שיעור בוקר 11.10.2019 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 180 "פתיחה לחכמת הקבלה",

אות ע"ג

קריין: "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ע"ג.

אות ע"ג

"והנה תחילה נבאר הע"ס דקטנות נקודים. וכבר ידעת, כי אחר התפשטות דס"ג דא"ק, נעשה בו הביטוש דאו"מ באו"פ, דהיינו על המסך שלו, וזיכך אותו על דרך המדרגה, אשר הקומות היוצאות בדרך הזדככותו, נקראות נקודות דס"ג, והן שירדו למטה מטבור דא"ק ונתערבו עם הבחי"ד אשר שם, (כנ"ל באות ס"ב, עש"ה). והנה אחר שנגמר להזדכך מכל העביות דגוף שבמסך, ולא נשאר בו רק בחינת עביות דראש, נבחן שעלה לראש הס"ג וקבל שם זווג מחדש על שיעור העביות שנשארו ברשימות שבמסך, ע"ד שנתבאר לעיל באות ל"ה.".

שאלה: יוצא פרצוף טעמים דס"ג, הוא מתפשט עד הטבור, הוא מזדכך, ואז מה קורה בעצם? ברגע שהמסך מתחיל להזדכך מטבור לפה דפרצוף ס"ג, אז בהזדככות המסך, בעליית המסך מטבור לפה, יוצאים זיווגים שהם נקראים "פרצופי נקודות". והפרצופים האלה, האורות האלו הם יורדים למטה מטבור והם מתערבבים עם נה"י דא"ק, נה"י דגלגלתא. וכך זה קורה במשך כל עליית המסך מטבור לפה. זה מה שבעל הסולם דיבר, לא יותר.

תלמיד: הראש של פרצוף הנקודות הזה זה אותו ראש של הטעמים דס"ג?

כן.

תלמיד: אז בתהליך הזדככות הפרצוף, מתי העביות נעלמת, בסוף כל הנקודות?

עביות של מה?

תלמיד: נגיד מגלגלתא זה ד'/ד' ואז מע"ב זה ד'/ג', נכון?

כן.

תלמיד: אז מתי זה יורד? רק אחרי כל התהליך של הנקודות, העביות של המסך מזדככת?

העביות שקשורה למסך, כבר בביטוש פנים ומקיף שבטבור היא מתחילה להיעלם. עד שלאט לאט, מתפטר מכל דרגות העביות שלא משתמש בהן יותר יותר, עד שמגיע לאפס, מגיע לפה דראש.

שאלה: אולי בגלל שהיום יום שישי, כדאי לשרטט איזה שרטוט קטן כדי שתהיה הבנה על מה מדברים בכלל?

אפשר גם שרטוט (ראו שרטוט מס' 1). גלגלתא עד הטבור. ע"ב מפה דגלגלתא. פה דע"ב איפה שחזה דגלגלתא. אחר כך ס"ג. פה דס"ג איפה שחזה דע"ב. נקודות דס"ג שחוזרות לפה דראש דס"ג, יורדות למטה, מתערבבות עם נה"י דא"ק ומצטמצמות. זה מה שבעל הסולם דיבר. גלגלתא זה ד'/ד', ע"ב זה ד'/ג', ס"ג זה ג'/ב, נקודות דס"ג זה ב'/ב'.

ואז מפני שזו בינה, היא יכולה לרדת למטה, וחסדים אז משפיעים לנה"י דא"ק ומקבלים משם בחינה ד'. ואז בגלל זה, מה שקורה כאן זה נקרא "צמצום ב'". צמצום נה"י דא"ק. אבל א"ק הכוונה היא ס"ג, כי א"ק כאן בכלל לא פונקציה, ס"ג עושה את הכול.

שרטוט מס' 1

שאלה: איפה אתה יכול לצייר את המסך שנעשה בו הביטוש?

איזה ביטוש?

תלמיד: המסך. הוא כותב פה המסך שבו נעשה ביטוש אור פנימי באור חיצון, באור מקיף?

