"מחברים את ישראל"

הרצאה 22.09.16 – עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

מנחה: שלום לכולם. ערב טוב. שלום לכל מי שבא לכאן לבאר-שבע, שלום למי שצופה בנו דרך הפייסבוק בארץ, בעולם. אנחנו הגענו לכאן עם ד"ר מיכאל לייטמן במסגרת המסע שלנו "מחברים את ישראל". לפני כמה שבועות הרב לייטמן יצא למסע לאיחוד העם, אותו התחלנו בצפון הרחוק בכפר הנשיא, היינו בחיפה, היינו בחדרה, היינו בתל אביב, היינו באשקלון, והיום אנחנו כאן. נקווה שיהיה לנו ערב מהנה.

כן, אני מגיע לפעמים גם לבאר שבע, יש לנו כאן קבוצה מאוד יפה, טובה, מאוד וותיקה, חזקה. ובאולם הזה הייתי כבר כמה פעמים, נתתי כמה שיחות. אני שמח מאוד להיות שוב. אנחנו עושים את הסיבוב הזה לפני ראש השנה, כדי פשוט להיכנס לכל אותה האווירה של ראש השנה, שבכל זאת צריכה להיות בחיים שלנו, בנו. אנחנו מצפים שתהיה לנו שנה טובה, חדשה, באמת בהתחדשות יפה וטובה, בביטחון, ברוגע, בשגשוג, בבריאות.

האם אנחנו באמת יכולים לראות התקדמות בזה? חכמת הקבלה אומרת שכן, אם אנחנו נעשה, אז יהיה. למה? היא מסבירה שהכל תלוי בעצם בעם ישראל. המעניין הוא, שבכלל הכל תלוי בעם, לא בממשלה, לא בכל מיני שרים, חברי כנסת, גם לא באמריקה, לא באירופה ולא באף אחד, גם לא בשכנים שלנו. אלא הכל תלוי בעם ישראל.

אם עם ישראל מתחבר, הוא מעלה את עצמו למעלה מכל הבעיות והצרות, ואז הוא ממש שולט בחיים שלו במלואו, הוא בעצמו לבדו וזהו. ולכן מה שאנחנו צריכים זה למצוא חיבור, שיהיה לנו חיבור יפה במשפחה, בעיר, במדינה, בכל אותם הסכסוכים שאנחנו ממש עייפים מהם, ולא יודעים איך לברוח מהם, כי הכל תלוי באמת בחיבור.

העם שלנו הוא עם מיוחד, כי הוא נולד מהחיבור. הוא לא כמו העמים האחרים שהם נולדו מאילו הורים והתפתחו כך ממשפחות ליותר ויותר, עד שהגיעו לממד של עם. אנחנו לא. אנחנו על ידי אברהם אבינו שאסף מכל מיני עמים קטנים שהיו בבבל העתיקה, לפני שלוש וחצי אלף שנה. אז אברהם נתן כרוז, "מי שרוצה להתחבר שיבוא אליו", וכך התחברו סביבו אנשים, נציגים בעצם מכל העמים הקטנים, ממשפחות, מחמולות שהיו שם בבבל. כמו שכותב לנו רמב"ם, ומזה הוא נעשה עם ישראל.

זאת אומרת, מה המיוחד בעם הזה? זה לא עם ביולוגי לפי זה שהוא יצא ממשפחה אחת, אלא עם אידיאולוגי, שאנחנו מתחברים בינינו מלמעלה מכל ההבדלים. כמו שאברהם אז דיבר ש"על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים הכוונה על כל ההבדלים שיש בין כולם, שאנחנו לא מרגישים קרובים במיוחד. אנחנו גם רואים שעם ישראל הוא לא כמו כל העמים שיכול לחיות במקום אחד, אלא הוא עם שכל הזמן מתפזר, ואם לא לוחצים עליו מבחוץ, אז הוא בכלל היה כבר נעלם בין כל העמים.

וזה מפני שאותו השורש הביולוגי גנטי שיש בכל העמים, אין לנו, אלא רק אידיאולוגיה. ואם היא לא קיימת, אם אנחנו נפלנו מאהבת אחים לשנאת חינם כבר מלפני 2000 שנה, אז יוצא שאנחנו נמצאים במצב של חורבן. החורבן הוא בינינו. החורבן זה חורבן הקשר בינינו, ולכן אם אנחנו רוצים בהחלט שתהיה לנו שנה חדשה, שנה טובה, ושלא נהיה תלויים באף אחד, שנהיה באמת עצמאיים, אז אין כאן שום תנאי אחר חוץ מהתנאי הזה של חיבור בינינו. ולכן זה מה שאנחנו צריכים ללמוד, איך לעשות את זה.

וכמה שאנחנו חושבים שחכמת הקבלה היא מדברת על כל מיני דברים נסתרים, אז זה מה שנסתר, נסתר הקשר הטוב בינינו. וכל החכמה הזאת בסופו של דבר היא מדברת רק על החיבור בעם ישראל, רק להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" חוץ מהתקופה שבה הייתה החכמה הזאת חיה בתוך העם, והיו משתמשים בכל העצות, בכל התרגילים שחכמת הקבלה מספרת שאנחנו צריכים לעשות. לכן אנחנו צריכים שוב לחדש בנו את השורש הזה הלאומי, שהוא, רק בתנאי של חיבור בינינו אנחנו יכולים לחדש אותו. ואז מיד אנחנו נרגיש את החיים החדשים, האחרים, כוחות חדשים, ביטחון והכל.

העניין הוא שאתם בטח שמעתם שאנחנו באים ממערכת שנקראת "אדם", "אדם הראשון". למערכת הזאת כולנו היינו קשורים פעם יחד בשורש שלנו, בכלל כל בני האדם, כמה שהיו שם. אחר כך המערכת הזאת נשברה, זה נקרא "חטא עץ הדעת", והחלקים שלה התרחקו זה מזה. ומאז, מכל המעשה הזה של הפילוג, של השבירה, התרחקנו זה מזה. ומאז אנחנו נמצאים במצב כזה. חוץ מקבוצת אברהם, חוץ מעם ישראל שחלק קטן בהיסטוריה היה מחובר ממש "כאיש אחד בלב אחד".

חוץ מזה, כל יתר האנושות וגם אנחנו נמצאים במצב השבירה, חוץ מהתקופה הזאת, מאברהם, שהייתה 1500 שנה לפני הספירה עד מלפני 2000 שנה. זאת אומרת, 1500 שנה סך הכל אנחנו היינו חיים בחיבור. זה בתקופה מאברהם עד תחילת הגלות האחרונה. ולכן אם אנחנו רוצים באמת להגיע לחיבור, אז אנחנו צריכים שוב להתחבר.

לכן עלינו לעשות אותם המעשים אומרת חכמת הקבלה, כמו שעשה משה, שהוא חילק את העם לעשיריות ולימד אותם איך להתחבר בעשיריות, איך להתחבר בקבוצות קטנות. כי אם אנחנו מתחברים, אז אנחנו יכולים להוציא מתוך החיבור שלנו כוח נוסף, הכוח החיובי, הכוח שמחבר אותנו. כי מהטבע שלנו אנחנו כולנו אגואיסטיים, אנחנו בכוח השלילי, בכוח הדחייה.

