שיעור בוקר 28.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

על סף לשמה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מן המקורות בנושא על סף לשמה. אנחנו נמשיך מקטע מס' 3, כותב הרב"ש.

"בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. לכן אמרו חז"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע"י המאור התורה, שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, כי המאור שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, היינו לשם התורה, הנקראת "תורת חיים", משום שכבר ישיג את החיים שבתורה, כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו היכולת להרגיש את החיים, הנמצא בתורה."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: רב"ש אומר בקטע שהאדם שמכין את גופו מקבל מהתורה חיים. חיים זה התענוג הכי גדול, החיות הזאת שהאדם מקבל מעבר לעולם הזה. איך האדם לא נופל לתענוג שנמצא בלימוד התורה ורק חושב איך להוציא כל הזמן חיות יותר גדולה, אלא משתמש בזה רק כאמצעי, כעדות, כדי להגיע לגילוי נותן התורה, כדי להתמקד יותר בנותן התורה ולא בפלפולי התורה, בחיים שבתורה?

כנראה שזה מה שמושך אותו.

תלמיד: זו בדיוק השאלה שלי, מה הגדר הזה, השוטר הזה, שהאדם שומר את עצמו שלא להוריד את העיניים מנותן התורה ולהימשך אליו, למטרה, ולא ליפול לתענוג האינסופי שנקרא תורת חיים?

הוא כל הזמן חושב איך אפשר להתקרב לנותן התורה.

תלמיד: כן, אבל לי מעצמי אין כוח, אני לא יכול לשים על עצמי גדר מעצמי. האם אני צריך לבקש מנותן התורה שישמור עליי, שאני לא אפול לתענוג שבתורת החיים, האם אני מבקש את זה ממנו כל הזמן - שמור עליי שלא אפול לתוך התענוג שנמצא בתורת חיים?

כן.

שאלה: רב"ש כותב כאן שצריך ללמוד לשם התורה, לשמה. ללמוד לשמה היינו לשם התורה.

כן.

תלמיד: למה ללמוד לשם התורה ולא לשם הבורא?

כי האדם צריך לקבל כוח מהתורה כדי שהיא תביא אותו לנותן התורה.

תלמיד: מה זה ללמוד לשם התורה?

לשם התורה, זאת אומרת, לתוצאה שהתורה צריכה להביא לאדם.

תלמיד: מה זה ללמוד לשמה?

לשם התורה.

תלמיד: אז הוא מגלה שהיא תורת חיים?

כן.

תלמיד: מה חיים בה?

הבורא הכין אותה לאדם כדי שהאדם יגיע לחיים אמיתיים.

תלמיד: מה הם החיים האמיתיים?

החיים האמיתיים הם כשהאדם מגלה בתורה שזה כוח מיוחד שהוא מקבל, ושהכוח הזה מכוון אותו לפנימיות התורה, לנצחיות התורה.

תלמיד: האם יש שני דברים, יש תורה ויש נותן התורה?

כן.

תלמיד: מה זה התורה בעצם?

תורה זה האור העליון.

תלמיד: ונותן התורה?

זה הבורא.

תלמיד: והוא לא אור עליון?

אני לא יודע איך להגדיר אותו.

תלמיד: מה ההבדל בין זה לזה? בין אור לבורא?

ברור לנו שאור זה כוח עליון שמאיר לאדם, ובמידה הזאת האדם מקבל את תכונת ההשפעה.

תלמיד: איך תכונת ההשפעה קשורה לבורא?

תכונת ההשפעה באה לנו מהבורא.

תלמיד: כשאדם מתחיל לגלות את נותן התורה, את הבורא, מה קורה עם התורה? בשביל מה הוא צריך את האמצעי אם הוא כבר הגיע למטרה?

לא, התורה צריכה להאיר עליו ללא הפסק.

תלמיד: כשהאדם מגיע לדבקות בבורא, בנותן התורה, מה יש באמצע ביניהם?

באמצע ביניהם ישנה תורה.

