שיעור בוקר 06.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא פורים

מכל החגים, ימים טובים, ימים של דינים, ימים של השמחה, יש לנו חג מיוחד שהוא פורים. הוא לא דומה לכל יתר החגים. אנחנו לא מיחסים אליו איזו חשיבות מיוחדת, מפני שזה ככה, חג של שמחה, חג של ילדים, חג שצריכים להשתכר עד דלא ידע, ואנחנו רגילים להתקיים בין אסור למותר, שכר ועונש, ולכן החג של פורים שכאילו הכול יפה, הכול טוב, הוא כמו חג של ילדים, שלהם אנחנו רוצים לבנות את החיים שלהם, בילדות לפחות, שיהיה טוב ללא רע.

אבל בעצם החג הזה מסמל לנו את המדרגה החשובה ביותר, כשכל הדינים כבר מתבטלים, וכולנו נמצאים כבר בעל מנת להשפיע השלם, והורסים את כל הרע, היסוד לכל הרע, וכל הרע הופך להיות גם כן לטוב. מלאך המוות הופך להיות מלאך הקדוש, ואז אנחנו מתקדמים להבנת החג.

מאוד חשוב, מאוד מיוחד, הגבוה ביותר. אין יותר גבוה מפורים. שכל הדינים מתבטלים, כל ההגבלות מתבטלות, ואנחנו ממש משיגים את יחס הבורא בכלים שלנו המתוקנים כ"טוב ומיטיב לרעים ולטובים", לכולם מכל וכל.

אז בואו נראה, מה כתוב, כתוב הרבה על פורים, אמנם מפני שהוא לא שייך לקיום היום יומי, מחוסר הגבלות, שאנחנו לא רגילים להתקיים בצורה כזאת. אז אנחנו לכן לא משייכים לזה זמן רב ותשומת לב. אבל בכל זאת, בואו נראה מה זה.

קריין: קטע ראשון לקוח מתוך מאמרו של הרב"ש. "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה".

"מובא בדברי האר"י (תע"ס, חלק ט"ו) "וזה סוד מה שכתוב, וזכרם לא יסוף מזרעם. כי אותה ההארה היא בימי הפורים שבכל שנה ושנה. לכן לעתיד לבוא, כל המועדים יתבטלו, חוץ ממגילת אסתר. והטעם הוא, כי לעולם לא היה נס גדול כזה, לא בשבתות ולא ביום טוב, להתקיים הארה זו. ובבחינה זו יש יתרון גדול אל פורים על כל שאר הימים, אפילו בשבתות ויום טוב". ובפירוש "אור פנימי" מפרש שם, שענין האור הזה, שהיה בימי פורים, יכול להאיר רק בגמר התיקון ולא לפני זה. והאור הזה נקרא "אור של מטרת הבריאה". פירוש, אור החכמה המתלבש בכלים דקבלה. היינו, שהוא רוצה לקבל את הטוב ועונג, מה שיש שמה, שזה באה מכח מטרת הבריאה. והאור הזה של מטרת הבריאה, הנקרא "אור החכמה", אינו יכול להאיר בלי לבוש, שהוא מתלבש באור תיקון הבריאה, הנקרא "אור דחסדים". ולפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא "גדלות דחכמה", אינו יכול להאיר ביחד עם אור דחסדים. ואז היה נס, מחמת דברי הצומות וזעקתם, שהמשיכו גם אור דחסדים. ואז אור החכמה היה יכול להתלבש בתוך אור דחסדים, וזה נקרא, שהיה נס, בזה שהיה מאיר האור עוד לפני גמר התיקון, היות שמצד הטבע האור הזה יכול להאיר רק בגמר התיקון, שזה נקרא "לעתיד לבוא". והיה נס, שהיה מאיר עוד מטרם גמר התיקון. לכן אמרו חז"ל "כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר", היות האור של פורים הוא האור שיאיר לעתיד לבוא."

(הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)

שאלה: מה הכוונה שהאור מאיר לפני גמר התיקון?

שלא היו אותם התנאים כמו שבגמר התיקון. בגמר התיקון יש לך לבוש החסדים על כל אור החכמה, אור של מטרת הבריאה, מתקבל אור החכמה באור תיקון הבריאה, באור החסדים. מה שאין כן כשעוד לא היה זמן לזה. כשהכלים עוד לא היו מוכנים, ומה שהם עשו הם העלו את המ"ן עד כדי כך גדול על ידי צעקתם, בקשתם שהזמינו לבוש לאור החכמה גם כן מלמעלה ואז מגיע אור החסדים, ומגיע אור החכמה והם מלובשים כבר זה בזה, וזה נקרא "נס".

זאת אומרת, לא שאנחנו עושים את זה מלמטה. אם על ידי מ"ן זה קורה ממטה למעלה לפי סדר המדרגה, אז זה לפי הסדר, זה לא נס. מה שאין כן, אם אנחנו מבקשים, דורשים, שם היה צום ותפילה, זאת אומרת, העלאת מ"ן, רצו להתחבר, הבינו שאין ברירה תחת הלחץ של החיצוניים, ואז הגיעו למצב שאותו הלבוש של אור דחסדים הופיע, ואז אור החכמה, אמנם שהוא חייב להיות רק כאור של מטרת הבריאה, הוא התגלה טרם הזמן.

כי ברוחניות אין זמנים. יש מדרגות. אם אתה יכול עכשיו להזמין תיקון שהוא שייך לגמר התיקון, אז אתה בגמר התיקון, זה מה שהם עשו. כאילו עשו קפיצת מדרגה. יכלו לבקש, לדרוש, להיות נצרכים לאותו תיקון של גמר התיקון.

שאלה: רב"ש כותב שיש הארה "בימי פורים שבכל שנה ושנה". איך ההארה הזו קשורה אלינו? מה זה בדיוק?

יש תוצאות לכל המדרגות. אנחנו נמצאים במדרגה, אמנם שהכי נמוכה, שנקראת "העולם הזה", אבל בכל זאת, היא תוצאה מכל המדרגות הרוחניות. ולכן יש לנו כל מיני שינויים, שמה שקורה בעולם העליון מופיע בימינו, בזמננו, בעולם התחתון.

לכן אפשר להגיד שיש לנו זמנים לכך וזמנים לכך. זאת אומרת, שינויים כאלו שאנחנו יכולים בשינויים האלה לעשות כל מיני פעולות. צריכים להבין, איזה פעולות אנחנו עושים? אפשר לעשות פעולות בגשמיות, בידיים, בכל מיני מנהגים למיניהם, ואפשר לעשות פעולות ברצון. אמנם שכל הרצונות שלנו הם וודאי בעל מנת לקבל, אבל אנחנו משתדלים בכל זאת לעשות איזה סימנים, כאילו שאנחנו נמצאים בעל מנת להשפיע. מתוך נטייה להגיע אי פעם לעל מנת להשפיע, אנחנו בכל זאת, עושים מאמצים דומים לזה.

תלמיד: האם יש אורות מיוחדים בתקופה הזאת, אורות של פורים?

יש אתערותא דלעילא שהיא פועלת בצורה כזאת שיש שינויים בכל תקופה ותקופה בשנה

תלמיד: איך מתקשרים לכוח הזה דווקא בתקופה הזאת?

אז זה מה שאני אומר, שתלוי עד כמה שאתה יכול לעבוד עם עצמך, להיות דומה לאותו השורש שמופיע ברוחניות. ברוחניות אין זמן, הכול תלוי במצב שאדם נמצא בו. אם אנחנו עושים מאמצים, אנחנו גם כן יכולים להזמין את הופעת אותו השורש, איכשהו.

תלמיד: אז זו אותה העבודה כל הזמן, רק שיאיר אור אחר?

אם אנחנו מזמן הפורים עושים משהו שדומה לפורים, וודאי שבחיצוניות מה אנחנו יכולים לעשות, משתה? שמחה? אין יותר מזה. אבל אם אנחנו משתדלים ללמוד, ולהימשך למה שנקרא "פורים", שאנחנו כך עכשיו לומדים, אז אנחנו בזה מעוררים עלינו את האורות מאותו שורש. כי אין עולמות. יש עניין של חיסרון, ושהחיסרון הזה מעורר את האור העליון. אז תלוי איזה חיסרון, ואז בהתאם לזה אותו סוג של האור העליון, המתאים לחיסרון, מאיר.

שאלה: רב"ש כותב ששני האורות לא יכולים להאיר ביחד. מה זה, אור החכמה באור החסדים?

אור חכמה מאיר באור החסדים. זהו. זה מה שצריך להיות איפה אתה קורא? על מה מדובר?

קריין: "ולפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא "גדלות דחכמה", אינו יכול להאיר ביחד עם אור דחסדים.".

כן. כי זה אור של גמר התיקון. אין כלים מתאימים להלביש את אור החכמה במלואו, אור של גמר התיקון. אין אור חסדים מספיק לזה. לא יכולים להופיע יחד.

שאלה: מה הכוונה שמגילת אסתר לא תתבטל?

כל החגים, כל המועדים יתבטלו, חוץ ממגילת אסתר, מפני שהיא מדברת על גמר התיקון, פשוט מאוד. המצב הזה הוא לפנינו וכשנגיע אליו, אז נישאר בו. זה מצב של התיקון הכללי של כל המציאות, כל הבריאה, כל הנשמות, כולם, מה שאנחנו יכולים לתאר. זאת אומרת, כל אותו הכלי שהבורא ברא מגיע לתיקון, לעל מנת להשפיע, במלואו.

שאלה: אומרים שהימים של פורים הם ימים טובים, תקופה טובה, נכון?

כן. זה מה שאמרתי. שיש הארה מיוחדת מלמעלה, מאותו השורש, שהיא פועלת לטובה.

תלמיד: אז מה קורה השנה?