הביטוש נעשה בטבור (מסומן באדום בשרטוט מס' 2). תמיד בטבור, ביטוש אור פנימי ואור מקיף.

תלמיד: זה המסך שלו?

כן.

תלמיד: מה זה אומר "מסך"?

"מסך" זה אומר שאני שולט על האור העליון ולא נותן לו לפרוץ אלא להתפשט בכלים שיכולים להיות בעל מנת להשפיע.

תלמיד: והביטוש עצמו, איך נעשה הביטוש ולמה בוצע הביטוש?

הביטוש נעשה מפני שעצרתי את עצמי, שלא יכולתי יותר להשתמש בעל מנת להשפיע, והאור המשיך ללחוץ עלי שאני אקבל איך שאני אקבל, אפילו בעל מנת לקבל. כי מצד הבורא, מצד האור אין שום הגבלה. ההגבלות הן מצד התחתון.

תלמיד: איפה האור הפנימי והאור החיצון פה? האור המקיף והאור הפנימי, איך אתה יכול לצייר את זה?

האור המקיף זה מה שיש לנו מהראש דס"ג, והאור הפנימי נמצא בתוך דס"ג.

תלמיד: וזה מעל המסך?

מה זה מעל המסך?

תלמיד: זאת אומרת, זה מעל, זה כוחות להשפיע?

אין בכלל משהו חוץ ממסך. הכול זה מסך. כי אם אין מסך, אם אין כוונה בעל מנת להשפיע, הכול נעלם. המסך מחזיק את הכול.

תלמיד: לא. כשאתה מסביר לנו שיש כוח השפעה ויש כלים לקבלה.

כן.

שאלה: איפה זה פה?

כלים דקבלה זה בכלל כלים, כל הכלים הם כלים דקבלה.

תלמיד: בשרטוט עצמו, איפה זה? אפשר לשרטט את זה, את הכלים דקבלה והכלים להשפיע, ואז יש את הביטוש?

כל מה שאתה רואה בצהוב (ראו שרטוט מס' 2) זה כלים דקבלה. אין כלים דהשפעה, אין דבר כזה. כלי זה רצון לקבל. פשוט.

תלמיד: אז מה זה כוחות השפעה, זה לא כלים?

שבתוך הרצון לקבל יש לך כוח שפועל על מנת להשפיע.

שרטוט מס' 2

שאלה: הפרצופים של נקודות דס"ג, זה כמו פרצוף רגיל? נגיד, כמו פרצופי גלגלתא, ע"ב, ס"ג שיש להם ראש, תוך, סוף, פרצוף נקודות זה גם פרצוף?

אני לא מבין מה הקושי שלכם. ודאי שזה פרצוף רגיל כמו כל הפרצופים. זה לא חשוב איך הוא נוצר, האם בזמן שמזדכך או בזמן שיורד, זה לא חשוב. זה פרצוף כרגיל. זה רצון לקבל שבתוכו פועלים אורות, והאורות האלה הם נותנים לרצון לקבל כוונה על מנת להשפיע. ולפי הכוונה להשפיע הוא נמצא באיזו התחברות עם האור העליון, ואז האור העליון יכול להתלבש בו, ואז יוצא לנו פרצוף.

יש לך רצון (ראו שרטוט מס' 3). הבורא ברא רצון. אם הרצון הזה יכול לעבוד עם איזשהו חלק ממנו, זאת אומרת יש לו מסך, הוא מתנגד לעצמו. אחר כך הוא עושה חשבון כמה הוא יכול לעבוד בצורה הפוכה מעצמו. זאת אומרת, לא לקבל לעצמו אלא רק לתועלת הבורא שזה הפוך ממנו תמיד, אז יש לו (1), (2), (3), ואז הוא עושה חשבון, וזה נקרא "פרצוף". אבל תמיד זה רצון.

תלמיד: אני התחלתי לשאול את זה, כי בשאר פרצופי נקודות שיש נגיד בע"ב, יש גם נקודות.

כן.

תלמיד: פה כאילו בהזדככות הוא יורד מתחת לטבור.

