שיעור צהרים 13.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1648. מאמר 106. "חורבן דקדושה"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1648, מאמר 106, "חורבן דקדושה".

חורבן דקדושה

"האדם צריך להתפלל על חורבן בית המקדש, שהקדושה, היא בחינת חורבן ונמצאת בשיפלות, ואין איש שם לב לשיפלות הזאת, שהקדושה מונחת בארץ וצריכים להרים אותה משיפלותה.

כלומר כל אחד ואחד מכיר בתועלת עצמו ויודע שזה דבר חשוב מאוד, וכדאי לעבוד בשביל זה, מה שאין כן להשפיע לא כדאי. וזה נקרא שהקדושה מונחת בארץ, כאבן שאין לה הופכין.

אבל אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם, כי במה הוא יותר חשוב מאחרים. מה שאין כן כשהוא מתפלל על הכלל, שהיא המלכות, הנקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות, ששכינתא בעפרא, ואז מתפלל שהיא תעלה, היינו שה' יאיר בה את חשכתה, ממילא כל ישראל יעלו בדרגה, וגם האדם המבקש, שהוא גם כן בתוך הכלל.

ומלכות נקראת מטה, היינו מטה בחשיבות, בזה שאין אדם מרגיש את חשיבות ענין למעלה מהדעת."

זה בעצם כל המאמר הקצר הזה.

שאלה: "ומלכות נקראת מטה, היינו מטה בחשיבות, בזה שאין אדם מרגיש את חשיבות ענין למעלה מהדעת." איך אנחנו לומדים את החשיבות של "למעלה מהדעת"?

זאת שאלה לא פשוטה. אנחנו נעסוק בכך אבל לא עכשיו כשאנחנו קוראים את המאמרים האלה, ויש לנו היום יום מיוחד, תשעה באב. לכן נמתין, אבל בימים הקרובים נתחיל לדבר על כך.

שאלה: על איזה בסיס הם מתחברים כדי לשאת תפילה שלמה?

על בסיס זה שהם רוצים להשיג בכך את הבורא, להיות קרובים אליו, לפעול עליו, לקבל ממנו, ובצורה כזאת להתקדם למטרת הבריאה.

שאלה: יוצא שכל הבקשות של כולם יוצאות מאהבה לבורא ומהרצון להיות משפיעים ומשפיעים דווקא לו, וההתעוררות שלי מלמטה כדי שהחברים יקבלו את האורות ממעלה?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שתפילה עבור הכלל דרך דאגה והרגשת הצרה שלו כצרה שלי, כשאני מרגישה את הכאב בכל תא בגוף שלי ואין מצב יותר שפל, כבד וקשה, הלב והאיברים אומרים את אותו הדבר, ואז התפילה מתקבלת?

נכון.

שאלה: ואם אין לי את המצב הזה, האם אפשר לבקש מהבורא להרגיש את החיסרון של הכלל, את כל החסרונות שלהם, ואז אני מבקשת מהחיסרון הכללי?

כן.

שאלה: ואם זה לא עוזר ואני לא מרגישה את החסרונות של הכלל, אז אני מאמינה למעלה מהדעת שהוא יכול לעזור לי, וגם לכל הכלל בכללות?

כמובן.

שאלה: בדרך כלל אנו מעלים לתפילה בכך שאנחנו מתחילים בקשר עם הבורא, אנחנו מודים לו, אחר כך על העשירייה והחברה, על העשירייה העולמית שלנו ואז על כל הכלל. אבל שמעתי ממך שצריך להתחיל להתפלל מכולם. מתי נכון להתפלל מהכלל, אחר כך על העשירייה עולמית ואז על העשירייה שלנו, כלומר על כולם ועלינו באחרונה. אם כך, מתי צריך להתחיל מהכלל ומתי מתוך העשירייה?

יש סדר מסוים, קודם הבורא, אחריו האנושות, אחר כך על העם, אחריו כבר איזו חברה, קבוצה, עשירייה, והאדם. כך, על פי הסולם הזה האדם צריך לחשוב.