השנה? כנראה שהכול פועל לטובה. אם אנחנו מבינים את זה או לא מבינים, זאת השאלה, אבל אנחנו צריכים להאמין שיש בימים האלה תוספת טובה. אתה מדבר על הווירוס? אני חושב שהוא מגיע לטובה. הוא מראה לאנושות עד כמה שהיא נמצאת בכיוון הלא נכון, עד כמה שכל החיים שלנו הם מכוונים בכלל למוות ולסבל, עד כמה שאנחנו תלויים זה בזה בקשרים רעים ושצריכים לנקות את עצמנו מכל הפסולת, הכוונה היא מכל המטרות שאין בהן שום צורך. חוץ מזה שהיצר הרע שלנו דוחף אותנו לכל הכיוונים, חוץ מהכיוון האחד הנכון.

אז כדי לעזור לנו לא להיות מכוונים לכל מיני כיוונים שקריים, לעזור לנו קצת להתייצב בשכל, ברגש, ביחסים בינינו וכן הלאה, באה כביכול צרה, שנקרת "וירוס" , משהו אחר, לא חשוב איך, והיא מנענעת את כל האנושות. וזה דווקא זמן טוב ללמוד מה הבורא רוצה מאתנו, איך אנחנו יכולים בהתאם לזה להיות עימו באותו התהליך.

אני רואה בזה פעולה מאד יפה מלמעלה. שאנשים מתחילים לחשוב, למה חיים? בשביל מה חיים? מה אני צריך באמת כך לחיות כמו שקודם? לרוץ לעבודה, לכל מיני מקומות, לרכוש כל מיני דברים, מה קרה? בשביל מה? גם זה טוב, צריך להיות משהו, אבל מה עומד אחרי זה? זאת אומרת בכל זאת על ידי הייסורים, אנשים מתחילים לחשוב, "מה הטעם בחיים שלי?", זה מאוד מעלה את האנושות בלשאול "מה הטעם בחיינו?".

לכן אנחנו בזמנים האלה צריכים יותר ויותר לכתוב, לפרסם על מטרת החיים, מהות החיים, למה מגיעות כאלו מכות מהטבע, וזה גם כן לא מכה, זה תשעים ותשע אחוז פחדים, אין בזה ממשיות, כמו שהיה פעם ממגפות של ממש בימי הביניים, שהיו נשארים שם רבע מהאוכלוסייה או משהו, שמהבוקר עד הלילה היו עוסקים רק בלקבור אנשים, שהיית נכנס לבתים היית רואה שם אנשים שוכבים מתים ואף אחד לא מטפל בלקבור אותם, באירופה היה משהו נורא, אבל בזמננו זה סך הכול מה יש, אם אתה רואה לפי המספרים? אבל הפחד הזה, הפאניקה הזאת, ההגבלה ודווקא הגבלה על מה? אסור לטוס לכל מקום, אז מה? אנשים חיו אלפי שנים בלי זה. לא נוכל לקנות מאלפי פריטים שבסופר רק חמישים פריטים או מאה? אנשים חיים גם כך. מה כל העניין שלא תהיה עבודה לכולם? גם לא צריכים עבודה לכולם, בשביל מה? מספיק שיעבדו עשרה אחוז מבני אדם ולכולם יהיה מספיק לקיום וכל היתר זה הרי מיותר, אנחנו בזה רק מרוקנים את כדור הארץ מכל האוצרות.

לכן אני רואה בווירוס הזה ממש מקום טוב ללמד אנשים מה הטעם בחיים. היום הם מוכנים לשמוע יותר ואני מקווה שזה לא יעבור מהר, לא בצורת סבל, אלא בצורה שזה ייתן לאדם זמן לקלוט את מהות המכה, שזה לא בא כדי לתת לנו ייסורים, אלא כדי ללמד אותנו מה חשוב בחיים.

וזה באמת כך, אנחנו רואים עד כמה שזה פועל. וזה שזה מרחיק בין בני אדם זה טוב, כי מה היה הקשר בין בני האדם? קשר אגואיסטי. עכשיו קצת מלמדים אותם איך להיות יותר רגועים, יותר צנועים, זמן בראש ובכלל יש זמן לחשוב קצת על מהות החיים. אנחנו נראה שינויים, לא גדולים ולא לגמרי לעתיד, אבל שינויים בכל זאת יהיו, אנחנו צריכים ללמוד מזה.

וזה גם דווקא זמן של הפצה, הפצה רחבה בכל מקום שאנחנו יכולים לכתוב מה זה נותן, באיזו כוונה, באיזה כיוון, מה ההכוונה של כל הפעולות האלה שקורות מצד הטבע. תסתכלו מצד הכוח העליון איך הוא מנווט את הכול, כי אין עוד מלבדו נמצא בכל מקום ואיך שהוא עושה. אני לא הולך ללמוד מזה גיאוגרפיה, פוליטיקה וכל הדברים האלה, אני לא נכנס לכל זה, זה לא חשוב לנו.

אבל המגמה הכללית מאוד חשובה, לא היה לנו בהיסטוריה כזה אירוע שכל העולם קשור כל כך בכל קווי הקשר, מין קומוניקציה כזאת, ומה שקרה לו זה דווקא בגלל ההתקשרות שלו מכל וכל, מזה אנחנו סובלים.

אם לא היינו קשורים כל כך זה היה אחרת, כמו שהוא בא מסין, מקוריאה, לא חשוב מאיפה, זה היה נשאר שם, לא היינו שומעים על זה בכלל. מי שמע לפני 100 שנה על סין? לא היית שומע בכלל על מדינה כזאת, והיום אתה רואה מה קורה. וודאי שזה חייב לבוא, כי סך הכול כנגד אותו האגו הגדול שהם פיתחו חייב להיות איזה תיקון, זאת אומרת, דברים טובים.

שאלה: איך קורה המעבר הזה מזה שאדם מתייחס לדברים מתוך פחד ולחץ ופתאום מסתכל על זה בצורה אחרת לחלוטין?

מתוך זה שהוא מבין שאין עוד מלבדו, והוא מתחיל לראות בכל הפעולות שנמצאות לפניו שאלו פעולות של הכוח העליון ושהוא שולט בכל וכל, בכל אטום, בכל מולקולה, בכל וירוס או תרופה או פעולת האדם בדומם, צומח, חי, מדבר, בכל דבר ודבר פועל רק הכוח העליון.

מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו יכולים רק לאתר את פעולת הכוח הזה ולעשות על עצמנו תיקונים להזדהות עימו. אנחנו לא יכולים להשפיע עליו, כל ההשפעה שלנו על הכוח העליון היא בזה שאנחנו חוקרים אותו כדי להזדהות. ולהזדהות זה, כמו שכתוב אצלנו, כדי להיות בעל מנת להשפיע, שאני רוצה להיות בדבקות עימו.

ואז עד כמה שאנחנו מסוגלים להיות בדבקות אליו, בהתאם לזה אנחנו מתחילים לראות נכון מה כוונתו, מה הוא עושה, בשביל מה, מהי המטרה שלו, ובזה אנחנו הופכים להיות שותפים, דבוקים בו. הכול מתחיל מאין עוד מלבדו.

תלמיד: אבל כל העולם לא נמצא בתפיסה שאין עוד מלבדו.

כל העולם נמצא בדרגת חי. אם אתה רוצה להיות בדרגת מדבר, ההבדל בין חי למדבר זה שבמדבר יש לך אין עוד מלבדו, אתה מקבל את השליטה עליונה ורוצה לחקור אותה על מנת להיות דבוק בה.

תלמיד: מאיזה שלב מתחיל להיות בחיים של האדם אין עוד מלבדו?

מהשלב שהוא נמצא בסביבה, בעשירייה הכוונה, שמשתדלת כל הזמן להחזיק זה את זה באין עוד מלבדו. זאת אומרת שמתפללת, עושה כל מיני דברים כדי שלא יתנתקו ביניהם ומתוכם לבורא. כל פעם שהחברה הזאת עושה מאמצים כדי להתחבר, כמו שאנחנו בכנס, הם משיגים איזה חיבור ביניהם ואחר כך מקבלים הכבדת הלב למדרגה הבאה כדי לעלות למעלה.

דיברנו על עיגולים ויושר. אנחנו צריכים לבנות עשירייה בעיגול, כשמשיגים את העיגול אנחנו זוכים למדרגה יותר עליונה ביושר, ממרכז עשירייה לעלות. זאת אומרת, להזדהות קצת עם הבורא, להתקשר אליו. וכשאנחנו מתקשרים אליו אנחנו מקבלים מזה הכבדת הלב, זה מה שיש לנו עכשיו אחרי הכנס, ושוב אנחנו צריכים לבנות בינינו קשר בכל העשיריות.

כשאדם גומר את העיגולים האלו, שוב הוא נהיה ראיי לעליה בקו, וכך אנחנו משתנים כל פעם. לכן עלינו עכשיו לסדר את עצמנו שוב בעשיריות, בקבוצה, בחיבור, ולהשתדל להגיע למצב של פורים. בכל מדרגה, כשאתה מגיע לעיגול ואתה רוצה להיות בו, זאת אומרת, להיות קשור עם הכוח העליון ללא שום הגבלות מצידך בלב ונפש של העשירייה, אז העשירייה מחוברת בינה ומתקשרת לכוח העליון אותו הם מייצרים, "אתם עשיתם אותי" אומר הכוח העליון.

מה זאת אומרת? אתם מייצבים ביניכם כזה חיבור שאתם מבינים מהי מהות החיבור. מהות החיבור שלכם זה אני, זה הבורא. אחרת אנחנו לא משיגים אותו, אסור לנו לדבר עליו במובן אחר. לכן אין לו שם, ואין לו צורה, ואין לו כלום. מה יש לו? אם אתה מגיע להוויה, זאת צורת הבורא, והוויה זה הכלים שלך המחוברים בעשירייה בצורה נכונה.

תלמיד: בפורים מדברים הרבה על אור חסדים ואור חוכמה. זה אותו דבר כמו בורא או שזה משהו אחר לגמרי?

לא. מהות אור החוכמה זה הבורא. התיקון שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו כדי להגיע לקלוט את הבורא עם הכלים שלנו מפני שהכלים שלנו זה רצון לקבל, זה אור החסדים.

