שיעור הקבלה היומיNov 4, 2024(צהריים)

חלק 1 רב"ש. רשומה 344. לך לך

רב"ש. רשומה 344. לך לך

Nov 4, 2024

שיעור צהרים 04.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה.

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 1766, "אסופת דרגות הסולם"

מאמר 344 "לך לך"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1766, מאמר 344, "לך לך".

בוא נקרא, "לך לך" זה דבר גדול, זו פקודה מהבורא.

לך לך

תש"מ

""לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". במדרש "שמעי בת וראי והטי אזנך, ושכחי עמך ובית אביך, ויתאו המלך יפיך".

להבין סמיכות הפסוקים, הנה כשמתחילים להדריך האדם ללכת בדרכי ה', מתחילים מבחינת החינוך. ומחנכים אותו לקיים את התורה ומצוות בבחינת שלא לשמה, כמו שאמר הרמב"ם בהלכות תשובה.

ואחר כך, כשרוצה ללכת בדרך האמת, אומרים "לך לך מארצך", שארץ היא מלשון רצון (כמו שכתוב בממדרש רבה, למה נקרא ארץ, משום שרצתה לעשות רצון קונה). היינו שהאדם צריך ללכת מהרצון הקודם, שהיה רק למלאות את הרצון לקבל, הנקרא שלא לשמה.

"וממולדתך ומבית אביך", מהחינוך שהיה לו מקודם, שזה נקרא "מצות אנשים מלומדה", שנקרא בחינת "וממולדתך". "אל הארץ אשר אראך", שהוא הרצון להשפיע.

אבל הרצון הזה אינו בידו להשיג, כי זה נגד הטבע, לכן נאמר "אשר אראך", שהקדוש ברוך הוא מראה לאדם את הארץ הזאת, היינו הרצון להשפיע. והאדם יכול לסייע בזה שה' יראה לו את הרצון להשפיע, רק עם בחינת רצון, שרוצה לזכות לרצון כזה, אבל האדם מצד עצמו אינו יכול לצאת מהרגילות שלו.

ולזה אמר הפסוק "שמעי בת", היינו הפנימיות של האדם, ששם מקום משכן הנשמה, שיש בכוחה לשמוע שיש דבר כזה שנקרא להשפיע, אבל אין זה ביד האדם לראות זאת, היינו להשיג אותה.

לכן נאמר, אם רק תהיה לך שמיעה, שהכוונה שהאדם יחשוב לזכות לבחינה זאת, אז הפסוק מבטיח להאדם "וראי", שיזכה גם כן לראות. "והטי אזנך", לשמוע שיש דבר כזה במציאות, שהאדם יכול לעבוד רק להשפיע ולא לתועלת עצמו. אז תזכה ל"שכחי עמך ובית אביך". ואז "יתאו ה' יפיך", היינו את המדות החדשות, שהן בחינת להשפיע ולא לקבל.

וזה נקרא "אל הארץ אשר אראך", שהקדוש ברוך הוא יראה לו את בחינה זו, היינו שיתן לו הכוח שיוכל לעסוק בעל מנת להשפיע. וזה נקרא "ארור הגבר אשר יבטח באדם", שחשוב שיהיה פעם שהגוף יתן לו רשות לעסוק בעל מנת להשפיע. אלא זו מתנה מן השמים. וזה פירוש, "ברוך הגבר אשר יבטח בה'".

ובזה נבין המדרש (ב' פ' ל"ט), "אמר רבי לוי, כשהיה אברהם אבינו עליו השלום הולך לארם נהרים וראה אותם פוחזין ואוכלין ושותין, אמר הלואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת, כיון שהגיע לסולמה של צור וראה אותם עוסקים בניכוש בשעת הניכוש, ועודרין בשעת העידור, אמר הלואי יהיה לי חלק בארץ הזאת. ואמר לו הקדוש ברוך הוא לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

"ארם נהרים", שראה שפוחזין בכדי לקבל שכר, שענין אכילה ושתיה מרמז על השכר שמקבל עבור העבודה, היינו שעוסק לתועלת עצמו. אז אמר לא יהיה לו חלקו בארץ הזאת, היינו ברצון הזה שהוא תועלת עצמו.

