שיעור בוקר 02.10.2019 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 177 "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ס'

קריין: עמוד 177, אות ס'.

אות ס'

וזה מכונה ג"כ צמצום נה"י דא"ק, כי הס"ג דא"ק שהיה מסתיים בשוה עם פרצוף גלגלתא דא"ק ממעל הנקודה דעוה"ז, הנה ע"י השיתוף ועלית המלכות במקום בינה, נמצא מסתיים ממעל לטבור דא"ק הפנימי, דהיינו במקום חצי ת"ת, שהוא חצי בינה דגוף דא"ק הפנימי, כי שם עלתה מלכות המסיימת, ועכבה אור העליון שלא יתפשט ממנה ולמטה, וע"כ נעשה שם חלל פנוי וריקן בלי אור, ונמצאו התנה"י דס"ג, שנצטמצמו ונתרוקנו מאור העליון. ולפיכך נקרא הצמצום ב' בשם צמצום נה"י דא"ק, כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור, נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם. וכן נבחן שאח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג, ונעשו לבחינת גוף שלו, כי המלכות המזדווגת עלתה לנקבי עינים, ויצאו הע"ס דראש מהמסך שבנקבי העינים ולמעלה, ומנקבי העינים ולמטה כבר נקרא גוף הפרצוף, כי אינו יכול לקבל רק הארה שמנקבי עינים ולמטה, שזו היא בחינת גוף. והנה קומת הע"ס הללו שיצאה בנקבי עינים דס"ג דא"ק, הן הע"ס הנקראות עולם הנקודים, שירדו מנקבי עינים דס"ג ובאו למקומן, שהוא למטה מטבור דא"ק הפנימי, ונתפשטו שם ראש וגוף. ותדע כי הסיום החדש הנ"ל, הנעשה במקום הבינה דגוף, מכונה בשם פרסה. ויש כאן פנימיות וחיצוניות, ורק הע"ס החיצוניות נקראים עולם הנקודים, והעשר ספירות הפנימיות נק' מ"ה וב"ן דא"ק עצמו.

שאלה: מה זה עשר ספירות חיצוניות ועשר ספירות פנימיות?

עשר ספירות פנימיות זה מה ששייך לגופו של הא"ק ועשר ספירות חיצוניות זה מה ששייך לנקודות דס"ג שהן התפשטו למטה מטבור והן כתוספת, כמתלבשות על הספירות דא"ק. עולם הנקודים הוא כמין לבוש על הא"ק, כי הא"ק עצמו זה גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה עליון, ב"ן עליון, וזה שיש לנו עוד תוספת פרצופים, הם כלבושים על הא"ק.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שהמסך צריך להזדכך לגמרי, כלומר אני שואל למה מלכות עולה רק עד בינה דגוף.

זאת לא הזדככות, זה צמצום. זאת אומרת לא היה ביטוש פנים ומקיף ומסך מזדכך, אלא כאן נעשה צמצום. המסך אחר כך מזדכך, אבל זה בסדר המדרגה, ממטה למעלה, וזה בגלל שנעשתה הזדככות המסך למעלה מטבור. מטבור עד הפה דראש דס"ג, בטעמים דס"ג, אחרי טעמים דס"ג ישנן נקודות, בזמן שהמסך דנקודות דס"ג עולה מטבור לפה דראש, בזמן הזה יורדות הנקודות, מתערבבות עם נה"י דגלגלתא, מקבלות משם בחינה ד', מצטמצמות, ועם הרשימות האלה עולות, ממשיכות לעלות לפה דראש דס"ג.

לא נעשה כאן שום דבר אלא רק על ידי הפעולות שלמעלה. אבל הן לוקחות גם את החלק הזה מלמטה מטבור.

תלמיד: ובגלל הצמצום גם יש את מלכות המזדווגת שעולה לנקבי עיניים? זה מגיע מאותו מקור, מאותה פעולה?

