בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.10.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי כ"ה, דברים היוצאים מהלב*

1. חשוב לנו מאוד, אמנם שאנחנו לא מרגישים ממש את הפעולות הרוחניות שאנחנו עושים וכמה אנחנו בזה פועלים על איחוד הלבבות והרצונות, אבל בכל זאת הנטייה לזה כבר פועלת, וכבר בדרגה הראשונה של איחוד הלבבות תפתח לנו הרגשה ראשונה של המדרגה הרוחנית שאנחנו צריכים להשיג, מדרגה ראשונה של גמר התיקון, כי אנחנו מתאחדים כבר במערכת אדם. זה מה שעומד לפנינו.

2. *חשוב לנו מאוד להרגיש לב של כל חבר וחבר. אנחנו צריכים להבין כמה אנחנו עדיין נמצאים בכוחות שדוחים זה את זה. הכוחות האלה נשארים, כי העביות שמתגלה עומדת וממשיכה לעמוד ולהתחזק בסיום הפרצוף שלנו*. אנחנו מגיעים למצב שכל העביות תתגלה, ומעל זה נגלה את החיבור. לכן העבודה שלנו צריכה להיות כבר ב-2 קווים. יש קו שמרחיק בינינו, זה האגו שלנו ההדדי, ואנחנו מסכימים עם זה, כמו שאנשים בוגרים מבינים שכך צריך להיות בבריאה, שכל הבריאה נקרא בר, בריאה, בר ממצב החיבור שהיה קודם. ועכשיו אנחנו צריכים להתחבר למעלה מהדחיות, ניגודים, סטיות, שנאות וכן הלאה. על כל פשעים תכסה אהבה..

3. לכן *העיקר זה עבודה בלב. את השכל אנחנו צריכים אך ורק במידה שאנחנו צריכים לעבוד עם הלב*. לכן בגישה כזאת אנחנו צריכים להשתוקק לחיבור. אם אנחנו רוצים לעבוד עם השכל יותר ממה שיש לנו נטייה לחיבור, זה נקרא *חכמתו מרובה ממעשיו*, שמפעילים את השכל כמו פילוסופים, כמו פסיכולוגים, כל מיני חכמים. אנחנו בחכמת הקבלה *צריכים להפעיל את השכל אך ורק במידה שאנחנו צריכים להשתמש ברצון שלנו, להעמיד אותו נכון, לסובב אותו נכון*.

4. השפעת הסביבה על האדם. אם הוא נמצא בין מי שנמצא, אז הסביבה בסופו של דבר משפיעה עליו. *אדם לא יכול להתגבר ולהתנגד נגד הסביבה שהוא נמצא בה. אנחנו צריכים להבין שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתרחק מסביבה זרה שאין לה אותה מטרה בחיים, ולקבוע לעצמנו סביבה שבה אנחנו יכולים לשהות ולהתחזק לקראת אותה המטרה, להשיג אותה מטרה דווקא במרכז הסביבה שלנו*.

5. *לדבקות מגיעים כשסוגרים את העיניים והולכים. זהו, בחרנו את הדרך, אנחנו צריכים עכשיו לסגור עיניים, שלא יפריע לנו להתקדם. להתקדם, אחרי שמגיעים למגע עם מה שרוצים להגיע, אז אפשר לעשות חשבון. כי אני לא יכול להיות בדרך למטרה שלי הרוחנית ולהיות קשור לכל מיני מקורות זרים, הם יבלבלו לי את הדרך. אלא צריכים להתקדם, ואח"כ לעשות חשבון, עוד פעם להתקדם, ואח"כ לעשות חשבון*.

6. קודם כל ללכת למטרה עם כל הכוחות, כמה שאפשר. מגיעים למה שרצינו להשיג? אז אפשר לפתוח עיניים ולראות מה השגנו לעומת מה שהיינו, באיזה קשר נמצאים בינינו לעומת קשר כלפי העולם וכן הלאה. אבל בדרך, אסור לנו לצרף כוחות זרים.

7. ש: כשאני סוגר את העיניים, מה אני צריך לראות?

