בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 5.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1- שמעתי נ', שני מצבים*

1. מאמר מאוד מעניין, יחסית פשוט, מסביר לנו שסה"כ יש לנו, לאנשים שנמצאים בדרך, 2 מצבים: או שכינה קדושה שאנחנו מגלים, או לפני זה שאנחנו מנסים לגלות, זה מצב של ייסורים. מ-2 המצבים האלה, ב-2 הצעדים הללו, אנחנו תמיד באים לתיקון, לגמר התיקון.

2. ש: מה יכול לעזור לאדם להגיד שההתעוררות באה מהבורא ושלא יפול..?
   ר: אחרי שהרבה פעמים הוא רוצה להתעורר, רוצה לעשות משהו ומגלה שאין לו כוחות, הלב לא נותן, לא יכול לרומם את עצמו, לא יכול לזוז, הוא מבין שהוא נמצא במצב שרק כוח פנימי שנמצא בידי הכוח העליון, הבורא, הוא בעצם מנהל אותו, שולט בו. המצב שלא יכול בעצמו להתרומם, זה עובדה, באמת זה כך, אבל כאן הוא יכול להתחיל להבדיל באיזה כוחות הוא נמצא? כוחות טובים, כוחות רעים, איך הם מתקרבים אליו, איך הם שולטים עליו?
   
   בסה"כ יש כוח אחד, אין עוד מלבדו, והוא פועל עלינו או דרך ייסורים, אם אנחנו לא מסוגלים בעצמנו לזוז, אז הוא מתחיל לעבוד עלינו בצורה כזאת, או שאנחנו משתדלים לבטל על האגו שלנו ובמידה הזאת מתחברים לכוח הטוב, עד שמגיעים להרגשה שהוא השולט בעולם באמת, גם בדברים הרעים גם בדברים הטובים. הכל זה סה"כ הכוח עליון.

3. *אנחנו לא יכולים להגיע לשום מצב טוב, אם אנחנו קודם כל לא עוברים אותו כמצב רע, כי אנחנו צריכים להרגיש מי אנחנו, מהו הטבע שלנו, וכמה אנחנו לא מסוגלים לכלום. לא יכולים להתרומם, כמה שרוצים כביכול, לא יכולים להתרומם לבד. כל היגיעה שלנו היא כדי להראות לנו חולשתנו, ולכן אותם המצבים נקראים דרך ייסורים*.
   
   כשאנחנו נותנים בזה מספיק יגיעה, בכמות ובאיכות, להתקדם לפעולות ע"מ להשפיע, זה נקרא *סאה של היגיעה*, מידה מיוחדת כזאת, אז אנחנו זוכים לזה שהבורא מתחיל להתגלות לנו ולהראות לנו את עצמו, ללמד אותנו איך לעשות הכל. אנחנו נמצאים אז במצב של גילוי השכינה הקדושה, כלומר נוכחות הבורא בכל המציאות, במוח ולב שלנו, וכך אנחנו מתקדמים.
   
   תמיד יש דרך ייסורים כלשהי, ואח"כ דרך האור, דרך תורה, או דרך השכינה הקדושה. תמיד. לא יכול להיות גילוי הטוב בלי הרע הקודם, *לא יכול להיות שמגלים מצבים דלהשפיע לפני שמרגישים את עצמם שנמצאים בע"מ לקבל. המצב הזה הוא שנוא עלינו. הכל אנחנו צריכים להכין בעצמנו, כי מהדברים הרעים, מהמצבים הרעים, דווקא בונים אנחנו הכלים לגילוי המצבים הטובים. הכל מגיע מחושך לאור, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד*.

4. ש: אם אני לא מקבל עניית התפילה זאת קריאת הבורא שאמשיך לחפש?
   ר: נכון, אבל *אל חשוב שאתה לא מקבל תשובה על התפילה. אתה תמיד מקבל תשובה, רק או שאתה לא מבין אותה, או שאתה לא מרגיש שקיבלת. אתה עדיין לא מספיק מעורר את עצמך לקבל תשובה מהבורא. חפש ותראה שתמיד יש לך תשובה*.