וכשהגיע לסולמה, היינו בחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", שצור מרמז על "צור ישראל", וראה עוסקים בניכוש, היינו שתולשים את המדות הרעות שיש בהם, מטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כך, ולא מטעם שכר, כמו כן עודרין מטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כן, שזה נקרא "בשעת עידור", ולא מטעם התועלת עצמו, אז אמר על רצון כזה, יהיה חלקי בארץ הזאת.

ואז הקדוש ברוך הוא הבטיח, "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", היינו שיתן להם את הרצון להשפיע."

זה המאמר, הוא קצר מאוד ולעניין.

שאלה: מה זה אומר להיות שותף של הבורא ברצון להשפיע לאחרים?

זה אומר שהאדם רוצה להגיע למצב שבו הוא יעשה הכול כדי לעזור לאנשים להגיע לתכונת ההשפעה.

תלמידה: אילו שינויים באדם צריכים להיות בהשפעה נכונה?

לרצות להשפיע בכל מקרה לשנות את הרצון האגואיסטי שאיתו האדם נולד, לרצון אלטרואיסטי להשפעה.

תלמידה: מהו המימוש הנכון של קשר העשירייה עם הבורא?

בזה שאני משתדל בכל העולם, לכל מי שאני עוזר לו, לעזור דווקא להתקרב לתכונת ההשפעה, בקשר עם האחרים לתיקון המשותף.

תלמידה: מה העשירייה צריכה לשמוע מהבורא מתוך החיבור?

עד כמה הבורא גבוה במחשבה שלו, עד כמה הוא חזק, כל יכול בפעולותיו ועד כמה הוא משפיע על כולנו בפעולות שלו.

שאלה: איך יוצאים מהרצון הקודם לקבל, זה אצל כל אחד אינדיבידואלי, או כשאנחנו מחוברים בעשירייה?

בעיקרון לכל אחד בצורה אינדיבידואלית, אבל בהרבה מאוד חתכים מהתיקון שלנו, אנחנו מתחברים יחד ומקבלים יחד מהבורא אותם רצונות, כוונות, אפשרויות.

תלמידה: אם אני בעצמי לא יכולה לעשות שום דבר, האם רצוי לתת את כל הכוחות והרצון שלי להתפלל לבורא שייתן לחברות ואז ביחד, גם אני אקבל את הרצון הזה?

נכון לחלוטין. בצורה כזאת אנחנו יכולים לנהוג ואז בטוח שנשיג חיבור בינינו, חיבור עם הבורא ועם מטרת הבריאה.

שאלה: איך האדם יכול לעשות את עבודת הניכוש לבד וללכת לארץ שהבורא הראה לו?

זה קורה לאדם שרוצה לשמוע בקול ה' ומשתדל בכל מקום שהוא נמצא, לבצע פעולות השפעה. זה הכול.

שאלה: כאן כתוב שברוך, הוא מי שסומך על הבורא, מה זה אומר?

כלומר זה שלוקח לעצמו את כל מה שהבורא ברא ומתוך זה מנסה לבנות את הדרך אליו. כלומר, להיות כמו הבורא, להשתוות עימו, להשיג אותו וכן הלאה.

תלמיד: שמעתי אותך אומר שצריך להשתדל לעשות את זה בכל רגע. איך כל מה שמגיע בחיים, להשתדל להפוך להשפעה לבורא, לקשר עם הבורא?

תתאר לעצמך שיש לך את ההזדמנות הזאת בכל פעם, בכל רגע של החיים שלך, אז תראה באיזה אופן תוכל להפוך את כל הפעולות, המחשבות, הכוונות שלך, כדי לעלות לבורא ולהתקרב אליו, בכל מה שרק אפשר.

שאלה: כל אחד מרגיש את הבורא בצורה אינדיבידואלית, במידת ההתפתחות שלו. כאשר יש עשרה אנשים בעשירייה, וכל אחד בהתפתחות שלו, איך יוצא שאנחנו מגיעים למחשבה, דעה אחת ושההצטברות ההשגות הרוחניות שלנו מהעבר, הופך להיות כהצטברות אחת והופך להיות הבורא?