תלמיד: ואיך הוא מפרש את התורה, מהי אותה תורה?

תורה היא תכונת הבורא הפנימית.

שאלה: אני מבין מהקטע הזה שבעצם רק כשהוא משיג את התורה, את החיים שבתורה זה נקרא לשמה. אז מה זה לא לשמה?

לא לשמה זה לפני זה.

תלמיד: קראנו את כל המאמרים של רב"ש בשנה שעברה, ובמאמרים שלו הוא תמיד מתחיל ואומר שיש תיקון הבריאה ויש מטרת הבריאה, וכשהוא מדבר על התורה ותורת חיים הוא מדבר כבר על הטעמים שבתורה.

על תיקון הבריאה.

תלמיד: על תיקון הבריאה הוא מדבר לפני התורה, לפי מה שאני מבין. יש פקודין, הפיקדון, ויש עיטין, העצות. האם תורת החיים זה כבר הפיקדון, האור שבתורה?

כן.

תלמיד: אז מה זה לא לשמה? הוא קורא לזה לשמה, הוא אומר, זה נקרא לשמה כי זה לשם התורה, שהוא מרגיש את תורת החיים, כלומר יוצא שלא לשמה זה לפני כן, כל עוד הוא לא משיג את האור שבתורה, את הטעמים שבתורה.

כן.

תלמיד: יוצא שלא לשמה זה שלב שבו הוא משיג את העצות שבתורה, שלב שבו הוא בונה את הכלים דהשפעה. כלומר האדם שמתפתח רוחנית כבר מתחיל לבנות כלים דהשפעה.

כן.

תלמיד: וזה נקרא לא לשמה?

כן.

תלמיד: אז איפה אנחנו לעומת זה?

אנחנו עוד לא בזה.

תלמיד: זאת אומרת כל השלב הראשון בדרך של תיקון הבריאה נקרא לא לשמה?

כן.

תלמיד: מה זה אומר שאנחנו לומדים "על סף לשמה"?

שאנחנו לומדים.

תלמיד: בעצם אנחנו לומדים "על סף להיכנס ללא לשמה"?

כן.

תלמיד: ואיך נקרא השלב שלפני לא לשמה?

תקרא לו איך שאתה רוצה.

תלמיד: ומה מיוחד בשלב הזה של הלא לשמה, למה הוא נקרא בעצם לא לשמה?

כי אנחנו נמצאים בלא לשמה, לא לשם התורה.

תלמיד: אדם כבר מתחיל לרכוש כלים דהשפעה, מתקן את עצמו בהדרגה.

עכשיו?

תלמיד: לא, לא עכשיו, בלא לשמה.

כן.

תלמיד: מה קורה שם? מה זה הלא לשמה?

שאדם מגלה שהוא נמצא בלא לשמה.

תלמיד: והוא רוכש את הכלים של ההשפעה?

אם הוא רוכש כלים דהשפעה אז הוא כבר נמצא בלשמה.

תלמיד: אז זו השאלה, כי הוא אומר, קודם כל תתקן את הכלים אחר כך תקבל בהם את האורות.

כן.

תלמיד: ולקבל את האורות זה נקרא כבר תורה וזה לפי מה שקראנו עכשיו נקרא כבר לשמה?

נגיד.

תלמיד: אז יוצא שתיקון הכלים זה עדיין לא בלשמה?

כן.

תלמיד: אז למה זה נקרא "לא לשמה", אם הוא מתקן את הכלים שלו בכלים של השפעה?

עדיין לא יכול לעבוד עם הכלים האלה, על מנת להשפיע.

תלמיד: אז מה זה נקרא שהוא רכש כלי של השפעה, אם הוא לא יכול לעבוד בו על מנת להשפיע? מה יש בכלי הזה?

אני לא מבין אותך. באיזה מצב האדם נמצא?

תלמיד: אני שואל למה השלב שאדם מתחיל לרכוש כלים של השפעה, עוד לא את האורות שבכלים האלה רק תיקון הבריאה, רק תיקון הכלים, למה זה נקרא לא לשמה?

