בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

1. הקדמה מאוד מיוחדת, יכול להיות שצריכים קצת יותר לעבור עליה גם בזמן הפנוי של כל אחד ולרשום שאלות שנברר אותן כאן בפני כולם ויהיו לשביעת רצון של כולם. ניכנס קצת יותר פנימה, ודווקא התקשרות בין החברים ע"י השאלות שלהם זו התקשרות מאד מהותית ופנימית. בואו ונשתדל להיכנס פנימה לטקסטים של בעל הסולם בכלל.

2. *התיקון הוא תמיד מקל לכבד. מה שמתקנים בהתחלה כבר עוזר לתקן המצבים, הפרצופים הבאים*.. מי שהיום נמצא בעולם ומי שהיום מסוגל לתקן את עצמו, ממש ממשיך בגלל שהנשמה שלו עבה, שבורה. ע"י התיקונים, אפילו הקטנים, שהוא מסוגל לעשות, הוא מושך אור גדול מאוד דרך כל העולמות, דרך כל הכלים הקודמים, ואז מקבל נר״ן שלם. לפיכך רק עם השלמתם של הנשמות הנמוכות הללו, יכלו האורות העליונים להתגלות, ולא קודם.

3. צריך להבין שמה שיש לך בראש ובלב, מגיע ישירות מהבורא ולא מאף אחד אחר. הבורא אחראי על כל הפעולות ועל כל המצבים שקורים לנו, איתנו ובינינו. אם אנחנו חושבים שאנחנו בינינו מתקשרים, מתקרבים או מתרחקים, זה הכל שקר. הכל נעשה אך ורק מאין עוד מלבדו. כשאנו כך מסתכלים על המציאות, מתחילים יותר נכון לראות שכך הבורא פועל. מה הוא רוצה? הוא רוצה שנתקן את המצבים שהוא מסדר בינינו.

4. כל הבלגאן, אי הסדר, וויכוחים, חיכוכים למיניהם, כל מה שהוא עושה, כל המלחמות הפרטיות בין האנשים ובין המדינות ובכלל בכל העולם, עם כל הדברים שקורים באקולוגיה, במזג אוויר ובכל מה שאנחנו עושים עכשיו עם הפנדמיה, כל הדברים האלה קורים מפני שהבורא נותן לנו את התנאים האלו כדי שלמרות התנאים האלה אנחנו נגיע לחיבור. הם צריכים לסייע לנו לחיבור, שנדע איך אנחנו יכולים להגיע לחיבור. הבורא ע"י זה שמעורר בנו כל מיני חיכוכים, התנגשויות, הכל כדי שכל אחד בהתאם לזה יכול לטפל באופי שלו, בטבע שלו, בתיקונים שלו, וכך להגיע להזדהות עם הבורא. *בין חבר לחבר עומד הבורא ומארגן את הכל המצבים* הללו.

5. ש: עשיריית רבי שמעון....
   ר: זה שיושבים עשרה חברים ומתקשרים ביניהם בכל הלב ונפש, כלומר בכל התכונות שלהם, למעלה מהתכונות השונות של כל אחד ואחד, הם, שונים כך שאפילו שונאים זה את זה לפי הטבע שלהם. אי אפשר למצוא אנשים בעולם הזה שיהיו יותר מנוגדים, יותר משונים, יותר זרים זה לזה לפי כל מה שתגיד. אבל הם בכל זאת מתחברים ביניהם לאט לאט, וזה בקושי גדול מאוד, ואז מגלים בחיבור ביניהם, על פני השנאה שבהם, מגלים את האהבה. באהבה הזאת הם מגלים את הבורא בדרגה הגבוהה ביותר. הם עשו עבודה גדולה מאוד על עצמם, בהתגברות על עצמם, עבודה כזאת שפשוט גדולים גדולים. מאמץ פנימי כל כך גדול שאי אפשר לתאר אותו.
   
   *נקווה שאנחנו נתכלל בהם, כי הקבוצה הזאת קיימת ואנחנו ניכנס בה, כל הקבוצות שלנו, ואפילו שאנחנו תחתונים, אבל אנחנו נגרום, נעלה את הקבוצה הזאת, היא תעלה לפסגת גילוי הבורא, דבקות בבורא, וגם אנחנו נהיה שם*.

