שיעור בוקר 15.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

על סף לשמה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: ליקוטי מקובלים בנושא "על סף לשמה". קטע מספר 6 בקטעי המקור, זה מתוך מאמרו של רב"ש. נקרא? קטע מספר 6.

 "צריכים לדעת, שמדרגת "שלא לשמה" היא מדרגה חשובה מאוד, ואין לנו שכל להעריך את חשיבות של תו"מ שלא לשמה. ואאמו"ר זצ"ל אמר "עד כמה שהאדם מבין להחשיב את העבודה דלשמה, שהיא עבודה חשובה, הוא צריך לדעת, אפילו השלא לשמה עוד יותר חשוב מהלשמה, שאדם נתן שיעור לחשיבותה. כי אין האדם מוכשר להעריך את החשיבות של קיום תו"מ אפילו שלא לשמה. אבל בטח ששלימות קיום של תו"מ צריך להיות לשמה"."

(הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)

תלמיד: כתוב, שלא לשמה זה חשוב מאוד. איך לעבוד עם הטענה של היצר הרע, שאומר, אתה עובד לא לשם ה', אז למה אתה עושה? כמו שכתוב, לא את המזוודה שלי לקחת.

צריך להעלות את החשיבות של המצב שהאדם נמצא בו, ושמהמצב הזה והלאה הוא יכול להתחיל לעלות ללשמה. לכן את המצב שהוא עובר, הוא צריך לקדם, זה חלק מתהליך העלייה שלו.

תלמיד: זאת אומרת היגיעה שאנחנו עושים בלא לשמה, אנחנו קובעים שזה לשמה בשבילנו, שזה אנחנו עושים לשם ה-ה' וזה נחשב שאנחנו עושים את זה עם כוונה נכונה?

כוונה נכונה, כן. אבל אנחנו גם צריכים להבין שעדיין המצב הוא בלא לשמה.

תלמיד: הוא כותב שאין לנו שכל להבין את החשיבות. ואחר כך הוא כותב שאנחנו צריכים להחשיב את זה בדעת. אני יודע שהערכה וגְדולה של משהו מעלה את ההשתוקקות, את ההנאה שאתה שותף, איך מגדילים את החשיבות?

על ידי מעשים, על ידי כך שמדברים על זה, מתפעלים מחברים, מתפעלים מהפסוקים.

תלמיד: התחושה היא שאני יכול לחשוב שאני בלשמה, וזה לא משנה אם אני בלשמה או לא לשמה, אני בדרך. אני יכול להחזיק בכוונה כזאת?

לא, זה לא מספיק.

תלמיד:   למה לא לשמה יותר חשוב?

לא לשמה חשוב מפני שזו תחילת הדרך, דרך לא לשמה אנחנו מגיעים ללשמה. לכן אנחנו צריכים לשים לב באיזו צורה אנחנו נמצאים, אילו פעולות, אילו שאלות, חיבור בינינו, עד כמה זה מביא אותנו צעד ועוד צעד לצורות של לשמה. 

תלמיד:  כתוב שהעבודה בלא לשמה יותר חשובה מהעבודה בלשמה. מה העבודה בלשמה?

עבודה בלשמה היא, שיש לי כוח לכוון את עצמי למען הבורא בצורה מסוימת, במידה מסוימת ואני מבצע את זה. 

תלמיד: לא ברור מהו ההבדל בין לשמה לבין לא לשמה.

בלא לשמה, אני לא יודע עד כמה אני נמצא מכוון לבורא. בלשמה, שאני מגיע אני יודע שאני נמצא בלשמה, שאני נמצא במגע עם הבורא, בחיבור הדדי עימו. 

תלמיד: יש הבדל בין העבודה בלשמה לעומת העבודה בלא לשמה, או שזה אותה העבודה ואני רק צריך להחשיב יותר את העניין שאני לא בקשר ולכן העבודה במצב הזה יותר גדולה, ההבדל הוא רק ביחס לעבודה?

כן.

תלמיד: רב"ש כותב ש"אנחנו צריכים לדעת שמדרגת שלא לשמה הא מדרגה חשובה מאוד, ואין לנו להעריך את החשיבות של תורה ומצוות שלא לשמה". והוא אומר שבעל הסולם אמר, "עד כמה שהאדם יודע להחשיב את העבודה דלשמה הוא צריך לדעת שאפילו השלא לשמה עוד יותר חשוב מהלשמה".

האם רב"ש ובעל הסולם מנסים ללמד אותנו שהעבודה ללא שכר, גם במקרה של שלא לשמה, כי לכאורה שלא לשמה זה לא השכר שאנחנו רוצים להגיע אליו, אלא אנחנו רוצים להגיע ללשמה, יש פה משהו מאוד מיוחד בזה שאנחנו עובדים, על אף שזה לא לשמה ואין לנו בזה שכר רוחני, גם בזה אנחנו כבר מתחילים את תהליך התיקון. נראה שיש פה משהו יותר עמוק שרב"ש מנסה להעביר לנו.

נכון, תהליך התיקון מתחיל הרבה לפני זה. אבל אנחנו צריכים ללכת מאותה מדרגה איפה שאנחנו נמצאים והלאה. לכן העבודה בלא לשמה היא מאוד חשובה, בלעדיה אי אפשר להגיע ללשמה.

תלמיד: היא מאוד חשובה כי זו ההתחלה של האדם להתרגל לעבוד ללא שכר, כי כאילו השכר שלו הוא לשמה, הוא רוצה להגיע ללשמה. אז זו בעצם החשיבות שלה, שהשכר הופך להיות דבר ניטרלי, שהוא כבר לא העניין, הוא לא הדבר המרכזי שמניע את האדם?