כי הוא לא יכול לעבוד בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אבל הוא מתקן את עצמו בהדרגה, הוא מתקן כלים.

על ידי איזה מעשים?

תלמיד: זו השאלה שלי, מה זה אומר שהוא מתקן את הכלים, שהוא רוכש כלים של השפעה? מה קורה לו שם, הוא יכול להשפיע, הוא רוצה להשפיע?

לא.

תלמיד: אז מה מיוחד בכלים האלה? שהוא אומר תיקון הבריאה קודם כל השלב הראשון.

מישהו יכול להסביר לי? אתה תצטרך עוד להתאמץ.

שאלה: אני מרגיש את מה שהחבר שואל, הוא בעצם אומר, נראה לי, שהוא שואל אם אדם כבר מתקן את הכלים דהשפעה עוד לא סיים לתקן אותם, זה עדיין נקרא שלא לשמה.

כן.

תלמיד: אז מה יש לו שם בכלים האלה? מה זה נקרא כלי מתוקן שעוד אי אפשר לעבוד איתו? כשהוא מתוקן לגמרי זה כבר לשמה?

כן.

תלמיד: אבל כשהוא לא מתוקן, אז יש הרבה דרגות של לא מתוקן, מה יש בו? איך אפשר להגדיר אותו בכלל, ככלי קצת מתוקן?

שנמצא בדרך.

תלמיד: אבל הוא עוד לא משפיע, הוא עוד לא יכול להשפיע בו.

עוד לא.

תלמיד: אז איך הוא יכול לדעת משהו על הכלי הזה, זה כלי בלי אור? או שיש בו איזה אור שנותן השפעה חלקית? מה זה הדבר הזה שבין זה לבין זה, בין לא מתוקן לבין מתוקן?

נמצא ככה, זה המצב.

תלמיד: מה אפשר לעשות עם הכלים האלה כשהם עוד לא ממש מתוקנים?

הוא ממשיך וממשיך, מה לעשות עם זה שהוא נמצא ככה?

תלמיד: אין לו מה לעשות איתם אלא רק להמשיך את העבודה?

יש מה לעשות, להמשיך, הוא עובד איתם כדי להמשיך עוד ועוד כוחות דהשפעה.

תלמיד: הוא אומר פה להכשיר את גופו.

כן.

תלמיד: זה נקרא "להכשיר את גופו"?

כן, כל הרצון שלו זה נקרא גופו.

תלמיד: אז מה יש בתהליך הזה שאדם יכול להגיד "עכשיו הכשרתי קצת, הכשרתי יותר", לפי מה הוא מודד את זה שהוא מכשיר את גופו?

לא יודע. אבל יכול להרגיש משהו, עד כמה שמהרצון שלו עובר מעל מנת לקבל במקצת לעל מנת להשפיע.

תלמיד: זה עניין של הרגשה, עניין של הבנה?

הכול בהרגשה.

תלמיד: הכול בהרגשה. נראה לי שזה מה שחברי שאל.

בסדר.

שאלה: אם אפשר להבהיר את זה, אם מדובר על גופו, כביכול על כלי אחד, אז אפשר לחשוב עליו שהוא או אפס אחוז מתוקן, או מאה אחוז מתוקן, והתהליך הוא התיקון שלו. או שצריך לחשוב על זה שיש הרבה כלים שונים באדם וכל אחד הוא בנקודה אחרת, חלק מתוקנים, חלק לא.

כן.

תלמיד: מה יותר נכון?

הרבה כלים.

תלמיד: אז יש כלים שהם מתוקנים אפילו בשלב מסוים?

אולי.

תלמיד: והם כן מקבלים אור, בהם יש לי הרגשה, איך זה?

חלק.

תלמיד: אדם יכול לדעת שיש לו הבחנות בכלל לגבי הכלים האלה שיש לו?

יש.

תלמיד: מה זה כלי, זה רצון מבחינת האדם?

כן.

תלמיד: אז הוא מרגיש שיש רצונות מסוימים בו שהוא תיקן ואחרים שעוד לא?

