שיעור בוקר 06.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 2079, אסופת "דרגות הסולם"

מאמר 919, "ענין סביבה"

בין כל הכתבים שהשאירו לנו מקובלים, לפעמים יש כאלה פנינים מאוד מיוחדות, כמו "אין עוד מלבדו" ועוד כאלו, ויש כאן גם מאמר מאוד מיוחד, "ענין הסביבה".

אנחנו שמים לב במיוחד לסביבה מפני שבה תלויים כל הצעדים שלנו, ההתקדמות שלנו, איך אנחנו מגיעים לכניסה לרוחניות, שזו בעצם המטרה שלנו, איך לצאת מ"מצרים" שלנו ולהגיע ל"ארץ" שזה רצון חופשי שנקרא ישר-אל, "ישראל", זאת אומרת שאנחנו נעזוב את האגו שלנו, דאגה של כל אחד לעצמו, ונתחיל להשתוקק רק לדאוג דרך הסביבה לאחרים, ומזה גם לבורא.

אנחנו חושבים שקל יותר לכוון אותנו לבורא, ולסביבה זה יותר קשה, אבל האמת היא שלא. אנחנו לא מבינים את זה, אולי אנחנו לא כל כך מודעים לזה, אבל דווקא לכוון את עצמנו לבורא זה פשוט בלתי אפשרי אם אנחנו לא מכוונים את עצמנו לטובת הסביבה, כמו שרב"ש מעביר לנו נחיצות לעבוד באהבת חברים.

לכן יש כאן מאמר מאוד קטן שרב"ש שמע מבעל הסולם, נקרא ונשתדל להבין אותו גם לעומק.

קריין: כתבי רב"ש כרך ג', עמ' 2079, מאמר 919, "ענין סביבה.

919. ענין סביבה

""ויקח שש מאות רכב בחור". משל מי היו, אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר "וימת כל מקנה מצרים", אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר "הנה יד ה' הויה במקנך" וגו', אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר, "וגם מקננו ילך עמנו" וגו', אלא משל "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה". הרי למדנו שהירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל", עד כאן לשונו (מדרש תנחומא, בשלח)."

מה כתוב כאן? קודם כל זה כתוב ב"מדרש תנחומא", זאת אומרת זה מדרש עתיק מאוד. ומה כתוב? שבני ישראל, אלה שרוצים לצאת מהאגו שלהם וישר להתקרב לבורא, ישר-אל, לכן הם נקראים "ישראל", הם רוצים לברוח מהאגו שלהם ולהגיע לגילוי ודביקות עם הבורא, ואז נקרא שהם בורחים מ"מצרים".

זאת אומרת, זה לא ענין גיאוגרפי, לא היסטורי ולא כלום, אלא כל אחד שרוצה להתעלות מהרגשת העולם הזה להרגשת העולם העליון ולגלות את הבורא וחיים נצחיים, שלמים, בדרגה כמו הבורא, הוא רוצה "לברוח" מה שנקרא, רוצה לברוח ממצרים. ואז "פרעה" מלך מצרים, כח האגו העיקרי שלנו שמחזיק אותנו בתוכו, לא נותן לנו לברוח. ואפילו שאנחנו רוצים לברוח, הוא שולח אחרי אלה שרוצים לברוח חיילים שלו כדי שיעצרו אותם ולא יתנו להם לצאת ממצרים.

זאת אומרת, אדם שרוצה לעלות למעלה מהאגו שלו ולהיות מחובר עם כולם ולהיות משפיע לבורא ולהיות בדרגה של חיבור והשפעה למעלה מהטבע שלנו, הוא מרגיש שעוצרים אותו איזה כוחות שכל הזמן מושכים אותו במוח ובלב בחזרה לתוך החיים המוגבלים, האומללים שלנו שנקראים מצרים. וכאן השאלה, מהם הכוחות האלה, מה הטבע שלהם, איך אנחנו יכולים להתמודד איתם?

כתוב כך, אם תגיד שאלו כוחות אגואיסטיים ממש, נקיים, רק אגו, זה לא כך. כי מזה אדם כבר יכול להתפטר. הוא יכול לראות שהכוחות האלה מפריעים לו ולא שייכים לו. לכן כתוב "אם תאמר משל מצרים", שהם ממצרים, זה לא נכון, כי מִצרים זה רצון לקבל בלבד. "אם תאמר משל פרעה", שהם שייכים ממש לשליטה של האגו בצורה ברורה אז לא, כי כבר כתוב, "הנה יד ה' הויה במקנך", מה זאת אומרת? שכבר אין שם בצורה ברורה שליטה של האגו מצד אחד, ומצד שני גם אין שם בצורה ברורה שליטה של הבורא, לא פרעה ולא בורא. "אם תאמר משל ישראל," אבל ישראל זה אלו שכבר רוצים לצאת ממצרים, ולכן כתוב, "וגם מקננו ילך עמנו", זאת אומרת שרוצים לצאת ממצרים. אז מי הם אותם הכוחות שכתוב עליהם בצורה כזאת אלגורית, שפרעה, הרצון לקבל, רוצה לשלוח אותם, את אלה שרוצים לעזוב אותו, לצאת ממנו, משליטת הפרעה לשליטת הבורא, ולתפוס אותם. בדיוק עכשיו אנחנו נמצאים במעבר הזה, ביציאת מצרים.

אלא מה כתוב, "אלא משל "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה"." זאת אומרת, יש כאן שילוב מיוחד של הכוחות האלו שתופסים את הבן אדם ולא רוצים לתת לו לצאת מהרצון האגואיסטי לבורא. במה? יש כאן שילוב. מצד אחד "הירא דבר ה'", אבל יחד עם זה "מעבדי פרעה". ו"למדנו" כתוב, בכל מיני מקומות אחרים, "שהירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל"".

זאת אומרת, אלה שרוצים לצאת, ישראל, ישר-אל, לגלות את הכוח העליון, שליטה עליונה, מערכת עליונה, מה שנקרא "בורא", שמגלים אותה, אלה שרוצים לגלות איפה אנחנו קיימים באמת, באיזו מערכת, באיזה עולם, יש כוחות שמפריעים להם. ומה הטבע שלהם? הכוחות האלה מורכבים משניים, מצד אחד הם יראי ה' ומצד שני הם נמצאים בשליטת פרעה, עבדי פרעה.

זאת אומרת, הם נשארים בצורה אגואיסטית כמו שהם, לא נלחמים עם האגו שלהם אלא הפוך, האגו שלהם עוזר להם לעשות כל מיני פעולות כאילו שאלו הפעולות שהבורא רוצה מבני אדם.

"מכאן משמע שעיקר השמירה מסביבה היא מסביבה של ירא ה'. והם עבדי פרעה," זאת אומרת הכלולים משניים, יראי ה' מצד אחד ועבדי פרעה מצד שני. "שענין פרעה הוא כמו שאמר האר"י הקדוש, שגלות מצרים היתה הדעת דקדושה בגלות. ופרעה", כוח האגו, "היה מוצץ את השפע," לוקח לעצמו את כל השפע שאדם משיג בדרך. גם אנחנו כך, רוצים להתקדם, כאילו במשהו מתקדמים, מבינים, מרגישים, משיגים ושוב זה נעלם, ישנה ירידה והכול נבלע. כמו שכתוב, כל מה שבנו הכול נבלע באדמה כאילו שלא בנו שום דבר בקדושה. "פרעה היה מוצץ את השפע, שענינו הוא הרצון לקבל. שהם נקראים עובדים רק לטובת עצמם, ואין להם שום שייכות לעבודה להשפיע, כי כל כוונתם היא רק להנאת עצמם.

ועיקר השמירה שצריך להיות מפניהם," השמירה שצריכה להיות מהם, "היא משום שבחיצוניות", באנשים האלו שהם יראי ה' עבדי פרעה, "ניכר שהם עובדים," זאת אומרת מקיימים כל מיני פעולות שכתוב שצריכים לקיים כדי להתקרב לבורא, כדי לקיים רצון הבורא, "שעוסקים בתורה ותפילה בהתלהבות ומדקדקים בכל מיני דקדוקים. ומשום זה הם נקראים "ירא ה'", אחרת הם לא היו נקראים כך." זאת אומרת, יש להם את זה, הם מוכנים לעשות כל מה שתגיד להם.

אבל "ומכל מקום בפנימיותם הם משועבדים לפרעה," לאגו שלהם, "היינו שכל כוונתם היא רק למלאות רצונם וצרכי עצמם," שיהיה לטובתם מה שהם עושים ואף פעם לא באמת על מנת להשפיע. והעובדה, שלא עושים את זה דרך הסביבה. הסביבה זו הבדיקה, שאם היו דואגים לכולם, לאחרים, לאנשים שסביבם, לעולם, אז היו רואים עד כמה הם לא מכוונים לזה. אבל הם בכלל לא מסתכלים לכיוון זה "ואין להם שום שייכות לגבי עבודה של להשפיע." כי אין לפי מה לראות, הם בכוונה עושים כך את עצמם, מבודדים את עצמם מכולם כדי לא להשפיע, לא אחד לשני ביניהם ולא לעם ולאנושות.

"וסביבה כזו מביאה תקלה לעובד ה'," למה? למי שרוצה לצאת באמת מהאגו שלו, לרוחניות, להשפעה, למה זה לא טוב בשבילו לראות כאלה אנשים? "משום שהאיש רוצה ללכת בדרך ה', והוא רואה את עבודתם" איך שהם עושים כל מיני פעולות "בזמן שהם עוסקים ביראת ה'," שרוצים לבצע איזה פעולות שכביכול הבורא דורש מהם, "אזי הוא מתפעל מהכוחות שלהם.

היות שבזמן שעוסקים בבחינת עבדי פרעה, אזי אין להם ההתנגדות מצד הגוף," זאת אומרת אם הם עושים את זה לצד האגו שלהם, לכיוון שהם מרוויחים מזה, אז הפוך, יש כוחות, יש התמדה, יש נחיצות, יש ממש דרישה עוד ועוד לעשות כל מיני פעולות, "שהיות שגם הכוחות האלו, שנותנים הם רק לצורך הגוף." היינו, רצון לקבל. "וממילא לא שייך כאן ענין של התנגדות, אלא אדרבא, הגוף מסכים", זאת אומרת הרצון לקבל מסכים "לתת כוחות." כי נראה לו שהוא מרוויח.

"נמצא שסביבה כזו מביאה תקלה לישראל, היינו למי שרוצה להיות ל"ישראל"" ישר-אל, להגיע להזדהות עם הבורא, "ולא להיות מ"עבדי פרעה"." להישאר ברצון לקבל. "היות שעבד ה' מתפעל מעבודתם" מי שרוצה לצאת מהאגו שלו, הוא רואה עד כמה הוא חלש. כל יום ויום, אפילו כמה פעמים ביום יש לו עליות וירידות, ואם הוא מתקדם עוד יותר, אז הוא רואה שכל רגע ורגע יש לו עליות וירידות. והוא לא רואה מאיפה האנשים האלה לוקחים כוחות, עד כדי כך שמיום ליום הם מסוגלים לעשות כל מיני פעולות, בהתלהבות, במסירות. "היות שעבד ה' מתפעל מעבודתם של עבדי פרעה, אזי העבדות של עבדי פרעה מוצאת חן בעיניו." כי הוא גם רוצה כך ללכת, ללמוד ולהתחבר עם החברים ולפנות כל הזמן לבורא ולדרוש ממנו עזרה, ולעשות כל מה ששייך להתקדמות. "לכן הוא נמשך אחריהם," כי מסתכל עליהם ונראה לו שיש בהם משהו שאין בו, אותה התלהבות, אותו הכוח, אבל לא כל כך מבין מאיפה זה מגיע להם ולא מגיע לו. "וממילא הוא מקבל את מחשבותיהם וכוונותיהם, ועל ידי זה הוא מתחרט על כל הכוחות, שכבר נתן בעבודה של להשפיע. ומכאן ולהבא כבר אין לו שום כוח שיוכל להמשיך בעבודה דלהשפיע."

זאת אומרת, אם הוא מסתכל עליהם זה מחליש אותו מאוד ללכת בהשפעה. כי אצלם לא מקובל ללכת בהשפעה, אין דבר כזה עניין "לשמה". ואז הוא מסתכל עליהם, עניין "לשמה" זה עניין נסתר, אף אחד לא יודע איך אתה עובד, אולי אתה משחק מבחוץ שאתה עושה בעל מנת להשפיע אבל אתה בעל מנת לקבל. ולכן זו תקלה גדולה למי שרוצה להיות בהשפעה, שהוא מסתכל על אנשים כאלו שהם עובדים רק כדי לקבל את העולם הבא, שיהיה להם מה שנקרא "עצם לעתיד", זאת אומרת להרוויח. הוא מסתכל עליהם ומאוד מאוד מתפעל ממה שהם עושים.

