שיעור בוקר 06.12.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 74, דף ע"ד, הסתכלות פנימית, "עגולים ויושר, כולל עשרה פרקים",

אותיות צ"ב – צ"ה

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', דף ע"ד, 74, "הסתכלות פנימית", פרק ח', אות צ"ב.

אות צ"ב

ההפרש מהשפעת האור, לסדר התלבשות האור.

"והנך רואה, את ההפרש הגדול, שיש בסדר השפעת האור העליון לפרצוף לסדר התלבשות האור בכלים. כי המשפיע צריך לבחינה העבה ביותר, כי אין אור היחידה מושפע לפרצוף, אלא כשנמצא שם מסך בכלי דבחי"ד דוקא, כמבואר, שמקודם לכן כשלא היתה שם עביות זאת, אלא עביות קלושה ממנו, דהיינו מבחי' ג', לא היה אפשרי לאור החשוב הזה, שנק' יחידה, שיהיה מושפע בפרצוף, ועכ"ז, כשנמשך האור החשוב הזה לפרצוף, אינו מתלבש בכלי דבחי"ד, אלא בזך מכולם, דהיינו בכלי דכתר."

שאלה: האם אור היחידה מושג על ידי המקובלים? אנחנו הרי מדברים על כך שבחינה ד' נמצאת תחת צמצום?

זו לא אותה בחינה ד'. בחינה ד' היא בכלל כל הרצון לקבל. האור שנכנס לכל הספירות, שבהן כל התכונות, כל הרצונות נמצאים באיזו התאמה לאור העליון, אז הוא לפי ההתאמה, לפי השתוות הצורה ממלא את הרצונות האלה, וכך הוא מתלבש בהם.

מלכות, זו לא אותה מלכות שהיא מצומצמת, אלא אותו רצון לקבל. בכל ספירה וספירה ישנו רצון לקבל. מלכות שעושה אור חוזר, היא בעצם מתערבבת עם התכונות של ט' ראשונות ומוסיפה להן רצון לקבל, לכל תכונה ותכונה, ואז כל תכונה הופכת להיות לכלי לגילוי הבורא. אחרת זה לא יכול להיות שהנברא יגלה את הבורא אם לא יהיה בנברא רצון לקבל, עביות, ושהרצון לקבל יקבל איזו התאמה לאור העליון, איזה סוג, צביון של האור העליון, וזה נקרא "ספירה". הרצון לקבל שרוצה להידמות לבורא מקבל איזשהו אופן להידמות לבורא.

תלמיד: מה שאמרת עכשיו על זה שמלכות מתערבבת עם ט' ראשונות. כשאנחנו מתחברים עם החברים, משתדלים להתחבר, עם איזה תכונות אנחנו מתחברים אצלם, עם הרצון לקבל או עם ההשתוקקות שלהם להשפעה?

רק עם ההשתוקקות שלהם להשפעה ולבורא.

שאלה: כאן הוא מדגיש שהכתר שבד', אם אין לו מסך, הוא לא מקבל אף אור בכלל. נכון?

בטח, כן.

תלמיד: זו עביות שצריכה להגיע לדרגה כזאת שהוא יוכל לקבל יחידה של "כתר"?

זה הכי עבה ולא הכי דק. בגלל שהוא הכי עבה ויכול להיות גם בצורת ההשפעה, אז הוא נעשה הכי דק כלפי האור העליון, והאור העליון יכול להתגלות בו בצורה הגדולה ביותר, כאור היחידה.

שאלה: למדנו שאין אור ללא כלי. אז מה זה ההפרש בין האור לכלי?

כלי זה רצון לקבל, אור זה רצון להשפיע, בצורה כללית. איזה הבדל יש בין אור לכלי? הם הפוכים זה לזה.

תלמיד: למה יש הפרש בין האור לכלי? הרי אם אין כלי אז אין אור.

אני לא יודע מה אתה מדבר. מה כתוב שעל זה אתה שואל? אתה לקחת שתי מילים ממשהו ושואל על זה. "כלי" זה נקרא רצון לקבל שיש עליו צמצום, מסך, אור חוזר, ובזה הוא מתאים את עצמו לאור. זאת אומרת אורח עשה על עצמו צמצום, מסך, אור חוזר, משפיע לבעל הבית. בצורת ההשתוות שלו עם בעל הבית הוא מקבל מבעל הבית ובעל הבית מקבל ממנו, ואז הם מתקשרים זה לזה.

