שיעור בוקר 29.06.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 824. "כתבי הדור האחרון"
(המשך חלק א'. כותרת: "ישראל מוכשר להראות דוגמה לכל העמים")

קריין: כתבי בעל הסולם בעמוד 824 את "כתבי הדור האחרון", אנחנו ממשיכים בחלק א', טור ב', כותרת "ישראל מוכשר להראות דוגמא לכל העמים".

"טו. הק' האלטרואיסטי הוא (12/1) דבר נדיר לרוח האדם, ולפיכך העם היותר אציל צריך לקבל על עצמו להראות דוגמא לכל העולם."

אנחנו רואים שדווקא הארגונים הראשונים באנושות, היו גם קרובים לקומוניזם, לקומונות, לכאלה אסיפות אנשים, אבל לא מתוך זה שהם רצו להיות כאלה, אלא מתוך שהחיים חייבו אותם להתחבר יחד ובלדאוג יחד לרכוש המשותף, על ההגנה וכן הלאה. מה שאי כן, בניגוד לזה בתיקון האנושות, בחיבור לקומוניזם האלטרואיסטי, האנושות לא תרצה להתאסף ולהגיע לאיזה חיבור כדי להגן על משהו, אלא כדי להיות קרובה לאיזה אידיאלים אלטרואיסטים וקרובה לבורא.

לכן צריכים להבין שהקומוניזם האלטרואיסטי לא יכול לצמוח במדינות לא מפותחות מבחינת בני האדם, אלא דווקא ההיפך, במקום שיש בני אדם מפותחים ומרגישים את ההתפתחות שצריכה להיות באנושות, שם הם ייכנסו הראשונים לאותן המסגרות כדי שיהיו יותר קרובים לקומוניזם האלטרואיסטי.

שאלה: מפותחים במה?

מפותחים בניסיון לחיבור, לשיתוף, בכל מיני צורות הקשר ביניהם.

תלמיד: אבל כרגע כל צורות הקשר שמתפתחות הן אגואיסטיות לחלוטין.

נכון.

תלמיד: אז הן רק נהיות יותר רחוקות מצורת הקומוניזם האלטרואיסטי.

לא. אנחנו עוברים את שלבי ההתפתחות הנוכחים וצריכים עוד לעבור אותם.

תלמיד: במה ההתפתחות שיש היום מקרבת את האנושות או את העמים המסוימים לקומוניזם אלטרואיסטי?

אנחנו מסוגלים יותר ויותר להבין שהעתיד לא יכול להיות בחוסר חיבור, אלא דווקא בחיבור בין בני האדם. אנחנו מסוגלים להבין שהמצב הטוב ביותר שכל אחד ירצה הוא בלהתקרב בלעזור לחברו, זה כי אין ברירה בהתחלת ההתפתחות, ובסוף ההתפתחות מגיעים למצב שהחיבור הוא הכרחי מצד הטבע. וכדי שאנחנו נשמור את עצמנו מלהיכנס לייסורים גדולים, מכות גדולות שהטבע האנושי ובכלל הטבע הסובב אותנו מפתח בצורה רעה כלפינו, אנחנו חייבים להיות מחוברים.

תלמיד: החיבור הזה הוא לא יהיה חיבור כדי להגן על משהו?

כדי להגן מפני הטבע שלנו.

תלמיד: כן, אבל אמרת קודם שנצטרך להגיע למצב שהחיבור יהיה כדי להתקרב לאידיאל של להידמות לבורא, להתקרב לבורא.

כן.

תלמיד: ואם האנושות תתפתח בחיבור מצד הכרח של טבע, יש פה דווקא הופכיות.

לא, תמיד זה יהיה כך בהתחלה, השלבים יהיו קודם כל שלבים שמחייבים את בני האדם להתקרבות והתפתחות כדי להימנע ממכות ובעיות. ואחר כך הם יהיו אפילו מתוך זה שפשוט מבינים שההתקרבות שלהם נותנת להם הרגשת התאמה לכוח העליון, לכוחות הטבע, להיות בהשתוות עם הטבע, או עם הבורא, וכך נתקדם. יש כאן הרבה דברים, ודאי עוד שלבים בדרך, אבל כך זה צריך להיות.

שאלה: סיפרת לנו שבעל הסולם נפגש עם בן גוריון בתחילת קום המדינה ודיבר איתו על איזו התפתחות רוחנית.

כן.

תלמיד: עכשיו פה הוא מתכוון שישראל צריכים להיות דוגמה לעמים, זה ישראל גשמי או ישראל שמתפתח רוחנית נגיד כמו שעכשיו הכלי עולמי שלנו מתפתח לפי הכיוון שלהם?

לא, פשוט הייתה הזדמנות, אפשרות להגיע לתיקון העולם אבל זה לא התבצע, לכן יש הזדמנויות לפעמים בהיסטוריה שאפשר לקצר את הדרך.