כן, ודאי. בגלל שהרשימות התערבבו ונעשה צמצום, המסך כבר עולה לפה דראש, ואחר כך לפי הרשימות שקיבל מתוספות מנה"י דא"ק הוא עולה לנקבי עיניים. אבל קודם הוא עושה זיווג בפה דראש ויוצאים מ"ה עליון וב"ן עליון ואחר כך עליה לנקבי עיניים, זה נקרא רשימות נוספות בכל זאת, לא העיקר, ועליהן יוצא פרצוף הנקודים.

שאלה: מאיפה יש למלכות את הכוח לעשות כזה צמצום על כל הרצונות הכי גדולים?

על איזה מלכות אתה מדבר?

תלמיד: שעולה לבינה דגוף. אמרנו שצמצום ב' בעצם עושה צמצום על כל הרצונות הכי גדולים בגוף, ופתאום לפרצוף יש איזה כוח להגיד, אני ברצונות האלה לא משתמש יותר. זה נכון? זה מה שקורה שם?

בבחינה ד'? כשהוא התערבב עם בחינה ד'?

תלמיד: ב' שהתערבבה עם בחינה ד'.

זאת אומרת כשבחינה ב' התערבבה עם בחינה ד', למה בחינה ד' לא שולטת על בחינה ב', אלא רק יכולה לצמצם אותה.

תלמיד: זאת שאלה אחת, נתחיל מזה.

מפני שבחינה ב' היא כולה בינה, כולה השפעה ומלכות לא יכולה לעשות עמה כלום. אלא ההיפך, בחינה ב' רוצה להשלים למלכות, רוצה לשלוט בוא נגיד על המלכות, ומלכות נכנסת כאן עם הצמצום שלה, זאת אומרת זה מאזן הכוחות, שהפרצוף שמטבור עד הסיום רגלין, מתחלק לחצי חצי, שבחצי העליון שולטת בינה, בחצי התחתון שולטת מלכות.

תלמיד: כשאנחנו אומרים שמלכות שולטת על החצי התחתון, באיזה מובן היא שולטת? כי אמרנו שנהיה שם ממש מקום ריקן.

ברצון לקבל שלה. אבל אור אין שם. מלכתחילה לא היה שם אור, היה שם רק אור דחסדים, שאת האור דחסדים מלכות דוחה, היא לא יכולה לסבול אותו אם זה מלכות בעצמה. ומה שיכול להתפשט שם זה רק אחר כך בזמן השבירה, שחושבים שיכולים לקבל על מנת להשפיע ומתפשט אור החכמה ולכן היתה שבירה.

תלמיד: אני פשוט לא יודע איך לשאול את זה אבל בפעם הראשונה שעכשיו קראנו את זה, יש לי הרגשה שהצמצום הזה הוא משהו מאוד חזק.

צמצום ב'?

תלמיד: כן.

צמצום ב' הוא מאוד חזק. צמצום ב' זה שליטת המלכות, שהיא שולטת על החלקים שלה איפה שיש רצון לקבל שלה, היא לא סובלת את בחינה ב'. שני אלו, מלכות ובינה, הם מנוגדים לגמרי. מטבעם יש ביניהם שנאה כמו בורא ונברא, רצון לקבל ורצון להשפיע.

תלמיד: אפשר להגיד שבאמת פה יש את הבירור הסופי אולי לפני השבירה של פה הבורא ופה הנברא והם לא יכולים להתערבב?

תכונות הבורא למעלה מפרסא, תכונות הנברא למטה מפרסא, ואז אנחנו מגיעים למצב שהן יכולות להתערבב ואז הנברא יבין מי זה הבורא והבורא יתכלל מתכונות הנברא כדי לטפל בו.

שאלה: סיבת צמצום א' היא בושה.

כן.

תלמיד: מה סיבת צמצום ב'?