"נמצא שסביבה כזו מביאה תקלה לישראל," למי שרוצה להיות ישר-אל, "היינו למי שרוצה להיות ל"ישראל" ולא להיות מ"עבדי פרעה".", שעושה כדי להגיע על מנת להשפיע ולא להישאר בעל מנת לקבל, "היות שעבד ה' מתפעל מעבודתם של עבדי פרעה, אזי העבדות של עבדי פרעה מוצאת חן בעיניו. לכן הוא נמשך אחריהם, וממילא הוא מקבל את מחשבותיהם וכוונותיהם, ועל ידי זה הוא מתחרט על כל הכוחות, שכבר נתן בעבודה של להשפיע. ומכאן ולהבא כבר אין לו שום כוח שיוכל להמשיך בעבודה דלהשפיע."

אם הוא נכנע כלפיהם, זהו, מקבל מהם כוח, התלהבות, שצריכים לעבוד, שאנחנו מרוויחים עולם הזה, עולם הבא, גן עדן לפנינו, בכל מה שאתה עושה אתה מוסיף ומוסיף כל פעם, כמו שאתה אוסף פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול. ואז אדם אבוד, כל העבודה שלו במקום להגיע לעל מנת להשפיע, לרוחניות, היא ההיפך, היא כבר שייכת לגשמיות, לרצון לקבל ומוסיף שם רק את הכוחות האגואיסטיים שלו.

"מה שאין כן בסביבה של חופשים," רב"ש מדבר עכשיו לא על אנשים שיש להם איזו מטרה לעשות כל מיני פעולות כדי להגיע לעולם הבא, כדי להגיע לאיזה רווח כביכול רוחני אבל על מנת לקבל, אלא חופשיים. מה זה חופשיים? "שאין הם מסוג של ירא ה'," אין להם שום שייכות לבורא, הם חיים את החיים שלהם [באופן] נורמלי, כמו כל האנשים, ללא שום קשר לדת, ללא שום קשר לבורא, "אזי אין להם שום קשר איתו," עם הבן אדם הזה שרוצה לצאת מהאגו שלו, "היות שהוא יודע שאין מה ללמוד מהם. ואז אין להם שום התחברות המחשבה, כי הוא יודע שאסור ללמוד ממעשיהם וממחשבותיהם של חופשים. לכן מסביבה כזו אין תקלה." זאת אומרת, אתה יכול להיות בקשר איתם, הם לא יכולים לפתות אותך במשהו. "מה שאין כן מ"יראי ה'" שהם עבדי פרעה, הם" כן "מביאים תקלה לישראל," למי שרוצה לצאת מהאגו שלו ולהשיג את העולם העליון, "ומהם צריכים לברוח כמטחוי קשת." זאת אומרת, כמו מאש.

זה בעצם מאמר קטן אבל מאוד מאוד חשוב ותקיף. בואו נענה על כמה שאלות, נקווה שתבינו אותו נכון ויפה.

שאלה: המאמר הזה מאוד מרגש ועורר כמה שאלות. שאלה ראשונה. ישנם שלושה חלקים בתוכי כמו שכותב הרב"ש, החלק החילוני המפחד מהבורא, ירא מהבורא, והחלק השלישי זה ישראל. אבל מדובר כמובן באדם אחד, שהרב"ש כותב כאן על שלושה סוגים שונים.

יש כל מיני נתיבות שהאדם יכול להתפתח בהם. אז או שהוא הולך עם הכלל, סתם אנושות, שרוצה אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, זהו. חיים טובים. או שהוא הולך לאלו שרוצים העולם הזה והעולם הבא, או כאלו שהם לא פועלים לטובת הפרעה ולא לטובת הבורא, אלא באמצע. הם רוצים לקחת את האגו שלהם וכל מה שהם מרוויחים בחכמת הקבלה, שלומדים בחכמת הקבלה, הם רוצים על ידי זה להרוויח בעולם הבא, על מנת לקבל.

אז אלה סוגי אנשים שונים ויכול להיות שזה אותו בן אדם, אבל שהוא נמצא בזרימת החיים שלו בכמה כאלו מצבים. אנחנו ראינו לא פעם אחת, שמגיעים אלינו ללמוד אנשים והם מתלהבים מאוד מחכמת הקבלה. אחר כך מתברר שהם רצו לדעת את המערכת העליונה ואיך לנהל אותה כדי לנהל את המציאות הזאת, את היקום וכדור הארץ ואת כולנו וכן הלאה. הם רצו לקבל כוחות עליונים כדי להיות מנהלים את העולם.

ישנם כאלה שמגיעים לכאן והם בסופו של דבר רוצים לא לצאת מעצמם לתפיסה רוחנית, להרגשה הרוחנית, לחיות, לקיים את עצמם לפי חוקים רוחניים, אלא להשתמש בהם באיזו צורה אחרת. זה כמו שהוא אומר, "אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר "וימת כל מקנה מצרים") אז ברור שאנחנו מדברים על זה שאנחנו צריכים לסלק את הרצון לקבל שלנו. אם תגיד שאתה לוקח איתך את פרעה, אז לא, את האגו שלנו אסור לקחת אותו.

אז מה לעשות? איך אנחנו יכולים בדיוק להבין איך אנחנו משלבים את העולם הזה והעולם הרוחני. כאן זו השאלה, והיא עדין לא כל כך ברורה. כי אנחנו לא יודעים איך לעבוד בדיוק. לכן על השאלה הזאת יש אנשים שהם בונים את התהליך הזה שנקרא "דת". מאיפה הדתות? הדתות התפתחו מזמן, אבל בעיקר הקיום שלהם מזה שאנחנו יכולים להשתמש בכוחות "רוחניים" כביכול, למעלה מהעולם הזה מה שיש לנו כאן, אבל כדי להשתמש בהם לטובתנו. לעשות מזה משהו בחיים שלנו, לדעת את העתיד, לעשות משהו בהווה, להיות יותר בטוחים, יותר מבינים, זאת אומרת, הכול לגמרי מה שאין בדרגת הבינה, בכוח השפעה.

כי בכוח השפעה אין כוח השכל. אנחנו לא חושבים על משהו שיכולים לקבל מהרוחניות ולהשתמש בהם, אנחנו פשוט רוצים להיות שייכים לרוחניות, להיכנס לדרגת הבינה, להתכלל שם. ולכן זה לא בדיוק מה שאנשים חושבים. לכן מגיעים הרבה אנשים אלינו ואחר כך הם עוזבים, כי הם מגלים שהם לא חשבו על הרוחניות שהיא כזאת. שצריכים להגיע להשפעה, להתעלות למעלה מהאגו, לשכוח מעצמם ולדאוג לזולת. שזו דרגת הבינה, למעלה מהמלכות.

תלמיד: בהמשך הרב"ש מדבר על כך שההבדל הגדול ביותר זה ההבדל בכוונה, ואלה יראי ה' עובדים למען עצמם ועובדי ה' הם עובדים למען ה'. אבל הרי כמה שאני לא אכריח את עצמי לעבוד למען ה' ולא אמציא לעצמי שאני באמת רוצה לעבוד למענו, עד שהבורא לא ישנה בי את הכוונה הזאת, יוצא שכך או אחרת אני עובד בינתיים כיראי ה'.

לכן אתה רוצה לצאת משליטת הפרעה, שליטת האגו, כי אחרת אתה לא תוכל לכוון את המחשבות והרצונות שלך מחוצה לאגו שלך. אז אתה נשאר בתוך "מצרים", מה שנקרא. אתה חייב לכוון את עצמך, לאט לאט, לא אתה, אלא על ידי הכוח העליון, אבל לפי הרצון שלך, לפי הבקשה שלך, אז אתה מבקש והבורא מקיים את הבקשה שלך, ואתה מתחיל לאט לאט להרגיש שכן הייתי רוצה להתעלות מעל לאגו שלי.

אני כן רוצה להתנתק מהאגו שלי. שאני פחות ופחות רוצה להזדהות עימו, שאני מרגיש שהוא נגדי, שאני מגלה שהוא ממש האויב שלי, השונא שלי. אז לאט לאט כך אנחנו מגלים. במידת השנאה לאגו שלנו שממש תופס אותנו, שומר אותנו בפנים בתוכו, שאנחנו לא יכולים להתעלות ממנו, במידה שאנחנו שונאים אותו, רוצים לברוח ממנו, אנחנו כבר נמצאים בדרך ליציאה ממצרים.

תלמיד: המשפט האחרון בפסקה הראשונה כתוב "הרי למדנו שהירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל"," אני חשבתי שאנחנו נגיע לפחד שלא נוכל לשמש את הבורא.

לא. זה לא נכון בדיוק. יראי ה' מעובדי פרעה, שיש בהם שניים. מצד אחד, הם יראי ה', הם רוצים להיות קשורים לבורא, ומצד שני, הם לא רוצים לצאת מהאגו שלהם. והשילוב הזה הוא מביא תקלה לאנשים שרוצים להגיע לבורא ומוכנים להתנתק מהאגו.

תלמיד: אז המסר של המאמר הזה, למעשה פונה לאלה שרוצים את שני העולמות.

לא. לאלה שהם בכלל רוצים שני עולמות, אף כתבי קבלה לא פונים. אלא לאלו שהם רוצים לצאת באמת מרצון לקבל, אז הם צריכים לדעת מה מפריע להם בדרך. להם זה כתוב.

ישנם אנשים שחיים בתוך האגו שלהם וזה העולם שלהם. תשעים ותשע פסיק תשעים ותשע אחוז מכל בני האדם. וישנם אנשים שהם רוצים לצאת מהאגו שלהם לפי הדחף, מתוך הלב, מנקודה שבלב, שהם מיוחדים, הם מיועדים לזה כדי להתעלות לדרגה הרוחנית, להרגשת התפיסה בעל מנת להשפיע. ישנם אנשים כאלה בעולם. והבורא מחבר אותם, ומסדר אותם ככה יחד שהם יתקרבו אליו ויתחברו אליו. נגיד שזה אנחנו.

וישנם אנשים שהם, מצד אחד, רוצים להיות קשורים לבורא, ומצד שני, הם לא רוצים לצאת מהאגו שלהם. ואז האנשים האלו הם, מה שקורה שהם נמצאים גם בזה וגם בזה.

תסתכל על הדת, שזה בעצם כל צורת הדעת. מאיפה זה נובע? מזה כשמקובלים היו מגלים את הכוח העליון, ומטרת הבריאה, ולעלות לכוח עליון, ולהתאחד עימו, וכל הדברים האלה, היו כאלה שלא יכולים את זה לעשות.

ואז לאט לאט שינו את הדבר הזה, שאפשר להישאר בתוך רצון האגואיסטי וגם כן להיות בחיבור עם הבורא. זה נקרא מצד אחד להיות יראי ה', ומצד שני, עובדי פרעה. לעשות את זה מתוך האגו שלו, של האדם. ואז מהשילוב הזה בנו את הדת. אז הבעיה שלנו שאנחנו כשרוצים לצאת לכיוון ההשפעה, לכיוון הבורא, אסור לנו לעשות שילוב כזה.

זאת אומרת, להשתדל להיות בעל מנת להשפיע בצורה כמה שיותר נקיה כל פעם יותר ויותר. אני לא כל כך רוצה עוד ועוד לדבר על זה. נענה על עוד כמה שאלות, אבל בעצם כל אחד ואחד שיחשוב בעצמו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבין את שני הביטויים שבהם אנחנו צריכים לנטוש את האגו עבור ההשפעה? וזה שאנחנו צריכים לבנות מעל לאגו הגדול שזה ההר? איך אני יכול להבין את שני הביטויים שהם שונים?

אני לא כל כך מבין מהשאלה שלך מה כאן מנוגד?

מתרגם: מצד אחד הוא רוצה לעזוב את האגו. מצד שני האגו זה מה שעליו הוא יבנה את הקדושה.

אתה שואל יפה. אנחנו לא בורחים מהאגו ממש. מה כתוב כשיוצאים ממצרים? לוקחים ממצרים כל הכלים. זה נקרא שגם המקנה, כל הצאן, והבקר, והכלים, כול מה שהיה לך במצרים אתה לוקח. אתה מוציא את הכול רק מתחת שליטת הכוונה על מנת לקבל. זה נקרא "יציאת מצרים". שהכוונה על מנת לקבל כל הזמן לעצמי מזה אתה רוצה להתפטר.

