שיעור צהרים 13.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 523,

מאמר ח' "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א"

קריין: בעל הסולם, עמוד 523, "שמעתי", מאמר ח', "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א.

ח. מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א

שמעתי תמוז תש"ד

"הכתוב אומר, "עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים ב').

ויש להבין מהו "צללים" בעבודה, ומהו ב' צללים. והענין הוא, כי בזמן שאין האדם מרגיש את מציאות השגחתו ית', שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב, זה נבחן כמו צל, המסתיר את השמש. כלומר, כמו בצל הגשמי, שמסתיר את השמש, אין זה עושה שום שינוי על השמש, והשמש מאיר בכל תוקפו. כן זה, שהאדם אינו מרגיש את מציאות השגחתו ית', אינו נעשה שום שינוי למעלה. אלא שאין למעלה שום שינוי, כמ"ש "אני הוי"ה לא שניתי".

אולם, כל השינויים הוא אצל המקבלים. ובצל הזה, היינו בההסתר הזו, יש להבחין ב' בחינות:

א. שעדיין יש לו היכולת להתגבר על ההחשכות וההסתרות, מה שהוא מרגיש, ולהצדיק את ה', ולהתפלל לה', שה' יאיר את עיניו, שיראה שכל ההסתרות מה שהוא מרגיש, הוא בא מה'. היינו, שהקב"ה מסבב לו כל זה, מטעם בכדי שיגלה את תפלתו, וישתוקק להתדבק בו ית'. וזהו מסיבת שרק על ידי היסורים, שהוא מקבל ממנו ית', והוא רוצה להחלץ מצרתו ולברוח מהיסורים, אז כל מה שביכולתו הוא עושה. לכן, כשהוא מקבל את ההסתרות והיסורים, אז בטח יעשה את התרופה הידועה, שהיא להרבות בתפלה, שה' יעזור לו להוציאו ממצבו שבו הוא נמצא. ובמצב הזה עדיין הוא מאמין בהשגחתו ית'.

ב. כשהוא בא לידי מצב, שכבר אי אפשר לו להתגבר, ולומר שכל היסורים והמכאובים, מה שהוא מרגיש, הוא מטעם שהבורא שלח אותם אליו, כדי שעל ידם יהיה לו סיבה לעלות בדרגה, אז, הוא בא לידי מצב של כפירה חס ושלום. היות שאין הוא יכול להאמין בהשגחתו ית'. וממילא אין הוא יכול אז להתפלל. נמצא, שיש ב' מיני צללים. וזה פירוש "ונסו הצללים", היינו שהצללים יעברו מן העולם.

והנה צל הקליפה נקרא "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]", מה שאין כן קדושה נקרא "בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי". היינו שאומר, שכל הסתרות והיסורים, שהוא מרגיש, הוא מטעם, שהבורא שלח לו את המצבים האלו, בכדי שיהיה לו מקום לעבוד למעלה מהדעת.

ובזמן שיש כח בידו לומר כך, היינו שהקב"ה מסבב לו את הסיבות האלו, הוא לטובת האדם. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא יכול לבוא לעבוד בעמ"נ להשפיע, ולא לתועלת עצמו. ואז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין, שהבורא נהנה דוקא מעבודה זו, שהוא בנוי הכל למעלה מהדעת.

נמצא, שאין האדם מתפלל אז מהבורא, שהצללים יעברו מן העולם, אלא הוא אומר אז, אני רואה, שהבורא רוצה, שאני יעבוד אותו בצורה כזו, שהוא הכל למעלה מהדעת. אם כן בכל מה שהוא עושה, הוא אומר, בטח שהבורא נהנה מעבודה זו. אם כן מה איכפת לי שאני עובד במצב של הסתרת פנים, היות שהוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, היינו שהבורא יהנה. לכן אין לו שום פחיתות מעבודה זו, היינו שירגיש שהוא נמצא במצב של הסתרת פנים, שאין הבורא נהנה מעבודה זו.

