בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 8.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי נ"ג, ענין הגבלה*

1. ענין הגבלה הוא להגביל את מצבו שבו הוא נמצא ולא לרצות גדלות. כלומר אדם שנמצא באיזה מצב שנמצא, צריך להגיע להחלטה שהוא לא רוצה שום דבר יותר ממה שהוא נמצא, ממה שהבורא נותן לו כרגע. הוא מסתפק בזה ולא מרגיש אפילו שהוא מסתפק, אלא זה די ומספיק, והוא מוכן להישאר בזה לנצח. תראו איזה תיקון כלים אנחנו עוברים.
   
   אלא במצב הנוכחי שבו הוא נמצא, הוא רוצה להישאר לנצחיות, וזה נקרא דביקות תמידית. לא רוצה כלום חוץ מזה. לא יותר, לא פחות, לא כלום. מה שמקבל מהבורא, בטוח שמה שהוא מקבל זה מהבורא, אין עוד מלבדו, אז בזה הוא מוכן להישאר, רוצה להישאר, ושום דבר שלא ישתנה. אם בורא ישנה משהו, הוא יקבל גם את השינוי. זה נקרא דביקות תמידית, ולא חשוב את שיעור של גדלות שיש לו בכלל. זה יכול להיות אפילו שיהיה בקטנות הכי קטנה, אם זה מאיר לנצחיות, כלומר שאדם מוכן להישאר בזה לנצח, נקרא זה שזכה לדבקות תמידית.
   
   *תראו עד כמה שאפשר בקלות ובקרוב לגעת בדבקות. מה שהבורא נותן, תקבל את זה בכל הלב, ולא תרצה בעצמך לשנות שום דבר, אלא רק לזרום עם מה שהבורא נותן. מה שאם כן, מי שמשתוקק ליתר גדלות, זה נקרא מותרות*.

2. אבל אפילו שיהיה המצב שלו הכי קטן, אם זה מאיר לנצחיות, הוא לא רוצה לשנות את זה, מסכים להישאר עם זה לנצח. זה נקרא שזכה לדבקות תמידי. מה שאם כן, מי שמשתוקק ליתר גדלות, זה נקרא מותרות.
   
   *מכאן אנחנו יכולים גם כן להבין מה זה נקרא צמצום, מה זה נקרא מצב הקבוע, איך אנחנו יוצאים ממנו ליתר דביקות. כלומר אם הבורא עכשיו, במצב הנוכחי, ייתן לנו עוד פחות, לא יותר, פחות, ואנחנו גם בזה נסתפק ונגיד: אני לא רוצה שום דבר, ובאמת לא רוצה, העיקר שיהיה לי דרך זה איזשהו קשר לבורא, שאני אוכל להשפיע לו יותר נחת רוח. כמה שייתן לי פחות, אני אהיה מרוצה מזה, העיקר לעשות מה שטוב בעיניו. אז אני נמצא ביתר הדביקות. כך אנחנו מתקרבים לצמצום. עד כדי כך שבמצב הנוכחי אני לא אקבל כלום ואהיה מרוצה, אחיה למעלה מהצמצום*.

3. *במידה שאנחנו משתוקקים למותרות יותר ממה שאנחנו מקבלים, מזה באה לנו עצבות. תבדקו את עצמכם, אם אתם מרגישים את מצבכם במצב רוח נפול, ללא מצב רוח, זה סימן שאתם רוצים יותר*. לכן אנחנו מזה צריכים להבין מה זה נקרא שצדיק תמיד נמצא בשמחה, שרוי בשמחה תמידית, ואיך אנחנו יכולים להגיע למצב שנישאר בשמחה תמידית.
   
   פשוט כל פעם מה שמקבלים מהבורא, אנחנו לא נרצה יותר, אלא *רק להידבק למה שהוא נותן. מה שנותן, דבוקים. מה שנותן, דבוקים. דברים גדולים, דברים קטנים, לא חשוב לאיזה כיוון ומה משנה אותנו, אנחנו מצמצמים את הרצון לקבל שלנו, את הביקורת שלנו, ורוצים להיות דבוקים בו. כך זוכים לדבקות תמידית*.