5. שכינה הקדושה זה הרצונות שלנו שסבלנו בהם, לא יכולנו לסדר אותם, שממש דוקרים אותנו, מפריעים לנו מאוד, לא יכולנו להסתדר איתם. אם אנחנו מסדרים אותם נכון, אז הדברים שכבר עברנו, סידרנו, הופכים להיות מיסורים לכלים של השכינה הקדושה, בהם מתגלה הבורא. לכן כתוב, אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא. דווקא אך ורק בחטאים, בהפרעות, בנפילות, בכל מיני בעיות, כשאנו עוברים עליהם, רוכשים יחס נכון אליהם, כך מתחילים לגלות בהם גילוי הבורא. במקום הסתרה, מרגישים גילוי.
   
   שאנחנו נמצאים מול ההפרעות ויכולים להתגבר עליהם, ולא יכולים, ואיך שההפרעות האלה מבלבלות אותנו, זה הכל מגיע מהבורא, מכוח עליון, אין בזה שום מקרה. הכל מתוכנן, מסודר, ואנחנו צריכים רק לדעת איך אנחנו בצורה שיטתית יחד, יחד, עובדים על כל הדברים האלו. כי *אם זה לא יחד, אנחנו בכלל לא מתייחסים נכון למה שקורה לנו*.

מהבורא מגיע איזשהו יחס לעשירייה כולה, כי המטרה שלו שאנחנו נתחבר בינינו ואליו. אם אנחנו לא עושים בצורה כזאת, אז אנחנו בכלל לא נמצאים באותה הזמנה שלו להגיע אליו, להתחבר אליו.

6. אתה לא יכול לחכות עד שיהיה לך נעים וטוב ואז תבנה את הכלי, כי אז בטוח שתבנה את זה לצורך האגואיסטי שלך. *זה שאנחנו לא רוצים לבנות שום קשר בינינו, זה סימן שאנחנו כן נמצאים כאן ביכולת לבנות משהו רוחני. לאט לאט צריכים לעשות כל פעם איזושהי התגברות ולבנות איזשהו קשר עוד יותר ועוד יותר נכון בינינו, וכל פעם לבקש שזה יקרה ושיהיה אמיתי ככל האפשר. כך אנחנו בונים את רשת קשר בינינו ביגיעה שלנו. הבורא צריך לסייע, כתוב ה' יגמור בעדי*. על כל מאמץ ומאמץ שאנחנו עושים, הבורא הוא המבצע. כך אנחנו בונים רשת קשר בינינו שנקראת שכינה.

7. ש: מה אני צריך לעשות שיהיה לחברים כדאי להתחבר אלי?

ר: תראה להם שאתה מקיים את המאמר הזה, תראה להם שאתה מקיים מה שרב"ש כותב במאמרי החברה. זה הכל, לא צריכים שום דבר חוץ מזה. *שהחברים יראו אותך משתדל יותר ויותר לקשור את כולם יחד, אז ודאי שיכבדו אותך ויתקרבו אליך, יקרבו אותך. זה מה שאנחנו צריכים, כך להתייחס לכל חבר וחבר*.. צריכים להשתדל איכשהו לעשות איזה תיקון על התנהגות של כל אחד ואחד להבין שאם הבורא סידר אותנו יחד, אז אנחנו ראויים להתחבר ולגלות אותו.

8. ש: מה זה אומר לזרז את הזמנים?

ר: *לזרז את הזמנים* נקרא שאני ע"י יגיעה שלי, לא כל כך מתחשב עם הגוף וההרגשה שלי, אלא מחייב עצמי להתקרב לחברים ויחד איתם, ע"י לימוד, ע"י חיבור, להכין יותר את המקום לגילוי הבורא.

9. ש: מה נחשבת פעולה של הצלחה בעשירייה?

ר: *פעולה של הצלחה בעשירייה זה שאנחנו כולנו מגלים כוחות דחייה זה לזה ומשתדלים להתעלות למעלה מהם, לבנות מצב שעל כל פשעים תכסה אהבה. אז אנחנו מתקרבים לגילוי הבורא בקשר יפה בינינו*. הוא נבנה על קשר הרע בינינו. לכן אנחנו צריכים בכל העשירייה לעבוד על החיבור עד כדי כך שבו יתגלה הבורא.

10. ש: במה תלויה יכולת של האדם להצדיק את הבורא?
    ר: *במידת הייסורים. הוא מרגיש במצבו שהוא לא מוצלח, לא יכול להיות בהשפעה, בחיבור, בהתקדמות בגילוי הבורא, בדומה לבורא. שוב נופל, ואפילו שקם, הוא מגלה שהוא סה"כ מטשטש את עצמו כדי לא להרגיש את הכאב. לשם זה הוא עובד ולא לשם אמת. זה מקדם אותו להתעורר*.