כמו שכתוב, "בראתי יצר רע", אבל "בראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". את האור הזה אנחנו יכולים להוציא רק בתנאי שאנחנו מתחברים, ואז אנחנו נתחיל להרגיש עד כמה אנחנו נמשכים זה לזה, עד כמה אנחנו יכולים להיות כמנגנון אחד, עד כמה אנחנו יכולים לשחזר אותה המערכת שנקראת "אדם" שכולנו מחוברים יחד. לזה האנושות כולה רוצה היום להגיע.

אנחנו רואים שכל המשבר הזה הגדול שנמצא באנושות, הוא גם נובע מזה שאנשים לא מחוברים, ולכן יש בעיה גדולה לכל העולם, ולכן גוברת האנטישמיות, כי בתת ההכרה הם מרגישים שאנחנו אשמים בזה כי יש לנו את שיטת החיבור, ואנחנו לא מממשים את זה, ולא פועלים כ"אור לגויים" שאנחנו יכולים למסור את שיטת החיבור הזאת לעמים אחרים.

לכן, עכשיו לקראת ראש השנה, אני מאוד מקווה שאנחנו נגיע להבנה שכל העתיד שלנו תלוי רק בחיבור בינינו, ולא סתם במילים יפות. כמו שאנחנו אוהבים לדבר. אלא לממש את מה שאנחנו משתדלים לעשות במסגרת הפעילות שלנו.

ולכן אנחנו פותחים כל מיני קורסים, קמפוסים לאנשים, למי שרוצה את זה לעשות. נקווה שגם בבאר שבע יש לנו כבר את זה. אבל גם נחדש, ואולי נפתח עוד ועוד כאלה קבוצות, ואנשים יוכלו להרגיש מבפנים עד כמה הם מצטיידים גם בכוח הטוב. הם יוכלו למסור את זה לילדים שלהם, לקרובים, למכירים במקומות עבודה. אנחנו פועלים אפילו בבתי סוהר, בכל מיני מקומות, כדי להסביר את שיטת החיבור. ובאמת אנחנו רואים עד כמה שזה נכנס לאט לאט לתוך העם, ומביא פירות.

זה בעצם מה שאני רוצה להגיד לפני השאלות. אם תרצו בבקשה לשאול. לא חשוב מה, לא חשוב באיזה נושא, נשתדל לענות על כל מה ששייך לחכמת הקבלה. בבקשה, לא להתבייש.

שאלה: הבנתי שאמרת שתפקיד הגברים זה ללמוד את חכמת הקבלה, ותפקיד הנשים זה ללמוד את חכמת החיבור. מה זה בדיוק חכמת החיבור ואיך על הנשים לעשות את התהליך של הלמידה?

חכמת הקבלה מתחלקת לשניים, לחכמת הקבלה עצמה שם מדובר על הלימוד, שזה "עץ חיים", "ספר הזוהר", "תלמוד עשר הספירות", שם יש באמת הרבה מאוד לימוד, לימוד די עמוק ולא פשוט. החלק הזה שייך במיוחד לגברים. אנחנו מתאספים ולומדים בכל מיני צורות, בכל מיני מקומות, יש כאלה שבערב, יש כאלה שבלילה, לפנות בוקר לפני שהולכים לעבודה, יש כאלה שפעם בשבוע, פעמיים וכן הלאה, בכל מיני צורות.

נשים, לפי שורש נשמה, יש להן תיקון שונה קצת. הן לא חייבות, לא שאסור להן, הן לא חייבות ללמוד את החלק הזה שלומדים הגברים, אלא יש עוד חלק שגם גברים וודאי נמצאים בו והוא חכמת החיבור, וזה שגברים לומדים בעשיריות. לנשים שייך רק החלק השני, חכמת החיבור. אלה מאמרים שכתב מקובל גדול הרב ברוך אשלג, אנחנו לומדים אותם במסגרת הנשים, וגם אגרות, מאמרים של בעל הסולם ועוד.

אבל חוץ מלימוד, כמו פיזיקה בוא נגיד, מהי חכמת הקבלה ב"תלמוד עשר הספירות" או ב"עץ חיים"? היא מסבירה איך בנוי העולם העליון, המערכת שמנהלת אותנו שאנחנו נמצאים בתוכה, ואיך על ידה כשהיא משתנה אנחנו משתנים, ומבצעים את כל הפקודות של המערכת הזאת. לנשים זה לא חובה, תיקון הנשמה שלהן הוא לאו דווקא דורש את זה, אמנם זה לא אסור.

משתתפת: הבנתי שבעל הסולם תמך בפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית.

פסיכולוגיה מטריאליסטית. כך כתוב, זה בכתבים שלו.

משתתפת: האם יש איזה קשר בין הפסיכולוגיה המטריאליסטית לבין חכמת החיבור? האם אפשר לשלב כלים מהפסיכולוגיה ההומניסטית שדוגלת בחיבור?

לא. הרבה מאוד בפסיכולוגיה מעוות, זה כל הזמן משתנה, אין שם דברים ברורים, קבועים ומוחלטים. אנחנו לא יכולים להשתמש בזה. אם תכנסי סתם לראות הגדרות מה זה אגו, מה הן כל מיני תופעות בגוף האדם, קודם כל זה גם נמצא במשבר, גם הפסיכולוגיה, כמו כל המדע, אמנם פסיכולוגיה זה לא מדע. מצד הפסיכולוגיה, אנחנו לא יודעים על טבע האדם הפנימי שום דבר ברור ומוחלט, ולכן לא יכולים, לא.

אבל בחכמת הקבלה כשאנחנו לומדים, אנחנו מקבלים ידיעות על כל פנימיות האדם, אני לא זקוק לפסיכולוגיה. כמה שלמדתי וידעתי, ברוך ה' שכחתי, ממש. אין שום טעם, כי ההגדרות לא נכונות, לא מדויקות. אני לא מדבר על פסיכולוגיה שמשתמשים כלפי בן אדם קצת ליישב אותו, לייצב אותו, על דברים כאלו, אבל ממש לעומק הדברים, לא, אי אפשר לקשור יחד.

שאלה: בפתיח שלך דיברת על חיבור כתנאי לקיימות, לשגשוג של העם. כך אני מבינה.

כי זה הנושא העיקרי שחכמת הקבלה מדברת עליו, מפני שהיא מדברת על תיקון העולם, תיקון העולם הוא על ידי חיבור בין בני אדם.

משתתפת: אני לא נגד זה, אני דווקא מתחברת מאוד לזה.

זו המציאות, אנחנו לא יכולים להיות נגד או בעד, אלא חייבים להיות קשורים זה לזה. כי כל המשבר הנוכחי, גירושין, בעיות במשפחות, בעיות בכל מקום, וזה שאנחנו לא יכולים היום לנהל את העולם, זה הכול מפני שאנחנו לא מתאימים לטבע הכללי שהוא כולו עגול.

משתתפת: אבל אנחנו עדים למציאות שלנו שמה שקורה אצלנו עכשיו בעם זה לא בדיוק חיבור.