שאלה: אז הוא מתכוון פה לעם ישראל?

הוא מתכוון לעם ישראל, כן.

שאלה: הוא אמר שהעם הכי אציל ייתן דוגמה לשאר האנושות. מה זה אציל?

אציל מבחינת ההתפתחות הרוחנית, אין יותר הגדרה אצלו כלפי המילה הזאת.

תלמיד: אז אתה יכול להסביר לי מה זה אציל מבחינת ההתפתחות רוחנית?

כן, זה תוצאה מלחצים גדולים והיסטוריה גדולה, ארוכה, שהעם הזה סובל וממש לחוץ מכל העמים, ובצורה כזאת שהוא כל הזמן צריך כביכול לברוח מהצרות הקטנות עד צרות הגדולות, הוא מגיע למצב שהוא מפותח.

קריין: אות ט"ז, כותרת, המדינה היא בסכנה, ק' אלטרואיסטי יסייע לקיבוץ גלויות.

"טז. האומה היא (11/1) בסכנה, כי מטרם שתתייצב הכלכלה יפרחו כל אחד למקום אחר. כי לא כל אדם יוכל לעמוד בנסיון לסבול בעת שיש לו עצה לחיות בהרחבה.
ובדרך הק' האלטרואיסטי, יאיר האידיאל לכל אחד ויתן לו סיפוק שירצה בשביל זה לסבול. ולא עוד, אלא ימשיך קיבוץ גלויות מכל המדינות, כי הדאגה ומלחמות הקיום שיש לכל אחד בארצות חוץ יתן להם דחיפה לשוב לארצם ולחיות במנוחה, ובצדק."

שאלה: זה מדהים שבעל הסולם כותב פה בדיוק את מה שהשונאים הכי גדולים שלנו אומרים.

כן.

שאלה: אני שומע את הנאומים שלהם, הם אומרים, זה לא עם בכלל, סתם קיבוץ גלויות, קורי עכביש מקשרים ביניהם, אין להם שום קשר ביניהם ולכן אין להם שום זכות על הארץ. והוא אמר את זה ממש לפני הרבה שנים, וממש הציב מצב שבלי הקומוניזם אלטרואיסטי אין זכות קיום פה. זה לא איזה משהו עתידי שאולי יהיה מתישהו, הוא מוריד את זה לרמה מאוד פרקטית.

כן, אנחנו מסתכלים על העמים האחרים ורוצים לעשות חישוב מתי אנחנו נהיה כמוהם, אבל זו לגמרי לא דרכנו, דרכנו היא אחרת, נכון.

תלמיד: זה לא כל כך ברור לי, כי אנחנו כל הזמן מדברים על איזו חברה אידיאלית, שתהיה בשלות לאנושות ואז נגיע וכן הלאה, ופה, מתוך מה שבעל הסולם אומר, נראה שהוא מדבר ממש על מה שקורה עכשיו, יש כביכול איזה פער.

לא, את השלב שאנחנו עוברים אנחנו חייבים לעבור, זה ברור שהעולם שמתפתח חייב להתפתח דרך כל הצורות השליליות, עד שמתוכן כמו מתוך כור הברזל, קמה מדינת ישראל ועם ישראל. אבל בסופו של דבר זה יסתובב לכיוון כזה שיראו בעמנו דוגמה להתפתחות. זה עוד לא עכשיו ודאי, אלא בעתיד.

בעל הסולם חשב שהדברים האלה יקרו מהר, סמוך אליו מצד אחד, מצד אחר כמו שגם הרב"ש דיבר לפעמים, אלה שלבים שאנחנו לא מבינים אותם, כי חלק מהם מתרחש למעלה מההשגה ולמעלה מהטבע, מהרגשת האדם, וחלק כבר פתאום מתגלה בתוך החברה שלנו.

תלמיד: אם לפני עשרים, שלושים שנה מישהו היה אומר לי שרוב הישראלים שיש להם קצת כסף, לא הרבה, יקנו דירות מחוץ לישראל, הייתי אומר לו, אתה הזוי, אחרי אלפיים שנה שהגענו למדינה הזאת זה מה שיקרה? אבל היום זה המצב, מי שיש לו קצת כסף, יותר ממה שהוא צריך, קונה דירה בקפריסין או באיזו מדינה אחרת, שיהיה ליתר ביטחון.

כן, זה טבעי לאדם.

תלמיד: בעל הסולם גם כותב על זה פה, שאם לא תהיה יציבות מבחינה רוחנית, האנשים לא יישארו פה מרצון.

כן, זה ברור, אנחנו עוד נמצאים בתחילת ההתפתחות שלנו, בגילוי הרע.