שאלה: הרב"ש כותב "אבל אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם". השאלה היא איך אדם, מנקודת ההתחלה השבורה שלו, יכול לבקש משהו אחר מאשר שיקרב אותו אליו?

כן, אבל יחד עם זה כשהוא מרגיש שהוא באמת נמצא מתחת לכל חלקי המציאות, יחד עם זאת הוא מבין שיש כאן סדר שלפיו הוא צריך להעלות את התפילה שלו דרך כל הקבוצה ומהעשירייה לבורא וכן הלאה, ושאחרת הוא לא יוכל להגיע לקשר עם הבורא. לכן, למרות שבהתחלה אנחנו חושבים רק על עצמנו, אנחנו צריכים גם לדעת שהקשר שלנו יכול להיות רק מתוך הקבוצה, כמו שכתוב "בתוך עמי אנוכי יושבת".

שאלה: את זאת האדם יכול להבין, נכון שאנחנו תמיד אומרים שיש לאדם מוחא וליבא, שכל ורגש, והוא יכול להבין בשכל שזה לא נכון שהוא מבקש על עצמו, כי זו חוצפה וזה הפוך לתיקון, אבל מבחינת הרגש שהוא שולט?

הרגש מעורר אותו להגיע לבקשה לבורא, והשכל צריך לעורר אותו איך לפנות לבורא, לכן גם השכל וגם הרגש צריכים להיות כרוכים זה בזה ביניהם, ושכך האדם יפנה לבורא. בצורה כזאת הוא יכול לקוות לתשובה.

שאלה: כשאנחנו מדברים על תיקון, האם התיקון הוא תיקון הלב או תיקון המחשבה?

תיקון הלב.

שאלה: לפני שמתקיים תיקון הלב, האם הוא מלביש מחשבה שהלב מקולקל, מלביש מחשבה שהיא כביכול מתוקנת שהלב מקולקל, האם יש דבר כזה, יש כזו מציאות?

ודאי שכן, איך אנחנו עולים למדרגות התיקון? מתוך זה שאנחנו בינתיים מרגישים את עצמנו נבזים, מקולקלים, שפלים וכן הלאה, עד שמתחילים לעלות יותר ויותר בסולם.

שאלה: ואיך זו תפילה שיכולה להתקבל, זה לא "פיו וליבו לא שווים", הוא מבקש משהו אחד, כי כך כתוב, אבל הלב שלו מבקש משהו אחר, אז איך זו תפילה שהיא כן עושה בו שינוי?

הוא יודע שכך הוא מרגיש והוא מבקש למשהו אחר, הוא מבין את ההבדלים האלה שבו הם נמצאים, אבל בכל זאת הוא מבקש, והבורא מבין אותו ונותן לו תיקונים.

שאלה: איזה מין מקדש אנחנו הולכים לבנות כך שכלל הנשמות יוכלו לעלות לשכינה?

אנחנו רוצים להתחבר לכל הנשמות שנמצאות במציאות יחד, לנשמה אחת. את הנשמה הזאת אנחנו רוצים לקרב לבורא, ושהבורא יתלבש בתוך הנשמה הזאת ואנחנו נכיר אותו. זו בעצם התוכנית שלנו בתיקונים.

שאלה: האם המחשבה המתקנת היא אמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: מה אנחנו צריכות לעשות ביחד ביום הזה כדי שנוכל לבנות את בית מקדש השלישי? בלי קשר למה שמראה המציאות.

אנחנו צריכים להצטער על כך שאנחנו שבורים, כלומר שאין בינינו קשר, קשר בלב, קשר במוח. על כך שאנחנו לא מרגישים את עצמנו כאחד שלם, עם קשר בדעת, ולכן המצב שלנו עדיין די רחוק מהתיקון. ובכל זאת, למרות כל זאת, אנחנו צריכים להתקדם ולקוות שהבורא יאסוף את כולנו, יאיר לנו, ואז ניתקן.

שאלה: איך לקשר את הכאב, את הסבל הפרטי, עם צער השכינה?

