שיעור בוקר 16.10.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חוק הערבות – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא חוק הערבות, כותרת "ישראל ערבים לתיקון העולם".

"ישראל" זה כל מי שמשתוקק לגילוי הבורא בכל הנבראים. נראה מה בעל הסולם כותב, מה חובתנו.

קריין: קטע 65.

"מגמת החיים הוא לזכות לדביקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו יתברך."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

שוב.

"מגמת החיים הוא לזכות לדביקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות." כדי להשפיע לבורא לחיות. "או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו יתברך." או לעורר את האחרים שיעשו את זה.

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

יש נשמות שהן יכולות יותר לפעול בזה שמעלות את עצמן. יש כאלה שהם יכולים להשפיע יותר לאחרים כדי שהם יעשו את העבודה הזאת. יש ויש.

כל אחד ואחד שיראה מה יותר קרוב לו, כי "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ", מה יותר קרוב לו, או הפצה או דרך העבודה בפנימיות, בקבוצה, כך שיעשה. אבל העיקר כל הזמן להיות בעבודה הזאת, באחת משתי עבודות, או בשתיים יחד אולי.

קריין: קטע 66.

"צריך שיתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים הולכים בדרכיו, מזווגי זווגים, עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו אדם הראשון."

(בעל הסולם. "פעולות האדם ותחבולותיו")

קודם כל שבעים אומות זה ברור לנו, שזה זעיר אנפין הכולל עשר ספירות, ובכל ספירה זה שבעים. שמתוכם כולם, כמו שהוא כותב, בא "זרע ישראל". זאת אומרת מכל הרצונות האלה שיש בשבעים החלקים של זעיר אנפין, ישנם כאלה שהם משתוקקים להגיע להזדהות, להתחברות עם הבורא, הם נקראים "ישר א-ל". אז הם יוצאים מכל הרצונות האלה של שבעים האומות, ולאט לאט אלו על ידי אלו מיתקנים עד שמגיעים כולם לדבקות הכללית.

קריין: קטע מס' 67.

"רבי אלעזר, בנו של רשב"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות."

(בעל הסולם. "הערבות", י"ט)

רשב"י זה מי שכתב את ספר הזוהר, רבי שמעון, והבן שלו הוא רבי אלעזר. רבי שמעון דיבר על התיקונים עד הדור שלנו, רבי אלעזר מדבר על גמר התיקון, על הדור שלנו והלאה, על הדור האחרון והלאה, עד גמר התיקון. לכן במיוחד על התקופה שלנו והלאה מדבר רבי אלעזר.

אלה כאילו שני חלקים שבבריאה. מה שקרה עד היום, קרה, ומהיום והלאה יש עולם כללי שמתחבר שוב למערכת אחת, ואין ברירה, אנחנו חייבים כך לקבל אותו ולהמשיך אותו כך. שיש סך הכול עם אחד על פני כל כדור הארץ, ויש תנאים שהם כולם בעצם תנאים כדי שאנחנו נתחבר למערכת אחת. הכול מגיע לצורה אינטגרלית בלבד.

אם אנחנו לא הולכים בצורה אינטגרלית לפתור שום בעיה, בטוח שניכשל ונביא לעצמנו צרות. כי הכוח הכללי שפועל עכשיו על כל כדור הארץ, על כל האנושות, על כל המציאות, זה כוח אחד שהבורא רוצה להתגלות. הגיע זמן שעכשיו הוא מתחיל ללחוץ על כולנו יחד כדי שאנחנו נתחבר יותר ונגלה אותו. אם אנחנו לא הולכים במגמה הזאת, תהיה לנו בעיה. זה מה שאנחנו צריכים להבין ולהסביר לכולם.

שאלה: בעל הסולם אומר, "צריך שיתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש". נראה לך שבאמת יכול לקרות דבר כזה?

אבל אנחנו תוצאות מהנשמה הזאת האחת שנקראת "אדם הראשון". אנחנו רק התפרקנו, אנחנו חלקים מגוף שהתפרק, ממערכת שהתפרקה ולכן היא פועלת בצורה כזאת שבורה. אם אתה מאחד אותם, מחבר את כל החלקים האלה יחד, אתה מתחיל לראות איך היא מתחילה להחיות את עצמה.

שאלה: למה אנחנו צריכים להיות עוד פעם אחד? היינו אחד, יצאנו מאחד, נחזור לאחד, מה מסתתר פה?

זה שהבורא ברא רצון אחד וכלפי הרצון הזה הוא עובד. ואם אנחנו לא מרגישים את עצמנו כאחד, במידה הזאת אנחנו רחוקים מהבורא וסובלים.