כן.

תלמיד: הוא כותב "אין האדם מוכשר להעריך את החשיבות של קיום תו"מ אפילו שלא לשמה", אנחנו עכשיו לפני כנס גדול מאוד, לפני פעולה גדולה, חשובה, שהמטרה ששמנו לעצמנו היא להגיע ללשמה. לפי מה שהוא כותב כאן, אנחנו צריכים קודם לפני שמבצעים את הפעולה הזאת, להגיע למצב שאנחנו מעריכים קודם את הלא לשמה, את המצב שלנו היום. איך אנחנו צריכים להתייחס למה שהוא כותב כאן לתקופה לפני הכנס?

שאנחנו נמצאים בדרך ללשמה, וכל פעולה ופעולה שלנו מקרבת אותנו לזה. ואנחנו מצפים מכל פעולה שעל ידה אנחנו כבר ניכנס ללשמה, ונוכל לעשות נחת רוח לבורא מהפעולות שלנו.

תלמיד: אתה יכול לכוון אותנו, כי יש לנו מטרה להגיע ללשמה, אבל כשאתה מכוון למטרה מסוימת שהיא רחוקה, אתה לא רואה את מה שעומד לפניך, ואתה לפעמים מתנתק ושקוע בעתיד, במטרה. איך משלבים נכון גם את המטרה קדימה וגם להיות נוכחים ולהעריך את מה שיש עכשיו, איך עושים את השילוב הזה?

אנחנו צריכים להבין שאנחנו עדיין נמצאים בעל מנת לקבל, וכל המטרה שלנו היא להגיע לעל מנת להשפיע. ובעל מנת להשפיע יש גם כמה מדרגות שאנחנו צריכים לטפס עליהן, כך אנחנו צריכים לעלות צעד אחר צעד.

תלמיד: אבל איך משלבים נכון את המיקוד במטרה, כי בדרך כלל בגשמיות שיש לי מטרה מסוימת אני שקוע בה כל הזמן ורוצה להשיג אותה, אני חושב עליה, והרבה פעמים מפספס את מה שיש עכשיו, פחות מעריך ונהנה מהמצב הקיים. איך בדרך שלנו אנחנו מעריכים את הלא לשמה ורואים בזה תקופה גדולה וחשובה בכל רגע, אבל מצד אחר רוצים להגיע ללשמה, איך עושים את השילוב הזה?

בזה שכל הזמן חושבים שאנחנו נמצאים בלא לשמה, זאת אומרת אנחנו לא יכולים לכוון לבורא בצורה נקייה, ורוצים לקבל מלמעלה את כוח האור שיתקן אותנו וייתן לנו באמת לעשות פעולות בעל מנת להשפיע, ומקווים בכל פעולה ופעולה שזה יקרה.

תלמיד: בשלב שלנו עכשיו מה יותר חשוב, להיות שקועים ברגע ולראות איך להעריך את המצב ואת התנאים הטובים שהבורא נתן לנו ולהתאמץ בהם, או להיות שקועים בלהשיג את הלשמה, להשיג את המטרה?

להשיג לשמה, ודאי שזה חשוב. אבל זה לא שאנחנו מזלזלים בלא לשמה שאנחנו נמצאים בו, אנחנו צריכים להשתמש בכל מה שיש לנו כדי לעלות לדרגה לשמה.

תלמיד: אם הבנתי אותך נכון, אנחנו צריכים לעבוד במקביל, מצד אחד כל הזמן לחשוב על המטרה מה אנחנו רוצים. מצד אחר, לחזור למה שעכשיו, כל הזמן לעשות חשבון איך אני יכול עכשיו לעשות את המקסימום כדי להגיע לאותה מטרה. לעבוד במקביל כל הזמן?

כן.

תלמיד: קודם שמעתי שאמרת שהאדם צריך להגיע ללשמה ולא העשירייה, האם גם לא לשמה האדם משיג או שהעשירייה משיגה?

האדם משיג מתוך העשירייה.

תלמיד: מה היא ההפרדה בין העבודה עם העשירייה לבין כך שהאדם משיג, לא לשמה או לשמה, איפה הניתוק הזה?

זה לא ניתוק אלא ההיפך, יש לו הזדמנות לחשוב על הקשר שלו עם החברים, כי בקשר הזה הוא ממש מקדם את עצמו ללשמה.

תלמיד: זה נשמע כאילו יש שתי מערכות, מערכת אחת של קשר עם החברים, ומתוך זה יש עוד קשר עם הבורא. לא ברור מה הן שתי הצורות האלו, איך הן מתקשרות?

הן מתקשרות כך שבינתיים לאדם אין צורה ברורה בקשר שלו עם הבורא, אז הוא מתקשר לחברים ובונה איתם יחד מערכת סגורה שנמצאת בשילוב שלהם, וכך הוא מתקדם.

תלמיד: האם העשירייה היא רק אמצעי כדי להגיע לצורת הקשר הזאת עם הבורא?

אני לא יודע מהי המילה, "רק", אפשר בלעדיה? לא, אי אפשר.

תלמיד: אי אפשר בלעדיה, אבל מה עוד, האם היא רק תומכת באדם ונותנת לו סביבה תומכת כדי להגיע לאותו הקשר הזה?

כן.

תלמיד: מה עוד מעבר לתמיכה?

יש הרבה תנאים: בחברה, בקבוצה, בשילוב, עבודה יותר פנימית, יותר חיצונית.

(סוף השיעור)