שיעור בוקר 02.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 192,

אותיות קל"ד – קל"ט

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 192, מאמר "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קל"ד.

כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות

הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני

אות קל"ד

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג). עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות".

שאלה: אתמול למדנו "כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ", ואמרת שמה שמפעיל את המערכת אלו הרשימות. מה התנאי שהרשימות יפעלו בכדי לעלות מלמטה למעלה? מה מפעיל את הרשימות? הרי לא כל אחד מקבל את הרשימות.

הרשימות נמצאות בכל מקום, בכל פרצוף ובחלק ממנו, אלא השאלה עד כמה הן צריכות עכשיו להתעורר ולממש את עצמן.

תלמיד: מה מעורר את הרשימות האלה לעלות? מה התנאי?

האורות מעוררים את הרשימות.

תלמיד: מה מפעיל את הרשימות האלה?

אם האור נמצא קרוב לרשימו, אז הוא מאיר עליו והרשימו מתעורר.

תלמיד: האם אנחנו כלומדי חכמת הקבלה יכולים להפעיל את הרשימות האלה כל אחד בנפרד באופן עצמאי, או רק יחד בעשיריות?

אני לא אומר על זה שום דבר.

תלמיד: למה?

אנחנו צריכים להגיע לזה וללמוד. אתה לוקח דבר שאתה לא מבין ורוצה להסביר דבר אחר שאתה לא מבין. האם מזה ייצא לך משהו?

שאלה: הוא כותב ש"נמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר". מה זה אומר שאבא ואמא מתכללים בעשר ספירות של הכתר ולא רק באח"פ הנפולים?

אנחנו מדברים על גדלות דמין הא'.

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות:" יש שתי אפשרויות להגיע לגדלות. האפשרות הראשונה, "הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג) ". זו השלמה, ודאי שזה לא על חשבונם, אבל זה מה שקורה להם. "עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם", עכשיו יש גם אח"פ דאבא ואמא, "מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות." הם כבר השיגו חלק מהגדלות.

אות קל"ה

"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה". על ידי זה שסוחבים אותם, גוררים אותם לעלות למעלה, "דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק, הנק' נקודת השורק, לאו"א, והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם לפה שלהם, שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם, כי עתה השיגו הכלים" דאחוריים "דאח"פ ממש החסרים להם". לכן השיגו בעצמם את מה שחסר להם. "משא"כ במין הא' בעת שקבלו שלמותם מהכתר ע"י הדבקות באח"פ שלו, הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ, אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק" להם "רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר," בעלייה, "ולא כלל בעת יציאתם משם" בירידתם "למקומם עצמם".

כך הם משיגים בינתיים את הכלים החסרים שלהם. כשהם עולים, אז יש להם את זה, כשהם יורדים, אז אין להם את זה.

אות קל"ו

"ועד"ז נמצא ב' מיני השלמות הנ"ל גם בז"ת:" דנקודים.

"הא'" הוא "בעת הארת השורק ועלית אח"פ דאו"א, שאז גם הגו"ע דז"ת הדבוקים בהם נתעלו יחד עמהם ועלו לאו"א, וקבלו שם בחינת אח"פ להשלמת הע"ס שלהם", זאת אומרת באבא ואמא יש כבר עשר ספירות שלמות, "שאח"פ אלו אינם עוד אח"פ הממשיים שלהם, אלא רק הארת אח"פ המספיק להשלמת ע"ס בעודם באו"א, ולא כלל בירידתם למקומם עצמם. כנ"ל." זו השלמה אחת.

וההשלמה השנייה: "ומין הב' דהשלמת הע"ס, השיגו הז"ת בעת התפשטות המוחין מאו"א אל הז"ת, שעי"ז הורידו גם הם בחינת ה"ת המסיימת מהחזה שלהם אל מקום סיום רגלי א"ק", ממש עד הסיום, "והעלו את התנה"י שלהם מבי"ע וחיברו אותם למדרגתם לאצילות, שאז לולא נשברו ומתו, היו נשלמים בע"ס שלמות ע"י עצמם, כי עתה השיגו את האח"פ הממשיים החסרים להם". זה מה שקרה לאבא ואמא.