11. המאמר הזה, 2 מצבים הוא מאמר מאוד מאוד יסודי. *אנחנו צריכים לראות שלעולם יש 2 מצבים, או קליפה או קדושה. אנחנו צריכים כל הזמן רק לאתר באיזה מצב עכשיו אני נמצא, זה הכל. העיקר לדעת אם אני נמצא במצב של קליפה. הידיעה הזאת כבר מנענעת אותי ואני משתדל איכשהו לצאת ממנה. אם אני נמצא במצב של קדושה, אז אדרבא, אני עם החברים שלי יחד, כולנו עושים מאמץ כדי להגיע לבורא*.

בקליפה יש לנו מאמץ לברוח מהאגו שלנו. במאמץ של הקדושה יש לנו נטייה יחד להתקדם לבורא. אז קדימה, כמה פעמים ביום תנסו כך לבצע, ותראו.

ש: לא מצליחים

ר: *אין דבר כזה לא מצליחים. לא התחלתם לעשות מה שאמרתי. תחזור על זה כמה פעמים, תראה מה שאני אומר, ואז תתקדמו. אם תבינו שאתם נמצאים עכשיו במצב לא טוב, אז צריכים להתחבר ביניכם ולפנות לבורא שיעזור לכם לצאת מבור עמוק כזה*.

אם אתם נמצאים כבר באיזשהו חיבור, ורוצים להתקדם קדימה, אז לבקש שוב מהבורא שיעזור לכם להוציא אתכם מהמצב הנוכחי לשכינה הקדושה. תרגישו עד כמה שהם באהבה ביניכם מכינים מקום לגילוי הבורא, כדי לגרום לו נחת רוח.

*זו סה"כ הנוסחה. אם אתה אומר שעשינו ולא הצלחנו, זה שקר, כי חוקים הם חוקים. אם אתם אומרים שעשיתם אותם, סימן שלא נגעתם בהם*.

12. ש: אחישנה זו דרך תורה? זירוז זמנים יחד עם סבלנות?

ר: אנחנו יכולים לחבר את זה, כי מצד אחד אני נמצא בכוח עליון ואין עוד מלבדו, אני צריך לדעת שכאן רק הבורא שולט ולא כל כך תלוי בי מה שיקרה.

מצד שני *הכל תלוי ביגיעה שלי, אבל לא שאני רוצה להגיע מהר למשהו, אלא אני רוצה מהר להגיע להשפעה לבורא. זה שעון אחר לגמרי. אני מחזיק שעון, סטופר שלי. כמה אני יכול להתקדם לבורא כדי לעשות לו נחת רוח? במה אני יכול להשפיע לחברים כדי לעזור להם להתקדם לבורא, לעשות לו נחת רוח? אני בזה סופר את הזמן שלי. זה זמן אחר לגמרי ממה שאנחנו נמצאים עכשיו*.

13. אנשים מתחילים לרוץ אחרי כל מיני אמצעים איך לסדר את העולם. ע"י זריקות נגד פנדמיה, ע"י בחירות לממשלות, ועידות אקלים, מאבק נגד שינוי אקלים ועוד כל מיני דברים. אם אנחנו מדברים שהכל אין עוד מלבדו והכל תלוי רק בסיבה אחת, בכמה אנחנו מתחברים בינינו וקרובים לבורא, אז מה יש לנו כל כך לעשות? לבטל את כל הארגונים האלו שאין בהם שום תועלת חוץ מששורפים מיליארדי כסף ומבלבלים את כולם.
    
    *בואו נעשה רק פעולה אחת במקום 1,000 פעולות שהאנושות משתדלת לעשות על פני כדור הארץ, רק פעולה אחת: להתקרב זה אל זה ולבקש מבורא שיעשה בינינו חיבור ויתלבש בחיבור הזה, שיהנה מזה שאנחנו פותחים לו חיבוק. הוא רוצה רק דבר אחד, שאנחנו כך כולנו בינינו, כאיש אחד, נפתח את החיבוק, והוא יבוא אלינו ונתחבק*.

14. *נקודה שבלב בכל זאת נמצאת בכל אחד מאיתנו. אנחנו רוצים לחבר אותה עם נקודות שבכל אחד ואחד. אנחנו יכולים לראות את הנקודות האלו שהם ממש מגיעות לנקודה אחת הכלולה מ-10, ושהנקודה הזאת אנחנו יכולים לדחוף אותה לבורא. אנחנו רוצים שבו היא תיכנס. יכולים את זה לעשות או לא? לתאר את זה, בוא נדבר על זה. תנסו ותעמדו על זה ממש*.
    