תלמיד: אתה רואה מה קורה היום.

אני רואה, לכן אני יום יום מדבר אליך ואתה אטום כמו קיר, לא מבין ולא מרגיש ולא רוצה. כן, אני רואה עליך, לא צריך לצאת לעולם.

תלמיד: אבל תאמין לי שאנחנו עושים מאמצים, אבל אנשים אחרים לא רוצים לשמוע, זאת הבעיה.

אל תגיד לי אנשים אחרים, כי האנשים האלה הם תלויים בך בלבד. בשבילך נברא העולם, אתה צריך להגיד. בשבילי נברא העולם והכול כדי שאני אתקן את כולם, שאני אהיה ערב על כולם, אחראי על כולם.

אין כאן מה להוסיף, אין, אני אומר לך. יש בעיה, בעיה מאוד גדולה יש לנו.

שאלה: אפשר להגיד שהיום, בתקופת הקורונה, מתגלה הערבות בעולם בצורה השלילית שלה?

כן, ודאי. בחוסר ערבות. מתגלה תלות, אבל תלות שלילית. תראה מה שקורה בכל המערכות שאנשים רוצים להקים ביניהם, זה רק כדי להזיק לשני, להרוויח על חשבון הזולת. ותראה למה זה מגיע, איזה כוחות בטבע, איזה וירוסים אנחנו מעוררים, ואתה לא יודע עוד מה מחכה לנו. ייצאו מכל החורים כאלו מזיקים, שאוי ואבוי.

אז בואו כמה שיותר מהר בכל זאת נשתדל, מה שתלוי בנו. אני לא אחראי על כל העולם בצורה כזאת ש[...]. אבל אני חייב להיות אחראי על זה שאני משקיע 100% בזה שאני מסביר לכולם שהחיבור הכללי למעלה מכל ההבדלים זה בעצם ההצלה, זאת התרופה היחידה לכל מקרי העולם הזה.

תלמיד: בערבות כל חלק מרגיש שהוא ערב, שהוא משפיע?

אם הוא נמצא בערבות אז כן.

תלמיד: איך?

זה כמו מערכת אחת שמרגישה את עצמה שהיא כולה כללית, כוללת, ומרגישה שאין חלק שיכול לעבוד בלי קשר עם חלקים אחרים.

שאלה: לברר קצת יותר מבחינה פנימית. יש את האדם ויש את העולם שבו הוא נמצא, מה נבחן לעולם, דומם, צומח, וחי זה עולם, או שזה חלק מהאדם?

זה תלוי על איזו מערכת אתה מדבר. על מה אתה מדבר, מה אתה רוצה לברר?

תלמיד: אני רוצה להבין.

המערכת הכללית היא כוללת דומם, צומח, חי, ומדבר.

תלמיד: אבל אנחנו למדנו שיש הפרש, שיש את האדם שהוא נמצא בתוך עולם, זאת אומרת יש עולמות ויש את הפרצוף שנע בתוך העולמות.

עולמות לא שייכים לאדם, עולמות זה מערכת שבה קיים האדם.

תלמיד: והדומם, צומח, וחי, לא המדבר, זה העולמות?

דומם, צומח והחי נמצאים בתוך האדם, זה דרגות של השגת האלוקות וכך הם נקראים. "עולמות" זה הפילטרים כביכול סביבנו שהאור העליון עובר דרכם עד שמגיע אלינו כדי לא להזיק לנו אלא לעורר אותנו לעבודה רוחנית.

תלמיד: אז פה כשכתוב שאנחנו צריכים להיות בערבות כלפי כל העולם, אז זה כלפי דומם, צומח, חי גם?

לא, רק כלפי בני אדם, איזה דומם, צומח, חי? הם לא אשמים בכלום, הם לא עושים שום דבר, הם נפעלים בהתאם לכוחות הכללים שישנם, אין להם בחירה חופשית, אין להם כלום.

תלמיד: בגלל זה אני שואל, כי גם בני האדם נחלקים, אנחנו לפעמים מחלקים אותם בין כאלה שיש להם בחירה לבין כאלה שאין להם בחירה, לכן אני מנסה לברר מי האדם שיש לו אחריות כלפי העולם?

אלה שאין להם בחירה הם לא נקראים בני אדם, אבל אין כאלו, בסופו של דבר יש בכל אחד ואחד אפילו במשהו, משהו ששייך לו, בחירה חופשית. אמנם אנחנו כך מדברים שכאילו אין, אבל הכוונה היא שאין בדרגת הקשר בין בינה למלכות, אבל לכל אחד יש, אין לך צורת אדם, הכי פרימיטיבי, שלא תהיה לו בחירה חופשית, אין.