אז מה? פשוט יש לו לאן להתפשט, איפה עוד להשפיע, ושם לא היה לו.

תלמיד: בדרך כלל כשיורדים למטה זה טעמים. אפשר לקרוא לזה ככה?

לא. מזיווג דהכאה שבפה דראש מתפשטים האורות לתוך הפרצוף, וזה נקרא "טעמים". והאורות שהם עוזבים את הפרצוף, יוצאים ממנו, הם נקראים "נקודות".

תלמיד: אבל ביציאה שלו הוא מתפשט מתחת לטבור.

אז מה? יש אפשרות. למה שלא ימלא?

שרטוט מס' 3

שאלה: זה נקרא עדיין שהוא מזדכך או שהוא מתפשט?

כן. בדרך ההזדככות. אנחנו גם קראנו את זה כך. ס"ג שעושה זיווג דהכאה (ראו שרטוט מס' 4), ויורדים הטעמים שלו, טעמי דס"ג, יש בהם בטעמים ג'/ב'. כשהוא גומר את הטעמים והולך להזדכך, הוא הולך להזדכך מג'/ב', עד שהוא מגיע לפה דראש, ובראש יש לו ב'/א'. ובדרך יש לו ב'/ב', זו הבינה.

אני אגיד לך עוד יותר כי אני קצרתי. יש לו ב'/ב', אבל כשהוא נכלל בפה דראש, שיש כאן זיווג דהכאה עם האור העליון, אז הוא יורד לחזה, ואז עושה זיווג על ב'/א'. זאת אומרת, יש כאן עניין של בינה נקיה. האזור הזה (מסומן בעיגול אדום בשרטוט מס' 4) זו בינה נקיה. ואז כל מקום שהוא רואה הוא יכול להיכנס. כל מקום. זה לא פשוט להיכנס.

מה זאת אומרת? הוא רואה שיש כאן רצון, רצון לקבל גדול, אבל לא אכפת לו, כי יש בו רצון להשפיע בלבד, ולכן הוא מבקש מס"ג, ס"ג מבקש מע"ב, ע"ב מבקש מגלגלתא, גלגלתא פונה לאין סוף, האין סוף לוקח רצונות מנה"י דא"ק, מחבר אותם לרצונות של נקודות דס"ג, עושה עליהם זיווג דהכאה, ממש עושה עליהם זיווג דהכאה, ואז דרך גלגלתא, ע"ב, ס"ג, הכול יורד לס"ג, ונקודות דס"ג אם כך, הם מתפשטים למטה וממלאים את הנה"י דא"ק. שלא יהיה לכם בלבול, אלו הפעולות.

אז האורות האלה יורדים למטה, ממלאים את הנה"י דא"ק, וכך הם נמצאים כאן, זה מה שקורה. בינה נקייה, בינה, כוח השפעה, היא יכולה להיות בכל מקום. אבל מה זה בכל מקום? סתם להיכנס לא יכול להיות, ברוחניות הכול זה תחת צמצום, מסך, חשבון, אור חוזר וכן הלאה, לכן נקודות דס"ג הם עולים לראש דס"ג, ולע"ב, ולגלגלתא, ולאין סוף, ומשם מתחילים את הפעולה. כמו בכל דבר, גם ע"ב כך נולד, גם ס"ג כך נולד, כל זיווג דהכאה הקטן ביותר, כל פרצוף הקטן ביותר שנולד, הוא חייב לעלות לאין סוף ולרדת בחזרה. זה כתוב.

אז כשהאורות האלה של הבינה יורדים וממלאים נה"י דא"ק, אז מתעוררים בנה"י דא"ק ד' דעביות, והיא פועלת והיא עושה צמצום. אבל היא לא נשברת, אין בה שבירה, יש רק צמצום. לָמה? כי הם פשוט מתעוררים, אבל אין להם פעולה לקבל על מנת לקבל, יש להם רק התעוררות, משהו לעשות עם הכלים שלהם, ואז הם מחלקים את פרצוף נקודות דס"ג מטבור ולפה למקום של עולם האצילות, בריאה, יצירה, עשיה, מקום ארבע עולמות. בבי"ע אנחנו נמצאים (ראו שרטוט מס' 4), אם אנחנו כאדם הראשון. אם אנחנו לא כאדם הראשון, אם אנחנו בהכנה, עוד לפני זה, אז אנחנו נמצאים למטה מזה (ראו "כאן" בשרטוט מס' 4).