נכון.

משתתפת: אז אם זה קורה וזה קורה כבר, מה אומרת הקבלה על כך?

הקבלה אומרת שאנחנו נמצאים במשבר, משבר עמוק, אנחנו נמצאים בגלות, גלות מהחיבור, ושהדברים האלה לא יכולים להימשך הרבה זמן. אנחנו קיבלנו הזדמנות לחזור לארץ ישראל ולהקים כאן מדינה, וחכמת הקבלה אומרת שזאת הזדמנות בלבד, עוד מעט ההזדמנות הזאת יכולה להיפסק אם אנחנו לא נממש את הזמן לנכון, לתיקון שלנו, והתיקון שלנו הוא רק חיבור בין כולם.

לכן בואו נתחיל לדבר על החיבור, על מה שאנחנו יכולים, כי אז אנחנו כעם. עד היום אנחנו לא עם, כי "עם ישראל" זה מושג שקיים רק כשאנשים מחוברים ביניהם, ואנחנו ההיפך.

משתתפת: זאת ההזדמנות האחרונה שלנו.

זאת הזדמנות, ואם אנחנו לא נממש אותה, חכמת הקבלה אומרת שאנחנו נצא בחזרה לגלות והעולם יגיע למלחמת עולם שלישית, זה כתוב.

כל מה שאני אומר מי שרוצה לדעת איפה זה כתוב, כל התלמידים שלי גם בבאר שבע מכירים את המקורות, ויכולים להראות לכם.

שאלה: מתקרבים החגים, ראש השנה בפתח סוכות ושמחת תורה, זו הזדמנות נפלאה לראות את המכרים, החברים, המשפחה שביום יום אנחנו לא כל כך רואים. איך אתה ממליץ להשתמש בזמנים הנהדרים האלה שכולם מתאספים סביב שולחן עם מלא מטעמים וברוח טובה, אנשים מרוככים, הלב נפתח שסוף סוף רואים אחד את השני, איזו המלצה יש כדי להשתמש בזמנים האלה כדי יותר לחבר, יותר לקרב?

אנחנו לומדים את זה בקורס שלנו. באים אנשים ואנחנו מושיבים אותם, כמו שאנחנו יוצאים לכל מיני מפעלים ובתי סוהר ועשינו את זה גם בבתי ספר, אנחנו מושיבים אותם בעיגול ויש לנו שיטה שלמה. לא לנו, חכמת הקבלה כך מלמדת אותנו איך להגיע לחיבור בינינו, זה בדיוק במעגל, זו חכמת המעגל, זה ה"מניין" מה שנקרא, שכך אנחנו צריכים לבנות את עצמנו.

מנחה: יש ספר שקוראים לו "ימים טובים", "חגי ומועדי ישראל בראי חכמת הקבלה". מה שמיוחד בספר הזה שהוא לוקח את כל אחד מהחגים, למשל את כל החגים בתשרי שציינת, ומסביר בדף אחד או שניים את העקרונות הרוחניים שנמצאים בכל חג. ובדיוק מה שביקשת הוא כבר עושה בשבילך, הוא ממליץ לך איך לעשות חיבור כזה קטן בין אנשים שמתאים לחג, הצעה למעגל קטן, למשהו שמחבר, איזה תרגיל, לכל חג וחג משהו שמתאים לו.

אני ממליץ לאימהות לשבת עם הילדים, בכלל למשפחה, לזוגות, עם ההורים כשנפגשים בחגים וכן הלאה, זה קודם כל. אנחנו לא מבינים מה אנחנו גונבים מעצמנו ועד כמה אנחנו יכולים להוסיף כוח הטוב. כי בינתיים אנחנו קיימים רק לפי כוח הרע, ואם כל אחד ואחד מאיתנו "בראתי יצר רע" כמו שכתוב, הוא רק יצר הרע, אז אנחנו צריכים להוסיף כוח הטוב. בחברה אנושית זה לא קיים, יש אותו בדרגות דומם, צומח וחי אבל אצל בני אדם לא קיים כוח הטוב, אנחנו צריכים לגלות אותו כוח הטוב מהטבע, וזה בדיוק הנושא של חכמת הקבלה.

לכן עכשיו היא מתגלה והיא מלמדת איך לעשות זאת. אם אנחנו נעשה, אנחנו נסדר את עצמנו בצורה נפלאה וגם כל העולם ישתנה מיד אלינו. כתוב על זה בספר הזוהר, שברגע שאנחנו מתחילים להסתדר, זאת אומרת להתחבר, כל העולם מתחיל להרגיש שבנו יש משהו חיובי. כי בעצם למה השנאה, האנטישמיות, כל הבעיות האלו כלפי ישראל? מפני שמצפים בתת ההכרה מאיתנו למשהו טוב, לא יודעים בדיוק מה, אבל זאת הסיבה. ואם אנחנו מביאים את הטוב הזה, ופעם הבאנו אותו קצת, אז אם נצליח להביא אותו, מיד נשנה את היחס אלינו מקצה לקצה.

מנחה: אומר ספר הזוהר.

"שישראל עשה אותם הקב"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל."

ומוסיף בעל הסולם. "וכאשר יושלמו בני ישראל, עם דעת השלם יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם".

והראי"ה קוק מוסיף "בישראל שורה סוד האחדות של העולם".

מצד אחד, אנחנו צריכים להבין שזה מציאותי, רואים את זה מתוך המערכת בין כל באי העולם, בכל העמים, ולכן אנחנו לא יכולים לברוח מכך. זה לא שיהיה קצת טוב יותר בבאר שבע, או בתל אביב, אלא שזה ממש תפקיד של כל עם ישראל לדורות, אין מה לעשות. מצד שני, אם אנחנו מגיעים לכך, אנחנו זוכים לשגשוג, לחיבור, לכל הטוב שרק יכול להיות וכולם יתמכו בזה. זאת אומרת "הכדור בידינו" מה שנקרא.

שאלה: ניסיתי לדמיין קבוצה של אנשים שמסתובבים ואדם בשם אברהם, קורא להם לחיבור, וחלק מהם מסכימים. אני מנסה לחשוב על הקשר ביני, 3500 שנה אחרי זה, לבין הרגע הזה, אותי אף אחד לא שאל על חיבור, נולדתי לתוך עם יהודי, הבחירה לא הייתה בידיים שלי, אני התגלגלתי לתוך הסיטואציה הזאת, מה באמת הקשר?

במה בחרת בחיים שלך חוץ מזה?

משתתף: לא בחרתי בחיבור הזה.

אבל במה בכלל בחרת? בכלום.

משתתף: אבל איך אני בכלל קשורה לקבוצת אנשים אקראית שאמרה כן לחיבור?

אנחנו נמצאים במערכת כללית ובה כל אחד ואחד מאיתנו הוא אגואיסט, אינדיבידואליסט. אנחנו היינו מלכתחילה קשורים זה לזה בכל מיני קשרים, כמו במערכת, כמו בגוף שלנו שכל האיברים קשורים, בהרבה הרבה קשרים. ואחר כך כל הקשרים האלה נקרעו, זה נקרא "חטא עץ הדעת", זאת אומרת המערכת התפרקה ואז כל אחד ואחד כביכול קיים בפני עצמו.

