בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שמעתי קצ"ח, חירות*

1. מה שאנחנו צריכים לעשות עם הלב שלנו זה לכופף אותו כלפי החיבור בעשירייה. ככל שהלב מתכופף כלפי חיבור עם העשירייה זה נקרא שאתה עושה בו אותיות. אני מדבר בצורה יותר פרקטית על מה שצריך להיות, כי מה שהוא כותב נשמע עבודה מאוד אישית כביכול שהאדם מסוגל לבד לעשות, וזה לא קורה. לבד אנו מבינים שאי אפשר אלא *הכי טוב אם אני בעבודה עם החברים מכופף את הלב שלי להיות איתם, להתלבש להלביש את עצמי עליהם, להיות בתוכם, לתת להם מקום להיכנס לליבי. בזה אני עושה מהחומר של הלב שלי, מהאבן, בשר, אותיות חיות*.

2. *לא חשוב לי באיזו דרגה החברים נמצאים, אם אני בצורה כזאת מוכן, מסוגל, רוצה לכופף את הלב שלי כלפיהם, אני בונה בלב שלי ט' ראשונות של הפרצוף, והלב נשאר כמו שהוא. יוצא שאני במסירות שלי כלפי החברים, בלהתחבר אליהם, בלשרת אותם, כך דרכם אני מתקשר לבורא, ואז לבורא יש איפה להיכנס, איפה למלא את הכלים. האור שלו, ההארה שלו, המציאות שלו, התכונות שלו מורגשים בתוך הקשר ביני לחברים ואני מתחיל בכך לאט לאט לפתוח את העולם עולם הרוחני*. כך זה קורה.

3. ש: מה פעולות שלנו כעשירייה כדי שהלב המשותף לא יימחק?
   ר: שלא יימחק? זה בטוח שיימחק והרבה פעמים בדרך, אלא כל פעם להתחיל מחדש. כל פעם אנחנו שוב ושוב בונים אותה הצורה מהכלי, מהרצונות שלנו, שיהיה דומה לאור, כך אנחנו מתקרבים לבורא. אנחנו מצד הלבבות שלנו כמו לבנים, כמו בלוקים, אבנים קטנות, אבל כשאנחנו רוצים לחבר אותם לצורת הבורא, אנחנו בונים מזה מה שנקרא בית המקדש. אמנם מאבנים אבל הכלי הזה הוא כולו בכוונות שלנו, במאמצים שלנו, דומה לאור, לגילוי הבורא שמתלבש בו. ככל שאנחנו משתדלים מתוך החומר שלנו להיות דומים לבורא, בהתאם לכך הוא מתלבש בנו, בנרנח"י שלו, יותר ויותר גבוה.

4. ש: מה היחס הנכון להרגשת חוסר הצלחה בחיבור?
   ר: זה המצב ההכרחי שאנחנו בדרך צריכים לקבל בין כל עלייה וירידה, ירידה ועלייה. אנחנו צריכים להיות בכל השילובים ושינויי המצבים. לא יכול להיות יום בלי לילה ולילה בלי יום, אלא לילה ויום יחד, הם נותנים לנו יממה, רק בצורה כזאת. *הכל תלוי רק בהתמדה. אף טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי. עוד פעם ועוד פעם, שוב ושוב אנחנו צריכים להתחיל מחדש, וכל פעם אנחנו מגלים הבחנות חדשות. זה לוקח המון שנים*.

5. ש: איך אנחנו יכולים לפתוח לב שלנו לגדלות החברים?
   ר: *צריכים לחשוב על זה יותר. צריכים להשתדל בכל פעולה ופעולה שאנחנו לא רואים בה כל כך הצלחה, במיוחד שלא רואים בה הצלחה, להבין שזה מחוסר קשר עם החברים*.
   
   *מצד שני שהלב מתרגש במשהו, לא חשוב ממה, להשתדל לקשור את זה עם הקשר בינינו בקבוצה. כך ממש יותר ויותר לרכך את הלב. חייבים, כי זה כל התיקון, ולעומת מה שקורה בעולם אנחנו צריכים להיות דווקא עם לב רך*.

6. ש: איך מרככים לב כלפי חברים בעשירייה?
   ר: אווו, זה כל העניין. העבודה שלנו זה רק בזה, איך לרכך נכון את הלב כלפי החברים בעשירייה, ואז הבורא ייכנס לתוך הלב שכולל את כל החברים והבורא. כל החברים זה הכלי, אני כמלכות כלפיהם סידרתי את כל הדברים האלה לנכון והבורא ממלא את הכלי הזה, מסדר אותו, מעורר אותו, מאיר בו.
   
