009_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/poD2kvY9?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'. חלק ה'

עם אור פנימי

אז הוא אומר הלאה.

תלמיד: למה זה ו"ק? זה …

רב"ש: תשאל עוד הפעם.

תלמיד: ע"ב נקרא ו"ק?

רב"ש: אהה.

תלמיד: אם ע"ב, פרצוף ע"ב נקרא ו"ק, הוא תולדה מגלגלתא.

רב"ש: מדוע לא? בערך גלגלתא נקרא ו"ק. נו בטח, כל תחתון, כל, כלל יהיה, יהיה בידך. כל מדרגה תחתונה לגבי עליונה נקרא ו"ק. היינו, אור דנשמה נקרא ו"ק לגבי אור, לגבי אור דחיה. אור החיה נקרא ו"ק לגבי אור דיחידה, זה לא כל כך קשה.

תלמיד: פה זה אחרת, לא?

רב"ש: אה, כאן משמע לא ככה, תסתכל.

לחכמה מטרם שנזדככה, היה לו ג' דהתלבשות. לאחר שנזדככה ג' דהתלבשות, נשאר ב' דהתלבשות, ויצא זיווג. הוא, אני, יוצא זיווג על ב' ביתין, בקומה אחת.

הוא רוצה לומר, שיש הבדל בין ע"ב, שרוצה זיווג לצורך ס"ג. וכאן יכולים לומר, שיש לו אור לצורך עצמו. היינו, מקודם היה לו ג' דהתלבשות וב' דעביות, שני אורות, ועכשיו יש לו אור ב' ב'. בשביל מה הוא צריך את זה, מה זה מוסיף לו?

מקודם היה לו ג', אני מבין, ב' דעביות, אני מבין. מה מרוויחים ב' דהתלבשות, שיש לו עוד קומה, שנתווסף לו על ב' דעביות? זאת השאלה. בשלמא ג' ב', אני מבין שהב' מרוויח משהו מהג', אבל ב' מב' מה היא מרוויחה, שנתווסף זיווג בשביל עצמו?

תלמיד: מזדכך הג'.

רב"ש: לא כך לומדים. אנחנו לומדים שנעשה עכשיו …

תלמיד: זיווג מחדש.

רב"ש: זיווג מחדש, שימשוך אור מחדש על ב' דהתלבשות וא' דעביות … על ב' דהתלבשות וב' דעביות. ואומרים, האור הזה נתנה לבינה. הוא אומר, היות שתולדה מעליון נקרא ו"ק, אז הוא שואל, הלא כל מדרגה, מדוע לא אומרים, התחתון לגבי נקרא ו"ק אלו … לא לקרוא לו ו"ק.

אבל כאן קצת קשה, ואתה רוצה לומר שהם ישפיעו לצורך עצמם, אז הנה הוא אומר לתוך עצמו, מה זה מוסיף? אני אומר, מקודם היה לו ב' דעביות ועכשיו יש לו ב' דעביות, מה הוא מרוויח את זה? בשלמא בינה הרויח מזה? הזיווג שיצא מב' ב' הוא דבר חדש, אז אני יכול לומר שזה יותר קטן, ממה שהיה מקודם מג' ב'. בזה, המשיכה בשביל בינה. ואחר כך, נלמוד אותו דבר, עשר ספירות אצל כלי דבינה.

עכשיו למדנו בבינה, יש לו אור הזכר, שנקרא ו"ק, ויש לו רשימה, שנקרא נקבה, רשימו דהתלבשות, שנשאר בה כלי דבינה, והוא מכנה את הרשימה בשם ג"ר, והוא אומר שנעשה זיווג מהג"ר שנקרא נקבה ואור הזכר שנקרא ו"ק, ושניהם נקרא ו' ד'. ו' נקרא ו"ק והרשימו נקרא ד' ג"ר, הם ה' אחד. ונעשה זיווג ויוצא קומה חדשה. לצורך מי? לצורך זעיר אנפין. מדוע? כי המדרגה יותר קטנה משניהם, זה תוצאה מה שיש להם, זה נלמד אחר כך.

