בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 26.8.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*מתחזקים באין עוד מלבדו*
ש:
מה
זה
אומר
שהעבודה
זה
הרגשה
של
הגוף?
ר:
לפי
המידה
בה
אתה
יכול
לתאר
את
המצב
שהבורא
הוא
טוב
ומיטיב,
ממלא
את
כל
המציאות,
חוץ
ממנו
אין
שום
דבר,
ועל
פני
כל
הדברים
רעים
מפחידים,
דוחים,
ממש
מגעילים
שאתה
מרגיש
בעולם,
אתה
רק
רוצה
לגלות
את
הבורא.
*כל
מה
שקורה
לך
חוץ
מטוב
ומיטיב
ב-100%,
זו
תמונה
שאתה
בעצמך
מצייר
לעצמך,
את
כל
הרע
שיש
בעולם
אתה
מצייר,
ובאמת
כל
העולם
מלא
כל
טוב*,
רק
שליטה
אחת
של
הבורא
בלבד.
ש:
אז
איך
נכון
…?
ר:
*אתה
צריך
להתאמץ.
תאר
לעצמך
שאתה
נמצא
בחיבוק
עם
הבורא
ומחזיק
בו
חזק
חזק
כמו
תינוק
באמא,
שלא
רוצה
להיפרד*,
מפחד
ליפול
ממנה
כי
בזה
הוא
מאבד
את
החיים
שלו,
כך
נראה
לו.
כך
אדם
כל
הזמן
מחזיק
באין
עוד
מלבדו,
שרק
זה
יש
בחיים
שלי,
וחוץ
מהחיים
שלי
ובכלל
כל
העולם
שאני
מרגיש,
אני
מרגיש
רק
כלפי
ההבחן
של
אין
עוד
מלבדו.
*את
כל
מה
שמפריד
אותי
מהבורא
אני
מרגיש
ככוחות
הרעים
שבעולם.
כל
מה
שמקרב
אותי
לבורא
הם
הכוחות
הטובים.
אני
חייב
לבחור
רק
בכוחות
הטובים
ולגלות
שכוחות
הרעים
שבאים
אליי
זה
אך
ורק
כדי
שאני
אהפוך
אותם
מכוחות
הדחייה
לכוחות
החיבור*.
ש:
איך
לראות
שזה
קורה
בקבוצה..?
ר:
*אהבת
חברים
היא
הגשר
שמקשר
אותנו
מכל
רע,
שקר
ודחייה
שאנחנו
רואים
בעולם
שלנו,
היא
מקרבת
אותנו,
מעבירה
אותנו
דרך
תהום
לאהבת
הבורא*.
בעולם
שלנו
אין
שום
אמצעי
להביא
אותנו
מהאגו
שלנו
לאהבת
הבורא
שהיא
ההיפך
הגמור
מהאגו
שלנו,
אלא
רק
אהבת
חברים.
אם
אני
משתמש
בה
בצורה
נכונה,
אז
אני
מצליח,
כך
אני
מזמין
את
המאור
המחזיר
למוטב
והוא
משנה
לי
את
התכונות
שלי
ואני
מגיע
לאהבת
הבורא.
בכל הרגעים, אפילו הכי קשים, אסור לאדם להיפרד מהאמונה בבורא, מכך שרק הבורא עושה וזה רק ממנו בא, ושאין עוד מלבדו. כתוצאה מהמאמצים שלו הוא יגלה שבאמת הבורא ממלא את כל העולם.
אדם שכל הזמן מברר מה הוא מרגיש בעולם וכמה הוא רוצה לשייך זאת רק לבורא, לאין עוד מלבדו, הוא באמת עובד ה'. הוא פועל לקראת גילוי הבורא בצורה הכי טובה, ברורה, נכונה וטובה.
ש:
יש
השגחה
פרטית
על
העשירייה?
ר:
על
האדם,
על
העשירייה,
על
כל
קבוצת
בני
ברוך,
על
כל
המציאות,
כל
העולם,
כן,
בעיגולים.
איך
לגלות
את
שליטתו
ושהוא
טוב
ומיטיב?
ר:
ע"י
חיבור
עם
החברים.
אתם
רוצים
לקבוע
שבאמת
זה
כך
ורוצים
כל
הזמן
לעמוד
על
כך,
עד
שתתחילו
לגלות
זאת
בפועל
במאמץ
שלכם
ובתפילה
לבורא.