שאלה: אני מסתכל על מה שקורה אצלנו בזמן האחרון, והמצב הזה ממש נראה לי לא הגיוני, זה מתחבר לי עם "והקשה את לב פרעה" מה שנקרא, כי זה ממש מצב לא הגיוני.

יפה מאוד, ככול שהמצב הוא לא הגיוני, כך הוא דווקא קרוב יותר לפתרון.

שאלה: אני מנסה להבין מהו אותו אידיאל שאפשר היום לתאר לאדם, כדי שיוכל להימשך ולהגיע לכאן, לארץ ישראל, או אפילו שלא יעזוב. איך אתה יכול להגדיר את האידיאל?

אני לא יודע, אבל אני זוכר שכשהייתי צעיר, קצת אחרי גיל עשרים, הייתה לי תשוקה גדולה מאוד לצאת מרוסיה ולהגיע לישראל, בכל מיני צורות. ואחר כך, כמו שספרתי לכם לא פעם, כשכבר יצאתי מרוסיה כדי להגיע לישראל, מכל הרכבת עם המשפחות שיצאו איתנו מרוסיה לאירופה, נשארו רק שתי משפחות, המשפחה שלי ועוד איזו משפחה מבוכרה, וכל ייתר המשפחות התפזרו למדינות אחרות. הגענו לווינה ומשם אף אחד לא המשיך איתנו, לכן היינו צריכים לחכות יותר משבוע ימים בווינה עד שיכולנו איכשהו למלא מטוס שייקח אותנו לישראל.

זה נכון, יש הבדל גדול בין מה שקורה במציאות לבין מה שנראה בשכל לאדם, ואיך שהאדם מתאר לעצמו את המצבים שעוברים עליו. גם עכשיו עדיין אין לי תשובות על הרבה שאלות, רק אנחנו יודעים שמה שקורה לא קורה לפי השכל שלנו. אנחנו עוד נראה, אבל בכל זאת מה שכותב בעל הסולם חייב איכשהו להתרחש לפנינו.

תלמיד: עדיין לא הבנתי, איך להגדיר את אותו אידיאל שתוכל להגיד לאדם בכמה מילים והוא ימשך. לא שיממש שום דבר, רק שיאמר, טוב, כנראה שבשביל זה כדאי.

האידיאל שאנחנו לומדים הוא, שהאדם מעדיף התפתחות פנימית, חיבור פנימי בחברה מיוחדת, וזה מושך אותו יותר מכל צורה חברתית אחרת.

תלמיד: צריך כנראה למצוא מילים. אני עובד הרבה עם הניסוח של החזון, ובאמת כל מילה שאתה כותב, אומר, זה פשוט לא מתאים, לא מושך.

נכון, ודאי שזה לא מושך, וודאי שאנחנו עדיין לא נמצאים במסלול הנכון ולא מרגישים ולא מבינים, לא רואים אותו לפנינו. אבל עם זאת אנחנו צריכים להאמין באיזו צורה למקובלים שרואים את העתיד. הם יכולים אולי לטעות, זה יכול להיות קרוב יותר או רחוק יותר, אבל בסופו של דבר זה יקרה. הם מספרים לנו על חוקי הטבע, וכשמקרבים את חוקי הטבע למצבנו, אז יכולים לטעות בכמה שנים טובות.

תלמיד: אתה מתאר מצב כזה שאנחנו נניח ננסח איזה חזון וננסה להציע אותו לעם ישראל, לעולם, ואנשים יתחילו להימשך לזה. מה צריך לקרות, האם הניסוח הזה תלוי בנו או באנשים?

הרב"ש לא פעם אמר שחסרות צרות, כי אם אנחנו יכולים לתת לבהמה שלנו מילוי, אז היא תסתפק ולא תזוז. כך אנחנו בנויים באגו היסודי שלנו, ולכן אי אפשר לדרוש מאדם שמקבל צורת התפתחות כזאת, שירצה להגיע לצורה קומוניסטית, כי זו צורה שהפוכה לגמרי לטבע האדם. אתה צריך לחשוב על כולם כשאין לך שום צורך לזה, להרגיש את חיי החברה כחיים שלך, כחיי המשפחה שלך, וודאי שזה עוד לא המצב שלנו.

איך להגיע לזה, אפילו להתקרב לזה, עוד לא מרגישים את זה, אפילו תיאורטית אתה לא יכול להגיד, חוץ מכמה משוגעים, אפשר להגיד, לאורך ההיסטוריה שחשבו על זה. אפשר לחשוב על זה אולי בזמן שאנחנו עוברים ייסורים גדולים, מכות, צרות, מלחמות, אבל כשאנחנו נמצאים בהתפתחות נורמלית יותר, כשאדם לא כל כך מפחד על החיים שלו, אלא יש לו בית, יש לו עבודה, אפשרות ללמוד, לקנות מצרכים באופן חופשי, קשה לראות אותו רץ למקום כזה עם שליטה קומוניסטית.