שאלה: מה זה עבודת ההשפעה הנקייה שעליה דיברת?

מה זה עבודת ההשפעה? זה שאני, אמנם מבין, מרגיש ורוצה, הרצון לקבל לא מזדכך, אני רוצה את הכול לקבל לעצמי, אבל יש לי גם כוח ומטרה להיות למעלה מהרצון לקבל שלי, שאני שולט עליו, נמצא מעליו, בגלל שקיבלתי את הכוח להיות מנוגד אליו מלמעלה, מהבורא. ואז עם הכוח הזה שקיבלתי מהבורא אני נמצא למעלה מהרצון לקבל שלי. אני מתחיל לראות שאת הרצון לקבל אני צריך, אחרת אני לא אדע לאיזה כיוון ללכת, ואני כל הזמן מתרומם למעלה מהרצון לקבל שלי, לכן אני מקבל עזרה כנגדו, וכך כל פעם יותר ויותר אני רוכש את תכונת ההשפעה, תכונת הבינה.

איך אני יודע איך לעלות ממלכות לבינה? אני לא יודע מה זו בינה, מה זו השפעה, זה משהו כמו אוויר, אני לא מבין, לא מרגיש, לא אוחז בו בכלום. אלא דווקא בצורה אנטי אגואיסטית שאני מכוון את עצמי, בזה אני יותר ויותר יכול להתקרב לבורא, כי בינה היא תכונת הבורא.

שאלה: האם המטרה שיש להם לעצמם לא יכולה להפוך בסופו של דבר מלא לשמה ללשמה?

לא. לא יכול להיות. כי מלכתחילה הם פועלים לטובת הרצון לקבל, לא מתכוונים במה שנמצאים במאומה לצאת מהרצון לקבל, להתעלות מעליו לעל מנת להשפיע.

תנסו לעקוב אחריכם, אחרי המחשבות, אחרי הכוונות במשך היום, ולראות האם אתם יכולים בדברים קטנים להשתדל לחשוב לטובת הזולת, אבל ממש לטובת הזולת. לא לבורא, לבורא כולם מוכנים ורוצים להשתחוות, אין בעיה. אבל כלפי החברים, כלפי הקבוצה, כמה שהם דוחים אותך, כמה שהם מנוגדים ואתה לא מסכים והכול, תנסה למרות זאת להתכופף כלפיהם, להשתחוות כלפיהם, להיות במשהו עוזר, משרת, הכול לעשות לטובתם. זה יותר חשוב מלעשות הכול לטובת הבורא, כי "מאהבת הבריות לאהבת ה'" בצורה כזו אנחנו מגיעים. תנסה ותראה, עד כמה אתה יכול להחזיק בזה, עד כמה זה דוחה אותך וכן הלאה. זו ממש עבודה קשה מאוד.

שאלה: שמעתי שהגשמיות של החבר היא הרוחניות שלי. אני דואג לחבר מסוים, הוא עובר קשיים מסוימים בחייו ואני רוצה לתמוך בו, אני אומר לו "תשקיע בדרך שלנו והכול יסתדר, הכול הרי תלוי בבורא". בצורה כזו שאני תומך בו אולי זה בחלק הלא נכון, אולי אני תומך בעובדי פרעה?

אני לא יודע כאן לענות על השאלה. כי מה שאתם ממליצים אחד לשני, אני לא כל כך תומך בזה. אני חושב שמה שאנחנו צריכים לחזק בבני האדם, בחברים שלנו, זה את צדקות הדרך, ואחר כך הם יחליטו במה להשקיע יותר ובמה להשקיע פחות ובאיזו צורה. אני לא יכול לכוון אותי כמו שאני, מאיפה אני יודע שמה שאני עושה זה נכון? לא יודע. כל רגע ורגע יש לי מחשבות חדשות, כיוון חדש. מאיפה אני יודע מהי האמת, אני כבר נמצא באמת? כשנהיה בדבקות אז נהיה באמת, עכשיו בינתיים אנחנו רק בדרך לזה, ומי יודע עוד כמה סיבובים אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע למושג "אמת".

לכן אני לא ממליץ לאף אחד שום דבר בדרך כלל, חוץ מלהתחזק בדרך. יחד עם זה, תעשה מה שאתה חייב בחיים שלך, אבל אל תשכח שהתחזקות בדרך, החיזוק בדרך, זה בעצם מה שבסופו של דבר יועיל לך ויביא אותך לצורה הנכונה, זה הכול. אני לא ממליץ יותר מזה לבני אדם, לא בחיים, בעסקים, בחיי המשפחה, שום דבר.

תלמיד: אנחנו בתוך העשירייה הרי משוחחים, מדברים, ורוצים לתמוך באיזה חבר.

אתה צריך לחזק בו את צדקות הדרך, חיזוק בדרך, אבל לא שאתה דוחף אותו לכיוון שאתה חושב שזה נכון. אל תבחר במקומו מה לעשות בחיים, רק תן לו יסוד מה יש כאן ושם וכן הלאה, והבחירה היא הבחירה שלו.

שאלה: איך לנתק את עצמי מפרעה אם נפלתי לסביבה של עובדי פרעה?

עובדי פרעה הם כל בני האדם שבעולם. עובדי פרעה אלה כולם שנמצאים באגו, ואנחנו כולנו נמצאים באגו. רק השאלה, רוצים להישאר בתוך הטבע הזה וכך לגמור את החיים, או רוצים להתעלות למעלה לטבע הרוחני, ולהרגיש מה זה נקרא להיות חופשי מהטבע. יש כאן שני מצבים, או להיות עובד פרעה, למטה בתוך האגו שלנו, שכך כולם נולדים, או להיות יוצאי מצרים, לצאת ממצרים, לצאת משליטת האגו, אחד מהשניים.

יש כאן עניין של בלבול, כי אנשים שניסו לצאת מהאגו שלהם במשך הרבה שנים, כך קרה בהיסטוריה, הם ראו שזה מאוד מאוד קשה, אז עשו לעצמם חצי עבודה. "ודאי שאנחנו רוצים להיות קרובים לבורא, אבל אנחנו לא צריכים בשביל זה לצאת מהאגו שלנו", וזה נקרא שאם הם "יראי ה'", הם מוכנים לעשות כל מה שהבורא אומר להם, ומצד שני הם "עובדי פרעה", נשארים בתוך האגו שלהם, וכך הם נשארים.

שלושה סוגים יש, ישנם כאלה אנשים רגילים, מה שנקרא "חילונים", שיודעים רק לחיות בעולם הזה. ישנם כאלו שמשתדלים להגיע לדרגת הבורא, לגלות אותו, להכיר אותו. וישנם כאלה שרוצים את שני העולמות, גם את העולם הזה וגם את העולם הבא, הם נקראים "יראי ה' עובדי פרעה". לוקחים על עצמם כל מיני פעולות שנראה להם שזה מה שהבורא דורש מהם, למרות שהבורא דורש רק את תיקון הלב, רק את תיקון הרצונות, והם חושבים שזה מספיק להם לעשות פעולות כאלה.

שאלה: כרגע תיארת משהו מאוד יפה, כלומר את ההחלפה של המחשבות מלחשוב על עצמי ללחשוב על האחרים, ולמעשה אני כבר חוויתי את הפתרון הזה. אבל האם זה מועיל לדעתך לכתוב באיזה פנקס או מחברת את התוצאות האלו, כאילו הייתי מדען שכותב את התוצאות של פעולה מסוימת? כי הרבה פעמים אני מוצא את עצמי בים שמטלטל אותי מצד לצד, ואני לא מצליח תמיד לעשות פעולה לטובת האחרים. מה אתה חושב, איזה תרגיל יכול להיות?

אני בעד כתיבה, כי אדם שכותב, כך אני מרגיש, הוא בזה מסדר את המחשבות שלו, וכך מתקדם בידיעת החומר, עושה ממנו מערכת סיסטמתית כזו, סיסטם. אם אדם כותב, זה טוב. חוץ מזה תכתוב דברים קצרים, אולי זה יהיה ברור לאחרים. תנסה לפזר את זה באיזה מקומות, תראה, יכול להיות שאתה תעזור בזה לאחרים וזה לטובתך.

שאלה: במאמר מדובר לא רק שישנם בעולם החיצוני יראי ה' אלא גם בעבודה פנימית. אם זה נכון, כיצד אנחנו יכולים להבחין במצב הזה של להיות יראי ה' בעבודה פנימית? ואיך אני יכולה לצאת מהכוחות האלה אם אני פתאום נכנסת לזה?

כל ההבדל הוא, כמו שרב"ש כותב, עניין הסביבה. אם אנחנו מחליפים את הסביבה הרגילה האנושית שלנו לסביבה שלנו הקטנה, בני ברוך, או אפילו עשירייה, זה הפתרון. לכן הכול תלוי בסביבה, למי אני שייך, את מי אני לוקח כעליון, את מי אני לוקח כאמצעי להשיג את הבורא. כי הסביבה היא הופכת להיות אמצעי להשגת הבורא.

אני לא חושב על הסביבה שהיא תיתן לי כוח, אלא דרך הסביבה לקבל כוחות כדי להעלות את הסביבה, ובתוך הסביבה בעצמי גם לעלות, וכך להגיש את זה לבורא שיתלבש בנו וייהנה מאיתנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. כל אחד ואחד מאיתנו צריך. אם זה על מנת להשפיע, אין לך יותר על מנת להשפיע אלא להעלות על הידיים שלך את הקבוצה לקראת הבורא. כי התענוג שלו הוא למלאות אותם, לחבר את הנשמות האלו למבנה של אדם הראשון, ובזה הוא נהנה. זה מה שאני משתדל לעשות, זו בעצם עבודת ה' האמיתית.

שאלה: אם אני מזהה שאני עצמי יראת ה' עובדת פרעה, האם יש דרך לעבור להיות עובדת ה'?

כן, ודאי. אנחנו נמצאים לפעמים גם בכאלו וכאלו מצבים. הרבה אנשים מגיעים אלינו ואחר כך עוזבים אותנו, מפני שהעבודה שלנו היא עבודה קשה. אנחנו צריכים במקום כביכול לקבל פרס, לפזר את הפרס הזה בין כולם, שתהיה באמת פעולת השפעה. לכן יש הרבה אנשים שנמצאים איתנו אפילו כמה שנים, ואחר כך מחליטים שזה לא בשבילם, יותר טוב לסגור את העיניים ולהחליט שאני הולך כמו כולם. יש למעלה מהדעת, יש למטה מהדעת ובתוך הדעת. אנחנו צריכים להבין את כל המצבים הללו, ולתת לאנשים בחירה חופשית לעשות מה שהם רוצים בחיים. אתה רוצה להיות דתי, בבקשה תהיה דתי, זה נקרא "יראי ה' עובדי פרעה". אתה רוצה להיות סתם עובד פרעה, עבד פרעה, אז אתה נמצא באגו שלך, אתה אפילו לא מודע שאתה עובד לא לעצמך אלא לפרעה.

אבל תתאר לעצמך, אם היית יודע שכל רגע ורגע שאתה מקיים את הרצון האגואיסטי שלך שזה לא הרצון שלך אלא רצון של כוח זר, עד כמה היית שונא אותו שכך הוא עובד עליך, שכך הוא מסדר אותך ומשעבד אותך, ואתה אפילו לא יודע על זה, וכל הזמן דואג רק לו. תראה איזה שעבוד נוראי ישנו לכל בני האדם, לכל העולם. הרצון לקבל לא מגלה לנו שהוא שולט עלינו, אלא הוא שולט עלינו בצורה כזאת שאנחנו חושבים שזה הכול אנחנו בעצמנו, זה נקרא שאנחנו דבוקים בו, ומה שאנחנו עושים בשבילו זה בשבילנו, וזה לא אותו דבר.

לכן איפה כאן אני מתחיל לקלף את עצמי ממנו, איכשהו להרחיק את עצמי מהאגו הזה, להתחיל להרגיש שהוא זר לי ואני חייב לעזוב אותו, איכשהו להתרחק ממנו, להיזהר שאני עושה הכול בשבילו. זאת אומרת, כל הזמן להיות בהכרה שכל דבר שאני בכל רגע עושה, חושב, מרגיש, זה בתוך הרצון לקבל, השונא, ואיך אני מעמיד את עצמי בצורה כזאת שתמיד אני נגדו. אם אני אוכל בעזרת הקבוצה לתאר את זה כך כמה שיותר, כל הרגעים שלי בחיים הם יהיו כבר שקולים לאן אני מבזבז אותם, לאיזה כיוון אני הולך איתם, ואז אנחנו נקבל כיוון אחר בהתפתחות.