    *לא מסוגלים לתאר את זה? תבקשו מהבורא שיאיר לכם, שייתן לכם ציור יותר נכון, תיאור נכון של המצב הזה. אז תראו כמה שאתם נמצאים בכל זאת באותה הנטייה*.
    
    *יש בכם בכל אחד משהו. אתם, נשים וגברים, מ-8 מיליארד איש שבעולם, אתם מיוחדים, מיוחדות. תשתדלו לא להשפיל את עצמכם אלא להעלות את עצמכם. כל אחד צריך לראות באחרים דברים גדולים, וכך אתם מתעלים לבורא*.

15. ש: למה האנושות לא שומעים אותנו?

ר: זה תלוי בנו, באנושות ובכוח עליון. לכל דבר יש זמן, אמנם שאנחנו רוצים לקדש את הזמן, כלומר למהר את הזמן, אבל בכל זאת כמה שאנחנו משתדלים לעשות לפי כוחנו ואפשרותנו, אנחנו רואים שזה עדיין לא מספיק ולא מגיע לעיני אנשים.

הם עדיין מרגישים את עצמם שיכולים לשנות את העולם ע"י פחות שריפת דלקים, עוד כל מיני דברים. מצד שני אנחנו רואים שהטבע, בגימטריה אלוקים, בכל זאת בדרגות שלנו הוא משתנה די מהר, ואנחנו מרגישים כבר את השינויים באקלים וביחס הבורא לאנושות, דרך פנדמיה, דרך כל מיני דברים. זה יתגלה בקרוב יותר ויותר. יבוא הזמן, אנחנו צריכים לעשות מקסימום, כמה שאנחנו יכולים, *אבל מצד שני אסור לי לרוץ לפני הבורא*.

16. ש: איך תמיד לתת הביטחון לעשירייה ולאנשים חיצונים למרות שבעצמי אני לא ...?

ר: *תשכח על עצמך ואז תצליח. תשכח על עצמך. אתה קיים רק כדי לעזור לחברים, לחבר אותם, לשרת אותם, ואז תצליח, הבנת? על עצמך אל תשאל אף פעם*.

ש: לשכוח על עצמי? איך לעשות את זה?

ר: להסביר זה אי אפשר. *אתה צריך לעשות ולהרגיש את זה בפנים. אם אתה לא יכול, אז לבקש מהבורא שיעזור לך, זהו. תתחיל לדאוג לאחרים בלבד. על עצמך תדאג רק שאתה אוכל, שותה, ישן במידה שאתה חייב לקיים את עצמך בלבד. כל היתר, רק לטובת החברה*.

אין יותר לשאול. אל תשאל את כל השאלות שלך, זה סתם, כבר שנים. רק את זה תעשה. אין לי יותר מה לענות לך.

17. איך ננוע קדימה?

ר: *אנחנו צריכים להתקדם לא ע"י פחדים מהעתיד, שאני נזכר בעבר ויכול לדמיין את העתיד, ולא מזה שמחכה לי מצפה לי שם איזה פרס גדול, בונבוניירה כזאת מיוחדת. אנחנו צריכים בינינו להרגיש אחריות על כל העולם, וזה חייב להיות התמריץ שלנו. אנחנו יכולים להביא את כל העולם לבורא, לזה הוא מצפה מאיתנו. אנחנו יכולים במקצת, עוד קצת עוד קצת להזיז את כל העולם אליו, שיתקן אותם דרכנו. שיתקן אותם, ימלא אותם ויהנה מזה*.

אנחנו לא שייכים לעולם, כי הניצוץ שבנו מושך אותנו, דוחף אותנו למטרת הבריאה. הוא לא שייך למאסה הזאת האנושית. לכן אנחנו צריכים בינינו להתחבר, שיהיה לנו ניצוץ משותף גדול בינינו לבורא, להתחבר כמה שנוכל, למלא את הניצוץ הזה בכוח הבורא. אבל בעצם *אנחנו לא שייכים לאנושות וגם לא כל כך לבורא. אנחנו באמצע, המעבר, משהו שבינתיים צריכים אותנו, גם בורא וגם האנושות, ורק לתפקיד הזה אנחנו נמצאים*.