אות קל"ז

"וגם בד' פרצופים שיצאו מאו"א לכלים דחג"ת וכן בד' הפרצופין שיצאו מהישסו"ת לכלים דתנהי"מ (כנ"ל באות ק"ז וק"ט) הנה גם בהם נמצאים אלו ב' מיני השלמות הע"ס הנ"ל, כי מבחינה אחת היה נשלם כל אחד מהם, ע"י התדבקותם באח"פ דאו"א וישסו"ת בעודם בראש, שהיא השלמת ע"ס דמין הא'. ואח"כ שנתפשטו לבי"ע, היו רוצים להשתלם בהשלמת הע"ס דמין הב'. וענין זה נוהג גם בפרטי פרטיות." זאת אומרת, בכל אחד מכל הפרטים שנמצאים בכל הפרצופים האלה גם נוהג כל העניין.

אות קל"ח

"ותדע, כי אלו ה"פ אצילות הנ"ל עתיק וא"א ואו"א וזו"ן שנתקנו בקביעות ואין שום מיעוט נוהג בהם, (כנ"ל באות קכ"ו), שעתיק יצא בקומת כתר וא"א בקומת חכמה ואו"א בקומת בינה וזו"ן בקומת ז"א, ו"ק בלי ראש. הנה הכלים דאח"פ שנתבררו להם מעת הגדלות, היו מבחינת השלמת ע"ס דמין הא', והיינו על דרך נקודת החולם שהאיר בכתר דנקודים, שאז נשלמו גם או"א על ידי הכתר והשיגו הארת כלים דאח"פ, (כנ"ל באות קל"ד), ולפיכך אע"פ שהיה לכל אחד מעתיק וא"א ואו"א ע"ס שלמות בראש, מ"מ לא הגיע מזה בחי' ג"ר לגופין שלהם, ואפילו פרצוף עתיק לא היה לו בגוף אלא בחינת ו"ק בלי ראש, וכן א"א ואו"א, והטעם הוא, כי כל הזך נברר תחילה, וע"כ לא נברר בהם רק השלמת ע"ס דמין הא', שהוא מצד עליתו בעליון, דהיינו בחינת הארת כלים דאח"פ המספיק להשלים הע"ס בראש, אבל אין עוד התפשטות מהראש לגוף. כי בעת שאו"א נכללו בכתר דנקודים היה מספיק להם הארת אח"פ מכח הכתר, ולא כלל בהתפשטותם למקומם עצמם מפה דכתר דנקודים ולמטה. (כנ"ל באות קל"ה). וכיון שהגופין דעתיק וא"א ואו"א היו בו"ק בלי ראש, מכ"ש הזו"ן עצמם שהם בחינת גוף הכולל דאצילות, שיצאו בו"ק בלי ראש."

שאלה: לגבי גדלות דמין הא', מתי שהכתר משלים את עצמו בעשר ספירות, מעלה את האח"פ שלו, למה אבא ואמא שנכללים בו מקבלים מזה כוח לחבר באיזשהו אופן את האח"פ שלהם?

הם מרגישים את העלייה, הם מקבלים תוספת, אבל התוספת הזאת היא לא שלהם, היא לא על חשבונם שלהם, והם יכולים מזה להיתקן.

תלמיד: האם הם לומדים מהכתר, מקבלים השראה ממנו?

הם מקבלים השראה מהכתר מפני שמשהו מעלה אותם, אבל לא שהם בעצמם גורמים לעלייה הזאת ומשתתפים בעלייה הזאת באופן אקטיבי.

תלמיד: כשהם נכללים בכתר, מה זה נותן להם ביחס לעצמם, ליכולת שלהם לחבר את האח"פ שלהם?

בכל זאת יהיו להם רשימות, הם יודעים שהדבר הזה אפשרי שיתקיים, ועל ידי זה הם מיתקנים במשהו.

תלמיד: האם הם רואים שהעליון עושה פעולה?

כן. הם נמצאים בפעולת העליון, אומנם בכוחותיהם הם לא מסוגלים לזה.

תלמיד: האם זה כמו אבא שמלמד את הילד?

כן, שמעלה אותו.

שאלה: למה הגדלות שהייתה בעולם הנקודים גרמה לשבירת הכלים, לעומת זאת הגדלות שכתובה פה לא גורמת לשבירת הכלים?