שאלה: איך אני יכול לברוח מיראי ה' עובדי פרעה בתוכי, הרי זה הטבע שלי?

כן, נכון. זה אך ורק על ידי זה שאני משתדל להחזיק את המחשבה שלי, כמו שעכשיו אנחנו מדברים. שאני כל הזמן נמצא ברצון לקבל שלי והוא תמיד מכוון אותי רק לטובתו, ואני צריך להרגיש את הרצון לקבל הזה ככוח זר, כמו ששלמה המלך קרא לו "שונא", שהרצון לקבל שלנו הוא השונא שלנו, ואנחנו צריכים לשנוא אותו, כי אם אנחנו שונאים אותו, אנחנו לא נמצאים תחת השליטה שלו, מתרחקים כביכול ממנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. להשתדל לראות את עצמי כמה שיותר ניטראלי. צריכים לחפש איך זה אפשרי.

בהתאם לזה אני אבין שבשבילי להיות קשור לסביבה, לקבוצה, זו ממש ההצלה. ודרך הסביבה אם אני מתקשר לבורא, אני מתקשר לכוח שיכול להשפיע עליי בצורה כזאת שהוא מעלה אותי למעלה מהאגו שלי. אז אני כבר מתחיל להבין מה זה נקרא להיות בשני כוחות, בכוח קבלה ובכוח השפעה. לאט לאט אנחנו צריכים להתחיל להכיר בזה. בלי ההכרה הזאת אנחנו לא נוכל לעלות מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, מלא לשמה ללשמה, וכך נשאר בטבע האגואיסטי שלנו, לא נצא ממצרים מה שנקרא.

שאלה: אמרת שהאדם לא צריך לחכות שהסביבה תיתן לו כוח אלא שרק תיתן לו את ההזדמנות להשפיע. מה זה אומר?

מה זה נקרא הזדמנות להשפיע? רב"ש כותב על זה כל הזמן. אתם לא קראתם מאמרי רב"ש על הסביבה, על הקבוצה? לך ותעזור לעשירייה כמה שיותר להיות מחוברת.

תלמיד: אמרת שלא צריך לצפות שהסביבה תיתן לך כוחות. מה המשמעות של זה?

הסביבה יכולה לתת לי כוחות באותה מידה שאני רוצה לקבל את הכוחות האלה מהסביבה. שאני לא מזלזל בה, שאני מעריך אותה, ובמידה שאני מעלה את הסביבה מעליי, במידה הזאת אני יכול ליהנות ממנה, לקבל ממנה כוחות, מטרה, חשיבות. אבל אם אני לא מעלה את חשיבות הסביבה, אני לא יכול ליהנות ממנה בצורה רוחנית.

שאלה: אתה מאוד מנוסה בכתיבה ברמות שונות לחברים וגם לציבור. איך ספגת את הניסיון לכתוב, לפי מה אתה כותב, לפי הניסיון או לפי החיסרון שאתה סופג?

כשהגעתי לחכמת הקבלה פגשתי רק כמה תלמידים של רב"ש, אולי חמישה, ששה תלמידים שהיו זקנים כמעט כמוהו, אחד אפילו היה יותר מבוגר ממנו. כשהתחלתי ללמוד ראיתי שיש דבר כל כך גדול, שכל כך רציתי כל החיים להגיע אליו, ואף אחד לא יודע עליו, שמדובר ממש על הדבר העיקרי שהוא למעלה מהחיים, אפילו לא בחיים, למעלה מהחיים, לכן מיד התחלתי להסביר באיזושהי צורה. כתבתי שלושה ספרים קטנים, מאה דפים כל ספר, ברוסית, ואחר כך גם המשכתי לכתוב ולכתוב. לא כתבתי הרבה, היו גם הרבה שנים, אפילו עשרות שנים שלא כתבתי כלום, פה ושם היה יוצא משהו, רק לימדתי אנשים.

אני חושב שהעיקר זה הפצה. מה שמביא אדם להתקדמות בזמננו במיוחד זאת רק הפצה. כמה שאתה מלמד אחרים, אפילו שאתה עושה את זה עדיין מתוך הרצון שלך הלא מתוקן, על מנת לקבל, אבל בכל זאת הפעולה שלך היא פעולה שאתה מפיץ את ידיעת הבורא בעולם, ובטוח שזה טוב וזה עוזר, מה שלא יקרה. אפילו שאתה עוד לא מתוקן, אבל אתה מספר על הבורא, על הייחודיות שלו, על המטרה שלו, לאנשים, ובזה אתה באמת עושה לו נחת רוח ומביא את האנושות להתקרבות לבורא. זה כדאי. אני ממליץ לעשות ולך דווקא במיוחד.

שאלה: היום אנחנו מלמדים הרבה אנשים. הרבה אנשים עוברים את הקורסים שלנו ונראה שכל אדם שמגיע הוא מגיע למען עצמו, הוא רוצה לגלות את הבורא הפרטי שלו. איך בעניין הזה לשלב את זה עם מה שנאמר במאמר?

המאמר הקצר הזה "ענין הסביבה" הוא לא למתחילים. אתם רואים מתי אנחנו לומדים את זה, אחרי שלמדנו כמה שנים טובות, ויש כאן אנשים לפניי שבממוצע לומדים עשר, חמש עשרה שנה אפילו. וגם בזמן האחרון, מתחילת הפנדמיה נגיד כשהתחלנו את הלימודים בצורה כזאת, אני לא מיד ניגש למאמר כזה של "ענין הסביבה". אסור לנו את זה לעשות, ללמד אחרים. כתוב "אל תשים מכשול בפני עיוור". אנחנו צריכים, כמו לילדים הקטנים שלנו, לעזור להם יותר ויותר להעמיד את עצמם על הרגלים, ובצורה רכה, יפה, בטוחה להתקדם.

לכן אל תביאו להם אף פעם משהו שהם לא יכולים להבין, שזה יבלבל אותם, בשביל מה? רק לתת להם כאלו דברים קטנים, שיתאמצו, שיעשו משהו, אבל במידה שהם מסוגלים, וזה לא נחשב מכשול, זה נקרא "מדרגה". בצורה כזאת הם יעלו וכך יתקדמו.

תלמיד: אני שואל יותר לא על אנשים חדשים אלא עלינו עצמנו, איך אנחנו נעצב את הסביבה הנכונה הזאת? כאן נשמע שאני צריך ליצור לעצמי את הסביבה הנכונה ביותר.

יש לך עשירייה, אתה צריך לחיות בתוך העשירייה, בתוך הקבוצה שלך הקטנה, קודם כל. להכניס את עצמך לכזאת מסגרת, שאתה נכנס אליה וגדל שם. רק אחרי זה אתה יכול לצאת ממנה ולהיות קשור בצורה חופשית עם העולם. כי כך מה יש לך עם העולם? לעבוד ולסדר את המשפחה בכל מיני דברים חיצוניים, גופניים. אבל חוץ מזה יש לך חלק מהעולם העליון, חלק מהעולם הנצחי שזו הקבוצה, שאתה קובע שם את המצב הנצחי, הרוחני שלך. מהעולם הזה אתה עוד מעט נפטר, אתה תמות ולא יהיה לך את העולם הזה ולא יהיה לך שום קשר איתו. אבל עם הקבוצה לא, אתה בונה כאן סביבה כזאת שאתה ממשיך איתה, זו הרוחניות. לכן אל תתבלבל בין שני הדברים האלו ותחליט מה יותר יקר.

תלמיד: האם ניתן להגיד היום, כשאנחנו באמת עוסקים בהרבה הפצה, שאנחנו צריכים להתחזק עוד יותר בעשירייה, אחרת באמת אותם עובדי פרעה שבתוכי הם יתגברו עלי?

ודאי שכן, נכון.

שאלה: מהי באמת האמת במציאות הרוחנית?

האמת היא הבורא. זה השם שלו, אמת.

תלמיד: באיזה עיניים לראות אותו?

בעיני השפעה, באור חוזר.

שאלה: אני מתרשם שגם יראי ה' עובדי פרעה מדברים על היצר הרע ועל היצר הטוב וגם אנחנו, ואני חושב שזה מקור להתבלבל בו. כאן היה צריך אולי הגדרות יותר חדות, ואני לא כל כך יודע להגדיר לעצמי.

תקרא כמה פעמים את המאמר הזה, תנסה להבין מה כתוב בכל שורה ובכל מילה, כמו שאני פעם עשיתי, אני ממליץ לך, ואז תבין על מה מדובר אחרי כמה פעמים שאתה תעבור עליו. ואם יהיו שאלות, נשתדל לענות.

שאלה: מי שמשתדל ללכת בדרך ה', מאיפה הוא לוקח כוחות נכונים, כמו לקום לשיעור, למה שהגוף יסכים עם זה?

זה מחשיבות הדרך, מחשיבות המטרה. מה יש לך לעשות בחיים? לדאוג למשפחה שעוד מעט אתה מת ונפרד מהם? לדאוג לעבודה שלך שאתה שם תתקדם באיזו דרגה או במשהו, לדאוג לכסף? עוד מעט תראה, יהיה כזה מצב ששום דבר, אף אחד, כולנו נשאר בלי כלום. ומה, למה יש לך לדאוג חוץ מאשר לרוחניות? הבורא לאט לאט מקדם אותם להבנה שחוץ מהרוחניות אין שום דבר שכדאי לדאוג לו כי זה לא נמצא בבחירת האדם ובידי אדם, לא נשאר לו.

עוד אפילו לפני שמתים, אנחנו צריכים בעולם הזה לראות שלא נשאר לנו שום דבר חוץ מפעולות השפעה, פעולות חיבור, פעולות לגילוי הבורא, שום דבר חוץ מזה לא נשאר. אפילו בחיים הגשמיים שלנו, המטריאליסטים, בחיים החומריים, באגו, לא נשאר כלום. אנחנו על ידי מכות, מכות, מכות, לאט לאט נגיע לזה שוב. תראו איך כל הכסף, וכבוד, ושליטה, ומה לא, שאדם רוכש, שום דבר לא נשאר. זה הלימוד. ומה כן יהיה? ריקנות.

תלמיד: אז אני צריך לברוח מזה?

לא לברוח, אלא לתת משקל נכון לכל דבר בחיים. מה העיקר ומה טפל ובאיזו דרגה. כל אחד כלפי השני. זה מה שדורשים ממך, שתהיה אדם, שתשקול את הדברים האלה, זה חשוב, וזה פחות, וזה בכלל לא וכן הלאה.

שאלה: האם ישראל חייבים גם לעשות את הפעולות שעושים יראי ה' עובדי פרעה, אבל עם הכוונה הנכונה?

אם אתה עושה פעולות יראי ה' עובדי פרעה בכוונה נכונה אז אתה כבר לא עובד פרעה.

שאלה: במצב הזה, הניטראלי, שאני מסתכל מהצד על האגו ששולט בי, איך להכניס את עצמי בצורה נכונה תחת השפעת הקבוצה, שזה לא יכנס שוב לאגו?

אנחנו צריכים שוב לחזור למאמרי רב"ש, כנראה. זה מה שאתם שואלים. אני כבר רואה שזה נשכח, וזה טבעי שנשכח, דווקא על הקבוצה אנחנו שוכחים כל מיני דברים, מה שהוא כתב, זה טבעי ששוכחים כי הרצון האגואיסטי שלנו לא רוצה לזכור שום דבר, זה הוא מוחק קודם כל. הוא לא מוחק לך ידע, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, כל מיני דברים כאלה, הוא לא מוחק כי זה לא מפריע.

אבל עבודה בעשירייה מיד מיד, אתה קורא, אתה חושב, אתה מתרגש, אחרי כמה שניות זה מתחיל לעבור, ממש כמו ענן, הולך ונעלם. זה הטבע של הרצון לקבל בכוונה כדי שאנחנו כל הזמן נוכל לחדש.

שאלה: מה ההבדל בין האגו שיש בעולם, בחוץ, מחוץ לעשירייה לבין האגו שבתוך העשירייה?

האגו שיש מחוץ לעשירייה, לאנשים בחוץ זה אגו הרגיל, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, לא יגונה ולא ישובח. שיתעסקו בזה כמה שיכולים עד שהבורא, בלחץ שלו מלמעלה, מביא לנו כל מיני נפילות, בעיות, כל מיני שבירות בחברה האנושית, במערכת הכספים וכולי.