ר: *אתה צריך לראות אותה מטרה של הסביבה שבחרת, ללכת כלפי הבורא ע"י דבקות בסביבה הזאת. אתה הולך בה וכל הזמן חושב על הדבקות בסביבה. אתה לא רואה את הבורא, אתה לא מבין, אתה לא מרגיש איך אתה מתקרב למטרה. אלא אתה הולך למטרה, לדבקות בבורא ע"י אותה המפה, ו'ייז, ג'יפיאס. לפי זה אני הולך. אני לא יודע דרכים, אני לא יודע כלום. יש לי וקטור, חץ איך להתקדם, ולפי זה אני הולך. זה בעצם הדבקות שלי בסביבה. ככה זה ברוחניות*.

בחיים שלנו אנחנו לא יודעים מה זה רוחניות, לאיזה תכונות אנחנו צריכים להגיע. אנחנו כל פעם מגלים משהו מחדש, שלא חשבנו על זה קודם. אז איך נתקדם? זה פותח לנו עיניים דווקא, שכל הדרך שלנו בחיים, גם בגשמיות זה ככה. רק כאן אנחנו איכשהו מסתדרים בתוך האפלה, אבל ממש ברוחניות לא. שם אנחנו צריכים לקבוע לעצמנו רגש ושכל חדשים, אחרת לא נרגיש שום דבר.

החושך הרוחני, חוסר יכולת לראות את עצמנו, יגדלו יותר ויותר בכל צעד ושעל. זה יתבטא בשנאה בין החברים, בכל מיני צורות והתנגשויות שלנו בחיים, בכל דבר. החושך יגדל, יתחזק. אנחנו כל פעם, בכל מדרגה ומדרגה כשחושך יותר גדול, זה נקרא שהעביות מתאספת. אנחנו על פני העביות צריכים לקבוע קשרים שלנו בינינו בחברה, ובמרכז החברה לאתר מה הקשרים שלנו עם הבורא. כך אנחנו נתקדם.

ש: שאני בוחר הסביבה הטובה ועוצם העיניים.. מה הלאה?

ר: *אתה לא יכול להמשיך שום דבר אם אתה לא בוחר בכל רגע ורגע איפה אתה נמצא ולאן אתה רוצה להגיע. ההתקדמות שלנו ברוחניות היא במצב שכל פעם יש לך ניתוק, ואתה צריך לחדש את החיבור. שוב ניתוק ושוב חיבור. אתה צריך כל פעם לקבוע מה אתה רוצה, בשביל מה, למה. וזה בכל רגע ורגע, כי בכל רגע ורגע אתה עובר הבחנות חדשות, רצונות חדשים מהשבירה מתגלים בך, ואתה על פניהם צריך שוב ושוב ושוב לקבוע מי אני, מה אני, למה אני רוצה להגיע, ע"י מה אני רוצה להגיע למה שאני רוצה להגיע, וכן הלאה*.

8. ש: מה זה לא להישען על הידע שלי, הרי אני בוחר הסביבה שלי?

ר: מה זה נקרא לא לסמוך על דעת עצמו? זה נקרא שאני בכל זאת שומע מה שאומרים לי מורים, זה נקרא *מפי מורים ומפי סופרים*. זה מה שיש לאדם. מי עוד יכול לכוון אותו למשהו שהוא לא יודע?..

מזה אנחנו רק יכולים להבין כמה אנחנו צריכים לעשות גם פעולות כדי לטפל בעצמנו ברוחניות. איזה תהליך רוחני אנחנו צריכים לעבור, איזה חינוך רוחני אנחנו צריכים לעבור עד שאנחנו גדלים. זה לא 15 שנה כמו שבעולם הגשמי, אלא יכול להיות אפילו הרבה יותר, כמו שבעל הסולם אומר 10 ו-20, 30 שנה. אבל בכל זאת, זאת התקופה. אין מה לעשות.

9. ש: מה זה אומר שרק בזמן שהוא בקדושה הוא יכול להתווכח עם עצמו?

ר: *עד שהוא לא רוכש מעמד שלו בין שכל ורגש בצורה נכונה, ומבסס את זה על הקבוצה שהוא נמצא בה. כי על מה יש לו עוד להתבסס? בעצמו הוא לא מאמין. הוא יודע כמה שהוא מקבל כל רגע נתונים חדשים בשכל ורגש, ושאין ברירה, הוא חייב, אם להתקדם, אז למעלה מזה*.

10. ש: כתוב במאמר שרק הודות לדבקות ניתן להתנגד לזה. מה זה אומר?