בעיקרון כן. כל המאמצים שלנו, למרות שהם מורגשים בצורה שונה, נראים שונה, כולם בסופו של דבר מתחברים למאמץ אחד של השגת הבורא.

שאלה: על מה בעבודה שלנו אומרים ניכוש של הרצון, אנחנו הרי לא יכולים להרוס אותו, אז מה אנחנו עושים?

אנחנו לא יכולים להשמיד וגם אסור לנו להשמיד את הרצון שלנו, להיפך צריך לגדל את הרצונות שלנו אבל רק שיהיו בהשתוות עם הבורא.

תלמידה: אז מה זה אומר להיפטר מתכונות רעות?

זה באמת אומר להיפטר מהרצונות הרעים, הרצונות האגואיסטים, אבל במקום זה אנחנו צריכים לתקן אותם לרצונות של השפעה, לתכונת ההשפעה, לתכונת האהבה.

תלמידה: אז אנחנו צריכים לחפש איך לא לדחות אותם, אלא להשתמש בהם לטובת הזולת?

כן.

שאלה: מה קובע מהו הזמן הנכון לעדור כדי לעקור את התכונות והמידות הרעות?

הזמן המתאים לכך הוא כשאנחנו כולנו רואים שזה מגיע לנו מהבורא והוא רוצה שנטפל במידות הרעות שלנו. אז אנחנו מתחברים בינינו ומתחברים לבורא ומבקשים ממנו שיעזור לנו לעקור את כל המידות הרעות ולהפוך אותן למידות הטובות.

תלמידה: איך להוריד את מידת הלחץ שאני מרגישה עד שאצליח להשפיע?

רק להתחלק יחד עם החברות. ואז זה באמת יתחלק ביניכן, וכל אחת תרגיש לחץ, תטפל בזה מתוך הכלי שלה וזה יהיה קל לכולכן.

שאלה: אין לנו שום דבר בפני החברים חוץ מדוגמה ותפילה בפניהם, אבל איך להראות לחברים את הדוגמה האמיתית? אם אני בדרך בהפצה, בשיעורים, זו הדרך שלי, התכונות שלי, ואם אני מתפעלת רק מהחברים ובתוכי לא משנה כלום, אז גם אין קשר. אז מה בשביל החברים שלי תהיה דוגמה אמתית להשגה רוחנית?

את צריכה להראות להם דוגמה עד כמה את משתוקקת לחיבור איתם, עד כמה אתן משתוקקות בזה להידמות לבורא.

שאלה: יש ביטוי שמאחורי כל פעולות החברה עומד הבורא ולכן אני יכולה להצדיק, כשאנחנו מדברים על הצדקה. אבל המצב הזה לא אידיאלי, כי אם אני שופטת, אז אני כבר גבוהה יותר, לעומת זאת אני אומרת שאלו כוחות הבורא, זו לא החברה. האם המצב הקרוב יותר להשפעה לבורא יהיה אם אוכל באמת להתבטל בפנים ולהשפיע לחברה?

כן. אם תתבטלי בפני הבורא ועל בסיס זה תתקרבי לחברות, אז זה יהיה בדיוק מה שאת צריכה להשיג.

תלמידה: בתהליך הזה אני מרגישה התנגדות, האם זה הרצון שלי שמדבר? ואם אני מדברת בכוח נגד הרצון הזה, אז המאמצים האלו הם בניית המסך?

את צריכה להרגיש את המאמצים האלה כברכה, ולהרגיש את החום שלהם.

שאלה: כתוב, "ולזה אמר הפסוק "שמעי בת", היינו הפנימיות של האדם, ששם מקום משכן הנשמה". מה זה הפנימיות של האדם ששם מקום משכן הנשמה?

זה הרצון הפנימי שאותו לאט לאט האדם מעלה לבורא ומדביק לבורא.

תלמיד: האם בכל אחד יש מקום כזה?