שאלה: אני מרגיש שאני מפספס את הפסוק. "ההפרש מהשפעת האור, לסדר התלבשות האור.", מה זה ההפרש הזה?

ההפרש, כשהאור משפיע הוא משפיע לכלי בצורה הזכה ביותר. הכלי שמקבל הוא מקבל ומשפיע לאור בחלק העבה ביותר בו. ככה זה עובד.

תלמיד: ומה זה מסך בבחינה ד' שהוא כאילו נמצא בכלי כתר?

כי אם אני יכול להשפיע מבחינה ד' דעביות, אני מגיע באור החוזר שלי עד לרמה של הכתר, אני ממלא את הכלי דכתר. יש ערך הפוך אורות וכלים, עד כמה שהכלי, דהיינו עביות עם המסך, יותר עבה, יותר גדול, האור החוזר שלו הוא יותר גדול, ואז הוא יכול לגלות את הבורא בדרגה גבוהה יותר.

אות צ"ג

כל אור הבא לפרצוף אינו מקובל

אלא בכלי דכתר.

"ועד"ז בחינת אור החיה, שאינה מושפעת, כי אם במסך שבכלי דז"א, דהיינו בחי"ג, ומ"מ כשמתלבשת בנאצל, אינה מתלבשת בכלי דז"א, אלא בכלי הזך יותר, דהיינו בכלי דכתר, כמבואר. ועד"ז, בחינת אור הנשמה אינו מושפע, אלא במסך עב מבחי' ב' בכלי דבינה, אמנם כשמתלבשת בו, אינו מתלבשת אלא בכלי דכתר. וכן אור הרוח, שאינו מושפע, אלא במסך דבחי"א בכלי דחכמה, מ"מ, כשמתלבש בו, אינו מתלבש בכלי דחכמה, אלא בכלי הזך יותר, דהיינו כלי דכתר, כמבואר. הרי, שכל אור ואור הבא לפרצוף, אינו בא לו בתחילה, אלא בכלי דכתר, כדאמרן, שכל המקבל אינו מקבל, אלא בכלי הזך יותר, ואף על פי שההשפעה הגיעה לו בכלי העב יותר והבן היטב."

זו באמת בעיה מאוד גדולה להבין את זה ואיך מתקשרים הדברים האלה יחד. עד כמה שהכלי הוא יותר עבה ומשתמש בעביות יותר גדולה, הוא נעשה בעצם בחלקו יותר זך ויכול לקבל אור יותר גדול. אם העביות דבחינה ד' יכולה להיות עם המסך, בתוך שימוש על מנת להשפיע, אז היא מסוגלת לגלות אור הכתר. אם בחינה ד' יכולה לגלות רק את עביות דבחינה ג' על מנת להשפיע, אז היא מגלה את האור העליון בקומת חכמה וכן הלאה. יש כאן ערך הפוך אורות וכלים.

קשה לנו מאוד לקלוט את זה. זו הייתה בעיה גם לבעל הסולם להבין את הדברים האלה כי הם לא מוסברים ממש בכתבי הקבלה לפניו. וכשהוא גילה בדיוק את הדבר הזה, אז נעשה הרבה יותר ברור וקל הקשר הנכון בין הכלי עם העביות ועם הזכות ועם המסך ועם האור החוזר והתלבשות האור הישר, עם כל המכאניקה הזאת, שבחכמת הקבלה מדברים על זה אבל בעצם מקובלים לא היו מסוגלים להביע את זה. זאת אומרת, הם גילו את הדברים האלה אבל הביטוי לזה לא היה מספיק, ורק בעל הסולם הוא בעצם סידר את זה כך בצורה נכונה.

שאלה: לא ברור למה כשהוא מתלבש בכל הכלי הוא כותב שהוא בא בתחילה בכלי דכתר. מה זה אומר שהוא בא בתחילה בכלי דכתר?