כשאת ההרגשה שלך את מרגישה בתוך הנשמה שלך, והנשמה שלך היא חלק קטן מאוד, פריט מהנשמה הכללית. אבל בכל זאת כשיש לך קשר עם הנשמה הכללית, והבורא נמצא בהרגשת הנשמה הכללית, אז דרך הנשמה הכללית את יכולה להתקשר לבורא ולבקש ממנו שלא ישאיר אותנו, את כל האנושות, מחוצה לו, אלא שיקרב אותנו אליו. ואת השינוי הזה שהוא יעשה, את צריכה להרגיש.

שאלה: איזה שינוי אני צריך להרגיש?

אתה צריך להרגיש שהבורא עונה לבקשה, לתפילה שלך, משיב לה, וקצת מעלה אותך אליו, ואתה מבין יותר איפה אתה נמצא, למי אתה קשור, באיזה אופן אתה יכול לקחת חלק בתיקון הכללי וכן הלאה.

שאלה: אבל אני לא מבקש על עצמי אלא על כל הנשמה?

כן, אבל אתה הרי משתתף בכך, זה עולה ממך, אז זה רשום על שמך.

שאלה: אבל אנחנו עובדים בעיקר בעשירייה, אני קודם כל מתמקד בחברים, איך לעשות בצורה נכונה את המעבר מהחברים לכלל הנשמה, מהעשירייה לכלל הנשמה?

אנחנו עוד לא לגמרי מבינים איך זה נעשה מהעשירייה לכלל הנשמה, אבל אנחנו נגיע לכך. עכשיו אנחנו צריכים רק לקיים או ליישם זאת כאשר האדם, מתוך הרצון האגואיסטי הקטן שלו, מקבל דחיפה והוא עולה קרוב יותר לבורא ומנסה להתקשר עימו. ובקשר הזה הוא מבקש להשתתף בכל הרצונות הרוחניים שלו, כלומר בכל נשמתו.

תלמיד: כל הרצונות הרוחניים שלי זה גם מה שקשור לחברים?

כן.

שאלה: בפסקה לפני האחרונה כתוב שאדם מתפלל על כל הכלל שהשכינה תעלה ושה' יאיר אותה. בזמן האחרון אני מרגישה את השכינה כאהבה אמיתית, ויחד עם הרגשת השבירה, עולה תפילה חזקה מהלב ובקשה לגלות את הלב הקרוב אליי, את לב הזולת. מה זו ההרגשה הזו?

זאת התקרבות, זה שלב של התקרבות האדם לבורא. את עושה נכון, תמשיכי.

תלמידה: יש כזו הרגשה שהאמת היא דווקא להרגיש את הרגשת האהבה האמיתית הזאת לחברים, לקרובים ורק זה יכול להוציא את האדם מהאגו.

נכון.

שאלה: כתוב שאין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו כי זאת חוצפה מצד האדם. מה זה בדיוק הדרישה הזאת שנחשבת לחוצפה?

שהאדם מבקש לקרב אותו לבורא, שהוא פונה לבורא ואומר "אני רוצה להיות יותר קרוב אליך, אני רוצה להרגיש אותך, אני רוצה לעלות אליך" וכן הלאה, זו חוצפה, כי באמת הוא יכול לבקש על התיקונים אבל לא על מצב יותר גבוה.

שאלה: אם עשירייה מתפללת יחד ומקבלת תשובה מהבורא אז אנו צריכים להרגיש ולהגיד שזו העשירייה עשתה את העבודה או שזה הבורא עשה טובה לעשירייה?

הבקשה מגיעה מלמטה, מהאדם או מהעשירייה, והבורא עונה מלמעלה דרך העשירייה, אולי בצורה בלתי אמצעית לכל אחד מהחברים.

שאלה: בעולם הקשה שלנו יש כזו הרגשה שלכולנו יש לבבות אבן, ויש כל כך הרבה רצון לבקש מהבורא שהם יהיו רכים, ושהוא ישפוך משהו ללבבות האלה, שנוכל כמו מחומר לבנות איזה כד ולהתחבר. אז מה יכול לעשות את הלב שלנו כמאוחד, רך?