אנחנו עוד נראה בדרך, עכשיו, כמה כאלה פעולות שהן לאט לאט שוברות את הגישה של האדם, שהוא רוצה לקבוע משהו בעולם שכדאי, כדאי להשיג, כדאי להיות מכוון לזה, קרוב לזה וכן הלאה. והבורא לאט לאט מנקה מאיתנו את האפשרות הזאת לקבוע שכך צריכים לחיות. מטרות אגואיסטיות, ואז מאין ברירה אדם מתחיל יותר ויותר לחפש מה לעשות למעלה.

תלמיד: נראה שהאגו בעולם בחוץ, כאילו פשוט אינסופי, עוברים ממשהו אחד למשהו אחר.

לא, קטן מאוד. כמו ילדים, יש לך 7-8, לא יודע כמה שם, הם בעצמם לא יודעים כמה, מיליארדי תינוקות, ילדים, עם רצון לקבל קטן. מה זה רצון לקבל במסגרת העולם הזה? אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד מושכלות. אתה רואה מה קורה? כמה מיליארדים יש לאחד ולשני אין אפילו כמה פרוטות וככה כל החיים. אין כלום, והעיקר, לא נשאר שום דבר.

שאלה: אבל ההתעסקות בזה היא אינסופית, כאילו כל הזמן מתעסקים בזה.

מתעסקים ודאי. הרצון האגואיסטי שלנו כך מחזיק אותנו במסגרת שלו, בבית הסוהר שלו. ככה אנחנו נמצאים. אבל זה כדי לגלות את האפסיות ברצון לקבל ולהיות מוכנים להגיע לאכזבה טוטאלית. זה מה שצריכים. והאנושות מתקרבת לזה דווקא מהר, לאכזבה טוטאלית.

ועוד כמה תרגילים של הבורא. אם אתה תראה כמה אנשים מאבדים את המיליארדים שלהם, את הכוח שלהם, את הבריאות שלהם, את המשפחות, אם תראה דברים כאלו, מהר מאוד מוציא את האדם מהרצון להתקדם בצורות האגו האלו.

שאלה: נראה שהלחץ של הבורא על האנושות יכול להשאיר את האנשים בלי קמח, בלי לחם. כיצד יוכלו אנשים להקדיש את עצמם לתורה במצב כזה?

אני לא כל כך דואג לזה, לא כל כך דואג. כי מי שדואג שלא יהיה קמח, הוא ידאג שיהיה משהו אחר. הבורא מסדר את הדברים, אומנם באמת כדי להוציא אותנו מהרצון האגואיסטי אז וודאי, כמו שכותב בעל הסולם, יכולה להגיע אלינו גם מלחמה וגלי רעב ושוב איזו מגיפה ועוד משהו. מכות אקלים. הכול יכול להיות. יש הרבה כוחות בטבע שעומדים והבורא משתמש בהם כדי לנענע אותנו ולהביא אותנו להכרה כמה שהחיים שלנו אומללים. אין לנו ברירה אלא להתעלות למעלה מהטבע האגואיסטי. בתוך האגו שלנו רואים את זה, ואז כשלא תהיה לנו ברירה, אנחנו נרצה לעלות.

אני מקווה שבזמן הקרוב האנושות תרגיש את זה יותר ויותר. ונקווה שבכל זאת נוכל גם ללמוד איך להשפיע על האנושות וגם להשפיע בפועל. לכן הפצת תיקון העולם, שיטת התיקון, זה דבר מאוד גדול.

שאלה: אנשים שמגיעים אלינו לא פעם באים עם איזו תפיסה מסוימת שקרובה למה שדיברנו, ודי מהר הם מבינים שאנחנו מדברים על סדר עדיפות אחר, ואז הם פשוט עוזבים, הם אומרים "זה לא מה שחשבתי". איך לעשות את זה בצורה נכונה כמו שהסברת קודם, לא לחשוף יותר מידי בהתחלה?

אנחנו צריכים להסביר להם בצורה נכונה. יש שלושה סוגי אנשים, בוא נגיד כך בקשר לשאלה שלך, אנשים כמונו, שאנחנו רוצים להתעלות מהרגשת העולם הזה ולחיות בו רק כדי לספק לעצמנו קיום גשמי, מפני שבלי קיום גשמי אנחנו לא יכולים להשיג קיום רוחני, אבל העיקר בשבילנו זה להשיג את הבורא ולסדר את החיים שלנו בקשר, בדבקות בו. זאת קבוצה אחת שנקראת ישראל.

ישנה קבוצה שנייה שהיא רוצה רק גשמיות, היא לא מבינה, לא מפותחת יותר מהגשמיות. ויש באמצע, שהם חושבים להשתמש בכוח הגשמי ובכוח הרוחני גם כן לטובת עצמם ונמצאים ככה באמצע. אז אנחנו פונים לאלה שנמצאים באמצע, שהם רוצים להשתמש ברוחניות כדי להטיב במשהו לגשמיות, לבריאות, לכסף, לכל דבר שבחיים, וגם כן במשהו אולי באיזה אחוז לרוחניות בעצמה. אבל הנקודה שבלב אצלם היא כזאת חלשה.

אבל צריך להבין שבכל זאת בנקודה שבלב יש שם כמו בכל דבר ארבע בחינות עם השורש שלהן. ואם יש להם איזו נטייה לרוחניות, אפילו גשמית, אז אנחנו כבר יכולים לדבר אליהם ובמשהו לתת להם קשר לרוחניות. אפילו שהם יבינו שזה לא בשבילם וזה לא מעניין אותם, אבל בכל זאת הרשימו כבר יהיה, אנחנו כבר נכניס איזה גרעין לתוך האדמה.

תלמיד: הבהרת את זה עכשיו ממש מצוין. אבל איך לא לדחות אותם, איך לחשוף את זה בצורה כזאת שזה ימשוך?

רק על ידי זה שאנחנו לא קוראים מאמרים כאלה כמו "ענין סביבה", זה וודאי. אלא אנחנו מדברים על חכמת הקבלה שהיא יכולה להטיב לחיים, כמו שהם רוצים, להטיב לחיים. ולאט לאט אנחנו מסבירים להם, ובצורה כזאת לא כמו שאנחנו מסבירים בצורה מילולית, אלא אנחנו עושים כך שהמאור המחזיר למוטב [פועל], מביאים אותם לכל מיני כאלו אירועים, לכל מיני הסברים שבזה מתעורר המאור.

והוא נותן להם הרגשה שבאמת רוחניות היא לא כדי שאני אדע כמה מלאכים יש בשמיים ואיך הם נקראים בשמותיהם. רוחניות היא לא בזה שאני אדע נגיד את הפתיחה ואת תלמוד עשר הספירות, שזה סתם לימוד, שאם אני לא משיג אותו אז הוא ממש יבש ומת, אלא שהרוחניות היא מה שאנחנו משיגים בהרגשה שלנו, בהרגשה.

שכמו שעכשיו אני מרגיש שאני נמצא באיזו מציאות ויש כאן עולם, אנשים, גם חברים שלי ובכלל עולם, אני בצורה כזאת יכול להרגיש, רוצה להרגיש כאן גם כן עוד כוחות נוספים שעומדים אחרי זה ומייצבים לי את צורת העולם הזה. אני רוצה להשיג אותם, זה נקרא להשיג את השורש לקיומי, לחיים שלי.

ואת זה אפשר להסביר לאט לאט, זאת לא בעיה. אני חושב שכל אחד ואחד ששומע את זה הוא גם כן ירצה להשיג את השורש, מי מנהל אותם, למי הם שייכים, איך להשפיע על הגורל. ולאט לאט מכל הדברים האלה כך אנחנו מגיעים לזה שמתחילים להסביר להם על ההשגחה העליונה.

שאלה: איך להתמודד עם מי שחושש מפרעה שבתוך עצמו?

שאלה יפה. באמת הרבה פעמים אדם מפחד מהאגו שלו, שיוכל לשלוט עליו עד כדי כך שיכסה לו שוב עיניים ולב, וישלוט בו כך שאדם אפילו לא יהיה מודע לזה שהאגו שולט בו, כמו שכל בני האדם שבעולם. ואנשים שנמצאים בקצת הרגשה או הבנה אפילו בלבד שישנה רוחניות, אז הם מפחדים מזה שהם יאבדו קשר עם הרוחניות בשכל וברגש. ברגש זה יותר חשוב אבל זאת בעיה למתחילים, אבל גם בשכל, זאת אומרת, שאני שוב טובע בכל העולם הזה, שורה בו וזורם בו כמו כולם, אני מפחד שזה יקרה. צריך לפחד, פחד מאוד שומר על האדם.

ולכן אנחנו צריכים סביבה, סביבה שלנו שהיא תגן עלינו, על כל אחד ואחד. זה עניין הסביבה שרב"ש כתב מה ששמע מבעל הסולם, "ענין סביבה", שסביבה יכולה להשפיע עלינו בכל מיני צורות. אבל אנחנו צריכים לארגן סביבה כזאת שהיא תגן עלינו, שאנחנו נתפתח בה כמו פרפר שנמצא בגולם כזה, ומתפתח שם עד שנפתח הגולם והוא יוצא וכבר פורח באוויר.

אז אנחנו צריכים את הסביבה הזאת, במיוחד בהתחלה, תראו איך שבן אדם מתפתח בתוך רחם סגור ששומר עליו, כך הוא מתפתח. כך אנחנו צריכים את הסביבה שלנו, הקבוצה חייבת להיות ממש בצורה כזאת סביב האדם. והאדם בעצם כאן צריך להחזיק את הסביבה והסביבה צריכה להחזיק את האדם. ורק בצורה כזאת אנחנו נוכל להתקיים, אין לנו ברירה.

שאלה: לגבי שלושת הקבוצות שתיארת ביחס למשימת ההפצה, האם אנחנו יכולים להפיץ בקרב אלה שרוצים רק תועלת עצמית?

אנחנו צריכים להפיץ לכולם חוץ מלקבוצות דתיות, ככול שהן יותר קיצוניות אז וודאי שלא, אלא לכל בני האדם בצורה חופשית. ובהתאם לאיך שהם פונים אלינו, כך אנחנו צריכים להראות להם מה זה נקרא חכמת הקבלה. שהיא לא חכמה סתם, ולא דת, אלא שהיא שיטה שמגלה לנו את תפיסת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים. ומגלה לנו אותה, שאנחנו יכולים לגלות עוד כוח אחד שנמצא בנו חוץ מכוח הרצון לקבל, גם כן כוח השפעה, רצון להשפיע. חוץ משנאה שיש בכל אחד מאיתנו גם כן אהבה, וזה מה שאנחנו צריכים להסביר.

מהי חכמת הקבלה? זאת שיטה איך לגלות את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים בסך הכול. איך יכול אדם להתקיים נכון בעולם אם הוא לא יודע איפה הוא נמצא? הוא לא יודע, הוא יודע בסך הכול חלק קטן מאוד מהמציאות שלו, וגם כן בצורה מעוותת, וגם כן הוא לא יודע מה לעשות עם זה. הוא רואה שהוא חי ומת ואחר כך גם לא יודע מה קורה. ואי אפשר להסביר לו את זה, כי הוא לא רואה, זה לא נמצא בחושים שלו.

אז אנחנו צריכים את הדברים האלה להסביר לבני אדם. שבלי זה אנחנו לא נדע מה קורה לנו, איך הטבע מנהל אותנו, איך אנחנו יכולים להיכנס באינטראקציה, בהדדיות עם הטבע, להשפיע עליו והוא עלינו. כי בלי זה אנחנו כבר לא יכולים, היום אנחנו מתחילים לראות את עצמנו שקיימים על פני כדור הארץ הקטן בצורה מאוד מאוד לא בטוחה, שכדור הארץ תחתינו מתחיל ממש לרעוד. אז יש לנו איך להסביר לאנשים מה קורה.

שמעתי שיש הרבה נשים שנמצאות איתנו בשיעור הבוקר שלנו.

תלמידה: נמצאות איתנו הרבה נשים, חלקן נמצאות בסביבה טובה. קרוב ל-300 נשים מחוברות בו זמנית בשידור חי בגלקסי ושולחות הרבה שאלות.

יפה. טוב, זה כוח גדול מאוד. אנחנו מכבדים את זה.

.

שאלה: האם העבודה עם החיסרון שאני מקבל מההפצה, היא אותו הדבר כמו העבודה שאני מקבל עם החיסרון מהעשירייה?