אלא האדם מסכים להנהגת הבורא. כלומר, איך שהבורא רוצה שהוא ירגיש את מציאות ה' בעת העבודה, האדם מסכים בלב ונפש, כי האדם לא מסתכל על מה שהוא יכול להנות, אלא הוא מסתכל על מה שהבורא יכול להנות. נמצא שהצל הזה מביא לו חיים.

וזה נקרא "בצלו חמדתי". זאת אומרת, שהוא חומד למצב כזה, שיוכל לעשות איזה התגברות למעלה מהדעת. ונמצא, שאם אין האדם משתדל במצב של ההסתרה, שיש לו עוד מקום להתפלל, שה' יקרב אותו, והוא מתרשל בזה, לכן שולחים לו הסתר ב', שאפילו להתפלל אינו יכול. וזהו מסיבת החטא, שלא היה מתאמץ בכל כחו להתפלל לה'. לכן הוא בא לידי שפלות כזו.

אבל, אחר שבא לידי המצב הזה, אז מרחמים עליו מלמעלה, ונותנים לו עוד הפעם התעוררות מלמעלה. ומתחיל עוד הפעם אותו הסדר. עד שבסופו של דבר האדם מתחזק בתפלה. וה' שומע תפלתו, וה' מקרב אותו ומחזירו למוטב."

מאמר מאוד יפה, מאוד ענייני.

שאלה: היה כתוב האדם "מסכים להנהגת הבורא". מה זה אומר "להסכים להנהגת הבורא"?

זאת אומרת שאין לו שום טענות, אלא הבורא הוא טוב ומטיב, והוא לא רוצה שישתנה משהו כי אם זה בא מהבורא, אז כול מה שיש - הכול מצוין. שאי אפשר בכלל לשנות את זה לטוב.

תלמיד: זה המוח אומר או הלב?

אני לא יכול להגיד. זה איך שהאדם מרגיש.

תלמיד: הוא מרגיש את הטוב ומטיב?

הוא מרגיש שהוא נמצא בשליטת הטוב ומטיב.

תלמיד: טוב לו?

בגלל זה טוב לו.

שאלה: אבל המציאות כרגע היא שקורים דברים ולא טוב לי, זאת אומרת בהרגשה שלי, בלב לא טוב לי, כל מיני דברים לא טובים קורים מסביב. אז איך אני יכול להגיע למצב שאני מסכים להנהגת הבורא או שזה משהו שכלי בכלל שאני אומר לא טוב לי אבל הוא טוב ומטיב אז בסדר?

אם לא טוב לך, אז לא עליך מדובר כאן. כאן צריך להיות בלב ונפש ממש, שהוא מרגיש טוב מפני שהוא נמצא בשליטת הבורא.

תלמיד: אז כאן חוזרת השאלה הראשונה, מה זה להסכים, מהי פעולת ההסכמה, מתוך מה אתה מסכים עם מה?

שאני נמצא בשליטת טוב ומטיב.

תלמיד: אבל אם טוב לי אז טוב לי? אני לא מבין.

טוב לך מזה שאתה מרגיש שאתה נמצא בשליטת הבורא.

שאלה: שאנחנו עובדים את הכוח העליון באמונה מעל מהדעת. מתי האדם מגיע למצב כזה שהוא מתחיל לעבוד את הכוח העליון בתוך הדעת, האם יש דבר כזה?

אין.

תלמיד: זאת אומרת, כל הדרך מההתחלה עד הסוף אנחנו עובדים מעל הדעת?

כן. ואחרי התיקון השלם יכול להיות שאתה מגיע לתוך הדעת, כשתיקנת את הכול.

שאלה: אדם שמח בחלקו במצב שהוא יושב בצל הבורא והפרי מתוק לחיכו, אז הוא כאן שמח בחלקו, אבל במצב הזה הוא לא מרגיש את ייסורי ה' שהוא רוצה כן להתגלות, זאת אומרת הבורא רוצה כן להתגלות, יש לו ייסורים על זה שהוא לא מתגלה.

כן.

