שיעור בוקר 08.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
אמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא של "אמונה למעלה מהדעת", הגענו לקטע מס' 79.
אומר בעל הסולם:
"בחינת אמונה נבחן לעיני האדם לבחינת מטה בחשיבות, לבחינת שיפלות. ואדם מחשיב את הדברים שמתלבשים בתוך הדעת. מה שאין כן, אם השכל של האדם אינו משיגו, אלא שהוא מתנגד לדעתו של האדם, והאדם צריך אז לומר, שהאמונה הוא למעלה בחשיבות מהדעת שלו, נמצא שמשפיל אז דעתו, ואומר, מה שהוא מבין בתוך הדעת, שהוא מתנגד לדרך ה', אז האמונה נמצא אצלו למעלה בחשיבות מהדעת שלו.
כי כל השכליות, שהוא בסתירה לדרך ה', הוא שהשכל הזה כלום לא שוה, אלא "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". היינו, שמבטל את כל מה שהוא שומע ורואה. זה נקרא, שהולך למעלה מהדעת".
(בעל הסולם. "שמעתי". נ"ט. "ענין מטה ונחש")
שאלה: האם תמיד אחד משני הדברים, הגאווה העצמית או הרוחניות, צריך להיות בשפלות?
אמונה למעלה מהדעת או אמונה למטה מהדעת, כך או כך. ודאי.
תלמיד: אם אני מרגיש זלזול ברוחניות, אז אני צריך להפוך את זה לזלזול בגשמיות?
לא. למה? אתה צריך להעלות חשיבות של הרוחניות ולא להוריד את הגשמיות. אתה מעלה את הרוחניות, זאת הגישה הנכונה. מה שאמרת, ומה שעניתי לך, זה דבר חשוב מאוד. אנחנו לא מזלזלים בגשמיות. הגשמיות חשובה, אנחנו צריכים להתנהג נכון לפי חוקי הטבע, לפי המדע, ועם כל זה להתפתח רוחנית באמונה למעלה מהדעת.
"אצל הבורא, אינו נבחן בחינת אמונה לשיפלות. כי אצל האדם, שאין לו עצה אחרת, ומוכרח ללכת בדרך אמונה, נראה לו האמונה לשיפלות. מה שאין כן לגבי הבורא, שהוא היה יכול להשרות שכינתו, לאו דוקא על עצים ואבנים, אלא שבחר דוקא על דרך זה, הנקרא אמונה, בטח שבחר זה מטעם, שזה יותר טוב ויותר הצלחה. נמצא, אצלו ית' לא נקרא אמונה למטה בחשיבות, אלא להיפוך, שדוקא לדרך זה יש לו מעלות רבות, אלא לעיני הנבראים נקרא זה בחינת מטה".
(בעל הסולם. "שמעתי". נ"ט. "ענין מטה ונחש")
זה מה שאנחנו צריכים להביא בחשבון, שבעיניי הבורא זה ההיפך, ולכן כדי להגיע להשתוות הצורה עימו אנחנו צריכים להעריך מאוד את דרך האמונה. זאת אומרת לא ללכת לפי השכל שלנו שבנוי כולו בדרך הקבלה, אלא בדרך ההשפעה. השפעה למעלה מהקבלה.
קריין: קטע 81, אומר בעל הסולם.
"הכשלונות בעצמם הם גורמים, שהאדם יקבל על עצמו שוב הבחינת מטה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת.
וזה פירוש מה שאמר משה: "והם לא יאמינו לי", שפירושו, שלא ירצו לקבל עליהם את הדרך לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת. אז אמר לו ה': "מה זה בידך מטה?" השליכהו ארצה. אז תיכף "ויהי לנחש". היינו שבין מטה לנחש אין מצב של בנתיים. אלא שהוא בכדי לדעת, או שהוא נמצא בקדושה, או בהס"א.
נמצא, ממילא שאין להם עצה אחרת, אלא לקבל עליהם את בחינה אמונה למעלה מהדעת, הנקרא "מטה". והמטה הזה צריך להיות ביד, ולא לזרוק את המטה. וזה ענין מה שכתוב "ופרח מטה אהרן", היינו שכל הפריחות, שהיה לו בעבדות ה', היה על בסיס מטה אהרן דוקא.
