בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.8.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול*
אם אדם משתדל בכל זאת להתגבר, אז כל כוח התגברות אפילו שמצליח להיות בו לשניה אחד, כל הכוחות ההתגברויות האלה שהוא רוצה להיות למעלה מהעצלות שלו, מהטבע שלו, מהחשבון האגואיסטי שלו, בכל שניה ושניה שהוא עושה זאת, כולם מצטרפים לחשבון גדול.
למה
החשבון
הוא
גדול?
לכל
אחד
ואחד
מאיתנו
יש
חשבון,
ואם
האדם
עושה
את
החשבון
של
היגיעה,
של
המאמץ
שהוא
רוצה
להיות
לא
לעצמו
אלא
לחיבור
של
כולם
ויחד
עם
זה
לחיבור
עם
הבורא,
אז
הוא
מרגיש
מפעם
לפעם,
אולי
בפעם
ה-100
או
500
או
1,000
שהוא
מתגבר,
כמה
הוא
משתנה,
כמה
הוא
מתקרב
למאמץ
הזה
ולסיכומו.
הוא
רואה
שהמאמצים
שלו
מתחברים
לאיזשהו
חשבון
גדול,
ואפילו
שנופל
ושוב
קם,
כמו
כתוב
1,000
פעם
ייפול
צדיק
וקם,
דווקא
ע"י
הדברים
האלה
שהוא
לא
מתעייף,
מבין
שאין
לו
ברירה,
כך
בא
לחשבון
גדול
על
כל
היגיעות
שלו.
*פתאום
האדם
רואה
שלא
רק
היגיעות,
אלא
שגם
הנפילות
שלו
מצטרפות
לחשבון*,
כי
למה
כי
הבורא
עשה
את
זה?
לא
שהאדם
נפל
והאדם
עשה,
אלא
הפילו
אותו
מלמעלה.
ולכן
מכל
הדברים
האלה
*הוא
נעשה
יותר
מנוסה,
אפילו
שלא
יהיה
לו
עוד
חשק
בעבודה
ושוב
ייפול,
הוא
הולך
לעשות
חשבונות
לפי
העליות
והירידות,
שגם
אלו
וגם
אלו
מצטרפים
לחשבון
גדול*.
*הירידות האלה, אפילו שאנחנו לא מרגישים אותם כהתקדמות, כהצלחה, אבל גם הן דווקא מצטרפות להתקדמות שלנו ובסופו של דבר אנחנו מקבלים גם את העליות וגם הירידות כחשבון אחד*. זה מה שאנחנו צריכים להבין. לכן אנחנו צריכים לספור את הפרוטות האלו, הן מצטרפות לחשבון גדול, אין יגיעה פחות מפרוטה אבל דווקא היגיעות שלנו נשקלות בפרוטות.
ההתגברות
וההתקדמות
הם
רק
ע"י
חיבור
חדש
שהוא
יכול
להשיג
עם
החברים
בקבוצה.
לכן
אין
מה
לשבת
ולצבור
כאילו
כוחות,
ולקום
לבד,
זה
הכל
האגו
של
האדם
כך
דוחף
אותו
שיעשה.
אלא
העיקר
מה
ההתרשמות
שהוא
יכול
לקבל
מהחברים.
כאן
שוב
בא
היצר
הרע,
האגו
שלו
ואומר:
"מה
זה,
אתה
מקבל
כוח
מאחרים,
אז
זה
לא
הכוח
שלך".
*צריכים
להבין
שכוח
משלי
לא
יכול
להיות
לי
אף
פעם,
אלא
רק
מה
שאני
מתרשם
מהחברה
ומהבורא*.
לכן
זה
המקום
שהאדם
צריך
להמציא
לעצמו
כוח
חדש
דווקא
מהתחברות
עם
האחרים,
עם
החברים,
כוח
להתחברות
איתם.
*זה
נקרא
התקדמות*.
התקדמות
שלי
אינה
בכך
שאני
מתפרץ
למדרגה
עליונה
ועולה
ועולה
ועולה.
*ההתקדמות
שלי
בעבודה
הרוחנית
היא
בכך
שאני
מתפרץ
נגד
המכשולים
שיש
בינינו
בעשירייה,
בין
כולם,
ואני
שובר
את
הגבולות,
את
המחיצות*.
כך
אנחנו
מתקדמים.
אנחנו צריכים תמיד לשאוף לעליה, כמה שיותר קרוב בינינו ומאיתנו לבורא, זה הכל. לא להתחשב בירידות. *יש ירידות? בסדר, אבל אנחנו כל הזמן נמשכים לעליה. ירידה חייבת להיות, אבל לא שאנחנו גורמים לה בעצמנו*.