כן, בכל אחד.

תלמיד: איך אנחנו בונים או מפנים מקום למקום הזה?

זה מקום שישנו בכל אחד, רק האדם צריך לחשוב איך הוא מאתר את המקום הזה, את הרצון הזה, ואותו הוא מעלה לקשר עם הבורא.

תלמיד: כתוב בהמשך "שיש בכוחה לשמוע שיש דבר כזה שנקרא להשפיע". מה נותן לנו את הכוח לשמוע שיש דבר כזה שנקרא להשפיע?

זה הבורא שסידר לנו כך את הנשמה. כשאנחנו מתעסקים בה, אז אנחנו מקבלים ממנה דווקא כוחות להשפיע, להתחבר, להתפלל. הכול נמצא בתוך הנשמה.

שאלה: האם הכוונה הנקייה מורגשת כשאדם מפסיק להשתוקק לגילוי, אפילו בדרגת אור חוזר בכלי?

איך אחרת אפשר להתקדם? האם זו כוונה נקייה אם הוא לא רוצה להתקדם לשום מקום?

תלמידה: אז זה לא נכון, יוצא שאדם מגביל את עצמו.

מה עוד ישפיע לבורא?

תלמידה: אנחנו מגדלים את התכונה של ההשפעה ואהבה, ואז כל הניכוש זה עוד לא לשמה, אלא רק כשנוכל לאסוף אותה כשהיא תהיה מוכנה.

כן.

שאלה: לפעמים נראה שהמאמר מובן, אבל אחרי זה הבורא נותן כאלה הרגשות שהוא מוחק לך את כל ההבנה, ואתה מסתכל על אותו מאמר כאילו זו פעם ראשונה.

זה מצוין.

תלמיד: כאן מתעוררים שני מצבים, או להתאכזב בגלל זה, או לקבל את זה שמסיבה כלשהי כך רצה הבורא, ושוב להיכנס למאמר הזה כאילו בפעם הראשונה.

אני מציע להסתכל על זה כאילו שזה בפעם הראשונה. ואתה תראה שאותו הדבר גם היה כתוב מלכתחילה, רק שלא ראית את זה.

שאלה: לפני זה ענית שנעשה את הביטול הזה בפני הבורא. ביטול בפני הבורא זה אומר להשאיר לו את המקום הזה, לתת לו מקום. האם מקום זה שאני קושרת שהכול ממנו, ובזה שאני פונה אליו אני נותנת לו אפשרות לפעול דרכי?

כן.

תלמידה: והמאמצים האלה שאמרת שצריכים להיות מהצד שלי כדי שתהיה ברכה, יוצא שזה הניתוח שלי בסוף היום כשאני מגיעה לתפילה ומודה על הכול.

אולי זה ככה.

תלמידה: אבל זה צריך להיות בכל סיטואציה, שבסיטואציה עצמה אני מהפכת את זה.

גם יכול להיות.

שאלה: כתוב, שמטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כך את עבודת השדה. מה זה אומר שהגיע הזמן לעשות את עבודות השדה ואיך אנחנו מזהים את זה?

אנחנו רואים את זה לפי אותם הכוחות שמתגלים לנו מלמעלה.

שאלה: איך נוכל לבנות את התכונות כך שנוכל להצדיק את החברות בהעדר השתתפותן בעבודה המשותפת של העשירייה, מבלי ליפול למצב של חרדה או מניפולציה?

זה באמת דבר קשה, אך כשמתחילים עבודה וממשיכים, רואים לאט לאט איך זה מסתדר. הבורא בעצמו מעלה לנו כל מיני רצונות ונותן לפנינו כל מיני הזדמנויות, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: בסוף המאמר הבורא הבטיח "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", זאת אומרת שייתן להם את הרצון להשפיע. מה זה זרעך?

הפעולות הבאות שלנו.

תלמידה: מתי הן הפעולות הבאות, באיזה רגע?

נאמר שעכשיו אני מקבל על עצמי משהו ואני משתוקק לעשות, לשנות את עצמי, לעשות פעולות נוספות, כל זה נקרא "זרעך". זוהי תוצאה המגיעה מהמצב הקודם.