4. עצבות שמגיעה לאדם היא בסיבת השתוקקות למותרות, ואז לא רק עצבות, הוא נמצא במצב רוח נוראי. הוא נמצא בעצבים, בהתפרצויות. אנחנו צריכים להבין את החברים שנמצאים בזה, אני הייתי בזה הרבה זמן, ואני מוכן להבין אותם ופשוט לחכות, לעזור, לתת דוגמא *איך בכל זאת במצבים האלו שהאגו דורש ומתפרץ מבפנים, ואתה לא יכול עדיין לעשות שום דבר, רק להתפלל שיבוא איזשהו כוח מלמעלה, הארה קטנה מלמעלה שתיתן לך יכולת להסתפק במה שיש, ולא לחשוב שזה קטנות, להסתפק במה שיש, שתישאר כך. לא מבין, ולא משיג, ולא כלום. לא ההשגה, והבנה. מיגיעה, מזה שמבטלים את האגו, ואז מתעלים לדרגה אחרת, שם יש לנו הבנה והשגה, רוחניות ונצחיות*.

5. שיגיעו לשמחה בזמן הקטנות, אף על פי שהם מרגישים קטנות, זו עבודה גדולה. וזה נקרא עיקר אצילות של המדרגה, עיקר התוכן של המדרגה, כוח, מהות של המדרגה. כמה *במצב הקטנות* האדם לא רוצה להיות יותר מזה, ולהיות כאילו שנמצא בגדלות הכי גדולה. אלה כל המדרגות שלנו מכאן עד אין סוף, בזה אנחנו בזה מצמצמים את עצמנו יותר ויותר. הרצון לקבל הגדול דורש יותר, אנחנו מתעלים מעליו בצמצום וכך אנחנו משיגים את כל המדרגות מכאן דרך כל העולמות 125 מדרגות עד המלכות דאינסוף. שם מגיעים למצב שכל מה שבורא רצה לתת, אנחנו מצמצמים את זה ושמחים בזה שלא רוצים לעצמנו כלום.
   
   יש עבודה עוד מעבר לזה, כי זה סה"כ קטנות. מעבר לזה, *להגיע לגדלות*, שמתחילים לעבוד בע"מ להשפיע, בלקבל את התענוגים האלו, אבל עוד בע"מ להשפיע. אבל זה כבר עבודה גדולה, אחרת, זה כבר בצמצום מסך ואור חוזר זיווג דהכאה וקבלה ע"מ להשפיע. כאן אנחנו מדברים בינתיים על מצב הצמצום, השגת דרגת הבינה. ומה הוא אומר? וזה נקרא עיקר אצילות של המדרגה, עיקר התוכן של המדרגה, שהוא בחינת קטנות. ובחינה הזו צריכה להיות בקביעות. והגדלות היא רק תוספת. צריכים להשתוקק על העיקר ולא על התוספת.

6. איך מצמצמים, מגבילים את הרצון?

ר: *אנחנו לא צריכים לצמצם רצון, אתה גם לא יכול את הרצון לצמצם. אתה צריך רק כל הזמן לחשוב שאם אתה רוצה להיות קרוב לבורא, אתה צריך להיות במצב שאתה מסתפק במה שמקבל, במה שהוא נותן לך, אתה מצדיק את הבורא*. צדיק זה מי שמצדיק את הבורא. מה שאני עכשיו מקבל, זה הכל בא מהבורא, ואם אני מרוצה מהמצב שאני נמצא עכשיו, אני כבר עכשיו דבוק בבורא. לא חשוב שזאת דביקות קטנה או גדולה, אבל אני צריך להגיע לדבקות תמידית.

הדביקות משתנה, אבל כל הזמן אני נמצא בכל מצב ומצב שמשתנה, בכל רגע אפילו, אני מצדיק את הבורא. אני רוצה רק להיות דבוק אליו, רק לעשות בזה נחת רוח, ושום דבר חוץ מזה. אז אני שוכח מעצמי, במקום לחשוב על עצמי, אני חושב עליו.