לפי השתוות הצורה האור מתלבש קודם כל בכלי שמתאים לו ביותר, וזה כלי דכתר כי הוא הכלי הכי זך. זה רצון לקבל שנמצא בצורה הקרובה ביותר לאור.

תלמיד: מה זה אומר שעל כל בחינה הוא מתלבש בתחילה בכלי דכתר?

כן. כי כל בחינה ובחינה של האור היא קודם כל מגיעה דרך הכתר לכל יתר הכלים. כי כלי דכתר, מאיפה הכלי דכתר? העביות הגדולה ביותר עם המסך, כלומר עם הזכות הגדולה ביותר.

תלמיד: כלומר כלי דכתר של אותה הבחינה עם אותו המסך, או כתר בכלל של כל הפרצוף?

כתר של כל הפרצוף, כי כל פעם יש לך פרצוף חדש.

שאלה: קודם הבנתי שמסך עומד רק בפה דפרצוף. לפי הטקסט כביכול יש מסך בכל ספירה. האם מדובר על חלק הספירה הזאת במסך שבפה?

מסך עומד בפה דראש של הפרצוף ומחבר את כל הספירות ואת כל המסכים, ואנחנו כך מכוונים אותו שהוא עומד בפה של הפרצוף. אבל באמת אין דבר כזה ברוחניות. אם אנחנו נדבר בצורה נכונה, אין פה, אין ידיים ורגליים ושום דבר, אלא בכל מקום איפה שיש רצון, שם חייב להיות מסך. צמצום, מסך ואור חוזר. אבל סכמתית אנחנו מדברים כך, מציירים את זה בצורה כזאת.

תלמיד: זאת אומרת נכון לדמיין שמסך עומד בבחינה ד'?

כל הפרצוף זה רצון לקבל בכל מיני צורות, ובכולו כולו יש צמצום בהתאם לרצון לקבל ומסך בהתאם לרצון לקבל. אבל כדי שאנחנו נדבר על משהו קונקרטי, איך הוא מגיב על האור העליון וכולי וכולי, אז אנחנו מחלקים את זה לראש, תוך, סוף, ולכל החלקים, לכל הפעולות.

שאלה: מי נהנה בכלי דכתר כשבכלי דמלכות יש מסך במערכת הפרצוף?

הם עובדים יחד. לא יכול להיות אור בכלי דכתר אם המלכות לא תעבוד. אפילו שאנחנו אומרים שהאורות נכנסים מכלי דכתר וחכמה לבינה וכן הלאה, אנחנו צריכים להבין שכל הדברים האלה הם עובדים יחד. רק כדי להסביר לנו את הדברים אז כך אנחנו מגלים את זה. גם כלפינו, כשאנחנו מחוצה לרוחניות, אנחנו מרגישים שיש כאן התפתחות וכן הלאה. כשאנחנו יוצאים לרוחניות, שם כבר אין זמן, אין תנועה, אין מקום, אלו כבר הבחנות שונות אחרות.

תלמיד: כלי דמלכות מרגישה את אור היחידה?

לא. אם אתה מדבר על כלי דמלכות עצמו, ודאי שלא. אור היחידה הוא מתגלה בכלי דכתר.

תלמיד: אנחנו הרי אומרים שאנחנו מגלים בנו בנרנח"י במידה מסוימת.

אז אתה מגלה גם במלכות נרנח"י שלה, אבל לא נרנח"י הכללי.

שאלה: ההבחן בין כלי לפרצוף, האם בכל פרצוף יש חמישה כלים, חמישה פרצופים עובדים ביחד?

חמישה כלים יש בכל פרצוף ופרצוף או עשר ספירות, לא יותר ולא פחות.

שאלה: ביחס לעשירייה, מה זה כלי דכתר?

כלי דכתר בעשירייה, זה שכולם יחד מתחברים בעביות הכי גדולה שביניהם, מכוונים לבורא על מנת להשפיע, ואז הרצון הזה שהוא כולו מכולם ומכוון בעל מנת להשפיע בעביות הכי גדולה, בכוונה הכי גדולה, הוא נקרא הכתר שלהם.

