שיעור בוקר 05.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

פועלים בערבות – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין:  שיעור בנושא "פועלים בערבות", קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מספר 6.

"אתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. כי אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם, כמו שכתוב "יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת". 

היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה […] ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו." 

(הרב"ש. אגרת כ"ד)

עלינו להשתדל להראות לחברים, לכל חבר וחבר, עד כמה אנחנו נמצאים באהבה אליו, וכך בין כל החברים. בצורה כזאת נזכה לחיבור הנכון והבורא יגלה לנו אהבתו בתוך האהבה שלנו לחברים.

שאלה: במה מתבטא שוויון בעשירייה?

שוויון בעשירייה מתבטא בכך שכולנו רודפים אחרי תכונת האהבה בין כולם.

תלמיד: כולנו שונים, יש חברים דומיננטיים יותר, יש חברים שפחות.

לא לפי זה אנחנו בודקים, גם לא בודקים לפי איזה תכונות מיוחדות כל אחד נולד, כי כך הוא נולד, הוא קיבל כך מהלידה. אלא חשוב לנו כמה כל אחד משקיע, כי לפי זה אנחנו נמצאים בנטייה דומה זה לזה.

תלמיד: זה העניין, כי לכל אחד יש תכונות שונות.

אמרתי לך, זה לא תלוי בתכונות שלו. אם אני נולדתי חלש, אגואיסט, ואתה נולדת חכם וחזק, אז לך קל יותר להגיע לכולם ולסובב את כולם ולעשות את הכול, ואני בקושי בקושי מתקיים בתוך הקבוצה. הכול תלוי ביגיעה יחסית.

תלמיד: אנחנו מדברים על ערבות הדדית, על שוויון, על השתוות הצורה, האם זה נכון?

הכול נכון, צריכים לחבר ולהגיע להשתוות.

שאלה: בקטע מדובר על כך שצריך לעורר את האהבה עד שהשלהבת תהיה עולה מאליה. מה זאת אומרת עולה מאליה?

זה מה שאנחנו צריכים להשיג. כשהבורא יכנס בפעולה הזאת יחד איתנו, אז הלפיד הזה, האש הזאת תמשיך לבעור מעצמה.

שאלה: איך לפתח יחס לבבי כלפי החבר?

יותר ויותר לחשוב שבלעדיו אתה לא מגיע למטרת הבריאה.

תלמיד: במה זה תלוי?

זה תלוי בכמה אתה מקדיש לו תשומת לב, עד כמה שניכם מתקשרים ביניכם כדי ליצור אחד שלם.

שאלה: כתוב לעמוד על המשמר כל היום וכל הלילה. מה זה לעמוד על המשמר ואיך עושים את זה?

לשמור שהחבר שלך לא ייפול אלא כל הזמן יהיה בהתרוממות יחד איתך.

תלמיד: לשמור על החבר, זו הכוונה.

כן.

שאלה: להיות רגיש כלפי החבר, להיות עם הלב פתוח, במה זה תורם לערבות בינינו?

אם אתם מתחברים יחד, אז כל אחד נכלל בחברו וכבר יש ביניכם תכונות משותפות.

תלמיד: הערבות היא שאני ערב לחבר שלא יחסר לו כלום, אז מה זה מוסיף שאני עושה את זה עם רגש?

הרגש הוא העיקר. כל מה שיש לנו זה רגש, איזה עוד כוחות יש לנו שאנחנו משייכים אותם לנשמה? רק רגש. השכל הוא כדי לסדר את הרגשות, אבל הרגשות הם עיקר הכלי.

תלמיד: מה ההבדל אם הערבות נמצאת עם דרגות יותר גבוהות של רגש, עם יחס יותר לבבי בינינו?

יש יותר אפשרות להתקרב לבורא.

שאלה: אני מרגיש שאנחנו בעשירייה צריכים לבנות רמה של אמון. איך אני איך אני יכול להגיד שהחבר שאני רוצה לתת לו את כל כולי הוא באמת חבר שיישאר איתי עד הסוף, שהוא נאמן? איך אני יכול גם להגיד את זה על עצמי? כי אומרים "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".

1. אתה הולך יחד עם הקבוצה ועם הבורא, ומה שיקרה יקרה. אתה מוסר את עצמך לידיים של הבורא. אם מישהו שם אותך בעשירייה אחת, מקרב אותך לאיזשהו חבר, אז לפי זה אתה הולך.

   תלמיד: אנחנו רואים הרבה דוגמאות של חברים שיוצאים מהדרך.

   אני מקווה שאלו לא דוגמאות בשבילך.

   תלמיד: זו לא דוגמה בשבילי. איך אני יכול לדעת שהחבר שעכשיו אני הולך איתו הוא חבר שאני יכול באמת לפתוח כלפיו את כל כולי?

   תפתח כל עוד הוא איתך, אחר כך לפי מה שהבורא יעשה אתכם, אז תראה.