שאלה: מה זה מים ברוחניות ומהם מים כלפי ישראל?

מים זה נקרא כוח השפעה, כוח הבינה, לא חשוב במה ובאיזה מקום, מים זה תמיד השפעה ובינה.

קריין: קטע מספר 68, מתוך ספר "שפת אמת".

"בני ישראל נעשו ערבים לתקן כל העולם בכח התורה. וזה שנאמר להם "כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש". הכל תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכין כל הברואים אחריהם."

(שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו)

בני ישראל זה אותם מכל העולם, מכל האומה, כמו שזה נעשה בבבל, אלו שמרגישים שהם נמשכים לתיקון, לבורא, לגילוי הרוחניות, כמונו עכשיו, תסתכלו על המסך, תסתכלו מאיפה אנחנו, מכל העמים, מכל המדינות, מכל היבשות, ככה זה, ואנחנו נקראים "בני ישראל", כי יש לנו יחס לבורא, רוצים לגלות אותו, רוצים להתקשר בינינו לבינו.

אז שוב, "בני ישראל נעשו ערבים לתקן כל העולם בכח התורה." זה ברור לנו שבכוח התורה. תורה זה נקרא המאור המחזיר למוטב, ואנחנו רוצים לתקן את עצמנו ואת כל העולם, לכן אנחנו נקראים "בני ישראל", כי אנחנו נמשכים לישר-אל וזו העבודה שלנו כלפי כל המציאות. לכן, הוא ממשיך, "וזה שנאמר להם "כי לי כל הארץ." מחוברים לבורא. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש". הכל תלוי בבני ישראל." רק כשאנחנו נעשה את הקשר עם הבורא, בזה אנחנו נוכל להעביר את הכוחות האלה לכל העולם. "כמו שמתקנים עצמם, נמשכין כל הברואים אחריהם." ואנחנו צריכים להרגיש ממש אחריות על זה.

(שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו)

שאלה: אנחנו מדברים על הערבות שצריכה לקיים קבוצת בני ישראל, הכלי העולמי, ובאמת בזמן האחרון אתה מזכיר יותר ויותר את הערבות בין העשירות דווקא, בכל הכלי העולמי, איך עובדים על המושג הזה, ערבות בין כל הכלי העולמי?

זו עבודה שצריכים לדבר עליה לחוד. אתם כבר מספיק יודעים, אתה לא יכול לשאול על כל פעם איך עושים, יש לך ספרים, יש לך חברים, יש לך הכול, תבדוק בעשירייה איך עושים ותעשה, באמת אני לא יכול.

תלמיד: אתמול הזכרת, גם בישיבת כתבים וגם בשיעור שאתה מרגיש שחסרים חברים, אולי אחד הפתרונות לזה, זה דווקא העבודה בין העשיריות?

אנחנו דיברנו גם אתמול בשיעור על עבודה בין העשירות, שאנחנו צריכים להתקשר, לתת דוגמה וחיזוק מעשירייה לעשיריה, כן, אבל זה הכול בכל זאת בעיקר כדי לחזק את העשירייה, כל עשירייה ועשירייה, כדי לחזק אותם אנחנו צריכים גם חיזוק בין העשיריות.

תלמיד: מה הן אותן דוגמאות שכל עשירייה יכולה וצריכה לתת כלפי האחרים?

לא יודע, תדברו ביניכם ותוציאו, אתה לא מבין שאי אפשר להסביר כל דבר ודבר? כמה שנים אתה לומד אצלי?

תלמיד: 17.

17 שנה. אחרי 17 שנה אתה שואל לפני כולם מה לעשות ככה, ומה לעשות ככה, אתה כמו תינוק? איך אפשר, יש לך חברים, תשבו ביניכם, תבררו, תדברו, אולי תפתחו איזה מקורות ותמצאו את התשובות, איך אפשר לשאול על כל פיפס שבא לך ואולי באותו רגע שבא, זה לא רציני.

תלמיד: אני רוצה לשאול על התוצאה שאנחנו רוצים לראות. בעניין הנוכחות בשיעורים, שציינת שזה דבר שהוא חסר אתמול במיוחד, איך עובדים על נוכחות בשיעורים לדוגמה, בכלי העולמי?