אות צ"ד

העגולים אינם מקבלים האור העליון

משום שאין בהם עביות

"ומהמתבאר תבין ג"כ, למה העגולים אינם מקבלים שום השפעה מאור העליון, אלא כל האורות שבהם, צריכים לקבל מאור הקו, ואע"פ, שכלים דעגולים קודמים לכלים דיושר של הקו. והענין הוא פשוט, משום שאין בהם עביות כלל שכל ד' הבחינות שבהם הן בהשואה אחת, כנ"ל (ח"א פ"א אות ק' ד"ה עגול), ולפיכך, רק הכלים דיושר שבקו, שיש בהם מסך ועביות, המה המושפעים מהאור העליון, והעגולים מקבלים מהם."

תשמעו כל מילה שהקריין אומר.

אות צ"ד

העגולים אינם מקבלים האור העליון

משום שאין בהם עביות

בעיגולים אין עביות.

"ומהמתבאר תבין ג"כ, למה העגולים אינם מקבלים שום השפעה מאור העליון, אלא כל האורות שבהם, צריכים לקבל מאור הקו, ואע"פ, שכלים דעגולים קודמים לכלים דיושר של הקו." אבל הם מקבלים מהקו "והענין הוא פשוט, משום שאין בהם עביות כלל שכל ד' הבחינות שבהם הן בהשואה אחת, כנ"ל (ח"א פ"א אות ק' ד"ה עגול), ולפיכך, רק הכלים דיושר שבקו, שיש בהם מסך ועביות," אז "המה המושפעים מהאור העליון, והעגולים מקבלים מהם."

אחרי צמצום יכול להתפשט אור רק בתוך הקו, והקו כבר במשהו ממלא את העיגולים.

אות צ"ה

כל מדרגה שמקבלת ע"י אחר, ואין

בה עצמה בחינת ההשפעה,

נקראת נפש.

תראו איזו הגדרה, מעניינת מאוד, מיוחדת מאוד.

"ולפיכך נקרא אור העגולים בשם אור הנפש, כי זה הכלל, כל מדרגה שאינה מושפעת מהאור העליון, אלא שמקבלת הארתה על ידי מדרגה אחרת, הרי האור ההוא נקרא אור הנפש, או אור הנקבה." האור מתפשט בתוך הכלי ללא שום השתתפות מצד הכלי, שהכלי מושך אותו, מסדר אותו, נותן לו אפשרות להיכנס או לא, אין דבר כזה מצד הכלי. אם אין מצד הכלי שום השפעה על האור העליון, אלא האור נכנס בצורה כזאת כמו שהוא בוחר וחופשי, אז נקרא האור הזה "אור הנפש".

"וכיון שאין העגולים מושפעים מן האור העליון, אלא שמקבלים הארתם על ידי הקו, הרי הם בבחינת אור נקבה או אור הנפש. וגם בכלים דיושר נתבאר לעיל, (הסת"פ ח"ב אות פ"ה ד"ה ואחר) אשר אם נזדככה כל העביות שבמסך, הרי אין שם עוד השפעה מהאור העליון, ואין שם אלא הארה מהמדרגה הקודמת לה, שנקרא משום זה אור הנפש, ע"ש היטב."

שאלה: מתי מתחילה העביות, מתי שמתחיל המסך?

עביות מתחילה מתי שהכלי מרגיש שהוא רוצה להיות בקשר עם הבורא, במידה הזאת הוא מגלה את העביות שלו.

שאלה: לגבי אות צ', מה זאת אומרת שהעיגולים מקבלים מהיושר?

הקו ממלא את העיגולים, אנחנו דיברנו על זה. הקו עובר דרך כל העיגולים, מהעיגול הכי חיצון עד המרכז של כל העיגולים, ובג"ר של הקו, ג' בחינות ראשונות, כתר, חכמה, בינה, עוד אין בהן עביות, לכן הוא נמצא בהשתוות הצורה עם העיגולים, ולכן הוא ממלא את העיגולים, ג"ר דיושר ממלא את העיגולים. אבל ז"ת דיושר הוא כבר לא נמצא בקשר עם העיגולים, והוא עושה מרחק בין העיגולים שקשורים לג"ר של הקו, נגיד של הכתר, לג"ר של הקו של החכמה. ואז יוצא שיש לנו תמיד מרווח, מרחק, בין ג"ר דיושר שעליו מתלבשים עשר ספירות דעיגולים, לבין ז"ת דיושר שאין שם עיגולים. ואחר כך שוב בא ג"ר דיושר בדרגה נמוכה יותר וממלאים עשר ספירות דעיגולים ששייכים להם, ואחר כך ז"ת שלהם, שאין עליהם עיגולים. ככה זה קורה.