כן.

תלמיד: צריך לשאוף או לחפש כאלה הבחנות פנימיות?

כן.

תלמיד: תהליך התיקון הוא כאילו שאדם עושה את מה שאנחנו עושים, מגיע אור עליון ומשנה אותו, או שאדם צריך לנסות לעבוד בצורה יותר ספציפית, מכוונת?

מספיק מה שאמרת.

שאלה: מה זה נקרא "ללמוד לשם התורה"?

ללמוד לשם התורה זה נקרא ללמוד ולעשות כל מיני פעולות כדי לגלות את כוח ההשפעה בעולם.

תלמיד: אמרנו שללמוד לשמה זה ללמוד לשם התורה. מה שהגדרת עכשיו זה נקרא ללמוד לשמה.

כן.

שאלה: האם יש מעבר חד בין גשמיות לרוחניות, כמו אדם שהשיג מסך וזהו והוא ברוחניות, או צריך איזה תהליך שהוא כאילו חצי רגל שם, חצי רגל לא שם, משהו הדרגתי עד שהוא יכול להרגיש ממש רוחניות?

כן.

שאלה: האם בשלב שאדם נמצא בלא לשמה יש לו איזו דרך למדוד כמה חסר לו כדי להגיע לשמה?

לא.

תלמיד: אז פשוט להמשיך עד שזה מתגלה.

כן.

שאלה: אמרנו שלהכשיר את גופו זה להכשיר את הרצון. האם כל החלק של לא לשמה קשור להגדלת הכלים גם אם זה לשם קבלה?

כנראה.

תלמיד: אם אנחנו בעשירייה רוצים להכשיר את הגוף של העשירייה, על מה אנחנו צריכים להתמקד הכי הרבה, פתיחות הלב, התכללות, חיבור?

התכללות.

שאלה: יש מונח "חיל בלע ויקיאנו". האם הכוונה שעובדים כל הזמן בלא לשמה עד שמגיעים לאיזה מצב שהכלים מתהפכים ויכולים להאיר בהם?

כן.

תלמיד: האם נכון לחשוב שבעצם כל האור פתאום מתגלה בבת אחת או גם שם אחרי זה יש שלבים?

שלבים כנראה.

תלמיד: מה זה המצב שבו כבר מתחיל להאיר אבל לא באמת כל האור מאיר. האם זה כבר לשמה או עדיין לא לשמה?

יש דרגות.

תלמיד: מבחינה טכנית מתי זה הופך מלא לשמה כבר לשמה, האם בכלל יש איזו הבחנה מדויקת מבחינת תיקון הכלים והמילוי שלהם?

על איזה נקודה, איזה מצב אתה שואל?

תלמיד: המצב שעדיין האדם עובד כל הזמן בהסתרה, הוא כבר מרגיש שהוא מתקדם. מתי השלב הזה מתהפך?

מתהפך ממה למה?

תלמיד: מזה שהוא ממשיך לעבוד בהסתרה באיזה מצב. אנחנו מדברים שאדם אמור לקבל אור או גילוי מסוים.

זה תלוי באדם. אם המטרה שלו זה לעשות נחת רוח לבורא, אז כל דבר שהוא מקדם את עצמו לזה בשבילו זה נקרא הגדלת ההשגה.

תלמיד: האם אדם יגדיר את עצמו בהתפתחות שהוא כבר עובד לשמה, או שהוא עובד בלא לשמה שמביא לשמה?

לא. זה לשמה.

שאלה: כלומר למרות שעדיין אין לאדם את האורות ממש בכלים הוא כבר מרגיש שהוא עובד לשמה?

כן.

תלמיד: אולי כך הייתה ההבחנה הזאת.

כן.

שאלה: להשיג את המטרה לשמה, אדם מגלה שיש פער גדול וכך הוא מרגיש. אם אני מבין נכון, אז עיקר המאמץ צריך להיות במשיכת המאור בזמן הלימוד.

כן.