6. ש: גם המ"ד יורד דרך הנשמות?
   ר: ודאי, בזכות העבודה שלנו אנחנו גורמים לנשמות האלה לעלות עוד יותר. מי אנחנו? כל כך גרועים, כל כך שבורים, חלשים, אבל זה שאנחנו נמצאים למטה, ע"י העבודה הקטנה שלנו, כאילו מה יש בה, אבל אנחנו גורמים גם עלייה לנשמות הגבוהות האלה. למה? *אל תסתכל עלינו שאנחנו קטנים וגרועים. אנחנו קטנים וגרועים כי זה המקום שלנו במערכת. לכן אם אנחנו עושים מאמץ, כמה שמסוגלים, אפילו קטן מאוד, אנחנו עושים אותו מפני שאנחנו נמצאים בכבדות של המערכת שנמצאת. לכן אפילו משהו שאנחנו עושים, קצת, אנחנו גורמים אור לכל המערכת. אמנם שהם היו נשמות זכות ועשו עבודה גדולה, אסור לנו לזלזל במה שאנחנו יכולים להוסיף. באמת צריכים לכבד כל חבר וחבר ואת עבודה שלנו. להחשיב להחשיב את מה שהבורא נתן לנו בכך*.
   
   *זה נותן לנו אחריות, חשיבות לזה, אפילו שאנחנו נמצאים כבורג קטן וחלש, אבל מאוד חשוב במבנה. אנחנו נמצאים ביסוד של כל המבנה*.

7. ש: מה זה אומר שהנשמות הכבדות משלימות את הפרצופים העליונים?
   ר: כי הם מביאים בסיס, עביות לכל קומה, או לקומת הנשמות או לקומת העולמות, או לכל המבנה של הבריאה. הכלים העבים, רצון לקבל גדול, שהולכים לתקן את עצמם, נמצאים ביסוד של כל המבנה, חב״ד חג״ת נהי״מ. כלים של נהי"מ הם הכלים העבים, ותיקונם הרבה יותר קשה מחב"ד וחג"ת, לכן הם משלימים את כל הבניה. בגילוי והתקשרות של כל הכלים האלו מגיעים הכלים הכי גבוהים, כי יש ערך הפוך אורות וכלים. בגילוי כלים של נהי"מ, מתגלים אורות החכמה, שמאירים בראש הפרצוף על הכלים שנמצאים למטה בסופו.

8. ש: העשירייה יכולה להתחדש כוח החיבור?
   ר: עשירייה צריכה לראות רק דבר אחד לפניה, הם מתחברים ביניהם ורוצים כל פעם לחדש את הבורא ביניהם. זהו. *להיות מכוונים לבורא, נקרא להיות מכוונים למרכז העשירייה*, ושם בחיבור לבנות את הבורא. כמו שכתוב, אתם עשיתם אותי.
   
   הבורא נקרא כוח השפעה כללי שאנחנו בונים מתוך הקבוצה. *הקבוצה השלמה צריכה להיות יותר ויותר מכוונת להשפעה הדדית בין החברים, היא צריכה להרגיש שמיום ליום היא בונה את הצורה הזאת של קשר ביניהם, של החיבור ביניהם. הצורה הזאת תהיה בורא, כך הוא יתגלה. רק בצורה כזאת*.

9. ש: מה זה זך ונברר תחילה לעשירייה?
   ר: *זך* נקרא פחות עבה מאחרים, לכן יש לו פחות אגו. לכן הוא יכול בקבוצה להשתמש בכל כוחות הקבוצה ולהעלות את עצמו כלפי הבורא, להתקשר אליו. מתוך הזכות שהוא השיג, מתוך חיבור שהשיג עם הבורא, הוא יכול להשפיע לאחרים. כך כולם עוזרים לכולם.

10. השפלים, החלשים, התחתונים מכולם זה אנחנו בינתיים. יבוא דור הבא, אם אנחנו לא נתקן את הכל, כי אנחנו יכולים לעלות את כל הנשמות אלינו ולתקן אותם. אנחנו שייכים לדור המשיח, כמו שאומר בעל הסולם, אז *אין ברירה, אין בעיה. אנחנו יכולים לגמור את התיקונים, כי אנחנו נמצאים כבר בתוך המערכת האחרונה שבסולם. אם נעשה מאמץ, נוכל לסיים את כל התיקונים*.

11. אנחנו מכבדים מאוד את הנשמות הגבוהות כמו העשירייה של רבי שמעון. אנחנו בעבודה שלנו יכולים להשלים את כל העבודה, זו בעצם החשיבות שלנו.