זה לאותו כיוון, זה לא מנוגד, אבל זה לא אותו הדבר. מה שאתה מקבל מהעשירייה זה הדבר הכי גבוה, אומנם זה לא נראה לך כי זה מאוד קרוב ולכן זה מתקלקל ברצון לקבל שלך שעוד לא מתוקן, אבל בכל זאת זה חשוב יותר. מה שאין כן ההתעוררות שאתה מקבל מההפצה היא התעוררות כללית, התעוררות שקשורה גם לאגו שלך כי אתה מפיץ, אתה משפיע לאנשים ומקבל מהם בחזרה התעוררות, וזה מלובש בצורה האגואיסטית. אבל זה בסדר, זה טוב, העיקר שאתה עושה את זה ומקרב אנשים לאמת.

כמה שתקרב אנשים לאמת, הכול נרשם לטובתך. בעל הסולם כותב, שבמה שהוא זכה להתקרבות לבורא, זה רק מזה שהוא הפיץ את חכמת הקבלה לכולם, רק מתוך זה הוא קיבל יחס מיוחד מהבורא. הוא כותב את זה, אני לא זוכר איפה בדיוק אבל אפשר למצוא.

תלמיד: כשאנחנו מפיצים יש גם קשר עם החברים ואני מקבל התרשמות מהחיסרון. כל המציאות היא בעצם השלכה של הרצון לקבל שלנו. אני רואה תכונות אגואיסטיות, אני רואה גם תכונות חיצוניות אגואיסטיות מחוץ לעשירייה שלי גם במציאות. אבל אתה אומר שהעבודה היא לא אותה עבודה, היא באותו כיוון אבל היא לא אותה העבודה. האם תוכל להסביר? זה לא מספיק ברור לי.

מה לא ברור? כאן אתה מעורר אחרים בעבודה שאתה מפיץ, ובעצם אתה צריך גם לעורר את עצמך כלפי הבורא בצורה ישירה, זאת אומרת להגיע למצב לעבוד דרך העשירייה, כי בלי העשירייה אין לך כלי לקבלת הרוחניות. יוצא שההפצה אמנם יפה אבל בצורה יותר חיצונה, בעתיד תצטרך גם אותם. אבל העבודה בעשירייה, לחזק את העשירייה ולהתכלל בה ודרכה להימשך לבורא, זה הדבר החשוב ביותר, אתה יכול לראות את זה בכל מאמרי רב"ש.

שאלה: כדי להגיע לתחושה של רוחניות, לפעמים ממליצים להתחיל משחק פסיכולוגי כזה שכביכול כבר השגנו. מתי המשחק הופך למציאות?

אנחנו צריכים לשחק כאילו שאנחנו נמצאים ברוחניות בתכונת ההשפעה, אנחנו צריכים בזה לשחק. אבל יחד עם זה לראות עד כמה יש הבדל בין הרצוי למצוי ולבקש מהבורא שיקדם אותנו מהמצב המצוי למצב הרצוי. שהמשחק שלנו ימשוך אותנו לאותה רמה שאנחנו רוצים להיות בה. זה כמו ילדים שמשחקים במשהו כמו גדולים, על ידי זה הם נעשים גדולים.

שאלה: אתה אומר שניתן להפיץ באופן חופשי מלבד לאנשים דתיים. האם יש הגבלה כלשהי להפצה לקרובים, לקרובי משפחה?

לאנשים הקרובים אני לא כל כך הייתי ממליץ להפיץ את חכמת הקבלה ובכלל להסביר על העניינים הרוחניים שלי, אני לא עושה את זה, מפני שזה מקלקל את היחסים. מי יודע איך הם יגיבו לזה, ואולי יכנסו לכל מיני שינויים במצבים הפנימיים, הרוחניים וזה ישפיע על היחסים בינינו. אני רוצה להיות איתם כל הזמן ברמה אחת, אנחנו מאוד קרובים זה לזה, דואגים זה לזה, עוזרים זה לזה כמו משפחה ולא יותר. ואחר כך תראו, כי בכל זאת אתם קרובים אליהם, שהם בכל זאת ירגישו את החיים הרוחניים שלכם ויקבלו מהם הרבה התפעלות והתרשמות. הקשרים הגשמיים בכל זאת יעבירו אליהם גם משהו מהחיים הרוחניים שלכם.

שאלה: מהם הקריטריונים של בחירה שעל מקובל לעשות כשהוא עוסק בפוליטיקה, או כשהוא מעורב בפוליטיקה?

אני אגיד לך מה אני חושב, מה שלמדתי מרב"ש, וזה שייך גם למה שקורה בישראל אבל אני לא יכול להגיד על שאר המדינות. רב"ש דאג להיות שייך לאלו שהיו רחוקים מאוד מהדיקטטורה, מהשליטה, מהכוח הגס, גם הדתי וגם החילוני. צריכים בעיקר לתת לאדם להתפתח בצורה חופשית, אבל לא חופשי כמו שהיום חושבים, כי חופשי זה כבר מעוות, חופשי זה פרוע, שאתה יכול לעשות מה שבא לך לפני כולם, לא, אלא במסגרת המקובלת על בני האדם בצורה מכובדת. זו בעצם התפיסה הפוליטית, להיות בצורה כזאת.

אבל אני חושב שהרוחניות מייצבת אותנו בצורה כזאת, אם אנחנו רוצים או לא. כי אנחנו לא דורשים שום דבר מהחברה, אלא רק שכל אחד יוכל להיות לא תחת השפעה דיקטטורית מהחברה, אלא יהיה מסוגל לבחור את הדרך הרוחנית שלו בצורה חופשית. זה לא ימין קיצון ולא שמאל קיצון ולא דתי קיצון ולא חילוני קיצון, אלא זה צריך להיות משהו צנטרליסטי מה שנקרא.

שאלה: אני מרגיש שיש בי מצבים שונים שאנחנו לומדים עליהם כאן, איך לנהל את המצבים האלה ולהחזיק בבורא?

יש לך עשירייה? אם כן מה אתה שואל? תבנו עשירייה כזאת שתחזיק אתכם עד כדי כך יחד שלא יהיו לך שאלות כאלו. שאתה תרגיש בכל רגע ורגע בחיים שמישהו מחזיק אותך. כמו שאנחנו פעם התפתחנו בתוך האימא שלנו ואחר כך יצאנו ממנה, נולדנו, אנחנו לא צריכים להרגיש מחוץ לרחם שאנחנו יצאנו לעולם החופשי, כי אנחנו בכל זאת נמצאים בתוך הרחם רק רחם בצורה אחרת. בצורה אחרת זו הסביבה. בסופו של דבר נצטרך לארגן כזאת סביבה לבני אדם שהם ירגישו שהם נמצאים ברחם והם קשורים ביניהם ואליו, לרחם הכללי שזה הבורא, אימא עילאה, בינה. זה מה שאנחנו צריכים לבנות. תשתדלו לפחות להבין את זה איכשהו ולדבר על זה, זה מאוד חשוב.

שאלה: איך להתגבר על עובדי פרעה שמחלישים את העשירייה ומתגלים בכל החברים?

אנחנו צריכים להשתדל לראות בכל רגע ורגע שהבורא מסובב לנו את הרצון לקבל שלנו, את פרעה, מסובב אותו בצורה כזאת כדי לתת לנו מקום עבודה חדש. שבכל רגע ורגע נוכל להתקדם לכוח השפעה יותר חזק, לכוח חיבור יותר חזק.

ואז צריכים להקים מערכות כאלו בעשירייה. מישהו שנמצא בדרך חייב שיהיה לו כמו שכתוב "שומרים ושוטרים תעשה לך בכל שעריך", שאם אתה רוצה לצאת אז שיהיה שם שומר ושוטר. זאת אומרת אתה חייב כל הזמן להרגיש על עצמך את הלחץ של הקבוצה ואתה צריך להיות שמח שיש עליך את הלחץ הזה, כי אילולי הלחץ של הקבוצה אתה מיד סוטה מהדרך.

שאלה: לגבי הפצה, כשאמרת להביא 10,000 איש לכנס, למי מהקהלים שדיברנו עליהם היום אתה מתייחס?

ודאי שאני לא מתייחס לעובדי ה', ולעובדי ה' עובדי פרעה, אני לא רוצה אותם, אני מתייחס פשוט, לעובדי פרעה.

תלמיד: עובדי פרעה שיש להם נקודה שבלב, או אין להם נקודה שבלב?

אם הם הגיבו למה שכתבת כשפנית אליהם, אז ודאי שיש להם נקודה שבלב, עכשיו השאלה איך אתה תופס אותם.

תלמיד: אנחנו פונים לאנשים שאין להם נקודה שבלב?

אתה לא יכול מראש לדעת יש או אין, כמו שאתה זורק חכה למים, מאיפה אתה יודע מה יש שם? אלא לפי מה שאתה שם על הקרס, לפי זה אתה רוצה לתפוס, אתה יכול על ידי זה לקבוע את סוג הדג ועוד משהו. אבל אנחנו רוצים אנשים אגואיסטים, רגילים מהרחוב, שכולם ידעו במה אנחנו עוסקים. ואלו שיש להם משהו מהנקודה שבלב, הם יתפסו את הפיתיון שאנחנו זורקים להם, ויבואו.

תלמיד: האם אתה מצפה שיגיעו אנשים חדשים שאף פעם לא היו איתנו בקשר, שעוד לא שמעו אותנו, ממש לקהל הרחב?

גם וגם, ובעיקר אלו.

תלמיד: מי זה אלו?

חדשים.

תלמיד: איזה חיסרון יש לחדשים, שאליו אנחנו פונים?

חסרון או לעשות חיים בעולם הזה, ואז אנחנו צריכים להראות להם שלהרגיש את החיים אפשר דווקא אצלנו, או לדעת על המערכת, למה היא נכשלת או איך לנהל אותה, וכולי. זאת אומרת חכמת הקבלה יכולה לענות לך על כל רצון ורצון, על כל שאלה ושאלה.

תלמיד: אבל על מה בדיוק?

זה כבר תלוי במה אתה שם על החכה כשאתה זורק את הפיתיון למים, איזה דג אתה רוצה לתפוס.

תלמיד: כן, אבל אני מציע להם את חכמת הקבלה כפתרון?

אתה מציע להם את חכמת הקבלה, לפתרונות שהם רוצים למצוא בחיים שלהם.

תלמיד: מה בדיוק יש לקבלה לתת להם, אם זה לא בסוף מסתכם בחיבור בתוך עשירייה וכולי?

לא, על זה אני לא מדבר. אם אתה חושב לספר להם את זה, יותר טוב שתשב ואל תעשה כלום. בזה אתם רק מקלקלים את הגישה של האנשים אלינו. מה פתאום שאני אסביר להם שאנחנו צריכים להשיג את כוח ההשפעה כדי לאהוב את כל האנושות, ולתרום את עצמנו לכל האנשים, ובשביל זה אני צריך סביבה מיוחדת כזאת שתלחץ עליי כל הזמן. זה מה שאתה רוצה להגיד להם?

תלמיד: ברור שלא.

אז מה אתה שואל? על איזו עשירייה אני יכול לדבר איתם, מה פתאום?

תלמיד: מה יש לי להציע לאדם שרוצה אוכל מין, משפחה כסף, כבוד, מושכלות, שאלה הכאבים שלו, מה יש לי להציע לו?

אתה הולך להסביר לו על המערכת שמנהלת אותנו, זה מה שחסר לנו. איך אנחנו יכולים להינצל מכל מכות הטבע שעומדות לפנינו, איך אנחנו יכולים להבטיח לעצמנו משהו למחר במין, במשפחה, במזון, בכל דבר שיש לאדם ליהנות. כי היום הוא מאבד את התענוגים האלה ומאבד את המקורות לתענוגים האלה, ויש לו ממש בעיה. אתה בא לספר לו שהוא יכול להיות בעל הבית על החיים שלו, זה העיקר, על החיים שלו.

תלמיד: איפה הוא בעל הבית על החיים שלו? אתה מסביר לו רק את המערכת, אבל מה יש לו לעשות, זה כל כך גדול עליו, זה לא יפתור לו מחר בבוקר את הבעיות.

ככל שהוא ידע יותר באיזו מערכת הוא קיים, יש לו יותר סיכוי לנהל את החיים שלו. זו כל העבודה שלנו, וכל עבודת האדם בעולם, לדעת את העולם, ולהבטיח את קיומו בעולם, זה מה שהאגו שלנו דורש.

וכך בצורה כזאת אנו פונים לאנשים. אתם רוצים להצליח בחיים או לפחות לשמור על עצמכם לא להינזק וכן הלאה? אז בבקשה, אנחנו מסבירים לכם איך העולם בנוי, מה הכוח שפועל עלינו, כמה כוחות כאלה, ואיך אנחנו יכולים לשנות את השפעת הכוחות האלה עלינו? אני לא מלמד אותם איזה הוקוס פוקוס כדי להפסיק את הגשם, או להביא את הגשם, או להפסיק את הרי הגעש ועוד משהו. אני מסביר להם על הכוחות שממש מנהלים אותנו בצורה יותר מהותית. ועל ידי זה גם את כל צורות הטבע, וכל כוחות הטבע.