תלמיד: יש רגעי חסד במהלך שיעור שאני מרגיש שאני נמצא במאמץ כזה שנקרא משיכת מאור. אני בטוח שיש פה חברים שנמצאים יותר ממני במאמץ הזה במהלך השיעור. איך אפשר להיות מפוקס יותר במאמץ כזה בזמן שאנחנו לומדים?

דרך חיבור עם החברים.

תלמיד: האם הכוונת הזאת של החיבור עם החברים, הפעולה המשותפת שלנו, היא מעין באפר ביני לבין המאור?

כן.

שאלה: אנחנו לומדים שיש 125 מדרגות שבהן אדם מתחיל לטפס. האם בין המדרגות יש את לא לשמה או זה כבר לשמה?

אם אדם עולה במדרגות של לשמה, אז אפילו שהוא נמצא בין המדרגות הוא נמצא בלשמה.

שאלה: איך אדם יודע שהוא הולך בכיוון הנכון?

מיום ליום הוא צריך להרגיש שהוא יותר ויותר מכבד את תכונת השפעה.

תלמיד: האם בנוסף לזה יש עוד סימני דרך שאפשר לזהות?

יכול להיות.

תלמידה: איך יודעים מה הם הסימנים האלה?

אני לא יודע מה להגיד.

שאלה: כתוב "בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה". מה זה הכשרת הגוף ובמה זה מתבטא?

זו הכשרת הרצונות שבהם האדם מרגיש עד כמה הוא מקבל חיים מהבורא.

שאלה: מה זה החיים שבתורה?

החיים שבתורה זה המאור שבה שמחזיר את האדם למוטב.

שאלה: איך מכינים את הגוף להרגיש את החיים שבתורה? איך להכשיר את הגוף?

בכך שהרצונות של האדם לא רוצים שום דבר חוץ מלהרגיש את הקשר שלו לאחרים.

שאלה: האם אני צריך לברר איפה אני נמצא, אם בלשמה או בלא לשמה, או שאני צריך תמיד להמשיך לעבוד מנקודת שפלות? מה זה משנה איפה אני נמצא, אני צריך תמיד להמשיך לעבוד.

זה לא נכון. יש לנו מטרה.

שאלה: האם ניתן להשפיע לפני השלמת התיקונים?

זאת שאלה, מה זה נקרא להשפיע. אם אני מבטל את עצמי והחברים יכולים להשפיע דרכי, אז משמע שאני משפיע.

תלמידה: האם האדם יכול להשפיע כאשר כל התיקונים הושלמו?

במה הוא אז משפיע? ודאי שלא.

תלמיד: אז בעצם אפשר להשפיע רק לפני שהתיקונים הושלמו.

כן.

שאלה: מה שומר על האדם שלא ייהנה לעצמו מהמאור, אלא שבאמת יהיה כולו רק לשמה?

זאת שאלה. על האדם שומר הבורא. בכל מצב שיהיה הבורא לא עוזב אותנו, את כל אחד ואת כולם יחד, ומקרב אותנו.

תלמיד: אז במצב של לשמה הוא צריך את השמירה הזאת כל הזמן.

כן.

שאלה: עניין נחת רוח לבורא. אני מרגיש שאין לי שום אחיזה בכיוון הזה של לעשות לו נחת רוח. האם בלא לשמה כבר אפשר להתקרב להרגשה כזאת שאנחנו רוצים לעשות לו נחת רוח? מה זה בדיוק לעשות לו נחת רוח? איך בדיוק מקרבים את ההרגשה הזאת אלינו, את המגמה הפנימית הזאת?

אם אתה מבין מה זה נקרא לקבל, אז ההיפך מזה נקרא להשפיע. ואז אין שום בעיה לעשות פעולות שהן יהיו כדי להשפיע לחברים וגם לבורא.

תלמיד: לחברים זה מובן, זה משהו שאפשר להסתכל עליו, לנסות להתלבש בו, לנסות באמת להרגיש שאני רוצה לשמוח בשמחת החבר, לתמוך בו. אני יכול לראות שאני יכול לתמוך בחבר ולעשות לו נחת רוח. איך זה מתחבר לעשיית נחת רוח לבורא? זה נעלם ממני.