תלמידה: וזה בכל צעד, בכל מדרגה.

כן, אין משהו אחר.

שאלה: במאמר נאמר שתושבי ישראל עוסקים בניכוש ותולשים את המידות הרעות, וגם עודרין. מה זה עודרין?

זה כאשר עוזרים לצמח לגדול מהאדמה, שיהיה לו מצע נכון, שיהיה מדושן, מים, מה שהוא צריך.

תלמידה: ומה זה בעשירייה?

אותו הדבר. כשאתם מאחלים זה לזה טוב, עוזרים זה לזה.

שאלה: מה זה אומר להתבטל לבורא, ואיך האדם יודע שהוא מתבטל לבורא?

להתבטל לבורא, זה נקרא שאדם מצמצם את הדרישות שלו, ורוצה לעבוד רק עם אותן הבחינות שהבורא מראה לו מעצמו.

תלמידה: מה זה אומר שהוא מראה לו בחינות?

שהוא לומד מהבורא את בחינות הבורא, ומשתדל לעבוד איתן.

תלמידה: אם האדם לא מצליח לשמוע או להבין את מה שהבורא מראה לו, מה הוא צריך לעשות?

לבקש.

שאלה: במאמר כתוב שבשלב מסוים אנחנו מגיעים לעדירה וניכוש כי הגיע הזמן לזה, כי הבורא ציווה לנו. האם זה אומר שאנחנו מקיימים את המעבר מהרצון להשפיע על מנת לקבל ל-להשפיע על מנת להשפיע?

כן.

שאלה: כשאנחנו לא מטפלות בנשמה שלנו, האם הנשמה סובלת מזה, והאם זה משפיע עלינו?

כן.

שאלה: כשהוא כותב שהגיע הזמן לעשות את זה, איך אנחנו יכולים להבין בקבוצה או בעשירייה שזה משהו מומלץ, שלא עשינו את זה קודם, ודווקא הגיע הזמן?

הגיע הזמן להתחבר ולקיים את רצון הבורא.

שאלה: אדם שסומך על אדם אחר, איך להבין את זה נכון בעשירייה?

צריך בכול דבר לשאוף למצוא איך אני יכול לעזור לחבר.

שאלה: כשאדם מגיע להכרה של האני שלו, הוא מכיר בזה שהכלי שלו סגור ורוצה רק אור חכמה, וכדי לתקן את זה הוא צריך לעלות בבחינת ז"א ולכסות הכול באור חסדים, ואז הכוונה שלו נקייה כצינור לבורא. האם זה נכון?

כן.

שאלה: אם אנחנו בניו של אברהם, שהבורא נתן לו את ההבטחה לארץ הזאת, את היכולת להשפיע, ואם אנחנו היורשים שלו, אז אני מבינה שאני יכולה לדרוש מהבורא את חלק נחלתי שלא ניתן לי. איפה אני אמורה להרגיש את הדרישה הזאת, שאני מבינה שכיורשת יש לי זכות עליה? איפה צריכה להיות ההרגשה הזאת?

ההרגשה הזאת צריכה להיות בחיבור, באותו רצון בחיבור עם הבורא.

תלמיד: ההרגשה שמגיע לי ושאני אמור לדרוש את הארץ הזאת, כמו שאברהם דרש,

מאיפה אמורה להיות בי ההרגשה הזאת של לדרוש את ההשפעה, שמגיע לי השפעה, הארץ הזאת?

כשאתה פונה לבורא, אז יש לך הזדמנות לדבר על זה.

שאלה: אם אני מרגישה השתוקקות לבורא דרך חבר אחד, אז האם העבודה שלי ללמוד להרגיש את ההשתוקקות דרך החבר הבא ודרך כל החברים?

כן.

שאלה: האם לאהוב את החבר זה רק חלק מהעבודה, וזה נקרא תשובה מיראה?

כן.

תלמידה: והחלק השני זה אהבה לבורא, וזו תשובה מאהבה.

כן.

