק לא רואים. מה שאומר רשימו, היינו, נשאר שנראה רשימו כן מזה. אה, שנראה חלק קטן, וחלק קטן מה שרואים, מה שמרגישים, זה נקרא רשימו.

אם כן, מה דיברנו כאן? מה זה אור הבא דרך חזרה? בא והוא אומר עוד דבר, האור הזה, הבא דרך חזרה, הוא במצב הסתלקות, הרב מכנה אותו בשם דין. מה זה דין? למדנו, דין נקרא שנעשה צמצום, שנעשה דין, אסור לקבל בעל מנת לקבל.

נמצא, מקודם נתפשט האור מבחינת הטעמים, הוא מכנה אותו בשם אור ישר ורחמים. מדוע? הוא עשה מסך, המשיך האור לפי דרגתו שחשב שהוא יכול לקבל אותו וקיבל אותו. מה נעשה אחר כך? שהוא מתחי… שיהיה זיכוך את המסך שלו על בחינה ד' שבד', כבר יש דין, אסור לקבל. על ג' שבד', כבר יש דין שאסור לקבל. אז כל פעם מפעם מתגלה הדין שאסור לקבל, עד שהוא מפסיק לקבל.

לכן נקרא אור הזה, המתגלה בזמן חזרת האורות למאצילם בשם דין, מדוע? שכל פעם מכונה דין. ונקרא אור חוזר, היות שאור הזה מתגלה בזמן הסתלקות האור בזמן חזרת האורות למאצילם.

אם כן, צריכים להתחיל שאלה ד'.

מי לא יוד… מי לא יודע מי, מה זה אור המלכות? אבל לפי מה שלמדנו, על מלכות היה צמצום. איזה אור יש למלכות? ברור שמה השאלה שלו. אור המלכות? איפה? על מלכות היה צמצום. איזה יש לו מלכות?

נקרא התשובה.

ד) כח המסך והאו"ח שבו, שישנם בכלי מלכות, מכונה "אור המלכות".

נכון, מלכות נקראת מקבל על מנת לקבל, ועל מקבל על מנת לקבל היה צמצום, שלא מקבלת שום אור על בחינה זו. אבל, מה למדנו? שמלכות נדחתה על המסך. על ידי המסך שלה היא כן משמשת עם עביות. היינו, כמה שהיא יכולה להשפיע, בשיעור זה היא מקבלת.

נמצא, כח המסך והאו"ח שבו, שישנם בכלי המלכות, בכלי שנקרא מקבל על מנת לקבל, זה מכונה "אור המלכות". אור המלכות, מה שהמשיכה בבחינת עצמו, אין. היה צמצום. רק מאיזה אור יש למלכות? כוח המסך שלה, שנותנת אור חוזר, בזה היא כן משמשת עם עביות שלה על בחינתה עצמה, צמצום. זה אחד. גם אור הזך של הרשימו דמלכות, מכונה ג"כ אור המלכות. זה אין שום פשט.

אנחנו למדנו, מלכות אינה מנחת רשימו. מה הוא אומר כאן? גם.

אני חושב לתרץ כך, קודם כול, מהו הפירוש שמלכות אינה מנחת רשימו? אז הוא נותן הסברה, פתאום, שכל הרשימות הם אור ישר, ואין לו אור ישר. כן למדתם? מה הפירוש, אין אור ישר? אור ישר נקרא מה ששייך לבחינתה עצמה, הנקראת מקבל על מנת לקבל, וזה אין לה. היה צמצום.

הלאה. עוד למדנו ממלכות, יש לו כוח המסך ואור חוזר. אם אתם זוכרים שלמדנו בחלק ד', בזמן הנקודות, שנזדככה בחינה אחרונה, בחינה ד' דקומת הטעמים, אז הוא אומר, יש רשימו של אור המלכות.

מה הפירוש הדבר? בחינה אחרונה נאבדת. היינו, כוח המסך, מה שאמרנו מקודם, הכוח זה נאבד לו כבר. כבר לא יכולים לעשות מסך כמו מקודם. אבל היה לו איזה אור? לא בחינתו עצמו. אבל היה במשהו, מזה נשאר. וזה נשאר. מאיזה קומה זה? מקומת כתר. לכן שבא אור החכמה, אור המלכות רוצה לקבל אותו. אם כן, יש כאן אור ישר, זה עניין אחר, ושאלה בחינתו עצמו, זה אין.

הלאה. כוח המסך, בחינה אחרונה נאבדת, כמו שלמדנו אתמול בלילה. אחד שואל, מה הפירוש, בחינה אחרונה נאבדת? מה אתם זורקים … אבל קיבלו משהו, איזה אור. מאיזה קומה? מקומת כתר.