   תלמיד: זה שאני אפתח את עצמי, האם זה תנאי לזה שהוא גם ייפתח?

   זה לא שום תנאי, זה סימן לבורא שאתה מוכן לקשר. קודם כל אתה משפיע לבורא.

   תלמיד: בלי לצפות לשום דבר.

   אתה יכול להתפלל, אבל לא שאתה בכך ממש משפיע מראש. תתקרב, תפתח את עצמך, תתפלל, תנסה לקרב אותו לליבך וכך זה יקרה.

   תלמיד: זה כאילו להשפיע לכלום, כך זה נראה. למה אני מצפה?

   אתה מצפה שהחבר שלך יענה לך באותו דבר והתגובה שלו תהיה כתשובת הבורא, את זה הבורא יעשה.

   תלמיד: ואם אין תגובה?

   אז אתה צריך להשקיע יותר.

   שאלה: אנחנו נותנים הרבה דוגמאות של עבודה עם חבר. בפועל, אנחנו לא עובדים עם חבר, אנחנו עובדים בכל המפגשים שלנו עם העשירייה, מרגישים את העשירייה כולה ועם חבר אינדיבידואלי יש ניתוק. האם צריך גם לברר מה החבר עובר בצורה אינדיבידואלית?

   לא, אנחנו לא צריכים עד כדי כך לחטט ולהיכנס, אנחנו לא פסיכולוגים.

   תלמיד: אז לקבל כל חבר מהמבט על העשירייה כולה?

   כן.

   שאלה: כשניסיתי הרבה פעמים במשך היום לחשוב על חברים לפי עצתך, מצאתי שאין לי כל כך מה לחשוב, אני נזכר בשמות, מבקש מהבורא שיהיו מחוברים. אבל איך לעשות את זה מעניין? כי זה נכבה כמעט.

   תמשיך.

   תלמיד: לא כל כך יודע איך להמשיך.

   תפתח את הלב שלך אליהם.

   שאלה: איך נכון לחזק את החברות? האם צריך להשקיע את כל המאמצים בלחזק להן את המסגרת, או שגם צריך לטפל במצב הרגשי של החברות כל יום?

צריכים לטפל בקשר עם החברים יום יום. הרב"ש היה אומר שזה כמו תינוק שחייבים להאכיל אותו כל הזמן אחרת הוא לא יגדל. כך זו אהבת חברים.

תלמידה: אמרת שלא צריך לטפל בגשמיות שלהן. אבל ביום יום הדבר משפיע על העבודה ועל הרגשות שלהן. איך להתייחס נכון להשפעה של הגשמיות על הקשר בין החברות?

את צריכה ללמוד את זה מהמעשה, ואז הכול יסתדר.

לגבי כנס טורקיה, מה תרצו שנלמד שם ואיזה דברים נעשה?

תלמיד: בוודאות חסר המיקוד, תשומת הלב אפילו האינסטינקטיבית לעקרונות העבודה. אם יעירו אותי באמצע הלילה וישאלו אותי, מה הם שלושת העקרונות של העבודה שעכשיו הכי חשובים על הנושאים שאנחנו לומדים, על היחס שלי לחברים, לספרים, אז אני לא מספיק מוכן.

פעם עשינו בעשירייה כעין פנקס שירות, שבו כתובים היסודות הבסיסיים ביותר של עקרונות העבודה, של היחס הנכון מגובה בציטוט קצר. אני גם רואה את הקושי שיש לחברים להבין את העומק, את הגובה שעוזר בחיבור בפעולות משותפות, הכול יושב על עקרונות העבודה.

בסדר. טוב. נעשה.

תלמיד: לגבי כנס טורקיה שלפנינו. היה לנו לפני יותר מעשר שנים כנס מאוד שונה מכל הכנסים שהייתי בהם, דווקא בגלל המקום. זה היה במלון מפואר, מין כנס משפחות, אתה יוצא משיעור והולך לבריכה.

הכנס יהיה בינואר, לא תהיה בריכה, אבל נשתדל לעשות אותו שמח, יפה, נעים, נוח.

תלמיד: אחרי פתיחת הלב ולפי מה שכתוב בקטע, "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת"¹ נראה לי שנושא הערבות הוא הנושא הכי מתאים.

בסדר. טוב.

תלמיד: אני מציע להכין תכנית למשפחות בטורקיה.

תעשו מה שאתם רוצים, אתם מספיק מאורגנים לעשות מה שתרצו לילדים, לנשים, למשפחות. אני אישית לא יכול לעסוק בזה, אבל מברך על זה בכל צורה. כמובן שקודם כל צריך ליצור את לו"ז הכנס, ובהתאם כבר תראו מה לעשות בזמן שאתם בשיעורים. ביתר הזמן אתם יכולים לעשות מה שתרצו.

(סוף השיעור)