ויש קבוצה קטנה, אבל מיוחדת שנקראת "ישראל". והקבוצה הזאת קובעת, ישראל זה נקרא "לי ראש", מה שיקרה לכל יתר המערכת, כמו שהראש שלנו קובע מה יקרה בגוף. אנחנו מדברים על אומות העולם ועל ישראל, החלק הזה שנקרא "ראש" (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

בבל הייתה כל הציביליזציה לפני 3500 שנה פחות או יותר. האנשים בבבל שהרגישו שהם שייכים לאותה אידיאה, לאותה מטרה, כמו אברהם שהיה כוהן בבלי, הוא היה מטפל בעם, נמרוד היה מלך, ואברהם, ועוד כמה כאלה היו מטפלים בעם מהצד האידיאולוגי שלו.

אברהם הרגיש שהם נכנסים למשבר, המשבר דרך אגב היה מאוד דומה למה שקורה היום, הם התחילו לאבד את כוח השליטה על עצמם, ואז הוא גילה שכל הבעיה היא בחוסר החיבור ביניהם. ואז הוא התחיל לקרוא לבבלים "בואו נתחיל להתחבר". כי מה זה "בבל"? בליל שפות. זאת אומרת הם הפסיקו להבין זה את זה, הפסיקו להתקשר זה עם זה, הייתה ממש הרגשה כמו שעוד מעט אנחנו נראה את זה בינינו, ואנחנו כבר רואים.

ולכן הוא חקר את העניין כי הוא היה חייב לפי התפקיד שלו, על כך מדובר בספרים, והוא גילה שיש בטבע כוח חיובי, כוח חיבור, כוח עליון ואנחנו רק צריכים לגלות איך אנחנו פונים לכוח עליון? על ידי זה שאנחנו נעשים דומים לו.

אם זה כוח החיבור, אם נעשה חיבור בינינו, נניח איזו קבוצה קטנה, עשירייה, והעשירייה הזאת משתדלת להיות קשורה, זה יכול להיות חמישה אנשים, לא חשוב, אבל הם משתדלים להיות קשורים זה בזה בחיבור ביניהם, אז במרכז החיבור ביניהם הם יתחילו להרגיש את כוח החיבור, את הכוח עליון.

כך מגלים את הבורא, חכמת הקבלה היא חכמה לגילוי הבורא לנברא בעולם הזה, כך ההגדרה שלה, בצורה כזאת מגלים, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות בסופו של דבר. אז אם נעשה את זה בעם שלנו ואפילו בחלק מהעם, אנחנו בזה נגרום לכל יתר העם ולכל העולם תיקון. ובמיוחד מה שרציתי להגיד, שאנחנו משפיעים כמו ראש, ה"ראש", החלק הזה של ישראל לתוך אומות העולם, אנחנו משפיעים בהכרח את התיקון שנקרא "אור לגויים".

משתתף: אז מה שאתה מנסה לעשות כרגע זה כמו אברהם, אתה עושה כרוז, זה קול קורא לאדם לבחור להיות בזה, או שאנחנו צריכים לבחור כמו אז בנקודה ההיא שלפני 3500 שנה?

לא, אנחנו לא צריכים לבחור, כי אנחנו סוחבים אתנו את הנקודה הזאת של החיבור, ולכן אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לעשות את זה. לא שואלים יהודי אם הוא רוצה להיות יהודי או לא, אלא שיגלה ויממש.

וחוץ מזה, אפילו חוץ מהיהודים, היום יש עוד הרבה אנשים בעולם שגם באים ומתחברים לאותו התהליך, וזה מתוך ההתכללות. כי היינו באומות העולם 2000 שנה, היינו בגלות, וכתוב "לא יצאו ישראל לגלות אלא לצרף להם נשמות הגויים". אז מתוך זה שאנחנו היינו מעורבים עם הרבה עמים 2000 שנה, גם משם אנחנו מרגישים שישנה נטייה גדולה מאוד לחכמת הקבלה ולחיבור. ויש לנו גם קבוצות גדולות בכל העולם, כשני מיליון תלמידים.

אורן: ציטוט מספר 132 מתוך ספר "שפת אמת".

"בני ישראל נעשו ערבים לתקן כל העולם כי הכול תלוי בבני ישראל, כמו שמתקנים את עצמם נמשכים כל הברואים אחריהם".

שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות בהמשך למה שאמרת, שבעצם המצב הולך ונהיה קשה בתוך ישראל, והתפקיד שלנו הוא בעצם החיבור, וכל העולם לאט לאט סוגר עלינו. בזמן העתיק היו הנביאים, הנביא היה נותן צעקה וממש מזעזע את העם, ונכון שרדפו אותו. מה אנחנו צריכים לעשות כדי לזעזע את העם שיבין שבעצם הזמן הולך ואוזל, מה עושים בכיוון החיובי להגיע למצב הטוב?

אני לא יכול להגיד משהו מיוחד שאת לא יודעת או לא יכולה לנחש. אנחנו נמצאים היום ברוך ה' עם חכמת הקבלה, עם ספרים, עם הרבה מעגלים שלנו, נמצאים באינטרנט בכל העולם. אנחנו פועלים ב- 80 מדינות, אנחנו מתרגמים ל- 40 שפות את הספרים שלנו, אנחנו מתרגמים כל שיעור שלנו בשידור ישיר ל-27 שפות, יש הכול.

זאת אומרת, היום אדם שרוצה לדעת יש לו הכול, הוא נכנס לאתר בחינם, יש לו כל מה שהוא רוצה, וזה אפילו מדורג אפילו הרמות. וחוץ מזה, אנחנו צריכים באמת להשתדל להגיע לכל אחד, לא לחכות עד שהייסורים יחייבו את האנשים לשאול, מה לעשות ושאין לאן לברוח, וכן הלאה.

אבל על מה שדיברנו על פי חכמת הקבלה, כבר לפני 10 ו 15 שנה, היום זה ברור שזה התגלה בדיוק בצורה כזאת, אפשר להיכנס לאינטרנט, מה שהיה נניח בשנת 2000 ומה שקורה היום, זה בדיוק אותה הצורה גם לעולם וגם לישראל.

אני לא נביא, אבל באמת אנחנו צריכים כמה שיותר לפזר את הידיעה הזאת, שכל העתיד הטוב שלנו הוא רק בחיבור, לא בלימוד חכמת הקבלה, אלא בחיבור בצורה הפשוטה, חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לעשות זאת.

אבל המימוש הוא רק על ידי החיבור, וזה בכל הרמות ואנחנו עושים את זה, אנחנו יוצאים לטיילת בתל אביב ועוד לכל מיני מקומות, אנחנו פועלים בבתי מלון, איפה שרק אפשר, אז מי שליבו "דואג בקרבו" מה שנקרא יכול להצטרף.