שרטוט מס' 4

שאלה: אנחנו אומרים, שנקודות דס"ג משפיעות על נה"י דגלגלתא.

כן.

תלמיד: אבל עכשיו לפי מה שהסברת, יוצא שהאור שמגיע מאין סוף בבקשה של ס"ג, עובר דרך גלגלתא.

ודאי. כל אור שמגיע, הוא מגיע מאין סוף, והוא עובר דרך כל הפרצופים.

תלמיד: אז מי משפיע על מי, כאילו מי ראשון?

מלמטה מגיע חיסרון, מלמעלה מגיע שפע.

תלמיד: אז זה לא שנקודות דס"ג יורדות לנה"י דגלגלתא, יש מפגש?

כך אומרים.

שאלה: בירידת המסך מפה דראש דס"ג לטבור, שם יוצא ג' ראש דהתלבשות, וב' דעביות. לאחר הזדככות המסך, בתהליך הזה, בנקודה הזאת בטבור שמתרחש בה הביטוש, לא ברור איך המעבר הזה קורה מג'/ב' לב'/ב'? זאת אומרת, יש איזה תהליך שקורה כאן. לא ברור איך מג' קורה הזדככות המסך, זה מגיע לשורש. החכמה הזאת היא מזדככת בהדרגתיות?

אתה רוצה להגיד כך, שאם זה ג' שצריך עכשיו להיעלם (ראו שרטוט מס' 5) אז ג' הזה יש בו ד' ג' ב' א' שורש, בתוך ה ג'. איפה זה נעלם? אז אין דבר כזה. אין. כי זה רשימו. זה לא תהליך, זה לא מסך, זה לא עביות שיש שם עביות ואז היא מזדככת, אלא זה רשימו, היה ונעלם.

שרטוט מס' 5

תלמיד: כבר בטבור הוא נעלם?

כן. זה רשימו דהתלבשות. רשימו דעביות אתה צודק, כמו שאנחנו תמיד לומדים, רשימו דעביות הוא לאט לאט, לאט לאט, בארבעה השלבים האלו (ראו שרטוט מס' 5) הוא מזדכך. אבל זה רשימו דעביות. אבל ברשימו דהתלבשות, ג' זה רשימו דהתלבשות, הוא בכלל לא שייך לע"ב, הוא נעלם מיד. ברגע שהפרצוף נקודות דס"ג קצת מתעלה מעל הטבור, ג' מיד נעלם.

תלמיד: פה דראש נקודות דס"ג, שם זה ב'/ב'?

כן.

תלמיד: לָמה לא מזדככת העביות במקרה זה, ב'/א'?

הוא מגיע לפה דראש דס"ג ונכלל שם בזיווג דהכאה, ואז הוכרה בו העביות החדשה מתוך זיווג שבפה דראש דס"ג. זאת אומרת, הוא עולה ל ב'/ב' (ראו שרטוט מס' 5), זאת אומרת מזדכך. אבל כשהוא מגיע לפה דראש דס"ג, אז הוא מרגיש שהוא לא אותה עביות כמו בפה דראש דס"ג, ב', ואז הוא יורד לחזה, שזה מגיע לו להיות בא'.

שאלה: בדוגמה של המסעדה. אני בא עם איזה תקציב, קונה מנה. למחרת אני בא ואין לי אותו התקציב, יש לי פחות. זה אומר שיש לי מסך עם עביות יותר קטנה, אבל יש לי יחס למנה בצורה יותר גדולה. זה בעצם השאלה.

יש לך רצון למנה שהייתה קודם, אבל כסף למנה פחות.