שהטבע שלהם, של בינה ומלכות, מנוגד זה לזה ולכן הם כך מחלקים את הפרצוף. צמצום ב', איפה שהייתה שולטת הבינה, נקודות דס"ג מילאו את המקום הזה מטבור עד הסיום. התעוררה המלכות שהיא בנה"י דא"ק דווקא על ידי נקודות דס"ג והיא צמצמה את הנקודות דס"ג.

תלמיד: בצמצום א' זה מאוד חד. כאילו בושה גרמה להתרוקנות הכלי, והוחלט על צמצום א'. צמצום ב' זה כאילו יותר מעורפל. אני מחפש איזה משהו קונקרטי, מה הסיבה לצמצום ב'.

קודם כל צמצום ב' זה המשך של צמצום א'. צמצום א' הוא שולט על כל המלכות, על כל הרצון לקבל. לא נשארה שם שום אפשרות לאיזו חלוקה, פשרות, שום דבר. צמצום ב' זאת מן פשרה כי סך הכול בצמצום ב' אתה מרגיש שתי רשויות של בינה ומלכות ואיך שהן מתחילות להכין את עצמן להילחם על הרצון.

הרצון הוא ניטראלי. מי שולט ברצון? או כוח הבינה או כוח המלכות. בעצם כאן נעשתה הכנה לעתיד שזה נקרא "יצר טוב ויצר רע תופסים את האדם וכל אחד אומר כולו שלי, ויחלוקו". באמת כך הם פועלים ובגלל זה אנחנו מרגישים פעם לכאן ופעם לכאן, הראש שלי כאן והרצונות שלי שם וכן הלאה. זאת ההכנה מזה שבפרצוף אחד של נקודות דס"ג נעשו שתי רשויות.

שאלה: האם נכון להגיד שצמצום ב' הכשיר את המקום מטבור עד הפרסא לקבלת האור על מנת להשפיע מה שלא היה קודם?

כן, ודאי. מטבור עד הפרסא יש עכשיו אור דחסדים ששם יכולה להיות קדושה, מקום לעולם האצילות.

תלמיד: זאת אומרת, בעצם צמצום ב' הוסיף חלק מהכלים שאפשר למלא אותם באור.

צמצום ב', אתה יכול להגיד שהוא רב גוני. מצד אחד זה צמצום נה"י דא"ק שהם הצטמצמו אבל בצמצום הזה בדיוק גרמו ליצירת שתי רשויות.

תלמיד: אפשר להגיד שזה בעצם בירור נוסף של אותה מלכות בסוף שהיא לא ידעה מה לעשות בדיוק עם הכלים, ועכשיו אחרי צמצום ב' יש כבר בירור והחלטה שחלק מהכלים כן אפשר לעבוד איתם, ועם חלק מהכלים אי אפשר בכלל לעבוד?

כן, זה נכון. חוץ מזה אנחנו עוד נלמד בעתיד מה זה נקרא שמלכות סך הכול נוצרה על ידי בינה. יש לך בחינה ב' שהיא מתעוררת להשפיע. אמנם היא כולה רצון לקבל אבל היא מתעוררת להשפיע, והיא משפיעה ומולידה את הזעיר אנפין וזעיר אנפין רק מחליט שהוא רוצה להיות הרצון לקבל.

אז יש כאן דבר והיפוכו. כבר בדרך למלכות יש כאן כמה סיבובים כאלה, שהכול יצא מהבורא כרצון להשפיע, הוא ברא יש מאין רצון לקבל, הרצון לקבל מסתכל על הבורא ורוצה להיות כמוהו להשפיע, אבל כבר כמוהו, לא הוא, כמוהו. מתוך שרוצה להיות כמוהו להשפיע אז הוא חייב להוליד רצון לקבל ולמלא אותו, הרצון לקבל שאותו הוא מוליד הוא רוצה להיות כולו בשליטת הרצון לקבל שלו בלבד, וזו המלכות.