אנחנו צריכים הרבה אנשים, שכל אחד יידע לספר לשני, שאם נתחיל את החיבור, אתם תראו עד כמה שאתם מקבלים מבפנים איזה חום, איזה כוח טוב, מחייה, נותן בריאות, נותן שלום, נותן קשר, הכול תלוי בכוח הזה, זה כוח החיים. ככה אנחנו חיים רק מהכוח השלילי, "בראתי יצר הרע", ויש לנו הארה קטנה מאוד מהיצר הטוב. ואף אחד לא מדבר על החיבור, על אהבה בעם, אף אחד, זאת אומרת הגלות נמשכת.

שאלה: מהו כוח המאור המחזיר למוטב?

כדי להתחבר אחד לשני אנחנו צריכים שיהיה בינינו קשר. קשר בין אחד לשני, והקשר הזה אין. ככול שאנחנו מתקדמים יותר ויותר ומתפתחים, האגו עולה יותר ויותר, כל הזמן יש דחייה, הקשר בינינו יותר ויותר רחוק. איך לבנות את הקשר? אנחנו לא יכולים, כי אם אני כאן ואתה שם, ושנינו במינוס, וכל אחד דוחה את האחרים ודואג רק לעצמו, אז אנחנו מתרחקים, יש בינינו נתק. לכן אנחנו צריכים כוח חיובי, אין ברירה.

(ראו שרטוט מספר 2) בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ, מה שנקרא נקודה שבלב, בכל אחד ואחד, גם בך וגם בי, זה נקרא חלק א-לוה ממעל. לכן אם אנחנו, אתה ואני רוצים להתחבר בינינו ואנחנו עושים מאמצים, חכמת הקבלה מסבירה לנו איך לעשות את המאמצים האלה, אז יוצא שהכוחות השליליים שלנו עוד יותר מתרחקים, אבל זה טוב, כי בינתיים אנחנו מתחברים בינינו באמצע. וכשאנחנו מתחברים אז במאמץ הזה של החיבור שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש כוח חיובי, אתה יכול לקרוא לו יצר טוב. כך אנחנו מגיעים לתיקון. זה נקרא תיקון.

שרטוט מס' 2

שאלה: אנחנו מכירים כל מיני מילים, כבוד, אמונה, ענווה, בחירה, מה הקשר בין המילים האלה לבין מילים שאנחנו פוגשים בכתבים של המקובלים?

בחכמת הקבלה כול אוצר המילים שלנו מקבל צביון אחר, פירוש אחר. אני לא יודע למה האנשים הרגילים מתכוונים במילה תורה, אבל תורה זה אותו כוח שפועל עלינו כשאנחנו רוצים להתחבר בינינו. כוח האור, השפעה, זה נקרא "תורה". "בראתי יצר רע", את המצב השלילי, ו"בראתי תורה תבלין", "כי המאור שבה מחזירו למוטב". יש לה כוח חיובי שמשפיע ומחבר בינינו, מחזיר אותנו לטוב. זה נקרא "תורה".

בכל אחד מאיתנו, גם בך וגם בי, יש תרי"ג רצונות וכולם כולם רעים, גם אצלך וגם אצלי, תרי"ג. ( ראו שרטוט מספר 3) אם אנחנו מתקנים כל רצון ורצון לחיבור, זאת אומרת הוא היה בפירוד ואנחנו מתקנים אותו לחיבור, זה נקרא שאנחנו עושים "מצווה". בחכמת הקבלה זה קצת אחרת ממה שנהוג בעם, כי העם לא מתעסק בחיבור. לכן תורה זה פירוש אחר, ומצווה פירוש אחר, זאת אומרת ל"תורה ומצוות" יש לך כבר פירוש שונה. וכך כול המילים, כול דבר.

שרטוט מס' 3

שאלה: האם יש לנו בחירה או לא?

יש לנו בחירה יחידה וזה להיות במעגל, אני אומר בשיא הרצינות. במעגל הזה יש נניח עד עשרה אנשים ואני אחד מהם, אני מקבל מכולם, מכל תשעה האנשים אני מקבל רצון לחיבור שנקרא חיסרון. זאת אומרת להגיע לחיסרון הזה על ידי זה שאני כאילו מלקט אותו מהאחרים, זו הבחירה החופשית היחידה. וחוץ מזה, כול מה שתגידי, הכול מתרחש בך ופועל בך ללא שום בחירה מצידך, רק שפשוט את לא יודעת למה את רוצה, למה את עושה. איך פתאום יש לך דחפים, מאיפה הם באים, מאיפה כל המחשבות באות, הרצונות וכן הלאה? את לא יודעת, אבל אין לך בחירה.

אם לומדים את כל המערכת שבה אנחנו קשורים יחד, אז אין לך שום בחירה, אלא רק להצטייד בחיסרון לחיבור מהאחרים. כי רק החיבור חסר כאן. חוץ מזה, הכול הוחלט, כך שאין יותר מה לעשות. אבל כשאנחנו מממשים את הבחירה החופשית הזאת, יחד עם זה אנחנו מגלים, בכל יתר הפעולות שלנו, כמה אנחנו לא חופשיים.

משתתפת: אם אני בוחרת לאיזו אוניברסיטה ללכת, אז אני בעצם לא בחרתי.

לא, שום דבר. לא רק זה, אלא בכלל.

משתתפת: הכול כבר כתוב מלמעלה ואני לא בוחרת כלום?

את קשורה למערכת הכללית באין ספור חוטים, ממש במיליוני חוטים ואת נמצאת בה. חוץ מזה אין לך שום בחירה, שום פעולה חופשית.

משתתפת: לא הבנתי למה הרצון לחיבור זה חיסרון?

זה נקרא כך. למה חיסרון? כי את מרגישה שזה חסר. האם חיסרון לדבר גדול זה לא טוב? אם לא היה לי חיסרון לא הייתי לומד. חיסרון זה לאו דווקא דבר שלילי.

משתתפת: אבל אתה לא בוחר ללמוד או לא ללמוד.

כאן אני כן בוחר, כי אני נמצא בעשירייה ואני פונה לכל אחד ואחד.

משתתפת: את העשירייה הזאת אני צריכה לחפש או שאני כל הזמן בתוכה?

את תראי אחר כך שגם את זה את לא בחרת.

משתתפת: אם את העשירייה אני לא בוחרת, איך אני יודעת שאני בתוכה?

תעשי מאמצים להיות בתוכה ואחר כך תגלי שאלה לא המאמצים שלך, אלא כך המערכת חייבה אותך. זה כמו בגוף שלנו, האם יש משהו שאנחנו יכולים להפעיל? זו מערכת סגורה. זה דווקא מאוד הגיוני, זה מאוד מסתדר, אנחנו רואים את גם עכשיו בעולם. ככול שאנחנו מגלים עכשיו את חוקי הטבע, אנחנו רואים שהכול סגור, הכול גלובלי, הכול תלוי זה בזה וזה בזה, ואיפה האדם? גם האדם בעצמו הוא חלק מהמערכת. זה נקרא הסתרה, אנחנו נמצאים בהסתרה ואנחנו לא מרגישים עד כמה אנחנו נפעלים על ידי המערכת, על ידי המטריצה הזאת.