תלמיד: אז על מה אנחנו עובדים, אנחנו בכלל מתעסקים בדברים האלו או שזה עלינו "על הדרך"?

אנחנו עוסקים בחיבור. אנחנו לא מתפלפלים באור חוכמה, באור חסדים. אנחנו עוסקים בחיבור בינינו, ואז מתוך החיבור נתחיל לגלות מהם כל המצבים האלו, באיזה סוגי קשר בינינו אנחנו מאתרים את סוג הקשר, שזה חוכמה או חסדים.

שאלה: אתה כל הזמן מלמד אותנו ללכת בשתי רגלים, אחת ב"אין עוד מלבדו", אחת ב"אם אין אני לי מי לי".

אחרת זה פסול.

תלמיד: איך עושים את זה כל הזמן, שאתה מתאמץ בשני הכיוונים הכי חזק שיש?

אתה לא יכול בבת אחת לקפוץ כמו חרגול. לא. אנחנו לא קופצים על שתי רגליים, אלא אחת אחרי השנייה. ואם אנחנו קופצים, אז זה בדרך כלל על שמאל, כי אנחנו רוצים לפתח חיסרון ועליו השלמה, חיסרון והשלמה, שמאל ימין, שמאל ימין, ואנחנו מחזיקים את עצמנו באמצע. וזה שלא מחזיקים את עצמנו באמצע מכוונים לאין עוד מלבדו, אז אין שמאל ואין ימין, אלא נמצאים במצב לא ברור. העיקר בשבילנו זה, לייצב את עצמנו באין עוד מלבדו. ולהיות באין עוד מלבדו, אתה לא יכול בלי שני קוים.

תלמיד: אז המציאות עכשיו מראה לנו איזה תהליך שכולנו נמצאים בו.

אצלנו המצב מצוין. אנחנו קיבלנו הכבדת לב מאוד גדולה אחרי הכנס בכל הקבוצות שלנו, הן עדיין נמצאות בהתאוששות וגם אנחנו לא כל כך חזרנו. לא צריכים לחזור, אבל בכל זאת, צריכים לחזור לשגרה רק בדרגה יותר גבוהה.

תלמיד: אני רק מחפש את הדרך לזכור להשתמש בשמאל כל הזמן.

אתה לא יכול לעשות את זה בלי קבוצה. זה יהיה שימוש לא נכון. רק כדי לאחוז בעשירייה ומתוך העשירייה להשתדל את הקול השלילי לאזן בחיובי. כי מאיפה תיקח "על כל פשעים תכסה אהבה", איך? זו כבר עבודה בתוך העשירייה.

שאלה: התנאים לנס הזה קיימים רק בפורים, ההתעוררות מלמטה?

נס חנוכה, נס פורים, בכול דרגה ודרגה יש איזה מין נס, אפילו כמה ניסים. אבל אנחנו לא מרגישים אותם, לא סופרים אותם, אנחנו עוד לא בזה.

תלמיד: אני מתכוון להתעוררות מלמטה.

התעוררות מלמטה זה לא נס. נס זה מה שמגיע מלמעלה.

שאלה: בקטע הוא אמר שפורים זה עוד לפני גמר התיקון, אז איזו מדרגה זו?

זה מה שקרה. אבל בעצם הוא מייצב לנו את גמר התיקון. כי בכול מצב ומצב יש לנו את כל המצבים, ממש, אנחנו רק לא מרגישים אותם. תן לצדיק כל מצב שאתה מרגיש, והוא כביכול יכול להראות לך שזה המצב הכי טוב, ואתה נמצא ברע. כי כל מצב כולל את כל המצבים, אין שינוי במציאות, זה הכול תלוי מהאדם המשיג.

תלמיד: אז מה מיוחד בפורים?

השורש של גמר התיקון הוא בכול זאת נמצא בנסתר של כל מצב ומצב.

תלמיד: אז פורים זה גמר התיקון או מעין גמר התיקון או גמר התיקון לפני זמנו?

מה זה נקרא פורים, אתה מתכוון שתהיה מחרתיים איזו עדליידע?

שאלה: לא. המצב הרוחני, המדרגה הרוחנית שנקראת פורים היא גמר התיקון או לפני גמר התיקון?

פורים זה גמר התיקון. זה אור שמופיע. זה לא שאנחנו חוגגים, זה אור שמופיע על התיקון הכללי של כל הנשמות. אור דחסדים יופיע בצורה כזאת שהוא יוכל לקלוט את כל אור החכמה. אור החכמה זה אור של מטרת הבריאה. אור החסדים זה אור של תיקון הבריאה, אז שני האורות האלו יופיעו בצורה שלמה. כך כתוב, אבל אני לא יודע מה זה. כל הכלים מתוקנים. יתוקנו על ידי אור החסדים בעל מנת להשפיע ויוכלו לקבל את כל אור החכמה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: בקטע הוא אמר שקרה שם נס, שלפני פורים יגיע מצב של פורים?

כן, מפני שכביכול, הם עד כדי כך צעקו, ביקשו, עשו צום ג' ימים וכן הלאה, שככה זה קרה.

תלמיד: אז למה זה נקרא, לפני פורים. מה היה המצב שלהם שלא הגיע להם גמר התיקון עדיין והם בכל זאת ביקשו וקיבלו אותו?

כי הם יכולים לעורר את השורש העליון על עצמם לזמן קצוב ובצורה מסוימת. אבל מפני שהזמינו אותו האור מאותו השורש אז לכן זה נקרא פורים.

תלמיד: ויש מצב כזה של פורים לא טרם זמנו?

ממש פורים זה מצב של גמר התיקון. אבל אני חושב שבגמר התיקן זה לא יקרא פורים. כי פורים זה פור, שבוחרים, יש מאבקים וכן הלאה.

גם בגמר התיקון, כתוב בהרבה מקומות שיהיו צרות גדולות, בעיות, תפילות בהתאם לזה וצעקות, ואז יבינו במה הוא ה"פור", הגורל. כי לא ברור, מלאך המוות כמו המלאך הקדוש. לפני גמר התיקון כששניהם נמצאים במשקל שווה אז לא ידעו עם מי הצדק, המן או מרדכי וממש אתה חייב להחליט ואם אתה לא מחליט אז אתה לא יכול להתקיים. ואתה לא יודע על סמך מה להחליט. כי שניהם ממש כוחות שאתה לא יכול להגיד זה פחות, זה יותר. זה צריך? לא. זה צריך? לא. ורק הבורא מברר. אז יש לך נקודה שאתה אומר, זאת הנקודה שאני לגמרי סוגר את העיניים שלי. עד אז אני סגרתי אותם ככה לפי הדרגה, עכשיו אני סוגר אותם לגמרי ואני דבוק לבורא לגמרי ושהוא יברר מיהו המן בכלל ומי מרדכי. אני לא מבין בזה ואני לא יודע עם מי הצדק או על מנת לקבל הכול או על מנת להשפיע, כלום. וזה הפור, הגורל.

תלמיד: אנחנו מייחסים את פורים בעצם ליציאה מגלות בבל, נכון?

כן.

שאלה: זאת אומרת נפילת בית המקדש הראשון, יצאו לגלות בבל, 70 שנה, יציאה מ-70 השנים לבית המקדש שבנו אותו.

כן.

תלמיד: אז אם פורים הוא גמר התיקון, למה לא הגיעו לבית המקדש הראשון שהוא דווקא מייצג את גמר התיקון?

יש כל כך הרבה תנאים כאן שאני לא יכול לדבר. באמת, זאת שאלה שאלה, היא נמצאת, אבל למה זה אז קרה, אני לא יכול להגיד. על כל תופעה היסטורית שהייתה לעם ישראל אתה יכול להגיד למה זה אז ולא אחרת. ככה זה.

למה זה קרה אז? בכל זאת כולם היו נמצאים, בוא נגיד כולם, פחות או יותר כולם, כלולים באותה בבל מאיפה שבא עם ישראל. הוא שוב חזר לבבל, שוב היה מפוזר בין כל העמים, והיה כאילו מצב כמו שהיה בהתחלה. כמו שבזמני אברהם היה הכוח הרע שדחף את הבבלים משהו לעשות, ואברהם אמר בואו נתחבר, אז מי שהתחבר התחבר, מי שלא התחבר התפזר. כי מה היה אפשר לעשות אם האגו שלהם היה מכניס אותם לשנאה הדדית? אז אברהם אמר, מעל האגו נתחבר, זאת ההצלה. ונמרוד אמר, לא, נשבור את הכול ונלך יחד עם האגו.

תראה היום בעולם, אותו מצב, היום כל העולם זה בבל. תגיד לכל העולם, בואו נתחבר למעלה מכל האגו שלנו, נפסיק לסחוט את כדור הארץ, נפסיק לסחוט את בני האדם, בואו נחיה טוב, יפה, שלכל אחד יהיה מה שצריך ולא יותר, ניתן לכל אחד ואחד רוגע ומילוי פנימי, שבכל זאת על ידי כל הדברים הגשמיים האלה לא נוכל למלאות אף אחד. נגיד שתדבר כמו אברהם, בואו נתחבר, מזה אנחנו נגיע לאושר ועושר, ובמה שאתה רוצה. זה המצב של היום גם כן. ואנחנו צריכים לראות בזה הזדמנות, צריכים לראות בזה הזדמנות להפצה. עכשיו במיוחד, כשכל העולם נמצא עם אוזן קשבת "מה קורה, מה עם הקורונה". כל אחד חייב, חייב לפרסם את העניין הזה כמה שאפשר, שהצלה היא רק בחיבור.