זה
הדבר
החשוב
ביותר,
זו
כל
עבודת
ה'.
*אתה צריך לתאר כל הזמן שאתה נמצא בדבקות עם הבורא ועם כל החברים. צייר לעצמך כזה מצב, תמונה כזאת וכל הזמן תשתדל להיות בזה. אני נמצא בדבקות עם הבורא, אני נמצא כל הזמן מחובר אליו עם כל הקבוצה, והחברים עוזרים לי בזה*, כל הזמן לאחוז בהם. כך אנחנו מתקיימים על פני כל ההפרעות במוח ובלב שהבורא בכל רגע ורגע מעביר דרכנו כדי לחזק אותנו יותר ויותר במידה בה אנחנו נמצאים בחיבור בינינו ועם הבורא יחד.
ש:
מה
ההבדל
בינינו
לאנשים
מבחוץ?
ר:
ברגע
שאני
רואה
איזושהי
הפרעה
בחיי,
אני
משתדל
לייחס
אותה
לכוח
עליון,
אין
עוד
מלבדו,
לא
כמו
אדם
רגיל.
כך
אני
הולך
לפתור
את
הבעיה,
שיש
לי
בעיה
עם
ייחודו
של
הבורא
בחיי,
שהכל
בא
ממנו
ואין
מקור
אחר
לכל
המצבים
שאני
עובר
חוץ
מהבורא.
ש:
איך
הכי
נכון
להדביק
זאת
לבורא?
ר:
אם
אתם
משתדלים
לאתר
את
הבורא
כסיבה
למצבכם,
מצב
פרטי,
מצב
קבוצתי,
אם
אתם
מאתרים
את
הבורא
כסיבה
לכך,
אז
כבר
יש
לכם
יחס
אליו.
לפנות
אליו
בשביל
מה
הוא
עשה
זאת,
זה
בא
דווקא
ממנו,
מה
הוא
רוצה
להשיג,
איך
אתם
צריכים
להתייחס
אליו
ולמה
אתם
מקבלים
ממנו
ומה
מרגישים.
כל
הדברים
האלו
הופכים
להיות
לנושא
שמחזיק
אתכם
בפניה
לבורא,
ואז
מתוכם
יש
לכם
תפילה,
תפילה
אמיתית,
שאתם
נמצאים
כבר
דרך
הענייה
ממש
בקשר
עם
הבורא.
ש:
למה
צריך
להגיד
שהבורא
מנהיג
העולם
בטוב
ומיטיב?
ר:
כי
אתה
רוצה
להגיע
לאמת,
והאנשים
שהשיגו
את
הבורא
אומרים
לך
שזו
התמונה
האמיתית,
שהבורא
הוא
אין
עוד
מלבדו
וטוב
ומיטיב.
אם
אתה
משיג
את
2
התנאים
האלו,
זה
נקרא
שאתה
משיג
את
הבורא.
ש:
לגלות
מסך
בעשירייה...?
ר:
אתם
צריכים
לאתר
את
כל
הדברים
האלה
בעצמכם,
גם
את
השאלה
וגם
את
התשובה
והסדר
בין
השאלות
והתשובות.
אתם
צריכים
לאתר
זאת
ולפתור
את
זה
בעצמכם,
מתוך
זה
אתם
בונים
את
העביות
של
הנשמה,
גם
עביות,
גם
מסך
וגם
אור
מאיר
על
התפילות
שלכם
ובחזרה
התשובה,
התגובה
של
הבורא
עליהן.
*אני
רוצה
שתיכנסו
לכל
התהליך
הזה,
שהוא
יחיה
בכם*.
הבורא
ברא
רצון
לקבל
וממלא
אותו
בכל
מיני
הבחנות
רעות
וטובות.
אני
צריך
רק
לברר
את
זה.
לפי
מה
אני
מברר
למה
הבורא
מעורר
אותי,
נותן
לי
פעם
להרגיש
טוב
פעם
להרגיש
רע,
פעם
להיות
יותר
קרוב
לחברים
ופעם
יותר
רחוק
מחברים.
מכך
שאני
נמצא
בשינוי
המצבים
האלה
אני
מתחיל
לברר
אותם,
מתחיל
לברר
אותם
גם
כלפי
מה
טוב
ומה
רע
ברגשות
שלי.