לכן זה קצת, אף פעם לא משתמשים מבחינה זו. היות שהזיווג נעשה בעליון, לכן התחתון מקבל רק ו"ק. הסברה הזו לא משתמשים, זה קשה קצת.

זה כאן היות, שבא מחכמה, לכן נקרא זה ו"ק דחכמה, וגם זה לא מספיק התשובה זו.

נו, נראה הלאה.

הרב לייטמן: מה, מה ...

רב"ש: הוא שואל, מדוע בכתר יש ד' דהתלבשות וג' דעביות? הוא לא מחלק, שאור מקיף זיכך מקודם על ד' דהתלבשות ואחר כך ג' דעביות, רק שתיהם בבת אחת. מה שאין כן, בכלי דחכמה אנו לומדים שנזדכך ג' דהתלבשות. מה ההבדל? אז הוא מתרץ כך. קודם כל, מה זה התלבשות ומה זה עביות? התלבשות נקרא, נשאר שיריים מהאור היה מאיר. זה לא שייך למסך, לא שייך להמשכה. מה זה עביות? עביות הלא הוא ברצון לקבל, כמה בחינות שהוא יכול לשמש עם הרצון לקבל.

עוד אומרים, בחינה אחרונה נאבדת, לכן בפרצוף ע"ב, כבר לא יכול לעשות מסך על מדרגה גדולה, כנקרא ד'. לכן הוא לא ממשיך אור של הכתר של בחינה ד'. אם כן, מה מועיל על ד' דהתלבשות שנשאר שם, שיש לו רשימו מההתלבשות?

על זה אמרתי, גם זה נתתי פעם משל, אם אתה זוכר, שהולכים ליהודי זקן, שם הוא יושב בבית, במושב זקנים כבר, בבית אבות ושואלים אותו, מה היית עושה שהיית צעיר? אה, אני הייתי נוסע לכאן ולכאן, והייתי מרוויח הרבה כסף וככה וככה. אתה רוצה גם את כסף? בטח שכן. אם אתה לא תיסע, גם כן אתה תיסע למרחקים גם כן? הו, כוח לא נותן לי. נמצא, הרשימו מהתענוג, הרשימו מאור, זה נשאר לו. אבל מעבודה לא נשאר לו. זה ההבדל בין התלבשות לעביות.

בא הוא ואומר על ד' דהתלבשות, נכלל מרשימו דעביות, על ידי שניהם, הוא ממציא איזה חלק אור שמאיר בראש, לא בגוף, יש הרבה לדבר מזה. מה עושים שיש לו י', בא על קומה שלמה. נמצא, שכל הד' דהתלבשות שנשאר שם, אין לו שום עביות במדרגה, לכן אין שום עביות בהתלבשות. רק מה שתענוג, לכן מטרם שנזדכך ג' דעביות, לא יכול לומר שד' ע"ב נזדככה, אין בכלל עביות לד' דהתלבשות.

מה שאין כן, מכלי דחכמה, שיש שם ג' דהתלבשות, אז הוא אומר ג' דעביות, יש בכללות פרצוף ע"ב. אי לזאת, הוא רוצה לומר, שבג' דהתלבשות יש מבחינת ג' דעביות גם כן. עכשיו צריכים טוב לתשומת לב, ההבדל ד' דהתלבשות, אין שם מבחינה ד' מבחינת המדרגה, אבל מה שאין כן כאן, איפה? בכלי דחכמה, שהוא ג' דהתלבשות וג' דעביות יש בכל המדרגה דהיינו.

מה זה, אני אסביר מה דהיינו, אנו צריכים לומר, שאני אומר פרצוף ע"ב, כל הפרצוף נקרא בחינה ג' דעביות, רק כלי דכתר נקרא ד' דג', כלי דחכמה ג' דג', כלי דבינה ב' דג', זעיר אנפין א' דג', מלכות דעביות דשורש דג'. הכול ג', לכן יש הבדל, הוא אומר, בין ד' שאין בכלל עביות במדרגה זאת, בין בחינה ג' דהתלבשות, שיאיר בחינת עביות במדרגה.