ודי כבר, אנחנו יכולים לראות עכשיו דווקא הזדמנות לעצור את ההתפתחות שלנו השקרית הזאת שמביאה אותנו לביצה, למשהו שלא נוכל לשרוד. בכל זאת נמצאים כבר בהכרת השבירה, במשבר כללי עולמי גדול, בכל זאת נמצאים בזה, אז בואו נעצור קצת, בואו נתחיל בעצמנו לעצור את העניין, את ההתדרדרות הזאת יותר ויותר לייצר ולהתחמש וכן הלאה. בואו נעשה את זה. אם לא נעשה כך אז כוחות הטבע יעצרו אותנו בצורה אחרת. עכשיו זה כלום, מתו 3000 בכל העולם, מה זה? זאת אומרת צריכים לראות הזדמנות, וקודם כל עלינו. ואני מאוד מפחד שמה מוטל עלינו לעשות, איזה שיעור בהפצה, בהתעוררות, בהסברה, ולא נעשה, התגובה בהתאם תהיה לא טובה. אף אחד לא יקבל התעלות רוחנית אם הוא לא יקיים את חובתו בהתפתחות האנושית הכללית. אנחנו נמצאים ב"דור האחרון".

תלמיד: האם בעלייה ממטה למעלה יש מצבים כאלה כמו שהוא מתאר בקטע שמטרם שמגיע להם, הם יכולים על ידי בקשות להגיע לגמר התיקון?

בכל רגע אתה יכול להיכנס לגמר התיקון. אנחנו לא יודעים, אבל כל המצבים הקודמים מסודרים בצורה כזאת שאין כבר מה לחכות. תגיד לי לפי איזה סימנים אתה רואה שאנחנו נמצאים בדור אחרון? איזה סימנים? תסתכל על העולם מה יש בעולם הזה שאתה יכול להגיד שזהו, כבר נשאר לו גמר התיקון בלבד? אבל בעל הסולם קובע שכן.

אתה יכול לקבוע שאנחנו דור אחרון, שאנחנו בגמר תיקון? דור האחרון צריך להיות איפה שהוא כותב שהדור הזה חייב להיות בגובה מיוחד, ואנחנו ההיפך, אבל דווקא הדור הזה הוא הראוי וכן הלאה. צריכים את כל הדברים להוציא ולהסביר יותר ויותר בכל הערוצים, אחרת, כשאתם יושבים כאן זה לא יעזור לכם. רק על ידי זה שאתם ממשיכים את כוונת הבורא להביא את כולם לתיקון.

אני עדין לא רואה ב"בני ברוך" מפעל הפצה. וזה לא רק לפתוח קמפוסים פה ושם, זה טיפה בים. אנחנו צריכים לפזר חומר לכולם, בכל הכיוונים. וזה רק באינטרנט.

שאלה: אולי נעשה הפצה, חצי שעה בשיעור, כי יש לנו שלוש שעות, אז חצי שעה, כולם יביאו את הלפטופ שלהם עם הפייסבוק ויחד איתך נוציא איזה מסר, כל יום?

צריכים לחשוב, יכול להיות שזה גם רעיון. אבל זה יוצא שכאילו יוצא אדם אחד רק שיש לו הרבה מקומות הפצה. ייצא משהו מאוד דומה זה לזה.

נחשוב אולי כן בכל זאת גם כך.

שאלה: אמרת שאנחנו, כל אחד מחויב ממש, וגם הוספת עכשיו שמפעל ההפצה עדיין לא עושה את זה.

רק לפי כמה שאתה ממשיך שם ה' בעולם, רק לפי זה אתה זוכה לפעולה מצידו אליך. אחרת מה אתה עושה? כי זה המ"ן שלך ש[בעזרתו] אתה רוצה לפרסם את הבורא לכל האנושות. זה התיקון.

תלמיד: זה ממש בפעולה שכל אחד מחויב לעשות?

אלא במה תעשה, שתשב בפינה ותחשוב על גמר התיקון?

תלמיד: לא, אני בטוח שיש הרבה אנשים שחושבים שאולי הם לא מסוגלים לכתוב.

זה לא אכפת לי הרבה אנשים, אכפת לי אני, זהו, כי מוטל עלי לעשות. אני לא מדבר על מה שמוטל על מישהו אחר. להסביר להם, כן, אבל אתה לא יכול לעשות את זה במקום השני. אתה גם לא יכול להגיד למישהו אני אכתוב במקומך, לא, אז הוא לא יבצע את הפעולה שלו.

תלמיד: ברור. אני רק כן אציין שהחברים שרוצים להתנסות בזה ויש כבר כמה שיתחילו, אפשר גם להיכנס לפוסטים שלך ברשתות ולראות מה כתוב ומזה לקחת חלקים וקצת לעבוד עם זה.

בבקשה, אני מוכן לסייע במה שאפשר. רק מה שכתוב שם זה לא בדיוק אני, זה אנשים ששומעים ממני וכותבים.

תלמיד: בהסבר הזה, אם הבנתי נכון, אנחנו מסבירים שגדילת האגו מובילה לחוסר איזון בטבע, וזה מביא לכל מיני תופעות כאלה כמו וירוסים.

לבני אדם קשה לתפוס. הם לא מסכימים שהאגו שלהם הורס את העולם.

תלמיד: יש טענה שגם כשלא היו בני אדם, וגם בתקופות פרהיסטוריות, עדיין היו מטאורים שפגעו בכדור הארץ, ווירוסים, ותקופת הקרח.

ודאי שההתפתחות הייתה עוד הרבה לפני שהאנושות התייצבה על פני כדור הארץ. אז מה?

תלמיד: גם אז היו כל מיני תופעות של חוסר איזון?

רצון לקבל שהבורא ברא בצורה כזאת של שני כוחות מנוגדים, הוא מתפתח. מה יש כאן, זאת בעיה?

תלמיד: לא, זאת לא בעיה. אלא למה זה שאנחנו באגו מתגבר, זה מה שגורם לווירוס? כלומר, גם לפני שהיו בני אדם היו וירוסים, והיו כל מיני מינים שנכחדו, והרי געש, והעולם קפא והמשיך. כלומר, נראה שכל חוסר האיזון כבר היה אפילו לפני שהיה אגו והיו בני אדם?

אתה רוצה להגיד ככה, חוסר איזון זה התהליך שבא לפתח את הטבע.

תלמיד: כן, זה תהליך טבעי.

ותמיד שמאל מתגבר על ימין, וימין על שמאל, ובצורה כזאת הם מתקדמים. נכון. עד שבא אדם ובתוך המין האנושי, מתוך המאבק ביניהם, קמה קבוצה שנקראת "ישר-אל", ישראל, והקבוצה הזאת מאותו הרגע שהיא קמה, היא חייבת להתפתח לכיוון שהיא מאזנת את הימין והשמאל ושמה קץ להתפתחות על ידי ההתנגדות, אלא היא מביאה את הקו האמצעי בכל הטבע, בכל הדרגות דומם צומח חי מדבר. ואז מרגע זה והלאה, כעיקרון ככה, לאט לאט, אנחנו צריכים להביא את הקו האמצעי לכל הדרגות, דצח"ם.

ועל ידי זה שאנחנו רוצים להביא את זה, אנחנו מביאים בעצם את שליטת הבורא, שהוא הקו האמצעי, על כל הצורות, על כל דרגות הטבע. על ידי זה כשאנחנו עושים את זה, אנחנו דבוקים, אנחנו עושים נחת רוח, וכן הלאה. אתה צודק, שכל הזמן וגם היום, בזה שישראל לא מקיימים את היעוד שלהם, יש לך התפתחות, אבל כביכול רעה. כי אנחנו נמצאים במחלה שמתגברת, שזה כבר קלקול.

עד אז זה היה תיקון. עם דינוזאורים, עם כל התופעות האלה, תקופות קור וחום זה היה [לצורך] ההתפתחות. אבל אחר כך אחרי ההתפתחות, הגיעו לישר א-ל, וצריכים ללכת כבר כדי לגלות את הבורא, כי "עושה שלום במרומיו, יעשה שלום עלינו", על כל הדרגות, לאט לאט, שאנחנו ממש יכולים להביא אותו שישלוט בנו, כאן אנחנו כבר מפגרים. אבל השאלה נכונה. כדאי לכתוב על זה, תכתוב.

שאלה: זה אומר שכשעם ישראל יקום, אז אומות העולם, שאר העולם לא יחווה יותר התפתחות, או לא ירגיש יותר התפתחות בצורת שמאל ימין, אלא בצורה אחרת. וההתפתחות תורגש רק בצורה טובה?

זה לא רק טוב, זה יהיה הטוב. כי רע וטוב יהיו יחד, משלימים זה את זה. רק טוב זה ימין, וזה גם לא טוב.

תלמיד: ויש גם דרגות שבהן הרצון לקבל ימשיך להתפתח. אז עם ישראל ימשיך לחוות קודם כל שמאל ימין, יאחד אותם, ואז כל שאר האומות ירגישו רק את הטוב?

כל האומות יקבלו כבר מהקו האמצעי. הם כגוף, כבר מקבלים מהמוכן. קודם עושים בראש את כל ההכנה, ואחר כך זה נכנס לגוף הפרצוף, לגוף של הנשמה, ומסדר אותו בצורה נכונה בין כל החלקים.

תלמיד: אפשר לומר שאם אני חווה או רואה שבאומות העולם הם כן חווים את זה בשמאל וימין, זה אומר שזה עבר את ישראל?

הם לא שמאל ימין, אבל כן, נגיד.

תלמיד: הם יחוו את זה, לא בצורה נקייה. זאת אומרת, לא רק את הטוב, זה אומר שזה עבר אותי, וכבר הגיע אליהם. זאת אומרת, אני לא עשיתי את העבודה שלי, בזה שזה כבר התבטא בעולם?

אתה תראה את זה לפי האנטישמיות. עכשיו ווירוס הקורונה יתפתח יותר ואתה תראה שזה יגיע למצב, שזה עוד מתפשט ממדינה למדינה, יותר ויותר ויותר. אחר כך אתה תראה, פתאום יתחילו לכתוב ולדבר שזה בא, לא מקוריאה, ולא מסין, זה בא מישראל. וימצאו לך כל מיני הוכחות, וימצאו לך שזה איזשהו מכון בישראל בכוונה פיתח את זה, ומה לא.