שאלה: לא ברור איפה נמצאים הכלים דעיגולים בפרצוף אם אין עביות?

כלים דעיגולים נמצאים בכל מקום כל עוד הם לא מסתדרים תחת צמצום, מסך ואור חוזר. מה שיש בכלל בטבע, זה הכול כלים דעיגולים. וכלים דיושר הם נמצאים רק במקובלים, במידה שהם יכולים לשלוט על הרצון שבכל מקום ומקום בבריאה.

תלמיד: אלה כלים רוחניים?

ודאי שכלים דעיגולים וכלים דיושר הם כלים רוחניים.

שאלה: יש הבדל בין כלים דעיגולים לפי יושר, אבל למה כתוב שמיושר מקבלים רק אור הנפש?

כלים דעיגולים לא יכולים לקבל יותר כי אין להם עביות, אין להם משיכה. ולכן, כל אור שממלא אותם נקרא אור הנפש, לפי האור שבא בצורה פסיבית מצד הכלים דעיגולים. אפילו שהכלים דעיגולים מקבלים אור גדול מאוד מהקו, שבקו זה היה אור היחידה, אבל כשהוא ממלא את הכלים דעיגולים, בגלל שהם לא מושכים, אין בהם עביות, אז האור שמתלבש בהם זה אור הנפש.

שאלה: אני לא מצליח להבין, מה רוצה הרצון הזה בלי עביות בעיגולים?

הרצון הזה שבעיגולים רוצה בצורה פסיבית להתמלאות באור לפי רצון שהבורא עשה לו ואין לו מעצמו שום דבר. ולכן זה נקרא כנקבה, שאין לו עביות תחת המסך. כל אור שממלא את העיגולים זה אור נקבה או אור הנפש. אתה יכול להגיד, איך זה יכול להיות אם האור הזה מגיע לעיגולים מהקו ובקו זה היה אור היחידה, הכי גדול? נכון, אבל העיגולים לא מושכים אותו אלא מתמלאים ממנו, לכן זה נקרא אור הנפש.

תלמיד: אז מהי בכל זאת היגיעה המינימלית של העיגולים, העבודה שלהם?

זו כבר לא שאלה, אין בעיגולים שום עבודה ושום יגיעה ושום משיכה, אלה כלים שהיו לפני צמצום א', מסך וכן הלאה.

שאלה: מה היחס בין העיגולים לבין האור העליון ובין העיגולים לבין כלים דיושר?

עיגולים קודמים לכולם.

תלמיד: גם לאור העליון?

לא, אבל האור העליון וכלים דעיגולים הם ממש אותו דבר, כי אם אנחנו מדברים על האור אנחנו כבר מדברים על זה שהוא קיים במשהו וזה כלים דעיגולים.

שאלה: האור של נפש הוא של עביות דשורש?

אור של נפש מגיע מעביות דשורש.

תלמיד: אז עוד אין מסך כדי לקבל אור הנפש?

למה לא? אם אין מסך אז בכלל אין שום אור. אלא אם אני לא יכול להיות בשום פעולה אקטיבית, רק לבטל את עצמי כמו עובר, אנחנו עוד לא עובר, אז זה נקרא שמתפשט בנו אור הנפש. נקווה מאוד שאנחנו נשיג את זה. זאת אומרת, אני לא מסוגל לעשות שום דבר כלפי התענוגים, כלפי הבורא, רק להתבטל. אני לא רוצה להשתמש בשום דבר שבי, רק להיות פשוט במסירות נפש לבורא, מה שרוצה לעשות איתי שיעשה. זה נקרא "נפש", זה דבר גדול מאוד.