זה מחייב אותי קודם כל לחשוב על אחרים, לדאוג לאחרים, לבנות חברה שבה כולם יהיו בשותפות, שאהיה לחוץ מכל אחד ואחד. אם אני לא רואה את הפיצוי מכוח עליון בצורה ברורה, איך אוכל ללכת על זה? ברור שזה לא יכול להיות בצורה נורמלית. לכן אם זה יקרה בזמן מלחמות וצרות גדולות, מובן שאז מעדיפים את זה על פני זה, אבל בצורה טובה ויפה להתקרב לזה, זאת אומרת להעדיף אידיאל קומוניסטי, "שלי שלך ושלך שלך", לדאוג לזה סביב השעון ממש, זה נראה לנו לגמרי לא נורמלי.

תלמיד: אני מדבר על הניסוח עצמו, אפילו בצורה חיצונית שתוכל להגיד לאדם. נניח שנתנו לך עכשיו ערוץ ואתה יכול להגיד כמה משפטים שאנשים יימשכו אחריך או לא, כמו שבהיסטוריה היו הרבה מנהיגים שפתחו בפני העם איזה מצע קצר והעם הלך אחריהם. השאלה היא, אם גם אנחנו יכולים להשיג כזה דבר, כי כל מילה היא בעייתית, קומוניזם זה לא טוב, דת זה גם לא טוב, ערבות הדדית זו אוטופיה. זאת אומרת, כל דבר האנושות ניסתה כבר, לכן כל מילה שאתה כותב או אומר, פשוט לא מתקבל. במה אפשר להחליף את זה, מה אתה יכול להציע?

אין לנו במה להחליף, ואנחנו רואים ששיטת הקבלה מדברת על העתיד, שהאנושות תרצה לעלות מהרמה שלה, ועל אף שזה נגד הטבע, היא תעדיף את זה. למה? כי היא תגלה בתוכה שאחרת היא סובלת בצורה נוראית. שהחיבור האגואיסטי, התחרותי שיש היום בין כל המדינות ובני האדם, אפילו בצורה יחסית סמויה, אי אפשר לקבל אותו. בינתיים אני מסכים איתך, שהקומוניזם כמו שאנחנו לומדים בצורה כזאת גלויה מבעל הסולם דוחה אותנו ונראה לנו בלתי מציאותי לגמרי.

תלמיד: כלומר כרגע, גם אם יש לך במה ושומעים אותך שמונה מיליארד אנשים, אתה לא יכול להוציא משפט אחד ושאחרי המשפט הזה ילכו אחריך אנשים, אין ניסוח כזה?

אין. כי בכל השלבים הקודמים לקומוניזם אני יכול לפנות לטבע ולהגיד שאני הולך בתיאום עם הטבע העליון, לא עליון אלא למעלה יותר, אבל על הקומוניזם אני לא יכול להגיד שהוא מצוי בתוך הטבע, כל הטבע שלנו הוא הפוך. לכן נמשיך ונראה, אני מבין שאתם רוצים להגיד מה שאתם חושבים, אבל לא נראה לי שאנחנו נרוויח מזה חוץ מלהפסיד זמן.

בוא נשמע את מה שבעל הסולם כותב לנו הלאה, אולי יש שם משהו. עד כאן ברור לנו שאין לנו מה לעשות עם מה שהוא כותב על הדור האחרון, אנחנו לגמרי לא מוכנים ולא מבינים את המצב הזה.

קריין: אות י"ז. כותרת – פילוסופיה כבר מוכנת, דהיינו קבלה המיוסדת על הדת.

"יז. כל שיטה מעשית צריכה גם (4/5) מזון אידיאלי המתחדש, שאפשר להגות בו, כלומר פילוסופיה. ולגבי דידן יש כבר פילוסופיה שלמה מוכנת, אלא שמיועדת רק למנהיגים. דהיינו קבלה."

גם זה לא מובן שזה מוכן ושזה נמצא. ודאי שאם בעל הסולם היה כאן אז היינו פונים אליו והיינו לוחצים עליו כדי לקבל איזה הסבר, כי מה שהוא כתב כאן זה ממש מצב לא מציאותי.

אני לא נותן לשאול כי אין כאן מה לשאול, ברור לנו שיש הרבה שאלות על הדברים האלה והם לא מציאותיים לנו.

קריין: אות י"ח. כותרת – למה אנו עם הנבחר לזה.

"יח. עלינו מוטל להיות דוגמא (12/2) טובה לעולם, משום שאנו מוכשרים יותר מכל האומות, ולא משום שאנו אידיאליסטים יותר מהם, אלא משום שאנו סבלנו מן העריצות יותר מכל האומות. וע"כ אנו מוכנים יותר מהם לבקש תחבולה שתכלה העריצות מן הארץ."

טוב, כך הוא סובר.

