שיעור צהריים 14.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1639 מאמר 77, "יוונים נקבצו עלי"
אנחנו נמצאים בדיוק בימים האלה שהמאמר מתאר. ה"יוונים", כלומר מי שנגד היהודים, כך הם נקראים בהיסטוריה, "נקבצו עלי", כלומר הם מקבלים כוחות ודחף להילחם עם ישראל, וזה בדיוק מה שקורה לנו בדיוק בימים אלה. נקרא מה שכתוב על זה.
יוונים נקבצו עלי
""יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים".
יוונים הם הקליפה נגד הקדושה. הקדושה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת, והיוונים הולכים דווקא בתוך הדעת. ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי "זה לעומת זה עשה אלקים", שזה ענין "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב).
וזה כמו שכתוב "הבא לטהר מסייעין אותו" (שבת ק"ד ע"א). ומטרם שבא, מדוע אין לו סיוע מלמעלה.
התשובה, שטרם שבא לטהר את עצמו מהכלי קבלה שלו, הגם שהאדם מאמין שהקדוש ברוך הוא עוזר, וכמו שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו" (קידושין ל' ע"ב), בזה האדם צריך להאמין שכך הוא, אבל מצד הדעת הוא רואה שבלאו הכי האדם עושה את הכל.
מה שאין כן מי שבא לטהר את עצמו מכלי קבלה, אז הוא רואה שאין זה בידי אדם, אלא שצריך להיות נס מן השמים. ואם לא יקרה נס הזה, הוא אבוד. וזה הוא רואה בתוך הדעת, שהוא צריך סיוע מלמעלה, ובתוך הדעת אין שום מציאות, שהוא יצא משליטת הרצון לקבל.
נמצא, בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה, אז באים היוונים ושואלים, כמו שכתוב, "למה יאמרו הגוים איה אלקיהם". ואז אסור לענות בתוך הדעת, אלא למעלה מהדעת, היינו שרק ה', שהוא למעלה מהדעת, שהוא ברא את הדעת, יכול לתרץ את כל השאלות ששואלים, "איה".
וזה אנו רואים שבשבת בקדושת כתר, אומר האר"י הקדוש שם, שבמילת "איה" מאיר האור של שבת, הנקרא מוחין דחיה, שדוקא על למעלה מהדעת של היוונים ששומעים "איה", באה התשובה של אור השבת, שמאיר ומבטל כל הדינים, כמו שכתוב "והדינים מתעברים מינה".
נמצא על ידי יון, היינו קליפת יון, שהולכים לפי הדעת, יורדים במצולה ואי אפשר לעלות, כמו שכתוב "טבעת ביון מצולה" (תהלים ס'). ורק מלמעלה יכולים להעלות."
שאלה: איך נלחמים נגד היוונים שמביאים רציונאליות למציאות של האדם? מה הם הערכים החדשים שמתחלפים במציאות של האדם כך שהוא מתחיל להילחם ביוונים? על מה הוא מבסס את זה?
הוא מבסס את זה על אין ברירה, שהוא חייב להילחם, כי אם לא, אז הוא מוותר על כול החיים שלו, על כל העקרונות שלו, על הכול. הוא לא יכול להרים ידיים ולמסור את עצמו ליוונים, ולכן הוא מתחיל להילחם. אבל כשמתחיל להילחם ורואה עד כמה אין לו כוחות להילחם, עד כמה הוא הולך להפסיד, אז כאן הוא מתחיל לחפש מי יכול לעזור לו והוא פונה לבורא. אם התפילות שלו, הפניות שלו הן נכונות, אז הבורא עוזר לו וכך הוא מגיע לניצחון. זה כל התהליך שאנחנו עוברים.
גם היום אנחנו נמצאים במלחמה, ובכל דור ודור באים עלינו לכלותינו, ואנחנו פונים לבורא והוא מציל אותנו מידם.
שאלה: אני כל הזמן מזכיר לעצמי שהחיים שלי בחמשת החושים, הרצונות שלי הם מעוותים, מקולקלים על ידי השכל והאגו שלי. האם הגישה הזאת היא גישה נכונה?