אור הבורא, אם הוא ישפיע עלינו באורו, אז אנחנו מיד נהפוך להיות לכאלה פיסות חמר מאוד רכות, ונוכל להתחבר זה עם זה ונרגיש אותו בתוכנו.

שאלה: האם זה נכון להגיד שכדי להרים את השכינה מעפר יש בעצם שתי דרכים, הראשונה זה לבקש מהבורא את העזרה, והשנייה זה לתת את היגיעה שלנו כדי לעורר את המאור מתוך המצב של העפר. האם זה נכון?

אבל זה לא זה במקום זה, שניהם צריכים להיות במקביל.

תלמידה: איזו הרגשה צריכה להיות לנו כדי שנוכל לעבוד בצורה נכונה יותר כלפי השכינה?

אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו חלק מהשכינה, ואנחנו רוצים למצוא קשר בינינו, בין כולם, כחלקי השכינה ושאנחנו מבקשים לחבר את עצמנו, ןאז אנחנו נרגיש בחיבור בינינו את האור העליון, הבורא. זה נקרא להקים שכינה מהעפר.

שאלה: כאשר הבורא עונה לנו, אנחנו מרגישים רמה כלשהי של שלווה ואהבה רוחנית?

אנחנו ודאי שמרגישים, אבל לאו דווקא במצב הזה. אנחנו מבקשים מהבורא שיעלה אותנו, שאנחנו נראה יותר מה זה נקרא נשמה כללית, שאנחנו נדע יותר איך אנחנו יכולים להתקרב בינינו וכך נגיע למטרת הבריאה. להיות בנשמה אחת.

תלמידה: אנחנו מרגישים את התשובה של הבורא בנקודה שבלב?

כן.

שאלה: בעל הסולם פירט במדויק איך לבנות את החברה האלטרואיסטית, לבנות את בית המקדש, זה יהיה כתוצאה מכל משלבים האלה או שזה יהיה לפני?

בניית בית המקדש תגיע קודם.

שאלה: מה הקשר בין אבל חיצוני על חורבן הבית לבין שבר, הצמיחה הפנימית של האדם?

הקשר, שנמצאים שניים ממקור אחד, בהתרחקות הבורא מהאדם.

תלמידה: מה זה אומר התרחקות הבורא מאדם?

זה אומר שהבורא נעשה יותר רחוק מהאדם, והאור שמגיע ממנו לאדם נעשה פחוּת בהרבה.

תלמידה: מה יכול לעזור לנו הצום?

זה שאנחנו בעצמנו נכנסים לצומות, לבקשות, לתפילות, על ידי זה אנחנו מעוררים את יחס הבורא אלינו.

תלמידה: אם עכשיו כשרובנו בצום נעשה תפילה המונית בינינו, זה יכול לעזור, יכול להיות שהבורא יעזור לנו?

זה תמיד עוזר.

שאלה: לא ממש מובן, כדי להתפלל עבור הכלל נדמה שצריך קודם להתכלל בו ולהרגיש את החסרונות כדי להעלות אותם. וכאן צריך להתפלל מהצד, כי אם השכינה בעפר, אם כך אדם מרגיש, אז הרי הוא לא מרגיש את החסרונות של הקרובים.

למה? מרגיש. שכינה בעפר זה כאשר האדם מרגיש ייסורים על הכלי כולו, עבור כולם.

תלמידה: הוא לא מרגיש את עצמו חלק מהשכינה הזו?

למה? בטוח מרגיש.

תלמידה: פשוט חשבתי שהשכינה בעפר זה כשאנחנו באגו, אנחנו פשוט מרגישים כל אחד נפרד מחברו.

לא חשוב, בכל זאת אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים כולנו יחד באגו. זה לא קושר אותנו, מחבר אותנו, אבל אנחנו כאילו נמצאים במין בור כזה אגואיסטי.