ש:
אני
מתאר
לעצמי
עשירייה
מחוברת....?
ר:
ע"י
המאמצים
שלנו.
אבל
אפילו
שאנחנו
לא
עושים
מאמצים,
הבורא
עושה
אותנו
כעשירייה
אחת.
באחד
מהשלבים
אנחנו
נתחיל
לגלות
שאנחנו
באמת
פועלים
כעשירייה
אחת
בהתאם
לכמה
אנחנו
מצרפים
את
היגיעה
שלנו
לחיבור.
לאט
לאט
זה
יותר
ויותר
מתחיל
להיות
מורגש
אפילו
במצב
שאנחנו
נמצאים
בעולם
הזה.
*אפילו
שאנחנו
נמצאים
במצב
שכביכול
אנחנו
מבפנים
בכל
זאת
נפרדים
ולא
יכולים
להרגיש
שאנחנו
בלב
אחד,
אבל
לאט
לאט
הנטייה
הזאת
בכל
זאת
קיימת
כשלומדים
יחד,
משתתפים
יחד,
מדברים
על
זה
יחד,
סועדים
וכן
הלאה.
נרגיש
שאנחנו
בכל
זאת
מקורבים
ומחוברים
איכשהו,
ושיש
לפנינו
מקור
אחד
שמקרב
אותנו.
זה
יבוא*.
ש:
כל
מה
שאני
עושה
זה
לאגו
שלי..
ר:
לאגו
שלך,
נכון,
אבל
השאלה
היא
כמה
אתה
מתנגד
לכך?
כמה
אתה
בודק
ומתקן
זאת
ע"י
זה
שאתה
כל
הזמן
רוצה
לשמור
על
מחשבה
נקיה.
ש:
מה
עלי
לעשות
שבזמן
נפילה
שלי
הקבוצה
לא
תיפגע?
ר:
אל
תדאג,
היא
לא
תיפגע.
תחשוב
רק
כמה
אתה
יכול
גם
בזמן
הנפילה
להיות
קשור
אליהם.
אתה
צריך
בזמן
הנפילה
להשתדל
להידבק
לעשירייה
ולהיות
יחד
איתם
כמו
תינוק
כלפי
הגדולים.
אתה לא יכול לראות את החשבון הכללי בינתיים כל עוד אתה לא קשור אליהם בצורה כזאת שאתם כגוף אחד. לכן עליך רק לעורר אותם כמה שאפשר וזה אפשרי בצורה גלויה ובצורה סמויה. תשתדל לעשות גם כך וגם כך כדי לעורר אותם לחיבור.
ש:
המבחנים
שהבורא
נותן
לנו
האם
מבחינתנו
זו
נפילה
או
עליה?
ר:
אנחנו
תמיד
נמצאים
בעליות,
אפילו
שנדמה
לנו
ירידות
וכל
מיני
זמנים
מתים,
אנחנו
נמצאים
בעליה
תמיד.
הבורא
מתחשב
בכל
דבר
ודבר,
אצלו
אין
הבדל
בין
זה
לזה,
העיקר
שאנחנו
איכשהו
מחזיקים
בדרך.
ש:
האם
צריך
להוסיף
איכות
או
מספיקה
כמות..?
ר:
*כמות*
זה
מילא,
עליות
וירידות,
הכל
צריכים
לספור.
כמו
בגלגל
שמסתובב,
אנחנו
תמיד
מתקדמים.
אבל
יחד
עם
זה
אנחנו
צריכים
לדבר
על
איכות.
*איכות*
נקרא
לפתור
את
הבעיות
בדרך,
כמה
שנמצאים
כל
פעם
במצב
רוח
מרומם.
זה
חייב
להיות
בקבוצה
כתוצאה
כללית,
משותפת.
ממש
תמיד
להיות
בשמחה.
ש:
מהי
הפרוטה
שאנחנו
אוספים..?
ר:
פרוטת
היגיעה
מצטרפת
לחשבון
גדול.
אנחנו
מתייגעים
למרות
שאולי
לא
רואים
שום
דבר
קדימה,
*אני
רוצה
ביגיעה
הזאת
כדי
לעשות
נחת
רוח
לבורא.
אפילו
שלא
יוצא
לי
מזה
כלום,
יוצא
לבורא*.
ש:
.אם
יש
צפיה
לחשבון
זה
לא
אגו..?