ודאי שהגישה היא לא נכונה לפי דעתי, אלא כמו שמסבירה לנו חכמת הקבלה, אנחנו צריכים להתקשר בינינו ולהשתדל לעלות למעלה מהדעת ולהבין שהבורא עושה לנו כך בכוונה, לא היוונים ולא אף אחד, אלא הבורא בעצמו מבשל את כל העניין הזה. אנחנו צריכים רק לפנות אליו, לבקש ולדרוש ממנו שיעשה בינינו שלום, שלמות וקשר נכון. כך ננצח את היצר הרע שבנו ונגיע ליצר הטוב.
שאלה: אתמול ניסיתי להגיע להשתוקקות, לדרישה ולבקשה עבור החברים שנוכל להתחבר, שנוכל להתאחד, גם אם אני לא לגמרי יודע מה זה אומר, השקעתי בזה הרבה מאוד זמן, אפילו יותר משעה, וזה ממש התיש אותי. אני מאוד מאוד רוצה שנתחבר, גם אם אני לא יודע בדיוק מה זה אומר. האם זו עבודה נכונה?
יש מה לתקן, אבל זאת עבודה נכונה. כי החיבור בינינו הוא אותו הכוח שיכול להשפיע על הבורא, והוא יעזור לנו לעלות למעלה מהדעת ולנצח את כל הכוחות הרעים.
שאלה: האם היוונים הם ידיעה, ואם אנחנו עולים מעל הדעת, אז זה אומר לבטל את מצב היוונים?
לא רק את הדעת, אבל בעיקרון כן, אתה צודק.
שאלה: אם היוונים נובעים מתוך הקבוצה, אז האם לבקש לתקן את זה, או לעלות מעל הרצון?
ואם היוונים יוצאים מתוכך, אז מה לעשות אז? בכל אחד מאיתנו קיימים רצונות אגואיסטים, הם נקראים יוונים, בלי שום קשר ליוונים האמיתיים. כך שצריך לחלק, להפריד בין התכונות שלנו, תכונות ההשפעה והאהבה, לבין התכונות האגואיסטיות, שכבר כמה אלפי שנים אנחנו קוראים להן יוונים.
תלמיד: האם אני יכול גם להפריד זאת בחבר, לא רק בתוכי?
לא רק בתוכך, כן.
תלמיד: בתוכי זה מובן, אם פתאום מתעורר בי הרצון לידע, אז מובן לי מה לעשות איתו. ואם הרצון הזה מגיע מהחבר, אז אני לא יכול לקבל אותו כרצון לדעת, כלומר אני צריך לבקש מהבורא בצורה ישירה עבור הרצון הזה.
נראה, נבדוק את כל זה.
שאלה: האם להתחיל את העבודה מעל הדעת אלו תפילות? כי לשבת שעה ולעשות כל מיני דברים, אני לא יודע מה לעשות, אולי תפילות. מהי התחלת עבודה?
התחלת העבודה היא פנייה לבורא. אתה מקבל שהכול יוצא ממנו והכול תלוי בו, ואז אתה פונה אליו. אין לך מה עוד לעשות, אלא רק לפנות לבורא. כדי לפנות לבורא נכון, בעוצמה נכונה, אתה צריך להתחבר עם הקבוצה, להשתדל לקבץ אותם יחד כך שכל הרצון שלכם, הכלים שלכם, הפנייה שלכם תהיה מכוונת לבורא. כך להתקרב אליו.
שאלה: אם העבודה העיקרית היא החיבור שלנו, אז במה החניה בחנוכה?
כשאנחנו נמצאים במלחמה עם האגו שלנו, אז אנחנו מרגישים עד כמה אנחנו לא יכולים להתמודד איתו. בהתאם לזה אנחנו מרגישים את החולשה שלנו, ומרגישים שאנחנו חייבים איזושהי הפסקה, חנייה. על ההפסקה והחנייה הזאת מדובר כאן. אם אנחנו עוצרים, מבקשים מהבורא שיעזור לנו למצוא את הגישה הנכונה למלחמה הזו עם האגו הכללי שלנו בעשירייה ובעולם, אז אנחנו סומכים על זה שהבורא יעזור לנו, על זה מדובר.