שם הם היו מתעסקים עם המלכות האמיתית וכאן לא.

תלמיד: מה הכוונה "מלכותית האמיתית"? מה ההבדל?

הכוונה שהעלו את הכלים האמיתיים של הרצון לקבל ורצו לקבל בהם בעל מנת להשפיע, ולא היה לזה שום הכנת התיקון.

תלמיד: האם פה כבר הכלים מוכנים לתיקון? יש להם כבר מקום לזה?

כן, עוד מעט. הם נמצאים בדרך להכנת התיקון, בדרך להכרה עד כמה כן ועד כמה לא אפשרי למלא כל פעם את הכלי.

שאלה: האם פה דווקא פועל ביטול בעליון שלא היה בנקודים ויש באצילות, שהם מבטלים ולא עובדים עם הכלים של עצמם, של מלכות?

כן.

שאלה: מורגש שיש כאן שני תהליכים. הראשון הוא שהתחתון עולה לעליון, שמתוך התכללות העליון מעלה אותו. והשני הוא שהתחתון עולה בכוחות עצמו מתוך רצון.

בסדר.

תלמיד: כשהתחתון עולה לעליון הוא הופך להיות כמו העליון, כתוב שהתחתון שעולה לעליון הופך להיות דומה לעליון.

נעשה כמוהו.

שאלה: האם בשתי הדרכים התוצאה שמתקבלת היא אותה תוצאה?

בשתי הדרכים התוצאה היא אותה תוצאה. זו לא אותה תוצאה, אבל היא מביאה לאותה החלטה, איך צריכים באמת להיתקן.

תלמיד: למה שתי דרכים שונות קיימות כדי להגיע לאותה תוצאה?

זה לא נכון. בוא נראה.

אות קל"ט

"בא"ק לא היה כן, אלא כל הכמות שיצא בהראשים דפרצופי א"ק, נתפשט ג"כ לגופין שלהם. ולפיכך נבחנים כל ה"פ אצילות שהם רק בחינת ו"ק דפרצופי א"ק, וע"כ הם מכונים מ"ה החדש, או מ"ה דה"פ א"ק, דהיינו קומת ז"א, שהוא מ"ה בחוסר ג"ר, שהן גלגלתא ע"ב ס"ג. כי עיקר המדרגה נבחנת ע"פ התפשטותה אל הגוף מפה ולמטה, וכיון שגם לג' פרצופין הראשונים אין מהם התפשטות לגוף רק ו"ק בלי ראש, ע"כ הם נבחנים לבחינת מ"ה, שהוא קומת ו"ק בלי ראש, אל ה"פ א"ק".

מלכתחילה כבר מסודר כך שמה שמתפשט בגופים זו רק קומת מ"ה ולא כל הקומות שיש בראש. יש מכאן עוד כמה שאלות אבל לא ניכנס אליהן כי זה יפזר אותנו לכל הכיוונים.

שאלה: אנחנו בעצם לומדים על איך המערכת מתקנת את השבירה של עולם הנקודים. נכון?

נכון.

תלמיד: לפי מה שקראנו כל האחפ"ים של כל פרצופי אצילות כולם נפולים בבי"ע בעצם.

כן.

תלמיד: האם חוץ משל עתיק?

אחר כך נראה.

שאלה: האם האח"פ של העליון הוא יותר זך מהאח"פ של התחתון או שהוא יותר עבה?

גם וגם.

תלמיד: מה זה אומר?

כי אם הוא עבה יותר, אז כשהוא עולה למעלה הוא נעשה זך יותר.

תלמיד: כשהוא צריך להעלות את התחתון והוא מוריד את האח"פ שלו לתחתון, אז זה בעצם כלי הקבלה שלו. במצב הזה כדי שהתחתון יוכל לעבוד איתם, האם הם כלי קבלה יותר זכים או עבים?

עבים.

תלמיד: אז איך התחתון יכול לעבוד איתם?

מה התועלת שהם יהיו יותר זכים?

תלמיד: אולי לאפשר לתחתון ללמוד איך לעבוד עם אח"פ, לגדל אותו, ואז הוא יוכל לעבוד עם האח"פ שלו. איך הוא יכול לעבוד עם כלי קבלה כל כך עבים?

העליון מראה לו את זה.