אני לא מבין אתכם, מה עוד עלי להסביר? כבר אין לי כוח.

שאלה: לחזור למאמר שקראנו, כתוב שעובדי פרעה לא מרגישים התנגדות מצד הגוף, והגוף אפילו עוזר להם בעבודה הזאת. מצד שני אנחנו לומדים שההרגל של האדם חייב להפוך לטבע שני. אז מה ההבדל כאן בין זה שאני רוכש הרגל נגיד לעמוד בלו"ז, לקום כל יום באותה שעה, והגוף מקבל הרגל לזה, לבין זה עובד פרעה?

אתם שואלים כאלה שאלות שאני בכלל לא מבין. אני מכיר אותך כבר 15 שנה אם לא יותר, וכאלה שאלות? ודאי שהרגל נעשה טבע שני, ואם אנחנו מתרגלים, אז הגוף שלנו בעצמו כבר לא מתנגד. יש פעולות שאנחנו יכולים להרגיל את הגוף שלנו, היינו את הרצון לקבל הגופני, להתנהג כמו שצריך, עוד קצת ועוד קצת. אתה יודע, אפילו לדברים שמביאים לנו קצת כאב, אנחנו מתרגלים ולא יכולים לחיות בלי הכאב הזה. כן, זה הרגל, כוח ההרגל הוא מאוד חשוב.

תלמיד: בעצם השאלה היא, אם הגוף שלי מתנגד לזה שאני אגיע לשיעורים, לפגישות עשירייה, שאשקיע בחברים, אז אני יכול להתגבר על זה, ובזה אני לא עובד של פרעה. אבל אם ההרגל כבר התפתח בי, נגיד לקום לשיעור כי כבר 18 שנה אני מתרגל את זה, אז בזה אני נשאר כעובד פרעה? או שיש כאן איזה שינויים?

אם אני פועל נגד הרצון שלי כדי להתקרב לקבוצה ולבורא, אז ודאי שזאת עבודה רוחנית סך הכול, זה הכול. רק לפי ההתקרבות למטרת הבריאה אתה בודק את עצמך. אחרת אני לא מבין את השאלה שלך, היה לי קל, עכשיו זה יותר קשה, יש תקופות שיהיה יותר קל או יותר קשה לקום ולעשות את הכול. אני נגיד לא יכול לישון אחרי אחת בלילה, באחת בלילה אני קם, ואז מתחיל היום שלי. ממתי זה? עוד לפני 40 שנה ומשהו, יותר מ-40 שנה שהתחלתי ללמוד.

תלמיד: בסעיף 3 מהסוף רב"ש כותב שעובדי פרעה לא מרגישים התנגדות מצד הגוף, והגוף נותן להם כוחות.

אני לא יודע איך תרגמו את זה מעברית לרוסית. כנראה שהבעיה היא בתרגום, תקרא שוב.

תלמיד: כתוב, מה שעוסקים מבחינת עובדי פרעה אז אין להם ההתנגדות מצד הגוף, היות שגם הכוחות האלה שנותנים הם רק לצורך הגוף.

אם אני נמצא בתוך האגו, ועובד למען האגו, אז ודאי שאני לא מרגיש שום התנגדות מצד האגו, זה ברור.

תלמיד: במהלך שנות הלימוד אנחנו רוכשים הרגלים.

על זה כתוב הרגל נעשה טבע שני, ולכן זה פוטר את האדם מיגיעה, וזה לא נחשב שהוא עושה משהו. אם פעם היה לי קשה מאוד לקום בשתיים בלילה וללכת לשיעור, והיום זה לא קשה, אלא ההפך אם אני לא עושה את זה, אני מרגיש רע עם עצמי. אז אתה שואל האם יש לי על זה יש לי שכר או אין לי? אין שכר, זה נכנס לטבע, להרגל.

מה אני צריך לעשות? תתקדם הלאה, זה מה שאנחנו עושים בחיים, עד שכל המעשים שאנחנו שעושים בכוח, מה שנקרא קודם בכוח ואחר כך ברצון, וכך יהיה עם כל המעשים שלנו.

שאלה: אתה אומר שצריך להשאיר חופש בחירה לחבר ולא ללחוץ, ועכשיו אתה אומר שצריך להיות לחץ מצד הקבוצה. איך לבנות את האיזון הנכון בבניית הקשר והתמיכה בינינו?

בקבוצה אנחנו צריכים להגיע למצב שכולנו מבינים את המטרה וכולנו מבינים את הצעדים שאנחנו עוברים. וככל שאנחנו יותר ויותר קרובים בדעה הזאת אחד לשני, כך אנחנו מתקדמים, כך זה בקבוצה. מה שאין כן בעולם, עם האנשים האחרים ודאי שלא.

שאלה: הוא משתמש בכוחות הרוחניים שלו כדי לשלוט במערכת, לא כדי להשתנות ולהיות חלק במערכת. איך אנחנו מתקנים את המצב הזה ומעבירים אותו להיות באמת בתוך המערכת?

רק על ידי קבוצה שאני מתכופף כלפיה, כמו שכותב הרב"ש.

שאלה: נראה שכאן אנחנו לא מדברים על אנשים שהולכים לכנסיה או לבית כנסת, אנחנו מדברים על אנשים שלא רוצים לצאת מהאגו. זה כמו עניין פנימי מאוד, נכון?

כן. אנחנו מדברים רק על הרצונות הפנימיים שבאדם.

שאלה: לגבי הפצה, אם אפשר עוד להתעמק בזה, כי נשמע שאנחנו לא בטוחים מה באמת התוכן. בשנים האחרונות אנחנו עובדים בהפצת החיבור, שהוא הפתרון. זה קורה בדרך כלל בעבודה בקבוצה, גם בקמפוסים וגם בהפצה הכללית שאנחנו נותנים לכלל העם. יש איזשהו דגש או צורה שהיית רוצה לדייק איך אנחנו צריכים להעביר את נושא החיבור כפתרון?

אם אתם רוצים למשוך אנשים אלינו ולחכמת הקבלה, אי אפשר על ידי הפצת החיבור כדבר החשוב, כי אף אחד לא חושב כך ולאף אחד בחוץ החיבור לא חשוב, לכן לא יבואו אנשים. אם אתם רוצים למשוך אנשים ללמוד באיזושהי צורה, להצטרף אלינו, זה לא על ידי זה שאתם אומרים שחיבור הוא הפתרון. לא. זה לא אותו פיתיון שאליו יבואו אנשים, ממש לא.

אלא אתם צריכים לחשוב איך לדבר איתם, ולדבר איתם אפשר על ידי מה אני מרוויח. האם ההפצה שלך עונה לי על השאלה מה אני מרוויח ממה שאתה מגיש לי, מה אני מרוויח מזה שאני קורא את המאמר שלך או מסתכל בקליפ או בעוד משהו שלך, מה יהיה לי מזה, מה יהיה לי. אם אני מבין ואני מרגיש, זה טוב. אם לא, אתה סתם מבזבז את זמנך ואת זמני, ואני כבר מתחיל להתרגל לזה שמה שאתה מדבר שם אלה שטויות שאני לא צריך אותן.

אתם כאילו לא מבינים מה זה הרצון האגואיסטי שבאדם, למי אתם פונים. אם אתם נמצאים עם האדם במצבים של מלחמות, בעיות גדולות, משברים גדולים, שהאנושות כולה ממש רועדת, אתה יכול להגיד שהפתרון הוא בחיבור, כי כולם מרגישים שחייבים עכשיו במקום לעשות משהו, לכן אתה יכול לדבר על החיבור. אבל אם האנושות רוצה אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אז מה אתם אומרים להם שהחיבור הוא פתרון, הוא בכלל לא פתרון למה שהם רוצים. לכן אני לא מבין אתכם.

תלמיד: אני אשאל ככה. אנחנו באמת נותנים את הפיתיון הזה, אנחנו מדברים לאותם הרצונות הברורים והמיידיים של האדם ואומרים להם שיש לנו שיטה איך להשיג אותם. אבל במוקדם או במאוחר, בדרך כלל תוך כמה חודשים, צריך לדבר על איך משיגים את זה. לחכמת הקבלה אנחנו קוראים גם חכמת החיבור, אז אנחנו משתמשים בה כדי להתחיל לתת להם את הפתרון איך באמת משיגים את מה שהם אומרים, אחרי שהגדרנו בצורה ברורה מה זאת חכמת הקבלה.

אם אתה מסביר להם שהמטרה היא מסוימת ואיך להגיע אליה, ואתה מצייר להם את כל הדרך איכשהו בצורה שמובנת להם, ושאין ברירה, אנחנו צריכים לרכוש כוח השפעה חוץ מכוח הקבלה שיש בנו. ואז, איך אנחנו רוכשים את כוח ההשפעה כדי שיהיו לנו שתי מושכות ביד, שנלך וכך נוכל להנהיג את העולם ואת עצמנו, את האנושות. אז איפה חוץ מכוח הקבלה שיש לנו, עוד כוח אחד, כוח ההשפעה? אין. כוח ההשפעה נמצא בטבע אבל לא בידנו. כל אחד ואחד כך מבין. ואפשר עוד ועוד להסביר. שאנחנו נמצאים רק בכוח הקבלה איך לקבל. איפה הכוח השני, שיהיה לנו כוח להשפיע, שעל ידי שני הכוחות האלה אנחנו נבנה מערכת שלמה כדי שנוכל לנהל את העולם כמו שמחזיקים את הסוס בשתי מושכות, זה מה שאנחנו רוצים, זה אפשרי או לא?

כאן אנחנו אומרים שכן אפשר לקבל כוח שני, הוא נמצא בטבע, רק אנחנו צריכים לקבל אותו. אם נרצה שיהיה לנו כוח השפעה, זה על ידי שילוב של שני כוחות, פלוס ומינוס, חום וקור, לא חשוב איך להסביר, אפשר לתת אלף דוגמאות. כי חוץ מבני אדם, הטבע כולו, דומם, צומח, חי, מורכב משני כוחות, וגם דומם, צומח, חי שבנו, הכול מורכב משני כוחות. ורק האדם בעצמו, בפנימיות שלו יש רק כוח קבלה ואין כוח השפעה בכלל. אפילו שהוא נותן משהו, צריכים להסביר זאת, אבל אנחנו מבינים, שגם זו פעולת קבלה סמויה.

אנחנו מסבירים את זה לבני אדם, ומסבירים להם שזו הבעיה שלנו, שאנחנו לא יכולים לבנות מערכות לא בחברה, לא במשפחה וגם בתפיסה שלנו אנחנו לא תופסים את המציאות, כי המציאות בעצם מורכבת משני כוחות. אנחנו נמצאים בעולם הרוחני, אנחנו נמצאים בעולם אין סוף, אבל אנחנו לא מרגישים את העולם הרוחני. מה חסר לנו? חסר לנו עוד חוש אחד שנקרא "חוש ההשפעה", חוץ מחוש הקבלה, ואז אנחנו נרגיש מערכת שלמה. אז נדע איפה אנחנו קיימים ואיך אנחנו יכולים להתקיים. אנחנו נגלה שאנחנו נצחיים, שלמים, ולא כמו שנראה לנו כי אנחנו פועלים רק בחוש אחד, וגם החוש הזה הוא כזה קטן, הוא כזה קצר, רק בדרגות שנקרא "העולם הזה". המציאות היא הרבה יותר גדולה וגבוהה, אבל אנחנו אפילו ברצון לקבל, שיש לנו קצת ממנו, לא יכולים להרגיש אותה.

תלמיד: המילים האלו דווקא מרגיעות, כי באמת אנחנו פועלים ככה בקמפוסים. אנחנו קודם כל מגיעים עם התלמידים להבנה שכלית וגם במידה מסוימת ברגש שצריך לרכוש כוח השפעה, ואז אנחנו הולכים על ענין החיבור שדרכו אפשר להשיג את הכוח הזה.

מה לגבי המסר שאנחנו צריכים לתת לעם? אנחנו כותבים פוסטים ואנחנו צריכים מהר לתפוש אותם. מה למכור להם אם לא חיבור, או בכל זאת למכור להם חיבור?