זאת הכוונה כשמדובר על חנוכה. יש שבוע כזה שבו אנחנו עוצרים את כל המלחמה, לא בורחים לשום מקום, אלא פשוט מבינים שעלינו להתחזק, להתחבר זה עם זה עוד יותר חזק, ובמקרה כזה נוכל לחזור למלחמה כנגד האגו ולנצח אותו.
תלמידה: כלומר את החנייה הזאת אנחנו לא בוחרים, אלא זו פשוט תקרה בה אנחנו נתקלים ואז מגיע חנוכה?
כן.
שאלה: אמרת שהאדם נלחם, מנסה להתגבר על עצמו, על האגו שלו, לקראת החיבור שלו עם חברים. אני לא מבין, לְמה לעצור ומה קורה בחנייה הזאת? הרי אני אפול אם אני אעצור.
לא, בחנייה הזאת לא קורית נסיגה או הפסקה של הפעילות הצבאית, אלא אתה פשוט מתחיל לחשוב בצורה טובה יותר, מובנת יותר עם מי אתה נלחם, למה, לשם מה. כלומר החנייה הזאת היא הכרחית בכדי לעשות הערכה מחדש של הכוחות שלך, של המטרות שלך. זאת חנוכה.
תלמיד: לאיזו הערכה מחדש עלי להגיע?
אני צריך להגיע לזה שהכרחי בשבילי שוב להתכנס, להתארגן עם אותה הבנה שאני רוכש עכשיו, שהכרחי עבורי להתארגן יחד עם עצמי, עם הבורא, עם כולם ברצון אחד משותף של אהבה, השפעה, עזרה הדדית, ועם זה ללכת מעל האגו המשותף שלנו.
שאלה: מה ההבדל בין להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע? ומה המעשים שלנו בהשפעה על מנת להשפיע ובקבלה על מנת להשפיע?
להשפיע בעל מנת להשפיע זו דרגת הבינה, וקבלה בעל מנת להשפיע זו דרגת החכמה. אלו שתי דרגות רציניות מאוד, גדולות, שבהדרגה אנחנו משתוקקים אליהן. ההבדל הוא מאוד גדול.
שאלה: כשאנחנו הולכים בדרך הקדושה מופיעים הרבה מכשולים. מה חוץ מתפילה אנחנו יכולים לעשות כנגד המכשולים בדרך?
להיאחז זו בזו ולהתקדם.
תלמידה: האם אנחנו יכולות לעשות עבודה בתוך עצמנו, או שהעבודה היא רק עם העשירייה?
העבודה היא בתוך כל אחד וגם בינינו.
שאלה: האם תמיד יכולה להיות חנוכה כשאתה כל הזמן מקווה לעזרת הבורא?
כן, אז את נמצאת במצב שנקרא חנוכה.
תלמידה: האם גם כשאתה לא במלחמה, אלא כל הזמן מתפלל?
זו מלחמה למעשה, כיוון שאנחנו בוחרים כאן בין שני כוחות של הטבע, האגואיסטי והאלטרואיסטי. וכל מלחמה כאן מתרחשת אך ורק ברצונות, בכוונות הפנימיות שלנו, ברוחניות.
שאלה: האם יש איזו תשובה אוניברסלית לכל השאלות של היוונים, כדי שיחד איתם לא ניפול בכל פעם?
כן, יש תשובה אוניברסלית אחת והיא הקשר בינינו. וכתוצאה מהקשר הזה אנחנו רוכשים כוח אחד גדול של השפעה, יוצאים נגד היוונים ומנצחים.
שאלה: בטקסט כתוב, "למה יאמרו הגויים איה אלוהיהם", ואסור לענות להם בתוך הדעת. למה אסור לענות להם בתוך הדעת?
כי בתוך הדעת היוונים, הגויים, הם חזקים יותר, ובצורה כזאת אנחנו לא יכולים לנצח אותם. אבל אם זה למעלה מהדעת, אז אפשר.
שאלה: האם עבודה בלמעלה מהדעת זו עבודה באהבה?
כן.
שאלה: איך אנחנו יכולים לאהוב את אלה ששונאים אותנו? אם יש חומה של שנאה מול אדם, אז איך אנחנו יכולים להתגבר עליה, אולי לאהוב את זה, או לאהוב אותם?