ר: אני לא יודע. קיבלתי הרבה עצות מרב"ש איך להתקשר עם העולם, עם בני אדם שקרובים אליך ואלו שרחוקים ושונאים אותך, על כל מיני כאלו מצבים.

*הכי טוב אם העולם החיצון, מחוצה לקבוצה, לא יודע מה שאתה עושה, על המצב הרוחני. זה אתה, זה שלך, זה פנימי. אתה יכול אפילו להגיד למי שמתעניין שזה מאוד אינטימי, זה שייך לי, ואני לא רוצה לדבר על זה. גם יש לך דברים שאתה מסתיר מכולם, וגם לי יש דברים שאני מסתיר מכולם. אני מכבד מה שאתה עושה ואני מבקש לכבד מה שאני עושה. אני בזה ודאי שלא עושה רע לאף אחד. לכן אני לא מבין מה אנשים רוצים ממני. זה העולם הפנימי שלי, לזה אף אחד לא יכול להיכנס ולא מסוגל. אני גם לא רוצה. אז בוא נכבד אחד את השני בזה*.

הפנימיות של האדם נמצאת בו, בשליטתו בלבד. זה יכול להיות אפילו בבית, אבל במקומות ציבוריים, עבודה, כל מיני דברים כלפי העולם, ודאי שכך צריך לעבוד. לא רק בקשר לקבלה, גם בקשר לדתות, לטעמים, לכל מה שכל אדם נמשך, להובי של כל אחד.

ש: אבל בתקופתנו אנחנו יותר מעורבים עם העולם מסביב..
ר: אני לא מבין למה הסביבה החיצונה צריכה להשפיע עליך. יש לך משפחה ששם אתה נמצא בתוך המעגל שלך הקטן. יש לך מקום עבודה איפה שאתה נמצא במעגל יותר גדול, שכל אחד יכול לבוא ולהשתתף אולי. *יש מעגל של החברים שלך בקבוצה. לשם אף אחד לא יכול להיכנס. אפילו עשירייה אחרת לא יכולה סתם כך להיכנס לתוך העשירייה שלך. אנחנו רק צריכים לקבוע מה חשוב ממה*.

11. ש: מה שמנסים לא מחזיר את המצב שהיה שהלב נמצא בחיבור .?.

ר: *שים לב מה אתה חושב וקורא לפני שאתה הולך לישון. המחשבות שאיתם אתה הולך לישון צריכים לקבוע לך מה שאתה מרגיש מתוך שינה, אפילו שאתה לא זוכר מה עבר עליך בתוך השינה. המוח בזמן השינה עושה כל מיני סידורים, עושה מיון מה חשוב ומה פחות, ומכין את עצמו למחרת. לכן חשוב לנו מאוד לפני שינה להגיע שוב לכיוון הנכון, ועם זה ללכת לישון*.

ש: ואחרי השיעור, שיוצאים לעבודה?

ר: *אני משתדל בכל זאת לצאת מהשיעור בצורה חלקה. לא מיד לקפוץ לחיים, אלא לאט לאט. אני עוד ממשיך קצת עם האוזנייה באוזן לשמוע משהו. יכול להיות שירים, כל אחד מה שנוח לו, יותר להישאר ברוח של השיעור, ויחד עם זה להיכנס לחיים יומיומיים. להשתדל, להשתדל*.

12. ש: איך לשמור על חברים שלנו שבתפקיד חשופים לתקשורת חיצונית?
    ר: .... קח מאיתנו אדם ותכניס אותו לדוגמא לממשלה, אתה תראה איך שהם משנים לו את הראש ותוך זמן קצר ממש הוא הופך להיות כמו כל אלו שהוא מסתובב שם ביניהם. חושב כמוהם, רוצה כמוהם וזהו, ולא יכול לעשות את עצמו כלום, כי זו השפעת הסביבה על האדם. לכן *אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לשמור על החברים שלנו, ולראות שאם אדם נכנס תחת השפעה זרה, כלומר שמתחיל לחשוב כמוהם, לקבל ערכים כמוהם, אז אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לתפוס אותו ולהוציא אותו משם*.
    
    ש: האם יש מקום להזכיר שם על מטרת הבריאה?