תלמידה: למדנו שחלק מהעבודה שלי מוצדקת וחלק לא. האם החצי שמוצדק הוא התשובה מיראה שכבר השגתי, או שזו עבודה שעוד לפניי?

זו עוד לא תשובה מיראה.

שאלה: מה זה אומר להיות מוכן למות עבור העשירייה ברוחניות?

למות למען העשירייה ברוחניות משמעו לדחות לחלוטין את כל המטרות האגואיסטיות שלך למען העשירייה.

שאלה: במה צריכה להתבטא הרגשת גדלות הבורא, ועל ידי מה נוכל לגמרי לבצע את ההשפעה?

כל זה צריך להתבטא באדם, האדם צריך להרגיש עד כמה הבורא התגלה לו עכשיו, עד כמה הוא רוצה לעזור לו בכל ההתקדמות הרוחנית שלו.

שאלה: עד כמה חשוב לא לקחת איתי שום דבר לעתיד, כל הזמן לחתוך את הכול ולהישאר כחדשה כל הזמן?

אני מבין אותך, כך צריך לחשוב בצורה נכונה ולזה להשתוקק, שהיציאה אל המדרגה הבאה בשבילך תהיה בלי שום מטען פרטי שלך.

תלמיד: אני עדיין חיה עם מה שקרה בעשירייה הקודמת שלי וזה מפריע לי להיות בקשר עם העשירייה הנוכחית שלי, לכן אני חושבת מה אני צריכה לחתוך ומה לקחת איתי כדי לעבור מצב?

צריך לעסוק בניכוש. כאשר זורעים משהו בהכרח יש כל מיני עשבים שוטים מסביב וצריך להוציא אותם. אותו הדבר אנחנו צריכים לעשות עם הרצון שלנו.

שאלה: לפי הטקסט ברגע שהרצון של האדם הוא אגואיסטי לעצמו, הוא שם את הרצון הזה בצד, וכשהוא רואה שאפשר להשתמש ברצון הזה לטובת הבורא אז הוא משתמש בו.

כן.

תלמיד: מה בדיוק האדם עושה כדי לעשות את המעבר הזה מהרצון לעצמו לרצון על מנת להשפיע לבורא, כדי שהבורא באמת ישתכנע בזה?

האדם רוצה להיכנס לתוך הרצון הזה ועם הרצון הזה להגיע לבורא, לקשר עם הבורא.

שאלה: אני מרגישה שאני מקבלת את ההשתוקקות כמתנה, ואני לא מבינה איזה כלים צריכים להיות כדי להרגיש השתוקקות דרך חברים אחרים, ובכלל דרך כולם. מה לעשות אם אני לא מבינה איפה להתחיל את העבודה כדי שאותה ההשתוקקות תהיה מעוד חברים?

צריך להפסיק לאהוב את עצמך.

שאלה: האם צריך לעשות בירורים יחד בעשירייה איזה עשבים יש ובהתאם לעדור אותם?

כן, אפשר לעשות את זה יחד.

שאלה: אנחנו כל הזמן קוראים ומדברים ביחד על להרוג את הרצון לקבל, ובפועל אנחנו הורגים את הכוונה, לא את הרצון.

יכול להיות, כן.

שאלה: פשוט בשלב הראשון להרוג את הכוונה על מנת לקבל ולהרוג את הרצון זה אותו דבר, ובשלב שני אנחנו מחדשים, מחיים שוב את הרצונות, אבל על מנת להשפיע.

כן.

שאלה: איך להיות ראויים בעשירייה לכוח של הבורא, לעבוד בעל מנת להשפיע?

צריך להראות זה לזה שכך אתם עובדים, ובצורה כזאת אתם תידבקו בכזה רצון זה מזה.

שאלה: מהם העשבים הרעים שיש ברצונות שלנו, ואיך לזהות אותם?

אלו הרצונות האגואיסטים, אותם עשבים שוטים שבהם אתם רוצים להשתמש למען מטרות רוחניות.

שאלה: אם אני אגואיסטית אז אני לא מבינה שזה עוקץ את האחרים, נראה לי שזה בסדר. מאיפה יש לי אפשרות להסתכל על זה כעל משהו רע?