שני היחסים האלו, שנאה ואהבה, הם מאוד קרובים זה לזה, ואנחנו יכולים לעבור משנאה לאהבה. אבל זה בתנאי שאנחנו נברר למה אנחנו שונאים זה את זה, ומה לעשות אם אנחנו רוצים לאהוב זה את זה.
שאלה: כשאתה כבר מבין שהאגו קיים בך, קיבלת אותו, שהוא נוכח בך בדיוק כמו שקיימת בך הנשמה האלטרואיסטית שקיבלת, אתה מבין שיש בך שתי תכונות רציניות כאלה, האם אפשר מתוך ההבנה שאין עוד מלבדו ובאמונה למעלה מהדעת לקבל החלטה להשלים עם האגו, להסכים איתו, לא להילחם נגדו, לכבוש אותו, אלא דווקא להתקדם יחד איתו בדרך שלמעשה תספק את שנינו?
לא, זה בלתי אפשרי. עד אשר לא תשבור אותו לא יקרה כלום. אתה חייב לנצח את האגו. כל אחד פה וכולם יחד בכל העולם חייבים לנצח את האגו, אחרת זה הסוף שלנו.
שאלה: מה הוא בדיוק המצב שהיוונים שבאדם שואלים שאלות "איה", איפה הבורא? האם זה מצב שהאגו מתגבר והאדם מנותק מהבורא, מהקבוצה?
כן.
תלמידה: כתוב במאמר שהתשובה לזה היא "אור השבת". מה זה האור הזה ואיך משיגים אותו?
זה אור של שלמות שמגיע לקבוצה, מתקן ומנקה את כולם מהאגו שלהם.
תלמידה: איך אנחנו משיגים את האור הזה?
כשהוא מאיר, אז אנחנו משיגים.
שאלה: אמרת שאם אנחנו פונים נכון, אם התפילה שלנו נכונה, אז הבורא עוזר. מה זו תפילה נכונה ואיך להגיע אליה?
תפילה נכונה זו תפילה לעזרה.
שאלה: אנחנו אומרים שבחנוכה אדם כבר ניצח את היצר הרע שלו, הפסיקו הדינים והוא כבר יכול לעבוד עבור השפעה. למה אסור לחכות שיבוא אור השבת אלא צריך להמשיך במלחמה?
האור לא יגיע. האורות לא מגיעים בצורה אוטומטית, אלא רק אחרי המלחמה שלכם והניצחון שלכם.
תלמידה: האם זה קשור ללב האבן?
זה קשור להכול.
שאלה: היוונים הם ערמומיים מאוד, הם יודעים איך לגשת אליך, לפעמים דרך האנשים הקרובים ביותר. איפה לחפש את הכוח לעלות מעל זה?
לחפש את הכוח רק בקשר בין החברים.
שאלה: נדמה לי שאנחנו מתחילים את העבודה שלנו ממצב של יוונים כדי שנדע ממה אנחנו צריכים לברוח.
זה פשוט מאוד. את צריכה לברוח מהאגו שלך, מההתרחקות ההדדית ביניכם, ולהשתוקק להשיג קשר של אהבה וחיבוק משותף ביניכם.
שאלה: איפה נמצא המקום של המלחמה בתוך האדם? האם זו היכולת לפנות לבורא בצורה נכונה?
זה נמצא אצלנו, בחושים שלנו. אנחנו צריכים להילחם נגד כל החושים שלנו שרוצים להרחיק בינינו.
שאלה: בשבוע שעבר שתי חברות שלנו עזבו בדיוק באותו היום. הן עזבו עם לב שבור ולא יכולנו לעשות כלום. עכשיו אנחנו מרגישות אכזבה ויש הרגשה של חוסר אמון. האם עלינו להסתפק במחשבה שהכול מגיע אלינו מהבורא? מה עלינו לעשות במצב הזה?
זה לא מגיע מהבורא. אנחנו צריכים בכל זאת להילחם על שלמות הקבוצה.
שאלה: אנחנו מגיעים לסוף החניה לאחר שהיו הרבה בירורים מתחילת חנוכה. איך להתחיל את המתקפה הזאת, אך להתכונן בזמן הנותר למלחמה הבאה?