   ש: אז הבורא מרכך את הלב?
   ר: זו כל העבודה. האמת, *הכל עושה בורא אבל אנחנו צריכים להשתדל. אנחנו צריכים להשתדל. אנחנו מקבלים אכזבות, מקבלים הרגשת חוסר אונים שלא מסוגלים בכל מיני אופנים. כך זה הבורא מסדר שנראה איפה עוד ועוד אנחנו צריכים לעשות שינויים ולבקש ממנו*.
   
   לפעמים מספיק לנו להרגיש את החיסרון, לפעמים אנחנו צריכים להביע את החיסרון הזה יותר ברור גם בהרגשה שלנו, לפעמים גם במילים, בתסכולים, בתפילות. לפעמים בקשר עם החברים ובפנייה לבורא, אבל בכל זאת אנחנו צריכים לסדר את כל ההבחנות כך שהבורא יוכל להתלבש בהם ולהופיע.
   
   ש: יש לנו מאבק גדול עם הייאוש..?
   ר: אנחנו כל הזמן מתייאשים וקמים, מתייאשים וקמים. לפעמים אנחנו לא מרגישים אפילו כמה הפעולות האלה, לקום וליפול, לקום וליפול, כל זה כלפי הייאוש, זה ייאוש מהכוחות שלנו. אז הבורא מרים אותנו ואנחנו לא שמים לב עד כמה שאנחנו בייאוש הזה בוכים, לא בוכים בדמעות אבל כך שאנחנו מתייאשים, לא יודעים מה לעשות ועוד ועוד בכל מיני כאלה אופנים. הכל נכנס לייאוש, ואז עד שאנחנו פונים לבורא יותר ויותר בצורה יותר ברורה, אפילו פרונטלית הייתי אומר, ודורשים ממנו השתתפות.
   
   ש: מה זה פעולת כיפוף כלפי עשירייה?
   ר: *אתה צריך מצדך לחבר אותם יחד בתוך הלב שלך, ואז אתה יכול להגיש את כל אותו כלי לבורא. לכופף זה שאתה מוכן לעבוד כדי לשרת אותם, כדי שהם יהיו כולנו מחוברים ומכוונים כלפי הבורא*.

7. ש: כל פעולה שעשירייה עושה ביחד יוצאת מוצלחת. למה יש לבטים..?
   ר: *אתם לא מבינים כמה הדברים האלה הם הכי הכי יקרים, זו בעצם ההשתוקקות, זו הכנה, זו ערגה כלפי הבורא שהאדם והקבוצה מייצבים, זה העיקר. החיסרון הזה הוא התמצית, השמנת, הוא הריכוז של כל המאמצים של כל אחד ואחד, ואנחנו יכולים סוף סוף לעשות אותם יחד. לזה הבורא מצפה, אין בכל המציאות משהו יותר חשוב*.

8. ש: מדברים בעשירייה על הצלחה וחיבור, אבל אני רואה שאנחנו עדיין לא כלי רוחני.....
   ר: אני מבין אותך, אגיד לך רק דבר אחד, כל הפוסל במומו פוסל. לכן מה שאתה רואה, זה אתה רואה. אתה יכול להגיד: אבל אני רואה איך שהם. אתה לא רואה איך שהם אלא אתה רואה. לכן *אל תגיד עליהם שום דבר. יש ביניכם חברים, ובכל בני ברוך, שנמצאים באמת במצב הרבה יותר מהממוצע שלנו. אני לא רוצה להגיד יותר, ואנחנו לא רואים, כי כל הפוסל במומו פוסל*. אח"כ תראו שאתם בכלל נמצאים גם בעולם הרוחני, אבל כל הפוסל במומו פוסל. אתם לא יכולים לזהות ולראות. כותב בעל הסולם שמגלים אח"כ שלא היה מלאך המוות בכלל, שלא היה דבר כזה, לא היה ולא נברא, אלא הכל זה כדי לתת לנו התרשמות מהמצב המדומה כדי שנוכל להרכיב על פני זה פנייה לבורא.