12. *כשאנחנו עושים את העבודה שלנו, אפילו שהפעולות שלנו נראות לנו קטנטנות ואנחנו משקיעים המון זמן וכוח כדי לעשות שינויים כלשהם, זה הכל מפני שאנחנו האחרונים, העבים ביותר, גסים ביותר. אנחנו מזיזים את כל המערכת, לכן העבודה שלנו קשה, היא יסודית ביותר והחשובה ביותר*. מבחינת הזכות, כמו שהוא כותב, אין קץ לזכות ולחשיבות של הדורות הראשונים, ומצד שני שאנחנו מסיימים את התיקון..
    
    *בתיקונים שלנו הקטנים, אנחנו מושכים אורות גדולים מאוד מראש המערכת, ואז האורות האלה מאינסוף נמשכים דרך נשמות של קבוצת רבי שמעון וכל המקובלים עד שמגיעים אלינו כאן. בדרך אר"י, בעל הסולם ורב"ש, כולם כולם כולם גם מקבלים תוספת מהעבודה שלנו ועולים ע"ינו, הם גם מסייעים לנו. עוד נדבר פעם כמה כל הנשמות עובדות ועוזרות, כמו שכתוב אין לצדיקים מנוחה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא*.

13. ש: אבל בעבודה הזאת מרגישים רק עביות שנאה דחייה.. ?
    ר:כי אתם לא עובדים על החיבור. *מגלים לכם מלמעלה את מקום העבודה ואתם מתייחסים לזה כמו להפרעות ולא כמו למקום העבודה. צריכים להיות כמו פועל טוב שמרוצה כשנותנים לו עבודה, הוא נכנס אליה ומשקיע את עצמו שם. הוא דווקא נהנה מכל מיני תקלות שמגלה, כי אז הוא יכול לתקן אותן. זו האומנות שלו, ואתם מתחילים לבכות ולברוח*.
    
    ש: גילויים האלה קשים. אדם שמגלה שנאה מה לבקש?
    ר: צריך לבקש רק עזרה. *מתי שהוא מגלה שלא מסוגל להגיע לחיבור עם האחרים ומתוך החיבור הזה לפנות לבורא בצורה הנכונה, אז הוא מבקש עזרה*.
    
    *יש הכל, רק אנחנו לא עוסקים במה שצריך, וכל השיעור בוקר אנחנו חוזרים על אותם הטענות*.
    
    ש: עזרה שיתגלה החיבור?
    ר: *מה שאני מבקש, זה מה שאני מקבל. אם ביקשת חיבור, תקבל. אם לא ביקשת, לא תקבל. אם לא ביקשת, תקבל יותר ויותר בעיות כדי להבין שבשבילך העיקר זה חיבור*.

14. בסופו של דבר כל הציווי הוא שאתה צריך לתקן את הרצונות שלך שיהיו ע"מ להשפיע. אתה מבקש מלמעלה כוח השפעה. לכן כל העבודה שלנו היא בתפילה.

15. ש: מה בעבודה שלנו נקרא חלק מעשי ומה טעמי תורה?
    ר: החלק המעשי בינינו זה חיבור. אנחנו צריכים בינינו להשתדל לעשות את כל הפעולות כדי שככל האפשר יותר יגרמו לחיבור שלנו. החיבור הוא נעשה רק בתוך היחסים הפנימיים בינינו. אנחנו מצרפים כל מיני פעולות גשמיות שאנחנו יכולים לעשות בעולם הזה, למשל סעודות, קישורים למיניהם, עזרה הדדית, הכל כדי להגיע להרגשה שאנחנו עוזרים זה לזה.
    
    ש: אבל אם אין כוונה בכל המעשים האלה..?
    ר: אז *צריכים להגיע לכוונה, אחרת אם אתה לא בונה את העשירייה, לא יהיה לך איפה לגלות את הבורא, לא יהיה לך*. אפילו שפתאום תיפול לאיזושהי עשירייה מתוקנת, אתה צריך להתקשר אליהם. נגיד שהם יעבדו עליך, הם יבטלו את האגו שלך בכוונות שלהם ותהיה לך מכך איזושהי הרגשה שאתה נמצא כמו תינוק בידיים של העליון, אבל להיכנס לפעולות רוחניות אתה יכול אך ורק כשאתה נמצא איתם באינטראקציה, בעבודה הדדית, בחיבור, בהשלמה.
    