זאת אומרת, על כל מה שהוא עושה איתי אני מסכים ולא עושה שום ביקורת. רע, טוב, משהו ככה או ככה, שיהיה, אם זה בא מהבורא בשבילי אני רוצה שיהיה הכול אותו דבר, מרע לטוב ומטוב לרע. וזה נקרא עובר, לכן הוא יכול להיות בתוך העליון ולגדול מהעליון, שהעליון יעשה עימו מה שהוא רוצה, אבל הוא רק מבטל את עצמו ולכן יכול על פני זה לגדול יותר ויותר באור הנפש. אתה מבין כמה שזה לא פשוט?

שאלה: הוא מבטל את עצמו מעל הכול וזאת תחושה של העליון באיזושהי מידה פשוטה ביותר שנקראת אור הנפש?

אז הוא מתחיל להרגיש שהוא נמצא בשליטה של העליון וזה נקרא אור הנפש. אבל לא שהוא נמצא בשליטה של העליון ואז הוא מבטל את עצמו, הוא צריך מראש לבטל את עצמו ואז הוא מרגיש שליטה של העליון.

שאלה: האם אפשר לומר שעיגולים ויושר הם כמו קו שמאל וקו ימין?

לא, עיגולים ויושר זה לא כמו שמאל וימין, זה לא נכון. עיגולים בכלל אי אפשר לשייך אותם, לא לשמאל ולא לימין ולא לכלום. עיגולים זה כלים שמגיעים מלמעלה ויושר זה כלים שהתחתון מפרמט אותם, מסדר אותם מלמטה.

שאלה: ניסיתי להבין מהו הקו האמצעי. אז אין קשר בין הקו האמצעי לבין עיגולים ויושר?

לא, אין.

שאלה: מהו כוח החיות שיש לאלו שאין להם נקודה שבלב ומקבלים את אור הנפש? מה המקור של כוח החיות שלהם?

של מי?

תלמיד: אנשים מקבלים כוח חיות, כי הרי בלי זה הם כמתים.

כן.

תלמיד: אנחנו מקבלים את אור הנפש כשרוצים לעבור לדרגת העובר ומתבטלים לחלוטין, מה קורה עם אנשים שאין להם את כוח הנפש, שהם לא ברוחניות?

הם נמצאים בגשמיות כמונו עכשיו ומקבלים את הכוחות שלהם לפי הדרגה שלהם, זה נקרא מחוצה לקדושה ואפילו מחוצה לקליפה, אלא קיימים "כולם כבהמות נדמו", ברצון לקבל הבהמי שלהם, שדואגים רק לקיום שלהם. אין להם מחשבות יותר גבוהות מאשר להתקיים, לשמור על עצמם וזהו. זה אנחנו.

שאלה: האם אפשר לומר שעיגולים זה המקום שבו מורגש שהבורא נהנה?

אני לא יכול להגיד לך על עיגולים דברים כאלה, לא. גם את הבורא אנחנו לא משיגים בעיגולים, אין השגה בעיגולים, אין אחיזה בעיגולים שאנחנו יכולים להגיד שככה זה קורה שם, לא. אני מצטער אבל אין לי מילים לזה.

שאלה: כשהעובר מרגיש את שליטת העליון, האם זה הרגע שבו הוא עושה צמצום, נקודת הלידה?

כן, אפשר להגיד.

שאלה: אמרת לפני רגע שצריך מראש לבטל את עצמו ואז מרגיש שנמצא בשליטת העליון. בפני מי הביטול?

כלפי העשירייה, דרך העשירייה אנחנו מגלים את הבורא. אם אני מתבטל כלפי העשירייה, כתוצאה מזה אני בתוך העשירייה מתחיל לגלות את הבורא. איך שרב"ש כותב, אני מגלה שקיימים רק החברים.

שאלה: למדנו היום שבכל מקום שיש רצון אנחנו צריכים שיהיה מסך, וגם למדנו שכל המציאות היא רצון לקבל. האם זה אומר שבכל מקום במציאות צריך שיהיו מסכים?

כן, ודאי. ולכן אנחנו, בני האדם שבעולם הזה, צריכים לגלות מסך על כל הרצונות המשותפים שלנו, ודומם, צומח, חי הם גם יתחברו אלינו, ואז יהיה הרצון הכללי שהבורא ברא כולו תחת המסך.