*כשאני חושב עליו, אני מתחיל לחשוב על איך אני עושה לו נחת רוח. אז אני נזכר, מבין, מרגיש שזה אפשר לעשות דרך הקבוצה, דרך עשירייה. אני מתחיל באותה צורה להתייחס לעשירייה ודרכה להגיע לבורא, להתקרב לבורא. כך אני כבר נכנס לעבודה רוחנית בפועל. זה מה שנמצא עכשיו לפנינו, כולנו צריכים להשתוקק לעבור את המצבים האלו, אנחנו חייבים כבר לנענע את המצב, לזרז אותו*.

7. אם אדם לא דורש שום דבר מהמצב שהוא נמצא בו, כי את המצב הזה הוא קיבל מהבורא, ועל המצב הזה הוא מפתח סיפוק, שלא רוצה יותר. כי יותר זה נקרא כבר מותרות. *העיקר בשבילו זה כל פעם במצב, הנוכחי, לפתח בו יחס חיובי למה שהוא נמצא, דרך הקבוצה, דרך בכלל כל הארגון שלנו, דרך כל העולם. בצורה כזאת הוא מגדיל את הכלים שלו, והבורא כבר מתחיל לשנות לו כל מיני תנאים בתוך הכלי הזה*.

8. *אני רוצה להישאר במצב הזה, אפילו שעכשיו אין לי שום דבר, אין השגה, אין הרגשה, אין שום דבר, אבל אני מוכן להישאר במצב הזה, מפני שאני מקבל אותו מהבורא. באותו מצב שאני נמצא, אני מתחיל להרגיש את הנותן, את הבורא. הוא מביא לי את זה, אם אני מסכים לכל דבר שהוא עושה עליי, אז אני כבר נמצא בדביקות בו, לפחות במצב של עובר*. אני נמצא בתוך הבורא, אני מרגיש שהוא מנהל אותי מקצה לקצה, וכך אנחנו מתחילים לגדול. זו המדרגה הראשונה. על כל ייתר המדרגות, בהשתתפות שלנו יותר אקטיבית, אנחנו נדבר אח"כ.

9. ש: איך להתייחס להרגשת השתוקקות? לדוגמה הכנס שמגיע..?
   ר: כאן מדובר על הדביקות בבורא, ואם אתה יכול עוד לצרף לזה עשירייה, אז זה טוב. אבל אפילו שאתה לא יכול בינתיים לצרף לזה עשירייה, רק מזה שאתה עושה חשבון בינך לבינו, אתה עושה חשבון שמה מה שאני מקבל מגיע מהבורא, מה שלא יהיה, אני רוצה להצדיק את המצב הזה. אז אתה נקרא צדיק, אם אתה באמת מבקש ומקבל כוח לא לדרוש שום דבר מה שאתה עכשיו מקבל.

10. *זה מה שעכשיו נמצא לפנינו, לפני כולם. אנחנו צריכים לעזור זה לזה, לייעץ זה לזה איך לעשות את זה. לתת דוגמאות, לדבר על זה. כל המצב שלנו הוא עכשיו שלא רוצים שום דבר חוץ מבמצב שאנחנו נמצאים, להצדיק את העליון. לא חשוב באיזה מצב אני נמצא. בריאות, עושר או עוני וכל מיני דברים, לא חשוב. אני בפנים, בתוך עצמי, צריך למצוא קשר עם הבורא. אני צריך בפנים, לא חשוב מה שקורה לי מבחוץ, להיות עימו בדבקות, להתחבר עימו, להצדיק אותו ולקבל את הדבר הזה לנצחיות. מצידי שיישאר ככה*.
    