תלמיד: מה הוא מראה לו?

העליון מראה לו איך לעבוד עם האח"פ.

תלמיד: עם אח"פ שהם יותר עבים, יותר גסים.

כן.

שאלה: כל השיעור הזה אני מרגישה מאוד ענייה ודלה, כאילו השכל שלי נעלם, יש רק לב, ואני מרגישה שהלב ריק. מה צריכה להיות התפילה?

יפה. את מתחילה חיים מחדש, לב ריק, מוח ריק, טוב מאוד, את ממש בחורה. מה את רוצה עכשיו?

תלמידה: אני ממש מחזיקה בך, בחברים, ומנסה להבין את מה שנאמר פה. אני כן מרגישה השתוקקות לדעת משהו, להבין משהו, אבל אני לא באמת מצליחה, אלא אני רק מצליחה להחזיק בכם כי אני לא מבינה כלום, אין בי כלום.

אנחנו צריכים לקחת אותך על הידיים ויחד איתך לעלות למה שאנחנו צריכים עד שעולים להר ה'. נשתדל לעשות זאת.

שאלה: לפני כן דיברנו רק על התפשטות הספירות, ואילו כאן דיברנו על השלמה של עשר הספירות. מה הייחודיות בזה?

כי כאן התווסף רצון לקבל גדול, אמיתי. לא רצון לקבל שהוא היה על מנת להשפיע, אלא רצון לקבל ממש של הבריאה. אנחנו צריכים באיזו צורה לחלק אותו ולחבר בחלקים קטנים אחד אחד, כל אחד בדרגה שמתאימה לו, בטבע שמתאים לו. זו העבודה שלנו.

תלמיד: מתוארות כאן דרכים שונות להשלמה של עשר הספירות. מה זה אומר שהם משלימים אותם?

למה אתה מתכוון, למין הא', למין הב'?

תלמיד: התהליך שלומדים פה הוא שני סוגי השלמה של עשר ספירות, אחד בגדלות במין הא' ואחד בגדלות במין הב'. התהליך הוא שמשלימים עשר ספירות. מה זו הפעולה הזאת של השלמת עשר ספירות?

מי מסוגל לענות?

תלמיד: בצמצום ב' כל החלק התחתון נפל מהכלי, והשלמת עשר הספירות היא שעכשיו הוא מקבל אותן בחזרה.

תלמיד: יש קטנות וגדלות, ובקטנות חסר אח"פ. בכדי שנגיע לגדלות, לשלמות, צריך להשלים את עשר הספירות.

בסדר.

תלמיד: השלמה היא פרצוף שמסוגל להיות בהשתוות עם העליון, לקבל בעל מנת להשפיע, להגיע להיות חלק פעיל במערכת.

על ידי מה הוא עושה את זה?

תלמיד: בזה שיש לו יכולת לקחת חיסרון מלמטה, לבקש עליו מאור מלמעלה, לקבל ולהשפיע את זה.

כן.

תלמיד: יש פה חיבור של שני פרצופים שונים, של חלק מהעליון, אח"פ של העליון, ושל גלגלתא עיניים של התחתון, זה משהו חדש שנוצר שמאפשר את הקשר ביניהם.

תלמיד: פרצוף מקבל תוספת אח"פ מהפרצוף התחתון, מבקש מהפרצוף העליון תוספת מסך כדי שהכלי הזה יתווסף. ואז כשמקבל תוספת מסך, אז התהליך הזה נקרא "השלמה של עשר ספירות".

יפה.

תלמיד: בנקודים, השלמת עשר ספירות מקטנות לגדלות לא הצליחה. אז באצילות יש השלמה אחרת שהיא דמין הא', שהוא נכלל בעליון ורק בצורה כזאת הוא מקבל את ההשלמה. ואחר כך, במקום שלו הוא פועל כמו עליון, לפי דוגמת העליון, וכבר עובד עם הכלים שלו.

תלמיד: מכיוון שהוא לא יכול להשלים את הכלים דקבלה שלו קודם, היה צריך קודם כל לתקן את הכוונה, כוונה שהוא עושה את זה למען העליון. ואז כשהוא קיבל את זה מהאח"פ דכתר, אז עם הכוונה הזאת הוא יכול לעבוד עם הכלים שלו.

יפה.

(סוף השיעור)