רגש
שלי
זה
רצון
לקבל
האגואיסטי
שבורא
ברא
מלכתחילה...
*איך
אני
מבחין
בצורה
מטרתית
מה
זה
טוב
ומה
זה
רע?
כאן
מתחילה
כבר
העבודה
הפנימית
שלי.
אני
רוצה
להרגיש
טוב
כל
פעם
וזו
המטרה
שלי
בלבד?
או
שאני
רוצה
בכל
זאת
לשייך
את
עצמי
להשגת
המטרה
הרוחנית,
ואז
אני
נמצא
במר
ומתוק
אמת
ושקר,
בהבחנות
המנוגדות.
מה
לעשות*?
*אני
צריך
להחזיק
אצלי
בתוכי
את
2
המערכות
האלו
בשליטה
שלי
ולהתחיל
לסובב
אותם
כך
שתמיד
יהיו
אצלי
קודם
כל
אמת
ושקר
ולמטה
מזה
מר
ומתוק.
ככל
שאני
מתעלה
באמת
ושקר
לבחור
באמת,
למרות
השקר,
ולא
חשוב
לי
מר
או
מתוק,
העיקר
שתהיה
לי
אמת,
בהתאם
לכך
אני
מתקדם
לתיקון
הכלי
שלי*.
איפה
זה
מתבטא?
באור
ישר,
אור
חוזר,
בזיווג
דהכאה.
*אם
אני
עושה
צמצום
ורוצה
לייצב
למעלה
מהרצון
לקבל
שלי
את
היחס
הנכון
לבורא,
לאור
העליון,
אז
אני
מסתכל
על
כך
באמת
ושקר
ולא
לפי
מר
ומתוק.
ההבחנות
האלה
הו
העיקריות
ואנחנו
בהם
נמצאים
עד
גמר
התיקון*.
תמיד
יהיה
לי
אותה
העבודה,
אבל
אני
צריך
כל
הזמן
להתרגל
להיות
בה.
ש:
מה
הבורא
רוצה
להגיד
כשפונים
לקבוצה
ואין
תמיכה..?
ר:
אם
אני
פונה
לקבוצה
ואין
לי
תמיכה
ממנה
ואני
מרגיש
שבלי
תמיכה
הזאת
לא
אוכל
להתקיים,
אז
הבעיה
שלי
היא
בחוסר
תמיכה
שלי
בקבוצה.
ככל
שאני
לא
תומך
בהם,
אני
לא
יכול
לקבל
מהם.
למה?
כי
אז
אני
לא
מבדיל
איך
הם
מתייחסים
אליי.
*במידה
שאני
משתדל
להתייחס
לחברה,
בהתאם
אני
מתחיל
להבחין
איך
הם
מתייחסים
אליי,
אחרת
אני
אטום,
אני
לא
מרגיש
זאת.
יכול
להיות
שהם
מתייחסים
אליי
טוב
ורוצים
לעזור
והכל,
אבל
אני
כמו
חירש,
לא
שומע.
למה?
כי
אני
בעצמי
לא
פתחתי
את
החוש
הזה.
זה
מאוד
חשוב*..
יש
כאן
הכרחיות
מצד
האדם
להתחיל
בעבודה.
לכן
המקובלים
מדברים
על
כך
בשפת
הציווי,
מצווה,
חייב.
במידה
שהאדם
מקבל
את
זה
ומבצע
את
הפעולות
האלה,
הלב
מתחיל
להיות
יותר
רך,
מתחיל
להבין
על
מה
מדובר.
ש:
לאחר
הפסקה,
חברים
ישתתפו
פיזית
בכנס.
איך
לא
לשקוע
בהבלי
העולם
הזה?
ר:
אני
לא
צריך
ללמד
אתכם
איך
לשמור
על
עצמו
כל
אחד
ואחד,
שלא
יתבלבל
איפה
שהוא
נמצא.
אנחנו
מגיעים
כבר
מעכשיו
אנחנו
צריכים
להיות
כל
הזמן
בכוונה
הרצויה
לכנס.
*אני
בא
לכנס,
מתחבר
לכנס,
וירטואלי
או
פיזי
זה
לא
חשוב
כל
כך,
רק
כדי
להתחבר
לחברים.