מה אתה צריך לעשות כדי לגרום לו נחת רוח?

תלמיד: לתמוך בחברים, להתכלל איתם, לאהוב אותם. אבל אני לא מרגיש שאני עושה לו בזה נחת רוח.

מתי כן תרגיש?

תלמיד: יכול להיות שזה נמצא רק בלשמה.

כשבאמת תגרום נחת רוח, אז תרגיש.

תלמיד: כן. האם זה נכון שזה רק בלשמה?

כן.

תלמיד: האם בלא לשמה אין לנו אחיזה?

איך יכול להיות? אתה עושה דבר הפוך בינתיים.

תלמיד: אז התמיכה שלנו בחברים היום היא עדיין לא אמיתית, היא לא באמת.

ודאי, כן.

שאלה: אנחנו משקיעים את מירב הכוח בלמצוא את חוקי התורה, לקיים אותם, והקשר עם נותן התורה נמצא בקצה היגיעה, בנקודה הסופית. איך מרחיבים את גבולות הקשר עם נותן התורה?

לפי איך שהבורא מרחיב את השפעתו, כך אתה כביכול נבלע בתוך ההשפעה שלו.

תלמיד: מתוך האדם, מה שהוא עושה, האם זה תמיד קצה המחשבה שלו, סוף ההכנה שלו?

כן.

תלמיד: האם יש שם משהו שהוא יכול מעצמו להוסיף כדי להרחיב את הקשר הזה?

האדם?

תלמיד: כן. כי בסוף של הסוף שם הקשר נראה כמו איזו כנקודה. איך מרחיבים את זה לקשר?

אנחנו עוד נדבר על זה.

שאלה: החברים צריכים לתפילה שלי, או אני צריך להתפלל לחברים? או זה וזה?

זה וזה.

תלמיד: הבורא צריך את תפילת עם ישראל על מנת לבוא למטרת הבריאה?

כן.

תלמיד: וגם הפוך.

גם להיפך.

שאלה: אנחנו אומרים שכאשר מגיעים ללשמה יש 125 מדרגות, האם בלא לשמה גם יש מדרגות, או זו תקופה אחת?

אני לא מבין את זה, איזה מדרגות יש בלא לשמה או בלשמה?

שאלה: אנחנו אומרים שמרגע שאדם נכנס ללשמה יש 125 מדרגות עד גמר התיקון. השאלה אם גם בלא לשמה יש מדרגות?

לא, לא סופרים אותן. אבל על 125 המדרגות בלשמה, על זה אנחנו צריכים לדבר פעם.

שאלה: יש פה חברים שיושבים בשיעור, שחלקם אולי אפשר להגיד מרשיעים את צורת הלימוד הזאת. זאת אומרת פונים אליי כמה חברים ואומרים לי שהם מעדיפים ללמוד תע"ס כי זה נותן יותר אפשרות למשוך מאור. מה תענה לחברים כאלה?

שיפנו אליי, למה פונים אליך?

שאלה: למה בכלל לא להבין שדרך הלימוד הזה אפשר גם למשוך מאור?

ודאי שכן.

תלמיד: אז איך חברים כאלה צריכים להגיע להבנה?

לא, אני לא יודע, למה אתה מדבר בשם החברים האלו?

תלמיד: הם ביקשו ממני לשאול.

ביקשו?

תלמיד: יש לנו בדרך הרבה שלבים כדי להגיע ללא לשמה, זה מתחיל בברית, ערבות, התכללות, ביטול, עיבור, על מה אנחנו צריכים להתמקד עכשיו?

איך אנחנו מגיעים ללשמה.

תלמיד: דרך כל האמצעים האלה. זאת אומרת, בסוף רק התורה יכולה להביא אותנו ללשמה, אבל מה האמצעי הכי טוב כדי להתמקד כדי למשוך את התורה?