קריין: אות י"ט.

"יט. כיון שהבעלות והשליטה (4\13) אינם זהות. למשל על חברת מסילת הברזל שהבעלות היא של בעלי מניות, והשליטה למנהלים, אעפ"י שאין להם אלא מניה אחת או לא כלום. וכן לחברת אניות, שאין לבעלי המניות שום זכות לשלוט או ליעץ בהם. ולמשל אניות מלחמה, שהבעלות היא של המדינה, ועם כל זה אין לשום אזרח דריסת רגל עליה. כמו כן אם תהיה המדינה ביד הפרוליטריון בבחינות בעלות סוף סוף ההנהלה תהיה כאותם המנהלים של עתה או הדומים להם במזגם ולא יהיה לפרוליטריון שום דריסת רגל וטובת הנאה יותר מהיום, אלא אם כן השליטים יהיו אידיאליסטים דואגים לטובת כל פרט באשר הוא פרט.

במלה אחת, שמבחינת השליטה אין שום נפקא מינה [הבדל] אם הבעלות בידי קפיטליסטים או בידי המדינה, כי סוף סוף ינהגו בהם המנהלים ולא הבעלים, ולפיכך עיקר תיקון החברה צריך להיות במנהלים. "אילוף השלטון", 214 ["אילוף השלטון" הוא פרק בספר "שלטון" של הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל (1872-1970)].

וכיוצא בזה אמר אבניאל בכנסת (חירות, יום ...) [בנימין אבניאל (1906-1993) היה חבר כנסת החל מן הכנסת השנייה ועד הכנסת השישית והשתייך לתנועת החרות]. שבישראל ההפרש בין פקיד הקטן לגדול ביותר כמו מ-1 עד 1.7, ובאנגליה מ-1 עד 10, וכן בשאר המדינות פחות מעט או יתר מעט, אבל ברוסיה מ-1 עד. 50 הרי שבמדינה של הפרוליטריון יבזבזו הפקידים והמנהלים את יגיעתם, הרבה יותר מבמדינות הקפיטליסטים. וזה גרם משום שהיא ממשלה אוליגרכית ולא דמוקרטית, או בלשון פשוט מפני שהק' שולטים על אנטי קומוניסטים. מוכרח להיות אוליגרכיה. וזה לא ישתנה לעולם כי ק' פירושו אידיאליסט, שזה אינו נחלת הרוב."

"כ. מדינה כזו, שק' שולטים (13/5) על אנטי ק', מוכרחת להיות בידי קבוצה של מנהלים אוטוקרטים, בדיקטטורה מוחלטת וכל אנשי המדינה יהיו בידיהם כמו אפס, ומחוייבים להחזיק תמיד בידיהם להט החרב למיתות ולמאסרים ולעונשים גלוים ונסתרים ולכריתת מזון וכל מיני עונשים כשרירות לבם של כל מנהל ומנהל, כדי להחזיק את אנטי ק' במורא ובפחד גדול שיעבדו בשביל המדינה. ולא יהרסוה בשגגה או בזדון.

כא. במדינה כזו צריכים (13/6) ומוכרחים המנהלים לדאוג שלא תהיה אפשרות לבני המדינה לבחור הנהלה דמוקרטית. מטעם שרוב המדינה הם אנטי קומוניסטים.

כב. במדינה כזו, שהק' ישלטו על (8/8) אנטי ק', מוכרחים המנהלים לראות שלא תהיה לבני המדינה שום אפשרות של תעמולה, או לגלות העול הנורא הנעשה לבני המדינה,"

אנחנו רואים שבמדינות סוציאליסטיות וקומוניסטיות לא היו כמעט מפלגות שסותרות זו את זו, אלא הרסו אותן לגמרי, ונשארה רק מפלגה אחת בשלטון.

קריין: שוב כ"ב.

"כב. במדינה כזו, שהק' ישלטו על (8/8) אנטי ק', מוכרחים המנהלים לראות שלא תהיה לבני המדינה שום אפשרות של תעמולה, או לגלות העול הנורא הנעשה לבני המדינה, או לבני המיעוטים שבמדינה. דהיינו שהמדפיסים לא ידפיסו ומנהלי בתי העם ישגיחו על הנואמים שלא יגלו שום בקורת על מעשיהם. ולהעניש קשה כל מי שחושב או עלה על דעתו לבקר מעשיהם. באופן שהממשלה תהיה כל יכולת לנהוג כשרירות לבם, ולא יהיה מי שיעכב בידיהם. ("שלטון", ...21).

כג. המוסר (14/7) אינו יכול להסתמך על החינוך ועל דעת הצבור בלבד, משום שדעת הצבור אינו מחייב רק מה שהוא לתועלת הצבור, לפיכך אם יבא מי ויוכיח שהמוסר מזיק להצבור והוולגארי מועיל יותר תיכף ימאסו במוסר ויבחרו בוולגאריות והיטלר יוכיח.