בואו נקדים את התרופה למכה.

שאלה: האם הווירוס הוא תוצאה מחוסר חיבור בינינו בישראל, או שזה התפתחות טבעית של הטבע, שישראל צריכה להביא לאיזון?

אין דבר כזה טבעי או לא טבעי. בטבע בכלל במה שקיים, הכול טבעי. זה שאנחנו לא יכולים לאזן ימין ושמאל בקו האמצעי, מזה באות כל הצרות, מהקטנות, הפרטיות, למרות שאין פרטי, אבל ככה זה מתגלה, עד הדברים הגדולים.

תלמיד: אבל מה המקור של התופעה?

חוסר איזון בין ימין לשמאל.

תלמיד: שזה עדיין לא תלוי באדם, האדם רק בא לעזור?

זה תלוי בך, עד כמה שאתה יכול לייצר את החסדים, שילבישו את החכמה. כל המכות באות מהחכמה. חכמה זה סכין, זה משהו שהורג, שהורס. אור החכמה, אם האגו לא מלובש באור החסדים, זה פצצת אטום, מה שאתה רוצה, זה חכמה. ואז אם אנחנו לא מקבלים את זה באור החסדים, זה מכה בנו.

תלמיד: לגבי הפצה, אני הרבה פעמים שומע שהחברים אומרים, אני כבר עוסק בהפצה לאו דווקא בכתיבה, אני דואג פה לשידור, אני מלמד, אני עושה.

זה שהוא מכין לעצמו כיסוי תחת, זה לא יעזור. אלא האם הוא באמת עושה מה שהוא צריך לעשות לפי התכלית. שלא יגיד לי שהוא עושה, אני לא אפוטרופוס, ולא כלום. אלא הוא צריך לדעת האם הוא מבצע את תפקידו בבריאה, כי זה נמצא בבריאה, זה נמצא בכל הכלי הכללי של נשמת אדם הראשון, זה החשבון שלו עם הבורא, לא איתי.

תלמיד: אני רוצה להבין עוד פעם. אנחנו חברה גדולה שיש בה הרבה תפקידים שכולם בסוף משרתים את החברה.

אני לא יודע. אני יכול להגיד, "אני ברוך ה' נמצא בטיפול במחשבים, ואני לא צריך להיות מעורב יותר בכלום", או כל דבר ודבר. זה לא נכון.

תלמיד: אז מה המינימום שמוטל על כל חבר? לא משנה מה התפקיד שיש לו, הוא צריך עוד תפקיד?

כתוב ב"שישים ריבוא נשמות", אפילו אותו בן עבד שעומד אחרי ריחיים. כל אחד ואחד חייב.

תלמיד: מה כל אחד חייב?

כל אחד חייב לפי התפקיד שלו, לפי המקום שלו, לפי היכולת שלו לפרסם ידיעת התיקון לכולם, ולהביע את זה בצורה נכונה, בכתב, בעל פה, בפעולה, עד הסוף.

תלמיד: והתוצאה פחות חשובה?

למה התוצאה לא חשובה?

תלמיד: היא חשובה. אני שומע שיותר חשוב שאדם בכלל יפיץ.

אם התוצאה לא חשובה אז אתה לא מבצע את כל מה שאתה יכול. מה זאת אומרת לא חשובה, ואיך אתה מבדיל בין זה לזה? הפעולה עצמה גם היא חלק מהתוצאה.

תלמיד: יכול להיות שאני לא אכתוב יפה.

אז צריכים להקים גוף שיבדוק, שיראה, שיסדר הכול, עד שכולם ילמדו. כולכם חייבים להיות בעלי הפצה. לא רק שאתה כותב, כמוך צריכים להיות עוד 400 איש, ולא פחות ממך.

תלמיד: אני שואל על מידת היגיעה, על השיעור הזה שיש לכל חבר להפיץ.

אין לזה שיעור. אתה מבין שמדובר על תיקון העולם, על חובתו של האדם בחייו. מה אדם צריך בחיים שלו אם לא לפרסם את שם ה'? בשביל מה נולדת, בשביל מה אתה חי, בשביל מה אתה נוצרת? כדי דרך הכלים לפרסם את האור, את הכוח העליון לכל המציאות.

תלמיד: כשאתה אומר שאתה לא רואה מפעל הפצה, איזה מפעל הפצה אתה רואה?

אני רואה שכולם, מי שלומד אצלנו, בכל כוחו, בכמה שאפשר, ממשיך את ההסבר על תיקון העולם לכולם. אנחנו עלולים לקבל כאלה וירוסים בזמן הקרוב, שאל תתפעלו מה פתאום זה מגיע לנו. אתם בעצמכם מעוררים אותם. מה יש לי כאן להגיד. אם אתה לא מביא את החיבור, את החסדים, אתה מקבל את הדברים האלה לא מלובשים בחסדים ואלה המכות.

שאלה: קשה מאוד להעביר את ההסבר, נניח ימין ושמאל לא מאוזנים בטבע, מה זה איזון ברמת האדם שאדם יכול לאזן. יש בזה חורים שקשה מאוד להעביר לקהל. האם אתה יכול לתת הסבר פשוט לכל אדם ברחוב שהוא יבין בצורה מדעית מה הבעיה, למה פורצים וירוסים.

תרשום את השאלות האלה, אנחנו ניתן תשובות יחד.

שאלה: אחרי ההתחקות של המערכת של "אין עוד מלבדו" בהקשר של הווירוס, האם המערכת מביאה בחשבון את התגובה של הרצון לקבל שכרגע הוא בחר להתבודד, או בצורה שיש פה איזו דרגת חופש? האם מראש המערכת כבר צופה שבני האדם בעקבות הווירוס יתרחקו, כל אחד יתבודד בבית, או שבמערכת נוצר איזה עיוות בעצם והיא מייצרת את הווירוס עכשיו?

כל המערכת היא תלויה אך ורק בתגובה. וודאי שהבורא מכיר את התגובות ויודע את התגובות ואין לו עבר, הווה, עתיד ולא פועל מחוסר זמן, אלא אנחנו צריכים את הדברים האלה. או שאנחנו משלימים את עצמנו על ידי יגיעה נכונה ואז אנחנו לא צריכים את המכות כדי להתחכם על ידן. או שהמכות באות ואז אנחנו מאריכים את הזמן ואת הסבל. אבל בכל זאת הסוף הוא אותו סוף.

שאלה: נתאר לעצמנו שכל האנושות נמצאת בדרגה רוחנית, איך אז הופעתו של הווירוס החדש הזה הייתה מתפתחת?

הווירוס הוא תיקון. אם אנחנו לא יכולים להיות ביחסים טובים בינינו, בקשר נכון, בקשר פרודוקטיבי, אפקטיבי, מועיל לתיקון, אם אנחנו לא יכולים להיות בקשר כזה, אז הפסולת הזאת מצטברת ומצטברת כך שאנחנו לא יכולים לתקן אותה, להלביש בחסדים, ואז מגיע כזה דבר.

מאיפה הווירוס? אנחנו מתחברים, התחברנו בינינו בכל מיני צורות, כסף, מסחר, בכל מיני דברים. האנושות קשורה זה לזה וזה לזה, תראה מה שקורה, האניות, המטוסים, כל מיני דברים, בשביל מה? אם אנחנו מממשים את זה בצורה לא מטרתית עד איזה גבול, אז הטבע לפי התכנית שלו, ודאי שמתמלא ומתמלא עם הפסולת שלנו, ואחר כך מראה לנו את הפסולת ושצריכים לתקן את זה. כך זה קורה. זאת אומרת, וירוס זה התוצאה מההתקשרות הלא נכונה שלנו, שהגענו למצב שכבר חייבים לעשות איזו הפסקה. הפסקה ביחסים בין מדינות, עמים, בני אדם, כי זה מדי. אנחנו כבר נכנסנו לכאלו צורות קשר שרק פסולת אנחנו מייצרים. אז בא הווירוס הזה וקצת נותן לנו על הראש. אנחנו עכשיו יכולים להבין שהדרך שלנו היא לא הייתה דרך נכונה, אלא אנחנו צריכים להיות קשורים בצורות אחרות וכך צריכים לעשות.

לכן אני אומר שהפצה היא מאוד חשובה, כי היא תקצר את הדרך, היא תוריד את מידת הסבל מהאנושות, וזו העבודה שלנו. אם יש לכם "ואהבת לרעך כמוך" כלפי האנושות, אתם חייבים לדאוג שהם כולם יסבלו פחות. בואו נראה איך אנחנו יכולים לעשות זאת. הבורא רוצה שכולם ייהנו ממנו, ואם לא נהנים אז שיבינו כמה שיותר מהר למה לא נהנים.

תלמיד: לפי מידת הגדילה הרוחנית, האגואיזם וכן הלאה, גם הצרות יכולות לגדול, אנחנו פשוט עולים מעליהן?

ודאי שהצרות גדלות בהתאם למידת ההתפתחות. האדם הפרימיטיבי מרגיש רק שחסר לו לאכול מאיזה רגל של ממותה. אדם יותר מפותח כבר רואה שיש לו בית לא מסודר. יותר מפותח רואה שיש לו יחסים לא מסודרים בתוך המשפחה. עוד יותר מפותח הוא מגיע לדרגה רוחנית והוא רואה שהיחסים שלו עם האנשים האחרים לא מסודרים, שהם לא נמצאים בהתאם עם כוח הבריאה, עם חוק הבריאה.