האמצעי הכי טוב שמשפיע עלינו ויכולים להביא אותנו ללשמה, למטרה, זה איך שאנחנו לומדים. שמתוך שלא לשמה מגיעים ללשמה.

שאלה: מה ההבדל בין התורה ובין מה שאנחנו מקבלים מעליית מ"ן, שאנחנו מקבלים מ"ד, מה ההבדל בין תורה ומ"ד?

כשאנחנו לומדים תורה אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב. וזה מה שאנחנו רוצים שיקרה, שהמאור הזה ישפיע עלינו ויעלה אותנו מדרגה לדרגה.

תלמיד: זה נקרא מ"ד?

זה נקרא מ"ד.

תלמיד: או המאור המחזיר למוטב.

או אור המחזיר למוטב.

תלמיד: מה שקראנו זה עדיין לא דרגת לשמה של החיים?

זה עדיין לא.

תלמיד: וכשאנחנו מדברים שהכלים מתוקנים אבל אי אפשר להשתמש בהם זה נקרא להשפיע בעל מנת להשפיע?

כן.

שאלה: פעולות שאנחנו עושים בעשירייה, בתוך החברים. יש מצבים שבהם אתה עושה פעולה ומראש אתה יודע שזה על מנת לקבל, אתה מזהה את זה על עצמך ולפעמים אתה מצליח מנסה לעשות את המקסימום בשביל העשירייה, לא בשביל עצמך. בסוף אנחנו מגלים, אני בכל אופן, שזה עדיין בעל מנת לקבל. מה ההבדל בין הפעולה הזאת שאני מנסה לעשות משהו שהוא נקי לגמרי ואני מגלה שזה לא, לבין לא לשמה?

זה הכול תלוי בהבחנות שלך, אנחנו צריכים להגיע למצב שהאור העליון שמתלבש בנו, הוא יראה דרכו.

תלמיד: עוד הפעם, שהאור העליון שמתלבש בנו, מה הוא?

יראה דרכו.

תלמיד: מה זה אומר "יראה דרכו"?

זאת אומרת, אם הוא מגיע לנו מעל מנת להשפיע או לא?

תלמיד: אז האדם מרגיש את זה?

אז האדם מרגיש.

תלמיד: אז הפעולות שאנחנו עושים בתוך העשירייה, מפגשי העשירייה וכל התרגילים האלה, הם מתישהו לאט לאט מתחילים להאיר על הנקודה הזאת?

כן. ודאי. אתם תגיעו לזה.

שאלה: האם יש צורות שונות למשוך מאור? נגיד קראנו באות קנ"ה שאדם קורא טקסט נגיד בתע"ס, ולא מבין את המושגים אבל יש לו שורש לנשמה שלו מזה שלא מבין, אבל מהחשק והרצון פועל המאור.

כן.

שאלה: זו צורה אחת, צורה שניה שהחברים שואלים שאלות ואני מנסה להתכלל עם השאלות. צורה שלישית שבזמן הסעודה משתדלים להתחבר. האם יש הרבה צורות, או זה רק לפי מה שקראנו בקנ"ה וכל השאר זה רק הכנה להגיע נכון לטקסט הזה?

כמה שאפשר צריכים להמשיך לאיחוד, לקשר הפנימי בינינו.

תלמיד: כביכול זה שאני קורא טקסט ולא מבין ומשתדל ומנסה להיכנס, זה לא כל כך קשור לחיבור, זה אני עם הטקסט, עם המחבר.

הוא יחבר.

תלמיד: אז יש עוד פעולות של משיכת מאור או שזאת הפעולה שאני לומד עם החברים מול הטקסט ומנסה דרך תע"ס דווקא או הזוהר?

כן.

תלמיד: זו הפעולה?

כן.

תלמיד: אז זה מה שהם שואלים, אז אנחנו לא עושים הרבה פעולה כזאת, עושים הרבה פעולות אחרות.

מספיק.

תלמיד: אז לנו מספיק מה שאנחנו עושים.

(סוף השיעור)