ר: לכן *אנחנו צריכים כמה פעמים ביום שוב להתחבר לקבוצה, ולא לעשות את זה בצורה מכנית שאין לי ברירה, קבוצה מחייבת ואז אני מגיע לזה. אבל אני מגיע לזה כדי ממש שוב להתחבר לפטמה, למצוץ ולקבל את הכוח הרוחני שלי*.

13. .. כשהגעתי לרב"ש הייתי מאוד שמח, ממש מעל הראש. אני זוכר את עצמי, יש כאלה גם ביניכם, בטוח. השמחה הייתה מאוד גדולה, שמצאתי מקום שמדברים על מהות החיים, בשביל מה חיים, למה חיים, איך משיגים את החיים האמיתיים, מה חיים לפני המוות ואחרי המוות, ובכלל מי מנהל את החיים האלו, איך אני יכול להשפיע על המערכת שמנהלת לי את החיים..
    
    ממש מהשיעור הראשון יצאתי בשיא ההתפעלות. ראש מלא, יש על מה לחשוב ולסדר בכל התאים ושבראש, לב מלא בהתפעלויות שגם צריכים לסדר. יצאתי ממש, אני זוכר, ההרגשה שלי הייתה מאוד מאוד, פעם ראשונה בחיים ההרגשה שלי הייתה שמצאתי מקום שבו אפשר להשיג את מהות החיים, מטרת החיים, בשביל מה חיים, איך מנהלים את החיים, מאיפה הם באים אלינו, איך אנחנו צריכים לעלות למקום שבו יש פיקוד החיים, מערכת כזאת שבהחלט אדם מגיע לשלוט. העיקר מה שאנחנו רוצים זה לשלוט על הגורל, ולא רק בעולם הזה, אלא בעולם הבא, על 2 עולמות, על כל מה שאנחנו מרגישים שישנו במציאות.

14. ש: מה עזר לך להידבק לרב"ש?

ר: רק בזה שגיליתי שהוא מדבר לאותו כיוון כמו שאני רציתי להגיע עוד לפניו. אני מצאתי מקום שבו מדברים על אותה המטרה שכנראה אני גם רוצה להגיע אליה. זהו, זה היה מאוד מאוד מפתיע..

*מה שלא יהיה, אדם אם לא משקר לעצמו, אחרי שהוא מכיר חכמת הקבלה הוא יכול להגיד רק דבר אחד: זה אמת. או שאני עוזב אותה, אין לי כוחות, לא רוצה, נסגור את העיניים וכמו שכתוב נאכל ונשתה כי מחר נמות, אז נעשה היום חגיגה. זה יכול להיות ל-20 שנה קדימה, אבל ככה זה, כל האנושות כך עושה* וזהו. אתם יודעים מה קורה.

15. מי חלש יותר ומי חזק יותר? או אדם שיתפעל מרבו, רבו זה גם עשירייה, או העולם החיצון. הם נמצאים במאבק שליטה על האדם, מי ישלוט? או דברים ששייכים לדרך רוחנית, או דברים ששייכים לדרך גשמית.

קריין: ואז הוא "כצאן לטבח יובל".

ר: כלומר *אין לאדם ברירה, כמו צאן שמביאים אותם לשחיטה. הם לא יודעים, הם חייבים ללכת וזהו. כך האדם, הוא נמצא או בשליטה של הכוחות הפנימיים, רוחניים, שמקבל מהקבוצה או בשליטה של העולם שמשפיע עליו. בין שניהם הוא נמצא, והבחירה שלו רק תחת איזה מהם להיות. הוא לא יכול לעשות שום דבר חוץ מזה. הבחירה ניתנת לאדם, לשייך את עצמו בכיוון הפנימי שלו, הרוחני שלו, לקבוצה, או לעולם. אבל אחרי שהוא מחליט, גמרנו, הוא כבר נמצא בשליטה של אחד מהם, וזה בעצם גורל החיים*.