תלמיד: איך מחברים בין שני המצבים האלה של לצאת מהמצב הזה ושל שמח בחלקו וכן לעבוד לשם שמים?

תחשוב. אם הוא מסכים עם הבורא במה שהבורא מאיר לו, זה כבר נקרא ששמח בחלקו.

שאלה: איך אני יכול כל הזמן להצדיק את הבורא ולהעלות את השכינה מעפר כשיש כל כך הרבה צללים שמקשים עלי את זה?

אז הם מקשים בכוונה, הבורא בכוונה שולח כל כך הרבה צרות לכולנו, לכל אחד משלו, כדי שיהיה לאדם עבודה לעלות למעלה מכל הייסורים והצרות ולהצדיק את הבורא ולברך אותו.

שאלה: איך להתכוון כך בשביל להרגיש את הבורא בזמן העבודה כמו שהבורא היה רוצה שנרגיש אותו, לא כמו שאני רוצה, כמו שהוא רוצה?

בכלל לא צריכה להיות לך שום התכוננות, את צריכה לעשות כמו שטוב לבורא. זהו.

שאלה: מה המשמעות של תפילת החברה? איך אני מתייחסת לתפילה של חברה בעבודה?

את יכולה להתחבר אליה בתפילתה או לא? תנסו לחבר את התפילות שלכן, לא רק שתיים, אלא כל העשרייה לתפילה אחת.

שאלה: "בצלו חמדתי", המצב הזה, אם אני מבינה נכון, האדם חסר חיסרון, הוא פשוט בשמחה שהוא יכול להשפיע לבורא. אבל איזו תפילה צריכה להיות במצב הזה?

לא, מה שאת אומרת זה לא נכון. בצלו של הבורא יושב האדם ושמח בזה שהוא יושב בצלו של הבורא. שלמרות שזה צל אבל זה בא מהבורא, לכן הוא מרוצה ולכן מצב כזה בשבילו הוא מתוק.

תלמידה: אבל אדם צריך להתפלל בכל מקרה, אז איזו תפילה צריכה להיות?

תפילה של הודיה.

שאלה: באיזה שלב, באיזה רגע האדם מגלה שאין עוד מלבדו?

כשהבורא מתגלה לו.

תלמידה: האם זה קורה בהסתר אחד או בגילוי שלם?

לא חשוב, זה יכול להיות כך או כך.

שאלה: במאמר מדובר על ב' בחינות הסתר, מה לעשות כאשר בהסתר ב' מתגלה חוסר האמונה ואין תפילה בלב באותו רגע?

להדבק בחברות ולהתמלא מהן בביטחון.

שאלה: מה עלינו לעשות כדי לא ליפול לתוך הקליפה?

להיות כל הזמן בקשר עם החברות ועם הבורא.

תלמידה: מה לעשות אם כבר נפלנו והבחנו שאנחנו בזה, אבל אנחנו מתנגדים ולא רוצים עזרה, איך לזרז את התהליך?

שום דבר, רק לעתים קרובות יותר לשים לב לעצמך ולבורא, כדי להשיג עימו קשר מקסימלי.

תלמידה: ולהזדרז להתחבר לקבוצה.

כמובן.

שאלה: בדרך כלל בשיעור הבוקר לא כל החברים בעשירייה נוכחים. איך להתחבר לבורא במצב כזה שלא כל החברים נמצאים בשיעור הבוקר?

תרגיש שהם נמצאים איתך יחד. בכלל צריך לעשות את זה לפני תחילת כל שיעור.

תלמיד: אני מרגיש בודד, אני מרגיש לבד בלי העשירייה שלי. אני לא בטוח שזה הכיוון הנכון.

תתאר לעצמך, תרגיש שאתה אחראי על כולם וזה מה שצריך לחזק אותך.