זו הבעיה שלנו, זו בדיוק שיטת הנסתר, תורת הנסתר, שאנחנו לא רואים. אם היינו רואים את הבורא, רואים את כל המערכת איך היא מתפקדת בצורה אידיאלית והיינו רואים עד כמה אנחנו מנוגדים לזה, ודאי שהיינו מתקנים את עצמנו. כמו שכתוב, "כי מי פתי יאכל משהו עד שייחנק", ודאי שיעשה איזה דבר עבירה. כולם היינו צדיקים גדולים, גמורים, אבל זה ללא בחירה חופשית. הבורא רוצה שאנחנו נהיה גדולים כמוהו. כמוהו זאת אומרת חופשיים, שאנחנו על פני הטבע שמנוגד אליו נבנה את הטבע שלו. זה מאוד קשה ולא מובן איך, אבל דווקא בצורה כזאת אנחנו נהיה חופשיים, עצמאיים כמוהו. הוא לא יכול לברוא דבר פחות מזה, אחרת אנחנו נהיה כחיות.

תלמיד: הרי המקובלים גם חלו. זה לא שבעיה אחת מתחלפת באחרת. כל הבעיות האלה של העולם החומרי יישארו אפילו אם אנחנו נהיה ברוחניות, או שלא?

ודאי שכן. המקובלים חולים, מתים מפני שהם כלולים עם כל האנושות. בדרגת חי הם כמו כל האנושות. ואותו וירוס קורונה יכול גם לעבור על כל המקובלים. בזה אין שום הבדל. הגוף של המקובל והגוף של האדם הרגיל זה אותו גוף. ובזה אתה לא קונה שום מגן נגד הוירוסים האלה. שום דבר.

שאלה: המשימה של האדם היא להגיע להתכללות בסביבה ולעבוד בה בצורה כזאת שהטבע יוסיף לו את קו השמאל, האם דווקא הודות לתוספת הזאת הוא מוסיף אור חכמה או שהוא בעצמו צריך לנסות ולכלול בזה את האגו, את קו השמאל ובהתאם לזה לקבל את קו שמאל?

אנחנו לא צריכים לדאוג לא לאגו ולא לקו שמאל. אנחנו צריכים לדאוג רק לחיבור, ושיחד עם הנטייה לחיבור, אתה תראה שקו שמאל כל הזמן יבוא ויסייע לך להגדיל את החיבור.

תלמיד: בעבודה שלנו מובן איך אנחנו עושים את זה. מה בנוגע לקהלים הרחבים, אמרת שבשבילם העבודה היא להידבק אלינו, באיזו צורה הם אמורים להידבק אלינו, כדי לאזן בין קו ימין לבין קו שמאל?

לא, בלי לאזן ימין ושמאל. הם צריכים להידבק אלינו כמו ילדים קטנים שנדבקים לגדולים. שהם מבינים שאנחנו הולכים נכון ולהם אין לזה לא דחף, לא יכולת, לא תנאים פנימיים. יהיו כאלה שכן, יהיו כאלה שלא, אבל היחס הכללי יהיה שאנחנו מספקים להם את כל השיטה והם שייכים לשיטה ולכן הם נשמרים מכל המכות, זה היחס.

תלמיד: כלומר לקהלים הרחבים אין נחיצות בקו וימין וקו שמאל, ותמיד יהיה לא מובן עבורם איך לשלב בין השניים?

אין להם חיסרון בלנהל את העולם. למי שיש הוא נכנס, כמוך. ולמי שלא יהיה, הוא לא ייכנס. רוב הגוף של האדם הראשון, רוב הכלי דאדם הראשון, רוב הנשמה, הם דומם. כמו שהיקום כולו דומם, אחר כך צומח על פני כדור הארץ, אחר כך פחות זה חי ואחר כך עוד יותר פחות זה מדבר. ובאותה החלוקה יש במין המדבר גם דומם, צומח, חי, מדבר של המדבר. ככה זה.

שאלה: בקשר לווירוס הקורונה. מה אנחנו צריכים לשדר בהפצה שלנו נכון להיום? קודם דברנו על חיבור, על קשר הדדי, על התכללות הדדית, היום אנחנו שומעים שטוב אם כל אחד יבודד את עצמו, יישאר בבית שלו, בארץ שלו, וכאן אני לא בדיוק מבין מה אנחנו צריכים להסביר נכון להיום בהתאם לזה?

את סיבת הקורונה, למה היא באה. אבל לפני זה אנחנו צריכים להסביר את התהליך שהאנושות עוברת, למה היא צריכה להגיע למצב שהיא מחוברת בצורה נכונה. כי בצורה נכונה אם אנחנו, כל האנושות, נהיה מחוברים אנחנו לא נביא את עצמנו למשבר כזה כמו שיש עכשיו ויהיו עוד משברים גדולים קדימה.

אלא ההיפך, אנחנו נגיע למצב שבקשר היפה, הנכון בינינו אנחנו נשיג את הכוח העליון הכללי ששורה בטבע. בקשר הנכון בינינו הוא יתגלה, אנחנו פשוט נרגיש איך שהוא פועל בנו. אני מתייחס אליך ואליו ואליו ולכולם ככה, כל אחד בצורה יפה זה לזה, ופתאום אנחנו מתחילים להרגיש שבזרימה הזאת שאנחנו מתייחסים יפה בינינו, יש עוד מרכיב נוסף, כוח עליון. שסך הכול היחסים היפים בינינו הם הביאו אותנו להרגשה שמה שאנחנו עושים הכול בא לא מאיתנו, אלא שיש כוח בינינו שפועל והוא הזמין מאיתנו כאלה פעולות שאנחנו פתאום רוצים להתקשר יפה זה לזה.

מאיפה זה בא? בהסתרה מאיתנו הוא מזמין בנו כאלה כוחות, כאלה יחסים ואחר כך הוא מתגלה. וכשאנחנו מצידנו נמצאים ביחסים יפים זה לזה, הוא מתגלה ומראה לנו שזה הוא גרם ושהוא עשה ומתלבש בנו. ואז יש לנו קשר עם אותו כוח עליון, זה נקרא "גילוי הבורא לנברא", לזה אנחנו צריכים להגיע, אין דבר יותר מושלם. ואז אנחנו משיגים את החיים שלנו, לא האומללים בין וירוס לווירוס עד שמתים, אלא אנחנו מרגישים את החיים שלנו נצחיים ושלמים.

שאלה: אמרת שדרך ההפצה אנחנו יכולים להפחית את הסבל באנושות. אבל אנחנו גם לומדים שהמכות לא בהכרח יסתלקו אלא יכולות גם להתגבר. איך דרך הפעולות שלנו אנחנו מקלים על הסבל של האנושות?

את זה אנחנו צריכים להסביר, שכל המכות האלה באות כדי לסדר בינינו יחסים נכונים, שנרגיש את עצמנו כפועלים בתבנית אחת, על ידי כוחות הטבע הטובים ולא על ידי האגו שלנו, וכמה שנתקרב ליחסים טובים בינינו, נרגיש פחות את המכות. בסך הכול אין כאן שום תרופה אחרת נגד הווירוסים האלה שלא יהיו. וכמה שאנחנו יותר ויותר נתקדם בהתפתחות האגואיסטית שלנו, אנחנו רואים, רק עכשיו אנחנו מבינים עד כמה אנחנו תלויים זה בזה, עד כמה האגו שלנו נעשה ממש סביב כדור הארץ.

אנחנו כבר נמצאים כמערכת אגואיסטית אחת, אחידה. הגיע הזמן לתקן אותה. לכן כמו שבעל הסולם כותב, אנחנו הדור האחרון, "שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו" וכן הלאה.

יוצא שאין לנו ברירה. לכן זה שאנחנו מזמינים מהטבע כאלה תגובות זה טבעי. מעכשיו והלאה התגובות האלה, אם לא ניקח אותן ונתחיל לאמץ אותן בצורה נכונה, ונתקן את היחסים בינינו, אז המכות האלה יתחילו להיות לפי מה שבעל הסולם אומר בכלל מלחמת עולם שלישית ורביעית. אבל לעומת זאת תראו במה אנחנו זוכים, קצת איזה וירוס, מה יש, עושה פאניקה בינינו, יפה מאוד, פוחדים, יפה, אנשים לא יודעים מה לעשות, זה טוב מאוד, שיישבו בבית, יפה. שיפטרו 90% מהאנושות, איזה אוויר נקי יהיה, הכול יהיה יפה.

הבורא ילמד אותנו.

שאלה: האם בסופו של דבר אנשים צריכים להגיע לאיזו הסכמה עם המסר שלנו, או רק בזה שהם שומעים את ההסבר שלנו זה כבר יעזור להם כנגד אותן המכות שיבואו?

אפילו אם לא מסכימים, אבל שומעים ולא מסכימים זה כבר טוב, זה כבר קשר. קשר יכול להיות שלילי, יכול להיות חיובי, זה כבר לא עלינו, אנחנו צריכים להשתדל להביא להם ידיעה. לא שכנוע, ידיעה. שלפי חכמת הקבלה או לפי כאלו וכאלו תופעות בטבע אפשר לחשוב שכך וכך, בכל מיני צורות. אבל זה שיסכימו, אני לא מתחשב בזה. ודאי שזה טוב, אבל זה לא משפיע עלי בחזרה. אני יודע שכל העולם לא מסכים איתי וגם חצי מהתלמידים שלי לא מסכימים איתי, אז מה. מה לעשות, זה הטבע.

תלמיד: אנחנו כתלמידים לומדים ממך שפה, לומדים ממך חשיבה, לומדים תפיסה לגבי הטבע, הבורא, ולנו יש בעצם מסר לכל העולם, לכל החברה כדי לשנות את כל מה שאמרת. אבל אין להם את השפה שלנו, זאת אומרת יש איזה מצב סטגננטי פה, כמו בבל. אנחנו רוצים לתת מסר, אנחנו רוצים לעזור, אנחנו משתדלים, אבל אין להם שפה שיוכלו לקלוט את כל מה שאנחנו רוצים, את כל המתנה הזאת.

אתה תתלונן לבורא, קודם כל על זה שהעולם מפגר, על זה שהמורה שלך גם מפגר, הוא לא יכול ללמד אותך בצורה נכונה כך שתכתוב או תספר משהו לעולם בצורה נכונה, ותתלונן על עצמך, שאתה מפגר, שאתה לא יכול לקלוט את המסר ולהפוך אותו למה שמתאים לשדרות העם. מה יש, תעבוד על זה.