כד. הק' האגואיסטי המיוסד (7/3) על גלי קנאה שנאה, לא יפטרו מהם לעולם, אלא בשעה שלא יהי' להם בורגנים יפילו שנאתם על ישראל. ואין לטעות כלל אשר הק' האגואיסטי ירפא שנאת ישראל מן האומות. ורק הק' האלטרואיסטי אפשר לצפות ממנו רפואה זו."

זה מה שהוא הספיק לכתוב. ודאי שחלק אנחנו לא מבינים, וחלק הוא בכלל ללא יסוד כך נראה, אבל בעל הסולם כותב כך.

שאלה: בעל הסולם כותב שכל האנושות תתקדם לקומוניזם אגואיסטי ובתוכו לקומוניזם אלטרואיסטי.

כן.

תלמיד: האם עם ישראל נמצא על אותו נתיב כמו שאר האנושות והוא רק משמש כחלוץ או שלעם ישראל מסלול ייחודי ומיוחד לו?

אני לא חושב שיש לנו ערוץ מיוחד, אלא המהירות והבהירות אולי יעזרו לנו להתקדם אחרת.

תלמיד: מה משנה בכלל הדוגמה שישראל תיתן לעולם אם בסופו של דבר האנושות תגיע מתוך סבל וצרות ותסכים לשיתופיות הזאת מתוך המצב הזה? בשביל מה צריך דוגמה פה אם הטבע כבר יכה את האנושות והם יגיעו לזה?

אני לא יודע, חסר כאן כל כך הרבה.

שאלה: יש כאן שני דברים שצריך להתייחס אליהם. דבר ראשון, צריך להבין שכמו ב"פרי חכם" אלו בסך הכול רישומים שבעל הסולם כתב לעצמו, זה לא מאמר שלם שהוא כתב והוציא לאומה.

לעצמו, כן.

תלמיד: חשוב שכולם יבינו שזה לא איזה טקסט סדור ומסודר, אלו הערות לעצמו. דבר שני, זה המשך יפה מאוד של עיתון "האומה" ששם הטקסט כן מסודר ואפשר לראות איך הרעיונות האלה באים לידי פיתוח. מה שהוא מתכוון, שוב, מההבנה קטנה שלי של הדברים החיצוניים, זה שבאותה תקופה הוא ראה הזדמנות, אפרופו התהליך שקרה בישראל, להציע את זה למנהיגי העם והוא התלבש מאד יפה על המרקסיזם.

הטענה המרכזית שלו היתה כמו שהוא אמר אז, שמרקס לא סיים את התהליך והשאיר אותו לבאים אחריו, אבל אנשים לא פירשו אותו נכון ובטעות ניסו לממש את מה שהוא הציע כפתרון מלא. פה הוא מציע את ההמשך, הוא גם מציע את עצמו כהמשך של מרקס ב"אומה". ופה הוא מסביר מה זה אומר, הוא בעצם אומר שהפרולטריון, כלומר חיל החלוץ שצריך להביא שינוי חברתי לעולם זה עם ישראל ולא הפועלים הכלליים של העולם, כי הם הרוב והם אגואיסטיים.

הוא מנסה להציע פה איזו הצעה למשנה חברתית רלוונטית לתקופה שלו למנהיגי העם שמדברים כלפי חוץ על כך שהסיפור הקומוניסטי הוא עדיין רלוונטי כי אז זה עדיין היה באופנה. לא משנה אם זה היה מהפה ולחוץ או לא, אבל הדיבור היה על זה, אז הוא התלבש על אותו גל של שיח ובעצם אמר שמי שבאמת צריך להוביל, כמו בתפיסה המרקסיסטית, זה אותו פרולטריון, רק ההגדרה של מי הם זו טעות, ולפי מה שהוא ניסה להציג בשפה שהיתה מקובלת אז, זה עם ישראל. זאת אומרת, זה מין שיח שהוא כאילו בונה לעצמו, כך אני רואה את זה המון פעמים, מעין רשימות, רעיונות לשיחות או לכתיבה עתידית של דברים שהוא רוצה לפתח כדי לייצר בסוף את החיבור החדש. כמו שפעם היה בכל אומות העולם הפוליטיאה, כך לבעל הסולם יש את התפיסה החברתית המתוקנת של מדעי המדינה.

כן.

שאלה: האם נכון לחשוב שאם בעל הסולם היה נמצא עכשיו, הוא היה כותב את המאמר הזה עם אידיאות שיש היום בפוליטיקה ובחברה שלנו, ולאו דווקא לפי מה שהיה אז?

יכול להיות.

תלמיד: אולי גם אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו לוקחים את מה שקיים ומקרבים אותו לחכמת הקבלה ולחיבור הנכון?