שאלה: כשלאדם יש כוח לומר שהבורא הוא זה שגרם לו את כל המצבים ואת כל הייסורים שהוא חווה בחיים, האדם צריך להתגבר מעל הדעת. אני רואה כל כך הרבה אנשים מכל מיני תרבויות ומסורות עוסקים בטיפשות ובדברים מטופשים כשמדובר על למעלה מהדעת, הם עושים כל מיני דברים מגוחכים. איך אני יכול לדעת שאני באמת רוצה ללכת למעלה מהדעת בצורה כנה ושזה לא השכל שלי או הרגשות שלי דוחפים אותי לשם? אני לא רוצה להיות לכוד בתוך האגו שלי בתהליך הזה, איך לדעת שאני באמת הולך למעלה מהדעת?

ללכת למעלה מהדעת זאת אומרת שאתה מרגיש את דעתך והולך למרות זאת למעלה ממנה.

תלמיד: איך אני יודע שזה אמיתי ושזה לא השכל שלי מבלבל אותי או מטעה אותי או מסיט אותי?

יש לך שני מצבים, מצב ראשון שאתה מרגיש את דעתך, ומצב שני שאתה הולך למעלה ממנה.

שאלה: אני מתפלל עבור החברים ועבור כל העולם שלוש פעמים ביום, האם זה לא מספיק, האם זה מעט?

איך שאתה רוצה, אם מספיק אז מספיק. זה לא חשוב, זה לפי רצון האדם.

שאלה: במצב של בצילו חמדתי, שהוא יכול לעשות איזה התגברות למעלה מהדעת, זה מצב שנשמע לי מן שלמות באחוריים אבל שלמות כי הוא מסכים עם המצב הזה. ואחר כך, כותב בעל הסולם, יש לו עוד מקום להתפלל שה' יקרב אותו. למה נועדה התפילה הזאת ומה זה נקרא "שיקרב אותו יותר..", הוא כאילו מבקש משהו שהוא יותר מהמצב העכשווי שלו?

הוא לא יכול לבקש?

תלמיד: אמרנו שהוא מסכים למצב הזה. הוא רואה שהמצב הזה מגיע מהבורא, הוא מסובב לו סיבות שמגיעות לטובתו.

והוא יכול לבקש עוד יותר, שיבקש.

תלמיד: מה זה נקרא "לקרב אותו עוד יותר", זה להביא אותו לבחינת פנים?

כן.

שאלה: מדובר כאן על שני סוגי צללים. כאשר אנחנו מרגישים קלקול ביחסים בינינו, חוסר תיקון, זה נקרא "צל"?

כן.

תלמידה: אז אם הקלקול הזה, חוסר התיקון הזה הוא רק שלי, שייך רק לי ולא קשור לעשירייה, כך נדמה לי, שזה קשור למשהו גשמי ולא משהו רוחני, מה לעשות במצב כזה?

נראה לי שזאת לא בעיה. הרי יש לנו כל הזמן תפילות, בקשות, פעולות משותפות עם החברים ולכן קל מאוד לצאת מזה.

תלמידה: איך לשייך את חוסר התיקון שהבורא גילה לנו בצורה ברורה, איך לקשור את זה עם רוחניות, עם העשירייה, כי זה כאילו לא קשור?

את צודקת, כך זה מורגש, זה כדי שנשתדל ונרגיש את הקשר דרך הבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שאת כל ההסתרות ואת כל ההפרעות הבורא שולח כדי שנחזק את כוח ההתגברות ונתחזק באמונה מעל הדעת?

כמובן, אך ורק בשביל זה.

שאלה: איך להגיע למצב שאנחנו רוצים שהבורא ייהנה עוד לפני שקבלנו את העזרה ממנו? האם זה תלוי בכך שניצלנו את ההזדמנות להתפלל?

לפני שאני מגיע לאיזו פעולה רוחנית, אני צריך להכין את עצמי, לכוון את עצמי לכך שמהפעולה הזו תהיה נחת רוח לבורא. אני רוצה שכך זה יקרה, שזו תהיה התוצאה מהפעולה שאני עכשיו אעשה, מהתפילה שלי.

שאלה: האם כשתפללים לפני שמגיעים ייסורים ומכות זה עושה יותר נחת רוח לבורא?

כן. ודאי. כי הוא לא צריך לשלוח לנו כל מיני התעוררויות לא נעימות. ודאי שזה יותר טוב.