16. האם להיות בכל בוקר בשיעור זה הדבקות?
    ר: כן. להיות בשיעור זה נקרא שכבר אדם מחזיר את עצמו למסלול הנכון, לכיוון הנכון, לדביקות בקבוצה, לדבקות במערכת הכללית של בני ברוך. לכן אני חושב שזה הכרחי, זה פשוט הכרחי להתקדמות הרוחנית.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

17. בכלים של גלגלתא ועיניים, עד הפרסא, אנחנו יכולים להשתמש, זה נקרא *מצב של קטנות*. בכלים שלמטה מפרסא, לא יכולים להשתמש, זה נקרא *מצב של גדלות*. אם יהיה אפשר להשתמש אז גם לא בהם אלא בכלים האלה. אח״כ נלמד איך הם מעלים את הכלים האלה למעלה מפרסא ושם אנחנו יכולים לתקן ולמלא אותם. אבל בכל האזור שלמטה מפרסא אסור לנו להיות, ואם נמצאים שם, אז רק כדי להשתוקק לעלות למעלה מפרסא, לעולם האצילות.
    
    הפרצוף שיוצא לנו למטה מטבור עד הפרסא, נקרא קטנות דעולם הנקודים. הפרצוף שיוצא מטבור עד הסיום, נקרא גדלות של עולם הנקודים.

18. אנחנו בינתיים לומדים מה שיוצא על רשימות ב' א' צמצום ב'. על זה יוצא קטנות של עולם הנקודים. אח״כ המסך יורד מנקבי עיניים לפה, נעשה על זה זיווג, על הגדלות, ואז מתפשט האור מטבור ועד הסיום בכל הכלים. לא מקבל בחשבון את הכלים בעצמם, אלא מקבל בחשבון את הרשימו עצמו, ואז יוצא לנו שבירה, *שבירת הכלים*.

19. *השאלה היא למה בראש לא הייתה ידיעה על זה שלכלים האלה אסור לתת אור חכמה? כן מה קורה כאן? קרה דבר מאוד מעניין, וזה גם קורה לנו בחיים כתוצאה מזה. מבקשים כוחות, וחושבים שיכולים לקבל בע"מ להשפיע, אבל כשמגיעים להתפשטות אורות חכמה בכלים לקבל, אז לא יכולים לעמוד בזה עם הכוונה ע"מ להשפיע, ומתהפך הכל לע"מ לקבל*.
    
    *בגלל תופעה כזאת אנחנו עוברים כל הסבל שבעולם הזה, עד שמתקנים את עצמנו. אפשר להגיד ההיפך, שבזכות התופעה כזאת יש כניסת כלים דהשפעה לתוך כלים דקבלה, ואנחנו יכולים לתקן סוף סוף את כל הרצון לקבל שיהיה בע"מ להשפיע*.

20. בפרצוף ס"ג לא רוצים לקבל אור חכמה, כלומר גם כן בכוחות עצמו הוא לא רוצה לקבל. יוצא שבכוחי או לקבל אור החכמה ע"מ להשפיע, או לא לקבל אותו שאין לי כוחות בע"מ להשפיע. הכל בכוחי אני מחזיק את זה.
    
    מה הבעיה כאן? בראש הייתה החלטה נכונה, אבל בגוף התקיימה שבירה, בגלל שלא הייתה שום מחשבה וידיעה, מידע על זה שאם אור החכמה עובר את הפרסא, כלים תחת הפרסא נשברים. האיסור הזה לרדת למטה מהפרסא לא היה עדיין ממומש בכל המערכת. זה דבר חדש שאסור לאור החכמה לרדת למטה מפרסא.
    
    כדי שזה יקרה, כדי שזה יתרשם בכל הכלים שנמצאים למטה מפרסא, אז האור העליון חייב לעבור זיווג דהכאה בפה דראש דס"ג, לא בנקבי עיניים, אלא בפה. אור החכמה יורד למטה, עובר ממש כלים דהשפעה. עד הפרסא אין שום בעיה, אבל שמתחיל לרדת למטה מפרסא, הכלים האלה מתחילים לקבל אותו בע"מ לקבל, כי אין מסך. יוצא שיש כאן שבירה, שבירת המסך, זה נקרא שבירת הכלים, כי מסך זה הכלי.

21. *אני שמח שיש לנו קצת בלאגן בפתיחה, כי רק מתוך הדברים האלה, כשאנחנו מתבלבלים, שאני פתאום רואה שאולי לא ציינתי נכון, לא סידרתי נכון, מהדברים האלה יש בירורים, ואנחנו מגיעים דרך הבלבול, דרך השבירה שבנו, גם לתיקונים. ההבנה האמיתית מגיעה דרך זה שאת זה, ואת זה, פתאום בכל מקום רואים שזה לא מסתדר, ואז לפי זה מתחילים להבין בסוף*.