אנחנו צריכים להיות קרובים ככל האפשר זה לזה, לתמוך זה בזה ולהבין שרק בתנאים האלה נוכל להשיג את אותו הכוח האחד העליון שלו אנחנו קוראים הבורא. אנחנו נתחיל להרגיש את הנוכחות שלו בנו, בכולנו, ובעזרת הכוח הזה נתחיל לעלות מעלה מעלה.
שאלה: האם ההפסקה הזאת שאנחנו עושים, זו הפסקה כדי לבקש מהבורא כוחות כדי להשלים את העבודה של אמונה מעל הדעת?
זו הפסקה קודם כל כדי שאנחנו נתחבר, נתקרב זה אל זה ונרגיש שאנחנו צריכים להיות יחד, ושהבורא יתגלה בינינו, ורק בעזרתו נוכל להינצל, לנצח את האויבים שלנו, שלא נותנים לנו להתאחד.
שאלה: האם לנצח את היוונים אפשר רק בהשפעה, כשעובדים כולם יחד עבור הבורא?
כן.
שאלה: מה זה אומר לקבל כדי להשפיע? האם זה קורה כשמוסיפים לנו עביות ואנחנו מכוונים את הרצונות שלנו לבורא שיתקן?
כן, שם קורית אותה הקבלה בעל מנת להשפיע, אנחנו אפילו יכולים לקבל כדי להשפיע לו.
שאלה: כשאני מברר את היוונים בתוכי ואז עושה הפסקה כדי להעלות תפילה, אפשר להגדיר את זה כמצב של חנוכה?
כן.
שאלה: מה קורה כשהרצונות לקבל הנאה ותענוג מתחברים בכוונה על מנת להשפיע?
אז אנחנו כבר נמצאים בפורים, אבל קודם כל נעבור את חנוכה.
תלמיד: זה מה שכתוב, בירור, הבדלה, המתקה?
כן.
שאלה: אני כל הזמן דורשת מהעשירייה שלי שכל הזמן יבואו לכל השיעורים, שיהיו בכל הכנסים, שישלמו על הכול כמו שצריך. האם זה רצון נכון או שאלו יוונים?
לא, אלו רצונות נכונים, הם הכרחיים כדי שהעשירייה תתקיים, לכן תמשיכי.
שאלה: שמעתי אותך אומר, האגו המשותף שלנו. האם יש דבר כזה נשמה משותפת שאנחנו שואפים להשיג ואגו משותף שצריך לגלות?
כן, אבל זה עוד לא עכשיו.
שאלה: השגנו יחסים טובים בחיבור במצב הנוכחי, אנחנו מקשיבים לעצות רב והמקובלים, אנחנו מגיעים יותר לשיעורים, יש גדלות המטרה יותר גדולה. מה הפעולות הבאות שלנו?
הפעולות הבאות שלכם, כפי שנאמר במאמרים האלה, הן איך לעבור מחנוכה לפורים, את זה נלמד בשבוע הבא.
שאלה: אני מרגיש שיש את המלחמה בין שני כוחות, יוונים ובורא, וצריך לתת לבורא לשלוט. איזה צעד צריך להיות מצידנו כדי שהבורא ישלוט? מתי ישראל מקבלים על עצמם את השליטה של הבורא במלחמה?
מתי שהם רוצים, מתי שמבקשים שהבורא ישלוט עליהם.
תלמיד: אבל היוונים, שהם כוח של הבורא, מתנגדים לשליטה הזו?
כן. לכן בזכות היוונים אתה זקוק לבורא שיעזור לך לעלות מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.
תלמיד: אני צריך להרגיש גם את שליטת הכוח של היוונים?
כן, ודאי. אחרת נגד מי אתה נלחם?
שאלה: האם עכשיו זה הזמן הנכון לצעוק צעקה מתוך הלב כדי להגיע לרחמים מהבורא ?
בדיוק. גם לפי הזמן, גם לפי המצב, זה הזמן לצעוק לבורא שיעזור לנו להתחבר ולנצח את היוונים שבנו.
תלמידה: איך לעשות את זה כשלכל העשירייה חסרים כוחות? אפילו אין להם כוחות כדי לצעוק את הצעקה, איך להתחבר נכון?
אם אתם תתחברו, אז לא יחסרו לכם כוחות, כי אז תרגישו שהבורא נמצא בתוככם. תנסו.