תלמידה: מה צריך לבקש בכל זאת, לבקש להרגיש את השכינה? זאת אומרת את החסרונות, למרות שנאמר פה שאסור לבקש עבור עצמי, אבל בו זמנית אם אתה לא תרגיש את החסרונות אז התפלה לא ממש מצליחה.

כן, האדם צריך לתאר לעצמו אפילו אם הוא לא מתאר לעצמו בצורה נכונה מדי, אבל בכל זאת הוא צריך לנסות לתאר לעצמו, מה זה אומר שכינה בעפר, שכל הנשמות נמצאות רחוקות מהבורא בתוך האגו.

תלמיד: אז איך אנחנו תמיד מעלים בתוכנו, משתדלים הפוך, להעלות את הכלל יותר גבוה ולתאר שכל החברים מתוקנים, הכול מתוקן חוץ ממני, ואז אני צריך להתפלל על הגברים.

לא, אנחנו צריכים להתפלל על כל הנשמות שיתחברו יחד ושהבורא יוכל להאיר בהן.

שאלה: כשמתפללים "עושה שלום במרומיו", מי זה עלינו ומי זה ישראל?

"עלינו" זה על כל הנשמות המקולקלות עדיין, ו"ישראל" זה כבר דרגה שאליה אנחנו רוצים לעלות.

תלמיד: יש טעם להתפלל על פרנסה?

לא.

שאלה: אם יש לנו מחשבה כזאת על לבלות את כל החיים שלנו עם החברות, ואנחנו מתכננות את העתיד שלנו עם החברות, האם זה נחשב להוכחה של החיבור בינינו ועם הבורא?

יש בזה משהו. תמשיכו.

שאלה: אתה תמיד אומר שאנחנו בונים את הבורא בינינו, האם גם את השכינה אנחנו בונים בינינו, או שאנחנו נכללים בה?

נכללים בה.

תלמידה: איך אפשר להתכלל, ואז עוד לראות כמה היא נפלה?

תנסי הלאה ותראי איך זה עובד, תביני איך זה עובד, רק מתוך הניסיון שלך.

שאלה: אתה מלמד אותנו שבסופו של דבר הכול תלוי בבקשה הנכונה אליו. איך לבקש בצורה נכונה מהלב של העשירייה?

תנסו לתאר לעצמכם את אותה הרגשת הצער שחווה הבורא כאשר אנחנו נמצאים בלעדיו, מרוחקים ממנו, ועד כמה אנחנו יכולים לשמח אותו אם נבקש להתקרב אליו, להתכלל בו. זה מאוד חשוב.

שאלה: המטרה העיקרית שלי היא לנסות לאהוב את החברים, האהבה הזאת תבטל אותי לחלוטין, ואז אני אהפוך לערוץ עבור האור כדי להעלות את החברים. האם כך זה עובד?

כן, תמשיך. בהצלחה.

שאלה: בדרך יש הבחנות מאוד מנוגדות. איך נוכל לברר או לראות שאנחנו באמת מתקרבים לבורא או מתרחקים מהבורא?

לפי דרגת הקשר ביניכן. במידה שאתן קרובות אחת לשנייה, במידה הזאת אתן יכולות לתאר לעצמכן שגם הבורא קרוב אליכן, למרות שהוא נסתר מכן.

תלמידה: אם יש התנגדויות או הופכיות או קונפליקט, האם הכול כנגד הבורא?

אולי יש קונפליקט, אולי אפילו הרבה, אבל הם כולם לא עומדים בדרך של הקשר ביניכם. האהבה יכולה לשאת כל מיני קונפליקטים, אבל בשום אופן לא לקטוע את הקשר, את זה צריך להביא בחשבון.

שאלה: התקרבות לבורא בכלים של השפעה וקבלה שלנו, האם זה מורגש אחרת בכל כלי?

בטח, הם הפוכים.

תלמידה: כשאנחנו בונים את המסך הזה, האם הוא מתבסס על הרגשת ההפכיות הזו, או שזו בדיקה שכלית של הכוונה, כלומר עבודה של השכל?

כן.