יש לנו מכשיר שאנחנו רואים מי נמצא מי לא נמצא ובסך הכול רואים שיש איזו ירידה קטנה בנוכחות בשיעור בוקר וגם בשיעור ערב, ומה לעשות? אם אנחנו לא נחזיק בזה, לא נתמיד בזה, זה רק יגרום צרות לנו ולכל העולם, אז לפחות בצורה הגשמית אנחנו צריכים להיות באותו המספר, גם לפי זה אני רואה שחייבים אנחנו להוסיף יגיעה.

תלמיד: זה יותר עבודה בתוך העשיריות או בין העשיריות?

גם וגם, אתם צריכים באמת כבר לראות את עצמכם כעושים משהו מעצמכם ולא רק שומעים ממני ובזה נגמרת העבודה, בזה אין שום עבודה רוחנית שאתם עושים בזמן השיעור, אם אתם אחרי השיעור לא ממשיכים את זה ביתר השעות.

תלמיד: דווקא אני מדבר על זה לדוגמה, אולי זאת הזדמנות טובה גם לספר שהיום הולך להיפגש לראשונה צוות חברתי עולמי, שהוקם אחרי כל הכנסים בחגים, וזאת באמת הפעם הראשונה שהוא נפגש, ממש נציגים מכל העולם, ואחד הנושאים שאנחנו רוצים לדבר עליו זה באמת אותה הערבות בין העשירות, בדגש על הנוכחות בשיעורי בוקר, אולי אם תוכל לכוון אותנו על מה להתמקד כדי להשיג תוצאה טובה.

להתמקד על מה שאנחנו צריכים להתחבר, וכלפי הבורא שישתתף בחיבור שלנו, וכך נגיע לגמר התיקון.

שאלה: דבר ראשון רציתי להגיד שאנחנו מאוד מאוד שמחים ללמוד תע"ס, והדבר השני, האם נכון לומר ששיעור הבוקר הוא בעצם המדד הכי משמעותי שיש לנו למצב שבו אנחנו נמצאים כלפי הדרך?

כן, אני בזמן שיעור בוקר מרגיש איפה אנחנו נמצאים, איך התקדמנו או לא, מה הבורא דורש מאיתנו, איך אנחנו יכולים לענות לו. שיעור בוקר בשבילי זו ממש הזדמנות לענות על כל השאלות בקשר בינינו ובינינו לבורא.

תלמיד: האם גם כל חבר שמחפש למדוד באיזה מצב הוא נמצא יכול למדוד את עצמו ביחס לשיעור הבוקר?

זה בפשטות, אם הוא מגיע לשיעור בוקר ומשתתף עד כמה שאפשר, לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל אם הוא עושה את זה, זו ההתקדמות שלו.

זו גם התקדמות שלי, אני לא רוצה להגיד שאני באתי כדי ללמד אתכם, אני באתי כדי ללמוד, אני באתי כדי שגם אני אתקדם, כך אני מרגיש וכך אני מקבל את השיעור הזה.

קריין: קטע מספר 69 מתוך מאמר "הערבות" של בעל הסולם.

"הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ודייק הכתוב "ביום ההוא", ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: "ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'", "וינהרו אליו כל הגוים וגו'". אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כן מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית'."

(בעל הסולם. "הערבות", כ')

כך אנחנו צריכים לראות את המשך העבודה. לאברהם, שהוא היה בעצמו בסך הכול בבלי שעובד בעבודת אלילים התחברו אליו הרבה אנשים מכל העמים הקטנים שהיו אז בבבל, באנושות, התחילו להתרבות ביניהם, התחילו לגדול, ואז התחילה כך האומה הזאת, שהיא מיקס מכל העמים הקטנים שהיו בבבל וכולם התכנסו לפי הכוונה שלהם וקראו לעצמם "ישר א-ל", "ישראל".

ומהאומה הזאת גדלו כמה אנשים רוחניים שהתחילו ללוות אותם, יצחק, יעקב, בני יעקב וכן הלאה, ואז בצורה כזאת קמה הקבוצה, והתקדמה יותר ויותר בקשר בינה לבינה לבורא ואנחנו צריכים להמשיך את העבודה הזאת.

היום אנחנו מקימים את עצמנו מעל מנת לקבל, מהקליפה אחרי החטא של כל הקדושה שהייתה להם, אנחנו צריכים לראות את עצמנו ממשיכים דרכה של אותה הקבוצה, כי באמת עם ישראל נגמר בחורבן בית המקדש, שם כבר נעלמו פחות או יותר האנשים האלו שהיתה להם כוונה על מנת להשפיע ביניהם, חיבור ביניהם. האהבה ביניהם לגמרי נעלמה ונכנסו לגלות. זה נקרא ''גלות'' שאין חיבור ביניהם בעל מנת להשפיע.