    בזה אני מבטל את הרצון האגואיסטי שלי, אני מוכן להיות דבוק בבורא בצורה תמידית. *זה כבר צורה רוחנית. אני מודה לו על זה, אני מעביר המצב הזה דרך עשירייה. אני מארגן אותם ודוחף אותם להיות בזה כולנו. אם אנחנו כולנו בעשירייה יכולים כך לעבוד, אנחנו ממש תוך זמן קצר מתחילים להרגיש שאנחנו נמצאים בתוך הבורא, בתוך העליון, ואז כבר נקבל ממנו יחס חדש*. הוא יתחיל לגדל אותנו, לתת לנו כל מיני שינויים רוחניים, ואנחנו בתגובה עליהם נתחיל לגדול. זה נקרא אני לדודי ודודי לי. כך בצורה הדדית אנחנו נתחיל לגדול בתוך הבורא.

11. בקטנות, *העבודה שלנו להגיע במצב שאנחנו לא דורשים כלום ובכל זאת נמצאים בשמחה, מפני שאנחנו מצדיקים את הבורא, אנחנו מסכימים עם הבורא. דיברתי איתכם לפי כמה ימים שאנחנו צריכים לשנות את הכיוון שלנו, לא לעצמי אלא לבורא, וכל הזמן להשתדל כך להיות. אליו, אליו, זו העבודה שלנו. אם נלך לזה, אז בקרוב נצליח*.

12. ש:קטנות סותרת את האפשרות להעלות מ"ן? מה יש לבקש מהבורא?

ר: *זה נכון. קטן לא כל כך יכול לבקש אם הוא מרוצה ממה שיש לו ומסתפק במה שיש לו. אבל גם קטן לא דואג על העתיד שלו. העיקר להיות מרוצה, להיות חפץ חסד*. הגדול כבר כמו שאנחנו דואגים לילדים, אנחנו מגדלים אותם, קונים להם צעצועים, נותנים להם כל צורות האוכל, עושים להם תרגילים שיגדלו. *תשאיר את זה לבורא, הוא יודע איך לגדל אותנו*.

*העיקר בשבילנו, במיוחד עכשיו, זה בכל מצב ומצב להיות בסיפוק. מה שאני מקבל מהבורא זה הכל לטובה. אני רוצה על כל מצב ומצב רק לשלוח לו תודה, להתייחס אליו בטוב, להצדיק אותו*.

13. ש: רק בחיבור עם החברים. כל מה שמתעסק מסביב נקרא מותרות?
    ר: זה לא שאתה צריך לזרוק את זה, אבל על פני כל מה שאתה מקבל אתה צריך בכל זאת לקבוע יחס שלך למצב הנוכחי, שיותר מזה אתה לא דורש, זה מספיק לך כדי להגיע לדבקות בבורא, דרך הקבוצה. תנסה, תראה שחסר לך עוד משהו, אז תתחיל להתפלל. מה אתה מתפלל? בזה שאתה מגלה שחסרים לך עוד כמה כוחות, נתונים, תנאים כדי להיות ביתר דבקות. מזה אתה תפתח מ"ן. מ"ן זה נקרא שאני מבקש שזה וזה וזה וזה חסר לי כדי להגיע ליתר דבקות, למדרגה הבאה. אנחנו עוד נטפל בזה.

14. *אם אין לך שמחה במצב שאתה נמצא בו, סימן שאתה לא ברוחניות, אלא ההיפך, אתה פונה לעולם הזה, לגשמיות. הסימן שאתה נמצא בכיוון הנכון, אפילו עוד לא ברוחניות, אבל בכיוון הנכון, זה שאתה נמצא בשמחה. אתה עושה כל מה שתלוי בך. אומרים לך מה לעשות ואתה לא דורש עבור זה שום דבר, רק דבר אחד, שתהיה לך מחשבה לעשות נחת רוח לבורא במה שאתה*. שמחה זו תוצאה ממעשים טובים.

15. ש: שמשה הוליכן לסוף המחשבה, מה זה המצב הזה?
    ר: שבדקו וראו שהם *לא רוצים שום דבר חוץ מלהיות דבוקים, ושום דבר מהמותרות חוץ מלהיות דבוק בבורא, להישאר עובר, כנקודה אפילו הקטנה ביותר. יותר מזה אני לא דורש, לא מבקש. למה? מה, אני רוצה להישאר בפיגור? לא. כי כל יתר מדרגות הם על חשבון העליון, שהעליון מפתח אותי, ואני צריך רק לבטל את עצמי. בזה אני נותן לעליון אפשרות לטפל בי בצורה הנכונה*.
    