שאלה: בפסקה השנייה רב"ש כותב על מוחין דחיה. האם מוחין דחיה זה האור שמעלה אותנו מעל הדעת?
מוחין דחיה זה אור גדול מאוד, אור חכמה גדול מאוד, שאנחנו עוד לא משיגים אותו, אבל נגיע לזה.
תלמיד: זה אור חכמה, על אף שאנחנו נמצאים בחנוכה?
זה אור חכמה. מוחין דחיה זה אור חכמה. יש לנו נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. זאת אומרת, מוחין דחיה זה אור חכמה עצמו.
תלמידה: חשבתי שאור חכמה זה בפורים.
בפורים אנחנו מגיעים ליחידה.
תלמידה: אז אור חכמה זה גם חיה וגם יחידה?
כן.
תלמידה: מה ההבדל בין האורות האלה, בין חנוכה ופורים?
בעוצמה. תלוי באיזו עביות אנחנו עובדים.
שאלה: המצב שבו אדם מגיע לידיעה סופית שאם הבורא לא יעזור אז הוא נאבד, זה הניצחון על היוונים?
זה מצב טוב מאוד עבור האדם, כיוון שעכשיו הוא לבטח יודע שהוא זקוק לבורא.
שאלה: במה שאלות היוונים שונות משאלות פרעה?
אני לא אכנס לזה עכשיו. צריך לברר מה ההבדל, במה שונות ובמה דומות השאלות של היוונים ופרעה. אלו תנאים שונים לגמרי.
שאלה: האם בעשירייה אנחנו צריכות לשאוף להגיע להרגיש את הבורא, להרגיש הכול כאחת, כמו יצור אחד שמרגיש?
כן.
תלמידה: זה קורה מהשילוב של כל התכונות השונות בינינו ביחד?
יחד, נכון.
תלמידה: הבורא מחבר, נכון?
נכון.
תלמידה: ואנחנו צריכות לבקש את זה.
כן.
שאלה: מה קורה בדיוק במצב של החניה? האם מצד אחד יש להם כוח השפעה שהם השיגו, ומצד אחר הם מגלים כנגד זה כוח שהם מתחילים להעריך האם הם יכולים לעמוד כנגדו?
כן.
תלמיד: האם במצב הזה הם צריכים לדאוג להגיע לרמת איחוד יותר גבוהה, זה הכיוון?
כן.
תלמיד: האם זה אומר למשוך אורות יותר גדולים?
כן.
שאלה: האם את חנוכה ופורים אנחנו עוברים בכל מצב?
לא בכל מדרגה. כאשר צריך אז עוברים. זה לא משהו חד פעמי.
שאלה: חלק מהחברות שלנו שומעות שיעורי בוקר בזמן אמיתי והרוב בהקלטה, והעשירייה מתחלקת לפי דרגת האקטיביות. האם זה מפריע לחיבור?
זה לא מפריע. טוב מאוד שאתן שומעות גם את שיעור הבוקר.
שאלה: על נרות חנוכה אפשר רק להסתכל אך לא להשתמש בהם. למה הכוונה להסתכל בהם בלבד ומה עושים אחרי ההסתכלות?
לא יכולים להשתמש בכוח הזה של אור חנוכה, זו הכוונה.
שאלה: האם אפשר לעשות הסכם עם היוונים, או חייבים להילחם איתם?
בהכרח להילחם.
שאלה: מאיפה היוונים לוקחים כוחות להילחם עוד ועוד? הרי בחנוכה אנחנו נמצאים במצב של להשפיע על מנת להשפיע.
לכן אנחנו מדברים על חנוכה. בפורים אנחנו כבר לא מדברים על היוונים.
שאלה: בקבוצה אצלנו כולם ממש בעניין של לימוד "פתיחה", אבל אני אישית חווה ייסורים, אני לא אוהב את זה, לא תופס את זה. אני רוצה יותר דיבורים, קריאה של מאמרים שכתובים על ידי בעל הסולם, על ידך, מהבלוג שלך, ואני מרגיש בזה התרוממות וחיבור כללי. האם זה מצב של ירידה אם יש לי דחייה כלפי ה"פתיחה" או שזה פשוט לא מתאים לי?