אני
מכיר
אותם
יותר,
או
מכיר
אותם
פחות,
בכנס
הזה
נעשה
כאלה
תרגילים,
אבל
העיקר
זה
שאדע
שאך
ורק
החיבור
שלי
קובע
לי
כמה
אתקדם
ברוחניות.
אך
ורק
בחיבור
שלנו*.
ש:
איך
אנחנו
יכולים
לקבל
תשובות
אם
אנחנו
לא
מתפללים
נכון?
ר:
*אל
תדאגו,
הבורא
בכל
זאת
שולט
ומתקן
אותנו
בכל
רגע
ורגע,
אם
אנחנו
טועים
הוא
מתקן
אותנו.
אם
אנחנו
מתקדמים
נכון,
אז
הוא
שם
לפנינו
עוד
מכשול.
אנחנו
כל
הזמן
צריכים
לא
לשכוח
שאנחנו
נמצאים
בשליטת
הבורא,
ולכן
להשתדל
לדבקות
בו
ולמשוך
אחריי
את
כל
העשירייה
שלי,
זה
מה
שאני
צריך
לחשוב*.
אני
אתאר
את
עצמי
בכל
רגע
ורגע
כמה
אני
תופס
את
החברים,
מחבק
אותם,
ונמצאים
בתוך
הבורא.
זה
בעצם
המצב
הכי
נכון,
האופטימלי.
ש:
בכנס
בעשיריות
אקראיות
מה
צריך
למדוד
ולבדוק?
ר:
*התכללות,
רק
התכללות,
אין
יותר.
כל
הכנס
הוא
התכללות.
אנחנו
צריכים
להשתדל
להיות
בחיבור
בינינו
כך
שבכל
זאת
נחייב
את
הכוח
האחד
יחיד
ומיוחד,
אין
עוד
מלבדו,
להתגלות
בקשר
בינינו.
אנחנו
צריכים
להכין
את
הקשר
בינינו
כך
שיהיה
מתאים
לתכונת
הבורא,
טוב
ומטיב
לכולם,
אין
עוד
מלבדו,
בהשפעה
לכולם*.
*אנחנו
צריכים
להכין
כזה
שדה
בינינו,
הוא
נקרא
שדה
אשר
ברכו
ה',
ואם
אנחנו
משתדלים
לבנות
כזה
יחס,
כזאת
רשת
קשר
בינינו,
וזה
הכל
תלוי
בלב
שלנו,
אז
בטח
נגיע
לכך
שנתחיל
לצוד
שם
את
הבורא,
להרגיש
אותו,
לאתר
אותו.
מהנקודה
הזאת
והלאה
כבר
נהיה
בחיבור
עימו*.
אנחנו
כולנו
רוצים
לגלות
את
הבורא.
יש
תנאי,
להיות
מחובר
עם
החברים
והחברות
בצורה
טובה,
יפה,
עד
כדי
כך
שמהות
החיבור
בינינו
תהיה
מתאימה
לגילוי
הבורא.
זה
משהו
מאוד
גבוה,
*אני
צריך
לעבוד
כאן
במסירות
נפש.
אני
מוכן
הכל
לתת
לחברות,
לחברים,
רק
כדי
להרגיש
שבינינו
נמצא
הבורא.
זה
הכיול
שלי,
של
הכלי
שלי,
אחרת
אני
לא
מגיע
לכך
שהבורא
יתגלה
בתוך
הכלי
שלי*.
*אני
צריך
להשתדל
באותו
שיעור
שאני
נמצא
בו,
להיות
בלב
ונפש
איתם
יחד,
כמה
שיותר
לתת,
כמה
שיותר
להתחבר,
כמה
שיותר
לאתר
את
המצב
שכולנו
נמצאים
בלב
אחד,
זהו,
ומה
שיקרה,
יקרה.
הכל
תלוי
בי,
הכל
תלוי
בי*.
*בואו
נצא
כל
אחד
מתוך
החור
שלו,
הבור
שלו,
ונתחבר
בינינו,
גם
נשים
וגם
גברים.
תשתדלו
את
זה
לבצע,
אלה
תרגילים
מאוד
טובים
שאין
בינינו
שום
מרחק
ושום
חשבון,
רק
למסור
את
עצמי
למי
שנמצא
קצת
מחוץ
לי.