לכן הוא אומר, זה כבר מספיק שאור הבחינת עביות הזאת, שאור מקיף הזדכך אותה מטרם שמזדכך בחינה ב' דעביות. אני חושב זה סברה, וזה הוא מתרץ. ועל זה מה אתה שואל, אני רוצה לשמוע.

וזכור היטב את היחס …

תלמיד: ... אחורה.

רב"ש: ומכאן תבין, שעיקר התחלקות או"א וישסו"ת לב' פרצופין, שאנחנו לומדים זה בעיקר בעולם אצילות צריכים לדעת, המכונה ג"ר וו"ק, כנ"ל, הוא רק להוליד את הקטנות של ז' ספירות התחתונות, הקטנות של זעיר אנפין. כי אי אפשר שהכלי דחכמה ישפיע אור החסד, שהוא בחינת ו"ק בחסרון ג"ר, אם לא דרך אחורים של חכמה, כאן מפרש ג"ר נקרא חכמה, וו"ק נקרא חסדים. אז הוא אומר, הקטנות של זעיר אנפין, היינו שיש לו חסדים בלי חכמה.

אז הוא אומר, כי אי אפשר שהכלי דחכמה ישפיע אור החסד, שהוא בחינת ו"ק בחיסרון חכמה, אם לא דרך אחוריים של חכמה, שמאיר רק חסדים, וע"כ הוא, מי? כלי דחכמה מהפך הפנים לאחור.

כתוב ככה, ואז החכמה הפכה פניה, אחר שקבלה הט' אורות, ומאירה לבינה פנים בפנים, הארה לבדה.

תלמיד: ...

רב"ש: כתוב, מה, איך נתנה? על ידי הפיכת פנים. הפיכת פנים, יש לנו ללמוד שני הבחנות. אחת, הפיכת פנים דעביות, זה מסך. מקודם היה ג' דהתלבשות, עכשיו ב' דהתלבשות. ויש הפיכת פנים דאורות, מקודם היה מאיר אור החכמה, ואז בפנים מאיר רק אור, אור דחסדים. בחכמה, פנים שלה חכמה, ואחוריים שלה חסדים. הפיכת פנים למטה, היינו, שיהיה בדוגמה לבינה. נמצא, מה נותן לבינה? בחינה, אה, קומה של … שיוצאים ב' ביתין, רק חסדים. נמצא, זה שורש של ישסו"ת, שהוא ו"ק דאבא ואימא, תוכל לתת לזעיר אנפין חסדים בלי חכמה.

אני חוזר עוד הפעם, השורה מתחיל ומכאן.

ומכאן תבין, שעיקר התחלקות או"א וישסו"ת לב' פרצופין: ג"ר וו"ק, כנ"ל, הוא רק להוליד את הקטנות של ז"ס התחתונות, כי אי אפשר שהכלי דחכמה ישפיע אור החסד, שהוא בחינת ו"ק בחסרון ג"ר, בחיסרון חכמה, אם לא דרך אחורים של החכמה.

וע"כ הוא מהפך הפנים, ההשפעה של חכמה, שנקרא פנים לאחור, מה משפיע עכשיו חכמה? חסדים, והתהפכות הזו נמצאת מחלק את הכלי דחכמה לב' פרצופין, כלומר לפרצוף ג"ר, שהפנים נשאר על מקומו, ולפרצוף ו"ק דחכמה, שהפך עכשיו את הפנים, החכמה לאחור, ומשפיע אור ו"ק בחוסר ג"ר.

ממי מדברים, דיברנו עכשיו? מכלי דחכמה. וכן הישסו"ת נקרא ו"ק, על שם התהפכות הפנים דכלי דחכמה. כנ"ל.