משתתפת: זאת אומרת גם אם קבלתי איזו החלטה ואחר כך הגעתי למסקנה שההחלטה הזאת הייתה לא נכונה?

לא חשוב, אפילו אלף פעם.

משתתפת: זה בכלל לא היה תלוי בי, לא אני החלטתי.

לא. זה נקרא "אחור וקדם צרתני". זאת אומרת המערכת הזאת מכוונת אותך ומחברת אותך. היא מחבקת אותך מאחור ומקדימה, מההתחלה ומהסוף, מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה, ואני מדבר בכלל על כל מה שקיים עוד לפני ארבע עשרה מיליארד שנה ועד שנסיים את כל התיקון שלנו. בהתקדמות שלנו אין שום דבר שלא מחובר, שלא נקבע מראש. מההתחלה ועד הסוף אין שום דבר חדש.

בהתחלה הכול שבור, הכול רע ובסוף הכול צריך להיות טוב, ורק באמצע ישנה בחירה. על ידי החיסרון שאנחנו מוסיפים, על ידי זה שכל אחד מתרשם מהשני אנחנו יכולים להגביר את המהירות, זה דבר אחד. דבר שני במקום שהייסורים ידחפו אותנו מאחור, אנחנו יכולים להתקדם על ידי משיכה שלנו קדימה, על ידי חיסרון, על ידי רצון נוסף קדימה. במקום ייסורים אנחנו מתקדמים במשיכה יפה קדימה, בזה אנחנו מרוויחים זמן, הולכים יפה ולא נכנסים לשום משבר וכן הלאה. לכן במה הכול תלוי? בחיסרון שאני מקבל מהסביבה, וזה תלוי בנו.

מה זה חיבור? חיבור זה נקרא שאני ומישהו אחר נמצאים בדאגה משותפת זה לזה. נניח שיש לי חבר ואני מתחיל לדאוג לו, מה זה לדאוג לו? אני צריך ללמוד מה הוא רוצה, לדעת, להרגיש מה הוא רוצה, את הרצונות שלו אני צריך לקחת לעצמי, זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו", ואז מתוך זה אני מתחיל להשפיע לו. אם אני ממלא את הרצונות שלו, משפיע לו מה שהוא רוצה, זה נקרא שאני אוהב אותו. כך מתחברים כל התאים בגוף שלנו, וכך אנחנו צריכים להיות מחוברים. אין בזה שום דבר מיוחד.

אלא מערכת נכונה, טובה, בריאה, גם מערכת ביולוגית, כל הטבע, כולם קשורים כך, בצורה כזאת זה בזה, שכל אחד מרגיש את השני וממלא את השני ולא את עצמו, ובצורה כזאת כולנו מתקיימים. זה החוק של המערכת האינטגראלית, לזה צריכים להגיע. רוצים או לא רוצים אבל נצטרך להגיע לזה, או על ידי ייסורים או על ידי משיכה יפה.

שאלה: הייתה שאלה בקשר לבחירה, ועלה לי המשפט "הכול כתוב והרשות נתונה". האם הבנתי נכון שהרשות נתונה זאת אומרת ללמוד את חכמת הקבלה?

לא, דווקא אל תחשבו שחכמת הקבלה אומרת שכולם צריכים ללמוד. כולם צריכים להשתמש רק בחלק קטן ופרקטי ממנה. חכמת הקבלה מסבירה לנו את כל המערכת שקיימת בכל המציאות, איך הכוח העליון, הכוח החיובי מנהל אותנו דרך המערכת הזאת, את כל אחד לחוד ואת כולנו יחד. ללמוד זאת לא הייתי ממליץ להתחיל. אלא מי שממש ליבו דואג בקירבו, שחייב ללמוד את זה, אז הוא מגיע, ויש כאלו לא הרבה אנשים.

אבל אני כן ממליץ להשתמש במה שחכמת הקבלה נותנת בצורה פרקטית לכל אחד, לעם ישראל ואחר כך בכלל לכל העולם. כי כתוב "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים וינהרו אליו כל הגויים" וכולי. לכן אנחנו צריכים לקחת את החלק הפרקטי ובו להשתמש, וזה באמת לא הרבה.

בקשר למה שאת אומרת לגבי הבחירה, והרשות הנתונה, יותר טוב וכדאי לך לקרוא את "מאמר החירות", את יכולה למצוא אותו באתר האינטרנט שלנו והוא נמצא גם בכתבי בעל הסולם. הוא כתוב בצורה מאוד קלה, זאת אומרת לרמה רגילה ואם תרצי אחר כך נוכל להסביר לך עוד יותר.

זה מאוד חשוב, כי אנשים מבזבזים המון כוח בחיים שלהם לעשות משהו שלא ילך להם, או ילך באחוז קטן שגם ככה הם היו מקיימים. אם היינו כולנו אפילו במקצת שמים לב למקום של הבחירה שלנו, היינו חיים בחיי גן עדן. קודם כל היינו מגלים את הכוח העליון, ומי שמגלה את הכוח העליון, את הבורא, כבר מתחיל להרגיש את עצמו שהוא קיים בעולם הנצחי, בעולם השלם. הוא מעלה את עצמו למעלה מהחיים והמוות הגשמיים, הוא כבר לא מרגיש שהחיים שלו נגמרים עם החיים הגשמיים כי הוא כבר מתחיל להתקשר לנקודה שבלב, זאת אומרת לחלק אלו-ה ממעל, הוא מתחיל לפתח אותה.

בכל אחד מאיתנו יש אגו גדול, רצון אגואיסטי, שלילי ויש לו חלק קטן שהוא כאילו חיובי שנקרא "נקודה שבלב", שמשתוקקת להכיר את הבורא. אנחנו מרגישים את זה כהשתוקקות לדעת בשביל מה חיים, למה חיים, מה סוד החיים, מה הטעם בחיים. לחיות אין דבר כזה, אין להן משיכה כזאת (ראו שרטוט מס' 4).

אז חכמת הקבלה מממשת את הנקודה הזאת, היא אומרת איך לדכא את הרצון לקבל האגואיסטי ולפתח את הנקודה הזאת. איך להתחיל ממש להגדיל אותה, וכשאני מתחיל להגדיל אותה היא מתחילה להתמלא במה שנקרא "אור עליון", "כוח עליון" ואני מגלה את הבורא. הנקודה הזאת היא נקודה נצחית, האגו שלי לא, והנקודה הזאת כן. ואז אני מתחיל להרגיש שאני שייך לחיים נצחיים עד כדי כך שאין מוות. אם אדם משיג את הרמה הזאת שהוא כבר משייך ודבוק לנקודה שבלב, אז הוא כבר שייך לרמה אחרת, הוא כבר לא שייך לדרגת החי.

שרטוט מס' 4

כי יש לנו דרגות, דומם, צומח, חי, הגוף שלנו הוא דרגת חי והנקודה שבלב שייכת לדרגת המדבר, לדרגת האדם, ואנחנו רוצים לשחזר אותו, להרכיב את המערכת שנקראת "אדם" (ראו שרטוט מס' 8). "אדם" זה נקרא חיבור כל הנקודות שבלב במערכת אחת, זה נקרא "אדם". למה? כי כשאנחנו מחברים אותן יחד את כולן, אנחנו בזה דומים בטבע לכוח עליון, לבורא, לכן זה נקרא "אדם", מהמילה "דומה".