תלמידה: זאת אומרת, אי אפשר להתבסס על ההרגשה הזאת של ההתקרבות מכלים דקבלה או מכלים דהשפעה?

אפשר, רק שימי לב לא לטעות.

שאלה: במאמר נאמר, "היינו שה' יאיר בה את חשכתה", מדובר על חשיכה. האם בעבודה שלנו אנחנו צריכים לבקש שהבורא יגלה לנו את חוסר הקשר, או שרק צריכים להשתוקק לבורא וכתוצאה יתגלה החושך?

כן, בדיוק כך. שהאור יאיר את החושך.

שאלה: אמרת שהבורא צריך להתלבש ברשימות שלנו, ואנחנו צריכים לזהות את זה. אבל זה כבר ללכת באמונה למעלה מהדעת כשמזהים את המצב הזה. אבל באמונה למעלה מהדעת אנחנו עוד לא יכולים להרגיש, אז איך אנחנו יכולים לזהות?

בהרגשה. לא לדאוג. זה לא חשוב, מעל הדעת, למטה מהדעת, בדעת, העיקר להרגיש. אפשר לבקש על זה.

שאלה: אמרת קודם שתפילה וצום הם תמיד עוזרים. האם זה בגלל שאנחנו יותר שמים לב לרצון החזק שבנו, או שזה בגלל שאנחנו במצב של טהרה, שהפנייה שלנו יותר טהורה?

גם זה וגם זה נכון.

שאלה: לרצות שכל החברה תתקרב לבורא, ועל עצמה תבקש רק תיקון, האם זו דרך נכונה?

כן, נכון.

שאלה: בכלים של השפעה מרגישים את הכאב על הכול. איך למנן את מה שאנחנו מרגישים כדי שזה לא יציף אותנו?

לא לפחד. רק להיות בבקשות.

שאלה: מה לבקש כשיש מצב של שבירה בין חברות? האם רק להתפלל, או גם לפעול לחיבור?

לפעול לחיבור אנחנו תמיד צריכים, ולהתפלל עבור החברות גם צריכים. ואת הדברים האלה אסור לנו לעזוב.

שאלה: מה הם הכלים הרוחניים שניתן להשתמש בהם ביום הזה כדי להביא לתיקון ולגאולה אישית וכללית?

אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיחבר בינינו וימלא את כל הרצונות שלנו שאנחנו יכולים להגיש לו. מתוך זה נעלה אליו יותר ונוכל לבקש ממנו עוד יותר.

תלמידה: זו הדרך שלנו, אנחנו כל הזמן עושים את זה. מה מיוחד ביום הזה, שאנחנו באותן בקשות ובאותן תפילות?

יש ויש. גם הזמן צריך להיות מתאים, גם היום צריך להיות מתאים, גם אנחנו צריכים להיות מתאימים, ובעיקר הבקשה שלנו צריכה להיות מותאמת לאותו מצב, ואז נצליח.

שאלה: הלימוד שלנו עוסק בפיתוח ההרגשה ואני מאוד רוצה להרגיש יותר. אבל ככל שאני מבקשת שההרגשה תתחזק, כך אני קופאת מבפנים. מה עליי לעשות כדי לצאת מהמצב הזה?

להיות יותר מחוברת עם החברות, ואז הבקשה שלך תהיה יותר חמה, מורכבת מעוד נשמות, ויהיה לך קל יותר לדבר לבורא.

שאלה: אני מרגישה כבדות מאוד גדולה, הכול במשפחה שלי שבור. כל מה שהבורא מראה לי מאוד שבור, אבל אני חיה בתוך החברה שלנו שבה מרגישה שלמות. איזו תפילה צריך להעלות כשרואים את השבירה המוחלטת במשפחה הגשמית, ולצד זה המשפחה הרוחנית שלנו שלמה לגמרי?

לבקש מהבורא חיבור במשפחה הגשמית. הוא מצפה לזה שתבקשי ממנו ושתתלי בו את כל המצבים הטובים שאת רוצה אליהם להגיע. ואת תראי עד כמה הוא עוזר לך.

(סוף השיעור)