תלמיד: אני באמת משתדל, כל יום אפילו מתפלל לזה, אני פשוט אומר, האם יש אפשרות שכל אומות העולם יבואו ויקשיבו לנו וירצו את אותה מתנה, אבל ההבדל הוא שהם צריכים לראות. צריך נס או משהו פרקטי.

יש לך האשמה לבורא אחרי הכול שהוא לא מביא נס.

תלמיד: גם, לכולם. איך נציג את עצמנו בפני אחרים "תראו יש לנו דרך מצוינת".

אני לא רוצה לשמוע את הטענות האלה, יש עליך עבודה, אתה תעשה. וכל מה שאתה רוצה לדחוף את זה, לא מקובל עלי. אני לא רוצה לשמוע את זה, כי גם לי לא חסרות כאלה טענות למה זה כך, אין לי בריאות, אין לי שכל, אין לי אפשרויות, אני מוגבל בשכל, ברגש וכן הלאה. אני על זה לא הולך להתלונן, גם לא על האנושות, וגם לא על הבורא. אני מתלונן רק על עצמי, למה אני לא מספיק משקיע כוחות, זה הכול.

שאלה: אם אני מבין נכון, ככל שאתחבר יותר עם העשירייה שלי, אעבוד איתם יותר, אקנה יותר מילים, יותר הרגשה מה זה נקרא לעבוד בג' קווים, מתוך זה אוכל גם להעביר לאחרים, לאנושות מה אנחנו עושים בינינו, איך אנחנו מתחברים. אמרת לי אתמול שאנחנו מפיצים כדי לקנות צורך להתחבר יותר בינינו, איזה דחף שהחברה תדחוף אותנו להתחבר יותר ולברר בינינו את הדרך. אבל עשיתי בירור פעם נוספת עם החברים ואני לא מרגיש שאנחנו מקבלים איזה דחף או צורך באמת להתחבר יותר בינינו כתוצאה מההפצה שאנחנו עושים. זאת אומרת, משהו פה לא מסתדר לי.

כן, אני מבין אותך. אתה אומר לבורא, אם תיתן לי רצון גדול יותר אז אעשה מה שצריך, אם לא תיתן לי אז לא אעשה. זה כמו החברים שדיברו לפניך, גם טענו כך.

אין לי מה להגיד. אם בצורה כזאת נעבוד אז אנחנו צריכים לעזוב את כל חכמת הקבלה. בשביל מה לנו ללמוד, בשביל מה לנו לעשות כל מיני דברים? אנחנו לומדים כדי להמשיך מאור המחזיר למוטב, כדי לעורר בנו אותם רצונות, אותן התשוקות שעכשיו עוד לא נמצאים בנו. בשביל מה לי ללמוד ולעשות כל מיני פעולות? כי אני רוצה חסרונות שעכשיו אין בי, חסרונות לבורא, לתיקון.

לכן אנחנו לומדים, לכן אנחנו יושבים כאן בבוקר ועושים את הכול, כדי להתרשם מחכמת הקבלה, מהאור העליון שימשוך אותנו, שיקרב אותנו, שאנחנו נוכל לדרוש ממנו. מה אתם אומרים לי אני לא מבין, גם הקבוצה הקודמת וגם אתם, מה אני שומע? אנחנו צריכים להצטייד בחיסרון ולבקש שנרצה מה שלא רוצים.

כתוב על חיסרון ללא חיסרון, זו העבודה שלנו, שנרוץ לפני העגלה. צריכים להכין את הנושא הזה, איך אנחנו מייצבים ומייצרים את החיסרון שלנו ואנחנו בזה מקדמים את עצמינו. זה שייך לגדלות הבורא בינינו, לכל הדברים. אבל חבר'ה, אני לא רואה בזה שום פתרון מלמעלה, כל הפתרון צריך לבוא מאיתנו.

שאלה: ברצוני לספר על המצב באיטליה, בתי החולים מפוצצים באנשים ויש כבר פעולות שהצבא מעורב בהן. חוץ מהווירוס יש תחושה כללית של פחד בכל איטליה. איזו פעולה הכלי העולמי יכול לעשות אולי ביחד, כמו איזו עזרה ראשונה כדי לסייע למצב הזה שקורה באיטליה?

כשאני מסתכל על המפה העולמית אני עדיין לא יכול להגיד שאני מבין למה דווקא המדינות האלה הן המדינות שבהן הווירוס הזה במיוחד פוגע. אין שום דבר בחברה האיטלקית נניח, שדווקא שם זה יתרחש, גם מצד הטוב, גם מצד הרע, לא חשוב מאיזה צד תסובב, לא יודע. באמת עדיין לא חשבתי על זה כל כך, אבל אני לא מרגיש את זה כך בצורה ישרה שזה נגלה. זה שזה במזרח הרחוק זה ברור, כי שם היום דרום קוריאה, יפן, סין, הן המדינות שמייצרות את הכול, אז לעצור אותן זה ברור ששם צריכה להיות איזו מכה.

איטליה? לא יודע. איראן? זאת אומרת, יש כאן אולי איזה חשבון רב גוני. מה שאני יודע שאני לא יודע, לא רוצה לדבר על זה בינתיים, לא בטוח. אלה דברים שמתגלים לאט לאט.

שאלה: אפשר לשאול על פורים?

יופי.

שאלה: למה הבורא מקדם את המן ולא את מרדכי? האם זה לא צריך להיות ההיפך?

אתה לא קראת את כל מה שכתוב על כך בהיסטוריה, כתוב על זה. יש לנו את המאמרים האלה בתרגום לאנגלית?

תלמיד: רק קטעים.

לא, לא רק קטעים, אלא בכלל, למה המלך גידל את המן. אי אפשר להגדיל את הימין ללא השמאל, דווקא בהרבה מקרים כתוב, שבזה אני אתקדש. את הימין אתה יכול להעריך רק לפי השמאל.

שאלה: בצ'ילה אין לנו את וירוס הקורונה, אבל יש ווירוס הנקרא משבר חברתי, מזה ארבעה חודשים יש התנגשויות עם המשטרה, יש כבר יותר משלושים מתים, וזה כואב. איך אנחנו יכולים להביא את ההסבר שהמשבר הזה צריך להביא אותנו להתעוררות רוחנית? איך לקרוא להתעוררות רוחנית לאדם שלא מרגיש שיש לו אגו, שלא מרגיש שיש רע שיש לתקן אותו?

אני לא חושב שאנחנו צריכים לדבר במילים כאלה כמו שאתה מדבר. אנחנו צריכים להסביר שהעתיד הטוב שלנו תלוי ביחסים הטובים בינינו, ואיך אנחנו יכולים להגיע ליחסים טובים. בואו נקטין קצת את האגו שלנו, את הדרישות זה מזה וכך נתקדם, בזה אנחנו נוכל לבנות מדינה יפה וטובה.

הכול נמצא בצ'ילה, אתם מכינים יין משובח, יש לכם פירות מצוינים, הכול מצוין. מה חסר? זו המדינה הכי אירופאית מכל דרום אמריקה. חסר רק הסבר, שהכול תלוי בכמה שאנחנו נתקרב זה לזה בצורה נכונה ויפה, בזה נרפא את כל הבעיות. אין לי יותר מה להוסיף.

שאלה: ה"זוהר" אומר שכל העולם נמצא בתוכי. וכשהתחלתי ללמוד את חכמת הקבלה הייתי טוב מדי, הייתי נחמד כלפי העולם.

מאז הוא התקלקל. אז מה השאלה, לָמה התקלקלת? מראים לך מה יש בך רע כדי שאתה תתקן, זה נקרא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". היצר הרע שלך יהיה יותר ויותר גדול, ואתה כל פעם תצטרך לתקן אותו, לעלות מעליו יותר ויותר. אתה פתאום תשנא את החברים שלך כדי להתחבר איתם מעל השנאה, ועוד יותר תשנא אותם ועוד יותר תתחבר אליהם מעל השנאה, וכך כל פעם.

שאלה: קשה לנו להעביר את המסר לעם, אנחנו מרגישים שלא שומעים אותנו. האם נכון יהיה לומר שאנחנו צריכים להוסיף את האור המקיף לתוך המעשה שלנו?

למעשה שלנו, ודאי שכן. האור המקיף זה שאנחנו נתחבר יחד, ואז יהיה לנו יותר אור מקיף ואז אנחנו יותר נשפיע על אנשים, ללא ספק.

שאלה: עכשיו עם וירוס הקורונה, אין יותר מדי טענות נגד היהודים. אבל מה שכן, תמיד שמגיע פורים אז אני רואה הרבה בתגובות על קליפים שאנחנו עושים, אנשים אומרים, מה אתם מתלוננים הרי בפורים אתם חוגגים רצח עם שעשיתם בפרס. איך אפשר בקלות להסביר להם בלי להושיב אותם ללמוד את כל חכמת הקבלה, שהכול בתוכי?

לא, לָמה בתוכי, אתה לא יכול להסביר להם שזה בתוך האדם, תסביר להם כמו שזה היה, שכל היהודים קמו והרגו את כל השונאים שלהם, ואחר כך עשו משתה.

תלמיד: זה בדיוק.

מה בדיוק?

תלמיד: זה בדיוק הסיפור, אבל שאנחנו מנסים להסביר את תפקיד היהודים בעולם, זה לא פשוט.

אתה לא יכול להסביר להם שזה נמצא בתוך האדם, ושזה לא בין בני האדם, אלא בתוך האדם, וכל אדם ואדם צריך להרוג את "המן" שבו, שזה האגו שלו שמפריע לו ולאחרים. ושהוא הורג את האגו שלו, זה לא שהוא הורס, אלא הוא הורג רק את השימוש שבו, בעל מנת לקבל. אתה לא יכול להסביר את הדברים האלה.

תלמיד: ברור.

מה יש לעשות?