כל אחד יכול לראות בעצמו איך הוא מקרב את מה שקורה לאידיאלים של בעל הסולם, לתורה העתידה שלו, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לדבר על זה כי זה ללא מסגרת וללא כיוון.

שאלה: עד כמה אנחנו קרובים להיות חברה שיכולה לשמש דוגמה לכל העמים?

לגמרי לא קרובים. אני חושב שנכנסו, כמו שכבר היה לא פעם בהיסטוריה, לאגו יותר גדול, לתפיסה אחרת לגמרי מבעל הסולם, ויש לנו עוד הרבה שלבי התפתחות בתוכנו ובינינו.

שאלה: כתוב "כי הדאגה ומלחמות הקיום שיש לכל אחד בארצות חוץ ייתן להם דחיפה לשוב לארצם ולחיות במנוחה, ובצדק." מהו המצב הלא בטוח שיהיה במדינות זרות שמתאר בעל הסולם?

אני לא רואה את המצב הזה. אנחנו רואים שעמים עוברים ממקום למקום, ועושים כל מיני פעילויות בחיבור ובהתרחקות ביניהם, אבל בסך הכול המצב הוא לגמרי לא ברור. אין לי מה להוסיף ולהגיד, אלא מה שהוא כתב יכול להיות שיתבהר אחר כך, בעתיד, אבל בזמנינו אנחנו לגמרי נמצאים בחושך.

שאלה: קודם אמרנו שבגלל אי המימוש של הכתוב כאן אין לנו כביכול זכות על הארץ. האם כשהנקודה הפנימית מתפתחת והאדם אינו גר בישראל, הוא ירגיש דחף לגור בישראל?

זה בא בגלים וקשה לי להסביר זאת. סיפרתי לכם פעם שהיינו שתי משפחות שעלו מרוסיה דרך וינה לישראל, היום מגיעים יותר, פחות, אבל זה לא כמו שהיה פעם, אותנו לקחו בערב, בחושך, לשדה תעופה קטן, לא של וינה, הזמינו מטוס במיוחד בשבילנו ומשם נסענו. זה משהו מיוחד, מעין בריחה מהעולם השלישי, או ההיפך, אני לא יכול להגיד.

תלמיד: יכול להיות שבעל השגה רוחנית יחיה בחו"ל ולא בארץ?

כך היה תמיד, מלבד בדור שלנו בו מקובלים שחיו בחו"ל הגיעו בהמשך לארץ ישראל. אני לא יודע, לי נראה שאנחנו לא מבינים באיזו תקופה אנחנו חיים.

שאלה: מהי התופעה הזאת שיש הזדמנות ואז היא נסגרת?

לא יודע, הוא כותב על תקופת בר כוכבא, אז יש בהיסטוריה דברים כאלה, שההיסטוריה חוזרת.

תלמיד: אבל למה זה קיים בטבע?

השאלה נוגעת בנו. אם אנחנו לא מממשים את היעוד שלנו, אז יש מעין היפוך.

תלמיד: האם גם בזמננו זה קרה? נניח עכשיו, אני שומע שאנחנו בתקופה מאוד חשוכה.

אנחנו אכן נמצאים בתקופת חושך, אבל אני לא יכול להגיד שהיא דומה למה שקרה אז, תקופתנו מאוד מיוחדת כי לא חסר לנו כלום, לא כוח וגם לא כוח קיומי, מלבד דבר אחד, האידיאה הזאת, העתיד שלנו שממש נסתר מאיתנו.

תלמיד: שמעתי שמפני שמקובלים מתאימים עצמם לחוקי הטבע, הם יכולים לראות את תהליך ההתפתחות, למה זה קורה?

מתוך שברור להם שכך צריך להיות. הם רואים את הנולד ולכן אין להם בעיה לחיות בתקופה אחת ולחשוב על תקופה אחרת.

תלמיד: אבל הם כותבים כאילו זה יכול לקרות עכשיו.

כן, יחד עם זה.

תלמיד: למה?

כי ברור להם שהכול בידי שמיים, והאנושות כביכול כבר לא יכולה להוסיף כאן שום דבר.

תלמיד: ב"כתבי הדור האחרון" הוא כותב כאילו אפשר לממש זאת עכשיו.

כן, כך זה בעיניו.

תלמיד: למה כך זה בעיניו?

מפני שזה תלוי רק בהסכמה האנושית.

תלמיד: זאת אומרת, יש חלון הזדמנות שנפתח?

לפעמים זה יכול להיות כחלון הזדמנויות ולפעמים זה יכול להיות כתוצאה מהתפתחות קודמת.

תלמיד: ובאיזו גישה עלינו לאחוז?

אנחנו רק לומדים, אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות מכוונים כל כך לעתיד, כי אנחנו לא מנהלים אותו ולא יודעים באיזו צורה הוא יתנהל. נראה לי שהדברים האלו יתרחשו לפנינו ואז נראה למה אנחנו שייכים.