תנסו,
לפי
זה
הבורא
יכנס
ללב
שלכם*.
ש:
בכנס
איך
צריכים
להביא
התפעלות..?
ר:
אנחנו
נכללים
ב-4
שיעורים
האלה
4
פעמים
בעשירייה
מקרית,
אקראית,
ואח"כ
חוזרים
לעשירייה
שלנו.
אבל
*כשאנו
נכנסים
לעשירייה
האקראית
הזאת,
אנחנו
נכנסים
עם
כל
הלב
וכל
הנשמה*.
מה
זה
חשוב?
שאני
לא
רואה
את
הפנים
שאני
רגיל
אליהן?
האנשים
בפנים
תמיד
כולם
שונים,
אז
מה
זה
חשוב
לי?
*יכול
להיות
שהעשירייה
שלי
משתנה
מרגע
לרגע
עוד
יותר
מאשר
אני
רואה
כאן
עשיריות
זרות
ונכלל
איתם,
אני
רק
לא
מבדיל
בכך
כי
דווקא
הפרצופים
האלה
שאני
כבר
רגיל
אליהם,
מטשטשים
לי
את
החידושים
שאני
צריך
להרגיש.
לכן
אני
בא
לעשירייה
חדשה,
נכלל
איתם
ככל
האפשר
בלב
ונפש,
זו
העשירייה
אני
צריך
להתכלל
בה
עד
שאני
מגיע
עכשיו
לגמר
התיקון.
לגמר
התיקון,
לא
לשעתיים
אלא
עד
גמר
התיקון.
כך
כל
פעם
לעשירייה
חדשה.
טוב
אם
ארגיש
גם
עם
העשירייה
הקבועה
שלי
שאני
כל
פעם
נמצא
בעשירייה
חדשה*.
צריכים להשתדל, צריכים להשתדל, זו העבודה שלנו. לא להתייאש אלא להמשיך. כל יום שיהיו בעיניך כחדשים. בפעולה האחרונה לפני גמר התיקון אתה גם תחשוב איך עושים איזושהי פעולת תיקון. אתה מבין? ממש כך, כי דברים חדשים מתגלים ברוחניות בכל רגע ורגע, הם ממש נראים כחדשים לגמרי ושאף פעם לא נגעת בזה.
ש:
מה
הרווח
להיות
כאן
פיזית,
להתכלל
בשיעורים,
סעודות,
ישיבות
חברים?
ר:
הרווח
הוא
בכך
שאנחנו
מרגישים
שיש
הרבה
כמוני
שנמצאים
יחד
בקשר
לאותה
המטרה.
לכן
אנחנו
משתדלים
להגיע
לחיבור
בינינו,
לכן
אנחנו
באים.
מה
לא
טוב
בזה?
מה
השאלות?
ש:
התרגלנו
לקשר
ווירטואלי.
למה
שיגיעו
פיזית?
ר:
*משפט
האהבה
דורש
חיבור
ודבקות
בכל
האמצעים,
בכל
האמצעים.
אם
יש
לי
אפשרות
להתקרב
למי
שאני
אוהב,
לא
יכול
להיות
שאני
נשאר
במרחק
ממנו.
זה
אומר
שיש
איזשהו
פגם
בקשר
בינינו*.
יכול
להיות
שאתה
שומר
לא
להתקרב
מדי
כדי
לגלות
שאין
לך
כל
כך
את
מי
לאהוב,
או
שאתה
לא
אוהב
אותו,
או
שהוא
לא
אוהב
אותך,
אבל
כך
להישאר
בכפפות?
*אני פונה לכולם. מי שמגיע לשיעורים שלנו, לחיבורים שלנו, כאן או בכל מקום אחר בעולם, צריך להיות בטוח שהוא לא מעביר קורונה לאחרים*.
*בעה"ס, הסתר וגילוי פנים של השי"ת ב*'
עניין
הסתרת
הפנים,
שהבורא
לא
מגולה,
האדם
מרגיש
את
המציאות
בצורה
כך
שככל
שהוא
עושה
פעולות
טובות
ויפות
בחיבור,
בהשפעה
טובה
לאנשים
אחרים,
כך
הוא
מרגיש
שזה
לא
נכון,
לא
הולך
לו,
הוא
לא
מרוויח
מכך.