שזה ענין, שרצה לתת לנו סימן, בכדי לדעת, אם הוא הולך על דרך האמת, או לא חס ושלום. נתן לנו סימן להכיר רק בהיסוד של העבודה, היינו על איזה בסיס הוא עובד. אם היסוד שלו הוא מטה, זהו קדושה. ואם הבסיס שלו הוא בתוך הדעת, אין זו דרך להגיע לקדושה".
(בעל הסולם. "שמעתי". נ"ט. "ענין מטה ונחש")
שאלה: מה הכוונה שאני צריך להשתמש בדעת כדי ללכת למעלה מהדעת אם מצד שני כתוב "עיניים להם ולא ייראו, אוזניים להם ולא ישמעו"?
איך אפשר ללכת ברוחניות אם אתה לא הולך למעלה מהגשמיות? אנחנו נמצאים ברצון לקבל, זה החומר שלנו, זה היסוד שלנו, אנחנו מבינים, מרגישים, בונים, מתקשרים על ידי הרצון לקבל. אבל אם אנחנו רוצים להתחיל להרגיש את המציאות העליונה שמנהלת אותנו, שמפעילה אותנו, שאנחנו לא מגלים אותה, אבל רוצים לגלות אותה, רוצים להתעלות מעל רשת הקשר בינינו בגשמיות לרשת ההפעלה שלנו, לכוחות הרוחניים שמפעילים אותנו מלמעלה, אז הכוחות הרוחניים הם כולם כוחות הפוכים, שאנחנו לא מרגישים אותם כי אין לנו בזה עניין. אנחנו בנויים מרצון לקבל, אז איך אנחנו נרגיש את הכוחות דהשפעה שמפעילים אותנו, את הבורא בסך הכול? מסביר לנו בעל הסולם איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מתחילים לאתר את הכוחות האלה של ההשפעה, של החיבור, של האהבה, שהם מפעילים אותנו ואנחנו מזלזלים בהם, לא רוצים אותם, עוברים כאילו ביניהם.
"הכשלונות בעצמם הם גורמים, שהאדם יקבל על עצמו שוב הבחינת מטה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת". אין לי ברירה, אני אצטרך בסופו של דבר להכיר במערכת העליונה שפועלת לפי כוח ההשפעה והיא הפוכה ממני. אני חייב להתחיל להכיר אותה כי אחרת אני בכלל לא אבין מה קורה לי ומה קורה עם העולם שלנו. העולם שלנו גם מתקדם לזה יותר ויותר בעצמו, תסתכלו על כל בני האדם.
וזה פירוש מה שאמר משה: "והם לא יאמינו לי", שפירושו, שלא ירצו לקבל עליהם את הדרך לעבוד בבחינת אמונה למעלה מהדעת". זה נראה כשגעון, זה נראה שאתה הולך בעיניים עצומות בחיים. איך אפשר להתנהג לפי כוח ההשפעה במערכת הזאת שהיא כולה בנויה על הקבלה? "אז אמר לו ה': "מה זה בידך מטה?" השליכהו ארצה". זאת אומרת אל תלך לפי העיקרון שלך. "אז תיכף "ויהי לנחש". היינו שבין מטה לנחש אין מצב של בנתיים. אלא שהוא בכדי לדעת, או שהוא נמצא בקדושה, או בהס"א" או ההיפך.
"נמצא, ממילא שאין להם עצה אחרת, אלא לקבל עליהם את בחינה אמונה למעלה מהדעת, הנקרא "מטה"". או מַטָּה בחשיבות "והמטה הזה צריך להיות ביד, ולא לזרוק את המטה. וזה ענין מה שכתוב "ופרח מטה אהרן", היינו שכל הפריחות, שהיה לו בעבדות ה', היה על בסיס מטה אהרן דוקא.
שזה ענין", שהבורא "שרצה לתת לנו סימן, בכדי לדעת, אם הוא הולך על דרך האמת, או לא חס ושלום. נתן לנו סימן להכיר רק בהיסוד של העבודה, היינו על איזה בסיס הוא עובד. אם היסוד שלו הוא מטה, זהו קדושה. ואם הבסיס שלו הוא בתוך הדעת, אין זו דרך להגיע לקדושה".