שאלה: כתוב בטקסט שהשינויים קורים במקבלים. האם המקבלים משתנים בהתאם לרשימות או בהתאם לשורש נשמתם?

גם וגם. בהתאם לרשימות, ובהתאם לשורש נשמתם.

תלמידה: אם כך היכן הם המקבלים, האם זה במחשבה או מעל הדעת?

בדעת.

שאלה: כתוב בטקסט שהאדם צריך להשתוקק לעשות התגברות מעל הדעת. איך למצוא את המקום הזה בעשירייה, ושזאת תהיה עבודה נושאת פירות?

תארו לעצמכן שכולכן נמצאות בתכונת ההשפעה, בכלל בהשפעה חלוטה. וכיוצא מזה אתם רוצות לפעול. תבקשו מהבורא, ותראו מה יצא לכן.

תלמידה: כדאי לכלול את זה בתפילה יומית?

ביומית או כמה פעמים ביום, לא חשוב.

שאלה: אותו מצב של "שמעון מן השוק", זה מצב שבגשמיות אין לך חיסרון לכלום, האם זה נקרא "הסתר ראשון" או "הסתר שני", ואיך לצאת ממנו?

המצב של "שמעון מן השוק", זה מצב של הסתרה, הסתרת הבורא.

שאלה: מתי הבורא מחליט שאפשר לרחם על האדם, איפה האדם צריך להיות, ואיך הוא צריך להתייחס לרחמים של הבורא?

כשהוא משתדל להיות טוב יותר, אולי לא יוצא לו שום דבר, אבל הוא מבקש, אז הבורא יורד אליו.

שאלה: אולי אנחנו לא מתפללים מספיק, אולי מתפללים לא נכון. לפני כמה ימים בסוף שיעור צהרים, הייתה הרגשה שאתה התפללת על כולנו, וזה הביא אותנו לנחת רוח כזו, ולאור כזה בינינו. מתי גם אנחנו נגיע למצב של תפילה כזאת ביחד?

בואו, תתפללו יחד איתי.

שאלה: למרבה הצער כשאנחנו נמצאים בתוך מצב, אנחנו לא תמיד מצליחים להיזכר שהבורא רוצה בטובתנו. מה עלי לעשות כדי שהלב שלי יברך על הרע כמו על הטוב?

אם את יודעת שכל מה שאת מקבלת, את מקבלת כדי להתקרב למטרת החיים, והכול מגיע לך מהבורא, אז את צריכה רק לשמוח.

שאלה: כתוב שהעיקר זה לא מה שהאדם מרגיש, אלא בכדי שהבורא ייהנה. אבל אם אני נמצא בהסתר כפול, איך אני יכול להבין שאני עושה נחת רוח לבורא?

הסתר כפול זה לא קטיעה של הבורא מהאדם, אלא האדם צריך לגלות שזה הסתר כפול ולבקש, להתפלל.

תלמידה: לבקש להרגיש, להגיע להרגשה?

כן.

שאלה: אני מרגישה במאמר הזה, רחמים גדולים של הבורא כלפינו. נראה לי שכל מה שהבורא רוצה מאיתנו, זה שנגדל ונתחזק בתפילה. איך באמת נגיע לכך שנעשה לו את נחת הרוח הזאת?

רק בתנאי שנהיה יותר יחד, ותמיד נבחר בבורא. שהוא הסיבה לכל השינויים שקורים.

שאלה: האם ניתן לחזק את הצל דקדושה, איזה תכונות יש לצל דקדושה, ואיך אנחנו משפיעים עליו?

רק אם תהיו יותר מחוברות ביניכן.

שאלה: כתוב במאמר שאם אין האדם משתדל במצב של הסתרה, שיש לו עוד מקום להתפלל שה' יקרב אותו והוא מתרשל בזה, אז שולחים לו הסתר ב'. מה זה אומר שהאדם לא מתרשל בעבודה, ואיך לא להתרשל?

כשהאדם משתדל לא לעזוב את המצב שלו, ולהתקרב לגילוי.