הוא
לא
מרגיש
שזה
פועל
לטובתו.
אפילו
בתוך
החברה
הקטנה
הוא
עדיין
לא
מרגיש
שיצא
לו
מזה
משהו
טוב.
זה
עניין
*הסתרת
פנים*.
לכן
אנחנו
רואים
שהרבה
חברים
שלנו
עוזבים,
הם
לא
מרגישים
שמתקרבים
לטוב.
כמו
שנכנסתי
לאוטו
והתחלתי
לנסוע
באוטוסטרדה
לגמר
התיקון,
אבל
שאני
מתקרב
בתיקון
הכלים
שלי,
אני
מתקרב
לגמר
התיקון.
לכן
יש
כאן
דרך
ישירה
והפוכה,
ישירה
והפוכה.
*אפילו
אדם
שמתקדם
רואה
לפניו
מחסור
בכל
מיני
דברים,
בפרנסה,
ביזיונות,
אי
הצלחה
בכל
מיני
דברים,
הוא
רואה
שהחברים
שלו
הם
לא
כל
כך
חברים
לעומת
מה
שהיה
בקבוצה
אחרת
אולי,
או
בחברה
אחרת.
הוא
מסתכל
עליהם
ונראה
לו
שהם
בעצמם
סובלים
מאוד
מכל
מיני
בעיות,
ובקיצור
הם
בעצמם
עקומים,
לא
ישרים,
לא
אמיתיים.
הוא
לא
יכול
לבדוק
לפי
התכונות
שלו
כמה
הוא
נמצא
בחברה
נכונה.
זה
עניין
הסתרת
הפנים*.
ש:
מה
זה
אומר
גניבה
ברוחניות
..?
ר:
שאני
רוצה
לתפוס
את
הדברים
שאני
יכול
לקבל
בע"מ
לקבל.
בכלל,
אפילו
במצבים
שלנו
שאנחנו
מתקדמים
עם
הקבוצה,
עם
כל
השלבים
שאנחנו
מתקדמים
בגשמיות
בקשר
בינינו,
אנחנו
אח"כ
יכולים
לברוח
מזה
לחזור
לחיים
הגשמיים
ואפילו
לקלקל
את
החיים
שהרווחנו
בשלב
הרוחני
שלנו.
הגניבות
כאן
זה
דבר
שקיים
ואח"כ,
מה
לעשות,
בגלגול
הבא
נצטרך
לשלם.
ש:
למה
כל
הדוגמאות
שהוא
כותב
הן
מחיים
גשמיים?
ר:
בזמן
שהוא
מתקדם
בחיים
הרוחניים
שלו,
יש
לו
קבוצה,
הוא
לומד,
מתקדם,
ויחד
עם
זה
כך
הוא
מרגיש.
אחרת
על
איזו
הסתרת
פנים
אפשר
לדבר
עליו?
ש:
אז
למה
אין
לו
הסתרת
פנים..?
ר:
על
זה
תפנה
לבורא.
תעזוב
אותי,
אני
יודע
רק
דבר
אחד:
אדם
שלומד
נמצא
בהסתרת
פנים
בחלק
מהדרך,
וחלק
מהדרך
כבר
בגילוי
פנים.
זה
מה
שהוא
מסביר
לך.
ש:
בדוגמאות,
למה
הוא
לא
מדבר
שהאדם
מרגיש
שרחוק
מהבורא?
למה
נותן
בזיונות,
פרנסה?
אם
אדם
כבר
בדרך
רוחנית,
איפה
דרך
תורה?
ר:
זו
דרך
שהיא
לא
תורה
ולא
ייסורים
אלא
דרך
של
הסתרת
פנים.
האדם
נמצא
בתקופה
שנקראת
הסתרת
פנים,
יש
תקופה
כזאת
ובה
זה
מה
שהוא
מרגיש.
*סעודת
חומוס*
*שהכנס הבא עלינו לטובה יהיה באמת כנס מוצלח מאוד, שנתחבר בלבבות ולא נרגיש שום שוני ומרחק בין לב ללב, ושהבורא יהיה בינינו. לחיים*.
שיהיה לנו כנס יפה, טוב, חזק, לבבי, לחיבור פנימי ככל האפשר יותר, עד שיתגלה הבורא וישמח מאיתנו. לחיים בני ברוך.