שאלה: "פרח מטה אהרון" הוא סמל, סימן לעבודה נכונה, אבל בעצם באמונה למעלה מהדעת אנחנו לא צריכים הוכחות. אז מהו אותו הסימן?
אם אני הולך באמונה למעלה מהדעת אז אני מגיע למצב של "ופרח מטה אהרון". מה זאת אומרת שאני בפריחה? יש לי דעת גבוהה, גדולה, דעת ה', העיניים נפתחות בצורה רוחנית ואני מתחיל לראות לא את העולם הזה שאני רואה בתוך הדעת הגשמית, הבהמית, אלא אני מתחיל לראות את העולם הרוחני, מערכת עליונה, זה מה שנקרא "ופרח מטה אהרון". שבאור החסדים שאני מזמין, מגיע גם אור החכמה ויש פריחה למערכת הזאת שנקראת "מטה". זאת אומרת, כשאני הולך מַטָּה אני נעשה דווקא חכם יותר, ואני מבין יותר את דרגות ומעלות הבורא וכל הבריאה נפתחת לפניי.
שאלה: יש חבר בעשירייה שלנו שנמצא במסירות טוטאלית לעשירייה, לקבוצה, עושה כל מה שצריך, נותן את הנשמה. בגשמיות הוא עושה כל מה שצריך, הכול לפי הספר, וכבר כמה שבועות הוא חולה ואנחנו מתפללים עבורו, מתחברים סביבו ולכאורה עושים כל מה שצריך כדי להגיב נכון גם בגשמיות וגם ברוחניות, ושום דבר לא קורה, המצב רק הולך ומחמיר. אנחנו משייכים את זה לאמונה למעלה מהדעת ולהכול, אבל לא נראה שמשהו משתנה. אולי אנחנו עושים משהו לא נכון, אולי אנחנו לא מגיבים נכון, אנחנו לא מבינים מה קורה.
אם המצב הוא כל כך רציני כמו שזה נשמע, אז אתם צריכים לפרסם את הבקשה שלכם, אני לא יודע אם אפשר לפרסם את שמו, אבל רצוי אפילו בלי לפרסם את השם, לבקש עזרה מכל הכלי העולמי שיתפללו עבור החברים שלנו שבהחלט יש להם הכבדת הלב מיוחדת מאוד בימים האלה, וכולנו נביא אותם בחשבון, אפילו בלי להזכיר את שמם, למעלה זה ידוע. וכך תהיה לנו עוד סיבה להתחבר בינינו ולפנות לבורא. תשלחו גם לי את הפרטים.
קריין: קטע 82.
"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך". שהאדם הולך בבחינת לבן, צריך לזכור תמיד, שכל מה שזכה הוא רק מסיבה שקבל עליו בחינת השחרית. וצריך להתאמץ בבחינת "בך" דוקא. על דרך "וכל מאמינים שהוא אל האמונה", אף על פי שלא רואה עכשיו שום מקום שיצטרך לעבוד באמונה, היות שכל גלוי פניו - ומכל מקום צריך להאמין למעלה מהדעת, שיש עוד מקום להאמין באמונה.
וזה שאומר: "וירא ישראל את היד הגדולה... ויאמינו בה'", ואף על פי שזכו לבחינת "וירא", מכל מקום היה להם כח עוד להאמין בהאמונה.
ועל דבר זה צריכים להתאמצות יתירה, אחרת נופלים ממדרגתן. ואם לא כן משמע שדוקא בזמן שיש להם לבנונית, יכול לשמוע לתורה ומצוות, שזהו כעין תנאי. אלא צריכים לשמוע ללא תנאים. לכן בזמן שהלבנונית צריכים להזהר שלא לפגום בבחינת השחרית."1
זאת אומרת, ששני המצבים האלה לא ימחקו זה את זה. צריכים גם את זה וגם את זה ולדעת איך לשלב אותם יחד.
שאלה: שאלה לגבי קטע 80. מה זה אומר "להשרות אמונתו על עצים ואבנים"? למה הכוונה?