מה שקורה, שעכשיו אנחנו צריכים שוב להקים מתוך השרידים האלה, מתוך הכלים השבורים אנחנו כולנו צריכים להקים אותה מערכת שהיא נקראת "עם". וזה עם אחד, זה לא חשוב, זה לא שייך ללאום ולא שייך לכלום, אלא רק חיבור ביניהם, שרוצים שהחיבור הזה יהיה בצורת הבורא, בהשפעה הדדית. זה נקרא עם הבורא, ''עם ה'''.

זו הצורה שאנחנו צריכים היום להקים, לכן כל קבוצה וקבוצה קטנה, עשירייה, היא בעצם עושה עבודה כזאת, ואנחנו צריכים אחר כך להרכיב את החלקים האלה, העשיריות האלה ביניהן יותר ויותר ובהתאם לכמה שאנחנו נרכיב עשיריות זה לזו, אנחנו נתחיל להרגיש שאנחנו בזה עולים במדרגות השגת הא-לוהות וכך אנחנו נתקדם, עד שכל העולם בסופו של דבר ייכנס לאותה המערכת. וזה לא יעזור, לטבע יש תוכנית והתוכנית הזאת היא שאנחנו כולנו נהיה במערכת אחת כעם אחד.

וזה יעבוד עלינו, רוצים או לא, אבל כדאי לנו להזדרז ולעשות את זה בכוחות עצמנו, מה שאין כן על ידי כוחות שמחייבים אותנו, שבאמת גם זה יכול להיות חס ושלום.

שאלה: "אתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" מי הוא הגוי קדוש?

אלו שרוצים להיות בעל מנת להשפיע בצורה הדדית, הם נקראים ''קדוש''. קודש זה נקרא דרגת בינה, השפעה.

שאלה: איך אברהם הצליח למשוך אנשים שונים? אולי אנחנו גם יכולים להשתמש באותה השיטה? שבעים אומות העולם הם חלקים שונים של רצון אחד, אז מה הוא הבטיח להם, מה הוא אמר להם, מה סיפר להם שהם הסכימו ללכת אחריו?

בבל אז הייתה במצב שבור, מלחמות, בעיות, היה שולט בה כוח נמרוד ששלט בצורה אגואיסטית חזקה מאוד על כולם. אברהם התחיל להסביר לכולם שיש דרך אחרת לבנות את העולם ובכלל להגיע למהות החיים, למטרת החיים, שזה לא על ידי כוחות האגו שנמרוד היה מייצג ש''אדם לאדם זאב'', אלא דווקא ההיפך, בואו נתחיל להתקשר בצורה יפה זה לזה, בצורה הפוכה. אין לנו ברירה או כך או כך, אם אנחנו נלך בדרך רעה אנחנו נשמיד זה את זה, אם אנחנו נלך בדרך טובה אנחנו נעזור זה לזה. קשה לנו אז המלחמה, היא לא בינינו, המלחמה היא בתוך כל אחד מאיתנו. כדי שאנחנו נתחבר עם השני, אני צריך להיות במלחמה עם עצמי, אין ברירה, אבל מה נשאר לנו? או זה או זה, אז תחשבו מה כדאי לעשות. ואז הוא שכנע חלק מהם שכדאי לעבוד ב''מלחמה עם עצמו'' כדי להיות מחוברים בינינו וכך אנחנו נתקדם בצורה יפה טובה לחיים חדשים. עד שהתחילו לגלות את הכוח העליון ביניהם.

וזה מה שאנחנו צריכים היום, אם אנחנו נמשיך עם האגו שלנו, אנחנו כל אחד נילחם עם האחרים ותראו מה שקורה בכל מדינה ומדינה. עד כמה שכל אומה וכל חברה מתחילה להיות מפורקת מחולקת בשנאה פנימית, אין לנו ברירה אנחנו חייבים לגלות את הנחיצות לחיבור.

פשוט להעביר ''מלחמה נגד אחרים'' ל''מלחמה עם עצמי'', ו''חיבור עם עצמי'', שאני נמצא בשלום עם עצמי בהצדקה עצמית, אני צריך להעביר לאחרים. זה בדיוק נקרא השינוי בין העולם הזה לעולם העליון. תנסו להשוות את הדברים האלה ולתת דגש לגישה הרוחנית במקום לגישה הגשמית.

(סוף השיעור)