שאלה: נשאלת קודם על לוגו מתאים שימשוך אנשים ויעזור לנו בהפצה, רציתי להציע פסוק מספר תהילים בו נאמר, "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח". נראה לי שאם מבקשים להציג שם, תמונה או ציור בפני אנשים כדי שילכו בדרכנו, הפסוק הזה מתאים. מתואר בו המצב אליו אנחנו שואפים.

בסדר.

שאלה: דיברת על כך ששיטת בעל הסולם מבוססת על ערבות הדדית ולבביות, עד כדי שהעולם יהפוך למשפחה אחת. ואכן החוסר בכל זה מאוד מורגש בעולם, חסרה קבוצה שתספק את הרגשת המשפחה, תספק את דאגת אבא ואימא. ואז כשאני חושב עלינו, אני לא יודע איך נוכל להתקרב לכיוון של מנהיגות או לכיוון שאנחנו בתפקיד האב והאם של החברה. מה עלינו לעשות כדי למקם את עצמנו כמנהיגים, כהורים הדואגים להכול?

דיברנו על כך מספר פעמים בשיעורים הקודמים ואני לא חושב שאנחנו מסוגלים לדבר על כך בפה מלא. עוד לא הגענו לכך שבנו יכול להתבהר ולהתגלות כזה מצב.

תלמיד: אבל האם השאיפה להיות בדרגה כזאת, מנהיגים, נכונה?

זו ילדותיות.

תלמיד: אז מה הצעד הראשון כלפי הכיוון אותו בעל הסולם מתווה?

לשאוף לאותן המטרות שהוא מייצב בפנינו, לא מעבר לזה. שלא נהיה כילדים קטנים הקופצים וצועקים שהם גדולים.

תלמיד: ומה עלינו להקרין בצורה פנימית לעולם, למרות המצב בו אנחנו נמצאים עכשיו?

אנחנו צריכים רק ללמוד ולהתקדם ליישום מה שאנחנו קוראים בעתיד, ואז נראה. אני מקווה שזה יתגלה בקרוב.

שאלה: למדנו שככל שנשנה את עצמנו, המציאות שאנחנו רואים תשתנה. במאמר הזה, אנחנו מדברים על האחריות שלנו להשפיע על המציאות שלנו. כל מה שאנחנו רואים במציאות מגיע מהבורא אז איך נוכל לקחת את האחריות הזאת כשווים לבורא, למה לשים לב כדי שנוכל גם להסכים עם הבורא לגבי הסבל שאנחנו רואים וגם להיות חלק מהשינוי?

צריך לקרות בנו שינוי מתוך הבנה שאנחנו עושים, בונים את המציאות הנוכחית ולא שהיא מגיעה מלמעלה באיזו צורה. אנחנו משתתפים בבניית המציאות לעצמנו ולכל העולם ואחראים על כך וצריכים לדאוג לעתיד. מה שאנחנו לומדים מכל כתבי בעל הסולם עלינו לקבל כהשכלה כללית ולא לקפוץ לממש זאת מיד ובכל העולם, ברור שלא. לא פעם שמעתי מהרב"ש שאנחנו לא חיים במצב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו כל מיני צעדים גדולים שיכולים לבלבל את האנשים. נחכה, עוד מעט זה בטוח יתבהר, עוד בזמנינו.

שאלה: בתחילת אות י"ז כתוב, "פילוסופיה כבר מוכנת, דהיינו קבלה המיוסדת על הדת". על איזו דת מיוסדת הקבלה בכלל, על מה מדובר פה?

זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך", קבלה המתבססת על דת נקראת קבלה המתבססת על התנאי לאהבת בני אדם, "ואהבת לרעך כמוך".

תלמיד: איך להתנהל בחברה כזו אם בכל מדינה ודת יש מונופול על הבורא, האם דרך לימוד תורה נוכל להסביר כל דת שיש, והאם בכלל נכון לעשות זאת?

אי אפשר להסביר שום דבר לאנשים, אלא אך ורק את התנאי "ואהבת לרעך כמוך".

תלמיד: אבל בכל זאת הקבלה קשורה למסורת ביהדות.

זו לא מסורת אלה הם חוקי הטבע.

תלמיד: האם כדאי לנו, אנשים הרחוקים מהיהדות, גם לקיים את חוקי הטבע?

בשום פנים ואופן לא, אין שום צורך בזה.

תלמיד: אז זה רק לישראלים?

זה לא רק לישראלים, זה למעטים הנמצאים בזה, חיים את זה.

תלמיד: האם כדאי לשאוף לחיים כאלה, לחיות כך?

לא. החיים עצמם לא יהיו שונים באופן מהותי משום חיים אחרים.

(סוף השיעור)