מתוך זה שאת נמצאת בקבוצה ומה שמחזיק, תומך בך, זו הדעה הכללית של הקבוצה, ובכלל את נמצאת בכל הכלי העולמי, וכל זה יוצר את התנאים כדי שכך תקבלו את המציאות.

תלמיד: אז החברות צריכות להראות לי שיש לי איזשהו עשב בר?

גם כך הן מראות. כל הדעות הרעות שלכן, על הקבוצה, עליך, על הבורא על ההתקדמות, כל זה מגיע מהרוחניות.

שאלה: האם רק אנחנו יכולים לעזור זה לזה לעדור?

לעדור רק אתם יכולים לעזור זה לזה.

תלמידה: בעצמי בלתי אפשרי לעשות את זה?

אולי זה כן אפשרי, תנסי.

שאלה: קבלה על מנת להשפיע קשורה לביטול נכון בפני הקבוצה, בפני הבורא?

כן.

שאלה: מה שקשור לעידור בחברה, בקבוצה, אין עם זה בעיה, אבל להוציא את אותם עשבים הרעים שנמצאים בי, אני לא מצליחה, וכל הזמן יש בי מחשבות שאין בן אדם יותר רע ממני, אז איך להצדיק את הבורא?

את לא מאמינה לבורא שאת הכי גרועה?

שאלה: אני מאמינה, כך אני רואה את עצמי. אבל הוא הרי לא יכול לעשות בן אדם רע, הוא עשה בן אדם טוב ואני רואה את עצמי כל הזמן רעה, באמת רעה, לא שאני משחקת. גם במצבים קודמים וגם עכשיו יש מחשבות כאלו, אז איך למצוא במה להגיד לו תודה, אני מודה לך מכל הלב שאתה בראת אותי כזו?

תודי. תודי לו ואת תראי איך את יוצאת מזה בצורה מהירה.

שאלה: בפסקה השמינית כתוב, "וזה נקרא "אל הארץ אשר אראך", שהקדוש ברוך הוא יראה לו את בחינה זו, היינו שיתן לו הכוח שיוכל לעסוק בעל מנת להשפיע. וזה נקרא "ארור הגבר אשר יבטח באדם", שחשוב שיהיה פעם שהגוף יתן לו רשות לעסוק בעל מנת להשפיע." אני מבינה שמצד אחד אנחנו צריכים לצפות שהבורא ייתן לנו את כוח ההשפעה. ומצד אחר לא צריכים ליפול לציפייה שיהיו לגוף הכוחות האלו. איך כל הזמן להחזיק בגבול הזה, שהציפייה מהבורא תהיה אקטיבית כדי לא ליפול לצפייה של הגוף?

זאת בדיוק השאלה שתשאלי אותו, והוא בכל פעם יפתח לך את זה מכל הכיוונים עד שתרגישי שאת נמצאת כבר בזה.

שאלה: מה הוא הסולם שעליו הבורא שם אותנו?

זה סולם העומד על הארץ ומגיע השמיימה, ובו אנחנו עולים.

שאלה: מה היא בעצם הפקודה של הבורא, לך לך?

לך לך מארצך, מבית אביך אל הארץ אשר אראך. זאת אומרת, לך מהרצונות, מהתכונות שלך, מאיך שנולדת וגדלת, לאותו מקום שאני אראה לך.

תלמיד: מתי הבורא פוקד על אדם ללכת מהרצונות שלו?

בעצם אנחנו כבר נמצאים בזה, אבל עדיין לא שומעים את זה. אנחנו עדיין נמצאים בתכונות שהוא לא יכול להראות לנו שאנחנו מוזמנים.

תלמיד: הבורא הוא זה שפוקד עליך לצאת מהרצון שלך, מוביל אותך, לוקח אותך, מראה לך, הוא עושה הכול?

כן.

תלמיד: ומה האדם עושה כאן?

הוא מסכים. האדם מסכים עם כל ההליכה הזאת יהיה מה שיהיה.