    *העובר לא מפריע, לא מתערב בעבודת העליון. עליו רק להתבטל, וכל מה שעושה ה', הכל לטובה. וסימן להתקדמות היפה, שמחה, ועל זה אנחנו צריכים לעבוד. לא להיכנס בתוך עצמו ולהיות עצוב, זה נקרא כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו*.
    
    *לא להרגיז את האגו, לא ולעבוד איתו, אלא להשתדל לשנות את הכיוון. לא לעצמי אלא לבורא וזהו. בכוח, תנסו לחשוב לכיוון הזה ותראו שזה אפשרי, אחרת נישאר בדרגת בהמה*.

16. התחלתי לדבר בערך לפני שבועיים.. *צריכים לשנות את כיוון המחשבה, לא לחשוב על עצמי אלא לכיוון הבורא. במה אני יכול לעזור לו, במה אני יכול להשפיע לו? בצורה כזאת אנחנו פונים את עצמנו לכיוון הבורא וכל הזמן חושבים עליו. עליו, עליו בכל תנועה ותנועה, בכל מחשבה, בכל פעולה. אני רוצה לגרום לו בזה נחת רוח, רוצה לגרום לו טוב, תענוג*.
    
    *אם אנחנו מסדרים את עצמנו כך, תוך זמן קצר תרגישו כמה שזה מועיל לכל המחשבות, לכל ההרגשות. במידה שאתם מתחילים במאמצים האלו לחשוב על לעשות נחת לבורא, כך אנחנו בזה מתחילים לשנות את עצמנו ממש, כי אנחנו במאמצים לחשוב עליו, שיהיה טוב לו, אנחנו בזה מזמינים אור גדול מאוד שמטפל בנו*.

17. *אנחנו צריכים לבקש רק את כוח ההגבלה. אנחנו רוצים להגביל את עצמנו ולהיות במצב שאנחנו מרוצים מכל דבר ודבר שאנחנו מרגישים בחיים שלנו. זה קודם כל. זה לא נקרא שאני מסכים למה שאני נמצא בחיים הגשמיים, זה לא שייך לחיים הגשמיים, זה מחייב אותי רק כלפי הקבוצה וכלפי הבורא*.
    
    אני רוצה מקסימום להיות מחובר עם הקבוצה, מקסימום להיות מחובר עם הבורא. הרצון שלי צריך להיות לזה יותר ויותר. מה שאני מקבל בחזרה, אני חייב להגיד שזה מה שמגיע לי וזה הכי טוב לי. אני נישאר בזה, מרוצה ומודה לבורא על הכל.

18. ש: אמרת שצריך לבקש תיקון כדי להסתפק במועט?..
    ר: אנחנו לא צריכים לבקש מהבורא שייקח את הרצון, אדרבא, מה שבורא מוסיף, אפילו רצון הכי אגואיסטי, זה בכל זאת רצון, זה חומר של הבריאה. לכן אנחנו לא דורשים שהוא ייקח את זה אף פעם, אף פעם. רצונות הכי גדולים, הכי גרועים, שרוצים להרוג זה את זה, רוצים לשדוד בנק אוף אמריקה, לא חשוב מה, הרצונות האלו כולם אנחנו צריכים. רק להתגבר מעליהם ולבנות חשיבות לרוחניות, למעלה מהרצון הזה.

19. ש: איך לבנות חשיבות יותר גדולה שאהבה ...

ר: *תפנה לקבוצה ותראה. הם יספרו לך דברים כאלה שאתה תראה שמייד הערכה שלך כלפי הקבוצה גדולה יותר מכל הרצונות שלך הפרטיים*.

ש: ואם יש להם אותה בעיה?
ר: *אז אתם ביחד פונים לבורא. זה מצוין. אתם ביחד מתפללים. מה יכול להיות יותר טוב? הבורא סידר לכם מקום לפנות אליו*.