שאלה: נראה לי שהוא התכוון, שהעוביות היא קטנה, אבל היחס בין האורח לבין מארח.

בירורים יותר גדולים. מפני שהיום, עכשיו הוא נמצא במצב של חיסרון יותר גדול. ודאי שכן.

שאלה: השאלה, יש התפשטות של האור יותר למטה, האור כאילו ממלא יותר את כל המציאות דווקא שהמסך הוא כאילו עם פחות עם כוח.

כן, כי זה לא אור של על מנת להשפיע. עכשיו כדי לעשות פעולה בעל מנת להשפיע, הוא יצטרך לעשות הרבה יותר מקודם. מלמעלה למטה שמתפשטים הפרצופים, בזה רק נבנה החיסרון, נגלה החיסרון, ולכן הפרצופים שיורדים מאין סוף הם לא מרגישים קושי. כמו שאתה רוצה להגיד. הם לא מרגישים קושי. נכון שישנה ירידת הפרצופים, שהם נשארים בדבקות עד כמה שאפשר עם הבורא, עם האור, אבל בכל זאת הם יורדים, יורדים, יורדים. על ידי ביטוש פנים ומקיף נעשה הכול. אבל זה מערכת.

תלמיד: מה התוספת שבמערכת.

לבנות חיסרון. חיסרון לא נגלה. איזה חיסרון יש בגלגלתא, ע"ב, ס"ג? בכל הפרצופים האלה אין חיסרון. אין. הבורא צריך לברוא חיסרון, "בראתי יצר הרע", איפה יצר רע? אין. בכל הפרצופים האלה עד השבירה של אדם הראשון אין שום יצר הרע, רק באדם הראשון כשהוא נשבר, אז אפשר להגיד "בראתי יצר רע".

תלמיד: אז בעצם כל בניית העולמות, כל ההשתלשלות של העולמות, זה כדי לבנות אותו חיסרון?

כן, ודאי. כדי לברוא אדם שיוכל לסגל.. כפי שבעל הסולם כותב, שגוף האדם שיהיה מורכב מזה ומזה.

שאלה: ראש דהתלבשות, זה אור שמיועד להתלבש בכלי?

ראש דהתלבשות, זה הראש שהוא אחראי על זה שיכול לתת תוספת לקבלת האור בעל מנת להשפיע. מהתלבשות, לא בעביות. הכול נקבע על ידי ראש דעביות. ראש דעביות, זה עביות שיכולה להצטרף למסך ולעבוד בלקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: אז זאת אומרת, אין דרישה מכלי שהוא ב' לקבל אור שהוא ג', אם זה ג'/ב'?

רשימו שעל זה יוצא ראש דהתלבשות, הוא רשימו לא לעבודה בפועל עם הרצון לקבל, אלא רק למעלה מהרצון לקבל.

תלמיד: כי כלי דבינה, ב', הוא.

זה לא שייך לבינה, זה יכול להיות בכל מקום. (ראו שרטוט מס' 6) יש לו נגיד כמו בע"ב, ד'/ג', שזה מה שיש לנו בע"ב. אז יש לנו ראש דהתלבשות, שזה ד', וראש דעביות, שזה ג', וגוף שיוצא מג'. בראש דהתלבשות רק ישנה התלבשות, זאת אומרת, זה בעלמא. זה בכוח. האורות לא יורדים מראש הזה לגוף, אלא רק מראש דעביות בא האור ומתלבש בגוף.

שרטוט מס' 6

תלמיד: אז לָמה הוא ד'?

הוא קיבל את זה מגלגלתא. אנחנו מדברים על הפרצוף ע"ב.

תלמיד: כן.

ד'/ג'.

תלמיד: אבל בגלגלתא, כשזה ד'/ד'?

בגלגלתא ד' מתפשטת בתוך, בגוף. מה שנשאר בע"ב זה רק לראש דהתלבשות, ד' דהתלבשות.

תלמיד: כאילו זה תמיד פלוס אחד ממה שהכלי מסוגל.

לא מה שמסוגל, זה מה שנשאר מהכלי הקודם.