תלמיד: איך מתבטאת פעולת ההסכמה שלו בכל רגע?

הוא מוכן להמשיך בדרך, ללכת למעלה מהדעת וכך להתקדם לבורא.

תלמיד: במה האדם יכול לסייע לבורא, אם בכלל הוא צריך את הסיוע של האדם?

כן, הוא צריך. האדם מתפלל, מצפה שהבורא ימשוך ויעלה אותו לדרגה יותר גבוהה בכל פעם.

תלמיד: רק פעם אחת הבורא פוקד על האדם "לך לך"?

לא. כמו שאתה הולך בדרך.

תלמיד: בכל צעד הוא פוקד, לך?

בכל צעד, כן.

תלמיד: כשהוא כותב הוא מקביל זאת לפסוק שמעי בת, שזו הפנימיות של האדם, מקום משכן הנשמה. דווקא לה יש כוח לשמוע מה זה להשפיע, ולאדם אין את הכוח הזה.

לא, את זה עוד נראה.

תלמיד: מה היא הנשמה ששומעת את להשפיע, וכמו מסכימה לזה?

החלק הפנימי של האדם.

תלמיד: והחלק החיצון של האדם הוא, האני שלו?

כן, החלק החיצון הוא האני שלו.

תלמיד: אז איך לתת יותר מקום לנשמה, לחלק הפנימי, לשמוע, להתבטא?

על ידי השתתפותנו בכל מיני תרגילים שלנו.

שאלה: אם מבפנים האדם שומע על השפעה ויש לו איזו משיכה, אבל הוא מרגיש את הרצון המנוגד ההפוך, איך הוא מטה את הכף לכיוון הנשמה, נותן לה מקום?

על זה אנחנו עובדים בקבוצה.

שאלה: האם אפשר להגיד שהתכונות הרעות הן הכוחות המבדילים אותי מהקרוב?

כן.

שאלה: אתה כל הזמן אומר לעזור לחברות, לחברים. יש לנו אפשרות גדולה אבל יש גם הרגשה שלא עשינו הכול. היום עבר ואתה מרגיש חוסר שלמות, שלא עשית משהו, כי עדיין יש לחברות הפרעות. האם זה חוסר שביעות הרצון שלי מהבורא?

כן, זה האגואיזם שלך.

שאלה: למה אין לנו קשר עם מקדש נשמת האדם?

מקדש נשמת האדם נמצא בבורא. כאשר אנחנו משתוקקים לבורא, אנחנו יחד עם זה משתוקקים אל אותו המקדש.

שאלה: בפרשת "לך לך", נאמר שהבורא אמר לאברהם לצאת מארצו ולהיכנס למצרים. האם זה איכשהו קשור למאמר של רב"ש שקראנו עכשיו?

כן. הכוונה לתנועה רוחנית, שתצא מהרצונות האגואיסטים שלך ותיכנס לרצונות האלטרואיסטים.

תלמידה: אנחנו עודרים או מנכשים את הארץ כל עוד כל החברות לא היתקנו?

כן.

שאלה: אפשר להגיד שאהבה תלויה, זו אהבה הדורשת את החבר כאמצעי שדרכו אני מגיעה ליראה?

אפשר להגיד.

שאלה: בקטע האחרון כתוב, "וכשהגיע לסולמה, היינו בחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", שצור מרמז על "צור ישראל", וראה עוסקים בניכוש, היינו שתולשים את המדות הרעות שיש בהם, מטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כך, ולא מטעם שכר, כמו כן עודרין מטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כן, שזה נקרא "בשעת עידור", ולא מטעם התועלת עצמו, אז אמר על רצון כזה, יהיה חלקי בארץ הזאת." אודה לך מאוד אם תוכל להסביר את הפסוק.

אני יכול להגיד רק דבר אחד, ככול שנתקדם לתיקונים יותר ויותר גדולים, נכין את הרצון שלנו לגילוי הבורא שיתגלה שם בכל מיני הבחנות שהוא רוצה שנקבל מהן, נתכלל מהן. זה הכול.

(סוף השיעור)