תלמיד: עוד מהסיבה …

רב"ש: שם לכלי של ו"ק מטעם אחר, מטעם חוסר חכמה, על זה נקרא ו"ק חוסר חכמה. עוד הפעם, מה, מדוע נקרא ישסו"ת דאצילות ו"ק? חוסר חכמה. ומדוע נקרא ג"ר דבינה אבא ואימא, שלמות? שאין לו חיסרון חכמה. שם קצת אותו המושג, אבל בצורה אחרת.

תלמיד: עכשיו, מה הסיבה ש…

רב"ש: למדנו מדוע אין חכמה? היות שבינה יוצא מראש דאריך, אין יותר רק בכתר חכמה, לכן בינה אין לו חכמה, אבל בינה יש לו תיקון כחפץ חסד, יש לו שלמות, לא צריכה חכמה. נמצא, מי מרגיש שאין חכמה? ישסו"ת, לכן ישסו"ת לא נקרא ו"ק.

נראה הלאה.

אמנם כדי להוליד את הגדלות של ז"א, דהיינו, שיהיה לו חכמה, דהיינו הג"ר השייכים לאותם ה' חסדים, הרי מוכרח הכלי דחכמה לחזור ולהפך פניו למעלה כבתחילה, שישמש עם החכמה. ואז נבחן שהזו"ן דבינה והזו"ן של החכמה שנתחלקו לג"ר וו"ק, מטעם של הפיכת פנים דחכמה, הנה עתה שחזרה החכמה [ו]ביטלה הפיכת פנים הזו, ואין כאן יותר השפעת ג"ר והשפעת ו"ק בהכלי דחכמה, הנה נמצא שזו"ן דבינה, חוזרים ועולים לזו"ן דחכמה, ושוב נעשים לפרצוף אחד.

ותדע שדבר זה נוהג גם בפרצופי אצילות, שבעת שאו"א רוצים להשפיע מוחין דג"ר אל הז"א, הנה אז, חוזרים או"א וישסו"ת ונעשים פרצוף אחד. והיינו ג"כ מטעם הנ"ל, כי נתבטל אז הארת ו"ק מהחכמה ושב הפנים למקומו.

בכל מז… מה כתוב שם? נראה אחר כך.

הוא בא ואומר לנו כך, מצד אחד, אנו רואים שכל מה שיצא על בחינה ב' דעביות ב' דהתלבשות נמצא בכלי דחכמה, נמצא בכלי דבינה. אבל יש הבדל, כמו ג"ר וו"ק. מדוע? בא והוא אומר סברה, שקשה להבין אותה. היינו, הוא אומר, שחכמה הפכה פניה, בזמן שנתנה את ההארה עד הבחינה ב' לכלי דבינה. הבינותי, שג' דהתלבשות הזדכך לב', כן.

עכשיו אני שואל, בזמן שהקומה יצאה על ב' ביתין בכלי דחכמה, היה לחכמה, חכמה או לא? משמע, שלא. אם כן, אם כן בזמן הקומה הזו נמצאת בחכמה, גם כן זה ו"ק, לפי הסברה הזו. הוא לא אומר לנו, שהבחינה ב', שנמצא בכלי דחכמה נקרא ג"ר, ומה שיותר למטה נקרא ו"ק. גם זה עוד יכולים לתרץ, התירוץ הקודם.

נכון, שאין כאן חכמה אפילו, בכל מקום שזה יוצא למעלה נקרא ג"ר, וזה תולדה נקרא ו"ק. אבל לפי זה מה שאומר כאן, ההתחלקות הוא בין חכמה לבלי חכמה, אז אני צריך לומר, מטרם שנזדכך לבחינה ג', שהיה שם חכמה, אחרת מה ההבדל בין זה לזה?