לכן, הוא אומר, אור המלכות עולה למעלה. מה הפירוש, עולה למעלה? בזמן שבאה קומת הכתר, אור החכמה, הוא רוצה להביא כוח מאוד… כלי דמלכות. אז הוא כלי מלכות. אור המלכות כבר עלה למעלה. קומת כתר. ונשאר משהו מקומת כתר. זה שנשאר לא רוצה לקבל אותו. וזה אור זך, לא עב. מה זה לא היה עב? לא זה נקרא אור ישר, שזה לא בחינתה עצמה, וזה לא נקרא כוח המסך ועביות. אה, כח המסך והאו"ח.

אז כאן אני צריך לפרש כך, כאן בדף רל"ב, אות ב', הוא אומר כך.

גם אם באופן שני למה נקראת מלכות אספקלריא דלא נהרא?

ב) כי בעלות אור שלה, אורה של המלכות למעלה, לא הניח בה שום רשימו כלל, שצריך עוד הפעם להמשיכו על בחינתה עצמה. מלכות, בחינה אחרונה נאבדת. אבל הרשימו, שנשאר בכלי היסוד לצורך עצמו, על בחינה ג', והיה המשך של האור על בחינה ג', הוא היה מאיר משם גם בכלי של המלכות.

אז אני רוצה לדעת מה זה רשימו. הכוונה, מה שהמשיך אור אחר כך בחינה ג', זה מה נקרא ... מלכות. אבל מלכות שיהיה לו אור להמשיך, זה אין. מדוע? בחינה אחרונה נאבדת. על איזה אור אני אפעל זה? על מסך ועביות. לכל מה שאומר כאן, שכוונה על הרשימו.

הלאה.

ג) וכשעלה אור המלכות אל היסוד, מתי זה היה? לאחר שנזדכך בחינה ד', והיה זיווג על בחינה ג', שנקרא יסוד, המכונה אצלנו אור הנקודות, היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות דרך אחורים של היסוד, בסוד אור חוזר, כמו שאמרתי, למדנו מקודם.

ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה, ונשאר ברשימו. איזה רשימה היה, מאיזה אור? של קומת כתר. ובטש דא בדא, והמלכות לא רוצה לקבל אותו. מדוע? יש לו רשימו מקומת…

תלמיד: כתר.

רב"ש: כתר, שיצאה, לא על אור ישר של עצמה, על כוח מסך ואור חוזר. לא רוצה לקבל ד וירדו ניצוצין מן האו"ח היורד. שהיה לו רשימו מאור ישר, נכון. מלכות אין לה כוח מסך, ומסך ועביות, המכונה בחינה אחרונה נאבדת, נכון.

מלכות נשארה מאור הזך שבקומת כתר, גם זה נכון. משהו מהרשימו היה שם, אלא גם כוונתו הרשימו שהמשיך אור על בחינה ג', אומר גם כן למלכות. רק בחינה אחרונה נאבדת, הכוח המלכות, שנקרא מסך ועב… מסך ואור חוזר, זה נאבד לו.

אבל האור בשלב כזה נשאר. לכן כשעולה למעלה, מי? המלכות. איך נקרא מלכות? טבור, לא לשכוח. היא נכללת עם כל הרשימות שעברה דרך כל הנקודות עד שעלתה לפה דראש, היא נכללת בכל העביות שהיה שם, של הנקודות ומהתלבשות. זה שעולה למעלה ומבקשת משם.

יש בורא ויש נברא. הבורא, אנו מכנים אותו מה שהוא משפיע לנו. יותר מזה אנחנו לא משיגים. רק שמשפיעים וצריכים להאמין מה שאנחנו מקבלים, מקבלים ממנו. עכשיו, מי המקבל? מי שבעל חיסרון.

בעל חיסרון נקרא נברא. מי שאינו בעל חיסרון לא נקרא נברא. מה אתה יכול לתת לו? אם אנחנו אומרים נברא נקרא בעל חיסרון, אם כן, מה ההבדל בין קדושה לקליפה? אני שואל.

הרב לייטמן: זה קראת?

רב"ש: הם, לשניהם יש יצר הרע. יכולים לומר… מדברים בקדושה, מדברים מהרצון לקבל, שהוא רוצה הכול, ומה שיכול לעשות מסך ואור חוזר, את זה הוא מקבל, והשאר אומר, לא. אני משאיר את זה בחוץ. ובכלי של הקבלה הוא מכנה זה, מה שיכול לקבל על ידי המסך ואור חוזר, נקרא אור פנימי, מה שהוא לא יכול לקבל, לא רוצה לקבל אותו, מכנה אותו אור מקיף נשאר מבחוץ. ועל זה מה תש…

עכשיו באה השאלה חדשה.

ה) אור עב וגס: זה קשה מאוד.

תלמיד: אם זה אור, למה זה עב?

רב"ש: אור, הוא צודק. אם זה אור, זה עב, גס?

אז הוא מפרש כך. אחר הסתלקות עה"ס דאו"י מתוך עה"ס דאו"ח שהלבישו אותן, נשאר האו"ח למטה בבחינת "אור עב וגס", להיותם ריקים מאור. ואז מתגלה עביותם, וניכרים לבחינת כלי …