תלמיד: אנחנו כל הזמן מנסים להסביר את נקודת הייחודיות של העם היהודי, שיש לו תפקיד, שהוא לא סתם עוד עם, עוד שנאה שמתעוררת בין קבוצה לקבוצה אחרת, שיש להם תפקיד כלפי האנושות.

אתה לא יכול לעשות הפצה נקודתית, אתה לא יכול, כי תמיד יהיו לך הרבה מתנגדים או כאלה שמדברים בצורה גם חכמה ואחרת.

תלמיד זו בדיוק הנקודה, אם אתה מתחיל לפרוט דברים, כמו שאתה אומר, לדיונים אחד על אחד, זה לא עובד. אנחנו מנסים ליצור איזו תנועה כללית ברשת, האם להתעלם מהדעות הייחודיות ולהביא דעה כללית של המסר?

חוץ מ"ואהבת לרעך כמוך" של שיטת אברהם אין לך מה להגיד, כי כל היתר יחשב כדת. ואת הדת שלך הם שונאים, כי יש להם דת משלהם, לא חשוב מאיזה סוג. אלא רק "ואהבת רעך כמוך", שזה לא יכול להיות אחרת בימינו, ווירוס הקורונה דווקא מדבר על זה.

איך מיישמים את זה? למעלה מכל ההבדלים, למעלה מכל הדתות, יש לנו שיטה איך אנחנו יכולים להתחבר. בלי חיבור האנושות פשוט נגמרת, עוד מעט הכול נגמר, כדור הארץ יכבה, יתפוצץ וגמרנו.

תלמיד: זה ברור. אז את כל ההיסטוריה לשים בצד, להגיד בואו נמחק, בואו נתקדם, נסתכל קדימה?

אתה לא יכול להיכנס להיסטוריה, הם יביאו לך כאלה דברים שאתה לא תוכל לצאת מזה, לא תוכל להסבירבגלל המוגבלות שלהם. וחוץ מזה יש כאן עניין של דת ונגד הדת, בשביל מה לך. אנחנו לא מתעסקים עם מה שנגד או בעד הדת, אנחנו בשלנו. אנחנו הולכים לא עם השיטות שגדלו אחרי החורבן, אלא עם השיטה שהייתה מימי אברהם ועד חורבן בית המקדש השני, וזה "ואהבת לרעך כמוך". האחרון שצעק את זה היה רבי עקיבא, ואנחנו ממשיכים לצעוק את זה, זה הכול. כל היתר נכנסו אחר כך לגלות, לחושך, להסתרה, אנחנו לא רוצים להיות בזה.

תלמיד: האם יש דרך לדבר ליהודים דווקא עכשיו לאור ההתפרצות של וירוס הקורונה, להיות כוח כזה בעולם או שזה רחוק מהם?

לא, יהודים לא ירצו. אתה רוצה לומר להם שיש להם קשר לקורונה?

תלמיד: לא בהכרח, אבל אולי יכולה להיות להם השפעה חיובית עכשיו, כשכולם בפניקה וכולם בהתרחקות.

מה תסביר להם, שהם צריכים להתחבר? קשה מאוד. תנסה. אם בזמן שמרביצים להם בניו יורק אתה לא יכול להסביר להם שום דבר, אז וירוס הקורונה ישפיע עליהם? בעיה, עַם קשה עורף.

שאלה: האם אפשר לעשות כנס וירטואלי עולמי, שבו נאסוף את כל החסרונות ונתעסק גם בהפצה, נלמד את ההפצה ואחרי זה נעשה הפצה וירטואלית לכל העולם?

אני אשמח. נראה לי שאתה דווקא יכול בזה לסייע. כן, אני מסכים לזה. בואו נכין. אני לא יודע מתי נוכל להקים את הכנסים שלנו בכלל, מי יודע איך הקורונה הזה יתפשט. יכול להיות שזה בכלל להרבה זמן, ואם נחזור בכלל לאותו עולם כמו שעזבנו אותו לפני חודשיים נגיד, אני לא בטוח. יהיה לנו קשר וירטואלי רק עם כל החברים שלנו, וגם כנסים נעשה בצורה וירטואלית. צריכים להתכונן לכל דבר. יש לי כנס בארצות הברית, כנס בקישינב במולדובה, ועוד כנסים, בצילה בנובמבר, מי יודע, אני לא יכול להגיד.

אני רואה בינתיים לפי איך שמפטרים אנשים, אלפים בקלות, זה לא לחודש ימים. לא שמשחררים אותם לחופש בינתיים, אלא ממש מפטרים אותם מהעבודה, זה מפחיד. כי גופים כאלה גדולים כמו אל על נגיד, מאות אלפי אנשים שקשורים לזה, והם ממש מפטרים, ממש מנקים את השטח, כנראה שיש להם איזה נתונים ביד שהם כך עושים. זה לא פשוט להקים כאלו מערכות ואחר כך ממש להשמיד אותן. אני רואה בכל הדברים האלה ממש סימנים מפחידים.

שאלה: הווירוס הזה הוא איזה שילוב מאוד מיוחד בין ההיבט הביולוגי ובין המדיה.

כן, ודאי, אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה כאן. מצד אחד בסך הכול מה יש כאן, שלושת אלפים מתים. אתה יודע כמה יום יום מתים בכל העולם מכל מיני תאונות ובעיות? אלא יש כאן איזו תופעה מיוחדת נוספת, חושבים שיש כאן איזו מחשבה מאחורי זה.

תלמיד: אם כך מה שהייתי רוצה להגיד, שיש לנו הזדמנות. אנחנו עצמנו התחלנו לקרוא את מאמר ל"ז של פורים, התחלנו עם המן ומרדכי ולאט לאט התחלנו לברר את כל המונחים האלה. ופתאום גיליתי שיש לנו את כל האלמנטים בשביל לעשות איזה פרסום קטן, עם נקודת משבר, על זה שאדם צריך לצאת מעצמו או הגבורה הזאת וקתרזיס. ואני חושב שזה יכול לתפוס ממש טוב בעיקר כלפי הבעיה הזאת שאנחנו מתמודדים איתה.

אני לא כל כך מבין את הרעיון שלך, אולי תכתוב עליו דף או חצי דף ואחרי זה אני אוכל לענות לך.

שאלה: אומרים עכשיו בעולם שהמקור שממנו מתפשט לכל העולם הווירוס זה דרך איטליה. והאיטלקים כרגע חווים מצב, אני לא רוצה לקרוא לו אנטישמי, אבל יש שינוי התנהגות כלפיהם ותפיסה כלפיהם מאוד דרסטית. אם קודם היו אוהבים אותם, כרגע נורא מפחדים מהם, ויש יחס של דחייה מאוד חזקה כלפיהם.

לפני כנס בולוניה, הכנס האחרון באיטליה, אמרת שהאיטלקים הם הארכיטקטים של הכלי העולמי, הם אלה הבנאים שאמורים לבנות את כל השלד שממנו ישראל יוצקת את התוכן שלה לעולם. השאלה שלי, האם הכלי העולמי עכשיו צריך להתמקד במחשבה ובתפילה על איטליה שימצאו את השורש שלהם, את הייעוד שלהם, ויתחילו לפעול בצורה נכונה כמרכז שממנו כל האור שיוצא מפתח תקווה, יוצא לעולם? אולי אנחנו צריכים איכשהו להתמקד שם באיזושהי פעולה מצידנו ומצד כל הכלי העולמי?

על זה אתם צריכים לחשוב. אתם הכלי העולמי, יחד כולנו, כל הקבוצות וכל אלו שנמצאים על המסכים שלנו ועוד אחרי המסכים, כל אותם אנשים שנמצאים איתנו בקשר, אתם צריכים לחשוב מה אתם עושים.

בחיבור ביניכם, כשאתם תתחברו ביניכם, ודאי שכל איטליה, אמריקה הלטינית ואירופה והמזרח הרחוק, כולם כולם ירגישו הקלה. אתם רוצים לרפאות את הווירוס? בבקשה, תתחברו אתם, אל תחשבו על איטליה. איטליה תהיה כתוצאה ישירה ממה שיקרה ביניכם. אם אתה מחפש איפה הווירוס, הווירוס בכם, שיהיה לך יותר ברור. אני מצטער אבל ככה אני צריך להגיד.

תלמיד: בגוף, יש מקום ששותה, מקום ששומע, כל איבר יש לו את היכולת שלו ואת מה שהוא אמור לעשות. האם כרגע הכלי אמור לחשוב על איטליה כאיבר הזה?

לא צריך לחשוב על איטליה, שוב אני אומר לך ואתה בשלך. אנחנו לא צריכים לחשוב על איטליה, אנחנו צריכים לחשוב על הכלי הכללי. כמו שאנחנו לא מדברים על התיקון שאנחנו צריכים להיות בטוב, אלא אנחנו מתקנים את עצמנו ועל ידי זה לכולם יהיה טוב. זה העניין. איטליה קרובה אליך, אבל אם זו הייתה לא איטליה אלא אינדונזיה, לא היית חושב כך.

לכן צריך להבדיל, יש עניין איפה שאתה יכול לתקן את הכלי, ותוצאות מהתיקון. אז התיקון הוא צריך להיות מהראש והראש זה אתם. ואם לא תתקנו את עצמכם אז מה אתה רוצה, אתה הולך להסביר לאיטלקים מה שהם צריכים לעשות? זה הדבר האחרון. כמה שתכתוב שם מאמרים אולי זה ייתן משהו, זה ייתן, אבל לא שזה ירפא עכשיו את הווירוס.

אתה חייב קודם כל לרפאות את הווירוס ביניכם. אני לא רואה אחרי הכנס שהחברה מתאוששת מזה שקיבלה תוספת עביות. ממש לא. אני בעצמי מרגיש את ההכבדה הזאת, אני מסתכל על כולם, חצי לא באים לשיעור, חצי נרדמים, אלו שפועלים אפילו במפעל כאילו ממשיכים את החופש שלהם, מה קורה? תשאלו את עצמכם, אתם מקור הבעיה, הווירוס יוצא מכאן.

(סוף השיעור)