תחזור ל"פתיחה" ואתה תראה שפעם זה יתפוס אותך והיא תתחיל לספר לך דברים שאותם היית רוצה לשמוע. והעובדה שזה עכשיו דוחה, לא חשובה. זה יבוא.
תלמיד: אנחנו נפגשים לחמש עשרה דקות וכולם שקועים ב"פתיחה" עד כדי כך שזה מורגש כלימוד טכני, מכני, ויש רצון לרגש, לחיבור.
מאחורי המכניקה הזאת תשתדל, תנסה לראות רגש, ואז זה יתפוס אותך.
שאלה: האם שאלות שהיוונים שואלים יכולות להיות גם אצל ילדים או שזה לא קשור לגיל?
זה לא כל כך קשור לגיל כי מדובר על התפתחות הנשמה שבאדם.
שאלה: לגבי אין סוף, האם יש כאן הכנה של היוונים, של עם ישראל?
לא. אין שום הכנה, שום דבר.
שאלה: כשהאדם הולך בדרך הקדושה מגיעים היוונים ושואלים, "למה"? "איפה האלוהים שלהם"? מה זאת השאלה הזאת?
היוונים אלו התכונות האגואיסטיות של האדם שלא מאפשרות לו ללכת בעקבות תכונות הבורא של אהבה והשפעה. אבל בזה הם עוזרים לאדם, כי בעזרה כנגד הם מכריחים את האדם להתחזק בהתקדמותו לבורא, לבקש ממנו עזרה ולעלות מעלה.
תלמידה: האם זה חיפוש לאן להתקדם, לאן ללכת, איפה הבורא, איפה לחפש אותו?
כן.
שאלה: מהי בדיוק העבודה הפנימית שעלינו לעשות בחנוכה?
בחנוכה עלינו לברר בדיוק את הדרך שלנו, ועד כמה אנחנו צריכים להיות מחוברים כדי להגיע למטרה.
שאלה: מה קורה אחר כך עם היוונים, האם הם נעלמים?
אנחנו לא משמידים אף אחד. במלחמות שלנו אנחנו רק הופכים את כולם לתכונת ההשפעה. אלו לא בני אדם אלא כוונות שהיו לעצמנו, ועכשיו במלחמה הזאת אנחנו הופכים אותן למען הבורא - מהכוונה בעל מנת לקבל לכוונה בעל מנת להשפיע.
תלמידה: במאמר כתוב על מצב מושפל, האם היוונים יהיו במצב מושפל?
תנסו לדבר בשפה יותר נקייה, אחרת זה נראה שחכמת הקבלה משפילה מישהו. היא לא עושה את זה בכלל, היא רק מראה לנו איזה תכונות יש בנו שאנחנו צריכים לתקן, אולי במשהו לזלזל בהן, אבל בעיקרון לעלות קרוב יותר לבורא.
שאלה: אמרת שיש רצונות שהם הכרחיים כדי שהעשירייה תתקיים. מה ההבדל בין הרצון שנקרא "מתקני העולם" לבין הרצון ההכרחי?
למה האדם מכוון, משתוקק, את זה קודם כל אדם מברר. מה המטרה שלו בחיים, האם להשיג את תכונת ההשפעה, האהבה, קשר עם כולם, או לכבוש את כולם.
תלמיד: יש איזשהו פחד שהרצון לשלוט יהפוך לכפייה. אם יש טענות, אז אני רוצה לתקן את האחרים תחתיי, ואם זה מאהבה, אז אני יכול לשלוט וזו תהיה כבר פעולה מתוך אהבה.
כן.
שאלה: האם נכון לומר שעד חנוכה אנחנו עובדים עם יש מאין, שזה שקר, ואחרי חנוכה אנחנו כבר עובדים עם יש מיש, שזאת האמת?
לא. לפני חנוכה אנחנו נמצאים בלקבל על מנת לקבל, אחרי חנוכה אנחנו עובדים בלהשפיע על מנת להשפיע, ואחרי חנוכה לקראת הפורים אנחנו עולים לקבל על מנת להשפיע.
שאלה: מה עדיף עבור העשירייה שלנו, האם לקרוא מאמרים או לשתף ברגשות?
לקרוא מאמרים יחד ואחר כך לדבר עליהם קצת, אבל קצת.
(סוף השיעור)