    ש: צריך להמשיך לעשות מעשים כמו סעודות, חיבורים אחרים, גם ללא כוונה נכונה?
    ר: כן, בכל זאת גם זה רצוי מאוד. רק הבעיה שלנו שעדיין בגלל ההגבלות של הוירוס, יש לנו בעיות, אבל אני מקווה שעוד מעט זה יעבור ונוכל לעשות סעודות, ואפילו אולי לעשות כנס גדול בין כולם כולם, מכל העולם אלינו.
    
    ש: אחרי זה הכוונה, תפילה?
    ר: לא. זה לא תלוי במעשים כאלו ממש, אלא הכל תלוי בכמה אנחנו נמשכים בקבוצות הקטנות שלנו, פה ושם, לחיבור הדדי.

16. *יש לך כל מה שאתה צריך. אנחנו עומדים על הכתפיים של דורות המקובלים הקודמים, אנחנו משתמשים בכל מה שהם השאירו לנו, גם בכתיבה וגם במערכות שהם תיקנו ושאנחנו משתמשים במערכות האלו. לכן אין בעיה*.
    
    לא הייתי אומר שהעבודה שלנו כל כך קשה יותר ממה שהם עשו, *אנחנו צריכים לעשות רק מה שמוטל עלינו ולהצליח, ולא לבכות שנולדנו בגיל ובדור כזה שקשה לנו לבצע מה שמוטל עלינו. לא קשה, אלא הכל תלוי כמה אנחנו בצורה נכונה ניגשים לעבודה שלנו, לחיבור בינינו*.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

17. אמנם כל פרצופי האצילות מתלבשים על כל פרצופי אדם קדמון, אבל כל פרצוף ופרצוף גם מכוון לקבל את המילוי שלו מפרצוף שכנגדו בעולם אדם קדמון. פרצוף כתר דאצילות מקבל מפרצוף כתר דא"ק, חכמה מחכמה דא"ק, בינה דאצילות מבינה דא"ק, זעיר אנפין דאצילות מזעיר אנפין דא"ק, ומלכות דאצילות ממלכות דא"ק. כך כל פרצוף באצילות מקבל מפרצוף שכנגדו בעולם אדם קדמון, אבל לא שהם מתלבשים זה על זה, אלא הם מקבלים דרך כל הפרצופים שביניהם.

18. בעה"ס מסביר שהתחתונים מעלים מ"ן בהדרגה, המ"ן עולה עד אינסוף ומאינסוף הוא יורד למטה, ממדרגה למדרגה, כך קופץ, קופץ כמו כדור על המדרגות, עד שמגיע למדרגה שהזמינה אותו. שם הוא נכלל בה וממלא אותה. המדרגות האלה הן מדרגות הנשמות שנמצאות במדרגות של עולמות, והעולמות מתפעלים מהנשמות שבהם.

19. ש: אם פרצוף מקבל את המ"ד מהפרצוף העליון, למה חשוב לדעת מאיזה עליון?
    ר: כי משם הוא מקבל, ולפרצוף הזה הוא בעצם רוצה להיות מכוון, זה העליון שלו. רק אין לו מגע ישיר עם העליון, אלא דרך כל ייתר הפרצופים שבאמצע. הוא צריך להתלבש בהם כדי להגיע לעליון.

20. עליית החיסרון מהתחתון לעליון היא כל הקשר שיש מצד התחתון לעליון. מה עוד התחתון צריך? הוא צריך רק עזרה מהעליון שיתקן אותו. לכן כל הזמן הוא נמצא בחסרון כלפי העליון, כך הוא כל הזמן מעורר את העליון. מה רוצה התינוק? הוא כל הזמן נמצא בבקשה, יותר או פחות דרישה, אבל כל הזמן נמצא בבקשה כלפי העליון, זו העבודה שלו, והעליון כל הזמן צריך להיות בדאגה, מה עוד אני צריך לעשות כלפי התחתון. זה מה שהבורא עושה.

21. ש: איך מורגש אצלנו המ"ד? ..
    ר: מ"ד לא מורגש אצלנו עכשיו. אנחנו לא מסוגלים לזהות אותו, אבל תמיד יש מ"ן ומ"ד, קשר בין תחתון לעליון, או בצורה יותר ברורה או פחות, זה הקשר שנמצא. אבל מ"ן נקרא שבאמת כלפי אדם המשיג אנחנו מודדים אותו. *האדם המשיג יודע בדיוק מה הוא מבקש ומה שהוא מקבל. זה כבר קשר הדוק בין עליון ותחתון, אליו אנחנו צריכים להגיע. אז יהיה לנו ברור איפה אנחנו נמצאים, באיזה עולם, באילו מצבים*.