9. ש: יש ייאוש ואין תפילה. למה?
   ר: *עדיין לא הגעתם לייאוש, זה ייאוש ללא שום פתרון. לכן עדיין אתם בורחים, הולכים לישון או עושים משהו וחושבים שזה יעזור במשהו. זה עדיין לא ייאוש סופי. לכן אתם עדיין נמצאים במה שנקרא בין שמיים וארץ. מה הפתרון? להגדיל את העבודה כמה שיותר, בצורה יותר אינטנסיבית בקבוצה, ואז האור העליון ישפיע עליכם בצורה יותר אינטנסיבית ויקדם אתכם*.

*מאמר החרות*

10. לכל אחד מאיתנו יש רצון לקבל שונה, והיחס שלו לאחרים שונה. אנחנו לומדים רק שיטה איך להיות מחוברים, כדי החיבור הסופי שלנו שנרכיב, נקרא לו בורא, בוא וראה. לכן אנחנו קוראים לו בורא, בוא וראה. תראה מה שאתה יכול לאסוף מכל החלקים השבורים שנמצאים במציאות שלפניך..
    
    ש: שכל נשמה ונשמה יש לה יחידיות משלה. למה כולם שווים?
    ר: כל אחד הוא חלק נפרד ומאוד מיוחד מכל יתר החלקים באותה הנשמה הכללית שנקראת אדם.

11. ש: עד איזו רמה לשמור על חירות היחיד?
    ר: אסור לנו להפריע, כמו שאנחנו רואים בכל ההשגחת הבורא על עולמנו, אסור לנו להפריע לשום דבר שבבני האדם. רק אם אנחנו יכולים לקדם אותם לטוב, לחיבור ביניהם, ולא שאנחנו מביאים אותם לאיזושהי שיטה. רק חיבור, לא דתית לא חילונית לא מדעית, לא שום דבר. רק דבר אחד, כי *החיבור פועל לטובת כולם. ודאי שחיבור לא בכוח ולא ע"י שליטה זרה.. שום דבר לא יעזור לאנושות לתקן את עצמה באמצעות כל השיטות שהיא בהן פועלת. רק בעבודה נגד האגו, כי זה בא מצד הטבע בצורה ישירה*. לכן השלב הבא, בעה"ס מתחיל להסביר לנו, הרצון לקבל יש מאין, וכמה הוא בעצם זה הדורש תיקון.

12. *אנחנו בשיטה שלנו לא מגבילים את האדם בכלום, חוץ מדבר אחד: אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך*. אם האדם לא עושה רע לזולת, שימשיך כך. אבל בסופו של דבר הרע שבו מתפתח עד כדי כך שאנחנו חייבים להגביל אותו, לצרף אותו בטוב לאחרים, אחרת הוא יגרום רע.

*תע"ס חלק ג' פרק ג*'

13. בכל אור, אפילו הכי קטן, יש את כל האורות שבנו אותו, ירדו אליו וסידרו אותו כך שעכשיו הוא מופיע, אפילו בצורה הכי קטנה. אבל כל האורות שפעלו בזה נמצאים בפנימיותו.

14. כלי זה רצון לקבל שעבר עליו צמצום, כלומר הוא החליט שהוא לא מקבל לעצמו. אח״כ הוא החליט שהוא מקבל רק ע"מ להשפיע, ואז מתוך זה שרוצה לקבל ע"מ להשפיע, יש לו הכנה כזאת שהוא מתמלא עם אור החסדים, כלומר עם אור של השפעה. מה שהוא יקבל, הוא יקבל באור של השפעה, ואז אור ישר, אור החכמה יכול להיכנס בו ולהתלבש באור החסדים. מכך יש הנאה לבעל הבית או הבורא שממלא את הנברא, ויש הנאה לנברא שבזאת שמקבל מהבורא, ממלא את הבורא. השפעה הדדית כזאת מביאה אותם לדבקות, ובזאת הם משתווים.

15. אור חוזר נמצא בכלי בהתאם לכמה שהתחתון דוחה את התענוג לעצמו ורוצה כך לכוון אותו לבורא. בזה מתגלה אור חוזר וממלא אותו, זה אור של השפעה.