יכולים למכור חיבור, אבל עם ההסבר שכל מערכות הטבע נמצאות בכוח השפעה ובכוח קבלה ובאיזון ביניהן, פלוס מינוס, ספיגה. בקיצור צריכים להסביר את כל הדברים האלה, את המערכות האלו שבטבע, ואיך זה צריך להיות במערכת האנושית. למה אנחנו כל הזמן נכנסים לשבירה? מפני שאנחנו כל הזמן רוצים להשתמש רק בכוח הקבלה ולא בכוח ההשפעה. חסר לנו, אנחנו חייבים לקבוע מערכות של השפעה בינינו, ואת זה אנחנו לא מסוגלים מצד הטבע, לא מיועדים מצד הטבע.

אנחנו צריכים לבנות בינינו את הדברים האלה. אף אחד לא נולד עם כוח השפעה. אתם ראיתם ילדים קטנים? כל אחד מחזיק ככה בשתי ידיים את מה שיש לו ולא ייתן לשני בשום צורה, בשום מקרה. אלה הכוחות שלנו. איך אנחנו בונים מערכות שמשלימות אותנו ואז נהיה ביחסים מאוזנים בינינו, זה מה שאנחנו צריכים, סך הכול להגיע לאיזון. אף אחד לא אומר שאסור להשתמש בכוח קבלה, אלא לאזן אותו עם כוח השפעה, ואז יהיה חילוף החומרים, זה יעבוד בצורה נכונה כמו שבכל מערכות הטבע, אחרת אנחנו בתוך הטבע נמצאים כגוף זר, סרטני.

שאלה: פיתינו אנשים בלי חכמת הקבלה אלא בהבנת המערכת, מה הלאה, האם בהדרגה למשוך אותם לקורסים שלנו או שצריכה להיות כאן מערכת אחרת?

האמת אני לא יודע איך בנויה כל מערכת הקורסים שלנו. אני לא נמצא, לא מעורב ולא מתערב בזה, את הכול אתם בניתם במשך הרבה שנים ואין לי על זה דעה. אני חושב שאתם צריכים לסדר את זה בעצמכם. עוד ישיבה, עוד דיבורים, עוד בירורים, אבל אין לי מושג איך בנויה המערכת, אני חושב שהמנהל שלנו יענה על כל הדברים. אתם מכירים היטב את המערכת וטוב אם כך תתקדמו.

תלמידה: האם כל האנשים שיבואו וילמדו ויתוודעו למערכת, יבואו וייכנסו למערכת לימודית או שאתה רואה מצב שבו אנשים מקבלים את המידע הזה ואז הם נכנסים לאורח חיים או לצורת חיים באופנים אחרים?

אני בכלל לא חושב. יש הרבה סוגי אנשים ויש דרגות ברצון לקבל, וודאי שלא כולם אותו דבר. אני ודאי הייתי פותח לכולם ונותן לכולם איזו היכרות ראשונה, ואחר כך את אלה שירצו אני אקדם אותם יותר ויותר, אבל בצורה מאוד מאוד חופשית בלי לחץ. ומי שירצה יותר בבקשה אפשר לעשות עוד קורס ועוד קורס, ויש לנו את זה. חוץ מזה אפילו את השיעורים שלנו אנחנו לא סוגרים בפני אף אחד.

שאלה: כשאנחנו פונים לתלמידים חדשים אנחנו אומרים להם שאם נעסוק בחכמת הקבלה הכול יסתדר בחיים. גם בעל הסולם כותב על כך, ב"הסתר וגילוי של ה' יתברך" כתוב, אתה תרוויח טוב ויהיו לך יחסים טובים עם הסובבים אותך, אבל לחברים יוצא שאני לא יכול להגיד ככה, כי אחרת אני הופך אותם לעובדי פרעה?

לכל אחד אנחנו צריכים להסביר בשפה שלו. סך הכול אתה פונה לרצון לקבל כי הוא יסוד העולם, והרצון להשפיע רק בא לתקן, איך נכון להשתמש ברצון לקבל. לכן החכמה שלנו נקראת "חכמת הקבלה" איך אנחנו מקבלים, ולקבל אנחנו יכולים בעזרת הכוונה דלהשפיע, אתה מבין, אבל אנחנו משתמשים ברצון לקבל, הוא העיקר והוא כל חומר הבריאה.

תלמיד: אני מבין את זה. השאלה היא, איך לגשת לחבר כדי מצד אחד לתת לו כוחות ותקווה, ומצד שני התכונה הזאת שקראנו עליה בתחילת השיעור, שהוא לא יהפוך להיות לעובד פרעה?

על זה אני לא חושב, אתה לא צריך לדאוג, יש מערכת היא תיקח אותו והיא תסובב אותו כמה פעמים ואז מה שייצא ממנו ייצא. אתם צריכים לבדוק איך אפשר לשפר את אלה שמסיימים את הקורסים שלנו, לזה אתם צריכים לדאוג.

שאלה: יש ספר שכתבת בשנת 1983/4 שנקרא "השגת עולמות עליונים", הספר הזה יצא עד היום במהדורות חדשות ולא ראיתי אותו בשום שפה אחרת חוץ מרוסית. האם אפשר לתרגם אותו לשאר השפות? אני חושב שהספר מאוד חשוב ויעזור לכל החברים.

אומרים לי שהוא מתורגם לשפות אחרות, אבל יוצא בשם אחר. לא "השגת עולמות עליונים" אלא שמות אחרים, אני לא יודע תפנו להנהלה ולארכיון ושם תמצאו, יש הכול. אנחנו שומרים הכול ואין בעיה להשיג גם בשפות אחרות.

שאלה: עלינו לממש את כל מה שהטבע טמן בנו, ובזכות הקורונה הרבה מאיתנו הוציאו מההכרה שלהם, מתת המודע שלהם, את מה שנסתר שם. האם אנחנו יכולים לפנות עם המסר הזה לקהל.

בשום אופן לא. כל מה שאתה אומר עכשיו תסתיר בתוכך ואל תראה לאף אחד, אסור כך לדבר לקהל הרחב.

שאלה: מהי ההגדרה, מי הם עובדי פרעה, מה ההבדל בין עובדי פרעה חילוניים, דתיים ומקובלים?

כולם עובדי פרעה, כול מי שנמצא בתוך האגו ולא עלה למעלה מהאגו שלו. הוא נקרא עובד פרעה, עובד בתוך האגו, זה הכול.

שאלה: גם לגבי הפצה. היום בבני ברוך יש צוותים גדולים מאוד שתפקידם פשוט לקחת את החומר של בני ברוך ולפזר את זה בכל הרשתות. איך אותו אדם שנמצא בתפקיד הזה לוקח את החיסרון של העולם ומביא אותו לעשירייה לעבוד איתו כי אין לו את המגע הישיר הזה?

הוא מפיץ יש לו מגע עם קהל הרחב?

תלמיד: הוא לוקח את החומר ומפיץ אותו, כן, אבל אין לו את הקשר הזה הישיר עם אותם אנשים שהוא מפיץ להם.

אז הוא צריך להרגיש באיזה צורה פידבק. הוא באיזושהי צורה צריך להרגיש את התגובה שלהם, אחרת הוא יכתוב לאוויר. הוא צריך לדעת איך הם מגיבים, ממה הם חיים, מה מעניין אותם כדי לכתוב בצורה שזה יתפוס אותם.

תלמיד: אני רוצה לחדד רב, הוא לא כותב, הוא פשוט לוקח את החומר של בני ברוך ומפזר אותו. זה התפקיד שלו.

אז מה אתה רוצה ממני? על מה אני צריך לענות, שהוא לא יודע איפה לפזר?

שאלה: לא, הוא יודע איפה לפזר. איך הוא לוקח את החיסרון הזה של אנשים ומפזר כי אין לו את הקשר הזה הישיר?

שיקרא בחדשות. איך הוא ידע משהו על אנשים שאליהם הוא מפזר? שיראה איפה הם נמצאים באיזה רשתות חברתיות, מה הם רואים, מה הם כותבים, מה הם שומעים, ואז הוא ידע מי הם. אתה שואל אותי על דברים כאלה כאילו שאני מומחה בזה. אבל אפילו לא מומחה, הוא מבין שהוא צריך להיות באותם המקומות שבהם האנשים שהוא כותב להם, הוא צריך לחיות מהחיים שלהם.

טוב חברים, היום אנחנו התגלגלנו דרך כל הדברים האלה, אבל אני לא עוזב אתכם, אני מבקש מהקריין שוב לקרוא את המאמר הזה "ענין סביבה".

קריין: כן מאמר "ענין סביבה", מכתבי רב"ש ג', מאמר 919.

ענין סביבה

"ויקח שש מאות רכב בחור". משל מי היו, אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר "וימת כל מקנה מצרים", אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר "הנה יד ה' הויה במקנך" וגו', אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר, "וגם מקננו ילך עמנו" וגו'," זאת אומרת לא משלושתם אלו שמפריעים לצאת מהאגו, אלא מה? "אלא משל "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה". הרי למדנו שהירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל", עד כאן לשונו (מדרש תנחומא, בשלח).

מכאן משמע שעיקר השמירה מסביבה היא מסביבה של ירא ה'. והם עבדי פרעה, שענין פרעה הוא כמו שאמר האר"י הקדוש, שגלות מצרים היתה הדעת דקדושה בגלות. ופרעה היה מוצץ את השפע, שענינו הוא הרצון לקבל. שהם נקראים עובדים רק לטובת עצמם, ואין להם שום שייכות לעבודה להשפיע, כי כל כוונתם היא רק להנאת עצמם.

ועיקר השמירה שצריך להיות מפניהם, היא משום שבחיצוניות ניכר שהם עובדים, שעוסקים בתורה ותפילה בהתלהבות ומדקדקים בכל מיני דקדוקים. ומשום זה הם נקראים "ירא ה'", אחרת הם לא היו נקראים כך.

ומכל מקום בפנימיותם הם משועבדים לפרעה, היינו שכל כוונתם היא רק למלאות רצונם וצרכי עצמם, ואין להם שום שייכות לגבי עבודה של להשפיע." אבל נראים מבחוץ כאילו שהם כולם בהשפעה.

"וסביבה כזו מביאה תקלה לעובד ה', משום שהאיש רוצה ללכת בדרך ה', והוא רואה את עבודתם בזמן שהם עוסקים ביראת ה', אזי הוא מתפעל מהכוחות שלהם." מה זאת אומרת שמתעסקים ביראת ה'? מה עוד אני יכול לעשות לבורא כדי לקבל ממנו מה שאני רוצה, זה נקרא אצלם יראת ה'.

"היות שבזמן שעוסקים בבחינת עבדי פרעה, אזי אין להם ההתנגדות מצד הגוף, שהיות שגם הכוחות האלו, שנותנים הם רק לצורך הגוף. וממילא לא שייך כאן ענין של התנגדות, אלא אדרבא, הגוף מסכים לתת כוחות.

נמצא שסביבה כזו מביאה תקלה לישראל, היינו למי שרוצה להיות ל"ישראל" ולא להיות מ"עבדי פרעה". היות שעבד ה' מתפעל מעבודתם של עבדי פרעה, אזי העבדות של עבדי פרעה מוצאת חן בעיניו. לכן הוא נמשך אחריהם, וממילא הוא מקבל את מחשבותיהם וכוונותיהם, ועל ידי זה הוא מתחרט על כל הכוחות, שכבר נתן בעבודה של להשפיע."

זה מאוד יפה, שאני יכול לעשות משהו לבורא ולקבל ממנו כוח, לקבל ממנו כל מה שאני רוצה. תן לו משהו, מה שהוא רוצה, תקבל ממנו מה שאתה רוצה, אם יש לאדם דבר כזה הוא מאושר, אבל באמת מסכן.

"ומכאן ולהבא כבר אין לו שום כוח שיוכל להמשיך בעבודה דלהשפיע.

מה שאין כן בסביבה של חופשים, שאין הם מסוג של ירא ה', אזי אין להם שום קשר איתו, היות שהוא יודע שאין מה ללמוד מהם. ואז אין להם שום התחברות המחשבה, כי הוא יודע שאסור ללמוד ממעשיהם וממחשבותיהם של חופשים. לכן מסביבה כזו אין תקלה. מה שאין כן מ"יראי ה'" שהם עבדי פרעה, הם מביאים תקלה לישראל, ומהם צריכים לברוח כמטחוי קשת."

קריין: דיברנו היום הרבה על הפצה, אז שוב כל מי שרוצה להצטרף למערך ההפצה, יש לנו מערך מאוד גדול בכל השפות, נא לפנות לראשי השפות אם לא מכירים או לא יודעים אז לפנות לכתובת [email protected] לבקש להצטרף להפצה ובטוח יקבלו את כל אחד שירצה.

(סוף השיעור)