זאת אומרת, יש כאן בפנים בתוך הטבע של הנברא כבר את כל ההכנות להגיע לדרגת הבורא.

שאלה: אז בין הטבור לפרסא, איפה שירד עולם דנקודים ואחר כך אצילות, זה איזור שהוא עולם התיקון? אצילות באמת נקרא עולם התיקון, הוא יעשה את הא"ק, יש שם כבר איזו שלמות, איזה קשר מתוקן בין הבורא לנברא וזה עולם התיקון. ולמטה מפרסה שמה כבר יש את מקום העולמות?

זה מקום הבירור.

שאלה: לא הבנתי מה הקשר? "כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור, נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם. וכן נבחן שאח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג" יש קשר בין מה שקיבלנו ההתרוקנות או שזה שלב מתקדם יותר? אני חושב שאני אקרא את זה עוד פעם?

זו היתה אות ס'? נקרא שוב

"וזה מכונה ג"כ צמצום נה"י דא"ק, כי הס"ג דא"ק שהיה מסתיים בשוה עם פרצוף גלגלתא דא"ק ממעל הנקודה דעוה"ז, הנה ע"י השיתוף ועלית המלכות במקום בינה, נמצא מסתיים ממעל לטבור דא"ק הפנימי, דהיינו במקום חצי ת"ת," איפה שפרסא "שהוא חצי בינה דגוף דא"ק הפנימי, כי שם עלתה מלכות המסיימת, ועכבה אור העליון שלא יתפשט ממנה ולמטה, וע"כ נעשה שם חלל פנוי וריקן בלי אור" איפה? מפרסא ולמטה "ונמצאו התנה"י דס"ג, שנצטמצמו ונתרוקנו מאור העליון. ולפיכך נקרא הצמצום ב' בשם צמצום נה"י דא"ק," זה שם כללי כזה. "כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור, נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם. וכן נבחן שאח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג, ונעשו לבחינת גוף שלו, כי המלכות המזדווגת עלתה לנקבי עינים," עכשיו מהפה."ויצאו הע"ס דראש מהמסך שבנקבי העינים ולמעלה, ומנקבי העינים ולמטה כבר נקרא גוף הפרצוף, כי אינו יכול לקבל רק הארה שמנקבי עינים ולמטה, שזו היא בחינת גוף. זאת אומרת, ראש דס"ג התחלק גם לשני חלקים. מנקבי עיניים ולמעלה זה הראש החדש בלבד, ומנקבי עיניים ולמטה זה כבר שייך לגוף. ומה שיש במסך שעומד בנקבי עיניים דראש דס"ג מתפשט ממנו ומטה כבר עם כלים דראש דס"ג, אבל זה כבר נקרא גוף. "והנה קומת הע"ס הללו שיצאה בנקבי עינים דס"ג דא"ק, הן הע"ס הנקראות עולם הנקודים," זאת אומרת, מזיווג שבנקבי עיניים. "וירדו מנקבי עינים דס"ג ובאו למקומן, שהוא למטה מטבור דא"ק הפנימי, ונתפשטו שם ראש וגוף. ותדע כי הסיום החדש הנ"ל, הנעשה במקום הבינה דגוף, מכונה בשם פרסה. ויש כאן פנימיות וחיצוניות," בפרצוף הזה שהתפשט. "ורק הע"ס החיצוניות נקראים עולם הנקודים, והעשר ספירות הפנימיות נק' מ"ה וב"ן דא"ק עצמו."

אז מה אתה שואל?

תלמיד: שאלתי על שלב אחד לפני "כי ע"י סיום החדש שנעשה במקום הטבור, נתרוקנו הנה"י דס"ג דא"ק מאורותיהם. וכן נבחן שאח"פ דראש הס"ג יצאו ממדרגת ראש הס"ג," על איזה שלב של העבודה הוא מדבר בקטע הזה, מכל מה שקראנו באות ס'?