תלמיד: אם כן, איך כל מסך נבדל מהשני בתהליך גילוי הנרנח"י?

לפי העביות. העביות שונה, אז המסך הוא בהתאם לעביות, הם שקולים זה כנגד זה.

שאלה: מה נותן למקובל את הביטחון לעשות צמצום ולבנות את המסך?

החיבור שלו עם הקבוצה והביטול שלו כלפי המורה, כלפי הבורא. והאור העליון שכל הזמן מטפל בו, משפיע בו יותר ויותר, מביא לו את כל היסודות כדי לבנות נכון עביות, מסך ואור חוזר. האור העליון עושה את הכול, אבל אנחנו צריכים להשתתף כמה שאפשר. בקיצור, בסופו של דבר מה שאומרים מקובלים, תעשה את זה כמו ילד קטן ואז תצליח.

שאלה: מה זאת אומרת שיש רווח בין קו בדרגה תחתונה, ואם יש רווח איך מקבלים אור דרך קו?

בין העיגולים או בין היושר, בין יושר לעיגולים?

תלמיד: בין היושר. התחתון מקבל מהקו, מהיושר.

זה פשוט מאוד, את זה אנחנו למדנו, שמלכות דעליון היא הופכת להיות כתר לתחתון.

תלמיד: אבל מלכות דכתר דתחתון, יש רווח בין כתר דתחתון וקו. כתוב שיש רווח בין יושר ודרגה תחתונה. מה זאת אומרת שיש רווח בין קו ובין דרגה תחתונה?

איפה כתוב? אני לא רואה.

תלמיד: אני לא מוצא עכשיו, אבל הרבה פעמים קראנו שיש קו ויש רווח בין קו ודרגה תחתונה. הוא לא מגיע לדרגה תחתונה.

אני נמצא עכשיו במשהו אחר, בלבלת אותי. תמצא את המקום, אני עכשיו לא מסוגל לברוח, יש לי מחשבה אחרת.

שאלה: אנחנו לקראת סוף השיעור, אפשר לשאול לגבי החלק הראשון?

כן.

תלמיד: כמעט שבוע אנחנו משיעור לשיעור בקו אמצעי, ואנחנו בעשירייה דנים בזה הרבה. זה מאוד חזק, ממש מורגש שכל שיעור אנחנו סוחטים עוד איזו טיפה לתוך העניין הזה, ובמקביל רואים גם כמה שהעולם זקוק בדיוק לזה, זה בדיוק מה שחסר היום בעיקר בכל העולם המערבי. האם ההסבר שלנו תלוי לגמרי בגילוי הפנימי של זה או שהעבודה להסביר את זה, לנסות להסביר את זה, והעבודה לגלות את זה בעשירייה תלויות אחת בשנייה?

אני לא חושב שאנחנו יכולים להסביר את זה לעולם, כי האגו ששולט על בני אדם לא ייתן להם אפשרות אפילו לשמוע את זה. איך יכול להיות, אם אני מחזיק בשחור והם אומרים לבן, זה במינוס וזה בפלוס, זה השפעה וזה קבלה, כאלו וכאלו. כולם מרגישים את עצמם הפוכים מהאחרים ולא מבינים שזה יכול להסתדר רק אם אנחנו מתעלים מעל כל ההבדלים. כשאני מתעלה לחיבור עם האחרים, בנטייה שלי לחיבור, אז אני מוצא את הקו האמצעי, את הבורא, שהוא מחבר בינינו. אני פשוט לא חושב שניתן להסביר. אפילו לעצמנו, אתה צודק שאנחנו כבר שבוע נמצאים בזה ולא יכולים להמחיש את זה, להרגיש את זה.

כדי להביא לתחתונים, אתה צריך לתת להם דוגמאות כאלה שהם ירגישו, אתה צריך לתת להם את זה על מגש, על צלחת שהם יטעמו. אבל עדיין, אפילו תיאורטית זה בלתי אפשרי, כי אנחנו לא אומרים בוא נהרוס את השני כמו שהם חושבים שאפשר לעשות, אנחנו גם לא מדברים בוא נקטין את עצמנו, כי גם זה לא נכון. חכמת הקבלה מדברת כאן על הדבר הכי הכי קשה, אבל אמת, שכל מה שנברא בטבע ברוחניות ובגשמיות, כל דבר ודבר יש לו זכות קיום קודם כל.