זה אומר שאנחנו צריכים להביא בחשבון דברים שהם לא חשובים בעינינו, ולהעלות אותם למעלה מהדעת בתור דברים חשובים, מפני שהם שייכים להשפעה. כלומר, אני הולך בזה בעיניים עצומות, שבחינות ההשפעה בשבילי אלו הדברים החשובים ביותר.
שאלה: האם העובדה שאין מולי מצב של גילוי בורא זה אומר שאני עדיין לא מצליח להיות במצב של למעלה מהדעת?
כן, זה התנאי היסודי. אבל תלוי על פני איזה מצבים, על פני איזו עביות אני מצליח ללכת למעלה מהדעת.
שאלה: דיברת קודם על כך שאדם עולה אל הבורא ומבקש ממנו, "תן לי אפשרות לתקן את כל החברים שלי". האם צריכים לראות את כל הקלקולים שבהם ולבקש תיקון?
אני עולה לבורא ומבקש ממנו, תן דרכי את כל הכוחות שאוכל לתקן את החברים שלי, שאוכל לחבר אותם יחד, ובצורה כזאת שאתה תתגלה בינינו ככוח השפעה ואהבה.
שאלה: מה זה אומר שאני מתקנת את החברות בעשירייה ומבקשת מילוי מהבורא? מהי פעולת התיקון של החברות?
כשאני מבקשת תיקונים על החיבור בינינו, כל התיקונים כלולים בזה. לא צריכים שום דבר חוץ מזה. רק שיהיה קשר בינינו עד כדי כך שהבורא יתגלה כי זה סימן שאנחנו באמת קשורים.
שאלה: מה זה לפגום בשחור כמו שכתוב בטקסט?
יש שחרית, יש שחור ויש לבן. אני צריך לקבל את כל הנתונים הללו בצורה שאני מקבל אותם מהבורא ולכן לכל דבר יש מקום, ומה שאני רוצה זה רק להתעלות למעלה מזה.
בזה נסיים את השיעור. אני מבין שהחומר הוא לא כל כך פשוט, גם בחלק הראשון, גם בשני וגם בשלישי, אבל זה טוב, זה סימן שאנחנו מתקדמים. אני רק מבקש לא לשכוח שכל מה שעלינו לתקן מיתקן בחיבור בינינו. ולכן לא חשוב כמה אני זוכר מהשיעור, מה אני עושה עם זה, אלא עד כמה אני יכול במשך היום לעורר את החברים לחיבור בינינו עד שנגלה בחיבור בינינו את הכוח העליון, את המקור שלנו. הוא נמצא בינינו, רק נסתר. נעשה חיבור בינינו, חיבוק חזק בינינו עד שיתגלה. נשתדל להגיע לזה.
(סוף השיעור)
"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך" (מוסף לר"ה). הנה בזמן שהאדם הולך בבחינת לבן, צריך לזכור תמיד, שכל מה שזכה הוא רק מסיבת שקבל עליו את בחינת השחרות. וצריך להתאמץ בבחינת "בך" דוקא. על דרך "וכל מאמינים שהוא אל אמונה", אף על פי שלא רואה עכשיו שום מקום שיצטרך לעבוד בבחינת אמונה, היות שהכל גלוי לפניו - ומכל מקום הוא צריך להאמין בבחינת למעלה מהדעת, שיש עוד מקום להאמין בבחינת אמונה.
וזה סוד: "וירא ישראל את היד הגדולה... ויאמינו בה'", היינו אף על פי שזכו לבחינת "וירא", שהוא סוד ראיה, מכל מקום היה להם הכח עוד להאמין בבחינת האמונה.
ועל דבר זה צריכים להתאמצות יתירה, אחרת נופלים ממדרגתן. כעין לבני ושמעי. זאת אומרת, שאם לא כן משמע שדוקא בזמן שיש לבנונית, יכול לשמוע לתורה ומצוות, שזהו כעין תנאי. אלא צריכים לשמוע ללא תנאים. לכן בזמן הלבנונית צריכים להזהר שלא לפגום בבחינת השחרות. ודי למבין."
(בעל הסולם. "שמעתי". רל"ח. "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך")↩