זה הכול נעשה בצמצום ב'.

תלמיד: האם זה שייך לקטע של ההתרוקנות שעליו דיברנו קודם, או שאין שייכות?

מה דיברנו קודם על התרוקנות?

תלמיד: דיברנו על ריקנות בהתרוממות.

רימון רוממות? זה לא שייך. ודאי. שם כבר מדובר על הפרצופים, על חלקי הנשמות השבורות שכך צריכות לגלות את עצמן. כאן יש לך התפשטות מלמעלה למטה, משלם לבלתי שלם. כאן כולו פרצופים קדושים שהאור העליון פועל בהם ומכוון אותם בצורה כזאת שאין כאן בחירה, אין כאן כלום.

תלמיד: זאת אומרת, זאת כבר העבודה הרוחנית עצמה?

איפה? זה אור שפועל על הכלים, כמו שהיה לפני יצירת החיים על פני כדור הארץ. אלה כוחות שפועלים ומייצבים לך, מייצרים לך את כל היקום, עם כל החללים ועם כל הגופים האלו בחלל.

תלמיד: זאת אומרת זו לא אותה ריקנות שמדברים עליה.

עדיין אין בחירה חופשית לכן אין עדיין על מה לדבר. שם זה רוממות. מה זה רוממות? כשאני יכול לרומם משהו למעלה מהרצון שלי, נגד הרצון שלי, כשאני צריך להשתמש באיזה מן כוחות זרים, צדדיים.

תלמיד: אז על מה הוא מדבר באות ס'?

על זה שמכין לך את מקום העבודה.

תלמיד: אז זה שלב הכנה לכל העבודה הרוחנית.

הכנה לעבודה שלך.

תלמיד: רצינו לדווח שאתמול הייתה פגישה מאוד חזקה של הבורד (board) האירופאי. נפגשנו חברים שגרים באירופה ודואגים לה כבר שנים. והגיעו גם חברים שגרו באירופה וגרים עכשיו בארץ. הגענו למסקנה ששתי המטרות הכי חשובות כעת הן א' לגרום לכמה שיותר חברים מאירופה להיות נוכחים כמה שיותר בשיעורי הבוקר, וב' שכמה שיותר חברים מאירופה יגיעו לכנס בבולגריה.

הוסכם שבפגישה הבאה נשב ונציע תוכנית עבודה איך לממש את המטרות האלו ואנחנו מבקשים מכל הכלי העולמי שיעזרו לממש את שתי המטרות האלו וישלחו הצעות לבורד (board) האירופאי. ממש תשבו בעשיריות, תשבו בקבוצות ותחשבו איך להביא כמה שיותר חברים אירופאים לנוכחות גבוהה בשיעורי בוקר ושכמה שיותר שירשמו לכנס.

בואו נעשה את זה ממש כפעולה אחת עולמית. לחיים.

ושוב אני מזכיר שיש לנו את הלפ חבר (Help Haver) תפנו להלפ חבר ואם זו בעיה כספית, אפשר לעזור. הכול בדרך כלל נגמר ברצון, אבל בכל זאת יש אפשרות לקבל תמיכה. אנחנו מוכנים להיות יחד איתם בכל הפעולות הללו, בבקשה תפנו, תקבלו עזרה ותגיעו.

לעבודה המשותפת שלנו בכל הכלי העולמי מאוד חשוב שאנחנו נמשוך את החברים מאירופה להתעורר ולעלות לדרגה יותר גבוהה. אנחנו כולנו, כל הכלי העולמי חייבים להיות בזה כמשימה. ממש. זה הכלי השבור שלנו, זו בבל שלנו, ואנחנו חייבים להשקיע בזה כמה שיותר כוחות. אני מבקש מכל החברים שלנו בכל העולם לכתוב, להתעניין, לנענע, לעורר את הכלי אירופאי כמה שאפשר ויותר.

בהצלחה לכולנו.

(סוף השיעור)