תלמידה: איזו רגישות צריכה להיות לנו לעניין של ההסתרה, ואיך לשים לב שאנחנו בהסתרה?

ככול שאנחנו יכולים יחד עם החברים, בחיבוק בינינו, לברר את המצב המשותף שלנו. זה מה שאנחנו צריכים לגלות.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לברר את המצב המשותף. במצב המשותף לא צריך לדבר על המצב הפרטי של כל אחד, אלא על היחסים בעשירייה בינינו, זו הכוונה?

כן.

שאלה: האם אני צריך להצדיק את הבורא גם כשאני מרגיש שהוא מנתק אותי מהעשירייה?

בכל מצב אתה צריך להצדיק אותו ולבקש ממנו תיקונים.

תלמיד: האם זה המצב של פריו ערב לחכי?

כן.

שאלה: האם התפילה היא אור ישר שפועל על הכלי, וכך מאפשר לנו לראות את גדלות הבורא?

כן.

שאלה: האם קיים הבדל בין אור פנימי לאור התפילה?

זה לגמרי לא אותו דבר.

שאלה: לגבי המחזוריות בין הסתר ראשון והסתר שני שעליה מדובר. אם האדם מתאמץ בהסתר הראשון, האם יכול לקרות שהוא לא יגיע הסתר שני?

כן. אם מספיק לו הסתר אחד והוא מתחיל לתקן, אז בשביל מה לתת לו גם הסתר שני?

שאלה: כאשר אצלנו, בחיים הפרטיים משהו שבור, אז מורגש שזאת הפרעה שרוצים לעבוד עליה וזה כואב לנו. אבל כשאנחנו לא קשורים בינינו, שזה שורש כל הבעיות, אז אין לנו כאב על זה. על מה לעבוד כדי שתשומת הלב הזאת תעבור לשורש הבעיה, לחוסר הקשר, שהמחשבות יהיו סביב זה?

צריך להשתדל להתרכז בבעיה אחת, במקור שלה, בסיבה שלה, וכל הזמן לחשוב על זה.

תלמידה: האם אתה אומר את זה לי אישית או לעשירייה?

אני אומר לך. תנסי לעשות את זה ותראי איך זה עוזר.

שאלה: האם צל הוא חוסר תיקון פנימי ששולח הבורא בכדי שהאדם ירבה בתפילה ויעבור ממצב של הסתר לאור, יודה לבורא?

כן.

שאלה: הסתר כפול הוא הצל של סטרא אחרא, אבל אני מבינה שעלינו להיות תחת צל דקדושה, אז איך להיכנס, איך לנוע למצב הזה?

לא חשוב, תמשיכו, אתם תלמדו.

תלמידה: אני כאילו נכנסת להסתר כפול.

מובן.

שאלה: איזה פחד להחזיק דווקא כשיש את האמונה? אני רוצה שהבורא לא ינסה אותי בדברים שאני לא יכול לחושב עליהם, אבל אני יודע שאני צריך להחזיק איזה פחד כדי להמשיך לעבוד באופן קבוע. איזה פחד עליי להחזיק?

קודם כל פחד שאתה תתנתק מהקבוצה.

שאלה: האם במצב ההסתר אנחנו רק בהודיה לבורא על המצב, או אנחנו יכולים לדרוש לברר את הסיבות למה הוא נשלח?

זה לא כל כך חשוב לנו. זה לא תלוי רק בך, אלא בכל הכלים האחרים שנמצאים בתהליך התיקון.

תלמיד: האם זה לא ניתן בכדי שנבין את מחשבת הבריאה הכללית?

לא. מחשבת הבריאה הכללית מובנת.

שאלה: אם אנחנו מכסות את כל המצבים שמגיעים באהבה מהחברות, האם זה סימן שאנחנו במצב של בצילו חמדתי?

בדרך כלל כן.

שאלה: האם חפץ חסד זה צמצום?

חפץ חסד זה לא צמצום. זו נשמה או רצון שמשתוקק לגלות חסדים.

(סוף השיעור)