ר:
קודם
כל
*תלוי
לאיזה
שכר
אני
מצפה*.
זה
שאני
רוצה
לראות
את
עצמי
יחד
עם
כל
האנושות
שוב
ברצון
אחד
שהבורא
ברא
לפני
השבירה,
למה
שאני
לא
אצפה
לזה?
על
מה
חכמת
הקבלה
מדברת?
אני
רוצה
לחבר
את
כולם
לרצון
אחד
כמו
שהיה
לפני
שנשבר.
ע"י
מאמצים,
ע"י
תפילות
ובקשות
שלנו
לבורא,
שהוא
יעשה
זאת.
ש:
השכר
שלנו
זה
הזדמנות
להגיע?
ר:
כן
אבל
היגיעה
לשם
מה,
רק
ליגיעה?
היא
חייבת
להיות
כדי
לעשות
נחת
רוח
לבורא.
במה
אתה
עושה
לו
נחת
רוח?
אתה
רוצה
לחזור
לאותו
כלי
שהוא
ברא
ולהידבק
מכל
הכלי
אליו.
ש:
כשאני
מקשיב
לרב"ש
עם
חברים
זה
נותן
לי
כוח
ושמחה.
מדוע?
ר:
כי
אתה
מקבל
כוחות
מהתכללות
עם
האחרים,
אפילו
שאתה
לא
מבין
מה
הם
עושים,
מה
הם
מדברים.
כמו
תינוק
שנמצא
עם
הגדולים,
הוא
מסתכל
עליהם
ולא
מבין
מה
שהם
אומרים
אבל
בגלל
שרוצה
מאוד
לדעת
מה
שלומדים,
מה
הם
מדברים,
הוא
סופג
משהו
מהם
וכך
מתקדם.
ש:
מהי
התגברות?
ר:
התגברות
נקראת
שיש
לי
כוחות
דחייה
מכולם
ואני
מתגבר
כנגדם
ורוצה
להתחבר
עם
כולם.
ש:
ואז
בשביל
מה
תפילה..?
ר:
כי
אני
רואה
שאני
לא
מסוגל.
*אפילו
לרצות
את
זה
אני
לא
מסוגל,
מכל
שכן
לבצע.
לכן
באה
התפילה.
לא
יכולה
להיות
תפילה
אם
אני
מרגיש
שאני
מסוגל
לעשות
לבד*.
ש:
עשירייה
יכולה
לתת
פרוטה
ביחד?
ר:
הלוואי.
*ודאי
שכל
אחד
ואחד
יכול
לתת
פרוטה
משלו,
ואח"כ
יש
פרוטה
מהעשירייה
כולה*.
המטרה היא לא שמחה, אלא שמחה מלווה לפעולות הנכונות. שמחה היא סימן שאנחנו פועלים נכון בחיבור. *אם חיבור מביא לנו שמחה, סימן שהחיבור שלנו מוצלח*.
ש:
מה
זה
לעבוד
למען
הבורא?
ר:
זה
למען
הקבוצה.
*אם
אנחנו
מתייגעים
למען
הקבוצה
ומרגישים
מה
זה
חיבור
למען
הקבוצה,
מתוך
זה
אנחנו
יכולים
גם
לתאר
מה
זה
למען
הבורא*..
*בעה"ס, תורת הקבלה ומהותה*
ש:
מה
הפעולה
שאני
צריך
לעשות
מול
חבר
כדי
להשיג
את
הבורא?
ר:
זה
אותו
דבר.
*להידבק
בחבר
ולהידבק
בבורא
זה
אותו
דבר*.
ש:
מה
זה
דביקות
בחבר?
ר:
תמסור
את
עצמך
כך
שלא
תרגיש
את
עצמך
אלא
*במקום
את
עצמך
תרגיש
את
החבר.
במידה
הזאת
תרגיש
גם
את
הבורא*.
לכל מדרגה ומדרגה יש יותר כוח רצון לקבל שהרצון להשפיע פחות יכול להתגבר עליו. הכל תלוי באיזון בין הרצון לקבל והרצון להשפיע. מהי ירידת המדרגות? יש יחס בין רצון לקבל ורצון להשפיע, עוד לא ע"מ לקבל אבל בכל זאת הרצון להשפיע פחות ופחות על פני הרצון לקבל. עדיין רצון לקבל לא על מנת לקבל, אבל בכל זאת הוא לא נותן יכולת לרצון להשפיע להיות כמו בדרגת אינסוף.
ש:
מה
זה
בשבילנו
להתמקד
בתיקון
הכוונה
ולא
במעשים?