16. ש: ככל שיורדים בעולמות המסך יותר קטן?
    ר: מפני שהאור שנשאר בעולם אינסוף הרבה יותר גדול מהאור שמקבלים כל פעם במדרגות ע"י המסכים. נשאר עודף אור, כלומר יש הבדל בין אור פנימי שמקבלים ע"מ להשפיע לבין אור מקיף. האור המקיף לוחץ על הכלי ובזאת הוא מזכך את הכלי, מבטל את המסך. הכלי מרגיש שקיבל בע"מ להשפיע, אבל נגיד 1% ונשאר 99%, אז מה הוא יכול לעשות, זה לא נקרא השפעה. לכן הוא מזדכך, יוצא מהתפקיד הזה, אבל ע"י כל הפעולות ההדרגתיות האלה נעשות ע"י האור העליון. אין כאן שום החלטות מצד הכלי, כי הכל משתלשל מלמעלה למטה, מהבורא כלפי הנבראים העתידיים. לכן אין כאן עדיין נברא, אפשר להגיד שיש כבר משחק בין אורות, מסכים ועביותם, וכך נבנות המדרגות מאינסוף עד העולם הזה.

17. ש: איך בפועל עושים מסך?
    ר: אני לא יכול להסביר לך, כי אתה רוצה להרגיש את זה, לכן ההסברה שלי לא תעזור. אתה רוצה לדעת מה זה מסך, הלב שלך רוצה את זה להרגיש, מה זה שאני יכול להשפיע לבורא? איך אני מרגיש אותו, את ההשפעה הזאת, את הבורא שאני משפיע לו? את עצמי איך אני קושר, אני ואת השפעה שלי והבורא יחד? אני מבין את הסיטואציה הזאת ואני לא יכול להסביר לך כי זה עניין של הרגשה. לכן זה נקרא *העולם הנסתר, עד שזה מתחיל להתגלות בלב האדם. מתי זה יתגלה? מתי שתרצה דווקא את זה לגלות*.
    
    ש: נראה לי שאני רוצה, ולא רק אני..
    ר: נכון, אנחנו קרובים לזה, אבל עדיין אנחנו לא מחוברים ולכן הכוחות שלנו דלים.
    
    ש: אנחנו רוצים להתחבר....?
    ר: רק לבטל כל אחד את האני שלו ולעזור לכולם, וכולנו יחד להשפיע לבורא, לרצות להשפיע לבורא. אנחנו קרובים לכך, אבל עדיין עוד עוד, זה לא מספיק.

18. ש: איך נבנה אינטנסיביות של אור חוזר?
    ר: רק ע"י זה שאתה בהתקשרות עם החברים תתחיל להרגיש מה זה נקרא השפעה, ותפעיל את כוח השפעה הזה, תפתח אותו יותר ויותר כלפי החברים וכלפי הבורא יחד.
    
    ש: השפעה לחברים ולבורא נקראת אור חוזר..?
    ר: אם אתה עושה צמצום, אתה לא רוצה לעצמך כלום, אז תתחיל להרגיש כמה הבורא רוצה להשפיע לך, ואז יהיה לך כבר קשר עימו. אבל זה מגיע אחרי שתתקשר לאחרים, לחברים, ומתוך הקשר איתם תפנה את עצמך, איתם יחד, לבורא.
    
    ש: מה אנחנו מחזירים? אור חוזר?
    ר: *אתה תמיד רוצה לקבל, לא חשוב מה, ואם אתה למעלה מהרצון לקבל שלך מעמיד רצון להשפיע לבורא דרך החברים, אז מיד תתחיל להרגיש מה הוא רוצה לתת לך וכמה שאתה רוצה לתת לו. אז יהיה קשר ביניכם בהשפעה הדדית, כמו אורח ובעל הבית*.

19. אתם צריכים לשחק ביניכם ביחסים של השפעה, ויחד עם זה צריכים למשוך לזה את הבורא. כביכול אתם עוסקים במשחק ורוצים גם למשוך אותו למשחק שלכם. אז תתחילו להרגיש איך שהוא מלכתחילה סידר לכם את המשחק, מלכתחילה סידר כל אחד ואחד, ובזאת תתחילו להרגיש קשרים ביניכם ובינו.

20. קריין: תוכל לסכם לנו את השיעור?
    ר: שיעור טוב בכל החלקים שלו. מתקדמים, מרגישים כמה יש לנו עוד במה להשקיע כוחות בחלק הראשון והשני. בחלק השלישי מוסיפים יותר ידיעה. דיברנו בסה"כ גם על המבנה של הכלי, איך להתכלל עם החברים. אני חושב שהשיעור הוא שלם, מלא. אם רוצים עוד יותר במשהו לשנות, להיטיב לשיעור, בקשה תדברו, תכתבו.