20. בכל רגע ומיום ליום אנחנו מקבלים כל הזמן כוחות ההתפתחות שמשנים לנו את המצבים הפנימיים, רוחניים. ככל שאנחנו משתתפים יותר בעשירייה, אנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות שלנו הרוחנית, אמנם שלא מרגישים אולי בינתיים שום קשר בין ההתפתחות הרוחנית וקשר בקבוצה, אבל זה ככה. לכן עלינו פשוט לשמוע להמלצות מקובלים, ומה שהם רוצים, ממליצים, כך נעשה, ותראו שנצליח.
    
    המאמר הזה הוא מאמר מאוד חשוב. למה העיקר זה הגבלה, ואח"כ אהבה. אנחנו אגואיסטים ולכן אנחנו צריכים קודם להגביל את הרצון לקבל שלנו ע"מ לקבל, לצמצם אותו. אח"כ אנחנו יכולים לבנות, לייצב בנו קשר הנכון לאחרים, לזולת, לחלקים אחרים של אדם הראשון שנמצאים בכל חבר וחבר.
    
    כך זה גם בפרצוף. אנחנו בהתחלה צריכים לעשות צמצום א' ואח"כ כבר לעשות שינויים, כמה יכולים לתת. לפי החשבון הזה אנחנו פותחים כלים דקבלה שלנו ומתחילים לקבל, כי הקבלה שלנו תהיה כנתינה. אנחנו רק מעבירים דרכנו לאחרים כל מה שמקבלים מלמעלה. בצורה כזאת אנחנו מגיעים לכל המדרגות העליונות, עד האינסוף. מה נשאר לנו? אותה נקודה ההתחלתית, טיפת זרע. כל היתר, כל האינסוף, הוא מחוצה לנו. בצורת השפעה כזאת אנחנו נמצאים כמו הבורא.

*חלק 2 - מאמר "החירות. עמוד 415, כותרת: חוק הסיבתיות*

21. לכל דבר ישנה סיבה, מכל מצב ישנה תוצאה. הסיבות ותוצאות כך מתגלגלים ומביאים אותנו לאיזשהו מצב בהתפתחות, למצב הסופי. אנחנו יכולים ללמוד את ההתפתחות הזאת כמה שניתן, ומתוך זה כבר נדע איך אנחנו יכולים לזרום בתוך ההתפתחות הזאת לעזור לעצמנו בהתפתחות יותר נוחה, או יותר מהירה, או גם בזה וגם בזה. אבל ישנו חוק, ישנה סיבה, וישנו מסובב לכל דבר, ישנה סיבה שממנה מתפתח מצב. המצב הזה הופך להיות לסיבה למצב הבא, וכך ממצב למצב אנחנו מתפתחים.

22. ידיעת חוק הסיבתיות זה דבר הכי חשוב לנו, כי בזה אנחנו יכולים להבין את כל ההיסטוריה שלנו, כל המצבים שאנחנו עוברים, איך לעבור אותם בצורה יותר טובה, מהירה, נכונה. הכל תלוי בחוק הסיבתיות ולדעת גם כמה אנחנו יכולים לשנות, או לא יכולים לשנות כל דבר ודבר בהתפתחות שלנו. כדאי לדעת את החוק הסיבתיות.

23. אתה צריך לבקש מהבורא שיעזור לך לייצב את הכלי שלך, כלי קליטה. ככל שאתה מייצב כל התכונות, כל הרצונות שלך, בזה אתה מגלה את הבורא כאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב, ככוח אחד. זה מה שאתה צריך. אתה צריך את עצמך לתקן. איך אתה מגיע לזה? ע"י שאתה מתחבר עם העשירייה ודרכה אתה רוצה לאתר את הבורא. זה נקרא חד מקבל חד. הבורא מקבל מהעשירייה מה שהעשירייה מבקשת ממנו. הבורא נותן לעשירייה את הכוח הייחוד ( איחוד?) ובזה הכל נגמר, הכל מסתדר.