תלמיד: אז הוא לא הולך לקבל את כל הד', הוא הולך לקבל בהתאם לראש דעביות כמה שהוא מסוגל.

כן, וודאי. הכול נקבע על ידי ראש דעביות. ראש דהתלבשות הוא רק כדי לקשור את הפרצופים זה לזה.

תלמיד: ואם זה היה נגיד תיאורטית ג'/ג' אז לא הייתה תנועה? כי כאילו המילוי והכלי הם באותו גודל.

לא, הוא עושה פעולות על ג' דהתלבשות ועל ג' דעביות, לחוד. כשע"ב מתפשט זה מראש דעביות ג'/ג'. זה הע"ב (ראו שרטוט מס' 7) וד' זה ראש דהתלבשות שמגיע לו מגלגלתא.

שרטוט מס' 7

תלמיד: אז לא הבנתי איך ההתקשרות בין ראש דהתלבשות לראש דעביות.

יש התקשרות דווקא דרך ד'. דרך ראש דהתלבשות ע"ב יכול להתקשר לגלגלתא. הוא תופס אותו, הוא מבין אותו, הוא מרגיש אותו. אבל רק בזה שהוא מבין, הוא לא יכול בפועל להשתמש בכוחות האלה, באורות האלה, אלא להתקשר כן.

תלמיד: ראש דהתלבשות זה נחשב למדרגה הבאה?

לא. זה מה שנשאר לו מהמדרגה הקודמת, הוא קשור דרך הראש הזה למדרגה הקודמת. למה יש לו את זה? כי הוא מבטל את עצמו כלפי ד' ואומר בד' אני יותר לא משתמש, ולכן יש לו ראש דהתלבשות.

תלמיד: זאת אומרת שזה רק נותן לו מדד מה הוא היה מסוגל מקודם.

לא רק זה, יותר. אבל עוד נדבר על זה. זה קשר, בקיצור זה מקום הקשר.

שאלה: למה בג'/ב' כשיש צד ג' בב' הוא לא יכול לרדת מתחת לטבור?

כי יש לו ג'.

תלמיד: אבל אמרת שזה הקשר לעליון הג'.

לא, אבל יש לו אורות, יש לו הארה. יש לו ג'. הג' הזאת מה שיש כאן זה אור חכמה (ראו שרטוט מס' 8 ג' מוקפת בעיגול אדום). איך הוא יכול לרדת עם אור החכמה למטה מטבור?

שרטוט מס' 8

תלמיד: אבל זה הגיע מההתלבשות לא מהעביות.

זה לא חשוב.

תלמיד: זה כמו בדוגמה עם ד'/ג', יש משהו מד' שירד למטה בהתפשטות גם, לא?

אני לא מבין אתכם. יש לו רשימו מג' דהתלבשות, זאת אומרת יש לו אור חכמה. אור חכמה שמתלבש בו, שנמצא בו, איך הוא יכול לרדת עם אור החכמה לכלים דקבלה שאין עליהם מסך לקבל על מנת להשפיע? לא יכול.

תלמיד: זה מובן. אבל אמרת בד'/ג', שהד' משמש רק לקשר עם העליון לא שהוא עושה איזושהי הארה כלפי מטה.

לא רק, אלא בשביל מה ראש דהתלבשות? בעיקר זה כדי להתקשר לפרצוף הקודם, שאצלו זה אותו ראש דעביות.

תלמיד: אבל גם משפיע משהו כלפי מטה.

ודאי. יש עוד אלפי אלפי פרטים, זה לא שייך למה שדיברנו עכשיו. תיכנסו בבקשה לחלק ד' תלמוד עשר הספירות, תסתכלו מה שיש שם, 20 סוגים של אור ישר, 15 סוגים של אור חוזר, רשימות, אתה לא יודע מה זה, כמה פרטים יש, ואתם נדבקים לאיזו מילה וזהו. העיקר שאמרתי משהו אחד, תופסים את זה במקום השני ונכנסים לכישלון.

(סוף השיעור)