אתה כבר בזה מסרס את כולם, ימין ושמאל, את כולם. יש זכות קיום כי זה מגיע מהבורא. תגיד להם, הם כולם דתיים שם באמריקה, איך אתם מדברים שאתם צריכים לשלוט אלו על אלו, על אלו, על אלו, אבל את כולם כולם הבורא כך מסדר. הבורא מסדר שאנחנו נשתמש בכל הבריאה, אז מה לעשות. ולכן אנחנו צריכים רק להתקשר אליו ולבקש ממנו שיעשה שלום במרום. כמו שעושה שלום במרומיו שיעשה שלום עלינו. זאת אומרת שגם ימין וגם שמאל, עם הבורא באמצע, אנחנו צריכים להיות יחד, להגיע להשלמה.

אבל אדם לא יכול לעשות את זה בלי חכמת הקבלה. לא יכול. זה יהיה ימין הקיצון, האכזרי כמו האיסלאם והשמאל הקיצוני כמו הנצרות. ורק חכמת הקבלה, אפילו לא יהדות כיסוד, אלא חכמת הקבלה צריכה לתת את הקו האמצעי. תנסו, תנסו לאט לאט להתחיל איכשהו לכתוב על זה. אבל זה צריך להתגלות. ואם זה לא יעזור על ידי החיבור בינינו ועל ידי ההפצה בינינו, אז יתגלה על ידי מלחמות המשיח, אז גרוע מאוד מה שיתגלה. כי צריכים להגיע למצב שכולם מרימים ידיים וצועקים, "הצילו" ומסכימים לכל דבר, כי רואים שאין פיתרון.

נקווה שאנחנו נצליח. נכון להיום בינתיים מתקדמים לזה, רק צריכים עוד ועוד להגדיל את ההפצה הפנימית בינינו בכל קבוצה ובין הקבוצות, וגם צריכים להשתדל לפרסם כמה שיותר.

תלמיד: ההרגשה היא שהעולם צריך את זה בדיוק.

ודאי, העולם צריך את זה. לא צריך כלום חוץ מהקו האמצעי, שזה גילוי הבורא לנברא בעולם הזה.

תלמיד: האם יהיה מצב עוד יותר קיצוני מאשר עכשיו? נראה שזה עוד רגע מתפוצץ, זה מה שנראה שהולך לקרות.

אם זה היה מתפוצץ, זה היה טוב. אז גמרנו עם כל העולמות, עם כל הדברים, עם כל הבריאה, עם הכול, ואז הבורא יושב במקום קודשו. אלא אנחנו צריכים להגיע לגמר התיקון להידמות לבורא, להתחבר כך שהצורה שלנו תהיה הבורא לפי הכלי, ואז הוא ימלא את הכלי הזה. זה לא יכול להיות אלא רק עד כמה שהנבראים בוחרים בזה דווקא, ורק את זה הם רוצים. בעל הבית מחכה.

תלמיד: אנחנו "בני ברוך" חייבים להמשיך לנסות לגלות את הקו האמצעי בעשיריות בינינו, בתוך העשירייה. זה יביא ליכולת שלנו להסביר, או שגם הנסיון להסביר יעזור לנו בגילוי הפנימי של קו האמצעי בעשירייה?

גם זה וגם זה. כי מהניסיון להסביר אנחנו קולטים את החיסרון שבהם. לא חשוב באיזו צורה הם נמצאים, אבל אנחנו קולטים את החיסרון שלהם אפילו שאנחנו לא מבינים מה זה. ואז אצלנו הוא מתבשל, ואנחנו יודעים באיזו צורה יותר נכונה להביא את הקו האמצעי. כי אנחנו מעצמנו כביכול לא צריכים את הקו האמצעי. לכן הפצה לקהל הרחב היא כל כך חשובה, זה בעצם מה שדאג בעל הסולם. אנחנו חייבים את החיסרון שלהם.

(סוף השיעור)