הוא לומד, הפיכת פנים בשני אופנים, הן מג' לב' והן מחכמה לחסדים. אם כן, מתי הוא חושב אותה החכמה לבחינת ג"ר? מטרם שנזדכך. אם כן, הוא אומר, זו"ן דחכמה וזו"ן דבינה אותה קומה, לא אותה קומה. זו"ן דחכמה, ג' ב' וזו"ן דבינה ב', רק ב'.

לכן אני, קשה להבין על איזה בחינה הוא מכנה אותו ו"ק, אולי זה בחינת יהיה ג"ר. אם כן אותו ג"ר, מטרם שנזדככה ומשמע צריך לומר, לאחר שנזדככה. אותה קומה, שנמצא בכלי דחכמה נבחן לג"ר, ושיצא לזעיר, ישסו"ת נבחן לו"ק, וכאן לא משמע מכאן. הבנת את, את הנקודה?

עוד הפעם, הוא אומר לנו שאותה קומה. משל, אני אגיד יותר שתבין. אנו לומדים, בעולם אצילות שאבא ואימא וישסו"ת הם ב' דעביות. ומה ההבדל? ג"ר דבינה נקרא אבא ואימא עילאין, יש להם שלמות, אין להם חיסרון חכמה. מדוע אין להם חיסרון חכמה? מטעם כי חפץ חסד הוא. מה שאין כן ז"ת דבינה, ישסו"ת, שהם צריכים לתת חכמה לזעיר אנפין, אין להם, הם בחיסרון, נקראים ו"ק. אז אני יודע מדוע נתחלקה בחינה ב' דעביות לשני חלקים? היות בחלק אחד חסר חכמה.

לכן לומדים אחר כך, אומר כדי לראות את הגדלות, בזמן שישסו"ת צריך להשפיע חכמה, גדלות לזו"ן, אז אבא ואימא מוכרח לקבל חכמה, עולה למעלה עד שיש חכמה, ושניהם נעשה בחינה אחת. היינו, שאבא ואימא שהוא בינה דמ"ה, נעשה אז חכמה דמ"ה.

ואז לומדים, אם אתם זוכרים? אבא נקרא חכמה דמ"ה, ואימא נקראת חכמה דב"ן. אז אבא ואימא, ישסו"ת נעשה פרצוף אחד, מטעם שאין מה שיהיה יחלק אותם. אז אני לומד שתיהם קומת חכמה, שתיהם קומת בינה.

עכשיו כאן. כאן הוא אומר לנו, שאותה הקומה שנמצא בכלי דחכמה, הוא ג"ר. ואותה הקומה שיורדת לבינה, הוא ו"ק. וזהו התחלה שורש, שבעולם האצילות יהיה גם כן כך, שאין הבינה יכולה לתת לזעיר אנפין קטנות, רק בזמן שאין לה חכמה. והיות שאנו לומדים כאן, שהקומה הזאת של ב' דעביות, ב' דהתלבשות, שיצא לקומת בינה הייתה על ידי הפיכת פנים זה כלי דחכמה, היינו, שהחכמה עשתה לאחוריים, הוא משפיע עכשיו חסדים, כמו בינה כחפץ חסד, נמצאת שהבחינת בינה שישנה בכלי דבינה, אין לו חכמה, לכן נקרא ו"ק. מה שאין כן, בכלי דחכמה שיש לו ג"ר, שיש לו חכמה. אז מה הפירוש כלי דחכמה? מטרם שנזדככה, צריכים לומר.

תלמיד: למה לא?

רב"ש: אה?

תלמיד: שיש לו שני ביתין, אז לעצמו למה אין ה...

רב"ש: אז אתה אומר, מה נותן דהפיכת פנים? שיש לו שני ביתין. אז אתה אומר, שיש לה הפיכת פנים, מה זה הפיכת פנים? אין חכמה, רק חסדים.

תלמיד: לצורך עצמו גם לא? זאת אומרת ...

רב"ש: כך לומדים, הפיכת פנים שאין.

תלמיד: זה התחתון מה שנותנים …

רב"ש: לא לא לא. לא כך לומדים.