22. ש: ...הרבה פעמים התחתון מפספס איך להבין מה העליון...?
    ר: *העליון לא מפספס, אל תדאג לעליון. אתה מפספס. התחתון לא מבין מה העליון רוצה ממנו. למה הוא לא מבין? כי הוא לא רוצה לעשות פעולת השפעה שהעליון נותן לו הזדמנות לעשות. לכן הוא לא מבין את העליון. זה לא שהוא לא מבין, הוא לא רוצה להיות באותו יחס, אותו גל עם העליון. זה הבעיה שלנו* בדרך כלל.

*חלק 3 – הכל מושג בכוח התפילה*

23. חסרון לעזרת הבורא, חסרון לזה שאין לנו שום יכולת לעשות איזושהי פעולה רוחנית. החסרונות האלה הם החסרונות האמיתיים, הנכונים, כי אז הם מכוונים אותנו לבורא, קושרים אותנו אליו.

24. ש: צריכים לדעת מה מפסידים ואז נגיע לחיסרון?
    ר: איך לדעת? להשתדל להגיע לחיבור בינינו ולפי זה להרגיש כמה אנחנו נמצאים בחסרון של החיבור. זה נקרא הפסד. לבורא אין צורה, אתה לא יכול לקבוע צורת בורא שחסר לך. הבורא זה חיבור מושלם בינינו, כמה שאני מסוגל לתאר אותו, זה נקרא בורא, בוא וראה. אם אתה כך מתקרב למושג הזה בצורה אמיתית, אז יש לך מה לעשות. *מהיחס לחברים תוכל להבין מה חסר לך כדי לבנות פניה נכונה לבורא*, כדי לתאר אותו, כדי לעשות אותו. אנחנו בסה"כ בונים חיבור אמיתי בין הכלים השבורים. זה מה שניתן לנו.

25. זו הבעיה, אנחנו לא שמחים שמתגלה לנו שאנחנו נמצאים בעבודה. *אפילו שנמצאים בירידות אנחנו לא שמחים. אנחנו לא מבינים שהמצבים האלו הם מצבים הכרחיים, שאנחנו נעבור אותם כדי לבנות כלי להרגשה הרוחנית. אם אנחנו עוברים אותם לא בשמחה אלא בצער, בקללה, אז לא נקרא שאנחנו מברכים את הבורא* על כל צעד ושעל שהוא פונה אלינו. בעיה.
    
    ש: אבל איך לעשות את העבודה נכון?
    ר: איש את רעהו יעזורו. אי אפשר כאן לעשות שום דבר, רק בצורה כזאת. הבעיה באיש את רעהו יעזורו למה אנחנו לא יכולים לעזור אחד לשני. כל אחד נמצא בגאווה ולכן אנחנו לא יכולים לעזור אחד לשני.
    
    ש: יש עצה אולי ללכת לצעד הבא?
    ר: רק לפנות לבורא. כלום חוץ מזה.

26. ש: איך להפוך תפילה של עשירייה לתפילה אפקטיבית?
    ר: תראו מה שכתוב על התפילה, *ככל שכל אחד ואחד נכלל בחברים, בזה הוא יכול דרכם לפנות לבורא. אם הוא לא נכלל בחברים, הוא לא פונה לבורא*.
    
    *תבדקו את זה היום ונדבר על זה אולי מחר. תתחילו לשאול על הדבר הזה, כלומר איך אתם יכולים להתקשר לבורא בלי להתכלל בעשירייה. זה אני לא יודע, אי אפשר. אז צריכים ממש לחפש מה עוד אני יכול לעשות עם עצמי כדי להתכלל בעשירייה*. זה דבר הקשה ביותר, ואז אוכל להתכלל בבורא. מתוך התכללות בבורא כבר אני ממשיך את הדרך, אבל כל פעם אצטרך להתכלל בעשירייה יותר ויותר, כדי להתקשר נכון יותר עם הבורא בהתאם לכך.
    
    ש: אנחנו מרכיבים תפילה בעשירייה מהתפילות של כל חבר...?
    ר: אם הכל נגמר בכך שאתם מרכיבים תפילה משותפת ולא סתם מחברים משפטים מכל אחד ואחד, אז זה בסדר.