שאלה: אני אמא לשלוש בנות, יש לי חברות שיש להם כבר ילדים אחרי בית ספר, אחרי הצבא ואין להם כל כך רצון ללמוד, ואפילו לא לעבוד. הם רוצים לטייל בחו"ל, לעשות חיים. מה זו התופעה הזאת?

זה לא רע לעשות חיים. חכמת הקבלה פונה לאנשים שמרגישים לחץ. במשך ההיסטוריה אנחנו התפתחנו והתפתחנו, והאגו שלנו כל הזמן גדל, גדל ועכשיו הוא גמר לגדול, והתחיל להתעגל (ראו שרטוט מס' 5). גדלנו אלפי שנים עד שהגענו למצב של היום ולכן אנחנו מרגישים משבר. מי שמרגיש אותו, מרגיש, ומי שלא, לא. אם אין לך רצון, אין לך דחף, את חיה והכול בסדר גמור אז אי אפשר לבוא אלייך ולחייב אותך לעשות משהו. חכמת הקבלה מגיעה בגלל שהגענו למשבר. משבר בעצם נקרא המקום שעליו האישה יושבת בזמן הלידה ומולידה, המקום הזה נקרא "משבר".

שרטוט מס' 5

מנחה: בעברית זה גם "אובניים" וגם "משבר" אבל השם היותר מוכר של זה הוא "אובניים".

המשבר הזה הוא לא באמת משבר, אלא הוא מחייב אותנו להתעגל, וכשאנחנו כבר בצורה עגולה אנחנו יכולים לעלות לדרגה אחרת. כי היינו בדרגת דומם, צומח, חי ועכשיו אנחנו צריכים לעלות לדרגת המדבר (ראו שרטוט מס' 5)

אז מי שכבר מרגיש שיש בו את זה ושואל "מה הטעם בחיים? בשביל מה? למה לי?" וכן הלאה, לפי הייאוש שיש בעולם, לפי הסמים, לפי כל מה שאנחנו רואים שהמון אנשים נמצאים במצב שלא מספק אותם, לכן חכמת הקבלה מתגלה, כך מקובלים כותבים. אבל מי שלא מרגיש את זה אז ממש אין כפייה ברוחניות, אין כפייה.

מנחה: בקשר למה שהזכרת לפני רגע, בהקדמה לספר הזוהר בהקדמה כתוב כך.

"הגוף שלנו, בכל מקריו וקניניו האפסיים, אינו כלל הגוף שלנו האמיתי, שהרי הגוף שלנו האמיתי, כלומר, הנצחי, השלם בכל מיני שלמות, כבר הוא מצוי עומד וקיים, בא"ס".

שאלה: אנחנו במשפחה כבר לומדים איתך כמה שנים את חכמת הקבלה ומצפים באמת שהחכמה הזאת תתפשט גם פה באזור שלנו, באזור שאנחנו חיים בו ושיותר אנשים יגלו אותה ויתחברו אליה. מצד שני מה שקורה פה זה שפתאום אנחנו אלופים בכדורגל. באר שבע אלופה וכולם פה באופוריה מטורפת. ואז מה שקורה זה שכולם באמת מסתובבים פה מבסוטים, הכול טוב, ולא רק זה גם נצחו עכשיו באירופה. פתאום יש הישגים עצומים בכדורגל, כולם בזה, ואף אחד לא מעניין אותו כלום.

מנחה: "אור לגויים".

רואים במה אפשר לסתום את עם ישראל.

שאלה: אז השאלה היא בעצם, למה הגענו למצב כזה, אולי יועילו קצת ייסורים?

לא, לא ייסורים, בשום פנים ואופן לא, ולמה? אנחנו צריכים להתקדם מהמצב הטוב. הכדורגל הוא לא זה שמפריע, אנחנו יכולים גם עמו להמשיך בחיבור. זה שכולם באופוריה כזאת וכולם מרוצים זה יעבור עוד חודש, עוד חודשיים, צריכים לעשות עבודה יום יומית בלי להתחשב, תאמין לי.

בשנת 92, 93, אחרי שהמורה שלי הרב"ש נפטר, התחלתי לדבר ברדיו ביום שישי מתשע עד עשר, או משמונה עד תשע בבוקר, ומזה התחילו לבוא אנשים, כך לאט לאט התחלתי. היום זה כבר מפעל גדול, ואנחנו זקוקים לאנשים, כי בזה תלוי העתיד של עם ישראל.

אתם דואגים לעצמכם ומתגלה חכמת התיקון, חכמה שנותנת לנו יכולת לחזק את המשפחה, שהילדים בבית ספר לא ייתנו מכות זה לזה כמו שזה עכשיו, שיהיו יחסים יפים בעבודה וכן הלאה. והעיקר שכל העם יהיה חזק ויחיה בביטחון. אם אנחנו נתחיל להתחבר, אתה לא תרגיש שום פעולה רעה מעבר לגבול, זה פשוט חוקי הטבע. אנחנו מפעילים את השונאים שלנו שהם יהיו שונאים, ולכן אנחנו צריכים לעבוד על זה.

אני כותב על זה פעמיים בשבוע מאמרים ב-ynet, אתם יכולים להיכנס לשם ולקרוא. באנגלית אני כותב פעם בשבוע ב"ג'רוזלם פוסט", ועכשיו גם פעם בשבוע בעיתון "הארץ" באנגלית, לא לקהל מקומי. אני מפרסם, ב"ניו יורק טיימס", ומהשבוע הבא גם ב"ניו יורק פוסט" ועוד ועוד איפה שרק אפשר. חייבים לעשות משהו.

אני מפרסם ליהודים האמריקאים, אבל גם כאן בישראל [אנחנו מפרסמים] כמה שאפשר, זה עולה הרבה כסף. אבל כאן במקום אתם יכולים יותר ויותר להרחיב את העבודה.

משתתף: איך אני ניגש לסתם אדם ברחוב שהולך למשחק כדורגל, שם הוא מרגיש חיבור, כי כולם נמצאים שם?

חס ושלום, ודאי שלא. לאדם כזה אני לא מגיע. אני מאחל לו כל טוב, כולל קבוצת הכדורגל שתצליח. אני אומר בשיא הרצינות, חכמת הקבלה מסתכלת על כל הדברים האלה בצורה מאוד עממית. מה שגורם טוב לאנשים, יחס טוב, מצב רוח טוב, זה טוב, צריכים לכבד את זה. ולכן אין לנו שום יחס שלילי לכל המשחקים האלה. איפה שטוב לעם, שיהיה. אנחנו רק צריכים להביא אותו למצב שיהיה באמת טוב. גם היום וגם מחר וגם לילדים ולנכדים, ובעיקר זה ביטחון. ביטחון בגבולות, וגם יחס של העולם אלינו, שזה מתחיל להיות ממש מאוד מאוד מדאיג.