ר:
העיקר
הכוונה.
זה
כתוב
בכל
מקום.
חכמת
הקבלה
כולה
היא
כוונות,
כולה
כוונות,
כלומר
*לאן
ליבו
של
אדם
נוטה,
זה
נקרא
כוונה*.
ש:
לא
להתמקד
בכוונות
או
שביחד
עם
המעשים?
ר:
מעשה,
אם
הוא
תואם
לכוונה,
אם
יכול
להחזיק
את
הכוונה,
לתמוך
בכוונה,
זה
מעשה
נכון
וטוב.
לזה
אנחנו
עושים,
אנחנו
מתחברים,
אנחנו
עושים
כל
מיני
פעולות,
אבל
העיקר
זה
החיבור,
הוא
עוזר
לנו
להיות
בכיוון
הנכון.
ש:
איזה
מעשים
כן
תורמים
לכוונה?
ר:
העיקר,
כמו
שכותב
רב"ש
במאמרים
על
החיבור
בחברה,
כמה
שיותר
להתחבר
כדי
לראות
את
עצמי
שאני
תומך
בכולם
ומשרת
את
כולם
בעשירייה.
ש:
אלה
מעשים
או
כוונות?
מעשים
פנימיים?
ר:
אני
צריך
גם
לעשות
את
זה
בפועל
אם
צריך.
אנחנו
מתחברים,
עושים
סעודות,
עושים
פעולות,
לומדים
יחד
כמה
שאפשר
יותר,
אנחנו
מפיצים
את
חכמת
הקבלה
לכל
העולם,
עושים
פעולות
לקראת
החיבור.
*חיבור,
זה
העיקר,
אצלנו
זה
מה
שקדוש,
מעשירייה
ועד
כל
העולם*.
ש:
לא
לעשות
מעשים
שלא
מביאים
לכוונה?
ר:
לעשות
אותם
רק
במידה
שאתה
חייב
כדי
להתקיים,
כמו
במשפחה,
בעבודה
הפרטית
שלך
וכן
הלאה,
לעשות
אותם
כארעי.
*תע"ס חלק ד' פרק א*'
*הסתלקות והתפשטות האור בתוך הכלים, זה מה שחשוב לנו כי זו התחדשות*. כל פעם בא כלי חדש ואור חדש, הסתלקות ושוב כלי חדש ואור חדש. עד שאנחנו עוברים את כל המצבים האלו ממטה למעלה, נתווסף כלי מתוקן יותר ויותר גדול, והאור שלו גם יותר ויותר גדול.
כשהאורות מסתלקים מהכלים, בזמן ההסתלקות שלהם הם מושכים את האור מלמעלה למטה לכלי בצורה נוספת, זה נקרא *אור חוזר*. כלומר אור חוזר כאן כביכול הוא אור שגם הולך ממעלה למטה, אפילו שמגמתו של הכלי היא ממטה למעלה.
רשימו זה דבר מאוד חשוב, הוא מזכיר לך מצב שכלול מאור וכלי ועוד הרבה מאוד הבחנות. לכן הבורא עושה מלמעלה למטה את כל המדרגות וכל המילויים כדי שאח"כ יהיה רשימו מכל דבר ודבר והנברא יכול לעלות במדרגות האלה בחזרה מהעולם הזה לאין סוף. מאיפה אנחנו עולים? מזה שסתם מתגלה רצון? בתוך הרצון יש רשימו עם כל הפרטים, אף אחד לא נחסר, וכך אנחנו בטוחים שנעלה בחזרה למלכות דאין סוף.
אנחנו כבר נמצאים ברשימות האלה, אנחנו רק רוצים להוסיף להם רצון, אבל הרשימות האלה שאנחנו עולים לגמר התיקון כבר נמצאים. המצב של גמר תיקון מלכתחילה כבר נמצא, רק אנחנו מוסיפים לזה את הרשימות שלנו, הרצונות שלנו.
ש:
איך
אתה
מסכם
את
השיעור?
ר:
*העיקר
כל
הזמן
להרגיש
שאנחנו
מוסיפים
עוד
ועוד
ועוד
פרוטות,
יגיעה
לחיבור
הכללי
שהוא
מטרת
הבריאה.
העולם
שלנו
מהצורה
שהוא
שבור
צריך
להגיע
לצורה
שהוא
שלם,
ואנחנו
צריכים
לגרום
לכך.
נשתדל
לחשוב
על
זה
ולדחוף
אותו
מכל
הלב
שלנו
לחיבור
הלבבות.
בהצלחה*.