שאלה: המילה "חיבור" מאוד מתעתעת. כי יש אנשים שנראה שהם בחיבור, או ההיפך, יש אנשים שהם לא נראים בחיבור, אבל בעצם הקבלה שלהם היא גדולה יותר מאנשים שנראים בחיבור. אז למה אנחנו משתמשים במילה "חכמת החיבור" ולא במילה "חכמת הקבלה"?

לא, קבלה זה משהו אחר. קבלה זה איך לקבל את האור העליון, התגלות הא‑לוהות. וכאן אנחנו מדברים על החיבור בינינו.

משתתף: המילה חכמת החיבור, זה כאילו אתה מביא משהו מהעולם הזה, וחכמת הקבלה זה כבר חוקים שלא מתקיימים בעולם הזה.

אני מבין את ההסבר שלך, אבל זה כך, אין מה לעשות. וחוץ מזה הסברנו מה זה חיבור. (ראו שרטוט מס' 6) אנחנו יכולים להיות מנותקים זה מזה, ואז בינינו יש מרחק, והמרחק הזה קובע כמה שאנחנו רחוקים. אנחנו יכולים להתקשר זה עם זה, שיש בינינו איזו נקודה משותפת בלבד, או לפי התכונות שלנו, הרצונות שלנו וכן הלאה. אנחנו יכולים להיות מחוברים כשיש בינינו שטח משותף. נגיד יש לנו תינוק ואז גם האבא וגם האמא קשורים במשהו זה עם זה. אולי בדברים האחרים לא, אבל אלו הצורות שקיימות בחברה האנושית.

בצד אנחנו מדברים על צורה אחרת. היו לי רצונות, [ועכשיו] אני נכנס לחבר ולוקח חסרונות מהחבר, את מה שהוא רוצה. ואז אני לוקח את הרצונות שלו יותר גבוה מהרצונות שלי ומתחיל לעזור לו, מתחיל לטפל בו. זה נקרא "חיבור", כשרצונות שלו הם יותר חשובים לי מהרצונות שלי.

כך באמת פועלת מטריצה, כך פועל הגוף. אף תא לא חי לעצמו, אחרת הגוף לא היה קיים. תאים שמתחילים לחיות לעצמם, זה תאי סרטן.

שרטוט מס' 6

שאלה: זה צריך להיות דו צדדי?

אם מדובר על המערכת הכללית האינטגרלית, אז זה דו צדדי, בין כולם, לא רק בין אחד לשני, אלא בין כולם. ואז מה קורה? אף אחד לא חי לעצמו, אבל הם מרגישים כוח שממלא אותם, שזה נקרא "בורא", וזה מעלה אותם לדרגה יותר עליונה של קיום.

שאלה: אח שלי כתב באחד השירים שלו, תן מעצמך ולא את עצמך. האם זו הכוונה?

מנחה: יופי.

שאלה: יש יצר רע ויש יצר טוב. אז למה אי אפשר להגיע בלי היצר הרע ליצר הטוב? ולמה במעגל שאנחנו אפילו לא יודעים באיזה יצר בא האדם, כולם מגיעים ליצר טוב?

קודם כל אי אפשר להיות אחד בלי השני. יצר רע חייב להיות, זה כמו מינוס ופלוס ובכל המציאות אין לנו אחד ללא השני. אין חושך בלי אור ואור בלי חושך. לכן אנחנו צריכים להיות באיזון בינינו, ובאיזון בין כל אחד ואחד, ובאיזון בכל המערכת הכללית. ולכן יצר רע ויצר טוב הם חייבים להיות מאוזנים, ואז זה לא רע ולא טוב, אלא שניהם משלימים זה את זה. כך זה פועל. כל העבודה שלנו זה להגיע להשלמה.

שאלה: רציתי להודות לכבוד הרב שטרח והגיע לברך אותנו ולהאיר לנו את אזור הדרום.

אני מקווה שאתם תמשיכו.

משתתף: נאמר, "ונתתי לכם את החיים ואת המוות, ובחרתם בחיים". בקונטקסט הזה, מה זאת אומרת חיים, אם הרב יכול להרחיב קצת, בלי עניין הפטירה?

להרחיב אני לא יכול. יש מאמר שנקרא "מאמר החרות", תיכנסו לאתר או ל"כתבי בעל הסולם", תקראו, יש שם מלא חומר. בחירה חופשית זה נושא שמדאיג כל אחד, היא עוזרת לנו לחסוך זמן וכוח, ולהשיג בחיים משהו שבאמת אנחנו יכולים להשיג וזה תלוי בנו. כי במה שלא תלוי בי, בשביל מה לי סתם לטרוח? אז כדאי ללמוד את זה, ואם זה לא מספיק, או כן מספיק, לא חשוב, תכנסו לקורסים שלנו ונמשיך יחד.

מנחה: תכנסו לאתר שלנו "קבלה לעם", kab.co.il ותראו את המאמר עם הסברים, עם כל מה שיש. ומי שרוצה לדעת עוד, מוזמן להצטרף, יש לנו כאן סניף בבאר שבע, ומיד אחרי החגים נקיים כאן הרצאת מבוא בחכמת הקבלה לקראת פתיחה של כיתת לימוד חדשה.

הרב לייטמן, סכם בבקשה את הערב.

הסיכום מאוד יפה. התחלנו בצורה כזו שאנשים לא ידעו מה לשאול והמצב השתנה, מצב הרוח, היחס. אתם יודעים עכשיו קצת על מה מדברת חכמת הקבלה, על החיבור, על החיים, על המצב שלנו בחברה האנושית בכלל, על כדור הארץ, על כל אחד מאתנו ועל ישראל במיוחד. איך לבנות משפחה יפה, להסתדר עם הילדים, בזוגיות. הכול בעצם, כי הקשר בונה את הכול, מהחיים הקטנים הקטנטנים, אפילו בדומם, כשמינוס ופלוס, אלקטרונים ופרוטונים מחוברים יחד ובונים את האטומים, ועד כל המציאות הגדולה, כולל הנשמה הכללית, הכול זה חיבור. זאת אומרת, נוסחת החיבור היא נוסחה של כל המציאות.

ולכן זה מה שלומדת חכמת הקבלה ומלמדת אותנו. ועל ידי זה אנחנו יכולים לקרב את הכוח העליון, להתחיל להרגיש אותו, להתחיל להרגיש איך אנחנו שייכים לכל הדברים האלה. אנחנו יוצאים, מתעלים מעל גדר זמן, תנועה ומקום ואנחנו נעשים חיים ברמה אחרת.

כמו שאמר לי המורה שלי, הרב ברוך שלום אשלג, "כמו שבערב אתה זורק את החולצה לכביסה ומחר אתה לובש משהו חדש, כך אתה זורק את הגוף שלך ומלביש חדש". זה נקרא חיים וגלגולים.

אז בואו נגיע אפילו למצבים כאלו, למימוש כזה שלנו. נתעלה קצת, נדביק את עצמנו לנקודה שבלב ולא לדרגת החי של הבשר. הכול ניתן ויש לנו כוח מיוחד, עם מיוחד, מקום מיוחד, הכול. בואו נממש את עצמנו. נתחבר ויהיה טוב. תודה לכם.

(סוף ההרצאה)